תוספת לקצבת זקנה - שירות צבאי של ילד

מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא תוספת לקצבת זקנה - שירות צבאי של ילד: 1. השאלה הדרושה להכרעתינו בתיק זה הינה האם יש להכיר בתקופה מיום 1.3.10 עד ליום 1.8.10, כתקופת שירות המוכרת לצורך קבלת תוספת קצבת זקנה (להלן- התוספת). רקע עובדתי כעולה מתצהיר התובעת: 2. בנה של התובעת (להלן- מתן) התנדב ביום 1.8.2006 לשנת שירות במסגרת עמותת אלון (להלן- העמותה). 3. ביום 19.8.07 , לאחר שסיים מתן את שנת השירות , התגייס לצה"ל. שירותו הסתיים ביום 18.8.10. בגיל 22.5 השתחרר מתן משירותו בצה"ל. 4. החל מיום 1.3.10, שלל הנתבע את תוספת קצבת הזקנה המגיעה לתובעת, על אף שמתן היה עדיין חייל באותה תקופה ובמשך חצי שנה נוספת. עיקר טענות התובעת: 5. לטענת התובעת העמותה הינה עמותה מאושרת בהתאם לתקנות וכוללת למעלה מ-140 מתנדבים ברחבי הארץ. 6. העתק אישור עמותה צורף כנספח א' לתצהיר התובעת, תעודת הוקרה למתנדב לשנת שירות חתומה ע"י משרד הביטחון צורפה לתצהיר המשלים של התובעת. לטענת התובעת משרד הביטחון הוציא תחת ידו אישור רשמי , כי השירות נעשה במסגרת ההיתר ותקנות הביטוח הלאומי (ילד בהתנדבות בשירות ציבורית או לאומית התשנ"ז- 1997) - צורף כנספח ג' לתצהיר התובעת. מסמכים אלה מעידים כי מתן ביצע את שירות ההתנדבות במסגרת הממלכתית בחסותו ובאישורו של משרד הבטחון. 7. כמו כן הוצגה רשימה שמית של כ- 140 מתנדבים באותה שנה אשר התנדבו באמצעות העמותה ולכולם דחה צה"ל את השירות הצבאי. 8. ההתנהלות נעשתה ע"י מתן והוריו באופן מסודר וממוסד, שאם לא כן, צה"ל לא היה מסכים לדחות את השירות הצבאי למשך שנה. 9. הנתבע לא הסביר ולא הציג ראיה לסתור את אישור משרד הביטחון שהינו גוף ממלכתי אשר קבע כי השירות נעשה בהתאם לתקנות. 10. ככל שסבר הנתבע כי האישור שהוצא ע"י משרד הבטחון הינו אישור שגוי היה עליו לפנות למשרד הביטחון ולבקש הבהרות ולחילופין לזמן את נותן האישור לעדות בבית הדין. 11. טענות הנתבע לפיהן העמותה איננה מאושרת אינן נתמכות בשום ראיה מטעם הנתבע. מנגד התובעת הציגה ראיות המצביעות באופן ברור כי השירות הינו שירות כאמור בתקנות. בסיכומי התשובה הוסיפה התובעת כדלקמן: 12. שוגה הנתבע בטענתו כי לא מולאה הדרישה בדבר מתן הרשאה. הנתבע לא הציג כל ראיה להוכחת טענתו כי האישור שהומצא (נספח ג') אינו אישור כדין. לא הוגש מסמך באמצעות פקיד מוסמך או באמצעות תעודת עובד ציבור, ממנו עולה כי האישור אינו אישור כדין. 13. הנתבע טועה עת מעמיד הוא את התנאי בדבר קבלת אישור משרד הביטחון עם תנאי פרסום ברשומות. תנאי ההרשאה ניצב עם יתר התנאים בתקנה 2 וכלל אינו קשור לעניין הפרסום ברשומות. הפרסום ברשומות קבוע בתת תקנה 3 והוא מתייחס לאופן הרשאת הגוף. 14. עוד נטען כי הניסיון להעמיס על גב התובעת את בדיקת כל התנאים הקבועים בתקנה 3 אינו מתקבל על הדעת. 15. לסיום נטען כי הטענה בעניין פגם בתהליך אישור העמותה נטענה בדיעבד לאחר שמתן ועוד מאות בחורים הסתמכו על התנהלות הרשויות והתנדבו במשך שנה שלמה. עיקר טענות הנתבע : 16. סעיף 238 לחוק, מקנה אפשרות להארכת תקופת הזכאות מעבר לגיל 22 באמצעות שירות התנדבות, בהתאם לאישור השר כפי שהוגדר בתקנות. 