בעניין זה תחול הוראת סעיף 30(ד) לפקודת השטרות לאמור : 30"(ד) האוחז שטר לפקודתו שהעביר את השטר בעד ערך בלא היסב, העברתו נותנת לנעבר אותה זכות קנין בשטר שהייתה לו למעביר, ובנוסף על כך רוכש הנעבר את הזכות לקבל את היסבו של המעביר." מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא העברת צ'ק בעד ערך בלא היסב: 1. בפני תביעה שטרית המתייחסת לשני שיקים ע"ס של 18,000 ₪ כ"א ,ז"פ 28.4.08 ו- 30.4.08. תיאור השיקים אשר הוצגו בפני השיקים המקוריים על ידי ב"כ התובעת: א. שיק מס' 0257 משוך על חשבונו של הנתבע גלאי עודד בבנק מזרחי סניף 519. השיק ע"ס 18,000 ₪ לפקודת משה X. ז"פ 28.4.08. השיק משורטט. השיק סורב על ידי הבנק הנמשך ביום 29.4.08 בצירוף ההערה "חשבון מעוקל + טופס השיק בוטל". השיק סורב פעם נוספת ביום 12.10.08. על פני השיק בצד ימין למעלה כתוב בכתב יד זעיר "הרצל". על גב השיק בצד שמאל למעלה בפינה רשום "249 " . כמו כן חתימה X משה. חותמת פתרונות יוסף בע"מ. רישום המספר 0505624443 וחתימת התובעת נורית פריימן 514303. ב. שיק מס' 258 משוך ע"ח הנתבע גלאי עודד בבנק מזרחי טפחות, לפקודת משה X. השיק ע"ס 18,000 ₪ וז"פ 30.4.08. השיק משורטט. השיק סורב על ידי הבנק הנמשך בצירוף ההערה "החזרה חשבון מעוקל + טופס השיק בוטל" ב- 12.10.08. ע"ג השיק חתימת הסבה X משה וחתימת התובעת נורית פריימן והמספר 514303. 2. טענות ההגנה של הנתבע הנתבע הגיש התנגדות לביצוע השיקים ולהלן גרסתו: הנתבע, בעלים של עסק העוסק בין היתר בהלוואות חוץ בנקאיות. את השיקים נשוא ההליך מסר לנפרע משה X אשר לווה ממנו כספים מעת לעת באמצעות שיקים דחויים שנתן לו המבקש. הלוואות אלה היו אמורות להיפרע בשיקים דחויים של צדי ג' שמסר לו X. לגרסת הנתבע, כאשר הצטברה יתרת חוב של 2,800,000 בגין צ'קים שקיבל מ X וסורבו, הבין שנפל קורבן לעוקץ, וביטל את השיקים נשוא התביעה דנן מחמת כשלון תמורה מלא. לגרסתו בסעיף 6 לתצהירו שהוגש בתמיכה להתנגדות, לא קיבל את תמורת ההלוואה שבוצעה-ניתנה בשיקים נשוא תצהירו. על פי סעיף 8 לתצהירו, חתם על הסכם פשרה וסילוק אל מול X בגדרו הודה X בחוב כלפיו בסכום של 2,800,000 ₪. לטענת הנתבע, קיבלה התובעת את השיקים לאחר שסורבו בבנק הנמשך. על רקע זה אינה אוחזת כשורה זאת בנוסף על טענתו כי אינה אוחזת בעד ערך. עוד טען, כי השיקים הוצגו לפרעון 6 חודשים לאחר התאריך הנקוב בהם. הצגה זו מהווה ראיה לכך שהתובעת קיבלה את השיקים לרשותה לאחר מועד פרעונם ואינה זכאית להיפרע מהם. לסיכום טענותיו: השיקים נגועים בכשלון תמורה מלא , התובעת אינה אוחזת כשורה ואינה אוחזת בעד ערך בשיקים אלה. הנתבע נחקר על תצהירו שהוגש בתמיכה