הפקעת קרקעות

מה זה הפקעת קרקעות ?

הפקעה הינה רכישה כפויה של זכויות פרטיות במקרקעין ע"י המדינה או מי מטעמה למטרה ציבורית כנגד פיצויים (ראו: אריה קמר, דיני הפקעת מקרקעין, מהדורה שישית, עמ' 13). החוקים המרכזיים הרלבנטיים לעניינו העוסקים בדיני הפקעות מקרקעין הם פקודת הקרקעות וחוק התכנון.

הפקעת מקרקעין בידי רשות תכנונית על פי פרק ח' לחוק התכנון צריכה להתבצע בשני שלבים. השלב הראשון הינו שינוי ייעודם של המקרקעין המיועדים להפקעה מכל יעוד שהוא (מגורים, מסחר, תעשיה או חקלאות) ליעוד של צרכי ציבור (השלב התכנוני), ואילו השלב השני הינו הפקעת המקרקעין בייעודם לצרכי ציבור והקנייתם לרשות (השלב הקנייני).

מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא אי פרסום הפקעה:



בפניי תביעה כספית על סך 200,000 ₪ בעקבות הסגת גבול לחלק ממקרקעין שבבעלות התובע ביישוב אבו סנאן.




בפתח הדברים אציין כי הצדדים הגיעו להסכמה דיונית, לפיה לא יישמעו ראיות בתיק, יוגשו סיכומים בכתב בצירוף כל מסמך רלבנטי ללא יוצא מן הכלל, ויינתן פסק דין סופי על סמך כל החומר הקיים בתיק ביהמ"ש.




התובע טוען כי הוא הבעלים והמחזיק של 886993 / 1233422 חלקים מזכויות הבעלות בקרקע (במושע) בשטח כולל של 16,556 מ"ר הידועה כחלקה 38 בגוש 18795 מאדמות אבו סנאן (להלן-"החלקה"); לטענתו, במהלך שנת 2003 או בסמוך לכך, הסיגה המועצה שלא כדין את גבול חלקתו לצורך הרחבת כביש מס' 32 ועקב כך נגזל שטח של 435 מ"ר מזכויותיו בחלקה (להלן: "השטח שנגרע"); התובע פנה רבות למועצה, ובמיוחד נוכח טענת אפליה לעומת שכניו וכן הבטחותיה של המועצה לפצותו, אשר לא קוימו; התובע פנה לשמאי מקרקעין אשר העריך את שווי השטח שנגרע בסך של 50,000 דולר נכון ליום 30.11.2005; עוד נטען, כי גודל השטח שנגרע אינו שנוי במחלוקת כמצוין באישור מהנדס המועצה מיום 3.12.2005 המדבר בעד עצמו; התובע טוען כי בהתנהגותה של המועצה היא הפרה את הוראות הדין ועשתה שימוש לרעה במרותה כאשר מחד לא נקטה בהליך של הפקעה כדין ומאידך לא קיבלה את הסכמת התובע להרחבת הכביש על חשבון החלקה; התובע טוען כי המועצה התעשרה על חשבונו שלא כדין עת השתמשה בשטח שנגרע, מבלי להפקיעו כדין, וכל זאת מבלי לפצותו עבור השטח שנגרע ו/או בגין השימוש בו, עד עצם היום הזה.




לאור האמור עותר התובע לחייב את המועצה לשלם לו פיצוי ריאלי בשווי השטח שנגרע בגובה 200,000 ₪ עפ"י חוות דעת שמאית מטעמו; לחלופין, לחייב את המועצה לסלק את ידה מהשטח שנגרע לרבות את המחוברים שהקימה עליו, ולחייבה בדמי שימוש ראויים בסך 1,000 ₪ לכל חודש מיום תפיסת החזקה בשטח שנגרע ועד למועד סילוק ידה של המועצה בפועל; לחילופי חילופין, לחייב את המועצה בתשלום דמי שימוש ראויים בסך 1,000 ₪ לחודש, מיום תפיסת החזקה בשטח שנגרע ועד לביצוע הקנייה כדין של השטח שנגרע על שם המועצה או עד מועד סילוק ידה של המועצה ממנו.




