שעות נוספות לעובדי מוסך

מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא שעות נוספות לעובדי מוסך: זוהי תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, גמול שעות נוספות ותגמולים לפנסיה. להלן עובדות המקרה: 1. הנתבעת הינה הבעלים והמפעילה של מוסך. 2. התובע עבד כמכונאי רכב אצל הנתבעת החל מחודש 10/02 ועד יום 20.6.08. 3. על מערכת יחסי העבודה בין הצדדים חל צו ההרחבה בענף המוסכים. 4. בתאריך 23.7.04 נפצע התובע בתאונת עבודה בגבו. 5. התובע טוען, כי בתחילת חודש 6/08 זומן לשיחה אצל מר משה פרטר, בעלי הנתבעת, בה הובהר לו על חוסר שביעות הרצון מהספק עבודתו בחודשים האחרונים. לטענת התובע, הירידה בהספק נבעה בעקבות פציעתו בתאונת עבודה, אשר גרמה לו לפריצת דיסק, וכי אין באפשרותו לשפר את ההספק. התובע טוען, כי מר פרטר אמר לו באותו מעמד, כי אם אינו יכול לשפר את הספק עבודתו, עליו לחפש מקום עבודה אחר. בהתאם לכך, הודיע התובע, כי יחפש מקום עבודה אחר. לאחר ימים אחדים, משמצא התובע מקום עבודה אחר, סוכם לטענתו בינו לבין מר פרטר, כי מועד סיום עבודתו יהיה בתאריך 20.6.08. 6. כמו כן, לטענת התובע לא שולם לו גמול שעות נוספות ולא הופרשו, בהתאם לצו ההרחבה תגמולים לפנסיה. 7. הנתבעת מנגד טוענת, כי השיחה שהתקיימה בין התובע לבין מר פרטר בתחילת חודש 6/08, הינה שיחה שגרתית שמנהלת הנתבעת עם עובדיה, לשיפור העבודה. לאחר שיחה זו התובע חזר לעבוד כרגיל. לטענת הנתבעת, אין קשר בין תאונת העבודה משנת 2004 לבין תפקודו בשנת 2008, שכן עם חזרתו של התובע לעבודה לאחר התאונה, הוא עבד כרגיל. הנתבעת טוענת, כי התובע התפטר ממקום עבודתו, ללא מתן הודעה מוקדמת, לאחר שמצא מקום עבודה אחר. טענות התובע: 8. שכרו של התובע נרשם בתלושי השכר באופן מלאכותי כמפוצל - שכר יסוד ותשלום בונוס. התובע קיבל בונוס על בסיס קבוע, לא קריטריונים ברורים לתשלומו וללא כל תלות בהתקיימות תנאי כלשהו. על כן, אין לראות ברכיב זה אלא רכיב פיקטיבי. 9. הוכח, כי אין בסיס לטענת הנתבעת, כי תשלום הבונוס הינו תשלום דמי נסיעות. על כן, לצורך חישוב רכיבי התביעה יש לקחת בחשבון את שכרו המלא של התובע בצירוף הבונוס. 10. התובע פוטר מעבודתו, ולפיכך, זכאי לתשלום פיצויי פיטורים בסך של 39,452 ₪ (לפי שכר בסיס בסך של 6,963 ₪ * 5 שנים ו- 8 חודשי עבודה). 11. לטענת התובע, הוא זכאי לתשלום פיצויי הלנת פיצויי פיטורים, ולחילופין לתשלום הפרשי ריבית והצמדה. 12. מתלושי שכרו ודו"חות הנוכחות של התובע עולה, כי לא שולם לתובע גמול שעות נוספות. התובע קיבל מדי יום חצי שעה של הפסקה בלבד, אותה יש לנכות ממכסת שעות העבודה, ולא שעה כטענת הנתבעת. 13. אשר על כן, לטענת התובע הוא זכאי לגמול שעות נוספות בסך של 60,577 ₪, כולל הפרשי ריבית והצמדה, וכן לפיצויי הלנת שכר. 14. בהתאם לצו ההרחבה בענף המוסכים, על הנתבעת היה להפריש לטובת התובע תגמולים לפנסיה בשיעור של 6% משכרו. הנתבעת לא היתה רשאית, בהיעדר כתב ויתור מפורש מהתובע להסתפק כחלופה, בהפרשה לביטוח מנהלים - כפי שעשתה בפועל. על כן, התובע זכאי לתגמולים לפנסיה בסך של 25,456 ₪. טענות הנתבעת : 15. התובע התפטר מעבודתו ועל כן לא זכאי לפיצויי פיטורים. 