תביעה ייצוגית נגד club 365

מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא תביעה ייצוגית נגד club 365: לפניי בקשה לפי סעיף 19 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "החוק"), לאישור הסדר פשרה בבקשה לאישור תובענה ייצוגית (להלן: "הסדר הפשרה"). תמצית בקשת האישור המשיבה 2 היא חברה פרטית, בעלת רשת בתי כלבו הגדולה בישראל, המספקת ללקוחותיה מוצרים מגוונים לבית ולמשפחה (להלן: "המשביר"). המשיבה 1 היא חברה פרטית הנמצאת בשליטת המשביר הידועה גם בתור "מועדון 365" (להלן: "המועדון"). משיבה 1 מאגדת חלק מלקוחות המשביר, במטרה להעניק להם הטבות והנחות שונות ברכישת מוצרים בחנויות המשביר. המבקשת, הייתה בזמנים הרלבנטיים לתביעה חברה במועדון. במועד כלשהו, כנראה בחודש מרץ 2007, ערכה המבקשת קניות במשביר. המבקשת שוכנעה על ידי דיילת מכירות שם להחליף את כרטיס האשראי מסוג "מולטי" שהיה ברשותה, בכרטיס אשראי מאותו סוג הנושא גם תווית של המועדון, והוחתמה על טופס ארוך שהעתקו לא נותר בידה. בחודש אפריל 2010, קיבלה המבקשת מהמועדון הודעה לפיה חברותה במועדון חודשה וכי כרטיס האשראי שלה חויב בסכום של 100 ש"ח וזאת, ללא ידיעתה וללא אישורה וכך חודשה חברותה במועדון לשנה נוספת (להלן: "הודעת החידוש") (נספח ב' לבקשת האישור). עם קבלת הודעת החידוש דרשה המבקשת באמצעות בא כוחה, שהסכום שנגבה ממנה יושב לה, ובנוסף שלחה למועדון הודעת ביטול של ההסכם עמו. רק כשפנתה המבקשת באמצעות בעלה ביום 23.8.10 לחברת לאומי קארד, מנפיקת כרטיס האשראי, וביקשה להסיר מכרטיס האשראי את תווית המועדון, הסכימה נציגת המועדון לבטל את חברות המבקשת ולהשיב לה את כספה. הכסף לא הושב עד הגשת הבקשה. על פי הוראת סעיף 13א בחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן") ההתקשרות בין המבקשת למועדון מוגדרת כ"עסקה לתקופה קצובה". במקרה של חידוש עיסקה לתקופה קצובה חייבת משיבה 1 ליתן למבקשת הודעה מוקדמת במקרה של חידושה, דבר שלא נעשה. בנוסף, המשיבה 1 האריכה באופן חד צדדי את חברותם של נושאי כרטיס אשראי "מולטי" במועדון בהסתמך על מסמך, שכותרתו "תקנון" (להלן: "התקנון"), לפיו "...חבר מועדון המחזיק בכרטיס משולב ו/או מולטי 365, וחוייב באופן אוטומטי בתום תקופת החברות, יהא רשאי להודיע בכתב לא יאוחר מ-45 יום ממועד החיוב כי אינו מעוניין בהארכה אוטומטית זו..." (סעיף 4.10 בנספח ח' בבקשת האישור). סעיף זה נוגד את הוראת סעיף 13א(ג) בחוק הגנת הצרכן כמו כן יש בו משום הפרת הוראה חקוקה על פי פקודת הנזיקין. העסקה בין המבקשת למשיבות היא גם "עסקה מתמשכת", כהגדרתה בסעיף 13ג בחוק הגנת הצרכן, ודרכי ביטולה מוגדרות בסעף 13ד בחוק הגנת הצרכן. סעיפים 4.9 ו-4.10 שבתקנון הם סעיפים מקפחים בחוזה אחיד שכן הם מגבילים את חופש ההתקשרות של חברי הקבוצה. המשיבות או מי מהן גם הפרו הסכם או הסכם מכללא שהיה להן עם המבקשת להחזיר לה כל סכום שנגבה ממנה ללא אישור וכן התעשרו על חשבונם של חברי הקבוצה. בבקשת האישור מופיעים שני נוסחים של הגדרת הקבוצה: האחת: "כל חברי מועדון קלאב 365, אשר