17. התובעת לא הוכיחה כי בנה - מתן , עמד בתנאי התקנות אשר הינם תנאים מצטברים. 18. נספח ג' אינו עונה על דרישת התקנות. הנספח חתום על ידי נציג האגף הביטחוני חברתי במשרד הביטחון, לא ברור מהו אגף זה ומה הקשר בינו לבין אגף הנוער והנח"ל הנזכר בתקנות. 19. אין בידי התובעת אישור מאת הגורם הרלבנטי על כן, תנאי תקנה 2(א)(4) לא מתקיים. 20. עוד נטען כי ממועד דחית התביעה ועד היום לא הציגה התובעת כל ראיה כי בנה עונה על תנאי תקנה 2(א)(1) ותקנה 3(ב). 21. ברשימת הגופים המאושרים להפניית מתנדבים המצויה בידי המוסד לא אוזכר הגוף המפנה - עמותת אלון. 22. הנתבע פנה לגורם החתום על נספח ג' לכתב התביעה אשר הבהיר כי נספח ג' אינו מתייחס כלל להרשאה לפי התקנות, הוא אף טען כי אינו מוסמך ליתן אישור לצורך התקנות. על אף שהודעה כאמור הוגשה לבית הדין עוד ביום 2.8.11 התובעת לא עשתה דבר כדי להציג מסמך מתאים בעניין. 23. עוד ביום 4.9.11 הודיעה התובעת כי פנתה לשר בשאילתא וביקשה אסמכתא להרשאת העמותה, אולם טרם נענתה. עד היום לא הוצגה תשובה בעניין זה. 24. התובעת צירפה לתצהירה אישור מטעם העמותה אולם עיון בו מעלה כי העמותה אינה מאשרת כי קיבלה הרשאה להפנות מתנדבים לפי התקנות. 25. בנוסף, תעודת ההוקרה אשר צורפה לתצהיר המשלים אינה מטעם הגורם המוסמך ואינה מתייחסת כלל לשאלת ההרשאה. 26. התובעת לא ניסתה להוכיח כי עמדה בתנאי תקנות 2(א)(1), (4), 3(ב). אין בידיה אישור מהגורם המוסמך על פי התקנות, וכמו כן אין בידיה מסמך המלמד על פרסום ברשומות . 27. אין לקבל את טענת התובעת כי לא קיים הבדל זכאות עד לגיל 22 ומגיל 22 ומעלה. טענה זו נכונה רק לאחר התיקון לחוק. טרם התיקון היה הבדל משמעותי שעה שלפני גיל 22 כל חייל בסדיר קיבל תוספת ולאחר גיל 22 - רק חייל אשר ענה על תנאי סעיף 238(5) לחוק וכן על הוראת התקנות ,קבל את התוספת האמורה. 28. הטענה כי צה"ל דחה את שירות הצבאי אינה יכולה לסייע לתובעת משהתנאים לזכאות הינם מצטברים, עליה לענות גם על תנאי הרשאת השר וגם על תנאי פרסום ברשומות. 29. לסיום נטען כי הטענה על פיה הנתבע לא הוכיח כי ההרשאה לא פורסמה ברשומות, הינה טענה אבסורדית. דיון והכרעה : 30. בפתח הדיון מצאנו להבהיר כי החלטת הנתבע בדבר הפסקת תשלום התוספת החל מיום 1.3.10 ניתנה בחודש יוני 2010 , ובהתאם להוראות החוק בתקופה הרלבנטית. ביום 1.8.10 תוקן החוק (תיקון 120) כך שתנאי הזכאות לתוספת עבור ילד שונו במידה מסוימת כפי שיפורט להלן. עם זאת נטען ע"י הנתבע ולא נסתר, כי על אף שבעניינינו חל החוק בנוסחו הקודם, אשר היה בתוקף עד ליום 31.7.10 , התחשב בתיקון החוק ולשלם לתובעת תוספת בגין חודש אוגוסט 2010 , מאחר ובחודש זה בנה עדין שרת בשירות סדיר. 31. לצורך הדיון נתייחס לסעיפי החוק הרלבנטיים עובר לתיקון החוק: 238. "... ילד - ילד של המבוטח לרבות נכד שכל פרנסתו של המבוטח ובלבד שנתמלא בהם אחד מאלה- (1) לא מלאו להם 18 שנים. (2) לא מלאו להם 20 שנים ובלבד שעיקר זמנם מוקדש לסיום לימודים במוסד חינוכי על-יסודי או שהם שוחרים במסגרת קדם-צבאית של צבא הגנה לישראל (3) לא מלאו להם 