16. התובע קיבל בונוס בגין נסיעות שביצע באמצעות רכבו עבור הנתבעת. התשלום השתנה בהתאם לתכיפות הנסיעות, ואינו מהווה חלק משכר היסוד. 17. התובע עבד 9 שעות ביום הכוללים שעה הפסקה ללא תשלום - 3/4 שעה הפסקת צהריים, ו- 1/4 שעה להתארגנות בסוף היום. התובע לא עבד מעבר לשעות העבודה הקבועות, וגם אם כן, מדובר בדקות ספורות בגינן שולם לו תעריף של 125% מהשכר. 18. הנתבעת הפרישה לטובת התובע את כל התגמולים לקרן הפנסיה של התובע, ועל כן, התובע אינו זכאי לתשלום נוסף. לבקשת התובע ובידיעתו הופרשו לו תגמולים לביטוח מנהלים. העובדים הם שבוחרים את סוג הביטוח אותו הם רוצים, ואין מחלוקת שהתובע ידע שהוא מבוטח. לאור האמור לעיל אנו קובעים כדלקמן: נסיבות סיום יחסי העבודה - 19. אין מחלוקת בין הצדדים כי בתחילת חודש 6/08 התובע זומן לשיחה, בעקבות ירידה בהספק עבודתו, במשרדו של בעלי הנתבעת, מר פרטר, בה נכחו גם מנהל העבודה בנתבעת - גבי, ובנו של מר פרטר - אלדד, שאף הוא עובד בנתבעת. התובע מחד טוען כי, לאחר שאמר למר פרטר, כי אין באפשרותו לשפר את הספק עבודתו בשל הפגיעה בגבו, השיב לו מר פרטר שיחפש מקום עבודה אחר, וכך אכן עשה התובע. על כן, לטענת התובע הוא פוטר מעבודתו וזכאי לפיצויי פיטורים. הנתבעת מנגד טוענת כי, לאחר השיחה עימו חזר התובע לעבודתו כרגיל, וימים אחדים לאחר מכן הודיע שמצא מקום עבודה אחר והתפטר ללא מתן הודעה מוקדמת. 20. בכתב ההגנה טענה הנתבעת, כי השיחה שהתקיימה עם התובע בתחילת חודש 6/08, נועדה לבירור הירידה בתפוקת עבודתו של התובע, וכי באותו מעמד לא דובר על הפסקת עבודה מצד הנתבע או מצד התובע. הנתבעת הוסיפה וטענה כי, מס' ימים לאחר השיחה הנ"ל הודיע התובע שמצא מקום עבודה אחר ועזב ללא מתן הודעה מוקדמת. בתצהירו של מר פרטר, צוין כי התובע זומן לשיחה כחלק משיחות תקופתיות שעורך מר פרטר עם עובדיו, וכי באותו מעמד הודיע לו התובע על הפסקת עבודתו. בעדותו טען מר פרטר, כי בשיחה שהתקיימה עם התובע על תפוקת עבודתו הנמוכה, אמר התובע "זה כבר לא משנה, אני עוזב", וכי הוא לא זוכר אם התובע עזב את העבודה מיידית לאחר הפגישה או המשיך לעבוד כשלושה שבועות נוספים לאחר מכן. (ראה פרוטוקול דיון מיום 6.7.11 עמ' 12) לאחר מכן, העיד מר פרטר, כי בשיחה שהתקיימה בינו לבין התובע, לפני השיחה בתחילת חודש 6/08 כאמור, אמר לו התובע שהוא מתפטר מאחר ומצא מקום עבודה אחר, אולם ימשיך לעבוד אצל הנתבעת מס' ימים נוספים כבקשתו של מר פרטר. (ראה שם, עמ' 13) מר פרטר המשיך והעיד כי לא ניכו משכרו של התובע דמי הודעה מוקדמת "כי הוא נתן לנו כמה ימים שרצינו." (שם, עמ' 13). 