מחזיקים ו/או החזיקו בכרטיסי אשראי 'מולטי קארד 365' אשר הונפקו על ידי חברת לאומי קארד בע"מ לבקשת המשיבות או מי מהן, החל מיום 1.1.2009" (בפתיח לבקשה). השנייה: "כל לקוחות המשיבות מאז יום 1.1.09, המחזיקים כרטיסי אשראי המונפקים על ידי חב' לאומי קארד בע"מ לבקשת המשיבות או מי מהן, והמכונים 'מולטי 365'. ואשר מהם גבו המשיבות או מי מהן סך של 100 ש"ח בגין הארכה אוטומטית של חברותם במועדון 365, וזאת ללא קבלת הסכמתם המפורשת לכך מראש" (בסעיף 7.4 בבקשה). על פי הפרסומים המופיעים ברשת האינטרנט ובעיתונות מספר החברים במועדון 365 הוא 470,000 אנשים. כמו כן, על פי פרסום שהופיע באתר "גלובס" ביום 9.2.09 מספר החברים במועדון 365 שהחזיקו כרטיס אשראי הידוע בכינוי "מולטי 365" באותו מועד הוא 60,000 איש. המבקשת מעריכה, באומדן זהיר, כי חברי הקבוצה החברים במועדון והמחזיקים כרטיס אשראי הידוע בכינוי "מולטי 365" מונים כ-70,000 איש. הסעדים הנתבעים - פיצוי ללא הוכחת נזק בסכום של 1,000 ש"ח לפי סעיף 31א בחוק הגנת הצרכן והשבה בסכום של 100 ש"ח. על כן, סך כל הנזק נאמד ב- 77,000,000 ש"ח, מתקיימים התנאים לאישור התביעה כתובענה ייצוגית: התובענה נכללת בסוגי התביעות המפורטות בתוספת השנייה בחוק (פרט 1 בתוספת השנייה); למבקשת עילת תביעה אישית המשותפת לכלל חברי הקבוצה; התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו לטובת הקבוצה; התביעה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת; עניינם של חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב. תמצית תגובת המשיבות דין הבקשה להידחות על הסף. אין יריבות בין המבקשת לבין המשיבה 2 שכן זו לא גבתה את דמי החבר מהמבקשת (המשיבה 2 גבתה דמי חבר רק עד לסוף שנת 2009). על פי חוק תובענות ייצוגיות, בית המשפט אינו מוסמך להעניק פיצויים לדוגמה [הכוונה כנראה לפיצויים ללא הוכחת נזק לפי סעיף 20(ה) בחוק -מ' נ']. הסכום הנתבע במסגרת מופרך. למבקשת אין עילת תביעה אישית מכוח חוק הגנת הצרכן - חוק הגנת הצרכן אינו חל בענייננו. על ההתקשרות חל חוק כרטיסי חיוב, תשמ"ו-1986 (להלן: "חוק כרטיסי חיוב") שהוא דין מיוחד (lex sepcialis), אשר מכוחו ניתן לחדש את תקופת ההתקשרות ללא חתימה על חוזה חדש. חוזה ההתקשרות בין הצדדים בוטל בהתאם לבקשת המבקשת. דמי החבר לא הושבו, הואיל והמבקשת לא הייתה זכאית להשבתם. למרות זאת, הסכימו המשיבות להשבת דמי החבר והמבקשת היא שויתרה על השבתם או סיכלה את ביצוע ההשבה. המבקשת אינה זכאית לפיצויים לדוגמה. למבקשת אין עילת תביעה בעילה של הפרת חובה חקוקה - יסודות העוולה לא הוכחו. למבקשת אין עילת תביעה מכוח חוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982 (להלן: "חוק החוזים האחידים") - לא ניתן לתבוע מכוח חוק החוזים האחידים סעד כספי, הוראות חוק החוזים האחידים אינן חלות על התנאים הקבועים בתקנון ולחלופין אין המדובר בתנאים מקפחים. המבקשת לא הגדירה את הקבוצה המבוקשת כנדרש בתקנות תובענות ייצוגיות. המבקשת הגדירה את הקבוצה בשתי הגדרות שונות באותה הבקשה. המשיבה 1, התאגדה ביום 