מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא קשרי ידידות או יחסי עובד מעביד: האם הייתה התובעת בקשרי ידידות או חברות עם הנתבע או שמא הייתה התובעת עובדת של הנתבע - זוהי הסוגיה העומדת להכרעתי. העובדות כפי שעלו מחומר הראיות: בחודש 2/02 פגשה התובעת את הנתבע שהיה איש עסקים אשר נעדר מרבית הזמן מהארץ בשל עסקיו (עמ' 3 לפרוטוקול שורה 16 לעדות התובעת) והתובעת עבדה באותה תקופה כקופאית בסופר. התובעת עברה לגור בביתו של התובע. במהלך שנת 2002 לא קיבלה התובעת כספים כלשהם מהנתבע, למעט סך של 4,000 ₪ שקיבלה ביום 19.11.02. ואלה הסכומים שהועברו מחשבון הבנק של הנתבע לחשבונה של התובעת במהלך התקופה (משנת 2003): שנת 2003 ביום 22.1.03 הועבר סך של 4,000 ₪ מחשבונו של הנתבע לחשבונה של התובעת ביום 2.2.03 הועבר סך של 4,000 ₪ מחשבונו של הנתבע לחשבונה של התובעת ביום 2.5.03 הועבר סך של 4,000 ₪ מחשבונו של הנתבע לחשבונה של התובעת ביום 1.6.03 הועבר סך של 4,000 ₪ מחשבונו של הנתבע לחשבונה של התובעת ביום 1.7.03 הועבר סך של 4,000 ₪ מחשבונו של הנתבע לחשבונה של התובעת ביום 1.8.03 הועבר סך של 4,000 ₪ מחשבונו של הנתבע לחשבונה של התובעת ביום 1.9.03 הועבר סך של 4,000 ₪ מחשבונו של הנתבע לחשבונה של התובעת ביום 1.10.03 הועבר סך של 4,000 ₪ מחשבונו של הנתבע לחשבונה של התובעת ביום 22.10.03 ניתנה הוראת קבע לתשלום 8,000 ₪ לחשבונה של התובעת מחשבונו של הנתבע. ביום 8.10.03 הועבר סך של 1,800 ₪ מחשבונו של הנתבע לחשבונה של התובעת ביום 2.11.03 הועבר סך של 8,000 ₪ מחשבונו של הנתבע לחשבונה של התובעת ביום 1.12.03 הועבר סך של 8,000 ₪ מחשבונו של הנתבע לחשבונה של התובעת שנת 2004 ביום 1.1.04 הועבר סך של 8,000 ₪ מחשבונו של הנתבע לחשבונה של התובעת ביום 1.2.04 הועבר סך של 8,000 ₪ מחשבונו של הנתבע לחשבונה של התובעת ביום 1.3.04 הועבר סך של 8,000 ₪ מחשבונו של הנתבע לחשבונה של התובעת ביום 1.4.04 הועבר סך של 8,000 ₪ מחשבונו של הנתבע לחשבונה של התובעת ביום 2.5.04 הועבר סך של 8,000 ₪ מחשבונו של הנתבע לחשבונה של התובעת ביום 1.6.04 הועבר סך של 8,000 ₪ מחשבונו של הנתבע לחשבונה של התובעת ביום 1.7.04 הועבר סך של 8,000 ₪ מחשבונו של הנתבע לחשבונה של התובעת ביום 1.8.04 הועבר סך של 8,000 ₪ מחשבונו של הנתבע לחשבונה של התובעת ביום 1.9.04 הועבר סך של 8,000 ₪ מחשבונו של הנתבע לחשבונה של התובעת ביום 1.10.04 הועבר סך של 8,000 ₪ מחשבונו של הנתבע לחשבונה של התובעת ביום 1.11.04 הועבר סך של 8,000 ₪ מחשבונו של הנתבע לחשבונה של התובעת ביום 1.12.04 הועבר סך של 8,000 ₪ מחשבונו של הנתבע לחשבונה של התובעת שנת 2005 ביום 2.1.05 הועבר סך של 8,000 ₪ מחשבונו של הנתבע לחשבונה