21. משתמע מכך כי, בכתב ההגנה טענה הנתבעת, כי בשיחה שהתקיימה עם התובע בתחילת חודש 6/08, לא נאמר ע"י מי מהצדדים דבר לעניין הפסקת עבודה. זאת בניגוד לאמור בתצהירו של מר פרטר, כי בשיחה הנ"ל התובע הודיע על התפטרותו, ועזב את מקום העבודה ללא מתן הודעה מוקדמת. בעדותו מעלה מר פרטר טענה שלא אוזכרה בתצהירו, כי התובע הודיע לו על התפטרותו אף קודם לשיחה הנ"ל, אולם הסכים להמשיך ולעבוד אצל הנתבעת מס' ימים נוספים, בהתאם לדרישתו של מר פרטר. מר פרטר אף ציין, כי לא ניכו לתובע דמי הודעה מוקדמת מאחר ונשאר לעבוד אצל הנתבעת ככל שנדרש. 22. הסתירות בטענות הנתבעת, כמו גם בעדותו של מר פרטר, מעלות ספק רב באשר לגרסת הנתבעת בכל הנוגע לנסיבות סיום יחסי העבודה. 23. יתרה מזאת, העובדה כי הנתבעת לא הביאה לעדות את מנהל העבודה - גבי, ובנו של מר פרטר - אלדד, אשר נכחו בשיחה שהתקיימה עם התובע בתחילת חודש 6/08, במהלכה, לטענת הנתבעת, הודיע התובע על התפטרותו, ועזב את מקום העבודה לא מתן הודעה מוקדמת, פועל לרעתה. משנשאל מר פרטר מדוע לא הובאו גבי ואלדד למתן עדות בביה"ד השיב כדלקמן - "ת. בגלל שהפגישה היתה סך הכל על תפוקת העבודה של התובע ולא מעבר לזה. אז אתה אומר שבאותה פגישה לא דובר בכלל על הפסקת העבודה? ת. באותה פגישה הוא אמר "זה כבר לא משנה, אני עוזב". ש. אם אתה אומר שלא דובר רק על תפוקה, אלא שגם גבי וגם הבן שלך שמעו שהתובע הכריז שהוא עוזב את העבודה אז למה לא הבאת אותם? ת. אני לא יודע אם הם שמעו או לא שמעו." (ראה עמ' 12 לפרוטוקול). טענתו זו של מר פרטר כי, אינו יודע אם גבי ואלדד, אשר נכחו בפגישה עם התובע, שמעו או לא שמעו את התובע מודיע על התפטרותו, הינה תמוהה לחלוטין! 24. לאור האמור לעיל, אנו קובעים, כי עדותו של מר פרטר אינה אמינה ומהימנה עלינו. 25. לפיכך, אנו מקבלים את גרסת התובע בכל הנוגע לסיום יחסי העבודה בין הצדדים, וקובעים, כי בשיחה שנערכה עם התובע בתחילת חודש 6/08 באשר לתפוקתו הירודה, הודיע לו מר פרטר על פיטוריו, וכי עליו למצוא מקום עבודה אחר. ימים אחדים לאחר מכן, משמצא התובע מקום עבודה אחר, סוכם בין הצדדים, כי התובע יסיים את עבודתו אצל הנתבעת בתאריך 20.6.08. 26. אשר על כן, התובע זכאי לתשלום פיצויי פיטורים. חישוב פיצויי פיטורים - 27. התובע טען, כי רכיב "בונוס" הינו רכיב פיקטיבי וכי יש להכלילו בשכר היסוד של התובע לצורך חישוב פיצויי פיטורים. 28. הנתבעת טענה, כי תשלום הבונוס שולם לתובע בגין נסיעות שביצע התובע באמצעות רכבו לנתבעת, וכי התשלום השתנה בהתאם לתכיפות הנסיעה. 29. מטענת הנתבעת כאמור עולה, כי הבונוס שולם לתובע עבור נסיעות שביצע במהלך העבודה עם רכבו הפרטי. 30. מנגד, בעדותו של מר פרטר הוא טען, כי כל עובד של הנתבעת מקבל תשלום בגין נסיעות, וכי לרוב התובע הגיע לעבודה ברכבו הפרטי, אולם לפעמים הגיע עם ההסעה. על כן, שולם לו בונוס המהווה דמי נסיעות. (ראה פרוטוקול מיום 6.7.11 עמ' 8). מר פרטר הוסיף כי נסיעות במסגרת העבודה מבוצעות באמצעות רכב השייך לנתבעת. (שם, עמ' 8). 