מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא יחסי עובד מעביד - נותן שירותי גרירה: 1. האם התקיימו בין הצדדים יחסי עובד ומעביד, זו השאלה המרכזית העומדת לדיון וכפועל יוצא מכך - האם זכאי התובע לסעדים כספיים הנובעים מקיום יחסי עובד ומעביד ומאופן סיומם. העובדות הצריכות להכרעה - 2. הנתבעת הינה חברת ביטוח העוסקת, בין היתר, בביטוח כלי רכב פרטיים ומסחריים. כחלק מתנאי הביטוח מעניקה הנתבעת שירות גרירה לרכב הנתקע בדרך. 3. התובע מפעיל גרר במקצועו. התובע הקים את עסקו בשנת 1996 או 1997 (פרוטוקול עמ' 11 ש' 26) לפני שנוצרו הקשרים עם הנתבעת. התובע פנה בשנת 1997 או 1998 אל הנתבעת כקבלן והציע את שירותיו (פרוטוקול עמ' 12 ש' 16). בשנת 1998 עבד התובע עם גופים שונים, שאינו זוכר אותם, בנוסף לנתבעת ול"שגריר". הנתבעת עבדה אז עם קבלנים ותיקים והתובע קיבל עבודות בסדר גודל קטן (פרוטוקול עמ' 12 ש' 1-8). 4. במהלך השנים התחילו התובע והנתבעת לעבוד בצמוד (פרוטוקול עמ' 12 ש' 9-10). 5. ביום 2.1.02 נחתם בין התובע לנתבעת הסכם למתן שירותי גרירה (להלן: "ההסכם"), אשר התחדש מדי שנה, בו התחייב התובע להעניק למבוטחי הנתבעת שירותי גרירה של כלי רכב תקולים. בהתאם להסכם, התובע התחייב להעניק לנתבעת שירותי גרירה של כלי הרכב בהתאם להוראות הנתבעת עבור התמורה המפורטת בהסכם. אין בכך כדי לחייב את הנתבעת להיזקק לשירותי הגרירה ע"י התובע והזמנתם תהא בהתאם להחלטת הנתבעת (סעיף 4 להסכם). ההתחייבויות הרלבנטיות של התובע על פי ההסכם: "6.4להעמיד לצורך בצוע שרותי הגרירה רכבים, מנופים וכל הכלים האחרים הדרושים (להלן: "הרכבים"), שהם תקינים ועומדים בכל המבחנים הדרושים מטעם הרשויות כדי לבצע שרותי גרירה במשך תקופת הסכם זה. . . . 6.6 לבטח את אחריותו הכוללת לפי הסכם זה ועל חשבונו. מבלי לפגוע מכלליות האמור, יבטח הגורר את אחריותו לכל אובדן או נזק ו/או פגיעה לרכוש ו/או לגוף מכל מין וסוג שהוא העלולים להיגרם במשך תקופת הסכם זה, במישרין ו/או בעקיפין, על ידי הגורר, ו/או על ידי מי מעובדיו ו/או על ידי מי מטעמו ו/או מי משלוחיו או באי כוחו, לכלי הרכב, לעובדי הגורר, לאיילון, לעובדי איילון ולצד ג' כלשהוא (להלן: "הפוליסות")... 6.7 לבצע את שרותי הגרירה בדרך מקצועית, מהימנה, אדיבה, הולמת, יעילה, תוך נקיטת כל אמצעי הזהירות הדרושים על מנת לבצעם. 6.8 להנחות את עובדיו כי אלה יתנהגו בצורה מנומסת ואדיבה למבוטחי איילון אשר כלי רכב נגרר ויקפידו על לבוש והופעה הולמת. . . . 6.11 הגורר מתחייב לתת שרותי גרירה כאמור בהסכם זה גם למי שאינו מבוטח באיילון, וזאת בהתאם להוראת איילון בעת מתן הוראת הגרירה. מוסכם כי מלוא התמורה בגין שרות זה למי שאינו מבוטח באיילון ואינו זכאי לקבל באמצעותה שרותים אלה, תשולם לגורר ישירות על ידי מקבל השרות. מוסכם כי לאיילון לא תהיה כל אחריות כלפי מי מהצדדים בגין מתן שרות זה. . . . 7.2 הגורר מתחייב לתלות שלט בולט על הרכבים עליו רשום שמה של איילון בהתאם להנחיותיה. . . . 8.1 הגורר מתחייב להגיע למקום הגרירה בהקדם האפשרי, לאחר שהתבקש לכך על ידי איילון, וזאת בהתחשב במרחק ובמהירות הנסיעה המותרת ליעד זה. על אף האמור לעיל, הגורר מתחייב להגיע למקום הגרירה לא יאוחר מ- 120 דקות מזמן קבלת הוראת איילון לבצעם. במקרה בו הגורר לא יעמוד בהתחייבותו כאמור, בין בגין תקלה כלשהיא ובין בגין סיבה אחרת, איילון תהא זכאית להשתמש בשרותי גרירה אחרים כאשר הגורר ישא בעלות שרותי הגרירה מעל זו שהיתה נושאת איילון כמפורט בנספח א', לו היו מבוצעים על ידו והיא תהא רשאית, לפי שקול דעתה, גם לנכות מהתמורה סך של בגין כל אחור בגרירה וזאת מעבר לזכויותיה כאמור בסעיף 10 להלן. 8.2 הגורר מתחייב לבצע את שרותי הגרירה בכל ימות השנה ובכל שעות היממה (לרבות שבתות וחגים) למעט יום הכיפורים. 8.3 הגורר יחזיק משרד מאוייש בכל שעות היממה ובכל ימי השנה כאמור, בסעיף 8.2 לעיל ו- 3 מספרי טלפון ככל הנדרש לצורך קבלת הודעות בכל הקשור לשרותי הגרירה ולביצועם בצורה יעילה ומהירה". 6. הנתבעת התקשרה עם כ- 17 מספקי שירותי גרירה, אשר נתנו לה שירותים כדוגמת השירותים שנתן התובע. 7. בשנת 2009 שינתה הנתבעת את שיטת העבודה, באופן שבמקום להתקשר עם 17 מספקי שירותי גרירה היא התקשרה עם מספק שירותי גרירה אשר ריכז את כל פעילות הגרירה אצל הנתבעת (סעיף 8 לתצהיר מר אביגדורי, מנהל תביעות פרט בנתבעת). 8. על רקע זה נפסקה ההתקשרות בין התובע לנתבעת. הצדדים חלוקים לגבי תוכן השיחות בין התובע לספק החדש. 9. במהלך תקופת ההתקשרות בין התובע לנתבעת נשא התובע בכל הוצאותיו, לרבות רכישת רכב גרר חדש בשנת 2002, הוצאות דלק, ביטוחים, תיקונים, אישורים, מכשיר קשר, הוצאות משרד וכו'. העדים - 10. מטעם התובע העידו רו"ח מר דביר טננבאום בקשר לחישובים הכספיים הנובעים מיחסי עובד ומעביד והתובע. מטעם הנתבעת העידו מר שי כהן אשר התקשר עם הנתבעת כמספק שירותי גרירה ומר יוסף אביגדורי מנהל תביעות פרט בנתבעת. 11. טענות התובע - א. על פי מבחני הפסיקה יחסי התובע והנתבעת הם יחסי עובד ומעביד. ב. התקיים הפן החיובי של מבחן ההשתלבות, פעילותו של התובע בשירות הנתבעת היוותה חלק אינטגרלי מפעילות הנתבעת. ג. לנתבעת היו כ- 17 נותני שירותי גרירה, עובדה המחזקת את המסקנה כי פעילותם של כל הגוררים השתלבה בפעילות הנתבעת. ד. לנתבעת היה אינטרס כלכלי מובהק ליתן את שירותי הגרירה למבוטחיה כחלק מתנאי ההתקשרותשל הנתבעת עמם, לרבות שירותי גרירה גם למי שלא היה מבוטח אצלה בביטוח גרירה. ה. לנתבעת היה פיקוח ושליטה מלאים על התובע. התובע התחייב לתת שירותי גרירה בכל ימות השנה ובכל שעות היממה למעט יום כיפור; הנתבעת דרשה מהתובע שיחזיק ויפעיל מכשיר מירס; הנתבעת היתה רשאית לערוך מעת לעת משוב ביצועים אצל מבוטחיה לגבי טיב שירותי הגרירה. ו. החוזה בין התובע לנתבעת הינו חוזה אחיד כמשמעותו בחוק החוזים האחידים תשמ"ג-1982 ולפיכך יש לבטל את התנאי לפיו לא ישררו בין הצדדים יחסי עובד ומעביד בהיותו תנאי מקפח. ז. התקיים מבחן הקשר האישי, שכן על פי הסכם ההתקשרות התובע לא היה רשאי להמחות או להעביר לאחר את זכויותיו או חובותיו. ח. מדובר בהעסקה במשך 12 שנים. ט. התובע לא השקיע ולא סיכן שום השקעות כספיות מלבד זמנו. י. גם אם התקיימו סממנים מעורבים של קבלן עצמאי ומזמין מחד ושל עובד ומעביד מאידך, הרי שהמשקל הדומיננטי במערכת יחסים זו נוטה לכיוון היות התובע בבחינת עובד. 12. טענות הנתבעת - א. המבחן לקביעת מעמדו של אדם כעובד הינו המבחן המעורב. מבחן זה ממוקד במבחן ההשתלבות אשר שניים לו: חיובי ושלילי. התובע לא הוכיח את קיומו של הפן השלילי. ב. בענייננו הוכח כי לתובע היה עסק משלו. התובע היה בעל רכב גרר אשר החליף אותו בשנת 2002 בתקופת ההתקשרות. מדובר בכלי עזר שרכישתו כרוכה בהשקעה משמעותית ותפעולו מצריך הוצאות ניכרות. התובע רשום במס הכנסה כעצמאי, נשא בכל ההוצאות בקשר עם אחזקת הרכב, הוצאות משרדיות וכו'. התובע קיזז מע"מ שצריך לשלם עם הוצאותיו שלו. לתובע יש רישיון עסק למתן שירותי גרירה. ג. התובע ראה את עצמו כבעל עסק והודה כי בתחילת הדרך פנה אל הנתבעת כקבלן והפעילות מול הנתבעת היתה מצומצמת. גם בשלב מאוחר יותר המשיך התובע לקבל הכנסה אף מגורמים אחרים. ד. בהסכם ההעסקה היה בכוחו של התובע להעסיק עובדים. ה. לא התקיים אף הפן החיובי והתובע לא השתלב במערך הארגוני של הנתבעת אלא היה גורם חיצוני לה. ו. שיטת העבודה לא יצרה כל פיקוח על התובע. הסדרן היה פונה אל התובע ואם התובע לא נמצא, מכל סיבה שהיא, היה הסדרן פונה לגורר אחר. התובע אף עסק בגרירת רכבים פרטיים. התובע מחד לא היה בלעדי באזור שטען ומאידך אף התובע התקשר עם גורמים אחרים מלבד הנתבעת. ז. השלט שעל רכבו של התובע לא יוצר סממן של סטטוס של עובד. התובע לא דרש דבר בעניין זה לאורך כל התקופה, עובדה המלמדת כי התובע קיבל על כך תשלום כחלק מהתמורה שקיבל כקבלן. ההכרעה - 13. המבחן המרכזי המשמש לבחינת קיומם של יחסי עובד ומעביד הינו המבחן המעורב אשר בגרעינו נמצא מבחן ההשתלבות על שני פניו: "המבחן הרווח לקביעת מעמדו/ה של מבצע/ת עבודה, כלומר האם פלוני/ת נופלים בגדר "עובד" או "עצמאי", הוא המבחן המעורב. מבחן זה מכיל בקרבו את מבחן ההשתלבות ומבחני משנה נוספים, כגון כפיפות או אופן הפיקוח על ביצוע העבודה; הסכמת הצדדים לגבי אופן ההעסקה; צורת תשלום השכר ואופן ניכוי מס הכנסה ותשלומים לביטוח לאומי ולמס ערך מוסף; ביצוע העבודה באופן אישי ועוד. עם זאת נפסק, כי מבחן ההשתלבות הוא המבחן המרכזי בתוך מכלול מבחני המשנה שמכיל המבחן המעורב וכי יש ליתן לו משקל נכבד במסגרת המבחן המעורב. מבחן ההשתלבות מצדו מורכב משני פנים, האחד חיובי והשני שלילי. במסגרת הפן החיובי, נבדקת השאלה האם מבצע העבודה משתלב בעסקו של נותן העבודה. ככל שהתשובה לשאלה ראשונה זו הינה חיובית, נבחן הפן השלילי של המבחן. במסגרת שלב זה של בחינת יחסי העבודה, נבחנת השאלה האם מבצע העבודה מנהל עסק עצמאי משלו". (ע"ע 300021/98 טריינין - חריש, פד"ע לז, 433) "עוד נפסק כי יש לשקלל את כל הנתונים שהינם חלק מן המבחן המעורב לאור התכלית אשר לשמה נבדקת שאלת קיומם של יחסי עובד ומעביד וכי במסגרת בחינה זו יכול שיינתן משקל שונה לכל אחד מהנתונים הרלבנטיים". (דב"ע (ת"א) 8757/07 הרצל גפני - נגה גלידות, ניתן ביום 30.11.11). 14. על פי הפסיקה מורכב מבחן ההשתלבות מן הפן החיובי, המתבטא בדרישה כי יהיה מפעל שניתן להשתלב בו ומבצע העבודה אכן משולב בפעילותו; ומן הפן השלילי, המתבטא בדרישה כי מבצע העבודה לא יהיה בעל עסק עצמאי המשרת את המפעל כגורם חיצוני (דב"ע לא/3-27 עיריית נתניה - דוד בירגר פד"ע ג' 177). 15. הפסיקה התוותה שלושה תנאים שבהתקיימותם ייחשב מבצע העבודה למשולב במפעל: א. ההתקשרות שבין מבצע העבודה למפעל היא בעלת אופי חוזי מלכתחילה; ב. מטרתו של חוזה העבודה הינה העמדת כח עבודה לרשות המפעל, להבדיל מהעמדת אמצעי ייצור; ג. פעילותו של מבצע העבודה משתלבת בפעילות הרגילה של המפעל. (ר' בן ישראל, דיני עבודה, כרך ב' (תשס"ב 2002), עמ' 371). 16. לטעמנו, מתן שירותי גרירה למבוטחי הנתבעת, מכח התחייבות של הנתבעת ללקוחותיה, הינו אחד מתחומי הליבה של פעילות הנתבעת. התובע נותן שירותי גרירה ללקוחות הנתבעת בהתאם לדרישות של מוקד הנתבעת. שירותי הגרירה ניתנו באמצעות משאית גרירה אשר נשאה שלט של הנתבעת. בכל אלה יש כדי ללמד כי התובע השתלב בפעילות הנתבעת והתקיים בו הפן החיובי של מבחן ההשתלבות. 17. אשר לפן השלילי מסקנתנו שונה. סימני ההיכר המלמדים באילו נסיבות ייחשב אדם לגורם חיצוני שהוא בעל עסק עצמאי נפרד משלו הנותן שירותים למפעל הם, בין היתר, נשיאה בעלויות ייצור, העסקת עובדים, נשיאה בסיכויי רווח וסיכוני הפסד (ר' בן ישראל, שם בעמ' 383 והאסמכתאות שם). התובע הינו בעלים של רכב גרר. התובע החליף את רכבו בתקופת ההתקשרות החוזית בשנת 2002 כאשר ביצע טרייד אין עם רכב גרר קודם שנקנה בשנת 1995 או 1996. אין חולק כי מדובר בכלי עבודה המצריך השקעה כספית מהותית. לא הוצגה חשבונית של הרכישה. התובע נשאל אם מדובר בכלי בעלות של 200,000 ₪ או 300,000 ₪ וטען שזה עלה פחות (פרוטוקול עמ' 13 ש' 9). הפסיקה קבעה כי כאשר מדובר בכלי עזר הדורש השקעה ניכרת,יהיה בכך סממן לקיום עסק עצמאי: "בהרבה עבודות ישתמש מבצע העבודה בכלי עזר משלו, ולמרות זאת יראוהו כעובד... לרוב לא תהיה הרכישה של כלי העזר קשורה בהשקעה ניכרת, ולעולם לא תהיה התמורה מחושבת מהותית מתוך שמביאים בחשבון את ההשקעה" (דב"ע לג/3-72 אגודה צרכנית שיתופית תל-אביב בע"מ נ' שמואל גוטנהויז פד"ע ה 141; דב"ע מא/2-23 אברהם מרשי נ' הוצאת מודיעין בע"מ פד"ע יב 428). לכן השקעה במשאית תהפוך את בעל המשאית לבעל "עסק עצמאי" (ע"א 458/71, 454 יהושע ולנסי נ' פיוניר קונקרט (ישראל) בע"מ פ"ד כו(2) 322; דב"ע לג/3-72 אגודה צרכנית שיתופית תל-אביב בע"מ נ' שמואל גוטנהויז פד"ע ה 141; דב"ע מא/2-23 אברהם מרשי נ' הוצאת מודיעין בע"מ פד"ע יב 428; דב"ע שן/3-147 מלונות דן בע"מ נ' מיכאל ברנט פד"ע כג 176; דב"ע נז/3-8 רפי פרביס נ' מאפיה קאופרטיבית אחדות חיפה בע"מ לא פורסם; תב"ע חי' לה/2-62 סרג' שמחיוב נ' יחיאל קורמן פד"ע ז לט; תב"ע י-ם לז/3-220 סלים לוי נ' מדינת ישראל פד"ע ט יב; עב (תא) 6161/02 ברוך טולדנו נ' שטראוס שיווק בע"מ לאפורסם), וזאת אף אם נותן הנהג שירותי הובלות במשאיתו למפעל אחד ויחיד (דב"ע נה/3-14 יחזקאל טבח נ' מוצרי תכן בע"מ לא פורסם; עתירה לבג"צ נדחתה; בג"צ 2956/95 יחזקאל טבח נ' בית הדין הארצי לעבודה ומוצרי תכן בע"מ לא פורסם; עע 300049/98 ז.וילשטיין בע"מ נ' עזבון מרדכי תהילה פד"ע לד 83), וכך גם במיניבוס (דב"ע נה/3-43 שלום פרץ נ' המועצה האזורית לב השרון לא פורסם) ובטרקטור (עב (נצ) 1133/99 יואב סיאר נ' קיבוץ דליה לא פורסם). (מנחם גולדברג, דיני עבודה חלק ראשון עמ' 19 והאסמכתאות שם). 18. התובע רכש משאית גרירה בשנת 1995-1996 (פרוטוקול עמ' 13 ש' 5) לצורך הקמת עסק לגרירת מכוניות. בדפי זהב מופיע התובע כנותן שירותי גרירה. התובע הוא שפנה אל הנתבעת והציע את שירותי העסק שהקים, דהיינו שירותי גרירה. במקביל פנה התובע אל לקוחות נוספים והציע להם שירותי גרירה. היחסים של התובע עם הנתבעת התפתחו בהדרגה, כאשר הנתבעת סיפקה לו את מירב העבודות אשר ביצע. 19. הצדדים חלוקים האם העבודות אשר ביצע עבור הנתבעת מהווים 84% מעסקו או 99% ממנו. המחלוקת נובעת, בין היתר, מהשאלה האם מבוטחי הנתבעת אשר לא היו זכאים לשירותי גרירה והופנו אל התובע ע"י המוקד ושילמו לתובע באופן ישיר נכללים בדוחות שהוגשו לנתבעת אם לאו. אלא שלמחלוקת זאת אין כל רלבנטיות לענייננו משני טעמים: ראשית, התובע העיד כי לא היתה לו כל מניעה לבצע עבודות עבור אחרים: "אם אין לי עבודה למה שאני לא אעשה את זה" (פרוטוקול עמ' 14 ש' 18) כלומר, היתה זו בחירה של התובע לנטוש לקוחות אחרים ולהתמקד בעבודה עם הנתבעת (פרוטוקול עמ' 12 ש' 20-21). התובע, משיקוליו, החליט שלא להרחיב את עסקו: "עבדתי רק עם איילון. אני הייתי לבד ולא יכולתי לעבוד בהיקף גדול ולא יכולתי להתפשט" (פרוטוקול עמ' 11 ש' 15-16). שנית, כבר נקבע כי התחייבות לבלעדיות אינה בהכרח סממן המכריע את הכף להכרה בקיומם של יחסי עובד ומעביד בין הצדדים להתקשרות. (ע"ע 615/05 ד"ר שמואל פרידלנדר - שירותי בריאות כללית, ניתן ביום 3.8.06). 20. התובע רשום במס הכנסה כעצמאי, נושא בכל ההוצאות הנוגעות לאחזקת הרכב. התחייבות זאת אף עולה מסעיף 6.6 להסכם. התובע מבצע את כל הפעילות מול רשויות המס, נעזר ברו"ח ומבצע קיזוז של מע"מ שהוא צריך לשלם עם מע"מ בגין הוצאות שלו בגין העסק (פרוטוקול עמ' 9 ש' 13). 21. המסקנה איפוא כי לא התקיים בתובע הפן השלילי וכי התובע הינו בעלים של עסק למתן שירותי גרירה ואת שירותי הגרירה נתן לנתבעת במסגרת עסקו. 22. כאמור, המבחן המעורב מכיל בקרבו מבחני משנה נוספים כגון כפיפות ופיקוח, צורת תשלום השכר ואופן ניכוי מס הכנסה ותשלומים לביטוח לאומי ולמס ערך מוסף, גובה השכר, ביצוע העבודה באופן אישי, הסכמת הצדדים לגבי אופן העסקה וכיוצ"ב. 23. לאור קביעתנו כי לא התקיים מבחן ההשתלבות נעמוד בקצרה על המבחנים הרלבנטיים לענייננו: מבחן הקשר האישי - מבחן זה קובע כי עובד הוא מי שחייב לבצע עבודה באופן אישי ולכן אינו רשאי להיזקק לעוזר על חשבונו, כך: "מבחן הקשר האישי הוא מבחן שלילי בלבד. העובדה שלהתחייבות מסוימת יש אופי אישי עדיין אינה מבטיחה שהיחסים שמדובר בהם הם יחסי עובד ומעביד. גם במערכת היחסים שבין עובד/קבלן עצמאי לבין מזמין העבודה יכולה להיות תניה המחייבת ביצוע אישי. כך למשל, מוסיקאי או עורך דין עשויים להתבקש לבצע אישית את העבודה אף שלא מדובר בנסיבות בהתקשרות לביצוע עבודה במעמד של עובד (שכיר). דהיינו, בהיעדר קשר אישי ברור שאין מדובר ביחסים שבין עובד למעביד. ואולם בקיומו של קשר אישי אין כדי לקבוע שיחסי עובד ומעביד, אכן, קיימים". (ר' בן ישראל, שם בעמ' 354-355). התובע העיד כי לא העסיק עובדים נוספים. אלא שעובדה זו הינה פרי בחירה של התובע כחלק משיקול כלכלי של הקטנת הוצאות. ההסכם בינו לבין הנתבעת לא חייב אותו לבצע את הגרירה באופן אישי ויתרה מכך, סעיף 6.8 להסכם מחייב את התובע להנחות את עובדיו כי אלה יתנהגו בצורה מנומסת ואדיבה למבוטחי הנתבעת ויקפידו על לבוש והופעה הולמת. כלומר ההתקשרות בין הצדדים אינה מחייבת כי התובע יבצע את העבודה באופן אישי. מבחן השליטה והפיקוח - התובע טוען כי היה נתון לשליטה ופיקוח הדוקים על ידי הנתבעת, כך למשל התחייב לתת שירותי גרירה בכל ימות השנה ובכל שעות היממה, למעט יום כיפור; הנתבעת שמרה לעצמה את זכותה לדרוש מהתובע לשפר את התנהלותו לאור תלונות שיגיעו ממבוטחים או ממשובים שיבוצעו בין מבוטחיה, התובע נדרש להחזיק ולהפעיל מכשיר קשר מסוג מירס 24 שעות ביממה כדי שמוקד הנתבעת יוכל להתקשר באמצעותו לתובע. לטעמנו לא התקיים מבחן זה. שיטת העבודה של התובע, כמו גם גוררים אחרים היתה כדלקמן: "מבוטח של החברה התקשר למוקד החברה. במוקד נכח בין היתר ראש צוות גרירה, אשר פנה באמצעות מכשיר הקשר/פקס לגורר המצוי בסביבת הרכב התקול כדי שיכול להגיע לסייע. בדרך זו כל אימת שהתובע לא נמצא מכל סיבה שהיא, ראש הצוות פנה לגורר אחר (קרי גורר אחר פנוי שהגיע לאיזור שהתובע פעל בו). לא אחת היו מקרים כאמור, שבמסגרתם נסתבר כי התובע לא נמצא ותחתו פנו לגורר אחר זמין שהיה באיזור" (סעיף 4 לתצהיר אביגדורי). התובע אישר עובדה זו. כמו כן אישר התובע כי כששהה בתקופת אי כושר לאחר אוטם שריר הלב, אין הוא יודע מי ביצע גרירות באיזור שלו: "הייתי עסוק בעניינים שלי, בבריאות שלי, אני יודע מה עשו?" העובדה שהנתבעת היתה רשאית לערוך משובים על טיב השירות אינה מקיימת את מבחן השליטה והפיקוח. התחייבות התובע להחזיק משרד מאויש בכל ימות השנה ובכל שעות היממה והיכולת ליצור איתו קשר בכל עת מקיימת מידה של פיקוח. יחד עם זאת אין לומר כי לנתבעת היתה שליטה על עבודת התובע. התובע התחייב להגיע למקום הגרירה לא יאוחר מ- 120 דקות מזמן קבלת ההוראה לביצוע הגרירה. יחד עם זאת התובע לא היה מחוייב, כעולה מעדות הנתבעת, לקבל את כל הקריאות וכמו כן היתה לו אפשרות לתכנן לעצמו את הטיפול בקריאות שקיבל בתוך פרק הזמן שבו התחייב. אין די בעצם קיומה של אפשרות לפקח ובקיומן של הגבלות חוזיות על פעילות התובע כדי להעיד על קיומו של מבחן השליטה והפיקוח. הסכמת הצדדים לגבי אופן ההעסקה - אין חולק כי התובע הציע את שירותיו לנתבעת כקבלן וכי באותה עת בה פנה אליה נתן שירותי גרירה לגורמים נוספים כאשר הנתבעת היוותה נתח קטן מהיקף הפעילות. כך אף הציג עצמו התובע בפני גורמים חיצוניים. יתירה מכך, התובע פנה למוסד לביטוח לאומי על מנת שיכיר באוטם שריר הלב בו לקה כפגיעה בעבודה. התובע הגיש תביעתו למוסד לביטוח לאומי כעצמאי ולא פנה בכל דרישה שהיא בעניין זה לנתבעת. 24. התובע מוסיף וטוען כי מדובר בקשר הנמשך על פני תקופה ארוכה וכי הכנסותיו מהנתבעת היוו 99% מהכנסותיו וכי הוא היה תלוי כלכלית בנתבעת לחלוטין. משך ההתקשרות היה סה"כ כ- 12 שנה (כאשר ההסכם נחתם לאחר כ- 5 שנים). אכן משך ההעסקה וקיום תלות כלכלית בין הצדדים יכולים להטות את הכף במקרים גבוליים. (בג"ץ 168/98 שמואל מור - בית הדין הארצי לעבודה פ"ד נ"ד 628). בענייננו מדובר בהעסקה על פני כ- 12 שנה אשר רק בחלקה ניתנו שירותים באופן בלעדי כמעט לנתבעת. אין מדובר במקרה גבולי, אלא מקרה בו מרבית המבחנים נוטים באופן ברור לכך כי בין הצדדים לא שררו יחסי עובד ומעביד. 25. לא נעלמה מעינינו העובדה כי על רכבו של התובע הציבה הנתבעת שלט. עובדה זאת לא הוכחשה ומהווה אף חלק מתנאי ההסכם. אין חולק כי התקנת שלט על רכבו של התובע שירתה אינטרס שיווקי מובהק של הנתבעת ואף מר אביגדורי אישר זאת בעדותו (פרוטוקול עמ' 21 ש' 11). יתירה מכך, העובדה כי על רכב התובע הותקן שלט של הנתבעת ללא פרטי התובע הקשתה על התובע לפרסם את עסקו בחוצות. יחד עם זאת הגם שיש בהתקנת השלט משום סממן של שליטה המנוגד למסקנה כי מדובר בקבלן עצמאי, הרי שמכלול המבחנים, כאמור, נוטה בבירור למסקנה כי אין מדובר ביחסי עובד ומעביד. (עב' 1256/07 עזבון המנוח אברהם דאובר - החברה האמריקאית הישראלית לגז בע"מ, ניתן ביום 22.11.09). 26. התובע מבקש להסתמך על פסק הדין בעניין משה טויטו - מגן דוד אדום (דיון לז 3-101; משה טויטו - מגן דוד אדום פד"ע ט' עמ' 238, להלן: "עניין טויטו"), אלא שאין הנדון דומה לראיה. בעניין טויטו נדון מעמדו של תובע ששימש נהג אמבולנס של מגן דוד אדום בשבתות, בחגים וכמחליף, הכל כפי שמד"א מצא לדרוש והתובע הסכים. נפסק כי אין זה מתקבל על הדעת, שמגן דוד אדום מתקשר עם גורם חיצוני, שעיסוקו שירותי אמבולנסים, על מנת להפעיל את האמבולנסים של מגן דוד אדום, כך שלא תהיה לו כל שליטה ארגונית על הפעלתם. אלא שבעניין טויטו מדובר בכונן אמבולנסים שנותן שירות באמבולנסים של מד"א, זהו השירות העיקרי של מד"א וכלי העבודה הינו של מד"א. לא זה המקרה שלפנינו. 27. סוף דבר, מסקנתנו הינה כי לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובע לנתבעת ולפיכך התביעה נדחית. בנסיבות העניין, על אף התוצאה, לאור משך ההתקשרות ואופן סיומה לא מצאנו להטיל על התובע הוצאות משפט. זכות ערעור לבית הדין הארצי בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין. נותן שירותגרירת רכביחסי עובד מעביד