דוגמא לפסק דין בנושא איחור בהגשת הצהרת מכירת זכות במקרקעין: 1. ערר על החלטתו של מנהל מיסוי מקרקעין- חדרה, שדחה את השגת העוררת בכל הנוגע לתשלום קנס בגין איחור בהגשת הצהרה על מכירת זכות במקרקעין כנדרש על פי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג- 1963. רקע 2. העוררת הייתה בעלים של נכס מקרקעין - מחסן - הידוע כגוש 10011 חלקה 35 תת חלקה 02 המצוי באזור חדרה (להלן: "הנכס"). ביום 4/3/12 נערך ונחתם הסכם לפיו מכרה העוררת את הנכס לה"ה אבנת אורי ורות תמורת סך של 20,000 ₪. העוררת לא הגישה הצהרה על מכירת הנכס במועד כנדרש לפי סעיף 73 לחוק מיסוי מקרקעין והצהרתה הראשונה הוגשה רק ביום 10/9/12 (במקום ביום 14/4/12). 3. ביום 13/9/12 הוצאה לעוררת שומת מס שבח בגדרה חויבה בתשלום מס שבח בסך של 4,000 ₪ (קרן) וכן חויבה בתשלום קנס בשל האיחור בהגשת ההצהרה בסך של 2,600 ₪. הקנס הוטל על פי הוראות סעיף 94א לחוק מיסוי מקרקעין בשל איחור של 149 ימים. 4. ביום 24/10/12 הגישה העוררת השגה על השומה. בהשגתה טענה העוררת כי הנכס שימש עבורה מלאי עסקי ועל כן מכירתו נתונה לשומה על פי פקודת מס הכנסה ולא על פי חוק מיסוי מקרקעין. העוררת הפנתה לאישורים שקיבלה מפקיד השומה וביקשה כי יאושר לה פטור מתשלום המס לפי סעיף 50 לחוק מיסוי מקרקעין. עוד טענה העוררת כי הואיל ומדובר בעסקה הפטורה מתשלום מס שבח הרי שלא חלה עליה כל חובה להגיש הצהרה על העסקה וכי ההצהרה שהגישה ביום 10/9/12 נעשתה רק למען הזהירות ומבלי שהייתה חייבת לכך. על כן ביקשה לבטל את הקנס שהושת עליה בגין האיחור בהגשת ההצהרה. 5. המשיב קיבל את טענת העוררת ולפיה עסקת מכירת הנכס פטורה מתשלום מס שבח על פי סעיף 50 לחוק וביטל את החיוב. עם זאת הותיר המשיב את הקנס שהושת על העוררת בגין האיחור בהגשת ההצהרה. מדובר כאמור בקנס בסך של 2,600 ₪. על החלטה זו של המשיב הוגש הערר שלפנינו. טענות העוררת 6. העוררת טוענת כי לא חלה עליה חובה לדווח למשיב על עסקה פטורה ממס שבח שכן חובת הדיווח בעסקה שכזו הינה לפקיד השומה. העוררת מפנה להוראת סעיף 49כא' לחוק מיסוי מקרקעין המורה כי "לעניין הצהרה ודיווח על מכירת זכות ביחידה תחול הוראת חוק זו או הוראת פקודת מס הכנסה [...]". עוד טענה העוררת כי הקנס שהוטל עליה הינו למעשה סנקציה עונשית ועל כן יש לפרש את הוראות החוק באופן המקל עם הנישום. העוררת הוסיפה וטענה כי סעיף 49כא' לחוק מיסוי מקרקעין נחקק לאחר חקיקת סעיף 73 לחוק ועל כן הוראתו גוברת על הוראת סעיף 73. מכל מקום, כך לטענתה, תכלית ההוראות בדבר הגשת הצהרה הינה להביא לידיעת רשויות המס את דבר העסקה. תכלית זו מומשה עם הגשת הדיווח לפקיד השומה. הכרעה 7. כפי שיפורט להלן, דין הערר להידחות. חובת ההצהרה על עסקה במקרקעין קבועה בסעיף 73 לחוק: (א) המוכר זכות במקרקעין ימסור למנהל, בתוך 40 ימים מיום המכירה, הצהרה שבה יפרט את כל אלה: (1) פרטי הזכות; 2) פרטי העסקה; (3) התמורה בעד מכירת הזכות ותאריך מכירתה; (4) התמורה בעד רכישת הזכות ותאריך רכישתה; (5) הניכויים והתוספות שהוא תובע לעניין חישוב השבח; (6) סכום המס המגיע ודרך חישובו; (7) זכאות לפטור או להנחה מהמס החל. [...] חובת ההצהרה אינה מותניה בקיומו של חיוב במס שבח. בין אם המוכר פטור ממס ובין אם הינו חייב, חלה עליו חובת הגשת הצהרה במועד שהרי חובת ההצהרה כוללת גם את החובה לפרט את טענת הזכאות לפטור (ראו י' הדרי מיסוי מקרקעין כרך ג' 162 (מהדורה שנייה, 2007); א' נמדר מס שבח מקרקעין כרך ב' 527 (מהדורה שביעית, 2012). 8. תכלית הגשת ההצהרה הינה לאפשר למנהל לבחון את העסקה, לבדוק קיומה של חבות במס לאחד הצדדים (ולאו דווקא לצד המדווח), להעריך נכון את שווי העסקה וכדומה. איחור בדיווח מונע בדיקה ראויה של העסקה ומקשה על המנהל במתן החלטה נכונה בשומות מס השבח ומס הרכישה. נזכיר גם כי הלכה היא שהגשת הצהרה על ידי אחד הצדדים לעסקה אינה פוטרת את הצד האחר מהגשת הצהרה ורק השילוב של ההצהרות כולן מאפשר בירור החבות במס וקביעת שומה מתאימה (נמדר לעיל, שם). 9. הסתמכות העוררת על הוראת סעיף 49כא' לחוק מיסוי מקרקעין כהוראה המסייגת את חובת ההצהרה על פי סעיף 73 לחוק דינה להידחות. סעיף 49כא' מצוי בפרק חמישי- 4 הדן בעסקאות פינוי ובינוי. סעיף 49כא' נועד להתאים את הוראת ההצהרה והדיווח למועד יום המכירה בעסקאות פינוי ובינוי כקבוע בסעיף 49כ' לחוק. מאחר ובענייננו לא מדובר בעסקאות פינוי ובינוי אין לסעיף כל תחולה. מכל מקום, סעיף 49כא', על פי לשונו, אינו פוטר מחובת דיווח הן על פי חוק מיסוי מקרקעין והן על פי פקודת מס הכנסה. סעיף 49כא(ב) קובע: לענין הצהרה ודיווח על מכירת זכות ביחידה, יחולו הוראות חוק זה או פקודת מס הכנסה, לפי הענין, מיום המכירה כמשמעותו בסעיף 49כ". משמעות ההוראה הינה כי הוראות החוק או הוראות הפקודה יחולו מיום המכירה הקבוע בסעיף 49כ' אולם אין בהוראה זו משום מתן פטור מחובת הדיווח על פי החוק. התיבה או שבסעיף 49כא' לא נועדה לקבוע שהדיווח יעשה על פי אחד החוקים אלא לקבוע שכל דיווח שייעשה כנדרש על פי כל אחד משני החיקוקים, יותאם ליום המכירה שנקבע בסעיף 49כ לחוק. 10. בטרם סיום נעיר כי תכלית הטלת הקנס על פי סעיף 94א' לחוק מיסוי מקרקעין אינה תכלית עונשית כפי שנטען על ידי ב"כ העוררת. קנס מינהלי המוטל על ידי רשות המס בשל איחור בהגשת הצהרה נועד להרתיע ולדרבן את הנישומים לפעול על פי הוראות הדין. הקנס הינו כלי לייעול האכיפה ולא עונש (ראו והשוו רע"א 277/82 נירוסטה בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד לז(1) 826, 831 (1983)). סוף דבר 11. בשים לב לכל האמור הננו דוחים את הערר. העוררת תשלם למשיב הוצאות ההליך בסך של 2,500 ₪. מכירת זכויותמקרקעין