22.11.05 כחברה פרטית, ומניותיה מוחזקות על ידי המשיבה 2. היא עוסקת בהקמת פלטפורמה למתן שירותים עסקיים ולייזום שיתופי פעולה עסקיים ואסטרטגיים עם גופים שונים לשם השאת רווחיה. במסגרת פעילות משותפת זו, מעניקה משיבה 1 הטבות משולבות לצרכנים אשר יבצעו רכישה של מוצר או שירות של אותם גורמים עסקיים. ביום 7.2.06 התקשרה משיבה 1 בהסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי עם לאומי קארד בע"מ לשיווק כרטיס אשראי הנושא את המותג "club 365" על גבי כרטיס אשראי "מולטי" של לאומי קארד, תחת השם "מולטי 365". החברות במועדון החברים "קלאב 365" אפשרית באמצעות החזקת כרטיס מועדון "רגיל" או באמצעות החזקת כרטיס אשראי המונפק ע"י חברת לאומי קארד, multi 365, או באמצעות כרטיס משולב אחר. כל חבר מועדון נהנה ממכלול הטבות, הנחות ומתנת הצטרפות. המשיבה 2 ניהלה והפעילה מועדון לקוחות "קלאב 365" הכולל כ- 460,000 בתי אב, וזה הועבר לבעלות המשיבה 1 החל מיום 1.1.10, במסגרת הליך רה ארגון שבוצע על ידי המשיבה 2. במסגרת העברת הבעלות, הועברה למשיבה 1 גם הזכות לגבות דמי חבר עבור הצטרפות או חידוש חברות בקלאב 365. המבקשת הצטרפה לראשונה לקלאב 365 בשנת 2001, כשהיה בבעלות המשביר לצרכן ישראל בע"מ ("המשביר הישן"), חברה שהחלה בהליך פירוק בסוף שנת 2002, ופעילותה נרכשה על ידי משיבה 2. במסגרת רכישת הפעילות של המשביר הישן על ידי משיבה 2, הועברה לה גם הבעלות במועדון הלקוחות "קלאב 365" ומאגר המידע הכולל את פרטיהם של כל חברי המועדון. ביום 29.3.07 חתמה המבקשת מול נציג לאומי קארד על בקשה לקבלת כרטיס מולטי 365, אליה צורפו תנאי ההצטרפות, על הצהרת חבר וקיבלה חוברת הצטרפות. המבקשת ביקשה להסב את חברותה במועדון הלקוחות מכרטיס "רגיל" לכרטיס אשראי חוץ בנקאי, הוא מולטי 365. כמובהר בהצהרת החבר, כרטיס המועדון הוא כרטיס אשראי וחלות עליו כל הזכויות והחובות של כרטיס אשראי. כך, אם חבר המועדון מבקש לבטל את חברותו במועדון, כרטיס האשראי מולטי 365 יוחלף בכרטיס אשראי "מולטי" של לאומי קארד שאינו כולל חברות במועדון. עם הצטרפותה למולטי 365, קיבלה המבקשת מתנת הצטרפות: שובר קופה בשווי 50 ש"ח לקניה חוזרת ברשת המשביר וכן כרטיס מתנה בסכום של 315 ש"ח למימוש ברשת המשביר. מתנת ההצטרפות בסכום של 315 ש"ח הותנתה בהחזקת כרטיס האשראי משך שנתיים. כפי שצוין בהסכם ההצטרפות, עלות חידוש החברות במועדון עבור כל שנה הינו 100 ש"ח. בעת ההצטרפות משולמים דמי החבר בקופת המשביר, ומשנת החברות השנייה ואילך נגבים דמי החבר מכרטיס מולטי 365. לאחר כשנה חודשה חברות המבקשת במועדון, דמי החבר השנתיים נגבו מכרטיס האשראי ונשלחה למבקשת הודעה על חידוש החברות, שאליה צורף שובר מתנה בסכום של 50 ש"ח לרכישה בסניפי המשביר או הניו פארם, כאמור בתקנון המועדון. כך נעשה בשנים 2008, 2009 ו-2010. בהודעת חידוש החברות הובהר כי בכל שאלה או בעיה ניתן לפנות למוקד שירות לקוחות לאומי קארד. ביום 23.8.10 פנתה המבקשת באמצעות בעלה אל שירות הלקוחות של לאומי לביטול החברות במועדון. לאחר שיחה עם שירות הלקוחות של המשיבה 1, בוטלה לבקשתו, חברות המבקשת במועדון, וכרטיס האשראי הוסב ביום 24.8.10 לכרטיס אשראי שאינו כולל חברות במועדון. באשר להשבת דמי החבר, הוסבר כי בהתאם לתקנון המועדון, על המבקשת להחזיר את שובר המתנה בסכום של 50 ש"ח אשר קיבלה עם חידוש החברות, וכי לאחר מכן תזוכה ב-100 ש"ח באמצעות שיק בנקאי אשר ישלח אליה. המבקשת לא החזירה את השובר, ועל כן לא הושבו לה דמי החבר. הבקשה אינה עומדת בתנאי סעיף 8(א) בחוק תובענות ייצוגיות. התובענה אינה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, אשר יש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה; תובענה ייצוגית אינה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין; המבקשת חסרת תום לב, ועל כן לא קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ינוהל בתום לב. נוכח תגובת המשיבה, עתרה המבקשת לתיקון בקשת האישור באופן שיימחק ממנה רכיב הפיצוי ללא הוכחת נזק בסכום של 1,000 ש"ח לכל חבר קבוצה (ולכל הקבוצה הסך של 70,000,000 מיליון ש"ח). המשיבות הסכימו לתיקון המבוקש בכפוף לחיוב המבקש בהוצאות. ביום 21.3.11 התרתי את התיקון המבוקש וקבעתי כי ההוצאות יקבעו בסיום ההליך ולפי התוצאות. תמצית תשובת המבקש לתגובת המשיבות לבקשת האישור המשיבה 2 היא שגבתה את הסכום של 100 ש"ח ביום 25.02.10 (נספח ד' לתצהיר המבקשת) על כן יש יריבות בין הצדדים; חוק כרטיסי חיוב אינו מוציא את האפשרות לתבוע על פי חוק הגנת הצרכן; למצער, היה על המשיבות להשיב למבקשת את דמי החבר בניכוי שווי שובר המתנה; הגדרת הקבוצה המופיעה בפעם השנייה בבקשת האישור רק כוללת פירוט כספי, ומכל מקום לבית המשפט סמכות להגדיר את הקבוצה; בקשת האישור עומדת בתנאי סעיף 8 בחוק. לאחר שהתקיימו שני קדמי משפט, הגישו הצדדים במשותף ביום 21.12.11 בקשה לאישור הסדר פשרה. נוכח הערות בית המשפט בדיון שהתקיים ביום 19.1.12 בעניין הסדר הפשרה, הגישו הצדדים ביום 29.2.12 בקשה מוסכמת לתיקון בקשת האישור (להלן: "בקשת האישור המתוקנת") ובקשה מתוקנת לאישור הסדר פשרה. השינויים בבקשת האישור המתוקנת הקבוצה הוגדרה כך: "כל חברי מועדון מולטי 365, אשר לא עשו שימוש בכרטיס המועדון שברשותם, וחברותם חודשה החל מיום 10.1.2009 ועד ליום 1.5.2010". בבקשת האישור המתוקנת נמחקה הדרישה כי הקבוצה מתייחסת למי שחברותו הוארכה באופן אוטומטי ללא קבלת הסכמה מפורשת מראש. כמו כן, תוקן גודל הקבוצה באופן שזו כוללת 2,994 אנשים, זאת על בסיס דיווחי המשיבות למבקשת. בהתאמה, תוקן הנזק הנתבע לחברי הקבוצה והועמד על סכום של 294,400 ש"ח. בבקשתם המקורית לאישור הסדר פשרה מיום 21.12.11 הסבירו הצדדים את פשר שינוי הזמנים בהגדרת הקבוצה, בבקשת האישור המתוקנת. באשר למועד של 10.1.09 נטען, כי תיקונו של סעיף 22 מכוחו הוסף חוק הגנת הצרכן נכנס לתוקף רק החל מיום 10.1.09 בעוד שבבקשת האישור המקורית הגדרת הקבוצה התייחסה למועד של 1.1.09. באשר למועד של 1.5.10 נטען, כי החל ממועד זה המשיבות לא מחדשות את כרטיס מועדון מולטי 365 אלא לאחר שנשלחות אל חברי המועדון מספר הודעות מוקדמות בדבר מועד החידוש וסכום דמי החידוש. לאחר שהצדדים הגישו הסדר פשרה מתוקן, בהתאם לתיקונים עליהם הורה בית המשפט (תיקון הגדרת הקבוצה בהסדר פשרה כך שזו תהא זהה להגדרת הקבוצה בבקשת האישור המתוקנת ופירוט של העילות והסעדים) (להלן: "הסדר הפשרה המתוקן"), הוריתי על פרסום הודעה ראשונה לציבור בהתאם להוראת סעיף 18(ג) בחוק ולמשלוח עותק ממנה למנהל בתי המשפט, ליועץ המשפטי לממשלה ולממונה על הגנת הצרכן. ההודעה הראשונה כללה בין היתר: תיאור תמציתי של הסדר הפשרה בהתאם לסעיף 25(א)(3) בחוק והזמנת התובעים המיוצגים להודיע בתוך 45 יום מיום הפרסום אם ברצונם להיכלל בקבוצת התובעים. ההודעה פורסמה ביום 9.4.12. ביום 28.5.12 הודיע ב"כ היועץ המשפטי לממשלה כי הוא אינו מתנגד לאישור הסדר הפשרה וכי הוא מותיר את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט. ביום 7.6.12 הודיע ב"כ המבקשת כי לא התקבלו התנגדויות בעניין הסדר הפשרה מטעם מי מחברי הקבוצה. לא התקבלה עמדת הממונה על הגנת הצרכן למרות שהסדר הפשרה הומצא לו ביום 19.4.12 והמועד להגשת עמדתו, לפי הוראת סעיף 18(ד) בחוק, חלף. עיקרי הסדר הפשרה המתוקן הקבוצה - "כל חברי מועדון מולטי 365 אשר לא עשו שימוש בכרטיס המועדון שברשותם וחברותם חודשה החל מיום 10.1.09 ועד ליום 1.5.10. מספר חברי הקבוצה עומד על 2,994 חברים". תוך 30 ימים ממתן פסק דין חלוט המאשר את הסדר הפשרה, ישלחו המשיבות לכל חבר מועדון מולטי 365, אשר לא עשה שימוש בכרטיס המועדון שברשותו, ואשר חברותו חודשה החל מיום 10.1.09 ועד ליום 1.5.10, לכתובתו הרשומה במאגר המידע של המשיבה 1, הודעה לפיה הוא זכאי להשבה של 100 ש"ח. עוד יצוין בהודעה כי על כל חבר כזה להודיע בכתב למועדון 365 בע"מ ברחוב המחשב 8, נתניה 42507, את הכתובת למשלוח ההמחאה. בנוסף יצוין בהודעה כי מוענקת לכל חבר כאמור הטבה של שנת חברות במועדון 365 ללא תשלום (להלן: "ההטבה"), וכי ניתן לממש את ההטבה בהצגת תעודת זהות בעת הקניה במשביר לצרכן, בניו-פארם, באופיס דיפו, באייס, באוטו דיפו, בסונול,ב- so good ובבתי עסק נוספים, המשתנים מעת לעת, למעט צומת ספרים. ככל שיחול שינוי בבתי העסק, יפורסם דבר השינוי בתקנון המועדון. אישור בית המשפט לפשרה זו מהווה ויתור וסילוק ביחס לענייני התובענה הייצוגית ובקשת האישור, ויוצר מעשה בית דין כלפי כל חברי קבוצת התובעים, בענייני התביעה, קרי - הארכת ההתקשרות בחברות במועדון מולטי 365 על ידי המשיבות וסירובן לבטל את העסקה ולבצע השבה, בעילות של הפרת חוק הגנת הצרכן, הפרת חובה חקוקה, עשיית עושר ולא במשפט והפרת הוראות חוק החוזים האחידים בסעד של השבה ופיצויים. האמור אינו חל על מי שבית המשפט התיר לו לצאת מן הקבוצה עליה יחול ההסדר, כאמור בסעיף 18(ו) בחוק. הצדדים לא הגיעו להסכמה בדבר הגמול לתובעת המייצגת ושכר הטרחה לבאי כוחה, הצדדים הסכימו ביניהם כי בית המשפט יקבע את הגמול ושכר הטרחה לאחר שמיעת טיעונים בעל פה. הגמול ושכר הטרחה ישולמו תוך 30 ימים ממתן פסק דין חלוט המאשר את הסכם הפשרה או מיום החלטת בית המשפט בדבר הגמול ושכר הטרחה, לפי המאוחר. מעבר לסכום אשר ייפסק כאמור לעיל ולאמור בהסדר פשרה זה, המשיבות לא תידרשנה לשלם כל סכום נוסף כלשהו לתובעת המייצגת או לקבוצת התובעים או לבא כוח התובעת המייצגת. ככל שבית המשפט הנכבד לא יאשר הסדר פשרה זה, הסדר זה יבוטל אוטומטית ולא יהיה לו כל תוקף. במקרה שיוגש ערעור על פסק הדין בקשר עם הסדר הפשרה והערעור יתקבל באופן המשנה הוראה מהוראות הסדר הפשרה, תהיינה רשאיות המשיבות או מי מהן להודיע, על פי שיקול דעתן וללא צורך בנימוקים, על ביטול הסדר הפשרה בתוך 14 ימים מיום שנמסר להן העתק של ההחלטה האמורה. הצדדים מבקשים שלא למנות בודק על פי החוק. לטענתם בבקשה לאישור הסדר הפשרה, בתי המשפט המחוזיים נטו לא אחת שלא למנות בודק, במקרים בהם העניין אינו יעיל בעבור הצדדים, חברי הקבוצה והציבור בכלל. בענייננו, אין צורך במינוי בודק, שיטיל על הצדדים עלויות מיותרות ויעכב את ביצוע הסדר הפשרה ללא כל תועלת. נושא התובענה הייצוגית אינו מעורר שאלות מיוחדות שבמומחיות ואינו מתבסס על עניינים חשבונאים מורכבים או על עניינים הדורשים מומחיות מיוחדת. סכום הפיצוי ברור ותואם את הסכום הנתבע, ועל כן אין צורך בסיוע של בודק על מנת לעמוד על היחס שבין שיעור הנזק הנתבע לבין שווי ההטבה המוצעת בהסדר הפשרה. המשיבות הסכימו בהסדר הפשרה לשלם לכל חבר קבוצה את מלוא הסעד שנתבע, 100 ש"ח, ואף הוסיפו הטבה של שנת חברות במועדון 365 ללא תשלום. באשר לשאלה האם ההסדר ראוי ואם הוא ממלא אחר המטרות הקבועות בחוק, מדובר בשאלה משפטית שבה אין יתרון לבודק על פני בית המשפט. מינוי בודק סעיף 19(ב)(1) בחוק: "(ב)(1) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא לאחר שקיבל חוות דעת מאדם שמינה לשם כך, שהוא בעל מומחיות בתחום שבו עוסקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית (בסעיף זה - בודק), אלא אם כן סבר בית המשפט שחוות הדעת אינה נדרשת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; שכרו והוצאותיו של בודק, וכן אופן תשלומם, ייקבעו בידי השר". בדברי ההסבר להצעת חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (ה"ח הממשלה 234 מיום 26.1.06 בעמ' 269) נאמר בהתייחס לסעיפים 18 ו-19 בחוק: "מטרת סעיף זה [הכוונה לסעיף 18 - מ' נ'] וסעיף 19 היא להסדיר מקרים שבהם מיישבים הצדדים את הסכסוך ביניהם בדרך של הסדר פשרה, והסדר זה מחייב את כל חברי הקבוצה. החשש במקרים אלו הוא מפני קנוניה בין התובע המייצג לבין הנתבע, כך שהתובע המייצג יפיק תועלת אישית מן הפשרה על חשבון חברי הקבוצה. למעשה, במצבים שבהם מושג הסדר פשרה, נוצר אצל התובע ניגוד עניינים בין טובתו האישית ובין האינטרסים של הקבוצה, דבר המצדיק פיקוח מוגבר הן על ידי בית המשפט והן על ידי חברי הקבוצה". מינוי הבודק מטרתו אם כן לסייע לבית המשפט לבחון את הסדר הפשרה, ולהבטיח כי יישמרו האינטרסים של הקבוצה בשים לב למכלול הנסיבות. דהיינו - לוודא שההסדר הוא סביר והוגן בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, וכי סיום ההליך בהסדר הפשרה המוצע הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת, בהתחשב במטרות החוק. ולענייננו. הסדר הפשרה אינו הסדר חלקי, אלא הוא כולל השבה מלאה של התשלום ששולם על ידי הקבוצה שלא כדין לכאורה. הסדר הפשרה כולל, בנוסף להשבה המלאה, גם מתן הטבה לקבוצה, בדמות של שנת חברות נוספת בחינם, הטבה מאותו סוג של נושא התובענה, דהיינו שלחברי הקבוצה יש בה עניין. עוד הצהירו המשיבות במסגרת ההסדר, כי הן אינן מחדשות את החברות אלא לאחר שנשלחות לחברים שלוש הודעות מוקדמות באמצעות דפי האשראי החודשיים. בכך הוסדר גם נושא אי ההודעה שהועלה בתובענה. בנסיבות אלה שלפני בית המשפט קיים בסיס רלבנטי לבחינת סבירות הסדר הפשרה, ומאחר והשיקולים לאישור הסדר הפשרה הם משפטיים, לא מצאתי מקום למנות בודק. אישור הסדר הפשרה הוראות החוק הרלוונטיות לאישור הסדר הפשרה: סעיף 19(א) בחוק: "(א) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית - גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין". סעיף 19(ג) בחוק: "(ג)(1) החלטת בית המשפט אם לאשר הסדר פשרה או לדחותו תהיה מנומקת ותכלול, בין השאר, את כל אלה: (א) הגדרת הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה; (ב) עילות התובענה, השאלות המהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה והסעדים הנתבעים כפי שפורטו בבקשה לאישור או כפי שהוגדרו בהחלטת בית המשפט לפי סעיף 14, לפי הענין; (ג) עיקרי הסדר הפשרה. (2) בהחלטתו לפי פסקה (1) יתייחס בית המשפט, בין השאר, לשיקולים אלה: (א) הפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה; (ב) התנגדויות שהוגשו לפי סעיף 18(ד), וההכרעה בהן; (ג) השלב שבו נמצא ההליך; (ד) חוות דעת של הבודק שניתנה לפי סעיף קטן (ב)(5); (ה) הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה; (ו) העילות והסעדים שלגביהם מהווה ההחלטה לאשר את הסדר הפשרה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר". הקבוצה עליה חל הסדר הפשרה - "כל חברי מועדון מולטי 365 אשר לא עשו שימוש בכרטיס המועדון שברשותם וחברותם חודשה החל מיום 10.1.09 ועד ליום 1.5.10. מספר חברי הקבוצה עומד על 2,994 חברים". השאלות המהותיות המשותפות לחברי הקבוצה - ההתקשרות בין המבקשת למועדון היא "עסקה לתקופה קצובה" על פי הוראת סעיף 13א בחוק הגנת הצרכן. האם נוכח כך, על המשיבות ליתן למבקשת הודעה מוקדמת במקרה של חידוש העסקה, דבר שלא נעשה בענייננו. המשיבה 1 האריכה חד צדדית את חברותם של נושאי כרטיס אשראי "מולטי" במועדון על פי התקנון שקבעה, לפיו "...חבר מועדון המחזיק בכרטיס משולב ו/או מולטי 365, וחוייב באופן אוטומטי בתום תקופת החברות, יהא רשאי להודיע בכתב לא יאוחר מ-45 יום ממועד החיוב כי אינו מעוניין בהארכה אוטומטית זו..." (סעיף 4.10 בנספח ח' בבקשת האישור). האם תקנון זה נוגד את הוראת סעיף 13א(ג) בחוק הגנת הצרכן. העסקה בין המבקשת למשיבות מוגדרת היא גם "עסקה מתמשכת", לפי סעיף 13ג בחוק הגנת הצרכן. דרכי ביטולה של עסקה כזו קבועים בסעיף 13ד בחוק הגנת הצרכן. האם פעלה המבקשת כנדרש לביטול העסקה. האם סעיפים 4.9 ו-4.10 בתקנון הם סעיפים מקפחים בחוזה אחיד עקב כך שהם מגבילים את חופש ההתקשרות של חברי הקבוצה וכן הם מהווים הפרת הוראה חקוקה - סעיף 13א(ג)(1) בחוק הגנת הצרכן. האם הפרו המשיבות הסכם או הסכם מכללא, שהיה להן עם המבקשת, להחזיר לה כל סכום שנגבה ממנה ללא אישור וכן התעשרו על חשבונם של חברי הקבוצה. עילות התובענה נגד המשיבה - הפרת הוראות סעיפים 13א ו-13ג בחוק הגנת הצרכן, והפרת הוראה חקוקה, תנאים מקפחים בחוזה אחיד, הפרת הסכם או הסכם מכללא והתעשרות שלא כדין. הסעדים שנתבעו בבקשת האישור - השבת דמי החבר שנגבו בסכום של 100 ש"ח. בית המשפט בבואו לאשר הסדר פשרה צריך להשתכנע "כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה...וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין" (סעיף 19(א) בחוק). מטרתו של החוק מוגדרת בסעיף 1 בחוק כדלקמן: "(1) מימוש זכות הגישה לבית המשפט, לרבות לסוגי אוכלוסיה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים; (2) אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו; (3) מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין; (4) ניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות". בעניין שלפניי נראה לי כי הסדר הפשרה יש בו כדי לענות על מטרות החוק, וכי בנסיבות העניין ההסדר הוא אכן סביר והוגן. הסדר הפשרה נותן לקבוצה את מלוא הסעד שהתבקש בתובענה - קרי השבת הסכומים שנגבו שלא כדין כדמי חבר. לחברי הקבוצה יושב סכום של 299,400 ש"ח. בנוסף, תינתן לחברי הקבוצה הטבה בדמותה של שנת חברות נוספת בחינם. זאת ועוד, ההטבה אינה סתמית אלה זו הטבה מאותו סוג של נושא התובענה, דהיינו הטבה שלחברי הקבוצה יש בה עניין. המשיבות גם הצהירו במסגרת ההסדר, כי הן אינן מחדשות את החברות במועדון, אלא לאחר שנשלחות שלוש הודעות מוקדמות לחברים באמצעות דפי האשראי החודשיים. בכך הוסדר גם נושא החידוש האוטומטי שהועלה בתובענה. נוכח ההשבה וההטבה כאמור, סבורני כי ההסדר מקיים את מטרות החוק שבסעיף 1 הנ"ל - מומשה זכות הגישה לבית המשפט של הקבוצה, ניתן סעד הולם לקבוצה, הדין נאכף ווהמשיבות חויבו במתן הטבה דבר שיש בו משום הרתעה מפני הפרת הדין. על כן אני מוצאת לאשר את ההסדר. סוף דבר אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין. אני מורה על פרסום ההודעה השנייה לפי סעיף 25(א)(4) בחוק שבה יפורטו הפרטים המנויים בסעיף 19(ג)(1) ו-(2). נוסח ההודעה השנייה יובא לאישור בית המשפט בתוך 14 יום מהיום ויהא בהתאם לסעיף 25(ד) בחוק. לאחר אישורה, תשלח המשיבה עותק מההודעה השנייה למנהל בתי המשפט בהתאם לסעיף 25(ז) בחוק. הפרסום יהיה בשני העיתונים היומיים "הארץ" ו"מעריב" בגודל 10X10 ס"מ. הצדדים ישלחו העתק מפסק הדין בצירוף הסדר הפשרה למנהל בתי המשפט בהתאם להוראות סעיפים 14(ב) ו-19(ה) בחוק לשם רישומם בפנקס תובענות ייצוגיות. מאחר ואין ביומנו של בית המשפט מועדים קרובים לשמיעת טיעוניהם בעניין הגמול ושכר הטרחה אני מורה כי הצדדים ימציאו טיעונים בכתב באשר לגמול ושכר טרחה עד יום 10.9.12. הטיעונים לא יעלו על 2 עמודים לכל היותר. תביעה ייצוגית