דוגמא לפסק דין בנושא אי בקשת פסק דין בהעדר הגנה: כתב התביעה שהוגש על ידי החברה התובעת (להלן "רן אבטחה") , שהיא חברה למתן שירותי נקיון, מגולל את גרסתה כסיפור של מתן שוחד על ידי החברה למי שהיה מנכ"ל "הקריון" , לתקופה שמאז שנת 1994 ועד אוקטובר 2008. השוחד ניתן לגרסתה בתמורה להמשך העסקת התובעת במתן שירותי נקיון לקריון. מנכ"ל הקריון פרש מתפקידו ביום 1.9.09. כששה ימים לאחר מכן קבל נוסח של טיוטת כתב תביעה, בה רן אבטחה וגב' יונה פוגל, (בעלת 50% מהון מניות רן אבטחה ואשתו של מר ערן פוגל) תובעת סכום של 7 מיליון ₪ מבעלה, מר ערן פוגל שהוא מנהל חברת רן אבטחה, (שהיה גם בעלים של 50% מהון מניותיה) וכן תובעת את מנכ"ל הקריון, וחברות המפעילות את הקריון. כשבועיים לאחר מכן שם מנכ"ל הקריון קץ לחייו. ביום 6.10.09 קבלה רן אבטחה הודעה מהחברה המפעילה את הקריון על הפסקת העסקתה בקריון. ביום 27.10.09 הוגש כתב התביעה הנוכחי לבית המשפט, אך בשינוי צדדים. התובעת היא רן אבטחה, והיא לבד. ואילו הנתבעת היא אלמנתו של מנכ"ל הקריון. שמו של מר ערן פוגל הושמט מרשימת הנתבעים, כך גם שמות החברות שהפעילו את הקריון. 4. יודגש - אומנם כתב התביעה בכותרתו לא מציין באופן נפרד את "עזבון המנוח " כבעל דין, אך פורטו בו עילות תביעה כנגד העזבון כמו גזל (ס' 52 לפקודת הנזיקין), הפרת חובה חקוקה, דיני עשיית עושר ולא במשפט וגרם הפרת חוזה. כנגד אלמנתו נטען כי "הינה שותפה לחובותיו" ומכח זה הינה חייבת , ככל שיוכח חוב כנגד העזבון. 5. ביום 21.3.2010 ניתן צו לפירוק רן אבטחה (פר"ק 8644-12-09). כמפרק זמני מונה כונס הנכסים הרשמי. כמנהל מיוחד מונה עו"ד רון כהנא. המפרק המשיך בניהול התביעה. 6. הוגשה בקשה של הנתבעת לצירוף מר ערן פוגל כנתבע נוסף. מר פוגל הוא זה שהיה מנהל רן אבטחה בכל הזמנים הרלוונטים בהם שולמו מתוך קופת רן אבטחה סכומי כסף כשוחד למנכ"ל הקריון. זאת על מנת שרן אבטחה, חברה משפחתית הנמצאת בבעלותו ובבעלות אשתו, והמנוהלת על ידו, תזכה במתן שירותי נקיון לקריון. 7. ביום 26.3.12 ניתנה החלטה מנומקת שהורתה על צירוף מר ערן פוגל, כנתבע בתביעה זו. קבעתי כי מר ערן פוגל נחוץ כנתבע על מנת להכריע ביעילות בכל השאלות המתעוררות בתביעה ולא ניתן יהיה ליתן פתרון ושלם לתובענה מבלי שפסק הדין יהווה מעשה בית דין גם כלפי מר ערן פוגל. הוריתי על הצירוף חרף התנגדות רן אבטחה לצירוף מנהלה כנתבע. 8. ביום 24.5.12 הגישה רן אבטחה כתב תביעה מתוקן בו צורף מר ערן פוגל כנתבע נוסף, והתביעה ייחסה לו הפרת אמונים , הפרת חובת הגילוי, הפרת חובת הזהירות כלפי החברה ומעילה בכספיה וכן כי פעל כמעוול במשותף עם המנוח. 9. מר ערן פוגל בקש אורכה להגשת כתב הגנה, וזו ניתנה לו והוארכה עד ליום 23.9.12 . לא הוגש כתב הגנה. 10. ביום 16.10.12 הודיעה התובעת כי אין בכוונתה לבקש מתן פסק דין בהעדר הגנה ואין בכוונתה לנהל את ההליך מול ערן פוגל שכן הוא עד מטעמה, זאת על אף שהחלטת בית משפט מפורשת הורתה על צירופו כנתבע. 11. הנתבעת טענה מנגד כי עמדתה זו של התובעת יש בה משום התעלמות מהחלטת בית משפט שהורתה על צירופו , התעלמות העולה כדי זלזול, ואם אין בדעת התובעת לנהל את ההליך כנגד ערן פוגל, יש לדחות את תביעתה כנגד הנתבעת. נטען כי התביעה מנוהלת למעשה לצרכי הגנתו של מר ערן פוגל כנגד הליכים פליליים המתנהלים כנגדו. עוד נטען כי עורכי הדין המנהלים את התביעה כאן בשם המפרק של רן אבטחה , מייצגים למעשה את מר ערן פוגל בהליכים הפליליים המתנהלים כנגדו (ת.פ 865-08-10) וכן בהליכים אזרחיים המתנהלים נגדו בבית משפט השלום (ת.