של התובעת ביום 1.2.05 הועבר סך של 8,000 ₪ מחשבונו של הנתבע לחשבונה של התובעת ביום 1.3.05 הועבר סך של 8,000 ₪ מחשבונו של הנתבע לחשבונה של התובעת ביום 1.4.05 הועבר סך של 8,000 ₪ מחשבונו של הנתבע לחשבונה של התובעת ביום 1.5.05 הועבר סך של 8,000 ₪ מחשבונו של הנתבע לחשבונה של התובעת ביום 1.6.05 הועבר סך של 8,000 ₪ מחשבונו של הנתבע לחשבונה של התובעת ביום 1.7.05 הועבר סך של 8,000 ₪ מחשבונו של הנתבע לחשבונה של התובעת ביום 1.8.05 הועבר סך של 8,000 ₪ מחשבונו של הנתבע לחשבונה של התובעת ביום 1.9.05 הועבר סך של 8,000 ₪ מחשבונו של הנתבע לחשבונה של התובעת ביום 2.10.05 הועבר סך של 8,000 ₪ מחשבונו של הנתבע לחשבונה של התובעת ביום 1.11.05 הועבר סך של 8,000 ₪ מחשבונו של הנתבע לחשבונה של התובעת שנת 2006 ביום 1.1.06 הועבר סך של 8,000 ₪ מחשבונו של הנתבע לחשבונה של התובעת ביום 1.2.06 הועבר סך של 8,000 ₪ מחשבונו של הנתבע לחשבונה של התובעת ביום 1.3.06 הועבר סך של 8,000 ₪ מחשבונו של הנתבע לחשבונה של התובעת ביום 2.4.06 הועבר סך של 8,000 ₪ מחשבונו של הנתבע לחשבונה של התובעת ביום 1.5.06 הועבר סך של 8,000 ₪ מחשבונו של הנתבע לחשבונה של התובעת ביום 1.6.06 הועבר סך של 8,000 ₪ מחשבונו של הנתבע לחשבונה של התובעת ביום 2.7.06 הועבר סך של 8,000 ₪ מחשבונו של הנתבע לחשבונה של התובעת ביום 1.8.06 הועבר סך של 8,000 ₪ מחשבונו של הנתבע לחשבונה של התובעת ביום 1.9.06 הועבר סך של 8,000 ₪ מחשבונו של הנתבע לחשבונה של התובעת ביום 3.10.06 הועבר סך של 8,000 ₪ מחשבונו של הנתבע לחשבונה של התובעת ביום 1.12.06 הועבר סך של 8,000 ₪ מחשבונו של הנתבע לחשבונה של התובעת בחודש 6/03 לקה הנתבע באירוע מוחי. בחודש 7/07 שלחה עו"ד אלמוג בשם התובעת מכתב לנתבע ולילדיו ובו דרשה התובעת לקבל את זכויותיה כסוכנת בית אצל הנתבע. ביום 14.8.07 שלחה התובעת מכתב לנתבע ולילדיו (נספח 4 לכ"ת): "הנדון: סיום עבודה אצל מר X הנני מודיעה בזאת על סיום עבודתי אצל מר X החל מתאריך 01.09.2007 וזאת מאחר ששכרי הולן מחודש אוקטובר 2006 וכל פניותי בבקשה להסדרת החוב לא נענו. אני מבקשת לסיים התחשבנות כספית איתי עד לתאריך סיום עבודתי." לא הוצג אישור דואר רשום לשליחת המכתב. ביום 17.9.07 שלחה ב"כ התובעת מכתב לנתבע (נספח 5 לכ"ת) והודיעה בין השאר כי: "לאור האמור לעיל, הינכם מתבקשים בזאת להסדיר את תשלום זכויותיה של מרשתי עד ליום 25/9/2007, ולא תאלץ מרשתי לממש את התפטרותה בדין מפוטר ולעזוב את העבודה." ביום 14.11.07 נשלחה תשובה מאת ב"כ הנתבע (נספח 6 לכ"ת): "1. מרשיי הינם ילדיו של מר X ואולם למרשיי אין כל יריבות משפטית עם מרשתך, ולמרשתך אין כל עילת תביעה כנגדם. מרשיי מעולם לא שכרו את