הטענה המרכזית אשר נטענה בסיכומי הנתבעים היא כי הוסכם בין הצדדים שמועד החזר יתרת סכום ההלוואה אשר נקבע ליום 15/6/08 היה טנטטיבי ולפי הערכה בלבד, והדבר יתרחש רק בקרות אירוע כגון התקשרות עם משקיע אחר אשר תאפשר החזר של יתרת סכום ההלוואה - אירוע אשר לא התקיים. מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא זמן טנטטיבי: בפני תביעה כספית בסך של 585,311 ₪ שהגישה התובעת נגד הנתבעים. התביעה הוגשה במקורה כתביעה שטרית נגד נתבעת 1 בלבד בגין שיק שמספרו 1690574 על סך 411,400 ₪ מיום 15.6.08 שמשכה נתבעת 1 לפקודת התובע בציון "למוטב בלבד" (להלן: "השיק"). השיק הוגש לביצוע בתיק הוצל"פ מספר 01-12546-58-2 בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב. בהמשך, ובהתאם להחלטה שניתנה בעקבות בקשת התובע, הוגש ביום 16.11.10 כתב תביעה מתוקן ובו תביעה כספית נגד נתבעים 3-1. טענות התובע התובע, מר טדי סובר הוא איש עסקים אשר בינו לבין מר דרור חביון, נתבע 2 (להלן: "דרור"), שררו קשרי חברות במשך שנים רבות. נתבעת 1, אם. סי. גרופ בע"מ (להלן: "הנתבעת") היא חברה פרטית שבעלי מניותיה הם דרור ונתבע 3, מר אלון מדינה (להלן: "אלון"). בשלהי שנת 2006 עניין דרור את התובע בפעילותה של הנתבעת, והציג בפני התובע מצגת במטרה לגרום לו להעמיד כספים לרשות הנתבעת. בהסתמך על מצגיהם של דרור ואלון בדבר פעילותה הקיימת של הנתבעת, פעילותה העתידית ושיתופו של התובע באותה פעילות עתידית, סיכם עמם התובע כי תמורת הלוואת כספים בסך של 100,000$ לנתבעת, יקבל התובע 1% ממניותיה וכן זכות השתתפות לפי חלקו היחסי בכל פעילותם העתידית של דרור ואלון בתחומי ההשקעה שבהם עוסקת הנתבעת, אף אם פעילות זו תתבצע על ידי אלון ודרור שלא באמצעות הנתבעת. כמו כן הוסכם כי מועד החזרת כספי ההלוואה יהיה לכל המאוחר תוך שנתיים קרי עד ליום 21.8.09. בסמוך למשלוח הודעת דואר אלקטרוני מה- 21.2.08 אשר שיקפה את הסכמת הצדדים, העביר התובע סך של 418,400 ₪ לחשבון הנתבעת, לאחר שנאמר לו כי הכספים נחוצים לנתבעת מידית בשל רצונה להשקיע בחברת וויקספרס בע"מ (להלן: "וויקספרס"). לאחר משלוח הודעת הדוא"ל הנ"ל נהגו הצדדים על פי ההסכמות, ואף הועמדה לרשות התובע תחנת עבודה במשרדי הנתבעת. במשך תקופה של כתשעה חודשים ביקש התובע לעגן את ההסכם שבינו לבין אלון ודרור במסמך מפורט בכתב, אולם זכה להתחמקויות שונות מצד השניים. בחודש נובמבר 2007 שלח התובע לדרור ואלון שוב, באמצעות דוא"ל, טיוטת ההסכם לחתימה אך זכה פעם נוספת להתחמקות מצדם. בחודש דצמבר 2007 הודיע התובע לאלון ולדרור כי אם לא יחתמו על ההסכם, הוא דורש את כספו בחזרה בצירוף ריבית, והזכיר כי דרור אמר לו עוד בשלב העברת הכספים כי "מתי שתרצה לא להשתתף בעסק נחזיר לך את העסק עם ריבית וניפרד כידידים". בהודעה האחרונה הנ"ל אף הודיע התובע כי הוא מוותר על 1% מהמניות הנ"ל שהיה אמור לעבור אליו כפי שהוסכם. הצדדים ניהלו מו"מ, ובעקבות כך חתמה הנתבעת על הסכם הלוואה מחודש מרץ 2008 (על אף שצוין בכותרת ההסכם כי הוא מיום 21.2.07), אשר שיקף את העברת הכספים שבוצעה כשנה קודם לכן, אולם הפעם מבלי לקבל מניה או חלק בפעילות (להלן: "ההסכם"). בהסכם נקבע כי ביום 30.6.08 תשלם הנתבעת לתובע סך של 42,000 ₪ וביום 15.6.08 סך של 376,400 ₪, וזאת על חשבון החזר מלוא סכום ההלוואה בצירוף ריבית. כמו כן נקבע כי אם סכום ההלוואה לא ישולם במועדו, הרי שהחוב יישא ריבית פיגורים של 0.5% לחודש, נוסף על הריבית הקבועה בו של 8% לשנה. השיק הראשון בסך של 42,000 ₪ נפרע במועדו, אולם חמישה ימים לפני מועד פירעון השיק השני אשר היה אמור להיפרע ביום 15.6.08 שינו בחוסר תום לב את זכויות החתימה בנתבעת כך שלא היה די בחתימתו של דרור לבדו על השיק. לעניין זה נטען כי בניגוד להסבר הבלתי מתקבל על הדעת של הנתבעים כי הצורך בשינוי זכויות החתימה נבע מהשקעה של צד ג' שעמדה על הפרק ולא יצאה לפועל, בסך הכול מדובר בשינוי זכויות של בעלי המניות הנוכחיים של הנתבעת, קרי של אלון ודרור, ולא בחתימתו של צד ג' אחר. בפועל, השיק לא נפרע והתברר לתובע בדיעבד כי עולה חשד כבד להברחת נכסים על ידי אלון ולו ידע התובע מראש כי הכספים שלו לא יושקעו על ידי הנתבעת ולא ייוחסו כהשקעה שלה, הרי שמלכתחילה לא היה מעביר כספים כלשהם לרשות הנתבעת. כן התברר כי בעלי המניות הרשומים בוויקספרס הם אלון ומר ויקטור מדינה, אביו של אלון. ההסכם הופר בכך שלא הוחזרה יתרת סכום ההלוואה עד ליום 15.6.08, ולחלופין ככל שתתקבל טענת הנתבעת כי היה הסכם בעל פה אשר גבר על הסכם ההלוואה, הרי שהנתבעת הפרה את ההסכם בעל פה בכך שלא רשמה לזכותו של התובע את אחזקותיו בה, ובכך שלא החזירה את מלוא הכספים בגין ההלוואה עד ליום 21.2.09. הנתבעת עשתה עושר שלא במשפט שכן היא קיבלה לרשותה כספים מהתובע אשר התחייבה להשיבם לו ולא עשתה כן. נוסף על כך, אלון ודרור כבעלי מניות ודירקטורים יחידים של הנתבעת ומנהליה הכלליים הציגו בפני התובע עוד קודם להעברת הכספים לנתבעת מצג שלפיו הכספים דרושים לנתבעת מידית על מנת להשקיעו בוויקספרס, אולם הנתבעת אינה רשומה כבעלת מניות בחברה זו, אלא אלון וויקטור מדינה, והדבר נכון גם לגבי עניין טרנספורמר. אלון ודרור יחד ולחוד רימו והטעו את התובע, והציגו לו מצג שלפיו יהיה שותף מלא בפעילותה העתידית של הנתבעת, הכול על מנת לקבל את כספו, בעוד שבפועל הם לא נהגו לפי התחייבויותיהם ועל פי מצגיהם. אלון ודרור פעלו בחוסר תום לב כלפי התובע כששינו את זכויות החתימה בנתבעת כשחמישה ימים בלבד לפני מועד פירעונו של השיק במטרה להכשיל את כיבוד השיק. לנוכח הוראת סעיף 56 (א) לחוק החברות, תשנ"ט-1999 אין בשינוי זכויות החתימה כדי למנוע את פירעון השיק, שכן התובע לא ידע ולא היה עליו לדעת על שינוי זכויות החתימה. היות שהשיקים נחתמו על ידי מי שהנתבעת הסמיכה אותו לכך באותה עת, הרי שבעת שינוי זכויות החתימה היה על הנתבעים להודיע על כך לתובע ולדאוג להחלפת השיק שברשותו או לחלופין לתת הוראה מתאימה לבנק לכבד את השיק. התביעה הוגשה בגין תשלום יתרת הקרן בסך של 376,000 ₪; סך של 44,018 ₪ בגין ריבית בשיעור של 8% על כספי ההלוואה בסך של 418,400 ₪ מיום 21.2.07 ועד ליום 15.6.08; וסך של 165,293 ₪ בגין ריבית פיגורים בשיעור של 1.167% לחודש (שהם 8% לשנה בתוספת 1/2% לחודש) בסך של 420,018 ₪ (בגין יתרת הקרן והריבית מיום 15.6.08 ועד למועד הגשת התביעה). טענות הנתבעים בעקבות הגשת כתב התביעה המתוקן הוגש כתב הגנה מתוקן מיום 27.12.10. להלן טענות ההגנה. בסוף שנת 2006 ניסו דרור והתובע לשתף פעולה בעסקים, והתובע הביע רצון להצטרף לפעילותה של הנתבעת. אלון ודרור הציעו לתובע להשקיע בחברה בת שתוקם או בחברות פוטנציאליות אחרות שבהן תשקיע הנתבעת. בסופו של דבר הוסכם כי תמורת ההשקעה של 100,000$ יקבל התובע 1% ממניות הנתבעת, כשהובהר לתובע כי לא יהיו לו זכויות ניהול או שליטה כלשהן, לרבות בעצם בחירת החברות שבהן תשקיע הנתבעת. הצדדים הניחו כי ההשקעה של התובע תוחזר אליו בדרך של חלוקת דיווידנדים בתוך מספר שנים, אולם הנתבעת לא התחייבה למועד ספציפי. ליתר דיוק, הוסכם בין הצדדים בעל פה שההשקעה תוחזר לתובע בדרך של חלוקת דיווידנדים או בדרך של מכירת מניות או מימוש רווחים שתאפשר את החזר הלוואות הבעלים. ביום 21.2.07 שלח התובע לדרור בדוא"ל מכתב בעניין מתווה ההתקשרות עם הנתבעת "הגם שלא כל התנאים שפורטו בהודעת הדוא"ל הוסכמו על ידי הנתבעת". כמו כן נשלחה טיוטת הסכם בדבר ההשקעה האמורה, ובהתאם להסכמות בעל פה, התובע השקיע בנתבעת סך של 100,000$. בסוף שנת 2007 בחלוף 10 חודשים ממועד ההשקעה, התחרט התובע וביקש לחזור בו מהעסקה, כך שהסכום הנ"ל יהווה הלוואה רגילה לנתבעת בלבד. הנתבעת ניאותה לכך שהכספים יחשבו כהלוואה רגילה בהתאם לתנאים שיסוכמו. סוכם כי הנתבעת תעביר לתובע מידית סך של 42,000 ₪ ואילו היתרה תשולם לאחר השקע של משקיע חיצוני בנתבעת, כשהתובע ידע שהדבר עשוי להימשך זמן ממושך. לבקשת התובע סוכם כי יקבל נוסף על השיק על סך 42,000 ₪ הנ"ל, שיק על סך 411,400 ₪ לביטחון עד לפירעון ההלוואה, כאשר סוכם במפורש כי פירעון השיק מותנה בהשקעה נוספת בנתבעת או בביצוע עסקאות אחרות שיאפשרו את החזר התשלום לתובע. נוהל מו"מ לעריכת הסכם ההלוואה. התובע ביקש מדרור ואלון לחתום על ההסכם באופן אישי, אולם הם התנגדו לכך, ובסופו של דבר נערך הסכם שלפיו מועד פירעון השיק "יהיה בסביבות" ה- 15.6.08, אך זאת בכפוף להסכמה כי הדבר יתבצע רק לאחר ההשקעה בנתבעת כאמור לעיל. כן הוסכם כי אם השיק לא ייפרע במועד שנקבע, תתווסף לריבית השנתית על ההלוואה ריבית נוספת בשיעור של 1/2% לחודש. נוהלו מגעים מול חברת STRATUM WEALTH MANAGEMENT LLC, המשקיעה העיקרית אשר עמדה על הפרק באותה עת, ושינוי זכויות החתימה בנתבעת היה אחד מהתנאים הדרושים לצורך השלמת העסקה. לפיכך, ביום 10.6.08 שינתה הנתבעת את הרכב החתימות הנדרש בהחלטת דירקטוריון של הנתבעת, באופן שכל שיק של הנתבעת בסכום של 10,000 ₪ ומעלה צריך לכלול חתימה של שני מנהליה, אלון ודרור, וכן חותמת של החברה. העסקה לא יצאה לפועל, ובשל המשבר הכלכלי בעולם בשנת 2008 והעדר משקיעים נוספים, לא התאפשר החזר ההלוואה לתובע. יש לסלק על הסף את התביעה שהוגשה נגד דרור ואלון אשר לא חתמו כערבים להסכם. הטענות לעניין מצג שווא, הטעיה וחוסר תום לב מצדם של דרור ואלון אינן מגבשות עילת תביעה נגדם. משוויתר התובע על 1% מאחזקות הנתבעת, הוא מושתק מלטעון טענות כלשהן ביחס להשקעות שבוצעו או לא בוצעו בנתבעת, ואלה כלל אינן קשורות לעניינו. התובע לא פירט כנדרש עובדות המבססות עילת תרמית אלא טענות כלליות בלבד, וזאת בניגוד לתקנות. לא עומדת לתובע כל עילת תביעה נגד דרור ואלון בגין הפרת חובות תום הלב והפרת חוזה, שכן אין יחסים חוזיים כלשהם בין דרור ואלון לתובע. התובע וכן אלון ודרור הגישו תצהירי עדות ראשית, שבהם חזרו על טענותיהם הנ"ל. המצהירים נחקרו בחקירות נגדיות, ולאחר הדיון הוגשו סיכומים בכתב. חקירות המצהירים חקירת התובע התובע העיד כי היה זה דרור אשר פנה אליו על מנת להשקיע אישית בנתבעת - "תשמע אולי אתה רוצה להיכנס?" (עמ' 12 ש' 8) והוסיף כי "היה מדובר על זה שאני אכניס 100,000$ תמורת אחוז, זה ייחשב כהלוואת בעלים, שיוחזר עד מועד נקוב, שבאותו זמן נדמה לי שזה היה פרק זמן של שנתיים מיום ההלוואה" (עמ' 12 ש' 13-15). התובע נשאל היכן היה הסכם חתום על כך, והוא השיב תחילה "היתה הסכמה בעל פה" (עמ' 12 ש' 24), ולאחר מכן הוסיף כי העביר סיכום בדואר אלקטרוני ביום 21/2/07 ובו בעת העביר את הכספים לנתבעת - "שלחתי לו סיכום באי מייל בתאריך של ה- 21/2/07 שזה ביום שהעברתי את הכסף, שבעצם מסכם באופן כללי את תנאי ההסכמה ולמה אני מעביר לו את הכסף" (עמ' 21 ש' 20-22). כן העיד התובע כי בהמשך לכך העביר טיוטה של הסכם ההשקעה שאף היא התייחסה לחובת החזר תוך שנתיים, ולא הייתה שום התנגדות, כשלטענת התובע, לו רצה דרור להתנגד היה עליו להודיע לתובע שיימנע מהעברת הכסף. התובע הוסיף והדגיש כי לדעתו יש לראות באי מייל הנ"ל הסכם בכתב - "אני חושב שהאי מייל הזה הוא הסכם בכתב" (עמ' 22 ש' 4). התובע נשאל מדוע נחתם הסכם ההלוואה והשיב כי "הסכם ההלוואה נחתם משום שבמשך כתשעה חודשים הם סירבו לסיים את החלק שלהם בהתחייבות שהייתה בעל פה בינינו" (עמ' 13 ש' 16-17). כמו כן העיד התובע כי בהעדר התייחסות להסכם המקורי, ביקש לקבל את כספו בחזרה, והוסיף כי דרור הבטיח שיוכל לקבל את כספו בכל עת (עמ' 13 ש' 22-27). בהמשך הוסיף והעיד התובע כי חלפו שלושה חודשים נוספים עד שהודיעו הנתבעים כי הם יכולים לציין מועדים ספציפיים להחזר הסכום (עמ' 13 ש' 29-31). נאמר לתובע שהוסכם בין הצדדים כי ההלוואה תוחזר רק בהתקיים התנאי המתלה הנ"ל והתובע השיב כי "זה שקר וכזב" (עמ' 29 ש' 8). התובע נשאל על שינויים שנעשו בטיוטות ההסכם שהוחלפו בין הצדדים ועל כך שלכאורה השיקים, לרבות השיק הנ"ל, היו אמורים להוות בטוחות. התובע השיב כי היו הרבה שינויים וויתורים שהובילו לנוסח ההסכם אשר נחתם בפועל, וכן הבהיר והדגיש כי דרור בסופו של דבר דרור התחייב על מועדים ספציפיים לתשלום החזר ההלוואה: "הדבר היחידי שקרה בשלושה החודשים מהרגע שביקשתי להמיר את זה להלוואה נטו הוא שדרור אמר לי "תן לי, אני בודק מתי תזרימית אני יכול להחזיר לך את הכסף". הוא משך אותי במשך שלושה חודשים עד שבסוף הוא שלח לי אי מייל ואמר לי "אני יכול לתת לך עשרה אחוז מהכסף במקץ ואת היתרה בעוד שלושה חודשים ב- 15.6" (עמ' 38 ש' 21-25). התובע נשאל על פעולות שביצע בהוצאה לפועל, והשיב כי סבר שיש לוויקספלס נכסים של הנתבעת "כי כשאני העברתי את הכסף באותו שבוע דרור האיץ בי שמהר מאוד צריך את הכסף כי זה הולך עכשיו לוויקספרס, זה השקעה מיידית שיש להם" (עמ' 42 ש' 16-19). חקירת הנתבעים דרור אישר בחקירתו הנגדית כי התובע העביר לנתבעת סך של 100,000$ ארה"ב בש"ח בסמוך ליום 21/2/07, וזאת כהלוואה לנתבעת, כשסוכם כי התובע יקבל גם 1% ממניות הנתבעת. לפי עדותו של דרור, הסכום הנ"ל "נכנס" לנתבעת (עמ' 47 ש' 10). דרור הודה כי לא רשמו את ה- 1% הנ"ל ממניות הנתבעת על שמו של התובע (עמ' 50 ש' 20), כשלדבריו הוא ואלון היו עסוקים מדי ולא הספיקו לבצע את הרישום (עמ' 53 ש' 31-32). לטענת הנתבעים, הצדדים הגיעו להסכם בעל פה אשר התווסף להסכם ההלוואה בכתב, ולפי אותו הסכם בעל פה החזר ההלוואה היה תלוי בתנאי מתלה, קבלת כספים ממשקיע, כך שהמועד שצוין בהסכם "היה רק תאריך משוער בלבד" (עמ' 56 ש' 29), והוסיף "שמנו את התאריך המינימאלי. לא התאריך שבו התכוונו לשלם, אלא התאריך שלפני זה היה, לא היה סיכוי לשלם" (עמ' 57 ש' 24). דרור נשאל האם נכון שהוא ואלון חתמו על ההסכם והתחייבו לשלם ב- 15.6 והשיב "חתמנו על המסמך לפי מה שידענו באותה תקופה" (עמ' 57 ש' 28). לעניין השיק נשאל דרור מדוע נמסר שיק ביטחון אם ההבנה הייתה כזו שהתובע יקבל את כספו רק אם הנתבעת תקבל כספים, ודרור השיב כי "זה לא ביטחונות. זה צ'ק שאמור היה להגיד לטדי אנחנו באמת מתכוונים להסכם הזה" (עמ' 61 ש' 24-25) אולם לאחר מכן העיד "הוא צ'ק לביטחון בלבד" (עמ' 61 ש' 29) והוסיף "זה צ'ק לביטחון. לא בטחונות" (עמ' 62 ש' 1). דרור אישר כי התאריך אכן "לא שווה גרוש" (עמ' 61 ש' 16-17) והוסיף כי הוא לא יכול היה לתת שיק ללא תאריך וסכום, אולם הסכים למסור את השיק בכפוף לתנאי המתלה הנ"ל (עמ' 61 ש' 21-25). לשאלה מדוע לא נכתב התנאי המתלה בגוף ההסכם השיב דרור "שהתנאי הזה היה מאוד מסובך לכתוב מכיוון שאני לא עו"ד" (עמ' 63 ש' 3). דרור נשאל מדוע לא נמסר שיק חלופי לשיק שלא כובד, והשיב כי למיטב זכרונו הם קיבלו מכתב מעו"ד ולכן לא היה מקום לעשות כן, ולאחר מכן הוסיף כי הייתה שיחה בינם לבין התובע מספר ימים לפני מועד פירעון השיק (עמ' 69 ש' 22-23). דרור הוסיף כי אמר לתובע שהשיק לא יכובד כיוון שזה בניגוד למוסכם, "הוא אמר "אני רוצה להפקיד את הצ'ק". אמרתי "לא, זה לא מה שסוכם" (עמ' 70 ש' 1), ולשאלה האם הודיע לתובע על שינוי זכויות החתימה בנתבעת השיב מיד לאחר מכן "לא זוכר את מהלך השיחה ברמה כזאת של פרטים" (עמ' 70 ש' 5). כן העיד דרור כי אינו זוכר מה אמר לתובע לאחר שהתברר כי השיק הופקד ולא כובד. דרור נשאל על המכתב מהמשקיע הפוטנציאלי ועל הטענה שבשל כך שינו את זכויות החתימה בנתבעת בהתאם. כמו כן נשאל דרור האם המסמך שהוצג לתיק מטעמם ונחזה להיות מיום 6.6.08 נערך למעשה במהלך שנת 2009 והוא השיב בשלילה. לאחר מכן נשאל דרור כיצד מופיע בעמוד השני של אותו מסמך התאריך מרץ 2009, והשיב "לא יודע מה זה המספר הזה במרץ 2009 אבל המכתב עצמו הגיע ב- 6.6.08" (עמ' 74 ש' 32). חקירתו הנגדית של אלון הייתה קצרה יותר. במהלך החקירה נשאל, בעקבות המצגת שהוצגה לתובע, האם הנתבעת השקיעה סך של 600,000$ בחברת טרנספורמר או בוויקספלס והוא השיב בשלילה. לאחר מכן עלה כי דרור ואלון הם שהשקיעו בטרנספורמר ובוויקספלס, ולא הנתבעת, כשעל פי מה שהוסכם הייתה לדרור ואלון זכות להחליט כיצד להשקיע את הכספים. אלון נשאל מה נעשה עם הכסף שהעביר התובע והשיב כי "הכספים הלכו לפעילות אם. סי." (עמ' 84 ש' 1). סיכומי הצדדים סיכומי התובע התובע חזר בסיכומיו על טענותיו הנ"ל, כשהוא מדגיש כי נערכו מספר הסכמים בין הצדדים והנתבעים הפרו את כולם. כן נטען כי התובע לחץ על הנתבעים וביקש מהם להתחייב על תאריך מדויק להחזר ההלוואה, ובסופו של דבר התחייבו להשיב את כל הסכומים במהלך חודש יוני 2008. בהקשר זה הופנה בית המשפט למוצג ת/2, מכתבו של דרור לתובע מיום 28/2/08 שבו ציין במפורש כי: "So we can stay with what I proposed - 10% in the end of march (about 42,000 NIS) and the remainder in June". כמו כן נטען בסיכומי התובע כי הסבריו של דרור שלפיהם ניתן שיק ביטחון עם תאריך כדי להקנות לתובע תחושת ביטחון וכי למעשה תאריך זה הוא רק המועד המינימאלי לתשלום הסכום, אינם הסברים הגיוניים בנסיבות העניין. נוסף על כך נטען כי בכל הטיוטות שהוצגו לקראת החתימה על ההסכם לא היה כל זכר לטענת הנתבעים בדבר בתנאי מתלה לפירעון השיק. עוד נטען בהקשר זה כי שינוי זכויות החתימה בנתבעת אף הוא מוכיח כי לא היה כל תנאי מתלה, וכל זאת כשמסמך שינוי זכויות החתימה הוא מפוברק. בסיכומי התובע ישנה התייחסות גם לעדותם של הנתבעים שלפיה השקיעו מכספם בטרנספורמר ולא מדובר בהשקעה של הנתבעת. כן עלה כי אלון השקיע כספים בוויקספרס, ונטען שמדובר בהברחת נכסים של הנתבעת לוויקספרס. אשר לאחריות האישית של דרור ואלון, נטען כי יש לחייבם במלוא סכום התביעה היות שהציגו בפני התובע מצג שווא, ובתרמית לקחו את כספו ולא כיבדו את ההסכמים השונים, כשהם היו המנהלים ובעלי המניות היחידים של הנתבעת. כן נטען כי דרור ואלון אף טרחו לשנות את זכויות החתימה בנתבעת על מנת להכשיל את פירעון השיק. סיכומי הנתבעים הטענה המרכזית אשר נטענה בסיכומי הנתבעים היא כי הוסכם בין הצדדים שמועד החזר יתרת סכום ההלוואה אשר נקבע ליום 15/6/08 היה טנטטיבי ולפי הערכה בלבד, והדבר יתרחש רק בקרות אירוע כגון התקשרות עם משקיע אחר אשר תאפשר החזר של יתרת סכום ההלוואה - אירוע אשר לא התקיים. הנתבעים מפנים בין היתר לאי מייל של דרור נ/2 שלפיו אין אפשרות להתחייב למועד החזר סופי והתובע מגזים בדרישתו לקבל ריבית בשיעור גבוה מדי לחודש. בסיכומי הנתבעים מוצג ניתוח בנוגע למחיקת סעיף משפטי מתוך טיוטת ההסכם בדבר העדר ויתור על תרופות וסעדים מכל דין, ונטען שיש בכך כדי לדחות את התביעה כולה. הנתבעים מגיעים לאותה מסקנה גם על סמך הסעיפים הנוגעים לשיעורי הריבית בגין ההלוואה כמפורט בסיכומיהם. עוד נטען בסיכומי הנתבעים כי גרסת התובע לעניין שינוי המתווה מהשקעה להלוואה התבררה כשקרית, והתובע התקשה לענות על השאלה כיצד תשיב הנתבעת הלוואת בעלים במועד ספציפי אם לא יהיו לה כספים. כמו כן נטען כי התובע התקשה להשיב לשאלה האם יש הסכם מחייב בכתב כשבפועל לא היה הסכם בכתב לעניין החזר הסכום. כמו כן נטען כי יש לדחות את התביעה אשר הוגשה נגד אלון ודרור אישית, משום שבמהלך המו"מ לקראת ההתקשרות בהסכם לא הסכימו דרור ואלון להתחייב אישית לסכום כלשהו. עוד נטען כי התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו על מנת להוכיח כי דרור ואלון חייבים אישית בסכום התביעה, והדבר ניכר מכך שהתובע עמד לזמן עדים מטרנספורמר, אולם בסופו של דבר ויתר על זימונם, כשבית המשפט התייחס לעניין זה בהחלטה מיום 27/3/12. עוד נטען כי התובע עצמו אישר בחקירתו הנגדית כי אינו יודע על הברחת נכסים בפועל אלא הוא רק הניח (עמ' 42 ש' 20-25). נוסף על כך נטען כי מעולם לא הבטיחו לתובע שהכספים שלו יושקעו בחברה זו או אחרת וגם במצגת אין התחייבות להשקעה בחברה ספציפית אלא "בחברות שונות". בהיבט המשפטי נטען כי מאז תיקון 3 (התשנ"ט - 2005) לחוק החברות, השימוש בהרמת מסך לצורך חיוב אישי של אורגנים בחברה צומצם מאוד, והמחוקק נתן עדיפות לעיקרון האישיות המשפטית הנפרדת. בהקשר זה נטען כי התובע לא הצביע על עילת תביעה הקבועה בחוק להטלת אחריות אישית, ומכל מקום יש לעשות זאת במקרים חריגים בלבד, תוך הצגת ראיות כבדות משקל, מה שלא נעשה בתיק זה. דיון תביעת התובע כנגד הנתבעת מהראיות עולה כי התובע העביר סך של 100,000$ ארה"ב בש"ח לנתבעת בסמוך ליום 21/2/07, וזאת כהלוואה לנתבעת תוך הסכמה להעביר לתובע 1% ממניות הנתבעת. ראו לעניין זה בין היתר עדותו של דרור שלפיה הכסף "נכנס" לנתבעת (עמ' 47 ש' 10). כן עולה כי בניגוד למוסכם, דרור ואלון, בהיותם בעלי מניות של הנתבעת, לא דאגו להעביר 1% ממניות הנתבעת לתובע. דרור הודה כי לא רשמו את ה- 1% הנ"ל על שם התובע (עמ' 50 ש' 20), והעיד כי הוא ואלון והעניין פשוט נדחה (עמ' 53 ש' 31-32). בהסכם שנחתם בין התובע לנתבעת נקבע במפורש כי על הנתבעת לשלם לתובע ביום 30.6.08 סך של 42,000 ₪ וביום 15.6.08 סך של 376,400 ₪. אין לקבל את טענת הנתבעים כי יש לפרש את ההסכם כך שהתאריך שנקבע לתשלום הסך של 376,400 ₪ הנ"ל הוא תאריך משוער בלבד, וכי היה תנאי מתלה בעקבות הסכם בעל פה שלפיו הסכום יוחזר רק לאחר השקעת כספים בנתבעת מטעם צד ג'. לשון הסעיף ברורה ואין כל הסתייגות לגבי המועד. אמנם הייתה התכתבות בין הצדדים בנוגע למועד התשלום, אולם דרור העיד כי "חתמנו על המסמך לפי מה שידענו באותה תקופה" (עמ' 57 ש' 28). משצוין מועד ספציפי בהסכם בכתב, הרי שזהו המועד המחייב את הצדדים. לפיכך, לאחר פירעון התשלום הראשון בסך של 42,000 ₪, היה על הנתבעת לפרוע גם את התשלום השני במועד שנקבע בהסכם, דהיינו ביום 15/6/08. ככל שהתובע נשא בנטל הראשוני להוכיח את התחייבות הנתבעת כלפיו, די בשיק ובסעיפי ההסכם כדי להעביר לנתבעים את הנטל להוכיח את טענתם בדבר תנאי מתלה ובדבר הסכמה בעל פה בנוסף למה שהוסכם בכתב. בסעיף 13 להסכם נקבע במפורש כדלקמן: "הסכם זה מכיל, מגלם, ומבטא את כל התנאים המוסכמים בין הצדדים, כל הבטחות, ערבויות, הסכמים בכתב, ו/או בעל פה, התחייבויות ו/או מצגים הנוגעים לנושא הנדון, שניתנו או נעשו על ידי הצדדים לפני כריתת הסכם זה ואשר לא באו לידי ביטוי במפורש בו, אין בהם כדי להוסיף על החיובים והזכויות הקבועים בהסכם זה או הנובעים הימנו, לגרוע מהם או לשנותם והצדדים לא יהיו קשורים בהם החל מתאריך הסכם זה". סעיף 14 להסכם מונע כל אפשרות לשינוי ההסכם באמצעות "הסכמה בעל פה", וקובע כי "כל שינוי להסכם זה יהיה בכתב בלבד ובחתימת כל הצדדים להסכם". אל מול הוראות מפורשות אלו בהסכם, ניתנו תשובות עמומות של דרור ואלון בנוגע למועד החזר הכספים שלפיהן בעצם הוסכם אחרת, מדובר במועד תשלום "בסביבות" חודש יוני וכן הלאה. הסעיפים בהסכם ברורים, ואין לייחס מהימנות לעדויות הנתבעים בדבר קיומו של הסכם מחייב בעל פה אף לאחר מועד כריתת ההסכם בכתב. הנתבעים לא העלו בכתב ההגנה המתוקן טענות כלשהן בעניין הריבית על יתרת הקרן, ואף הפנו בסעיף 21 לכתב ההגנה המתוקן להוראות הרלוונטיות בהסכם שלפיהן חושבה הריבית הנתבעת בסעיפים 57ב ו- 57ג לכתב התביעה המתוקן. לפיכך יש לקבל את טענות התובע בעניין זה במלואן. לאור האמור לעיל, התובע הרים את נטל ההוכחה הדרוש כדי לבסס את תביעתו נגד הנתבעת. יצוין כי אלמלא תוקן כתב התביעה, נראה שהתיק היה מסתיים לפני זמן רב לחובת הנתבעת. התביעה נגד דרור ואלון בסעיפים 32-27 לכתב התביעה המתוקן ישנו פרק שכותרתו "הטעיית התובע - חשד להברחת נכסים". בסעיפים אלו ישנה התייחסות להפרת ההבטחה להשקיע את כספי התובע בנתבעת, ולכך שאלון ואביו הם שרשומים כבעלי המניות של וויקספרס ולא הנתבעת. בהמשך כתב התביעה המתוקן מופיע ה"טיעון המשפטי". בסעיפים 38-40 לכתב התביעה המתוקן מועלית טענה שעניינה הפרת ההסכם החתום עם הנתבעת. סעיפים 41 ו- 42 מתייחסים לטענת "עשיית עושר ולא במשפט" אשר מופנית לנתבעת בלבד ולא לנתבעים הנוספים, דרור ואלון. רק בסעיפים 52-43 ישנה התייחסות פרטנית לאחריותם של דרור ואלון. בסעיפים 43- 47 מועלות טענות של הטעייה, תרמית ומצג שווא של דרור ואלון לפני החתימה על הסכם ההלוואה, ובסעיפים 48-52 נטען לחוסר תום לב וגרם הפרת חוזה. בסעיפים 48-52 הנ"ל ישנה התייחסות להתנהגותם של דרור ואלון אשר שינו את זכויות החתימה בבנק 5 ימים לפני מועד פירעון השיק. בהמשך לכך נטען כי גם לו היו הנתבעים טוענים שאין אפשרות לפרוע את השיק ללא הוספת חתימה, לא היה מקום לקבל טענה זו, משום על פי סע' 56(א) לחוק החברות, התשנ"ט - 1999 היה מקום לכבד את השיק שכן התובע לא ידע על השינוי ולא היה עליו לדעת על כך. עוד נטען כי בכל מקרה היה על הנתבעים לדאוג להחלפת השיק או להודיע לבנק כי יש לכבד את השיק. אלמלא התקשרו הצדדים בהסכם ההלוואה, היה מקום לקבוע על בסיס הראיות אשר הוצגו בפני, כי הנתבעת הפרה את התחייבותה הקודמת כלפי התובע להשקיע את הכספים בנתבעת ולהעביר מניה לתובע, ואף היה מקום לשקול הטלת אחריות אישית על דרור ואלון בגין בכך. ואולם, משהתקשרו הצדדים בהסכם הלוואה בכתב, ולנוכח התנאי המפורש בסעיף 13 להסכם המצוטט לעיל, אין מקום להתייחס ולקבל טענות אשר נגעו להתנהגות הנתבעים בטרם כריתת ההסכם. התובע טען כי אלמלא מצגי השווא של דרור ואלון, לא היה משקיע כספים כלשהם בנתבעת. ואולם, מצגי השווא שאליהם התייחס התובע נוגעים להעברת מניות של הנתבעת על שמו ולהשקעת הכספים שהעביר לנתבעת לפי ההסכמות הקודמות בין הצדדים. משאין חולק כי התובע הסכים, אגב החתימה על הסכם ההלוואה, לוותר על קבלת 1% ממניות הנתבעת ולהסב את הלוואת הבעלים להלוואה רגילה, הרי שוויתר אגב כך גם על טענות הנוגעות למצגים בדבר השקעת הכספים בנתבעת. כמו כן יצוין כי לא נסתר, ואף עולה מטיוטות ההסכם שהוצגו בפני בית המשפט, כי התובע ביקש מדרור ואלון התחייבות אישית להבטחת החזר סכום ההלוואה, אך הנתבעים לא הסכימו לכך. בנסיבות אלה שבהן העדיף התובע להתקשר עם הנתבעת בלבד בהסכם הלוואה בכתב במקום למצות את הדין עם כל הנתבעים בהתאם להסכמות הקודמות עמם, הרי שהוא מנוע מלהעלות כעת טענות הנוגעות למצב המשפטי שקדם למועד חתימת ההסכם. הנתבעים הציגו גרסה לעניין הצורך בשינוי זכויות החתימה חמישה ימים לפני מועד פירעון השיק, ואף צירפו כנספח 6 לתצהיריהם מכתב מיום 6/6/08 המבסס, ולו לכאורה, את הטענה בדבר אותו צד ג' שהיה אמור להשקיע כספים בנתבעת, חברתSTRATUM WEALTH MANAGEMENT LLC. אמנם על יסוד הראיות שבפני בית המשפט לא הייתה מתקבלת טענה אשר משחררת את הנתבעת מאחריות לשלם בגין השיק עקב שינוי זכויות החתימה. ואולם, אין די בעצם ביצוע השינוי בזכויות החתימה בסמוך למועד פירעון השיק כדי לבסס טענות של חוסר תום לב, גרם הפרת הסכם, תרמית, והטעייה של דרור ואלון, ואין די בכך כדי להרים את מסך ההתאגדות של החברה וכדי לחייב את דרור ואלון אישית בסכום התביעה. סיכום לאור כל האמור לעיל, התביעה נגד נתבעת 1 מתקבלת במלואה, ואילו התביעה נגד נתבעים 2 ו- 3, דרור ואלון, נדחית. לפיכך הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 585,311 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל. כמו כן הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 15,000 ₪ בגין הוצאות משפט בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל וסך נוסף של 35,000 ש"ח בגין שכר טרחת עו"ד בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל. בנסיבות העניין אינני מוצא לנכון לחייב את התובע בשכ"ט עו"ד לטובת הנתבעים 2 ו-3. הלוואההחזר הלוואה