הנימוק העיקרי שהובא לאיחור בהגשת הערעור הוא מצב רפואי. להלן החלטה בנושא איחור בהגשת בקשה בגלל מצב רפואי: החלטה בפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בנצרת (השופטת אורית יעקבס; עב 2031/04). פסק הדין ניתן ביום 1.8.2006 והומצא לב"כ המבקשת ביום 9.8.2006, כך שהמועד האחרון להגשת הערעור (בשים לב לפגרה וליום כיפור) היה יום 3.10.2006. הבקשה להארכת מועד הוגשה ביום 11.10.2006. בפסק דינו של בית הדין קמא נדונה תביעתו של המשיב, אשר עבד במבקשת כנהג משאית, לתשלום פדיון חופשה שנתית, יתרת דמי חגים, דמי הבראה, פיצויי פיטורים, שעות נוספות ושעות לילה, יתרת החזר תשלומי ביטוח מנהלים, דמי הודעה מוקדמת והחזר תשלום קנס. כן נדונה תביעה שכנגד אשר הגישה המבקשת לתשלום פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת, נזקים בחיפוש אחר מחליף, פיצוי בגין גרימת שתי תאונות ברשלנות, נזק והפסד השתכרות בחודש אוקטובר 2002 והחזר פיצויים. בית הדין האזורי קיבל את מרבית תביעתו של המשיב ודחה את מרבית התביעה שכנגד. בית הדין קבע כי המשיב פוטר ולא התפטר מעבודתו כנהג במבקשת, וכי הסיכום עם המשיב בנוגע לתנאי עבודתו במשיבה היה, בתחילת עבודתו, כי יעבוד לפי שכר בסיס של 3,000 ₪ בתוספת של 10% מ"העבודה" אשר תבצע המשאית עליה יעבוד. כעבור מספר חודשים סוכם כי שכרו החודשי יהיה 8,000 ₪ נטו, בניכוי סך של 500 ₪ בגין ביטוח מנהלים, ולא כי שכרו יחושב באופן יומי, כטענת המבקשת. בית הדין האזורי הגיע למסקנותיו אלו בעיקר נוכח קביעתו בדבר מהימנות גרסתו של המשיב לעומת אי מהימנותה של גרסת מנהל המבקשת. 3. נימוקי הבקשה הם: 3.1. הבקשה נשלחה בדואר מהיר אקספרס ביום 29.9.2006, והייתה אמורה להגיע לבית הדין כבר באותו היום או למחרת. אולם, מפני שבימים הבאים חלו שבת, ערב יום כיפור ויום כיפור עצמו, הגיע כתב הערעור ליעדו רק ביום 4.10.2006, כלומר- באיחור בן יום אחד בלבד. 3.2. בשבוע האחרון של חודש ספטמבר סבל ב"כ המבקשת מדלקת בלסת ובשיניים, דבר שאילץ אותו לעבור ארבעה טיפולים באותו שבוע, ומנע ממנו להתייצב לעבודתו, וכן מנע ממנו להגיש את כתב הערעור בתאריך מוקדם יותר. ב"כ המבקשת צירף לבקשתו אישור מרופא שיניים, לפיו עבר טיפול שיניים דחוף משך ארבעה ימים רצופים, אשר חייב גם מנוחה, בין התאריכים 25.9.2006 ועד 29.9.2006. 3.3. מדובר באיחור קצר, בן יום אחד בלבד. ברור כי בפרק זמן קצר זה טרם הספיק המשיב לפתח ציפיות בדבר סופיות הדיון בעניינו. 3.4. למבקשת סיכויים גבוהים לזכות בערעורה. 4. המשיב התנגד לבקשה, מנימוקים אלה: 4.1. המבקשת בחרה לשלוח את ערעורה בדואר ולא באמצעות שליח, למרות שידעה כי נשלח ביום האחרון להגשתו, ואף לא טרחה לבדוק האם הערעור הגיע ליעדו במועד. רק לאחר שקיבלה המשיבה הודעה ממזכירות בית הדין ביום 4.10.2006 לפיה הערעור הגיע באיחור, טרחה לשלוח את הבקשה להארכת המועד. 