מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא התפטרות גננת מגן ילדים מוכר שאינו רשמי: מבוא: 1. פסק דין זה עניינו תביעה שהגישה התובעת נגד מעבידתה לשעבר, עמותת דרכי נוער. בכתב התביעה המתוקן מחודש ספטמבר 2008, התבקש בית הדין לפסוק לזכות התובעת פיצויי פיטורים בעקבות סיום עבודתה, בסכום של 89,472 ₪ והפרשי שכר בסכום של 218,959 ₪. הצדדים: 2. התובעת היא גננת מוסמכת בהכשרתה. 3. הנתבעת, עמותת דרכי נוער (להלן: "הנתבעת"), היא עמותה רשומה ובתקופה הרלוונטית לתביעה, הפעילה תשעה גנים לילדים ומעון לפעוטות בבאר שבע. 4. בין התובעת לנתבעת התקיימו יחסי עובד מעביד - לטענת התובעת החל משנת 93' ולטענת הנתבעת החל מחודש ספטמבר 94'. יחסים אלו הסתיימו בסיום שנת הלימודים תשס"ז (אוגוסט 2007). התביעה: 5. כמצוין במבוא לפסק הדין, התביעה נשוא פסק דין זה מתמקדת בשני רכיבים: האחד, תביעה לפיצויי פיטורים; והשני, תביעה לשכר. בבסיס התביעה על שני רכיביה הטענה כי הנתבעת הינה מוסד חינוכי במעמד של "מוסד מוכר שאינו רשמי"; ובתור שכזו, עובדי ההוראה המועסקים על ידה זכאים לתנאי העסקה הנהוגים השירות המדינה לעובדי הוראה. התביעה לפיצויי פיטורים: 6. על פי כתב התביעה המקורי מינואר 2008, יחסי עובד מעביד הסתיימו ביוזמת התובעת בהתפטרות בנסיבות בהן רואים את ההתפטרות כפיטורים. לעניין זה מבקש אני להפנות לסעיף 8 לכתב התביעה המקורי כדלקמן: "בעקבות ... נאלצה התובעת להתפטר ממקום העבודה וזאת נעשה במכתב שהוגש לגב' יפה זכאי בתאריך 23.8.07 בו התובעת מתפטרת ממקום העבודה בגדרי סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים תשכ"ג-1963... (הדגשה שלי-ט.מ.)". 7. בפתיח לכתב התביעה המתוקן נשוא פסק הדין נאמר: "1. התובעת תחזור על טענותיה בכתב התביעה שהוגש על ידה ביום 1.8.08. 2. כתב תביעה מתוקן זה בא להוסיף על כתב התביעה שהוגש על ידה". 8. עם זאת ובניגוד לטענת ההתפטרות, העלתה התובעת בסעיף קטן 5 לפתיח לכתב התביעה המתוקן טענת פיטורים; וכך נאמר שם: "כאמור בכתב התביעה, התובעת עבדה כגננת אצל הנתבעת החל משנת 1993 ועד ליום בו פוטרה שלא כדין, ביום 23.8.08 (הדגשה שלי-ט.מ.)". 9. בכתב התביעה המתוקן ביקשה התובעת לחייב את הנתבעת בתשלום פיצויי פיטורים על בסיס שכר של 6,123 ₪ עבור תקופת עבודה המסתיימת ביום 31.8.07, סה"כ בערכים נומינאליים - 89,472 ₪. יצוין כאן, כי בסיס השכר לצורך תשלום פיצויי פיטורים נקבע על פי חוות דעת של המומחה מטעם התובעת, רו"ח אביטל, והוא השכר לו התובעת זכאית לשיטתו של נותן חוות הדעת, בהתאם להסכמי השכר הנהוגים ביחס לעובדי הוראה המועסקים בשירות המדינה. תביעת השכר: 10. תביעת השכר מורכבת מהרכיבים הבאים: תביעה להפרשי שכר המתייחסת לתקופה שמחודש ספטמבר 2000 ועד לחודש אוגוסט 2007; תביעה לשכר על העסקה בחודש יולי בשנים 2004, 