א. 10287-10-09 ) - ולכן לוקים בניגוד עניינים. הנתבעת מבקשת כי אם לא תתקבל עתירתה לדחיית התביעה כנגדה , ינתן פסק דין כנגד מר ערן פוגל, בהעדר הגנה. 12. אני תמהה על הודעת התובעת והכרזתה כי לא תנהל הליך כנגד מר ערן פוגל. ראשית יאמר, כי העובדה שמר ערן פוגל אמור להעיד בתיק זה אין בה כדי לשנות את מעמדו כבעל דין בתיק. המפרק הזמני של החברה הוא כונס הנכסים הרשמי. הוא אשר מפעיל תביעה זו. היתכן כי מפרק חברה יפעל בניגוד להחלטה מחייבת של בית משפט ? היתכן כי יפעל לרוקן מתוכן החלטת בית משפט שאיננו חפץ בה ? משקבע בית משפט כי מר ערן פוגל דרוש כנתבע על מנת לפסוק ולהכריע במחלוקת ביעילות ובשלמות לא נתונה הזכות לתובעת לעשות החלטה זו פלסתר. 13. על הודעת התובע שלא תנהל הליכים כנגד מר ערן פוגל, למרות החלטת בית המשפט ,חתום עו"ד הריס ממשרד דורון, טיקוצקי, צדרבוים, עמיר מזרחי ואח'. אותו משרד מייצג באופן אישי את מר ערן פוגל כנאשם וכנתבע בהליכים משפטיים אחרים. ענין זה מעלה שאלה נכבדת בנושא "ניגוד עניינים". 14. ההתנהלות החריגה של התובעת חורגת מעקרון תום הלב, החולש על השיטה המשפטית , לרבות על ההליך הדיוני. ראו דברי כב' הנשיאה ביניש בבשא 6479/06 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ. משה שנפ (נבו 15.1.07) - עקרון תום-הלב מהווה עקרון-על בשיטתנו המשפטית "אשר מצודתו פרושה... על כלל המערכת המשפטית בישראל" (...). מעקרון זה נגזר כי על בעלי הדין להפעיל את הזכויות והחיובים המעוגנים בכללי הפרוצדורה האזרחית בדרך מקובלת ובתום-לב. עליהם לפעול באופן סביר והוגן במסגרת ניהול הליכי המשפט וזאת בהתחשב במכלול נסיבות העניין. (....). חובת תום-הלב משתרעת על ההליך האזרחי כולו, אם כי משמעותה של החובה והשלכותיה בהקשר של סדרי-הדין טרם גובשו במלואן והדבר יבחן ממקרה למקרה. (....). מחובת תום הלב נגזר האיסור לעשות שימוש לרעה בהליך השיפוטי. אם אכן התובעת מעוניינת בבירור המחלוקת העובדתית ובשאלה מי גרם נזק לחברה התובעת, שאלה זו צריכה להתברר כמכלול, כאשר מר ערן פוגל , מי שלדבריו נתן כספי שוחד מדי חודש בחודשו, הוא נתבע נחוץ. אם התובעת לא מעוניינת בבירור אמיתי וכן של הגורמים המעורבים וחלקם בעוולות הנטענות, יקום הצורך לדחות את תביעתה. נא ראו לענין השיקולים שבית משפט שוקל בהפעילו את סמכותו למתן סעד בגין התנהלות דיונית חסרת תום לב - (בשא 6479/06 לעיל) - "בית-המשפט יפעיל את סמכותו למתן סעד בגין התנהלות דיונית חסרת תום-לב בהתחשב במכלול השיקולים הרלוונטיים לעניין, ובהם: שמירה על הגינות ההליך השיפוטי והגנה על התכליות המונחות בבסיס סדרי הדין מחד-גיסא; אל מול זכות הגישה לערכאות וזכותו של בעל-דין לקבל הזדמנות מלאה לבירור עניינו בבית-המשפט מאידך-גיסא. בבואו להכריע בדבר מתן סעד בגין שימוש לרעה בהליך השיפוטי, יאזן בית-המשפט בין מכלול הזכויות והאינטרסים האמורים, בשים לב לכלל נסיבות העניין שבפניו ובהן: טיב ההתנהגות הנדונה של בעל-הדין - האם עלתה כדי התחכמות, תחבולה, שרירות לב, זלזול בבית-המשפט או הכשלת הצד שכנגד וההליך בכללותו; מצב נפשו של בעל-הדין - האם השימוש לרעה בהליך השיפוטי נעשה בהיסח הדעת, מתוך טעות או רשלנות או שמא במתכוון; היקף ועוצמת הפגיעה בכללי הפרוצדורה הרלוונטיים ובתקינות ההליך השיפוטי; וכן מידתיות הסעד המבוקש נוכח הפגיעה האפשרית בזכויותיו של בעל-הדין". 15. עומדת בפני האפשרות לדחות את התביעה שהגישה התובעת כנגד כל הנתבעים, שכן דוקטרינת השימוש לרעה בהליכי משפט תוחמת את גבולותיה הלגיטימים של זכות הגישה לערכאות. אין בית משפט חייב להשלים עם התנהלות שאיננה בתום לב וניצול לרעה של הליכים. (ראו לענין זה עא 8/74 ליזרוביץ נ. ליזרוביץ (נבו 11.6.74), וכן ספרו של אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי מהדורה עשירית 2009 בעמ 179 ). עומדת בפני האפשרות הנוספת ליתן פסק דין בהעדר הגנה. בחרתי בדרך שפגיעתה בזכות הגישה לערכאות -פחותה יותר. בנסיבות הענין, כפי שפורטו לעיל, אני מוצאת לנכון ליתן פסק דין כנגד מר ערן פוגל, בהעדר הגנה. לפיכך, יהיה חייב בתשלום הסכום הנתבע בסך 7 מיליון ₪ לטובת החברה התובעת וכן ישא שכר טרחה והוצאות בסכום נוסף של 15,000 ₪. התשלום בתוך 30 יום מהיום. פסק דין בהעדר הגנה