המועצה דוחה את כל טענות התובע. נטען כי תוכנית מתאר של כפר אבו סנאן מס' 1013 אושרה ביום 17.4.77. בהתאם לתוכנית זו הכין ראש המועצה המקומית (דאז) תוכנית הפקעות לצורכי סלילת כבישים וצורכי ציבור אחרים, אשר הועברה למשרד הפנים ואושרה על ידו. בין היתר, כללה תוכנית ההפקעות, נגיסת שטח של 460 מ"ר /16,656 מ"ר, המהווה יחס הפקעה של 2.8% מסך שטח החלקה, ולפיכך מדובר בהפקעה שאינה ברת פיצוי, בהתאם להוראות חוק התכנון והבניה, התשכ"ה 1965 (להלן-"חוק התכנון") ופקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943 (להלן:"פקודת הקרקעות"), הקובעים זכאות של בעל מקרקעין בקבלת פיצוי במקרה שהשטח המיועד להפקעה מהווה 25%-40% משטח החלקה; המועצה מעולם לא הסיגה את גבול החלקה של התובע, והפרשת השטח שנגרע לצורך הרחבת הכביש נעשתה כדין ובסמכות ובהסתמך על תוכניות המתאר והחלטות מועצת הרשות, שאושרו ע"י משרד הפנים, ומכאן שהליך ההפקעה נעשה כדין; סלילת הכביש ומיקומו נעשו בהתאם לצרכיה של המועצה לטובת כלל הציבור, לרבות התובע עצמו, ואין מקום לטענת האפליה הנטענת, שכן תוכנית ההפקעות כללה הפקעות ממספר רב של חלקות; כל פעולות המועצה נעשו כדין בהתאם לסמכויותיה עפ"י דין, ואין מקום לייחס לה שיקולים זרים ו/או פגם כלשהו בשיקול הדעת המנהלי, והתובע לא השכיל להצביע על פגם כזה; עוד נטען, כי התובע אינו זכאי לפיצוי כלשהו ו/או לדמי שימוש ראויים בגין הפקעת השטח שנגרע לצרכי ציבור, מאחר והליכי ההפקעה וסלילת הכביש נעשו כדין; התובע מושתק מלטעון כל טענה לעניין דמי שימוש ראויים או פיצוי כספי אחר לאור התיישנות התביעה ו/או עקב השתהותו במשך שנים רבות מכוח דיני השתק ו/או המניעות.




הסוגיות הטעונות הכרעה:
האם נפל פגם באקט ההפקעה של השטח שנגרע, שבעטיו אקט זה בטל מעיקרו?
אם התשובה לשאלה לעיל חיובית: האם זכאי התובע לפיצוי מהמועצה, ואם כן, מה גובה הפיצוי?


נדון בסוגיות הנ"ל כסדרן.



בטרם אכריע בסוגיות שפורטו בסעיף הקודם אסיר מכשול הקשור לסוגיית הסמכות העניינית, למרות שב"כ הצדדים לא נתנו דעתם לסוגיה זו. כידוע, בית המשפט רשאי ואף מחויב לברר מיוזמתו את סוגיית הסמכות העניינית בכל שלב של הדיון. בעניינו, מדובר בתביעה במסגרתה עותר התובע לסעד כספי תוך תקיפה של מעשה מנהלי. כלומר מדובר בתקיפה עקיפה ולא תקיפה ישירה של המעשה המנהלי. תקיפה כזו יכולה להיעשות בכל בימ"ש שבפניו עולה, כעניין שבגררא, תוקפו של אותו אקט. במקרה כזה מוסמך בית המשפט לדון בעניין ולהכריע בו, מכוח סמכותו הנגררת לפי סעיף 76 לחוק בית המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, והכרעתו בנוגע לתוקפו של אותו אקט, תהא טובה רק לגבי אותו עניין ובין אותם צדדים לדיון.




האם הליך ההפקעה של השטח שנגרע נעשה כדין?


הפקעה הינה רכישה כפויה של זכויות פרטיות במקרקעין ע"י המדינה או מי מטעמה למטרה ציבורית כנגד פיצויים (ראו: אריה קמר, דיני הפקעת מקרקעין, מהדורה שישית, עמ' 13). החוקים המרכזיים הרלבנטיים לעניינו העוסקים בדיני הפקעות מקרקעין הם פקודת הקרקעות וחוק התכנון.

הפקעת מקרקעין בידי רשות תכנונית על פי פרק ח' לחוק התכנון צריכה להתבצע בשני שלבים. השלב הראשון הינו שינוי ייעודם של המקרקעין המיועדים להפקעה מכל יעוד שהוא (מגורים, מסחר, תעשיה או חקלאות) ליעוד של צרכי ציבור (השלב התכנוני), ואילו השלב השני הינו הפקעת המקרקעין בייעודם לצרכי ציבור והקנייתם לרשות (השלב הקנייני).



בעניינו, עולה מנספחים שסומנו 1 - 3 לסיכומי המועצה, כי תוכנית מתאר מקומית מס' ג/1013 ליישוב אבו סנאן פורסמה למתן תוקף ברשומות ביום 17.11.77 (י"פ 2385 עמ' 389). תוכנית מתאר זו כללה, בין היתר, תוכנית לשינוי יעוד של מקרקעין בשטח היישוב למטרה ציבורית. עיון ברשימת הגושים ביישוב שנכללו בתוכנית ההפקעה שצורפה לנספח 3 מלמד כי השטח המבוקש ע"י הוועדה להפקעה לצרכי ציבור בחלקה 38 לפי תוכנית המתאר הינו בגודל 460 מ"ר המהווה כ- 2.8% משטח החלקה. התוכנית אושרה ע"י המועצה באמצעות הועדה המקומית לתכנון ובניה גליל מרכזי, ולאחר מכן אושרה ע"י הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז צפון ביום 7.10.80.




עיון בעמ' 2 לחוות דעתו של המהנדס ח'ורי מטעם התובע בפסקה שכותרתה "תאור הנכס" מעלה כי עבודות הרחבת כביש 32 ביישוב אבו סנאן נעשו עפ"י תוכנית מתאר מאוחרת יותר ליישוב אבו סנאן שמספרה 6770/ג, ולא לפי תוכנית מתאר מס' 1013/ג.




סעיף 193 לחוק התכנון קובע כי מקרקעין שהופקעו לפי פרק ח' לחוק התכנון ינהגו בהם כאמור בתוכנית החלה עליהם. המועצה מצידה, לא התייחסה בסיכומיה לטענת התובע כי עבודות הרחבת כביש 32 נעשו לפי תוכנית מתאר 6770/ג ואף לא הציגה ראיות לגבי מועד כניסתה לתוקף, ו/או ראיות לגבי מהות השינויים שבוצעו בתוכנית מתאר 6770/ג ביחס לתוכנית מתאר 1013/ג, ככל שהם רלבנטיים לעניינו. עולה מסעיף 13 לסיכומי התובע, כי עובדת קיומה של תוכנית מתאר 6770/ג הייתה ידועה לתובע ולכל מי שרכש ממנו חלקים מהחלקה, וכי תוכנית מתאר זו פורסמה למתן תוקף ברשומות ביום 3.12.95. עוד יש להוסיף כי לא הוצגו ראיות מצד התובע לכך שהגיש התנגדות לוועדה המחוזית ביחס לשינוי הייעוד של חלק מחלקתו למטרה ציבורית לפי תוכנית המתאר המקומית 1013/ג או לפי תוכנית המתאר המקומית 6770/ג, וזאת כאשר לפי חוק התכנון המועד שנקצב לשם כך הוא תוך חודשיים מהיום בו פורסם ברשומות על הפקדת התוכנית (ס' 102 לחוק התכנון).




סעיף 190(א) לחוק התכנון קובע כי הליכי הפקעה של ועדה מקומית תבוצע על פי פקודת הקרקעות לעניין המקרקעין העומדים להפקעה. דהיינו, עצם שינוי ייעודם של מקרקעין בתוכנית מתאר להפקעה (מטרה ציבורית) אינו מהווה אקט של הפקעה, וההפקעה (רכישת הקרקע ע"י הרשות המפקיעה באופן קנייני) מקבלת תוקף רק עם נקיטת ההליכים הקבועים בפקודת הקרקעות.




הליכי ההפקעה על פי פקודת הקרקעות (אשר חלים, בשינויים המחויבים, גם על הליכי הפקעה לפי חוק התכנון), הם:




שלב ראשון - בהתאם לס' 5 לפקודת הקרקעות יש לפרסם ברשומות על כוונה להפקיע מקרקעין לצרכי ציבור, כולל הזמנה לניהול מו"מ לעניין הפיצויים. כן מתחייבת הצגת טפסים של אותה הודעה במקומות נוחים על הקרקע או בסמוך לקרקע שעומדים להפקיעה. עוד קיימת חובה על הרשות למסור העתק של אותה הודעה לכל אדם שזכותו רשומה בפנקסי המקרקעין. פרסום ברשומות של ההודעה הנ"ל ייחשב כראיה מכרעת ששר האוצר אישר כי המטרה שלשמה תופקע הקרקע היא מטרה ציבורית. עוד נדרש לאחר פרסום ההודעה, ככל שהדבר מעשי, כי תירשם הערת אזהרה בפנקסי המקרקעין בדבר פרסומה של אותה הודעה.




שלב שני- ס' 7 לפקודת הקרקעות קובע כי ביחד עם פרסום הודעת ההפקעה לפי ס' 5 לפקודת הקרקעות או במועד מאוחר יותר, רשאית הרשות המפקיעה לפרסם ברשומות הודעה המורה למחזיק במקרקעין למסור את ההחזקה בהם לידיה במועד מסוים שלא יפחת מחודשיים מתאריך הפרסום, אלא אם המקרקעין דרושים באופן דחוף למטרה ציבורית, שלשמה עומדים להפקיעה. בתום מועד התקופה הנקובה בהודעה, יהיה זכאי שר האוצר או מי מטעמו להיכנס אל הקרקע ולקנות החזקה בה.




שלב שלישי- ס' 19 לפקודת הקרקעות קובע כי לאחר פרסום דבר ההקניה ברשומות ע"י שר האוצר מוקנים המקרקעין לרשות המפקיעה והפכו לקניינה המוחלט של הרשות, כשהם נקיים מכל זכות, דהיינו הסתיים השלב האחרון של הליך ההפקעה.




יש לציין כי לעניין השלב הראשון והשני שפורטו לעיל, קובע סעיף 190(ב) לחוק התכנון שהועדה המקומית רשאית להיכנס לאותו חלק של מקרקעין שמותר לה להפקיע ללא תשלום פיצויים ולקנות חזקה בו, לאחר שנתנה לבעל המקרקעין הודעה בכתב 30 יום מראש. ההודעה תינתן בדרך שתיראה לוועדה לרבות פרסום בעיתון יומי.




בעניינו, עולה מנספח 2 לסיכומי המועצה כי הודעת הוועדה המקומית לתכנון ובניה גליל מרכזי לעניין כוונתה להפקיע מקרקעין ביישוב אבו סנאן למטרה ציבורית ותפישת החזקה בהם בהתאם לתוכנית מתאר 1013/ג, (הכוללת כאמור גם גריעת שטח מחלקה 38 למטרה ציבורית בגודל 460 מ"ר), פורסמה במספר עיתונים בין התאריכים 24.11.80 – 27.11.80, כולל הזמנה של מי שתובע זכות או טובת הנאה במקרקעין אלה לעיין בתוכנית ולנהל עם הוועדה מו"מ לפיצויים. עוד צוין בהודעות על כוונת הוועדה לקנות מיד חזקה בקרקע האמורה, מפני שהיא דרושה לה באופן דחוף לצרכי ציבור. בשולי הדברים אציין כי קביעת הוועדה כי המקרקעין שנכללו בהודעה דרושים לה באופן מיידי ודחוף אינה מתיישבת עם העובדה שעבודות הרחבת כביש 32, ככל שמתייחסות לתוואי שעובר בסמוך לחלקת התובע, בוצעו רק במהלך שנת 2003 או בסמוך לכך.
גם אם נראה בהעתקי הפרסומים שצורפו לסיכומי המועצה הנ"ל כממלאים את דרישת הדין לגבי סעיפים 5 ו- 7 לפקודת הקרקעות כאמור, בכל הנוגע להליך הפקעת השטח בגודל 460 מ"ר מחלקת התובע במיקומו הספציפי לפי תוכנית מתאר 1013/ג, עדיין לא הוכח ע"י המועצה כי השלימה את שלב הקניית הבעלות על קרקע זו והיא הפכה לקניינה (השלב השלישי לעיל). סעיף 26(א) לחוק התכנון קובע כי מקרקעין שהופקעו ע"י הועדה המקומית ופורסמה לגביהם ברשומות הודעת הקניה לפי סעיף 19 לפקודת הקרקעות, יירשמו בפנקסי המקרקעין על שם הרשות המקומית שבתחומה נמצאים המקרקעין או המדינה, לפי העניין. לא הוצג ע"י המועצה ראיה כלשהי בדבר פרסום ברשומות של הודעה על הקניית הבעלות על שטח זה, לפי תוכנית מתאר 1013/ג ורישומו בפנקס המקרקעין על שמה. יתרה מכך, מאחר ועולה מחומר הראיות כאמור כי בוצע שינוי בתוכנית מתאר 6770/ג שפורסמה למתן תוקף ביום 3.12.95, ועבודות הרחבת כביש 32, בוצעו על פיה, ניתן היה לצפות להצגת ראיות מספיקות מצד המועצה כי הליכי ההפקעה של השטח שנגרע בפועל (435 מ"ר משטח חלקה 32 במיקומו לפי תוכנית מתאר 6770/ג) לצורך הרחבת כביש 32, נעשה לפי הוראת הדין כמפורט בסעיף 14 לעיל, דבר שלא נעשה על ידה. פועל יוצא מהאמור הוא כי לא הוכח ע"י המועצה שהיא הפקיעה כדין את השטח הנגרע ששימש בפועל לצורך הרחבת הכביש, בסמוך לחלקה.




בטרם אדון בסוגית הפיצוי אציין כי המועצה צירפה לסיכומיה (נספח 6) מפה טופוגרפית של מגרשים 38/1/1 ו- 38/1/2 בחלקה 38 שהוגשה לוועדה לצורך בקשה לקבלת היתר בניה (בקשה משנת 2003 שמספרה 171/03). בהקשר לאמור, נטען על ידה כי התובע עצמו חתום על תשריט החלוקה שהגיש לוועדה לתכנון ובניה ומחתימתו ניתן ללמוד על כך שהיה מודע לגבי גודל ההפקעה משטח החלקה לטובת דרך והסכים לה. טענה זו, איני מקבל. ראשית, עולה מהמפה שצורפה שמי שהגיש את הבקשה לקבלת היתר הוא מחמד עבאס, אחד מהבעלים המשותפים בחלקה אשר רכש מהתובע שטח של 1,050 מ"ר, ולא התובע. שנית, לא ניתן להסיק מעצם עובדת חתימתו של התובע על המפה, שהסכמתו לבניה של מחמד, כוללת גם הסכמה להפרשת שטח של 0.614 דונם (מגרש מס' 38/3 במפה) לטובת דרך, ובעיקר שמתוח קו בטבלה ברובריקת שטח מגרש 38/3 המעיד לכאורה דווקא על אי הסכמה. שלישית, המסקנה הקודמת מתחזקת נוכח העובדה כי לא הוצג ע"י המועצה נוסח תצהיר דוגמת נספח 7 לסיכומיה, המעיד על הסכמת התובע לוותר של שטח מגרש 38/3 מהמפה לצרכי ציבור, כפי שהוצג לגבי מחמד עבאס. רביעית, יש להוסיף ולציין כי עפ"י המופיע במפה הנ"ל, שטח מגרש 38/3 במפה, בגודל 0.614 דונם שצפוי להינגס משטח חלקה 38, לטובת כביש 38, בוצע לפי תוכנית מתאר 6770/ג, מה שמלמד כי תוכנית מתאר 6770/ג באה לשנות את תוכנית מתאר 1013/ג, ביחס לגודל השטח המופקע מהחלקה לצורך דרך.




סוגיית הפיצויים


סעיף 20(2) לפקודת הקרקעות מקנה לרשות המפקיעה סמכות להפקיע מקרקעין ללא תשלום פיצויים בהתקיים שני תנאים. אחד התנאים הוא שהשטח המופקע אינו עולה על רבע מכלל שטחו של המגרש (25%). בסעיף 190(א)(1) לחוק התכנון ישנה החלה של סעיף 20(2) לפקודת הקרקעות בשינויים הבאים: המטרה שלשמה מופקעים המקרקעין רחבה יותר ושיעור השטח שניתן להפקיעו ללא תשלום פיצויים הוא 40%. בעניינו, השטח שנגרע בפועל מהחלקה לטובת הרחבת כביש 32 מהווה 2.6% משטח החלקה, הרבה פחות משיעור ההפקעה המרבי שאינו בר פיצוי לפי חוק התכנון ועל כן לכאורה אינו בר פיצוי לבעלי החלקה.

יחד עם זאת, מאחר וקבעתי לעיל כי הליכי ההפקעה שנקטה המועצה להפקעת השטח הנגרע נעשו שלא עפ"י הוראת הדין, אין תחולה לסעיף 190(א)(1) לחוק התכנון.



כאמור, עתר התובע בתביעתו, כסעד עיקרי, לחייב את המועצה לשלם לו את שוויו הריאלי של השטח הנגרע בסך 200,000 ₪ בהתאם לחוות דעת מומחה שהוגשה על ידו. מנגד נטען ע"י המועצה כי בכל שיקבע שמגיע לתובע פיצוי בגין השטח שנגרע מהחלקה, הרי שיש לפצותו בסכום של 12,150 ₪ בהתאם לחוות דעת נגדית של מומחה מטעמה.




אין חולק כי חישוב הפיצוי עפ"י שתי חוות הדעת הנ"ל מתבסס על תוכנית המדידה שנערכה ע"י המודד אבו קרשין נביל מיום 22.3.2003 לפיה השטח שנגרע מחלקה 38 להרחבת הדרך הינו 435 מ"ר. הפער הגדול בין שתי חוות הדעת ביחס לשווי השטח שנגרע נובע מכך שהמומחה מטעם התובע העריך את שווי השטח שנגרע בהתאם לתוכנית מפורטת מס' 11692/ג שאושרה בילקוט הפרסומים מס' 5218 מיום 26.8.2003 (בסמוך למועד ביצוע עבודות הרחבת הדרך) המאפשרת שינוי של יעוד הקרקע מחקלאות למגורים א', ואליו המומחה מטעם המועצה מתבסס לעניין שווי השטח שנגרע על סווג הקרקע כדרך ציבורית, לפי תוכנית המתאר של היישוב.




השאלה שבמחלוקת היא מהו המועד הקובע על ציר הזמן להערכת שווי השטח שנגרע והאם לצורך חישוב השווי יש להתחשב ביעוד הקרקע של השטח הנגרע לפי תוכנית המתאר (ציבורית), לפי יעוד יתרת שטח החלקה (חקלאית) או לפי הייעוד החל על חלקים מהחלקה לפי תוכנית מפורטת שפורסמה למתן תוקף ברשומות (שינוי מיעוד חקלאי ליעוד למגורים א).


אציין כי לעניין המועד הקובע לחישוב פיצויים הרי לפי סעיף 190(א(4) לחוק התכנון, המועד לשומת פיצויים בהפקעה לפי החוק הוא היום השישים לאחר הפרסום ברשומות של ההודעה בדבר כוונה להפקיע את המקרקעין לפי סעיף 5 לפקודת הקרקעות. בעניינו, אין רלוונטיות להוראה זו מאחר ולא מדובר בהפקעה כדין.



לטעמי, המועד הקובע לצורך קביעת שומת הפיצויים הינו כניסת המועצה או מי מטעמה לשטח הנגרע לצורך תחילת ביצוע העבודות. התובע ציין בסעיף 6 לכתב תביעתו כי תחילת ביצוע העבודות הוא "במהלך שנת 2003 או בסמוך לכך", ללא ציון מועד ספציפי. הנתבעת הכחישה את הנטען בסעיף 6 ללא שציינה מהו מועד תחילת תפיסת החזקה על ידה בשטח הנגרע. לאור האמור, אני קובע כי המועד הקובע הינו 1.6.2003.


לעניין יעוד השטח הנגרע לצורך שומת הפיצויים, מקובלת עלי קביעת חוות דעת המומחה מטעם המועצה לפיה יש לחשב את השווי לפי יעוד השטח הנגרע בתוכנית המתאר של היישוב הרלבנטית שהוא לפי תוכנית מתאר 6770/ג מסווג כיעוד לדרך ציבורית. תוכנית זו אושרה ע"י מוסדות התכנון ופורסמה למתן תוקף כאמור, בתאריך 3.12.95, ללא שהוגשה התנגדות מטעם התובע לוועדה המחוזית בעת הפקדת התוכנית לשינוי יעוד הקרקע למטרה ציבורית. העובדה כי נפל פגם היורד לשורש אקט ההפקעה בהליך הקניית אותו שטח לרשות המפקיעה, אין בו כדי לשנות את ייעוד הקרקע של השטח הנגרע כציבורית שהושלם מבחינה תכנונית, שנים רבות לפני מועד תפיסת החזקה בקרקע זו ע"י המועצה.



עם זאת, איני מקבל את הערכת השווי של השטח שנגרע ע"י המומחה מטעם המועצה הן מאחר ושגה בהיקף השטח שנגרע (453 מ"ר במקום 435 מ"ר) והן מאחר ואני סבור שאת חישוב שיעור חלקו של התובע בחלקה יש לחשב לפי המועד הקובע שנקבע לעיל ולא במועד עריכת חוות הדעת. לפי נסח הרישום שצורף לסיכומי התובע (נספח א'), בשנת 1984 נרשמה בעלותו על כל חלקה 38. בשנת 1998 נרשמה עסקת מכר של 1050 מ"ר משטח החלקה לטובת עבאס מחמד ובשנת 2000 נרשמה עסקת מכר נוספת של 600 מ"ר משטח החלקה לטובת מרזוק חמזה בן רג'א. עסקאות מכר נוספות בחלקה נעשו ע"י התובע לאחר שנת 2003. יוצא מהאמור שבמועד הקובע היו לתובע 7453/8278 חלקים משטח החלקה, המהווים 90% מהחלקה ולא כ- 53.6% כפי שצוין בחוות הדעת הנגדית. לפיכך החישוב הוא: 435 מ"ר (גודל השטח הנגרע) כפול 50 ₪ למ"ר (שווי למ"ר של קרקע למטרה ציבורית על פי חוות הדעת של המומחה מטעם הנתבעת ובהעדר כל ראיה נגדית מטעם התובע בעניין ספציפי זה) = 21,750 ₪ כפול 90% (חלקו של התובע בחלקה במועד הקובע) = 19,575 ₪, נכון למועד הקובע.




סיכום:




מכל האמור מלעיל אני מחליט לחייב את המועצה לשלם לתובע את הסך 19,575 ₪ בצרוף הפרשי הצמה ורבית כחוק החל מיום 1.6.03 ועד התשלום המלא בפועל.




כמו כן תשלם הנתבעת לתובע החזר הוצאות משפט בסך 2,000 ₪.
כמו כן תשלם הנתבעת לתובע החזר אגרת משפט באופן יחסי לסכום שנפסק.




כמו כל תשלם המועצה לתובע שכר טרחת עו"ד בשיעור 20% + מע"מ מסכום החיוב נכון להיום.








לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק הפקעת קרקעות

  2. מטרת ההפקעה

  3. הפקעת יתר

  4. פיצויים בגין הפקעה

  5. צו תפיסה

  6. ביטול הפקעת חלקה

  7. ביטול הפקעה רעננה

  8. שווי של דונם מופקע

  9. הפקעה לצורכי ציבור

  10. ילקוט פרסומים הפקעה

  11. הסכם הפקעה - מיסים

  12. עורך דין הפקעה

  13. הפקעה שלא מומשה

  14. כביש 531 הפקעה

  15. הפקעות כביש 531

  16. ביטול הפקעה בגלל פגמים

  17. הפקעה לצורך הרחבת כביש

  18. הפקעות קרקע ביפו

  19. הפקעה לסלילת כביש

  20. פסקי דין - הפקעות

  21. הפקעת שטחים - פיצויים ?

  22. עשיית עושר הפקעה

  23. הפקעה לצורך חניה

  24. הפקעה לצרכי ציבור

  25. כביש מכבית הפקעה

  26. ביטול הפקעה של כביש בצפת

  27. הפקעה - תכנית שינוי מתאר

  28. הפקעת אדמות ערבים

  29. עתירה לביטול הפקעה

  30. הפקעת מקרקעין ברמת השרון

  31. ביטול הפקעת מקרקעין

  32. הפרשות לצרכי ציבור

  33. השבחת קרקע שהופקעה

  34. הפקעת קרקע בשכירות

  35. הקצאת קרקע חלופית - הפקעה

  36. הפקעת מקרקעין מירושה

  37. פיצוי ריאלי על הפקעת מקרקעין

  38. הפקעה לצורכי ציבור - דוגמא

  39. הצעת חוק הפקעות קרקע

  40. חישוב פיצוי על הפקעה

  41. מה זה הפקעת קרקעות ?

  42. הפקעה - חישוב פיצויים

  43. הפקעת קרקעות - בוררות

  44. חלקה מופקעת – תביעת פיצויים

  45. השפעה של הפקעה על חוזה

  46. הפקעה בניית כביש - פיצויים ?

  47. הפקעה לצורך הרחבת דרך

  48. שכר טרחה - ביטול הפקעה

  49. פיצוי על הפקעה בתל אביב

  50. פיצוי מופחת בגין הפקעה

  51. הפקעות מקרקעין כביש 531

  52. הודעה על הפקעה - פקודת הקרקעות

  53. פיצויים על הפקעה – זכות יורשים

  54. הפקעה לצורך כריית מנהרות הכרמל

  55. הפקעות קרקע בראשון לציון

  56. פיצוי בגין הפקעת 61% משטח חלקה

  57. חוק לתיקון דיני הרכישה - הפקעות

  58. הפקעת קרקע בבעלות משותפת

  59. ביטול הפקעה - אי מימוש במשך שנים

  60. הפקעה ללא פיצוי - פגיעה בקניין ?

  61. הפקעה לצורך הקמת מתקן צבאי

  62. הפקעה לצרכי ציבור פתח תקווה

  63. טופס ערעור על הפקעת מקרקעין

  64. הפקעה - פקודת הדרכים ומסילות הברזל

  65. סעד של פיצוי בקרקע אשר הופקעה

  66. הפקעה לצורך הרחבת נתיב תחבורה

  67. פיצוי על הפקעה – שטח נטו או ברוטו ?

  68. הפקעה שכונת נווה יעקב בירושלים

  69. קביעת פיצוי על הפקעה בבית משפט

  70. פיצויים ממדינת ישראל בגין הפקעת חלקה

  71. פיצויים על הפקעת חלק מהמקרקעין

  72. סירוב למסור מקרקעין לצורך הפקעה

  73. פירוק שיתוף במקרקעין עקב הפקעה

  74. פיצויים על הפקעה של קרקע חקלאית

  75. קרקעות חלופיות - פיצוי על הפקעה

  76. פיצויי הפקעה - הוצאות העברת עסק

  77. הפקעת קרקע לצורכי ציבור לשם סלילת כביש

  78. תביעה לפיצויים בשל הפקעת מקרקעין בירושלים

  79. סעיף 189 חוק התכנון והבניה - הפקעת מקרקעין

  80. טופס הפקעה או רכישה של נכסים מטעם הממשלה

  81. פיצוי בהפקעת מקרקעין לפי המחיר נכון להיום

  82. חישוב פיצויי ההפקעה על בסיס השימוש שנעשה בה בפועל

  83. זכויות חברי מושב לפיצויים בגין הפקעת קרקעות

  84. הפקעה של רשיון - תשלום פיצויים על השקעה במבנה במגרש

  85. תביעה פיצויים הפקעה קרקע - פקודת הדרכים ומסילות הברזל

  86. טופס הפקעה או רכישה מטעם הממשלה של כלי שיט ההולך ונבנה

  87. פיצוי כספי מועצה מקומית נטילת חלק ממקרקעין - לא ע"י הפקעה לצורך הרחבת כביש

  88. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון