ביטול סעיף בהסכם שכר מכר

דוגמא להחלטה בנושא ביטול סעיף בהסכם שכר מכר:

הקדמה:

לפני בקשה במסגרתה עותרות המבקשות, חברת מפעלי אחים עאמר בע"מ וחברת פק פלסט בע"מ (להלן יחד: "המבקשות"), לבטל את סעיף 11.2 להסכם שכר-מכר שנכרת בינן לבין מ.א.ג לפלסטיק בע"מ (בהסדר נושים) (להלן: "החברה"), במסגרתו התחייבו להעסיק במשך כל תקופת השכירות (93 חודשים) בין שניים לארבעה עובדים מבני משפחת בעל השליטה בחברה בעלות של 25,000 ש"ח ברוטו.

במהלך הדיון שנשמע לפני ביום 2/12/12, הסכימו הצדדים כי בית המשפט יכריע בבקשה על סמך החומר המצוי בבקשה ובתגובה, לאחר שיוגשו סיכומי טענות קצרים מטעם הצדדים.

הרקע העובדתי בתמצית:

ביום 2/3/10 ניתן צו הקפאת הליכים נגד החברה והכלכלן אבי אזולאי מונה כנאמן בתקופת ההקפאה. צו הקפאת ההליכים הוארך בהמשך מפעם לפעם.

במסגרת תפקידו, הגיש נאמן החברה בקשה לאשר לו להתקשר עם מי משני מציעים בהסכם שכר-מכר לגבי רכוש החברה וכלל נכסיה. בהחלטת בית משפט זה (כב' השופט ח'טיב) מיום 26/1/11, ולאחר שהוברר, בין היתר, כי בעלי מניותיה של החברה ובעלי השליטה בה מעדיפים להתקשר בהסכם עם המבקשות, נקבע כי יש להעדיף את הצעתן של המבקשות על פני הצעת החברה הנוספת, ולפיכך, אושר לנאמן להתקשר עם המבקשות בהסכם שכר-מכר כמבוקש (בהמשך, ביום 21/7/11 אישר כב' השופט ח'טיב תיקון בהסכם שכר-מכר).

במסגרת אותה החלטה מיום 26/1/11, קבע כב' השופט ח'טיב כי על פי טענות הנאמן, הפעלת המפעל והחזרתו לפעילות תקינה דורשים מומחיות המצויה בידי בעל השליטה ובני משפחתו, כך שקיימת חשיבות לעניין שיתוף הפעולה בין אלה לבין המבקשות (שוכרות מפעל החברה ונכסיה).

בו ביום, ניתנה על ידי כב' השופט ח'טיב החלטה המאשרת את הסדר הנושים, והכלכלן אבי אזולאי מונה כנאמן לביצוע הסדר הנושים.

בסעיף 11.1 להסכם שכר-מכר האמור התחייבו המבקשות להעסיק לפחות 50% מעובדי החברה לתקופה של שנה לפחות. עוד הוסכם כי לאחר שנה זו, תעמוד למבקשות הזכות להפסיק את עבודתם של עובדי החברה כולם ו/או חלקם, בהתאם לשיקול דעתה הבלעדי.

סעיף 11.2 להסכם עניינו העסקת בני משפחת בעלי השליטה במפעל, ובמסגרתו התחייבו המבקשות בזו הלשון:

"בנוסף, מתחייבת השוכרת [המבקשות – ע"ע] להעסיק, במשך כל תקופת השכירות, בין 2 ל- 4 עובדים מבני משפחת בעל השליטה בחברה בעלות כוללת של 25,000 ש"ח (ברוטו)".

מסתבר כי אף שבתחילת הדרך הועסקו בידי המבקשות שלושה מבני משפחת בעל השליטה (הגב' אולמאז וה"ה סאלח ואחמד אבו סאלח), בהמשך, עזבו שניים מבני המשפחה את העבודה, כך שכיום מועסק על ידי המבקשות עובד אחד בלבד מבני משפחת אבו סאלח ה"גרעינית" – הלא הוא אחמד אבו סאלח.

כפי שצוין לעיל, במסגרת בקשה זו עותרות המבקשות לבטל את סעיף 11.2 להסכם השכר-מכר ולהורות על ביטול ההתחייבות להעסיק את בני משפחת בעל השליטה בחברה.

משהוגשו סיכומי הצדדים, על פי ההסדר הדיוני שהושג בין הצדדים במהלך ישיבת 2/12/12, הגיעה העת להכרעה.

טענות המבקשות:

לטענת המבקשות, אף שבני משפחת בעל השליטה הוצגו כ"דמויות מפתח" בחברה, הרי שמתברר כיום כי לא כך הם פני הדברים וכי לא זו בלבד שבני משפחת בעל השליטה אינם מתחזקים את המכונות במפעל, אלא הם אף מעכבים ומשבשים את מהלך העבודה.

על פי הנטען, תפקודו, תפוקתו והישגיו של אחמד אבו סאלח, בנו של בעל השליטה בחברה, המשמש כאיש מכירות ראשי במפעל, נופלים בצורה משמעותית מאלה של אנשי מכירות אחרים במפעל, וכי לא זו בלבד שנתוני המכירות שלו ירדו, אלא שמתקבלות מתוך עובדי המפעל תלונות אודות תפקודו בעבודה.

עוד נטען כי בניו של בעל השליטה בחברה (למעשה מדובר, כאמור, רק בבן אחמד אבו סאלח, שהוא היחיד מבני המשפחה שנותר לעבוד במפעל) אינם מספקים את העבודה, אינם מתנהלים כעובדים, אינם מגיעים לעבודה כנדרש ואינם מדווחים על עבודתם, תוך שהם פוגעים במוניטין של העסק ובתפקודם של יתר העובדים, כמו גם בניהול המפעל בצורה תקינה.

המבקשות מדגישות כי העסקת בני משפחת בעל השליטה החברה נכפתה עליהן, אף שמדובר בתחום שככלל צריך להיות בשליטתן, וכי בני המשפחה הללו אינם עובדים ואינם מחויבים לעבוד הואיל ואינם צד להסכם השכר-מכר. על פי הנטען, בנסיבות אלה לא יעלה על הדעת להחזיק במבקשות כמעין "בנות ערובה" המחויבות להמשיך בהעסקת אותם עובדים מבני משפחת בעל השליטה, אף שאותם עובדים אינם ממלאים את תפקידם בחברה ואף פוגעים בהתנהלותו התקינה של המפעל.

בשולי בקשתן, מציינות המבקשות כי אם לבעל השליטה בחברה בני משפחה אחרים שניתן להעסיק בחברה, כי אז יש למסור את פרטיהם. עוד מדגישות המבקשות כי הותרת ההתחייבות להעסקה כפויה בגין עובד שאינו מתפקד כנדרש, ועוד בתמורה לסך של 25,000 ש"ח מדי חודש, אינה במקומה ואין כל היגיון בצדה.

טענות המשיבים:

לטענת המשיבים, המבקשות בבקשתן עותרות, למעשה, לביטול סעיף מתוך הסכם שכר-מכר, שקיבל תוקף של החלטה שיפוטית, בנסיבות שאין להן כל בסיס. על פי הנטען, אין כל הצדקה שבדין להפרת ההסכם מצד המבקשות, שכן הבקשה הינה חסרת כל יסוד, ואף אינה נתמכת בתצהיר כנדרש (כל שצורף לבקשה הוא תצהיר בג"צי).

המשיבים מוסיפים וטוענים כי המבקשות אינן משלמות את התמורה החודשית בסך 25,000 ש"ח שהתחייבו לשלם בהסכם השכר-מכר, ואף פעלו בנחישות כדי להביא לפרישת שניים מבני המשפחה מהעבודה במפעל.

המשיבים טוענים כי טאהר אבו סאלח, בעל השליטה בחברה, הינו הבעלים של 30% מהמפעל, וכי לא ניתן לפגוע בזכויותיו.

המשיבים טוענים עוד כי אם המבקשות מבקשות לבטל את הסכם שכר-מכר שנכרת, כי אז הם מצדם יעשו ככל הניתן כדי לגייס משקיע אחר, וזאת בתוך 3 חודשים.

אי לכך, סבורים המשיבים כי יש לדחות את הבקשה בהיותה טרדנית וחסרת ביסוס.