31. עוד העיד מר פרטר בעניין זה כדלקמן - "ש. אני הבנתי שבכל פעם שהתובע או מי מחבריו לעבודה היה מקבל העלאת שכר קטנה, במקום להוסיף את תוספת השכר לשכר כפי שמופיע בבסיס תלוש השכר, הייתם קוראים לזה בונוס ומשלמים אותה בכל יום? ת. לא במקרה הזה" (הדגשות אינן במקור). (שם, עמ' 8). 32. משנשאל מר פרטר מדוע החל לשלם לתובע את רכיב הבונוס רק מחודש 2/05, ומדוע התעריף הינו בסך של 17 ₪ ליום בלבד, על אף שתעריפי הנסיעות השתנו עם השנים, השיב באופן לאקוני, תמוה ובסתירה לתשובתו הקודמת כי, לרוב הגיע התובע לעבודה עם ההסעה של הנתבעת, ומאחר ולא הייתה דרישה לשנות את תעריפי הנסיעה לא שינה אותם לאורך השנים. (שם, עמ' 9). כמו כן, מר פרטר לא ידע להסביר מדוע דמי נסיעות שולמו לתובע כרכיב של "בונוס" בתלוש השכר, ואף ציין כי, לא ביקש מרואה החשבון שלו לרשום בתלושי השכר "בונוס" במקום "נסיעות". 33. לאור כל האמור לעיל, אין לקבל את טענת הנתבעת כי רכיב הבונוס שולם לתובע בגין נסיעות. אנו קובעים, כי רכיב השכר "בונוס" הינו רכיב פיקטיבי, וכי יש להכלילו בשכר היסוד של התובע לצורך חישוב פיצויי הפיטורים וזכויותיו הסוציאליות. 34. התובע היה עובד בשכר יומי. מתלושי השכר עולה כי, בשנה האחרונה לעבודתו עמד שכר עבודתו הממוצע של התובע על 6,776 ₪ לחודש. 35. אשר על כן, על הנתבעת לשלם לתובע פיצויי פיטורים בסך של 38,397 ₪ (6,776 ₪ * 5 שנים ו- 8 חודשי עבודה). בנסיבות העניין אנו קובעים, כי על הנתבעת לשלם לתובע את סך פיצויי הפיטורים כאמור, בצרוף פיצויי הלנת פיצויי פיטורים בשיעור של 25% בלבד על כל התקופה מיום פיטורי התובע בתאריך 20.6.08 ועד מועד התשלום בפועל. גמול שעות נוספות - 36. הנתבעת טענה, כי התובע עבד 5 ימים בשבוע 9 שעות וביום ו' 6 שעות. לטענת הנתבעת בכתב ההגנה ובסיכומיה, התובע קיבל מדי יום שעה הפסקה - 3/4 שעה להפסקת צהריים, ו- 1/4 שעה נוספת להתארגנות בסוף היום. מנגד, בעדותו טען מר פרטר כי, לתובע ניתנת הפסקה של רבע שעה בבוקר לשתיית קפה, ו- 3/4 שעה להפסקת צהריים. משנשאל מר פרטר האם הוא מנכה משכרו של התובע שעה שלמה, השיב - "שעה שלמה של הפסקת צהריים" (ראה פרוטוקול דיון מיום 6.7.11 עמ' 13) 37. אף בכל הנוגע לרכיב תביעה זה, קיימות סתירות בטענות הנתבעת ועדותו של מר פרטר, המטילות ספק בגרסת הנתבעת. 38. יתרה מכך, אף אם היינו מקבלים את גרסת הנתבעת, כי התובע קיבל מדי יום 3/4 שעה הפסקה בצהריים, ורבע שעה נוספת בתחילת יום העבודה, כאמור בעדותו של מר פרטר, או בסוף יום העבודה, כטענת הנתבעת בכתבי טענותיה, הרי שבהתאם לסעיף 20)ג) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א - 1951, הנתבעת רשאית לנכות משכרו של התובע רק בגין הפסקות הנמשכות חצי שעה או יותר. היינו, עפ"י גרסת הנתבעת עצמה, היא הייתה רשאית לנכות משכרו של התובע בגין 3/4 שעה הפסקה בלבד, ולא מעבר לכך. 39. בתצהירו טען התובע, כי קיבל בימים א' - ה' הפסקה של 3/4 שעה מדי יום. ביום ו' לא הייתה הפסקה. בעדותו טען התובע כי הייתה לו הפסקה "של לפחות חצי שעה". (ראה פרוטוקול דיון מיום 6.7.11 עמ' 6). 