2005, 2006 ו-2007, דמי פדיון חופשה ושכר עבודה עבור שנת הלימודים תשס"ח כמפורט להלן. 11. התביעה להפרשי שכר מתייחסת לתקופה שמחודש ספטמבר 2000 ועד אוגוסט 2007, נסמכת על הנחת היסוד האומרת כי הנתבעת הינה מוסד חינוכי במעמד של "מוסד מוכר שאינו רשמי"; ועל בסיס האמור, זכאית לתנאי שכר כנהוג ביחס לעובדי הוראה בשירות המדינה. בהסתמך על חוות דעת רואה החשבון אביטל, נטען בכתב התביעה, כי בפועל קיבלה התובעת שכר שהוא נמוך מהשכר לו היא זכאית בדין, ובהתאם קמה לה הזכות להפרשי שכר - בין השכר לו היא זכאית על פי טבלת השכר לעובדי הוראה (דירוג ודרגה), לבין השכר ששולם בפועל. בהתאם לאותה חוות דעת "ההפרשים בין שכר היסוד אותו קיבלה התובעת מהנתבעת בחודש 9/2000 ועד לחודש 8/2007, לבין הסכום אותו היתה אמורה לקבל לפי טבלאות הלשכה לתנאי שירות עובדי הוראה מטעם משרד החינוך..." מגיע לסכום נומינאלי של 8,573 ₪. 12. תביעת השכר על העסקה בחודש יולי בשנים 2004, 2005, 2006 ו-2007, נשענת על בסיס אותה הנחה האומרת, כי התובעת זכאית לתנאי העסקה כנהוג ביחס לעובדי הוראה בשירות המדינה. לעניין זה נאמר שם, כי עובדי הוראה בשירות המדינה זכאים לשכר בגין 12 חודשים תמורת עבודה בפועל של 10 חודשים. עובד הוראה העובד בפועל בחודשי הקיץ - בענייננו במהלך חודש יולי - זכאי לשכר נוסף בגובה השכר החודשי על העסקתו בפועל. התובעת הוסיפה כי בפועל עבדה בחודש יולי בשנים 2004-2007, ולפיכך היא זכאית לשכר עבור העסקתה כאמור (בנוסף לשכר ששולם בסכום נומינאלי של 21,741 ₪. 13. התביעה לדמי פדיון חופשה מבוססת על תלוש שכר אחרון תלוש שכר לחודש אוגוסט 2007, ולפיו נכון לאותו מועד עמדה לרשות התובעת מכסת חופשה שלא נוצלה בהיקף של 56 ימי חופשה. בהתאם נתבעו דמי פדיון חופשה בסכום של 13,886 ₪. 14. לטענת התובעת משפוטרה לאחר ה-31.5.2007, היא זכאית לשכר עבור שנת הלימודים המתחילה בחודש ספטמבר 2007 (שנת הלימודים תשס"ח). בהתאם ביקשה התובעת לחייב את הנתבעת בסכום של 77,671 ₪. 15. למען הסדר הטוב אציין, כי בכתב התביעה התבקש בית הדין לפסוק פיצויי הלנה מלאים בכל אחד מרכיבי תביעת השכר ולחילופין הפרשי הצמדה וריבית. טענות הנתבעת: 16. בשלב זה של פסק הדין, אין מקום לעמוד ולפרט את טענות הנתבעת ברכיבי התביעה השונים. די לומר כי לגרסת הנתבעת יחסי עובד מעביד בין הצדדים הסתיימו בהתפטרותה של התובעת בנסיבות אשר אינן מקנות לה את הזכות לפיצויי פיטורים. עוד גורסת הנתבעת, כי הטענה לפיה היא מחויבת בתנאי העבודה הנהוגים ביחד לעובדי הוראה בשירות המדינה, אין בסיס. מכאן שסבורה הנתבעת כי דין התביעה על שני ענפיה להידחות. דיון והכרעה: 17. בשים לב לעמדות הצדדים הבאות לביטוי בכתבי הטענות, את פרק דיון והכרעה בפסק הדין, אפתח בהצגת העובדות המתייחסות להעסקת התובעת בשירות הנתבעת ונסיבות סיום העבודה. בסיום הרצאת העובדות, אבחן את טענות התובעת ברכיבי התביעה השונים, בסדר הצגתן בפרק התביעה של פסק דין זה - התביעה לפיצויי פיטורים; והתביעה לשכר הכוללת את הרכיבים הבאים: תביעה להפרשי שכר, שכר על העסקה בחודש יולי בשנים 2004-2007, תביעה לדמי פדיון חופשה ושכר לשנת הלימודים תשס"ח. העובדות: 18. את פרק העובדות מבקש אני לפתוח בהצגת העובדות שאינן במחלוקת והן כדלקמן: א. התובעת היא גננת מוסמכת בהכשרתה; הנתבעת היא עמותה רשומה אשר בתקופה הרלוונטית לתביעה, הפעילה גני ילדים ומעון לפעוטות בבאר שבע. ב. התובעת נקלטה לעבודה בנתבעת כגננת, תפקיד אותו מילאה בפועל עד לסיומם של יחסי עובד מעביד בחודש אוגוסט 2007. ג. חוזה העסקה שהוצג לבית הדין הוא מחודש ספטמבר 2006 ולפיו מועסקת התובעת כגננת; תנאי העסקת התובעת פורטו בנספח לחוזה והם כדלקמן: "2. תנאי העסקה: היקף משרה: מלאה. שכר ברוטו: על פי טבלת דירוג. תנאים סוציאליים: קרן השתלמות מה-11/06 - חופשה: מספר ימים בשנה: עפ"י חוק. - הבראה: מספר ימים בשנה: עפ"י חוק. - השתתפות בהוצאות: הוצאות טלפון: (כן, מסומן וי במקור, הוספה שלי-ט.מ.) הוצאות נסיעה: (כן, מסומן וי במקור, הוספה שלי-ט.מ.)" נספח ב' לכתב ההגנה מיום 8.2.08. ד. לאורך תקופת העבודה שילמה הנתבעת לתובעת שכר המקבל ביטוי בתלושי השכר שהונפקו לתובעת וצורפו כמוצג בהליך נשוא פסק הדין. ה. מקצת מגני הילדים אותם מפעילה הנתבעת, פועלים 10 חודשים בשנה וחלקם האחר 11 חודשים. בשנים 2004 עד 2007, עבדה התובעת בגן הפועל 11 חודשים בשנה (ומכאן שעבדה בחודש יולי, בכל אחת מהשנים הנ"ל (ראה: סעיף 99 לתצהירה של הגב' בן זכאי המתייחס לתביעת התובעת על שכר נוסף על העסקה בחודש יולי; ולפיה "אני מכחישה מכל וכל את זכותה של התובעת לקבל שכר נוסף (מעבר למשכורותיה ששולמו לה, בגין עבודתה בחודשי יולי. התובעת לא הייתה זכאית לעבוד 10 חודשים ולקבל שכר בגין חודשיים חופשה והיא ידעה היטב שהיא עובדת בגן בו עובדים 11 חודשים בשנה ומקבלים 12 משכורות"). ו. נכון לחודש יולי 2007 עבדה התובעת כגננת בגן שהפעילה הנתבעת במתחם הכולל מספר מוסדות חינוך ברח' יעקב דורי בבאר שבע. ז. ביום 23.8.07 שלח בא-כוחה של התובעת דאז (עו"ד מורגנשטיין) לנתבעת הודעת התפטרות, בטענה של הרעת תנאים. לעניין זה מבקש אני לצטט מתוך מכתבו של עו"ד מורגנשטיין, המצורף כנספח א/2 לתצהיר עדות ראשית של התובעת, כדלקמן: "שתי האפשרויות שהוצעו על ידך מהווים הרעת תנאים מוחשית בתנאי העבודה של מרשתי והריני להודיעך בזאת על התפטרותה ממקום העבודה בגדרי סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים תשכ"ג-1963: התפטרות אחרת שדינה כפיטורים (הדגשה שלי-ט.מ.)" סעיף 2. ח. יחסי עובד מעביד בין הצדדים הסתיימו בסוף חודש אוגוסט 2007. 19. המחלוקות העובדתיות בין הצדדים מתרכזות בסוגיות הבאות: מעמדה של הנתבעת כמוסד חינוכי במעמד של מוסד חינוכי מוכר שאינו רשמי; מועד תחילת העבודה של התובעת בשירות הנתבעת; ונסיבות סיום העבודה - לסוגיות אלה אדרש מיד. 20. במסגרת ההליך נשוא פסק הדין ניתנה לתובעת האפשרות לפנות ולבקש את אישור משרד החינוך המתייחס להעסקתה בגני ילדים (מוסדות חינוך) שהם במעמד של מוסד חינוכי מוכר שאינו רשמי. תקצר היריעה במסגרת פסק דין זה לפרט את הסגה הארוכה של בקשות, קביעת מועדי דיון לשמיעת עדותם של נציגי משרד החינוך ומתן האפשרות לתובעת להציג מסמכים ותעודת עובד ציבור, הכל במטרה לאפשר לה להוכיח את הטענה כי אותם מוסדות חינוך בהם עבדה התובעת, נופלים לגדרי הגדרה זו - "מוסד חינוכי שאינו רשמי". 21. די לומר כי לאחר שהוגשו סיכומי הצדדים, קיים בית הדין ביום 22.9.2011 דיון לתזכורת במסגרתו ניתנה לתובעת הזדמנות נוספת להגיש תצהירים ועדויות להוכחת הטענה כי הועסקה במוסד חינוכי במעמד של "מוסד מוכר שאינו רשמי". ביום 4.7.2012 התבקש בית הדין לבטל דיון הוכחות שנקבע לשמיעת עדותם של נציגי משרד החינוך לבירור סוגיה זו, על בסיס הודעה מוסכמת עליה חתום ב"כ התובעת (לצד ב"כ הנתבעת), האומרת: "מוסכם על הצדדים כי תעודות עובד הציבור שהוגשו על ידי הגב' ננולי טרוני ומר יהודה פינסקי יתקבלו לתיק בית הדין. מוסכם על הצדדים כי עם הגשת תעודות עובד הציבור, מתייתר הצורך בקיום הדיון הקבוע ליום 8.7.2012". 22. אין מחלוקת כי תעודות עובד הציבור הנ"ל מתייחסים לבתי ספר ולא לגני ילדים (ראה: בקשת התובעת מיום 7.8.2012) ומכאן שאין בהם כדי להוכיח כי הנתבעת הפעילה מוסדות חינוך העונים להגדרת "מוסד חינוך מוכר שאינו רשמי". מהמקובץ עולה כי לא הוכחה טענת התובעת האומרת כי הועסקה בגני ילדים שהם במעמד של "מוסד חינוכי מוכר שאינו רשמי". 23. בכתב התביעה ובתצהיר עדות ראשית מטעמה, נטען כי התובעת החלה לעבוד בשירות הנתבעת עוד בשנת 93'. דא עקא שלבד מהאמירה הסתמית על תחילת העבודה בשנת 93', אין לטענה כל סימוכין - בתלושי שכר, בעדויות על תשלום שכר, בדיווחים לרשויות (ביטוח לאומי ומס הכנסה), או בעדות עדים. בנסיבות אלו מקובלת עלי גרסת הנתבעת, המתבססת על תלושי השכר ולפיה התקבלה התובעת לעבודה בנתבעת בחודש ספטמבר 94'. 24. נכון לחודש יולי 2007 הפעילה הנתבעת מספר גנים במתחם ברח' יעקב דורי בבאר שבע, וגן נוסף אשר פעל מתוך מבנה זמני ברח' שטיינברג הסמוך (להלן: "גן שטיינברג"). על פי התכנון היה גן שטיינברג אמור לעבור למתחם הגנים ברח' יעקב דורי, במהלך שנת הלימודים תשס"ח. 25. בשנת הלימודים תשס"ז (שהסתיימה ביולי 2007), הייתה התובעת מוצבת בגן במתחם הגנים שברחוב יעקב דורי. 26. מקובלת עלי גרסת הנתבעת ולפיה בהיערכות לקראת פתיחת שנת הלימודים תשס"ח התבקשה התובעת למלא את תקן הגננת של גן שטיינברג בשנת הלימודים האמורה; ונתנה הסכמתה לכך. לעניין זה אבקש להפנות לעדותה של עמיתה לעבודה, הגב' תקווה נגר, אשר בתקופה האמורה, יולי 2007, עבדה כסייעת. בעדותה סיפרה הגב' נגר על שיחה שקיימה עם התובעת ביולי 2007, בה סיפרה לה התובעת על הכוונה להעבירה לגן שטיינברג, וביקש שתעבור יחד עמה (ראה: עדותה של הגב' נגר, עמ' 22 לפרוטוקול מיום 20.1.2011 שורה 31 עד עמ' 23 שורה 3, שם נשאלה העדה והשיבה: "ש. לאה אמרה לך באותו מעמד שהיא רוצה שתעבדי איתה? ת. כן. ש. מה היא אמרה לך בדיוק? ת. היא אמרה לי שהם רוצים להעביר לגן שטיינברג והיא לא רוצה לעבוד עם הסייעת שיש שם והיא רצתה שאני אעבוד איתה שם"). 27. ביום 7.8.07 קיבלה התובעת הודעה רשמית על הצבתה כגננת בגן שטיינברג ואין מחלוקת כי עם קבלת ההודעה, העלתה התובעת התנגדות למעבר. עם זאת יש לציין כי ב-19.8.07, הודיעה התובעת בכתב למנהלת הנתבעת, הגב' זכאי, על הסכמתה לשתף פעולה עם ההחלטה על הצבתה כגננת בגן שטיינברג, ולצורך זה היא מבקשת "לקבל סיוע יעיל" נספח ב' לתצהירה של הגב' זכאי. 28. בפועל אותו רצון לשתף פעולה עם ההחלטה על הצבתה כגננת בגן שטיינברג, לא בא לידי ביטוי במציאות, ובהתאם נדרשה הנתבעת להתארגן להצבתה של גננת אחרת בגן שטיינברג לקראת שנת הלימודים העומדת בפתח. 29. ביום 23.8.07 הודיעה התובעת על התפטרותה מהעבודה, על רקע ההחלטה להצבתה כגננת בגן שטיינברג. למען הסר ספק יש לציין, כי בשונה מהטענה בכתב התביעה ובסעיף 4 לתצהיר התובעת ולפיו התובעת פוטרה מעבודתה - התובעת היא שיזמה את ניתוק היחסים בין הצדדים בהודעת ההתפטרות מיום 23.8.07, כפי שגם עולה מסעיף 20 לתצהיר עדות ראשית של התובעת, ובו היא מצהירה: "בעקבות הרעה בתנאי עבודתי... נאלצתי כאמור לעזוב את מקום עבודתי, וזאת על ידי הגשת מכתב התפטרות". 30. בחילופי מכתבים בין ב"כ התובעת לגב' זכאי, מנהלת הנתבעת, לאחר הודעת ההתפטרות, הציב ב"כ התובעת כדרישה את המשך העסקתה של התובעת, בגן במתחם יעקב דורי. לעניין זה אפנה לסעיפים 2 ו-3 מכתבו של בא-כוחה, עו"ד מורגנשטיין, מיום 28.8.07 המצורף כנספח ו' לתצהיר התובעת ולפיו: "מרשתי אינה מוכנה לעבור וללמד בגן שנבנה כיום ברח' יעקב דורי 27, כאשר אתם לא פעלתם לפי הנוהל של משרד החינוך כך שאינכם יכולים לחייב אותה לעבור. אשר על כן, בידכם שתי ברירות, האחת שמרשתי תמשיך ללמד באותו גן (בדיוק באותם ארבע קירות) בהם היא לימדה בשלוש השנים האחרונות, ולחילופין לשלם למרשתי פיצויי פיטורין". 31. בפועל הודיעה הנתבעת לב"כ התובעת כי אין שינוי בהחלטתה ובהתאם להודעת ההתפטרות מיום 23.8.07, יחסי עובד מעביד בין הצדדים הסתיימו. 32. להשלמת התמונה העובדתית על הנסיבות בהן הסתיימו יחסי עובד מעביד, מבקש אני להוסיף את הדברים הבאים: החלטה על הצבתה של התובעת בגן שטיינברג, התקבלה במסגרת האילוצים בהם פועלת הנתבעת ומשיקולים מקצועיים. כך אין מחלוקת כי הייתה שביעות רצון בנתבעת מעבודתה של התובעת; והצורך להציבה בגן שטיינברג נבע מעזיבתה של הגננת אשר מילאה את התפקיד האמור בשנת הלימודים תשס"ז. יצוין כי גם בעבר נדרשה התובעת לעבור גן מנימוק מקצועי. כאמור לעיל, אין חולק כי גן שטיינברג ממוקם בסמוך למתחם בו עבדה התובעת בשנת הלימודים תשס"ז. על פי התכנון, היה הגן אמור לעבור לאותו המתחם ממש (המתחם ברח' יעקב דורי), במהלך שנת הלימודים תשס"ח. המעבר בין הגנים לא היה כרוך בהרעה בתנאי העסקה, שכר וכיוצ"ב. לעניין זה רק אפנה לעדותה של התובעת בחקירתה הנגדית מיום 20.12.2010 שם בתשובה לשאלה השיבה התובעת: "לא התפטרתי בגלל הרעת שכר". במסגרת הניסיונות לרצות את התובעת, לאור התנגדותה להצבה בגן שטיינברג, הוצע לתובעת כהצעה חלופית לצד אפשרות הצבתה בגן שטיינברג, לעבוד כגננת סבב או כגננת מחליפה עד למציאת שיבוץ אחר (ראה: עדותה של הגב' זכאי, בעמ' 36 לפרוטוקול מיום 20.1.2011 שורות 14-15). 33. על רקע העובדות לעיל, אפנה עתה לבחון את תביעת התובעת על שני חלקיה: התביעה לפיצויים ותביעת השכר. התביעה לפיצויים: 34. כמצוין לעיל, יחסי עובד מעביד בין הצדדים הסתיימו ביוזמת התובעת בהודעת התפטרות מיום 23.8.07, בעקבות ההחלטה שהתקבלה להצבתה כגננת בגן שטיינברג בשנת הלימודים תשס"ח. 35. בנסיבות המתוארות בפרק העובדות: העובדה כי גן שטיינברג היה ממוקם בסמוך למתחם הגנים בו עבדה התובעת בשנת הלימודים תשס"ז; העובדה כי מדובר בשינוי זמני, שהרי גן שטיינברג אמור היה ועבר בפועל למתחם יעקב דרורי, עוד במהלך שנת הלימודים תשס"ח; העובדה כי ההעברה לא הייתה כרוכה בפגיעה במעמד ובתנאי שכר - אין לראות בהחלטה להצבתה של התובעת כגננת בגן שטיינברג, כ"הרעה מוחשית בתנאי העבודה" או "נסיבות אחרות שביחסי העבודה" בהם אין לדרוש מהתובעת כי תמשיך בעבודתה ובהם רואים את ההתפטרות כפיטורים. בפרט הדברים נכונים משגרסתה של הנתבעת האומרת כי - את ההחלטה על הצבתה של התובעת בגן שטיינברג קיבלה משיקולים מקצועיים ורק לאחר קבלת הסכמתה של התובעת להצבתה - מקובלת עלי. 36. במאמר מוסגר רק אוסיף, כי בסיכומים שהגישה התובעת נטען להרעת תנאים המתייחסים להצעה חילופית האומרת כי ככל שתתנגד התובעת להצבתה בגן שטיינברג, ניתן יהיה להעסיקה כגננת סבב; ולחילופין כגננת מחליפה עד שיתאפשר שיבוץ אחר. בטענה זו אין ממש, שהרי ההצעה החילופית לא באה במקום הצבתה של התובעת בגן שטיינברג, אפשרות שהייתה פתוחה בפניה גם בתכתובות שלאחר הודעת ההתפטרות מיום 23.8.07. 37. לאור האמור, התביעה לפיצויי פיטורים נדחית. תביעת השכר: 38. כמצוין בפרק שעניינו תביעת התובעת, תביעת השכר כוללת את רכיבי התביעה הבאים: תביעה להפרשי שכר המתייחסת לשנים 2000-2007, תביעה ל"שכר נוסף" על העסקת התובעת בחודש יולי בשנים 2004-2007, תביעה לפדיון חופשה ותביעה לשכר עבור שנת הלימודים תשס"ח, שבו כאמור התובעת לא עבדה בפועל. 39. התביעה להפרשי שכר והתביעה ל"שכר נוסף" המתייחס להעסקתה של התובעת בחודש יולי של חופש, מבוססת על הטענה האומרת כי הנתבעת נכללת בקבוצת אותם מוסדות חינוך שהם במעמד של "מוסד מוכר שאינו רשמי" וככזה זכאית התובעת לתנאי העסקה של עובדים בדירוג הוראה בשירות המדינה. 40. כמפורט בפרק העובדות, טענות התובעת על היותה של הנתבעת במעמד של "מוסד מוכר שאינו רשמי", לא הוכחו; ומכאן כי לא ניתן לבסס את התביעה להפרשי שכר והתביעה לשכר נוסף, על תקנות החינוך הממלכתי (מוסדות מוכרים) תשי"ד-1953, על בסיסן הוכרה זכותם של עובדי הוראה במוסדות חינוך שהם במעמד של "מוסד מוכר שאינו רשמי" לתנאי שכר כנהוג ביחס לעובדים בדירוג הוראה בשירות המדינה. 41. עם זאת, באמור לעיל אין כדי למצות את הדיון בתביעת התובעת לשכר. כבר אמרנו כי תנאי עבודתה של התובעת נקבעו בהסכם מאוקטובר 2006. ההסכם מאוקטובר 2006 קובע את זכותה של התובעת לשכר ברוטו, על פי "טבלת הדירוג". לפיכך ומקום שמדובר בעובד הוראה - זכאות התובעת לשכר על פי "טבלת הדירוג" משמעותה, זכאות התובעת לשכר על פי טבלת הדירוג של עובדי הוראה. 42. בדומה נמצא, כי הנתבעת הנהיגה תנאי העסקה הנהוגים ביחס לעובדי הוראה בשירות המדינה, על גננות שהועסקו על ידה. כך בעדותה סיפרה מנהלת הנתבעת, הגב' בן זכאי, כי במקצת הגנים העובדות מועסקות בפועל 11 חודשים בשנה ומקבלות שכר על 12 חודשים, ובחלק האחר פועלים הגנים 10 חודשים והעובדות מקבלות שכר עבור 12 חודשים. יצוין עוד, כי הזכות לשכר עבור התקופה שבה הגן איננו פעיל והתובעת איננה עובדת בפועל, איננה מופיעה בחוזה העבודה מאוקטובר 2006 ומכאן שמדובר ביישום של תנאי העסקה של עובדי הוראה, על עובדי הנתבעת. 43. הפועל היוצא הוא, כי גם אם אין לקבל את טענת התובעת המתייחסת למעמדה של הנתבעת כ"מוסד חינוכי מוכר שאינו רשמי" - זכאית התובעת לתנאי השכר של עובדי הוראה המועסקים בשירות המדינה. 44. אין בידי לאמץ את חוות הדעת של רואה החשבון אביטל המתייחסת להפרשי שכר להם זכאית התובעת ביחס לתקופה שמחודש ספטמבר 2000 ועד לחודש אוגוסט 2007, שהרי חוות הדעת מבוססת על נתון וותק שגוי (תחילת עבודה 1.9.93, בעוד שבפועל התובעת החלה את עבודתה בנתבעת על פי הראיות שבפני, רק ביום 1.9.94). מכאן שתביעת השכר להפרשי שכר המתייחסים לתקופה שמחודש ספטמבר 2000 ועד לחודש אוגוסט 2007 - דינה להידחות. 45. עובדי הוראה בשירות המדינה המועסקים בפועל בחודש יולי של חופשת הקיץ, זכאים לתשלום נוסף בגובה השכר החודשי, עבור העסקתם כאמור. אין מחלוקת כי התובעת עבדה בחודש יולי בשנים 2004, 2005, 2006 ו-2007. השכר החודשי של התובעת נכון לחודש יולי 2007, עמד על סכום של 4,908 ₪ (שכר המורכב מהרכיבים הבאים: משכורת, הסכם הוראה, גמול חינוך, מסגרת 87, מ.אם 10%). מכאן שעל הנתבעת לשלם לתובעת שכר על העסקתה בפועל בחודש יולי בין השנים 2004 ל-2007 בסכום של 19,632 ₪. 46. התביעה לפדיון חופשה מבוססת על מכסת ימי החופשה שצברה התובעת ועמדה לרשותה נכון למועד סיום עבודתה - כמפורט בתלוש השכר. לטענת הנתבעת הרישום בתלוש השכר איננו משקף את ניצול החופשה בפועל ומכאן ולגרסת הנתבעת, דין התביעה להידחות. בהקשר זה הוסיפה הנתבעת וטענה, כי התובעת נהנתה מחופשה במהלך חודשי הקיץ ולאורך שנת הלימודים בחגים, כך שניצלה את זכותה לחופשה בפועל מכוח החוק עד תום. 47. בעדותה בבית הדין אישרה התובעת את העובדה לפיה נהנתה מחופשה בתשלום בימים בהם הגנים מושבתים, וילדי הגן יוצאים לחופשה, כנהוג במערכת החינוך (ראה: עדות התובעת עמ' 17 לפרוטוקול מיום 23.4.09 משורה 11 ואילך). מעיון בתלושי השכר עולה, כי בפועל לא נוכו הימים בהם לא עבדה התובעת במהלך חופשות הלימודים ובגינם שולם לה שכר, ממכסת ימי החופשה המופיעה בתלושי השכר. 48. מכאן שהתביעה לדמי פדיון חופשה מתעלמת מהודאת התובעת על ניצול זכותה לחופשה בשכר בפועל במהלך תקופת העבודה, אשר לא קיבלה ביטוי בתלושי השכר - ולפיכך לא ניתן להסתמך על תלושי השכר ולבסס מכוחם את הטענה על מכסת חופשה שלא נוצלה וכפועל יוצא מכך, את זכותה של התובעת לדמי פדיון חופשה. במאמר מוסגר רק אוסיף, כי מכוח אותם כללים להם טוען ב"כ התובעת (הכללים הנהוגים ביחס לעובדי הוראה בשירות המדינה), נדרשים עובדי ההוראה לנצל את זכותם לחופשה בתשלום במהלך חופשת הלימודים; כך שכרגיל עובד הוראה לא זכאי להנות מהזכות לחופשה שלא במסגרת אותם ימים בהם אין פעילות במוסד החינוכי, ועבורם הוא זכאי לשכר. 49. לאור האמור לעיל, התביעה לדמי פדיון חופשה נדחית. 50. התביעה לשכר המתייחסת לשנת הלימודים המתחילה בספטמבר 2007, נסמכת על הטענה האומרת כי עובד הוראה שעבודתו הופסקה לאחר ה-31 למאי של שנת הלימודים, זכאי לשכר של שנת הלימודים העוקבת. בעניינו נמצא כי יחסי עובד מעביד בין הצדדים הסתיימו בהתפטרות התובעת, בנסיבות אשר אינן מקנות לה את הזכות לפיצויי פיטורים. לפיכך התביעה לשכר המתייחסת לשכר שנמנע מהתובעת בשנת הלימודים המתחילה בספטמבר 2007 - נדחית. 51. באמור לעיל הסתיים הדיון בתביעת השכר של התובעת על רכיביה השונים. סוף דבר: 52. מהמקובץ עולה כי: התביעה לפיצויי פיטורים נדחית; התביעה להפרשי שכר לתקופה שמספטמבר 2000 ועד אוגוסט 2007 - נדחית; התביעה לשכר עבור שנת הלימודים תשס"ח נדחית; והתביעה לדמי פדיון חופשה נדחית. הנתבעת תשלם לתובעת שכר המתייחס להעסקתה בחודש יולי בין השנים 2004 ל-2007, בסכום של 19,632 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מיום 1.9.07. 53. משנדחתה התביעה ברובה הגדול, אין צו להוצאות. 54. הערעור על פסק הדין הוא בזכות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לצד המבקש. קטיניםגננות (גן ילדים)התפטרותגן ילדים / פעוטון / משפחתון