מה עושים במקרה של איבוד רישיון נהיגה של נהג שצריך להפקיד רישיון במשרד הרישוי בגלל שלילה ? להלן הסבר בסוגיית הפקדת רישיון שנאבד לנהג שרשיונו נפסל: תקנה 557 (א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 שכותרתה, רשיון שפקע תוקפו, או שאבד קובעת: "(א) הודע לבעל הרשיון על פסילת רשיונו או על התלייתו על ידי בית המשפט או לפי צו של קצין משטרה או לפי החלטה של רשות הרישוי, לפי הענין, ימציא את רשיונו כאמור בחלק זה אף אם רשיונו אינו בר- תוקף אותה שעה". תקנה זו יש לקרוא יחד עם סעיפי חקיקה נוספים כדי לקבל התמונה כולה, והם: סעיף 42(א) לפקודת התעבורה קובע כי פסילה שהטיל בית המשפט מלקבל, או להחזיק רשיון נהיגה - תחול מיום מתן גזר הדין, אלא אם הורה בית המשפט הוראה אחרת. סעיף 42(ג) קובע את חישוב תקופת הפסילה, וכן ממתי תחל התקופה ואיזה תקופה לא תובא במנין: "(1) התקופה שחלפה עד מסירת הרשיון לרשות שנקבעה לכך בתקנות ובדרך שנקבעה; (2) תקופה שבה נשא בעל הרשיון עונש מאסר על העבירה שבגללה נפסל כאמור;". לפיכך ולאור הוראותיו של סעיף 42(ג) הרי מי שלא מסר את רשיונו לרשות, הרשות שנקבעה לכך בתקנות, - כל התקופה שקדמה ליום מסירת הרשיון - לא תבוא במניין תקופת הפסילה. סעיף 42 אינו קובע מה דינו של מי שרשיונו אבד לפני תחילת הפסילה, או של מי שרשיונו פקע לפני הפסילה, או אחריה - ולא נמסר לרשות שנקבעה לכך. המחוקק קבע, לשם מנין תקופת הפסילה בסעיף 42 (ג) (1) לפקודה כי, בחישוב תקופת הפסילה לא יבואו התקופה שחלפה עד מסירת הרשיון לרשות שנקבעה לכך, בתקנות ובדרך שנקבעה. תקנות 556 ו-557 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן - התקנות) הותקנו, בין היתר, לפי סעיף 42(ג) לפקודת התעבורה. תקנה 556(א) לתקנות, קובעת כי, אם נפסל בעל רשיון נהיגה מהחזיק ברשיונו על ידי בית משפט - עליו להמציא את הרשיון לאותו בית משפט שהורה על פסילתו: "מיד לאחר שהודע לו על הפסילה". אם שוכנע בית המשפט שהרשיון אינו בידי בעל הרשיון באותה שעה, עליו להמציא את הרשיון - תוך התקופה שקבע בית המשפט. תחילת מרוץ תקופת הפסילה היא החל מהמועד המאוחר ביותר לביצוע הפעולות הקבועות בחוק, לאמור: את הרשיון יש להפקיד גם אם פג תוקפו ומרוץ התקופה יתחיל עם הפקדתו. אם אבד הרשיון יש להצהיר על אובדנו ומרוץ התקופה יתחיל לאחר מתן ההצהרה...בכל אותם מקרים כאשר לא מילא הנהג שרשיונו נפסל אחר הוראות החוק ולא עשה את הפעולות הנדרשות ממנו, נמצא הוא בתקופת פסילה. משך תקופת הפסילה שנגזרה עליו מתחיל להימנות מאותו מועד בו עשה הנאשם את הפעולה שהחוק דורש ממנו לעשותה". ההסדר החקיקתי המבואר בסעיפי חוק אלה, הינו ברור ומפרט מהן הפעולות שעל הנאשם לבצע לשם תחילת מנין ימי הפסילה. מכאן שעל הנהג שרישיונו נפסל, מוטל לנקוט בצעדים מעשים, התלויים בנסיבות, לאחר מתן גזר הדין. כגון, הפקדת הרישיון, או מתן תצהיר בנסיבות מסוימות (היה והרשיון אבד וכדומה). תקנה 557 (ב) קובעת: "(ב) הוכח על פי תצהיר לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א- 197138 , למזכיר של בית המשפט שהרשיע בעל רשיון נהיגה, או לקצין משטרה או לרשות הרישוי, לפי הענין, כי רשיונו של בעל רשיון נהיגה שנפסל כאמור בחלק זה אבד ואין בידו כל עותק של הרשיון, יתחיל מירוץ תקופת הפסילה מיום שהומצאה ההצהרה לרשות שהטילה אותה". תקנה זו באה להוסיף על קודמותיה ומספקת מנגנון נוסף להסדרת הפקדת הרישיון אשר אבד לנהג שרישיונו נפסל, וקובעת כי, עליו להגיש תצהיר על אובדן הרשיון, רק אז יחל מרוץ תקופת הפסילה. משפט תעבורההפקדת רישיון