מרשתך לעבודה ולא כרתו עימה כל הסכם מכל סוג שהוא. 2. יתרה מכך, ידוע למרשיי כי מרשתך ניצלה את מצבו הרפואי הקשה של אביהם ואת מצוקתו מאז שלקה באירוע מוח, ובימים אלו נודע להם כי היא שכנעה את מר X להעביר סכומי כסף גדולים בסדר גודל של עשרות אלפי דולרים לפחות לילדיה לצורך השקעה כספית במפעל בשר כושל ברוסיה, כאשר כל הכספים ירדו לטמיון וגרמו למר X להפסיד את כל חסכונותיו. ..." טענות הצדדים: לטענת התובעת, התקיימו יחסי עובד ומעביד בינה לבין הנתבע והיא שימשה תחילה כסוכנת בית אצל הנתבע ואח"כ טיפלה בנתבע. לטענת הנתבע, בין הצדדים התקיימו יחסי ידידות וחברות אישית בלבד ולא יחסי עובד ומעביד. עדויות: שמענו את עדות התובעת ואת עדות הנתבע ומטעם הנתבע העיד בנו של הנתבע, מר X ומר X, חתנו של הנתבע. האם התקיימו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים ? 1. על המבקש להוכיח כי אומנם מתקיימים יחסי עובד ומעביד בינו לבין גוף לו נתן שירות כלשהו, מוטל הנטל להוכיח זאת (ראה לעניין זה דב"ע שנ/147-3 מלונות דן בע"מ - מיכאל ברנט פד"ע כ"ג 176, 181 וכן בג"ץ 319/78 שמן תעשיות בע"מ - בית הדין הארצי לעבודה פ"ד ל"ד (2) 75). לאורך השנים נקבעו בפסיקה מבחנים שונים על מנת לבחון קיומם של יחסי עובד מעביד: מבחן הפיקוח, מבחן ההשתלבות והמבחן המעורב. בית הדין הארצי בפסק דינו המנחה דב"ע נב/142-3 חסן עליאה אלהרינאת - כפר רות (פד"ע כ"ד 535), התווה מספר סימני היכר לקביעת זהותו של המעביד: האופן בו ראו הצדדים את ההתקשרות ביניהם, מי קיבל את העובד לעבודה, מי קבע את תנאי הקבלה ומי שיבץ אותו בעבודה, מי קבע את מכלול תנאי השכר של העובד, מי פיקח על עבודתו, למי הבעלות על אמצעי הייצור, האם העבודה אשר עבורה נשכר העובד נעשית לצורך עסקו המרכזי של המשתמש בעבודה  והאם יש למשתמש עסק משלו במסגרתו משולב העובד. נבחן את מערכת היחסים שבין הצדדים על פי מבחני הפסיקה. א. מבחן ההשתלבות - הנטל מוטל כאמור על התובעת להוכיח כי התקיימו יחסי עובד ומעביד בין הנתבע לבינה. התובעת טענה כי בשל עבודתה אצל הנתבע עזבה את עבודתה כבייביסיטר ופוטרה מעבודה (סעיף 21). מעיון בתיק ביה"ד עולה כי הוגשו רק תלושי שכר של התובעת בעבודתה כקופאית עד לחודש 9/02 ועל כן לא ברור כלל עד מתי עבדה התובעת כקופאית. ברי כי התובעת בתקופה המקבילה לטענתה בה עבדה אצל הנתבע עבדה גם כקופאית ובכך יש כדי לפגום באמינותה וכך גם באשר לטענתה כי עבדה כבייביסיטר. לא הוכח על ידה עד מתי עבדה בעבודות אלו. ועוד, במקרה דנן לא הוכח מהן העבודות שאותן ביצעה התובעת אצל הנתבע ולא הוכח ע"י התובעת כיצד אומנם השתלבה היא כסוכנת בית בביתו של הנתבע או כמטפלת בו. התובעת לא הוכיחה כי אומנם טיפלה בנתבע או סעדה אותו. מהראיות