4.2. ב"כ המבקשת לא הוכיח כי טיפולי השיניים שעבר מנעו ממנו להתייצב לעבודתו, ואף לא תמך בקשתו בתצהיר המעיד על כך. למעשה, שוחח ב"כ המבקשת עם ב"כ המשיב בטלפון ביום 27.9.2006, והודיע לו כי המבקשת מעוניינת להגיע להסדר תשלומים, כלומר- ב"כ המבקשת הגיע לעבודתו באותו היום. 4.3. הבקשה להארכת המועד הוגשה באיחור רב מיום קבלת ההודעה ממזכירות בית הדין לפיה הערעור הוגש באיחור. 4.4. למבקשת סיכויים קלושים לזכות בערעורה, שכן פסק הדין נסמך בעיקרו על מהימנות העדים, ובית הדין שלערעור אינו נוהג להתערב בממצאי מהימנות. 5. לאחר עיון בטענות הצדדים ובפסק דינו של בית הדין קמא, אני קובעת כי דין הבקשה להידחות. 6. על פי תקנה 73 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב- 1991 (להלן- תקנות בית הדין) המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית הדין האזורי הוא שלושים יום מן היום שבו הומצא למערער פסק הדין. עם זאת, רשאי בית הדין או הרשם להאריך מועד זה "מטעמים מיוחדים שיירשמו" (תקנה 125 לתקנות בית הדין). כבר נפסק כי אין בנמצא, בחוק או בפסיקה, רשימה סגורה של טעמים העולים כדי "טעם מיוחד". ספק אף אם ניתן לגבש נוסחה נוקשה אשר כוחה יפה לכל המקרים. אשר על כן, יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו הוא (עא"ח 56/05 מאיר איתן נ' הילטון תל אביב בע"מ, ניתן ביום 23.5.05). 7. הנימוק העיקרי שהובא על ידי ב"כ המבקשת לאיחור בהגשת הערעור הוא מצבו הרפואי, בעקבות טיפולי השיניים שנאלץ לעבור. לעניין זה קבעה הפסיקה כי: "בדרך כלל, מכירים בתי המשפט במחלתו של אדם כבטעם מיוחד המצדיק הארכת מועד, אם המחלה מנעה אותו מלעסוק בענייניו. ובלבד שהבקשה הוגשה ללא איחור". ראו: זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית (תל אביב, 1995), עמ' 895 - 896; בש"א 6919/98 עזבון המנוח משה אבטיחי ז"ל נ' רנה רוזנבלום, דינים עליון נה 72. בב"ש 825/86 וידיוקולור בע"מ נ' מדינת הילדים בע"מ (לא פורסם) נפסק לעניין זה כי: "...כלל זה טומן בחובו שני רכיבים מצטברים הטעונים הוכחה: האחד- עובדת קיומה של המחלה; והשני- השפעת המחלה על תפקודו של בעל הדין ועל יכולתו לפנות לבית המשפט במועד. רק בנסיבות בהן יוכח שבעטיה של המחלה נבצר מבעל הדין לפעול במועד יהווה הדבר טעם מיוחד להארכת המועד". 8. במקרה הנדון, לא הוכיח ב"כ המבקשת כי טיפולי השיניים מנעו ממנו לעסוק בעבודתו, ואף לא תמך בקשתו בתצהיר. אמנם, בהתאם לפסיקת בית דין זה, ההוראה בתקנות סדר הדין האזרחי המחייבת תמיכה בתצהיר בכל בקשה אינה חלה בבית הדין לעבודה, אולם במקרה הנדון, היה על ב"כ המבקשת לפרט בתצהירו כיצד השפיע טיפול השיניים שעבר על תפקודו. זאת ועוד. בפועל, הערעור נשלח לבית הדין ביום 29.9.2006, שגם בו, על פי הנטען, ב"כ המבקשת היה חולה. 9. ב"כ המבקשת גם לא הוכיח אירוע אחר שמחוץ לשליטתו, אשר מנע ממנו לשלוח את הודעת הערעור פרק זמן סביר לפני המועד האחרון להגשת ערעור. על פי בחירתו נשלחה הודעת הערעור בדואר יום אחד בלבד לפני המועד האחרון להגשת הערעור (בהתחשב בשבת וביום כיפור). 10. בהתאם לפסיקת בית דין זה: "בעל דין המבקש לנצל התקופה העומדת לרשותו עד תום, ולפעול ביום האחרון ממש, נוטל על עצמו סיכון שיחול שיבוש או שתקרה תקלה, שאינם מצדיקים הארכת המועד, ועליו לשאת בתוצאות סיכון זה". ראו: דב"ע נו/ 119 - 13 האגודה למען החייל נ' דוד נצר ישי, עבודה ארצי כרך כט (1) 194; בש"א 1033/04 א.דינמיקה שירותים 1990 בע"מ נ' טטיאנה סלניקוב (החלטה מיום 16.3.2004). 10. אמנם, בעא"ח 1019/04, צבי דוד קנזניק נ' הגליל העליון - אגו"ש חקלאית של משקי העובדים לתובלה בע"מ (מיום 17.1.2005) קבע בית הדין הארצי כי יש בתקלה שאירעה ברשות הדואר משום "טעם מיוחד" להארכת מועד להגשת ערעור. אולם, באותו מקרה, נשלחה הודעת הערעור ארבעה ימים לפני תום המועד להגשת ערעור, והוצג בפני בית הדין אישור רשות הדואר המאשר כי עקב טעות בניתוב חל עיכוב במסירת הדואר, בן יום אחד. נסיבות אלה שונות מהמקרה הנדון. על פי אישור רשות הדואר, הודעת הערעור נשלחה ביום ו', 29.9.2006, ביום שלפני המועד האחרון להגשת הערעור, בשעות הערב- בשעה 17:58. על ב"כ המבקשת היה לקחת בחשבון כי עקב השבת ויום כיפור שחלו לאחר מכן (30.9.2006- 2.10.2006), הודעת הערעור עלולה שלא להגיע במועד האחרון להגשתה- 3.10.2006. לא הוכח כי העיכוב במסירת הודעת הערעור חל עקב תקלה או טעות של רשות הדואר, וסביר שהעיכוב חל בשל שבת ויום כיפור שחלו למחרת היום בו נשלח הערעור, מועדים צפויים וידועים מראש. 11. זאת ועוד. בעניין קנזניק קבע בית הדין הארצי כי: "איש לא יחלוק על כך, כי ברור שאין לשלוח מסמכים בדואר "ברגע האחרון", בשעה שהמועד האחרון להגשתם עומד לפוג תוך יום יומיים" (סעיף 7(יא) לחוות דעתו של כב' השופט רבינוביץ). כאמור, במקרה הנדון, הודעת הערעור נשלחה ביום העבודה האחרון לפני המועד האחרון להגשת הערעור, כאשר לאחריו חלו שבת יום כיפור. 12. זאת ועוד. שיקול מרכזי בהכרעה אם להאריך את המועד להגשת ערעור הוא סיכויי הערעור (בש"א 604/05 טובה אירלנדר נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה, ניתן ביום 21.8.2005). הערעור שבפני מופנה, רובו ככולו, כנגד קביעותיו העובדתיות של בית הדין קמא, אשר נסמכו, בעיקרן, על התרשמותו של בית הדין קמא מן העדים אשר העידו בפניו, ועל העדפתו החוזרת ונשנית, לכל אורך פסק הדין, את גרסת המשיב על פני גרסת מנהל המבקשת אשר העיד מטעמה. ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בממצאי מהימנות של הערכאה הדיונית. על כן נראה כי סיכויי המבקשת לזכות בערעורה אינם גבוהים, ואינם מהווים "טעם מיוחד" להארכת המועד במקרה הנדון. 13. סוף דבר- הבקשה נדחית. המבקשת תשלם למשיב הוצאות משפט בסך של 1,500 ₪ בצירוף מע"מ כדין. ככל שהסכום לא ישולם בתוך 30 יום מהמועד בו תומצא החלטה זו למבקשת, ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל. הארכת מועד להגשת ערעורהארכת מועדהמועד להגשת ערעוריםרפואהערעור