להתנגדות. בחקירתו עלה כי אחד מבין השיקים שמסר לX באותו מעמד נפרע. בחקירתו גם עלה, בעמ' 2 ש' 2 לפרוטוקול, כי החוב על פי הסכם הפשרה לא שולם לו על ידי X. טענה זו של הנתבע לא נסתרה ולא קרסה עד לסיום ההליך. בעמ' 3 ש' 19-20 הצהיר הנתבע כי יש לו סכסוך עם משה X וכי X חייב לו כספים. משניתנה הרשות להתגונן לנתבע, הגיש תצהיר עדות ראשית. במסגרת תצהיר עדות ראשית הצהיר ופירט את עסקת היסוד בגדרה מסר את השיקים נשוא ההליך. לגרסתו, מסר את השיקים למשה X לצורך מימון יבוא משאבות ביוב מחו"ל על ידי חברת כרמל את בסון. חברת כרמל את בסון קיבלה מימון לאשראי דוקומנטרי מחברה בה עבד X "לטר אוף קרדיט" וכנגד אשראי זה שילמה בשיקים "למוטב בלבד, לא סחירים". לגרסת הנתבע בסעיף 3 לתצהירו השני, הוא נרתם לסייע במימון עסקת היבוא של כרמל את בסון על רקע העובדה שלא ניתן היה לבצע ניכיון לשיקים של כרמל את בסון בבנק. למימון עסקת היבוא וכנגד השיקים של היבואן, נתן למשה מורגשטרן שיקים סחירים מחשבונו וביניהם השיקים נשוא ההליך "עליהם יוכל לקבל מימון הואיל ואין מגבלה לסחרם". בסך הכל מסר הנתבע למשה שיקים דחויים, ז"פ בין 2/08 ל- 9/08 בסכום כולל של 210,000 ₪. כנגד שיקים אלה קיבל שיקים של "כרמל את בסון" בסכום של 202,400 ₪, ז"פ 2/08. לגרסתו בסעיף 8 לתצהירו השני "הואיל והחשבון ממנו נמשכו השיקים של היבואן שנועדו לפרעון עסקת המימון הוגבל, לפיכך לא קבלתי תמורה בעד השיקים שלי, נאלצתי לבטל את השיקים שנתתי למשה", סעיף 8 לתצהיר מיום 28.1.10. לגרסת הנתבע, עד למועד תצהירו, לא קיבל את תמורת ה"הלוואה" שבוצעה בשיקים שמסר. עוד טען, כי לאחר שמשה X נקלע לקשיים ושיקים שמסר לו משה במסגרת עסקאות מימון שונות, חוללו, ביצע התחשבנות אל מול משה שהסתכמה ביתרת חובה מוסכמת של 2,000,000 ₪ שחב משה לנתבע. הנתבע צירף בתמיכה לטענתו הסכם פשרה בגדרו הודה משה בחוב של 2,800,000 ₪. מוצאת לנכון לציין ולהדגיש כי הנתבע הצהיר לפרוטוקול ביום 7.9.10, כי משה לא שילם לו כספים על פי הסכם הפשרה והסילוק מיום - 23.4.08 - מועד סמוך מאוד לזמן פרעון הצ'קים נשוא פסק דין זה. גירסה זו לא נסתרה. הנתבע נחקר על גרסתו בישיבת ההוכחות מיום 7.9.10. כפי שהצהיר בעמ' 6 לפרוטוקול, ש' 25, באשר למהות עסקת היסוד "להבנתי X הלך לגייס כספים ולהעביר לחו"ל עבור המשאבות... נתתי לו שיקים סחירים. זכותו לעשות מה שהוא רוצה". וכן, בעמ' 7 לפרוטוקול, באשר לנסיבות כשלון התמורה: "ביטלתי את השיקים האלה בפברואר, איך שכל השיקים של בסון הוגבלו בבנק. ביטלתי את השיקים שאני נתתי". אשר לתמיהה לעניין העובדה שהנתבע קיבל שיקים של בסון, שלא ניתן היה למועד קבלתם לנכות אותם במסגרת בנקאית, השיב בעמ' 7 ש' 16-17: "ב- 11/07 הוא הביא לי את השיקים הדחויים לפברואר וקיבל ממני שיקים דחויים ל- 2008. גם הוצאתי קבלה. החשבון הוגבל... ב- 24.1.08... העסקה לא יצאה אל הפועל במסגרת השטויות שהוא עשה". ובאשר ל X בעצמו: "הוא פושט רגל. אין לי מה לעשות". ש' 21 לפרוטוקול בעמ' 7. אשר לאפשרות ששולמה תמורה על פי הסכם הפשרה, הצהיר בש' 23 לעמ' 7: "200,000 ₪ בשלושה חודשים הראשונים ומה שרועי רווה שילם מהדירה שלו". זו התמורה שקיבל בסך הכל ע"ח חוב שהסתכם ל- 2,800,000 ₪. טענות ההגנה הספציפיות לעניין השיקים: בהתייחס לשיק שמספרו 257 טען כי התובעת קיבלה אותו כשאינו שלם ותקין על פניו, לאחר שהציגה אותו לפרעון אוחזת קודמת - חברת פתרונות יוסף בע"מ .לאחר שהשיק חזר ב- 28.4.08 הוא הועבר אל התובעת אשר חזרה והציגה אותו בהיותו צ'ק שחולל, ב- 10.10.08 - כחצי שנה לאחר מועד פרעונו ולאחר נסיון ההצגה והחילול הראשון. לטענת הנתבע, הצגת שני השיקים ,כ- 6 חודשים לאחר ז"פ -( הוצגו לפרעון ב- 10/08 -ז"פ ב- 4/08), מעידה כי התובעת קיבלה אותם לרשותה לאחר שחלף זמנם ומועד פרעונם ולאחר שכאמור ידעה כי לפחות כי השיק הראשון מבין השניים בוטל על ידי הנמשך. עוד טען כי התובעת קיבלה את השיקים בחוסר תום לב, כשאינם תקינים על פי מראם ולאחר ז"פ. כראיה להעדר תום לבה של התובעת הצביע הנתבע על העובדה שהיא נמנעה לתבוע את המסבים בשיקים ובעיקר את הנפרע משה X - ראיה לכך כי אין לה מעמד בשיקים, לא כל שכן תום לב. נוכח טענת כישלון התמורה שהעלה הנתבע אשר לא נסתרה עובר למעשה הנטל אל התובעת להוכיח זכותה להיפרע מהשיקים למרות כשלון התמורה כאמור. 3. גירסת התובעת התובעת מסרה תצהיר עדות ראשית וביקשה למסור גם תצהיר עדות ראשית משלים-בקשה שנדחתה. פסק-דין זה ניתן בהסתמך על גרסתה בתצהיר עדות ראשית מטעמה מיום 20.1.10. לגרסת התובעת, מסרה כספים ב- 4/08 לבנה, מאיר פריימן, לצורך "עזרה לחבר טוב" של המעסיק של הבן - משה X "ואתן לו כסף בתמורה לשיקים דחויים שהוא מחזיק". מוצאת לנכון להעיר כי ז"פ השיקים הנקובים בשיקים נשוא פס"ד זה, הם 28.4.08 ו- 30.4.08. בסעיף 4 לתצהירה, הצהירה כי את השיק הראשון ז"פ 28.4.08, הסבה לחברת פתרונות יוסף בע"מ, השיק חולל והיא שילמה לפתרונות יוסף בע"מ במזומן כנגד קבלת השיק בחזרה. גירסה שמתבררת כבדותה לאור עדותה בפני כפי שיפורט להלן. מוצאת לנכון להדגיש כי גרסתה זו בתצהירה עומדת בניגוד מוחלט לעדותה בפני, בעמ' 13 לפרוטוקול, ש' 28, כאשר נשאלה "מתי נתת את השיקים לפתרונות יוסף?" וענתה" מאיר נתן, לא אני". לאחר מכן בשורה 33 "בני מאיר נתן, אני לא זוכרת מתי". יוצא אם כך כי גם לגרסתה שלה חתמה את חתימת ההסבה לה טענה בתצהירה