40. לאור האמור, אנו קובעים, כי יש לנכות משעות עבודתו של התובע 3/4 שעה הפסקה בימים א' - ה'. 41. כמו כן, אנו קובעים, כי צו ההרחבה משנת 2000 החל על המשק והקובע שבוע עבודה מקוצר של 43 שעות שבועיות, חל על הנתבעת. 42. מתלושי שכרו ודו"חות הנוכחות של התובע, עולה, כי התובע עבד במתכונת עבודה קבועה, אשר כללה עבודה של 9 שעות בימים א' - ה' בין השעות 7:30 עד 9:30, מהם יש לנכות 3/4 הפסקה מדי יום, וביום ו' 5.5 שעות עבודה - מהשעה 7:30 עד השעה 13:00. לפיכך, בחודשים הבודדים בהם לא הומצאו לבית הדין דו"חות נוכחות של התובע (חודשים 10/2 - 12/02 וחודש 3/05), חישוב גמול שעות נוספות נעשה על בסיס מתכונת העבודה הקבועה כאמור - 1/4 שעה נוספת בשיעור של 125% בימים א' - ה', וביום ו' - שעתיים נוספות בשיעור של 125% ו1/2 שעה נוספת בשיעור של 150%. 43. מבדיקת תלושי שכרו של התובע ודו"חות הנוכחות עולה כי, התובע זכאי לגמול שעות נוספות כמפורט להלן - חודשים 10/02 - 12/02 - לא הומצאו דו"חות נוכחות, ועל כן החישוב לגמול שעות נוספות נעשה על בסיס מתכונת העבודה הקבועה כאמור לעיל, ולפי שכר יומי בסך של 173 ₪. חודש 10/02 - 25 ימי עבודה, בהם התובע עבד 13.25 שעות נוספות בשיעור של 125% ושעתיים נוספות בשיעור של 150%. סה"כ גמול שעות נוספות - 423 ₪. חודש 11/02 - 25 ימי עבודה. על כן, בדומה לחודש 10/02 סה"כ גמול שעות נוספות- 423 ₪. חודש 12/02 - 23 ימי עבודה, בהם התובע עבד 9.25 שעות נוספות בשיעור של 125%, ושעה נוספת בשיעור של 150%. סה"כ גמול שעות נוספות - 282.45 ₪. במהלך חודשים 10/02 - 12/02 - שילמה הנתבעת לתובע בגין שעות נוספות סך של 537 ₪. אשר על כן, על הנתבעת לשלם לתובע הפרש גמול שעות נוספות עבור התקופה הנ"ל בסך של 591.45 ₪, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.1.03 ועד מועד התשלום בפועל. חודש 3/05 - לא הומצא דו"ח נוכחות, ועל כן החישוב לגמול שעות נוספות נעשה על בסיס מתכונת עבודה קבועה כאמור, ושכר יומי בסך של 250 ₪. בחודש 3/05 עבד התובע 27 ימים, 13.75 שעות נוספות בשיעור של 125% ושעתיים נוספות בשיעור של 150%. סה"כ גמול שעות נוספות - 629.99 ₪. שולם לתובע 193 ₪, ועל כן על הנתבעת לשלם לתובע הפרש גמול שעות נוספות בסך של 436.99 ₪, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.4.05 ועד מועד התשלום בפועל. חודש שכר עבודה יומי הפרש גמול שעות נוספות 1/03 173 ₪ 242.85 ₪ 2/03 173 ₪ 180.26 ₪ 3/03 192 ₪ שולם ביתר - 592.5 ₪ 4/03 192 ₪ שולם ביתר - 374.1 ₪ 5/03 233 ₪ 458.67 ₪ 6/03 233 ₪ 761.77 ₪ חודש שכר עבודה יומי הפרש גמול שעות נוספות 7/03 233 ₪ 548 ₪ 8/03 233 ₪ 779.22 ₪ 9/03 233 ₪ 673.4 ₪ 10/03 233 ₪ 748.94 ₪ 11/03 233 ₪ 196.73 ₪ 12/03 233 ₪ 696.5 ₪ 1/04 233 ₪ 647.58 ₪ 2/04 235 ₪ 708.3 ₪ 3/04 235 ₪ 734.9 ₪ 4/04 235 ₪ 687.6 ₪ 5/04 235 ₪ 634.48 ₪ 6/04 235 ₪ 703.79 ₪ 7/04 235 ₪ 537.2 ₪ 8/04 עד חודש 10/04 - אין שעות נוספות 11/04 233 ₪ 212.9 ₪ 