דיון והכרעה:

במסגרת סעיף 11.2 להסכם השכר-מכר שנכרת בין נאמן החברה לבין המבקשות, הצהירו המבקשות כי הן מתחייבות להעסיק במשך כל תקופת ההסכם בין שניים לבין ארבעה עובדים מבני משפחת בעל השליטה בחברה, טאהר אבו סאלח, תמורת סך של 25,000 ש"ח.

מסתבר כי מתוך שלושת בני המשפחה שהחלו להיות מועסקים על ידי המבקשות, אחד בלבד נותר כעובד במפעל, אחמד אבו סאלח, בעוד השניים האחרים עזבו את עבודתם.

כל הטענות הנטענות בבקשה שלפני בדבר אופן עבודתו של אחמד אבו סאלח והפגיעה בניהול המפעל כתוצאה מהתנהלותו, אינן נתמכות בראיות של ממש והן הועלו בעלמא וללא תימוכין.

אף התצהיר הנלווה לבקשה נערך כתצהיר "בג"צי", שאינו בחזקת תצהיר כדין ושאין בו כדי לתמוך בטענות העובדתיות המועלות בבקשה, לא כל שכן שעה שעסקינן בבקשה שעשויה להיות לה השלכות הן בהיבט של תוקף הסכם השכר-המכר, שאושר בהחלטה שיפוטית, והן בהיבט האישי-כלכלי של בני משפחת בעל השליטה המועסקים במפעל ועובדים בו לפרנסתם.

כאן המקום להעיר כי אין בהוראות סעיף 11.1 להסכם שכר-מכר כדי לפגוע באמור בסעיף 11.2 להסכם בעניין ההתחייבות להעסיק את בני משפחת בעל השליטה. כזכור, במסגרת סעיף 11.1 להסכם התחייבו המבקשות להעסיק לפחות 50% מעובדי החברה לתקופה של שנה לפחות, כשלאחר מכן, עומדת להן הזכות להפסיק את עבודתם של עובדי החברה, בהתאם לשיקול דעתן הבלעדי. סעיף 11.2 להסכם השכר-מכר, להבדיל מסעיף 11.1 להסכם, עוסק באופן מובחן ומפורש בבני משפחת בעל השליטה בחברה, כך שההתחייבות להעסיקם מנותקת מההתחייבות להעסיק את יתר עובדי המפעל וסעיף 11.1 להסכם אינו רלוונטי לענייננו.

מהאמור עד כה עולה כי על פני הדברים, הוראות סעיף 11.2 להסכם השכר-מכר, שעניינו חובת המבקשות להעסיק את בני משפחת בעל השליטה, בתנאים המפורטים באותו סעיף, עומדות במלוא תוקפן ויש לקיימן על פי המוסכם בין הצדדים.

עם זאת, בכך לא ניתן לסיים את הדיון בעניין החובות המוטלות על הצדדים במסגרת סעיף זה.

התניה שבסעיף 11.2 להסכם השכר-מכר במקרה שלפנינו היא תניה לטובת צד ג', ובמסגרתה, כאמור, התחייבו המבקשות להעסיק את בני משפחת בעל השליטה בחברה, שהם בבחינת צד ג', שלטובתם נערכה אותה תניה.

לפיכך, ובהינתן הוראות סעיף 40 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, אשר לפיו חיוב בחוזה יכול שיקויים בידי אדם שאיננו החייב לפי החוזה ואינו צד לחוזה, יש לקרוא את התחייבויות הצדדים בהסכם השכר-מכר, לרבות ההתחייבות הקבועה בסעיף 11.2 להסכם, גם על רקע חובת תום הלב המוטלת על הצדדים בקיום החוזה לפי סעיף 39 לחוק החוזים.

במילים אחרות: יש לקרוא את התניה שבסעיף 11.2 להסכם השכר-מכר, ככזו המטילה חובה על שני הצדדים לקיים את התחייבויותיהם על פי ההסכם בתום לב ובהגינות, ובתוך כך לעמוד על כך שכל צד העומד על קיום ההתחייבויות כלפיו בהסכם, יפעל אף הוא בתום לב בקיום הנדרש ממנו, אף אם אינו צד ישיר לחוזה אלא החוזה נערך לטובתו.

בנוגע לסעיף נושא המחלוקת בענייננו, הרי שמחד גיסא, על המבקשות לנהוג בתום לב ובאופן הוגן בהעסקת בני משפחת בעל השליטה בחברה, תוך כיבוד זכויותיהם ככל מועסק אחר ועל פי המוסכם בחוזה, ומאידך גיסא, על בני משפחת בעל השליטה לקיים את חובותיהם כלפי המבקשות וכלפי מקום עבודתם על הצד הטוב ביותר, תוך שהם מתנהגים כמתחייב מכל מועסק אחר במפעל ופועלים לקידום האינטרסים של המעסיק.

אמנם אין להתעלם ממעמדו של בעל השליטה כמייסד העסק וכבעל זכויות בו, אך אין לשכוח כי המבקשות הן אלה שהשקיעו ממיטב כספם בעסק והן המחזיקות במרבית הזכויות בו, כך שבידן הכוח לקבוע את כללי העבודה ואת המצופה והנדרש מכל המועסקים במפעל. לפיכך, על בני משפחת בעל השליטה המועסקים במפעל, לפעול לפי הוראות והנחיות המבקשות ותוך שיתוף פעולה מלא עימן, כנגד העסקתם וקבלת התשלום כמוסכם בסעיף 11.2 להסכם השכר-מכר.

לסיכום, אני קובע כי על המבקשות להעסיק את בני משפחת בעל השליטה בחברה, בתנאים כפי שהתחייבו, תוך שלהן הסמכות להכריע בשאלת זהות העובדים שיועסקו, אופן עבודתם והדרישות המוטלות עליהם. מן העבר השני, על המועסקים במפעל, בני משפחת בעל השליטה, לקיים את חובותיהם כלפי מקום העבודה וכלפי מעסיקתם ולפעול כמתחייב מתפקידם ומהדרישות המוטלות עליהם, ככל מועסק אחר.

בשולי הדברים מצאתי לנכון להעיר כי אין מניעה עקרונית שהמבקשות יוכלו לשקול הפסקת עבודתם של מי מבני משפחת בעל השליטה שאינו מקיים את הנדרש ממנו, הגם שמהלך מעין זה ראוי לו שיבוצע רק לאחר שהעניין יובא לבחינתו ולהכרעתו של הנאמן, שהוא הגורם האמון על ביצועו של הסדר הנושים ואשר לנגד עיניו המטרה הסופית של קיום הסדר הנושים ופירעון חובות החברה לנושיה. מובן עם זאת כי החלטה זו של הנאמן, ככל החלטה אחרת של בעל תפקיד הממונה על ידי בית המשפט, תהא כפופה לביקורת שיפוטית.

סוף דבר:

אשר על כן ומהנימוקים שלעיל, אני קובע כי סעיף 11.2 להסכם שכר-מכר עומד במלוא תוקפו. כל מחלוקת בעניין אופן עבודתו ותרומתו של עובד מבני משפחת בעל השליטה, לרבות דרישת המבקשות להפסיק העסקת בן משפחה כאמור, ככל שתועלה, תידון ותוכרע על ידי הנאמן. מובן כי לכל צד תהא שמורה הזכות להשיג על החלטות הנאמן בדרכים הקבועות בדין.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.








לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטול אישור מכר

  2. הפרת הסכם שכר טרחה

  3. חובת הגילוי הסכם מכר

  4. חוב ארנונה - הסכם מכר

  5. חישוב מס - הסכם מכר

  6. הסכם מכר קרקע ביפו

  7. זיוף חתימה על הסכם מכר ?

  8. הסכם שכר טרחה בעל פה

  9. בקשה לאישור הסכמי מכר מקרקעין

  10. ביטול סעיף בהסכם שכר מכר

  11. אי עמידה בלוח תשלומים בהסכם המכר

  12. אי קיום הסכם שכר טרחה בכתב

  13. על מי חלה חובת הרישום בהסכם מכר

  14. פטור מהתחייבות מותנית בביצוע על ידי אחר

  15. פיצוי על הפרש שטח לאחר סטיה מותרת – הסכם מכר

  16. נטען כי הסכם המכר לא היה אלא כסות להסכם הלוואה

  17. הסכם שכר טרחה עם עורך דין - תביעה נגד עורך דין החזר שכר טרחה

  18. איחור במסירת דירה בלמעלה מ-3 חודשי האיחור המותרים על פי ההסכם

  19. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון