הרמת מסך במכרז

המבקשת טוענת כי תנאי המכרז לא התירו "הרמת מסך" לשם ייחוס ניסיון של ישויות משפטיות שונות מהמשיבה 2, וכי די במה שקשור בכך כדי לפסול את החלטתה של ועדת המכרזים ולבטל את זכיית המשיבה 2 במכרז. מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא הרמת מסך במכרז: א. התובענה וההליכים שבעקבותיה 1. פסק דין זה עוסק בתובענה שהוגשה בדרך של המרצת פתיחה. עניינה של התובענה במכרז לתפעול ולאחזקה של חניוני הרכבת הקלה בירושלים והתקנת מערכות בקרה אלקטרוניות בחניונים. המכרז פורסם ע"י המשיבה 1 והוגשו בקשר אליו שלוש הצעות בלבד. אחת ההצעות נפסלה מראש ולקו הסיום הגיעו רק הצעותיהן של המבקשת ושל המשיבה 2. האחרונה זכתה בו, והראשונה הגישה את התובענה דנן. 2. בתובענה דנן נתבקשו סעדים כדלקמן: "א. לקבוע ולהצהיר כי הצעתה של המשיבה 2 במסגרת מכרז מס' 16123/2011 חניוני הרכבת הקלה - ביצוע מערכות בקרה, תפעול ואחזקה (להלן: "המכרז") הינה פסולה; ב. להכריז על הצעת המבקשת כהצעה הזוכה במכרז ולחייב את המשיבה 1 להתקשר עם המבקשת לביצוע העבודות נשוא המכרז; ג. ליתן כל סעד צודק ונכון בנסיבות העניין". 3. כדי להקדים תרופה למכה ולמנוע תמיהה מדוע הוגשה בענייננו תובענה אזרחית ולא עתירה מינהלית, מצאה המבקשת לנכון להעיר כבר בפתח תובענתה את ההערה הבאה: "יצויין, כי התובענה לא הוגשה כעתירה מינהלית לאור זאת שהמשיבה 1 הינה תאגיד מקומי ולאור העובדה שאין (עדיין) סמכות לבית המשפט לעניינים מינהליים לדון במכרזים של תאגיד מקומי (ראו למשל, עע"מ 7141/12 אבני הרצוג שועלי את גבירץ ושות' נ' יפה נוף תחבורה ואח' - ניתן ביום 14.10.2012 ו)". 4. בד בבד עם הגשת התובענה עתרה המבקשת לסעד זמני שעניינו "צו מניעה זמני האוסר על המשיבה 1 להמשיך להוציא לפועל את מכרז מס' 16123/2011 חניוני הרכבת הקלה - ביצוע מערכות בקרה, תפעול ואחזקה (להלן: "המכרז") וכן להקפיא את ההתקשרות בין המשיבה 1 לבין המשיבה 2 בקשר עם המכרז והכל עד להכרעה בתובענה המוגשת בד בבד עם הגשת בקשה זו". 5. בהחלטה מ-5.11.12 קבעתי כי "במכלול הנסיבות אין הצדקה ליתן צו מניעה במעמד צד אחד", הוריתי על הגשת תשובות לבקשה וקבעתי דיון במעמד הצדדים. 6. הדיון הנ"ל התקיים ב-29.11.12, לאחר דחייה מוסכמת של המועד המקורי שאיפשרה הגשת תשובות מפורטות ומלוות בתצהירים וכן היערכות מתאימה לקראת הדיון. 7. בפתח הדיון האמור נרשמה הסכמה דיונית כדלקמן: "מוסכם שעל יסוד כל החומר שהצטבר וטיעונים שנשמיע היום, תוך ויתור הדדי על חקירות, יינתן פסק דין בתיק העיקרי (ולא יהיה צורך להכריע בנפרד בבקשה לסעד זמני)". 8. ההסכמה קיבלה תוקף של החלטה, ומשנשמעו סיכומי הצדדים הוכשרה הקרקע למתן פסק הדין. ב. תוצאה סופית בקליפת אגוז 9. לאחר שקילת המכלול הגעתי למסקנה כי יש לקבל את התובענה בחלקה כדלקמן: יש לבטל את זכיית המשיבה 2 במכרז. יחד עם זאת אין להיעתר לבקשת המבקשת להכרזתה כזוכה אוטומאטית במכרז חלף המשיבה 2, אלא יש להתיר לוועדת המכרזים לבחון את הצעת המבקשת (שגבוהה בכ-43% מאומדן המשיבה 1) בכפוף להגשת ערבות בנקאית של המבקשת. בהמשך לבחינה כנ"ל יש לאפשר לוועדת המכרזים שיקול דעת לביטול המכרז כולו ולהוצאת מכרז חדש. 10. הטעם העיקרי לביטול זכייתה של המשיבה 2 נעוץ בכך שכשהמשיבה 1 איפשרה למשיבה 2 להוכיח ניסיון בהפעלת חניונים בדרך שבה הוכיחה אותו, הופר השוויון בין המציעים על פי תנאי המכרז. די בכך כדי לפסול את החלטת ועדת המכרזים ולבטל את זכיית המשיבה 2 במכרז. להלן אעמוד על מעמדם של כללי סף במכרז ועל עניינים הקשורים בפרשנותם. בהמשך לכך אבדוק האם סעיף 6(א)(6.4) למכרז מתיר "הרמת מסך" לצורך ייחוס ניסיון. למעלה מהצורך אסביר מדוע לדעתי אפילו היה מותר "להרים מסך" במקרה דנן, הרי שעדיין ועדת המכרזים הלכה כברת דרך ארוכה מדי ב"הרמות המסך" שביצעה לשם מילוי תנאי הניסיון שנקבעו במכרז. לאחר כל אלה אסביר מדוע התוצאה תהיה רק ביטול זכייתה של המשיבה 2 ומהלכים נוספים כנ"ל, ולא זכייה אוטומאטית של המבקשת במקומה. ג. תנאי הסף להשתתפות במכרז - מעמדם ופרשנותם 11. על חשיבות העמידה בתנאי הסף להשתתפות במכרז אין צורך להכביר מילים, וכבר נפסק כי "עיקרון שוויון ההזדמנויות בדיני המכרזים הציבוריים בא לא אחת לידי ביטוי בהקפדה ניכרת על כך שכל המציעים במכרז יעמדו בכל תנאי הסף הקבועים להשתתפות במכרז, כך שלא ייווצר מצב בו אחד המציעים יידרש לעמוד בדרישות מחמירות פחות מאלה אותן נדרשו לקיים יתר המציעים הפוטנציאליים ובאופן זה ייהנה מיתרון על פניהם" (עע"מ 5949/07 אמישראגז נ' פז-גז, פסק דין מ-28.4.08; להלן: פס"ד אמישראגז). 12. בהמשך לעקרון הכללי הנ"ל ולצורך מימושו נקבעו גם כללים קפדניים בכל הנוגע למעמדם של תנאי סף במכרז ולפרשנותם. לגבי מעמדם של תנאי סף במכרז נאמר כי "עמידה בתנאי סף במכרז כמוה כיציאה מקו הזינוק המשותף למתחרים בתחרות" (עע"ם 5085/02 רמט נ' ועדת המכרזים של עירית תל אביב יפו, פ"ד נו(5) 941, 946 (2002)) וכפועל יוצא מכך כי בשל הפגיעה בעיקרון השוויון הכרוכה באי פסילת הצעה שאינה עומדת בתנאי הסף נחשבת אי עמידה בתנאי הסף לפגם מהותי שיש בו כדי להביא לפסילתה (בג"ץ 466/82 עוזר את רובננקו נ' עיריית רמת-גן, פ"ד לז(1) 696, 699-698 (1982)). החשיבות היא כה רבה עד כי נאמר כי "ההקפדה על העמידה בתנאי הסף מצידם של כל המשתתפים במכרז נדרשת גם אם במקרים קונקרטיים עלולה הקפדה זו שלא לעלות בקנה אחד עם עקרון היעילות הכלכלית" (פס"ד אמישראגז, פיסקה 8). מכח מעמדם של תנאי הסף במכרזים והעקרונות הכלליים נפסק לגבי פרשנותם של תנאי סף כאלה כי היא צריכה להעשות בדווקנות (ע"א 6160/97 ר.ג.ר. שירותים וניקיון בע"מ נ' עיריית בת ים, פס"ד מיום 15.10.98, פיסקה 8) וכי בקשר אליהם "השוויון, ההגינות והצדק, מחייבים להותיר כר מועט ביותר ל'פרשנות יצירתית'" (עע"ם 6090/05 מ.ג.ע.ר - מרכז גבייה ממוחשבת בע"מ נ' מי נתניה (2003) בע"מ (פס"ד מיום 27.2.06, פיסקה א); וראו גם עע"ם 5159/08 מיציוסי הסעות בע"מ נ' אור הסעות ג.ד., פס"ד מיום 4.3.08, פיסקאות יח-כה). ד. תנאי הסף של המכרז הנדון מתירים הוכחת ניסיון של המציע עצמו בלבד 13. בהמשך להצגת העקרונות הכלליים נבחן את מצב הדברים במקרה דנן ואת התוצאות המשפטיות הנגזרות ממנו. 14. בפתחו של פרק זה אציין כי לצורך עמידה בתנאי הסף ביקשה המשיבה 2 לייחס לה ניסיונן של חמש חברות שונות - שהמשיבה 2 אינה אחת מהן - אשר כל אחת מהן חתמה על חמישה הסכמים לניהול חניונים. המשיבה 1 איפשרה זאת, ובהמשך זכתה המשיבה 2 במכרז. 15. סעיף 6(א) למכרז דנן קובע את תנאי הסף להשתתפות במכרז כדלקמן: " תאגיד..." (סעיף 6(א)(6.1)). "בעל ניסיון של 5 שנים לפחות (עד למועד הגשת ההצעות במכרז) בהפעלת 5 חניונים לפחות, בהיקף של 5,000 מ"ר כל אחד, מתוכם חניון אחד לפחות יהיה חניון מקורה הכולל מערכת בקרת חניונים ומבנה" (סעיף 6(א)(6.4)). 16. המבקשת טוענת כי תנאי המכרז לא התירו "הרמת מסך" לשם ייחוס ניסיון של ישויות משפטיות שונות מהמשיבה 2, וכי די במה שקשור בכך כדי לפסול את החלטתה של ועדת המכרזים ולבטל את זכיית המשיבה 2 במכרז. 17. לדעתי הדין עם המבקשת. כפי שאראה להלן תנאי המכרז לא התירו לוועדת המכרזים ביצוע פעולות של "הרמת מסך" כדי לייחס למשיבה 2 ניסיון של ישויות משפטיות נפרדות ושונות ממנה. 18. סעיף 6(א)(6.4) לא מתיר במפורש למציעים עשיית שימוש בניסיון שנצבר אצל גורמים בעלי אישיות משפטית שונה משל המציעים. נהפוך הוא. צירוף האמור בסעיף 6(א)(6.1) לאמור בסעיף 6(א)(6.4) מלמד כי תנאי סף להשתתפות במכרז הוא שהמציע יהיה "תאגיד" "בעל ניסיון". המכרז עושה שימוש בלשון יחיד, ואין בו אופציה למציע לעשות שימוש בניסיון של אורגנים של התאגיד או של תאגידים אחרים, אפילו הם קשורים עם המציע. חיזוק לכך נמצא בסעיף 2(2.4) למכרז המורה כי "כל מציע רשאי להגיש הצעה אחת בלבד. האמור בסעיף 2 (2.4) חל גם על מי ששולט במציע, או הנשלט על ידו, או הנשלט על ידי גורם שלישי השולט בו...". הנה כי כן עורכי המכרז היו מודעים לאפשרויות של מבני חברות שונים בהם משולב המציע במכרז, והם לא התירו הגשת הצעות של חברות נוספות המשתייכות לאותו מבנה חברות. איני מקבל את טענות המשיבה 1 (פרוטוקול, ע' 8, ש' 12-8) כי יש ללמוד מסעיף זה על כוונה להתיר ייחוס ניסיון בין גופים בעלי אישיות משפטית שונה. לדעתי סעיף זה מלמד דווקא על כוונה הפוכה של עורכי המכרז, שלא התירו עשיית שימוש בניסיון של חברה שונה מהמציע המשתייכת לאותו מבנה חברות. זאת בין אם המדובר בחברה שולטת במציע או נשלטת על ידו. כאמור, המכרז מתבטא בלשון יחיד בכל הקשור לנסיונו של התאגיד המציע במכרז, והדבר מלמד על מודעות של עורכי המכרז לאפשרויות קיומם של מבני חברות שונים שאליהם משתייך המציע. לא ניתנה במכרז אופציה מפורשת להגשת הצעות ולעשיית שימוש בניסיון הנצבר ברבדים השונים של מבני חברות, אלא ההצעות הוגבלו לתאגיד אחד בעל ניסיון. לפיכך, לא הייתה ועדת המכרזים רשאית לבצע פעולות של "הרמת מסך" לשם ייחוס ניסיון חברות קשורות למשיבה 2. על כן בטלה זכיית המשיבה 2 במכרז. 19. בגדר מה שמעבר לנדרש אוסיף כי התוצאה דלעיל לא תשתנה גם בהשקפה "מקילה" על הוראות המכרז לפיה אין לראות בהן אמירה מפורשת בדבר ייחוד הניסיון למציע בלבד ואיסור על ביצוע פעולות של "הרמת מסך" אלא "שתיקה" של עורכי המכרז בנוגע לייחוס ניסיון של חברות הקשורות למציע. בפס"ד אמישראגז נקבע (בסעיף 9) כי "ככלל, כאשר תנאי המכרז שותקים בעניין, על תנאי הסף הקבועים במכרז להתקיים במציעים עצמם ולא באורגנים שלהם או בשותפיהם העסקיים". לפיכך גם פרשנות "מקילה" של לשון המכרז לפיה אין היא מביעה עמדה מפורשת בנוגע לייחוס ניסיון לישויות משפטיות שונות מהמציע מוליכה למסקנה כי לא היה על ועדת המכרזים להרים את מסכי ההתאגדות של החברות שאת ניסיונן התבקש לייחס למשיבה 2. 20. כאמור, דעתי היא כי המשיבה 2 לא עמדה בתנאי הסף שנקבע בסעיף 6(א)(6.4) למכרז וכי ועדת המכרזים לא הייתה רשאית לייחס ניסיון של חברות שונות למשיבה 2 (על דרך של "הרמת מסך"). בפס"ד אמישראגז נקבע כי לכאורה די בכך שוועדת מכרזים הרימה מסכי התאגדות לצורך ייחוס ניסיון ללא קיומה של הוראה המאפשרת עשיית פעולה זו במסמכי המכרז כדי להביא לפסילתה של ההחלטה. כך נאמר שם כי "במקרה דנן החליטה ועדת המכרזים לבצע את הרמת המסך בין חברת EN לקבוצת Nicor מבלי שהוראה המאפשרת לעשות כן הופיעה בתנאי המכרז. לכאורה די היה בכך כדי להביא לפסילת החלטתה של ועדת המכרזים". כך שם וכך גם בענייננו. ה. אפילו הייתה מותרת "הרמת מסך" - לא מתקיימת "קרבה" מספקת להרמת מסך בין החניונים שבניהול ח.נ. לבין המשיבה 2 21. אני סבור כי גם אילו היה נקבע כי ועדת המכרזים הייתה רשאית לבצע פעולות של "הרמת מסך" הרי שבמקרה דנן חרגה ועדת המכרזים ממסגרת המקרים שבהם ניתן לבצע "הרמת מסך". בבג"ץ 430/89 מאור שילוט ופרסום חוצות נ' עירית כפר סבא, פ"ד מג(3) 269, 270 (1989) נפסק כי: "קיימות נסיבות, שבהן נעשית 'הרמת מסך מדומה', תוך שבחינת תכונותיו ואופיו של תאגיד נעשית לאור בחינת תכונותיו ואופיו של האורגן המוסמך של התאגיד". בעת"מ (נצרת) 4880-09-12 להב נ' עירית בית שאן (פס"ד מ-12.9.08; להלן: פס"ד להב) תוארו מקרים כאלה באופן הבא: "... מקרים בהם משתלבת כל פעילותו של בעל הניסיון בפעילות המציע, כגון במקרה שבעל מקצוע פלוני הינו בעל עסק, המנוהל על ידו, והינו מעבירו לחברה שהתאגדה על ידו ומופעלת אך ורק על ידו, כשם שהפעיל את עסקו קודם לכן. אפשרות אחרת היא התמזגות של חברה לתוך חברה אחרת. שונה המצב ממקרה, בו נעשות שותפויות בין אנשים או תאגידים שונים, באופן שהשליטה, או ניהול העסק שוב אינם נעשים אך ורק על ידי מי שניהל את העסק הקודם, אלא עוברים לקבוצה שונה של בעלי שליטה". 22. לשם הבנת האופן שבו הציגה המשיבה 2 את ניסיונה ניזקק להצגת מבנה החברות אליו משתייכת חברה זו. חברת האם של מבנה החברות היא נכסי אריאל בע"מ. המשיבה 2 היא חברה בת של חברה זו. חברה בת נוספת של נכסי אריאל בע"מ היא נכסי ח.נ. אריאל-חניונים בע"מ (להלן: ח.נ.), שהיא גם חברה אחות למשיבה 2 מכח אחזקת מניה רגילה אחת מתוך 1,000 (יתרת 999 המניות מוחזקות ע"י החברה האם). שתי החברות (המשיבה 2 וח.נ.) מחזיקות בחברות בנות, שלענייננו יעוד כל אחת מהן הוא ניהול חניון אחד (להלן: חברת החניון). כך הוגשו לוועדת המכרזים חמישה הסכמי ניהול חניונים של חמש חברות חניון. שלש מחברות אלה נשלטות על ידי המשיבה 2 (חניוני: איילון, סונול והמוזיאון) ושתיים מהן נשלטות על ידי ח.נ. (חניוני: פסגות (לשעבר אפריקה) ורובינשטיין). 23. במסגרת התובענה דנן טוענות שתי המשיבות הנ"ל כי ניתן היה לייחס את ניסיונן של כל חמש חברות החניון למשיבה 2 מאחר והן חברות "שלד" שיוסדו אך ורק לשם יצירת הפרדה חשבונאית לניהול כל חניון וחניון, אך הניהול בפועל נעשה ע"י המשיבה 2 ואנשיה. המשיבות טוענות כי במצב האמור מתקיימת זהות מהותית ופרסונאלית בין המשיבה 2 לבין חמש החברות החתומות על הסכמי הפעלת החניונים. 24. אני סבור שאין לקבל את האופן שבו מציגות המשיבות את מצב הדברים לגבי היחס בין המשיבה 2 לבין החברות שניסיונן יוחס לה במסגרת "הרמת המסך" וכי מכל מקום לא מתקיימת קרבה מספקת לצורך "הרמת מסך", גם לו היה מותר באופן עקרוני לבצע "הרמת מסך" בקשר למכרז דנן. 25. במקרה דנן מבקשת המשיבה 2 לייחס לה ניסיון של חמש חברות בעלות ישות משפטית נפרדת מזו שלה כששתיים מהן אינן מצויות כלל בשליטתה אלא בשליטת ח.נ. המכונה "חברה אחות" מכח החזקתה של המשיבה 2 במניה רגילה בודדת אחת מתוך 1,000. גם השקפה נוחה למשיבה 2 לפיה קיימת זהות אורגנים מהותית ופרסונאלית בינה לבין שלוש חברות החניון שבשליטתה הרי שמתצהיר יוסי קורדובה - מנכ"ל המשיבה 2 - לא מובהר ולא מתברר מה הקשר הפרסונאלי המהותי שבין ח.נ. לבין המשיבה 2 ולבין חברות החניון שבשליטתה ולא ברור מה הקשר הפרסונאלי המהותי שבינה לבין חברות החניון שבשליטת ח.נ.. 26. בנוסף למצוין לעיל, אין מקרה זה דומה ולו במקצת למקרים אחרים שבהם הכירה הפסיקה בנחיצות "הרמת מסך" לשם ייחוס ניסיון שהיה לאורגנים של תאגיד מציע לתאגיד עצמו. בעת"מ (י-ם) 45909-05-10 אשר גרין מבנים בע"מ נ' רשות העתיקות (פס"ד מ-27.6.10) יוחס ניסיון של עוסק מורשה שהתאגד לחברה מסיבות עסקיות ונקבע כי קיימת זהות מלאה בין העוסק המורשה לבין החברה (וראו מקרה דומה בעת"מ (חי') 3387/06 אימהות למען עתיד פורח נ' המועצה האזורית גי'דידה-מכר, פס"ד מ-21.1.07). במקרה אחר יוחס ניסיון שהיה לאורגנים של ישות משפטית אחת לאותה ישות משפטית (ראו עת"מ (י-ם) 581/03 שריפי נ' ממשלת ישראל, פס"ד מ-11.5.04). 27. אפילו במקרים הרבה פחות מובהקים לא הכירה הפסיקה בניסיון של חברות קשורות לחברה המציעה. כך בשל אישיותן המשפטית השונה לא הוכר יחוס ניסיון בין שתי חברות לתכנון גשרים הנושאות שם זהה ("ARUP") והמשתייכות לקבוצה בין לאומית אחת, למרות טענה לקשר "הדוק" בין שתיהן (עת"מ (ת"א) 5065-05-10 שיכון ובינוי - סולל בונה - תשתיות בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ, מ-11.8.10). כמו כן לא הוכר ייחוס ניסיון במקרה של שינויים אירגוניים שחלו אצל המציע (עת"מ (ת"א) 1760/07 תומר רהיטים - אגודה שתופית חקלאית בע"מ נ' החברה למשק לכלכלה של השלטון המקומי, פס"ד מ-23.10.07) וגם במקרים דוגמת פס"ד להב ופס"ד אמשיראגז (שצוינו לעיל), אשר בהם שונה מבנה האחזקות בחברה שהתבקש לייחס את ניסיונה למציעה. 28. לנוכח כל שנאמר, גם אילו היה נמצא שוועדת המכרזים הייתה רשאית להרים את מסך ההתאגדות בין המשיבה 2 לבין החברות האחרות, הרי שלא מתקיימת זהות מהותית פרסונאלית, כנדרש בפסיקה, בין גופים אלה לבין המשיבה 2 לשם ייחוס ניסיונם למשיבה 2. מכאן שיש לבטל את זכייתה של המשיבה 2 במכרז. ו. יש לאפשר לוועדת המכרזים לקיים דיון בהצעת המשיבה 2 ואף לבטל את המכרז הנוכחי 29. המורם מהאמור לעיל הוא שהחלטת ועדת המכרזים מבוטלת וממילא מבוטלת זכייתה של המשיבה 2 במכרז. יחד עם זאת איני סבור שיש ליתן למבקשת את מלוא הסעד המבוקש על ידיה ולהכריז עליה במסגרת התובענה דנן כעל הזוכה במכרז. 30. מקובלת עליי טענת המשיבה 1 לפיה לנוכח הפער המשמעותי שבין הצעת המבקשת (שנותרה ההצעה היחידה במכרז) לבין האומדן שערכה המשיבה 1 לעלות המכרז - פער העומד על כ-43% (סעיף 56 לתשובת המשיבה 1) - יש להתיר לוועדת המכרזים לקיים דיון נוסף בהצעת המבקשת ולהפעיל שיקול דעתה בנוגע לבחירה בהצעת המבקשת. עם זאת, הצעת המבקשת תיבחן רק אם היא תתן ערבות בנקאית חדשה במקום הערבות שהמשיבה 1 החזירה לה. 31. במצב הדברים המתואר אין גם לפסול מראש אפשרות שוועדת המכרזים תגיע למסקנה כי יש לבטל את המכרז הנוכחי כולו ולצאת במכרז חדש תחתיו. לגבי אפשרות כזו קיימת אסמכתא כבדת משקל בדמות פס"ד אמשיראגז, שם ניתנה עדיפות לעיקרון השוויון במכרזים גם על פני השגת יעילות כלכלית מירבית. נמצא לנו, שגם אם לכאורה מתקיים בענייננו "מעשה עשוי" במידה מסוימת, בכך שהמשיבה 2 כבר החלה בביצוע העבודות במכרז, הרי שעדיין יש להגיע לאחת משתי התוצאות דלעיל (בחינה מחודשת של הצעת המשיבה 1 או ביטול המכרז). המשיבה 2 תוכל, לכל היותר, לטעון לנזקים כספיים ולתבוע בגינם את מי שתמצא לנכון, אך לא מעבר לכך. ז. הערות בטרם חיתום 32. לפני נעילה אני מוצא לנכון להעיר מספר הערות כדלקמן. 33. הערה ראשונה מתייחסת לטענת השיהוי שהעלו המשיבות. לטענתן, כבר ב-18.10.12 הייתה המבקשת מודעת לכל הנתונים על אודות ההצעה הזוכה ולכן אין להידרש לתובענה שהוגשה בשיהוי ב-5.11.12. לדעתי אין לקבל טענה זו. לעניין זה מקובלות עליי טענות המבקשת כי המשיבה 1 לא פעלה ביעילות הנדרשת ולא כמצופה מתאגיד עירוני, בכך שלא העבירה למשיבה 2 במהירות את מכלול המסמכים לעיון כפי שנתבקשה לעשות כבר ב-13.9.12. רק ב-25.10.12 סיימה המשיבה 1 את העברת מלוא המסמכים לעיון המבקשת. לאחר בקשת הבהרה נוספת של המבקשת וקבלת תשובת המשיבה 1 ב-1.11.12 הוגשה התובענה ב-5.11.12. ברי שאין לחייב את המבקשת להגיש תובענה ללא שהמשיבה 1 העמידה לרשותה את מלוא המסמכים שעליהם אמורה המבקשת להסתמך בהגשת התובענה. 34. הערה שניה עניינה בכך שהמבקשת טענה כי היה מקום לבטל את זכיית המשיבה 2 במכרז גם מן הטעם שהצעתה פוגעת בזכויות יסוד של העובדים. אין צורך להידרש לגופה של טענה זו, שכן גם לו נתקבלה וגם אילו נדחתה לא היה בכך לשנות את תוצאתו של פסק דין זה. 35. הערה שלישית היא שלתוצאה דלעיל אני מגיע גם מבלי שתיזקף לחובת המשיבה 2 העובדה שבתצהיר שצורף להצעתה במכרז לא צוין במפורש כי היא מסתמכת על נסיונם של אחרים ומתוך נקודת מוצא הנוחה לה כי ניתן היה לדעת שכך הוא מתוך מה שצירפה לתצהיר זה. 36. כהערה רביעית אציין כי לנוכח מה שנקבע לעיל ובכלל, אין במה שנפסק בה"פ (י-ם) 1637/97 כדי להביא לתוצאה שונה. למעלה מן הצורך אציין בהקשר זה, כי ככל שהדבר עשוי להיות רלבנטי הרי שבקשר למה שעולה מאותו פסק דין מקובלת עליי עמדת המבקשת. זאת בעיקר בשל כך שהמצב הנוכחי שונה מזה ששרר במסגרת ההליכים שם. 37. הערה חמישית היא שבהינתן מה שנקבע לעיל ובעיקר לעניין תנאי הסף של המכרז, הרי שאין בכך שהמשיבה 1 פנתה לקבלת חוות דעת משפטיות ולקבלת הבהרות כדי להביא לתוצאה שונה, זאת בשל כך שבסופו של יום פעלה המשיבה 1 באופן שאינו מתאים להלכות שנקבעו בעניין תנאי סף במכרזים בהינתן תנאי הסף הספציפיים במכרז שבו עסקינן. ח. סוף דבר 38. השורה התחתונה היא אפוא כי התובענה מתקבלת בחלקה, כאמור לעיל בסעיף 9. 39. המשיבות, יחד ולחוד, תשלמנה למבקשת סכום כולל של 20,000 ש"ח, עבור הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד גם יחד. מכרזהרמת מסך