12/04 233 ₪ 800.57 ₪ 1/05 233 ₪ 556.25 ₪ 2/05 250 ₪ 462.62 ₪ 3/05 - כאמור לעיל. 4/05 250 ₪ 698.3 ₪ 5/05 250 ₪ 691.7 ₪ 6/05 250 ₪ 710.5 ₪ 7/05 250 ₪ 1037.7 ₪ 8/05 250 ₪ 629.4 ₪ 9/05 250 ₪ 777.7 ₪ 10/05 250 ₪ 163.76 ₪ 11/05 250 ₪ 482.4 ₪ 12/05 250 ₪ 772.93 ₪ חודש שכר עבודה יומי הפרש גמול שעות נוספות 1/06 250 ₪ 518.7 ₪ 2/06 250 ₪ 624.4 ₪ 3/06 250 ₪ 710.9 ₪ 4/06 250 ₪ 571.23 ₪ 5/06 250 ₪ 689.17 ₪ 6/06 250 ₪ 589.7 ₪ 7/06 250 ₪ 661.17 ₪ 8/06 250 ₪ 585.9 ₪ 9/06 250 ₪ 715.76 ₪ 10/06 250 ₪ 236.7 ₪ 11/06 250 ₪ 536.29 ₪ 12/06 250 ₪ 644.76 ₪ 1/07 267.5 ₪ 565.7 ₪ 2/07 267.5 ₪ 655.49 ₪ 3/07 267.5 ₪ 812.05 ₪ 4/07 267.5 ₪ 590.5 ₪ 5/07 267.5 ₪ 799.6 ₪ 6/07 267.5 ₪ 880.39 ₪ 7/07 267.5 ₪ 833.05 ₪ 8/07 267.5 ₪ 950.15 ₪ 9/07 267.5 ₪ שולם ביתר - 27.6 ₪ 10/07 278.5 ₪ 264.37 ₪ 11/07 278.5 ₪ 835.37 ₪ 12/07 278.5 ₪ 623.37 ₪ 1/08 278.5 ₪ 705.6 ₪ 2/08 278.5 ₪ 852.5 ₪ 3/08 278.5 ₪ 720.37 ₪ 4/08 278.5 ₪ 524.12 ₪ חודש שכר עבודה יומי הפרש גמול שעות נוספות 5/08 278.5 ₪ 579.37 ₪ 6/08 278.5 ₪ 680.25 ₪ היינו, סה"כ על הנתבעת לשלם לתובע הפרשי גמול שעות נוספות עבור התקופה מחודש 1/03 עד חודש 6/08 (למעט חודש 3/05 כאמור), בסך של 36,893.85 ₪, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום שבו היה על הנתבעת לשלמם כמפורט בהרחבה לעיל ועד מועד התשלום בפועל, וזאת בניכוי הסכומים ששולמו לתובע ביתר בסך של 994.2 ₪, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום בו שולמו לתובע כאמור, ועד למועד התשלום בפועל. 44. התביעה לפיצויי הלנת שכר נדחית, בשל מחלוקת עובדתית בין הצדדים באשר לזמן ההפסקה אותו יש לנכות משעות עבודתו של התובע. הפרשות לקרן פנסיה - 45. לפי סעיף ד' לפרק 17 לצו ההרחבה בענף המוסכים, באפשרות מעביד לבטח עובד בביטוח אלטרנטיבי או בקופות תגמולים, במקום חובת ביטוח בקרן פנסית יסוד, או קרן פנסיה מקיפה, רק בתנאי שהעובד יחתום על כתב ויתור עפ"י הנוסח המצורף כנספח 1 לצו ההרחבה. 46. אין מחלוקת, כי במקרה דנן התובע לא חתם על כתב ויתור, וכי על אף האמור, הנתבעת הפרישה לטובת התובע תגמולים לביטוח מנהלים במקום לקרן פנסיה מקיפה, וזאת בניגוד להוראות צו ההרחבה. 47. אין לקבל גם את טענת הנתבעת, כי התובע בחר להיות מבוטח בביטוח מנהלים ולא בקרן פנסיה מקיפה. לא הוכח, כי התובע ידע על זכותו להיות מבוטח בקרן הפנסיה, או כי ניתנה לתובע האפשרות לבחור באיזה אופן יבוטח- אם בקרן פנסיה או בדרך אחרת. 48. כמו כן, הנתבעת החלה להפריש לטובת התובע תגמולים לביטוח מנהלים רק מחודש 1/04. מכל האמור עולה, כי הנתבעת הפרה חובתה לבטח את התובע בקרן פנסיה מקיפה, החל ממועד תחילת עבודתו. 