שהובאו בפנינו עולה כי הנתבע טופל במסגרת אישפוז יום בבית החולים בית לוינשטין (ס' 13 לתצהיר X ונספח א' לתצהיר). זאת ועוד, לא ברור כלל מתי החלה התובעת, לטענתה, לעבוד אצל הנתבע (עמ' 2 לפרוטוקול שורות 25 - 27 לעדות התובעת). מתצהירה של התובעת עולה כי הקשר בין הצדדים החל בסוף שנת 2001 (סעיף 4 לתצהיר) אולם תחילת עבודתה הייתה כאשר התלוותה התובעת לנתבע לגרמניה (סעיף 10 לתצהיר התובעת). הכיצד זה התובעת, אשר לטענתה התקבלה לעבודה כסוכנת בית (סעיף 8 לתצהיר התובעת) מתלווה לנתבע לנסיעת עסקים ועוד בתחילת עבודתה ? תמיכה לטענה כי בין הצדדים התקיימו יחסים אישיים היא העובדה שבנה הצעיר של התובעת החל לנהל את המפעל שבבעלות הנתבע במוסקווה. ב. מבחן הפיקוח - על פי מבחן הפיקוח והשליטה עלינו לבחון מהי מידת הפיקוח שהיה לנתבע על התובעת. לא הוכח בפנינו ע"י התובעת מה הייתה מסגרת השעות שבהן עבדה אצל הנתבע ומה הייתה יכולת הפיקוח של הנתבע עליה. התובעת בחקירתה הנגדית אישרה זאת: "ת. למי אני צריכה לדווח חוץ מלילדים שהם יודעים והם באים, משבחים ואומרים מליון פעם תודה רבה." (עמ' 9 לפרוטוקול שורה 7 לעדות התובעת) ג. מבחני עזר - במסגרת בחינת מערכת היחסים שבין הצדדים, יכול בית הדין להיעזר במבחנים המהווים כלי עזר בלבד אולם הם אינם בבחינת חשיבות מכרעת בשאלת יחסי עובד ומעביד. במשך כשנה עבדה התובעת לטענתה אצל הנתבע אולם לא קיבלה שכר, דבר תמוה כשלעצמו והתרשמנו כי התובעת עשתה בחשבון הבנק של הנתבע כבתוך שלה. תשלום של 4,000 ₪ מדי חודש, אין בהם כדי להוכיח כי התקיימו יחסי עובד ומעביד. אין מחלוקת כי בשנת 2003-2002 היה הנתבע היה עצמאי בפעולותיו, למרות זאת שולם לתובעת 4,000 ₪ לחודש ששולם כתמיכה בתובעת מאחר שהצדדים ניהלו ביניהם מערכת יחסים אישית. מהעדויות התברר כי מעבר לסכומים שפורטו על ידי התובעת בכתב התביעה, במהלך ההתקשרות בין הצדדים נטלה התובעת סכומים נוספים מהנתבע וכספים הועברו לחשבונה של התובעת וכן לבנה של התובעת: ביום 5.10.03 הועבר סך של 24,500 ₪ מחשבון הנתבע לטובת בנה של התובעת (נספח ג' לתצהיר הנתבע). ביום 12.1.05 הועבר סך של 4,000 $ מחשבון הנתבע לחשבון התובעת (נספח ו'). ביום 1.3.05 הועבר סך של 2,000 $ מחשבון הנתבע לחשבונה של התובעת ולאחר 9 ימים בלבד (ביום 10.3.05) הועבר סך נוסף של 65,000 ₪ (נספח ו' לתצהיר מטעם הנתבע X) ביום 30.3.05 הועבר סך של 2,860 ₪ מחשבון הנתבע לבנה השני של התובעת, אלכס אגמון (נספח ד' לתצהיר מטעם הנתבע). ביום 7.3.06 הועבר סך נוסף של 6,000 $ מחשבונו של הנתבע לחשבון התובעת. ביום 10.6.06 הועבר סך נוסף של 6,000 $ מחשבון הנתבע לחשבונה של התובעת (נספח ח' לתצהיר הנתבע). ביום 12.10.06 הועבר סך נוסף של 3,800 € מחשבון הנתבע לחשבונה של התובעת (נספח ז' לתצהיר הנתבע). בהסתרת מידע זה יש כדי להעיד על חוסר תום ליבה של התובעת. מנספחים ה' - י' (לתצהיר הנתבע) עולה כי בתקופה שבין 2005 - 2006 קיבלה התובעת מהנתבע למעלה מ- 150,000 ₪ נוספים מעבר לסכומים שהתובעת הצהירה עליהם. זאת ועוד, הנתבע אף ביקש שיונפק בעבור התובעת כרטיס אשראי. התובעת ניצלה את מצוקתו של הנתבע ומצבו הבריאותי ובאותה תקופה, שלאחר האירוע המוחי השני, כתבה התובעת את הוראות משיכת הכספים מחשבונו של הנתבע לחשבונה והנתבע לכל היותר חתם עליהן. ד. האופן בו ראו הצדדים את ההתקשרות ביניהם ומבחן בדיקת רצון הצדדים - על מנת לבחון את מערכת היחסים שבין הצדדים לתיק זה יש לבחון כיצד ראו הצדדים את אופן היחסים ביניהם וכן על בית הדין לשאול את עצמו, לאיזה מערכת יחסים התכוונו הצדדים ומה רצו הם בעת ההתקשרות ביניהם? מהתמונה שהצטיירה מהעדויות שנשמעו היא שבשנה הראשונה לעבודת התובעת לא קיבלה התובעת שכר ולא ביקשה שכר. התובעת נסעה עם הנתבע לחו"ל, שהתה עמו בבתי מלון ואף נכדהּ של התובעת כותב לנתבע מכתב ומכנה אותו "סבא". התובעת הציגה עצמה בפני גורמים שלישיים לא כעובדת הנתבע אלא כחברתו לחיים. כך לדוגמא, אף בפני הרשויות הציגה התובעת עצמה כחברתו לחיים (נספח י"ז - פרוטוקול ועדה רפואית של המל"ל). תחילה אף נרשם "אשתו" אך זה נמחק ותוקן ל"חברתו לחיים". מה היו טיבם של היחסים שבין הצדדים: התובעת אישרה בחקירתה הנגדית כי הנתבע רכש בעבורה בגדים: "ת. כן, הוא קנה." (עמ' 6 לפרוטוקול שורה 28 לעדות התובעת) כן עלה מחקירתה של התובעת כי טיילה עם הנתבע בעולם: "ת. אם זה היה מקרה כמו בינואר הוא היה בארץ, אז הוא מהארץ נסע לגרמניה, הוא ביקש ואני הצטרפתי. אם היה במקומות אחרים היתה מצטרפת האשה שלו. לא יודעת מה היה. נסעתי רק מפה, כשנמצא פה, בעסקים שלו." (עמ' 5 לפרוטוקול שורות 15-13 לעדות התובעת) בתצהירה ובחקירתה הנגדית בבית הדין דחתה התובעת מכל וכל כי שררו ביניהם יחסים אינטימיים וטענה כי "הנתבע ישן בחדרו ואני בחדרי" (סעיף 15 לתצהיר התובעת). אולם הנתבע הציג לפני ביה"ד צילומים אינטימיים של השניים. התובעת זיהתה את עצמה בתמונות שהוצגו (נת/1 - נת/2) אולם טענה כי ככל הנראה הייתה שיכורה או מסוממת (עמ' 6 שורות 18 - 19 לעדות התובעת). עוד התברר מהעדויות כי השניים שהו בחדר אחד במלונות בהם לנו. לכן גם אם לא הובא זה שצילם את התמונה, כטענת התובעת, הרי יש בה כדי להעיד על אופי היחסים שבין הצדדים. צר לנו כי התובעת טוענת כי נעשה שימוש ציני במצב בריאותו של הנתבע. לא כך התרשמנו אנו מהנתבע. נראה שהנתבע נפגע קשות באירוע המוחי השני, דיבורו לא ברור ותשובותיו מעורפלות ואינן תמיד לענין. נראה כי התובעת ניצלה את מחלתו של התובע ואת חולשתו והבנתו המוגבלת כך למשל בחקירתה טענה התובעת: "אני פניתי לנתבע, אמרתי שאני לא עובדת שם, אני פה. הוא ידע בעצמו, הוא כל הזמן היה אומר שיהיה בסדר. הוא בעצמו עשה חישוב וכתב שעבודה קודם ככה ועבודה נוספת ביביסיטר ככה, והוא כתב ככה סכום, 1,500 ביביסיטר, ו- 3,500 אני מקבלת בסופר, ועכשיו את זה אין, ואני 24 שעות, הוא בעצמו כתב 8,000 ואמרתי אני מסכימה. הוא בעצמו עשה חישוב. רק שנינו היינו." (עמ' 7 לפרוטוקול שורות 8-5 לעדות התובעת) בעין בלתי מקצועית לא נראה כי הנתבע ערך חישובים וכתב לתובעת. בסמוך לאירוע המוחי השני הוכפלה משכורתה של התובעת ונראה ששוב ניצלה התובעת את חולשתו הקוגנטיבית כדי להוציא כספים מהנתבע. כאמור, טענתה של התובעת כי שכרה הוכפל בין השאר כי איבדה את עבודותיה הנוספות לא הוכחה. אם לא די בכך, התובעת הציגה עצמה כבעלת דירתו של הנתבע (נספח ט"ו לתצהיר הנתבע) הן בפני סוקר והן ככל הנראה בפני מתווך, עת ביקשה התובעת למכור את דירתו של הנתבע. מעדותו של הנתבע התרשמנו כי הוא איננו מבין את הנאמר לו ולכן אנו מטילים ספק בנכונותו או ברצונו האמיתי למכור את דירתו. התובעת לא הסתפקה בהוצאת כספים מהנתבע אלא החליטה להשאירו ללא קורת גג. אילו עסקינן במערכת יחסים שבין עובד ומעביד עירוב בניה של התובעת לתוך מערכת יחסים שבין התובעת לנתבע אף היא תמוהה. הנתבע נתן לבנה של התובעת, אלכס אגיאן, לנהל עבורו את מפעל הבשר כאשר הוכח כי בנה של התובעת בשנות העשרים לחייו חסר כל ניסיון בניהול או בתחום (עמ' 8 שורות 20-25 לפרוטוקול לעדות התובעת). הנתבע כביכול אפשר לבנה של התובעת למכור את המפעל ולקבל 3% דמי תיווך מהמכירה (נספח י"ב לתצהיר הנתבע) ולבסוף נמכר המפעל במחיר הנמוך משוויו (לטענת הנתבע הרוכשים שהובאו על ידי בנה של התובעת לא שילמו לנתבע את מחיר הרכישה ורימו אותו) ונראה כי התובעת ובנה עשו יד אחת כנגד הנתבע לנשל אותו מרכושו (סעיפים 24-21 לתצהיר העד מטעם הנתבע). סוף דבר: התובעת כאמור ניצלה את מצבו הבריאותי של הנתבע ואת הליקוי בכושרו הקוגניטיבי על מנת להוציא ממנו כספים שלא כדין ולא הסתפקה בכך ואף הגישה תביעה זו. התובעת לא עבדה אצל הנתבע. התובעת עברה להתגורר בבית הנתבע, טיילה עמו בעולם, לנה עמו בבתי מלון בחדר משותף, קיימה עמו יחסים אינטימיים, קיבלה ממנו מתנות, ניהלה את כספיו של הנתבע ואת נכסיו באין מפריע ואף הגדילה לעשות וביקשה למכור את דירתו. כל אלה מובילים אותנו למסקנה כי בין הצדדים התקיימו יחסים מסוג אחר ובתשלום אשר אינו מעניינו של בי"ד זה. התובעת תשלם לנתבע שכר טרחת עו"ד בסך 15,000 ₪ והוצאות משפט בסך 1,000 ₪. זכות ערעור לבית הדין הארצי בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. יחסי עובד מעביד