22 שנים והם אחד מאלה: (א) בשירות סדיר כמשמעותו בחוק שירות בטחון, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, ואולם לא יובא בחשבון, לענין פסקה זו, שירות סדיר העולה על 36 חודשים; (ב) (1) בת המשרתת בהתנדבות בשירות לאומי שאישר השר ובתנאים שקבע באישור ועדת העבודה והרווחה; (2) בן המשרת בהתנדבות בשירות לאומי שאישר השר לפי פסקת משנה (1) ובתנאים שקבע לפי הפסקה האמורה, בשינויים המחויבים, ובלבד שמתקיימים לגביו שניים אלה: (א) הוא יוצא צבא כהגדרתו בחוק שירות ביטחון, שקיבל פטור מחובת שירות ביטחון או שלא נקרא לשירות סדיר, לפי החוק האמור; (ב) הוא קיבל אישור מאת השר או מי שהשר הסמיך לענין זה, לשרת בשירות לאומי כאמור; (4) לא מלאו להם 21 שנים והם משרתים בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית שאישר השר ובתנאים שקבע באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, תקופה שאינה עולה על 12 חודשים ושירותם הסדיר לפי חוק שירות בטחון נדחה עקב שירותם בהתנדבות כאמור; (5) הם משרתים בשירות סדיר כמשמעותו בחוק שירות בטחון, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, ובתכוף לפני שירותם נתקיים בהם האמור בפיסקה (4); לעניין פסקה זו, לא יובא בחשבון שירות סדיר העולה על 36 החודשים..." 32. בהתאם לתיקון 120 החל מיום 1.8.10 בוטל סעיף 238(5) לחוק. כמו כן סעיף 238(3) תוקן כך שבמקום גיל 22 נרשם גיל 24. מכח תיקון זה שולמה לתובעת תוספת בגין חודש אוגוסט 2010, שכן בחודש זה בנה עדיין שרת בשירות סדיר וטרם מלאו לו 24 שנים. 33. בהתאם לחוק, הותקנו תקנות הביטוח הלאומי (ילד המשרת בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית ) התשנ"ז- 1997. (להלן - התקנות). תקנה 2 שכותרתה - "ילד בשירות התנדבות" קובעת כדלקמן - "(א)לענין פסקה (4) להגדרה "ילד" שבסעיף 238 לחוק, יראו כמשרת בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית מי שנתקיימו בו כל התנאים המפורטים להלן וכל עוד הם מתקיימים: (1) הוא הופנה לשרת בשירות למטרה ציבורית או לאומית, בידי גוף שהורשה לכך כאמור בתקנה 3; (2) הוא משרת בשירות למטרה ציבורית או לאומית, שלא בשכר, 24 שעות בשבוע לפחות; (3) הוא אינו עובד ואינו עובד עצמאי; (4) אגף הנוער והנח"ל במשרד הבטחון אישר, על גבי טופס שקבע המוסד, שהילד משרת בשירות למטרה ציבורית או לאומית ושירותו הסדיר, לפי חוק שירות בטחון, נדחה עקב התנדבותו כאמור. (ב) פעולה של מתנדב המיועדת, כולה או בעיקרה, למען בן משפחתו או שדרך ביצועה נוגדת את הסדר הציבורי, לא יראו כשירות למטרה ציבורית או לאומית; בתקנת משנה זו, "בן משפחה" - אם, אב, הוריהם ואחיהם, וכן אח או אחות, בני זוגם וילדיהם". 34. תקנה 3 לתקנות שכותרתה "הרשאת גוף מפנה לשירות למטרה ציבורית או לאומית" קובעת כי- "(א) שר העבודה והרווחה רשאי לעניין תקנות אלה, להרשות גוף להפנות מתנדבים למטרה ציבורית או לאומית אם נתקיימו בו כל אלה: (1) הוא מתנהל ללא כוונת רווח; (2) הנהלתו מורכבת משלושה בוגרים לפחות; (3) יש לו תקנון הקובע את מטרותיו ואת דרכי עבודתו בהפעלת מתנדבים למטרה ציבורית או לאומית; (4) הוא מקיים פעילות סדירה והתקיים בו האמור בפסקאות (1) עד (3) גם במשך 6 חודשים רצופים לפחות בתכוף לפני שהגיש בקשתו להרשותו כגוף המפנה מתנדבים למטרה ציבורית או לאומית. (ב) הודעה על הרשאת גוף מפנה לשירות למטרה ציבורית או לאומית, תפורסם ברשומות". 35. הנה כי כן, משבנה של התובעת הגיע לגיל 22, היה עליו לעמוד בתנאי סעיף 238(5) לחוק על מנת שהתובעת תהא זכאית לתשלום התוספת. מקובלת עלינו עמדת הנתבע לפיה עובר לתיקון שולמה התוספת בגין כל חייל בסדיר עד הגיעו לגיל 22. לאחר גיל 22 רק חייל אשר ענה על תנאי סעיף 238(5) לחוק, זכאי היה לתשלום התוספת . כפועל יוצא מהאמור , אין לקבל את טענת התובעת לפיה הנתבע הכיר בהתנדבות עד למועד מסוים ולאחריו העלה טענה בדיעבד וזאת משעד גיל 22 לא היה כל צורך לבחון את תנאי סעיף 238(5). בהגיעו לגיל זה, היה על הנתבע לבחון האם מתקיימים תנאי סעיף 238(5) לחוק. נציין כי עם תיקון החוק, כאמור לעיל והעלאת הרף לגיל 24 , שולמה לתובעת התוספת בגין חודש אוגוסט 2010. 36. על יסוד האמור לעיל ,יש לבחון האם התובעת הוכיחה עמידה בתנאי סעיף 238(5) אשר קבע כי לעניין תשלום התוספת "ילד" ייחשב בנה כמי שמשרת בשירות סדיר ובתכוף לפני שירותו כאמור בסעיף 238(4). יוער כי תקנה 2 (א) לתקנות מפנה לפסקה (4) להגדרת "ילד" בסעיף 238 לחוק. על כן ברי כי לצורך יישום סעיף 238(4) לחוק יש לבחון את תקנות 2 ו 3 הנזכרות לעיל. עוד מצאנו להעיר בהערת אגב , כי סעיף 238(4) לכשעצמו אינו חל על בנה של התובעת שעה שבאותו מועד היה למעלה מ 21 שנים. 37. תקנה 2 קובעת מי יחשב כמשרת בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית. לטענת הנתבע התובעת אינה עומדת בתנאי סעיף 2 (1) ו - (4) שהינם תנאים מצטברים. לשיטתו, הבן לא הופנה לשרת בשירות למטרה ציבורית או לאומית בידי גוף שהורשה לכך כאמור בתקנה 3. כן טוען הנתבע כי אין בידי התובעת אישור אגף הנוער והנח"ל במשרד הביטחון המאשר על גבי טופס שקבע המוסד כי הילד משרת בשירות למטרה ציבורית או לאומית ושירותו הסדיר, לפי חוק שירות הביטחון נדחה עקב התנדבותו כאמור. מנגד טענה התובעת, כי העמותה הינה גוף בעל הרשאה. לראיה צירפה היא את נספח ב' - העתק אישור על התנדבות בשנת שירות, וכן את נספח ו'- דף קשר שנמסר למתנדבים המעיד על מספר רב של מתנדבים אשר התנדבו במסגרת העמותה בכל הארץ. כן צורפה תעודת הוקרה למתנדב בשנת שירות. 38. מקובלת עלינו עמדת הנתבע לפיה התנאים בתקנה 2 ו- 3 הינם תנאים מצטברים. נדרש כי הילד הופנה לשרת בשירות למטרה ציבורית או לאומית בידי גוף שהורשה לכך כאמור בתקנה 3. מכאן נלמד על הקשר בין שתי התקנות, והדרישה כי התנאים יתקיימו במצטבר. כמו כן גם התנאים בתקנה 2 מצטברים בפני עצמם, לאור לשון התקנה בה נקבע "מי שהתקיימו בו כל התנאים". בחינת האמור מוביל למסקנה כי התובעת לא עמדה בתנאי התקנות ונפרט . 39. התובעת לא הציגה כל ראיה כי העמותה הינה גוף מורשה כאמור בתקנות. התובעת מבקשת לבסס טענותיה בעניין זה על נספח ב' שהינו אישור התנדבות בשנת שירות, כמו גם על הטענה כי יחד עם בנה התנדבו בעמותה באותה שנה כ- 140 בני נוער נוספים. עוד נסמכת היא על תעודת הוקרה שניתנה לבנה עם סיום השנה. סבורים אנו כי מסמכים אלה אין בהם כדי ללמד כי מדובר בגוף מורשה להפנות מתנדבים, כהגדרתו בתקנות. 40. כמו כן, עיון בתיק מלמד כי עוד ביום 4.9.11 הודיעה התובעת כי פנתה לשר בשאילתה וביקשה אסמכתא להרשאת עמותת אלון. עד לכתיבת שורות אלה לא הוצגה תשובת השר לשאילתה. הדעת נותנת כי ככל שהייתה מתקבלת אסמכתא בעניין זה, התומכת בעמדת התובעת, הייתה מוצגת היא לבית הדין. 41. זאת ועוד. התובעת נשאלה בחקירתה הנגדית האם מצאה רישום הרואה בעמותה גוף מורשה והשיבה "לא חושבת שאני צריכה לעשות את הדבר..לא יודעת ... אני חיפשתי בחומר שלי לגבי החוברת שהוציאה העמותה" (עמ' 3 לפר' שורות 1-4). נזכיר כי על התובעת מוטל נטל ההוכחה בתיק דנן וברי כי אין די בתשובות אלו כדי להוכיח טענותיה. 42. מעבר לדרוש נציין כי לא הוכח כי הודעה בדבר הרשאת גוף פורסמה ברשומות כנדרש בתקנה 3(ב).כאמור, מדובר בתנאים מצטברים וכפועל יוצא מכך ככל שהיה מוכח כי מדובר בגוף מורשה(אשר לא הוכח בענייננו) נדרש כי הודעה על כך תפורסם ברשומות. תמוהה טענת ב"כ התובעת על פיה הנתבע לא הוכיח שההרשאה לא פורסמה ברשומות שכן לא נהיר כיצד ניתן להוכיח העדר פרסום מסמך אשר היה דרוש פרסום ? דומה כי לתובעת הפתרונות לסוגיה זו. נוסיף כי כאשר נשאלה התובעת האם העמותה אושרה ברשומות לצורך תקנה השיבה בצורה מתחמקת ולא ברורה וכדבריה - "לא יודעת מכך. לא חיפשתי אך אני חושבת שהעו"ד שלי הסתכל על זה. מלכתחילה יש כאן תביעה שהיא לא מבוססת" (עמ' 3 לפר' שורות 7-5). 43. כמו כן, עוד ביום 31.7.11 הודיע הנתבע לבית הדין כי בבדיקה מקיפה אשר נערכה במשרדו הראשי וכן בבירור שנערך עם האגף הביטחוני - חברתי במשרד הביטחון, נמצא כי עמותת אלון לא אושרה ברשומות כגוף המורשה להפנות מתנדבים למטרה ציבורית או לאומית לפי תקנה 3(ב) על כן, אין שינוי בעמדתו. על אף האמור ועד לכתיבת שורות אלה לא עשתה התובעת דבר כדי להפריך טענה זו, כל זאת בהיותה מיוצגת ושעה שנטל ההוכחה מוטל על כתפיה. 44. למעלה מהדרוש נציין כי התובעת אף לא הוכיחה עמידה בתקנה 2(4) לתקנות הדורשת אישור אגף הנוער והנח"ל במשרד הביטחון המאשר על גבי טופס שקבע המוסד ,כי הילד משרת בשירות למטרה ציבורית או לאומית ושירותו הסדיר , לפי חוק שירות הביטחון נדחה עקב התנדבותו כאמור. התובעת ביקשה לבסס טענתה בעניין זה על נספח ג' שהינו מכתב המיועד לנתבע המאשר כי מתן משרת בהתנדבות למטרה ציבורית כמשמעותה בתקנות. על המסמך חתום אודי דרור, עוזר בכיר לגיוס, משהב"ט - האגף הבטחוני חברתי. מלשון התקנות עולה כי נדרש אישור אגף הנוער והנח"ל במשרד הביטחון עם זאת הוגש אישור מהאגף הביטחוני - חברתי .ככל שניתן היה לראות באישור האגף הביטחוני כ"בא בנעלי" אגף הנוער במשרד הביטחון, במסמך לא נזכרת עמותת אלון כגוף בו מתנדב מתן. סוף דבר: 45. משקבענו כי בנה של התובעת לא עמד בתנאי התקנות הנזכרות לעיל ולא הוכח כי מתקיים סעיף 238(5) לחוק, אין להכיר בתקופה מיום 1.3.10 ועד ליום 1.8.10 כתקופה מוכרת לצורך קבלת תוספת קצבת זקנה על כן ,דין התביעה להידחות. 46. משמדובר בחוק סוציאלי איננו עושים צו להוצאות. קטיניםצבאקצבת זקנהשירות צבאי