49. מאישורים שהומצאו לבית הדין מחברות הביטוח "כלל" ו"מנורה" עולה כי, התובע פדה את התגמולים שהופרשו לטובתו מחברות הביטוח הנ"ל. מחברת הביטוח "מנורה" שולם לתובע סך של 4,251.49 ₪ בתאריך 6.6.10, ומחברת הביטוח "כלל" שולם לתובע סך של 19,466 ₪ ברוטו בתאריך 6.11.08. מחצית מהסכומים הנ"ל מהווים הפרשות המעביד לביטוח מנהלים, בסך של 11,858.75 ₪ (2,215.75 ₪ מחברת הביטוח "מנורה" + 9,733 ₪ מחברת הביטוח "כלל"). 50. עפ"י תלושי שכרו של התובע, מסתכם שכר עבודתו, הכולל את שכר היסוד ותשלום הבונוס, אשר כאמור לעיל קבענו, כי הוא מהווה רכיב שכר פיקטיבי וכי יש להכלילו בשכר היסוד של התובע לצורך חישוב זכויותיו, לסך של 424,275 ₪. 51. על כן, על הנתבעת היה להפריש לטובת התובע תגמולים לקרן פנסיה מקיפה בשיעור של 6% משכרו, בסך של 25,456 ₪ (424,275 ₪ *6%). 52. לפיכך, על הנתבעת לשלם לתובע תגמולים לפנסיה בסך של 25,465 ₪ בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.7.08 ועד מועד התשלום בפועל, בניכוי הסכומים שהופרשו לטובתו לביטוח המנהלים ונפדו על ידו כאמור - סך של 2,125.75 ₪ בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 6.6.10 ועד מועד התשלום בפועל, וסך של 9,733 ₪ בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 6.11.08 ועד מועד התשלום בפועל. לסיכום - 53. על הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים המפורטים להלן - א. פיצויי פיטורים - בסך של 38,397 ₪ , בצרוף פיצויי הלנת פיצויי פיטורים בשיעור של 25% בלבד על כל התקופה מיום פיטורי התובע בתאריך 20.6.08 ועד מועד התשלום בפועל. ב. הפרש גמול שעות נוספות כדלקמן - חודשים 10/02 - 12/02 - סך של 591.45 ₪, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.1.03 ועד מועד התשלום בפועל. חודש 3/05 - סך של 436.99 ₪, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.4.05 ועד מועד התשלום בפועל. חודשים 1/03 - 6/08 (למעט חודש 3/05) - סך של 36,893.85 ₪, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום שבו היה על הנתבעת לשלמם כמפורט בהרחבה בסעיף 42 לעיל ועד מועד התשלום בפועל, וזאת בניכוי הסכומים ששולמו לתובע ביתר בסך של 994.2 ₪, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום בו שולמו לתובע כאמור, ועד למועד התשלום בפועל. ג. תגמולים לפנסיה - בסך של 25,465 ₪ בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.7.08 ועד מועד התשלום בפועל, בניכוי הסכומים שהופרשו לטובת התובע לביטוח המנהלים ונפדו על ידו כאמור - סך של 2,125.75 ₪ בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 6.6.10 ועד מועד התשלום בפועל, וסך של 9,733 ₪ בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 6.11.08 ועד מועד התשלום בפועל. 54. על הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים המפורטים לעיל תוך 30 יום מהיום, אחרת ישאו הסכומים הנ"ל הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום מתן פסק הדין ועד מועד התשלום בפועל. 55. כמו כן, על הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪, וזאת תוך 30 יום מהיום. מוסךשעות נוספות