רק אחרי שהשיק הראשון חזר מפתרונות יוסף - ש' 4 עמ' 14 לפרוטוקול. במובן זה אין לי כל ספק כי חתימת ההיסב שחתמה על גב הצ'ק הראשון נגועה בחוסר תום לב. אשר לסוגיית התמורה - כאשר נשאלה אם נתנה למשה X משהו תמורת השיקים, ענתה בשלילה. אשר לטענתה לזכות/מעמד בשיקים העידה :"הביאו לי תמורת הכסף... הבן נתן לי תמורת הכסף", במשמע, שלגרסתה, נתנה כספים לבנה ב- 4/08 והבן נתן לה את השיקים תמורת הכסף. אלא שהבן כאמור, אינו צד לשיקים גם אינו אוחז בצ'קים . לכל היותר, סיחר לה את השיקים במסירה. עוד הבהירה באשר לעסקת היסוד: "אני לא עשיתי את העסקה, לא מכירה אף אחד. זה מאיר ואבי. הוצאתי את הכסף והבאתי להם. לא ידעתי למי הולך הכסף". טענות ב"כ התובעת בסיכומיו: לטענת ב"כ התובעת בסיכומיו, התובעת קיבלה שיקים של הנתבע, הסבה אותם למשה ונתנה כסף תמורתם. טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם הפרוטוקול ועם העובדות לגירסת התובעת בעצמה בעדותה בפני. השיקים אמנם הגיעו לידי התובעת, אלא שהתובעת גם לגרסתה שלה, לא נתנה כספים למשה, הנפרע בשיקים. התובעת לגרסתה, נתנה כספים למאיר, בנה, שאינו כלל צד לשיקים. ב"כ התובעת ביקש להציג אמנם את הצדדים שסיחרו את השיקים במסירה כ"שליחים".אין בידי לקבל טענה זו. מגרסת התובעת עולה כי לא מינתה שליח לכל עסקה , כל שעשתה הוא שנתנה כספים לבנה וקיבלה לכאורה מהבן שיקים , שאין ספק שלא היו בבעלות בנה , גם לא במובן החפצי כנגד כספים אלה. " שטענה זו ל"שליחות" היא טענה יצירתית גריידא שעומדת בסתירה לתצהירי התובעת והעד מטעמה ולגרסאותיהם בפני ולפיכך לא תעמוד. עוד טען ב"כ התובעת כי השיק הראשון "היה אצלה" וחזר אליה לאחר שסורב מחשבון פתרונות יוסף. גם טענה זו עומדת בסתירה לעדותה של התובעת בעצמה אשר לטענת כישלון תמורה טען בא כח התובע , כי התובעת "אוחזת כשורה", ובכל מקרה, גם אם אינה אוחזת כשורה כשלעצמה, היא באה אחרי "אוחזת כשורה" - אחרי "פתרונות יוסף", זאת בהתייחס לשיק הראשון. עוד טען, כי כלפי משה X הנפרע, לא עומדת טענת כשלון תמורה לנתבע זאת נוכח תנאי הסכם הפשרה בין הנתבע לX על פיו לכל היותר עומדת לו טענת כשלון תמורה חלקי בלתי קצוב. 4. דיון כאמור , לאור טענת כשלון התמורה שהעלה הנתבע ולא נסתרה עובר הנטל אל התובעת להוכיח זכאותה להיפרע מהנתבע בגין הצ'קים. כבר בראשית דברי אציין כי התרשמתי , והתובעת כאשר נשאלה ישירות לא הכחישה , כי התובעת משמשת ככלי שרת ולמעשה כ"אשת קש" בידי מר אבי לוין שעוסק בהלוואות חוץ בנקאיות - כנראה שלא מכח רשיון - היתר למתן שירותי מטבע, לרבות לטובת בנה שנהנה כנראה , כך לפחות לגרסתו ,מריבית המשולמת לו שלא כדין בגין הלוואה חוץ בנקאית שניתנה באופן לא רשמי ובניגוד להוראות החוק . בהקשר זה העידה התובעת בעמוד 12 לפרטיכל : "ש.איזה תמורה הבטיחו לך תמורת מימון ההלוואות שאבי לוין נותן ת.קיבלתי שיק אחד של X , אני לא הפקתי מזה רווחים רק הבוסים הגדולים . אני רק הלוויתי. ש.הבן שלך שותף של הבוסים הגדולים? ת.אני לא יודעת את ההסכם ביניהם" כאשר נשאלה לפשר תנועות של שיקים בחשבונה הפרטי בסכומים ניכרים השיבה בשורה 12 ואילך בע 12 לפרטיכל: "יש שיקים של רועי רוה שהעבירו לי ש.מה שיקים של רועי רוה עשו אצלך? ת.הביאו לי אותם לפדות על חשבון הכסף שהבאתי להם ,שלוויתי לאבי..." אשר לשאלה מתי נתנה כספים ולמי העידה בעמוד 11 לפרטיכל שורות 17,18: "הבן שלי ביקש הלוואה ונתתי לו,פעם אחת. נתתי לו את ההלוואה בסוף 2007. הלוואה של 250,000 ₪ מהחשבון הפרטי לא העסקי . הוא ביקש הלוואה אז נתתי לו." ש. נתת לו את הכסף כדי שיעסוק בהלוואות? אבי לוין ביקש ממנו. כן." ובהמשך בשורות 26 ,27 חזרה והדגישה : "הוא ביקש ונתתי לו למרות שההלוואה בסדר גודל גבוה מאוד ביחס למשכורתו המשוערת. זה הבן שלי אז הוא ביקש כסף ונתתי לו" יוצא אם כך כי הכספים שנתנה התובעת אם בכלל ניתנו על ידה גם לגרסתה כהלוואה לבנה מאיר פריימן. המשמעות היא , שמאיר פריימן , הבן , הוא ולא אחר חייב לתובעת להשיב לה את ההלוואה שקיבל ממנה אם קיבל. מוצאת לנכון להדגיש כי גירסא זו למתן "ההלוואה לבן " על ידי התובעת בשנת 2007 עומדת בסתירה לסעיף 2 לתצהירה שם הצהירה כי נתנה את ההלוואה במהלך אפריל 2008 , ולמעשה כעזרה למשה X - חברו של מעסיק בנה , בתמורה לצ'קים הדחויים. גירסה שונה לחלוטין שהועלתה על הכתב למיטב הבנתי מבלי שהתובעת הבינה אותה. כך שעדותה שבפני היא הנכונה אלא שעצם הסתירה פוגמת את אמינותה ותום ליבה. והעובדות לאשורן נותרו נכון למועד כתיבת פסק דין זה בגדר תעלומה . בשים לב לנטל הכבד הרובץ על התובעת להוכחת הלוואה חוץ בנקאית, סכומה, תנאיה , הרי שהתובעת כשלה בהרמת נטל זה. חוסר אמינות וסתירות אלה שזורות כחוט השני בעדותה של התובעת אל מול תצהירה. כך למשל בסעיף 4 לתצהירה הצהירה כי את השיק הראשון "הסבתי לחברת פתרונות יוסף בע"מ"- סעיף 4 לתצהירה . ואילו בעדותה בעמוד 14 לפרטיכל העידה כי חתמה את חתימת ההיסב לאחר שהשיק הופקד על ידי פתרונות יוסף וחולל. אשר לשאלה מתי חתמה חתימת היסב על הצ'ק הראשון ענתה בע 14 לפרטיכל שורות 1-5: "ש. את חתמת את החתימה שלך? ת.כן ש. נחתמה אחרי שהשיק חזר מפתרונות יוסף ת. נכון לא ידעתי את זה , הביאו לי את זה ואמרו לי תפקידי עוד הפעם כי קיבלו הוראה. אבי לוין אמר למאיר שאפקיד עוד הפעם את השיק (ע ' 14 שורות 1-5)" אשר לגרסתה העולה מסעיף 3 לתצהירה לאמור כי "הסכמתי בתום ליבי כי משה יסב אלי את השישים ובתמורה נתתי לו כסף מזומן" העידה : ש. את השיקים של עודד גלאי את קיבלת פיזית ממשה? ת.לא, הוא הביא לאבי, אבי הביא למאיר ומאיר הביא לי"- עמוד 13 שורה 2 לפרטיכל. וכאשר נשאלה ישירות באם נתנה למשה X שהסב לה לכאורה את השיק דבר מה השיבה: בשורה 10 לעמוד 14 לפרטיכל "לא" - לא נתנה דבר למשה X. באשר לזכותה להיפרע מהצקים טענה - "הביאו לי תמורת הכסף . הבן נתן לי תמורת הכסף"-שורה 12 לעמוד 14 לפרטיכל. ובאשר לעובדה שהשיק הראשון הופקד בפועל אצל פתרונות יוסף השיבה: "נכון פתרונות יוסף חזר, הביאו לי את זה ואמרו לי להפקיד את זה בחזרה. אני לא מכירה את פתרונות יוסף. אבי אמר לי להפקיד את זה בפתרונות יוסף"- שורות 24,25. - יודגש כי אסמכתא לעניין ההפקדה אצל חברת פתרונות יוסף , באופן שניתן יהיה ללמוד מי הפקיד הצ'קים בחברה זו - ומתי לא הוצגה, אלא שהתובעת מספקת תשובתה לשאלה זו בשורה 29 לעומד 13- : "ש."מתי נתת את השיקים לפתרונות יוסף? ת. מאיר נתן לא אני." כל זאת בניגוד מוחלט כאמור לגירסתה בתצהירה לעניין זה." גם בהמשך לא ניתן ללמוד כי היא זו שפרעה הצ'ק שחזר ל"פתרונות יוסף". לאור גירסתה הבלתי אמינה של התובעת בעדותה בפני השאלה הנותרת לדיון ,היא האם ניתן בדרך כלשהיא לראות את מאיר פריימן- הבן כאוחז בצ'קים אשר מסר אותם לתובעת או סיחר לה במסירה את הצ'קים לפרעון חלק מההלוואה שנתנה לו אימו אם בכלל? מגרסתו של הבן ניתן ללמוד כי קיבל סכום כסף של כ250,000 ₪ מאימו , סכום זה "העביר הלאה לבעל הבית"- שורה 8 לעומד 15 לפרטיכל . "הכסף נשאר אצלו , נתתי לו כסף כדי שייתן לי עוד קצת כסף . נתתי לו כסף כדי שיתן לי ריבית". הוא היה נותן לי קצת יותר ריבית מהבנק" "קיבלתי את הכסף מבעל הבית שלי בשיקים , הפקדתי אותם אחרי זמן לחשבון של אמי .."- שורות 13,14 לעמוד 15 לפרטיכל. עינינו הרואות :לגירסת התובעת היא נתנה הלוואה חוץ בנקאית לבנה. לגירסת הבן , הוא, הבן, נתן את כספי ההלוואה שקיבל מאימו כהלוואה חוץ בנקאית תמורת ריבית למעסיקו אבי לוין. אלא שלא התובעת ולא הבן לא ענו על דרישות החוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות באופן שניתן ללמוד על הסכומים , הריביות וכו' - ושמא הלוואה זו כבר מזמן נפרעה בניגוד לגרסאותיהם הבלתי אמינות בעליל של האם - התובעת ושל בנה. 5. בבחינת הגירסאות העדויות והסתירות שמצאתי בעדויות התובעת להלן הכרעתי: עילת התביעה על פי כתב התביעה השטרית היא מכח אחיזת התובעת בשקים. על פי פקודת השטרות - בסעיף 1 : "אוחז" - מי שהוא הנפרע או הנסב של שטר או של שטר-חוב ומחזיק בו, או מי שהוא המוכ"ז; אין מחלוקת שהתובעת אינה הנפרעת. לגרסת התובעת גם לא קיבלה את השיקים ממשה X שחתם עליהם חתימת היסב. אם כך , כל שניתן להסיק הוא לכל היותר כי השיקים סוחרו לה במסירה , בשלב זה לא ברור על ידי מי , לתובעת. כאמור , מי שחייב לתובעת , גם לגרסתה שלה הוא בנה - מאיר פריימן. בבחינת תצהירו וגרסתו של מאיר פריימן שהוגש בתמיכה לגרסת התובעת לא עולה בכל דרך טענה כי לו , למאיר פריימן, הייתה אי פעם זכות כלשהיא בצ'קים. גם לא עולה כל טענה כי מאיר פריימן קיבל את השיקים בסיחור במסירה והעביר אותם לאימו. מאידך עולה טענה בתצהיר שלא עמדה במבחן המציאות ושלא נתמכה בעדויות התובעת ובנה כאמור לעיל כי הבן , כביכול פנה לאימו בבקשה שתפרוט למשה שיקים בכסף מזומן- סעיף 3 לתצהירו של מאיר פריימן. גירסה זו התבררה כשיקרית לחלוטין נוכח גירסתה של התובעת כאמור שלא נתנה למשה מאומה. לסיכום אני קובעת כי דין התביעה להידחות באשר התובעת אינה "אוחזת " בשיקים. התובעת, אפשרה פעילות בלתי חוקית של נכיונות שיקים בחשבונה הפרטי. זו מסקנתי לאור עדותה שלה בפני, אלא שאין בכך לזכותה בתמורת השיקים מהנתבע. על פי עדותה קיבלה את השיקים מבנה מאיר - כך העידה בשורה 2 לעמוד 13 לפרטיכל :"הוא (משה X- הערה שלי - כ.ל.) הביא לאבי, אבי הביא למאיר ומאיר הביא לי" אלא שמעדותו ומגרסתו של מאיר הבן לא נוכחתי ולא עולה בכל דרך כי הצ'קים סוחרו למאיר במסגרת עיסקת יסוד כלשהיא בינו לבין מי שמסר לו אותם - אבי לוין. ולא זאת אף זאת אלא שבשים לב לעובדה שעיסקת יסוד זו היא הלוואה חוץ בנקאית שלא תועדה ולא הוכחה בהלימה מלאה לחוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות אני רואה אותה כעיסקה הנגועה באי חוקיות. לפחות בכל הנוגע למסחר בצ'קים לרבות הצ'קים נשוא פסק דין זה. מה שכן ניתן להסיק מהעובדות העולות מעדויות הצדדים והעדים בפני זאת בין היתר בשים לב לעובדה שמשה X שמסר הצ'קים לאבי לוין, היה פושט רגל בעת שמסר אותן - ראו בעניין זה פרסומי הכנ"ר הפומביים שלא ניתן להתעלם מהם. לאמור - עיסקה היסוד בין משה X שמסר הצ'קים לאבי לוין היא בלתי חוקית בין נושה שהוא פושט רגל או שהיה במועד המסירה או בקירוב למועד המסירה פושט רגל (כך לגרסתו של אבי לוין)לבין חייב - משה X שהיה במועד שמסר הצ'קים פושט רגל בבחינת ניסיון לביצוע עיסקה כלשהיא בניגוד למעמדו כפושט רגל . אצטט להלן מאתר כונס הנכסים הרשמי בעניינו של משה X: פושטי רגל מספר תיק בכנ"ר 17957 מספר תיק בימש 2275-00-06 ת.ז. X X משה תל אביב תאריך צו כינוס : 10.12.2006 סיבת ביטול צו : ניצול לרעה תאריך ביטול צו הכינוס : 17.5.2009. מסקנתי היא כי התובעת , נתנה לגירסתה הלוואה חוץ בנקאית לבנה על מנת שזה יפיק באמצעות כספיה רווחים נסתרים ולמעשה בלתי חוקיים על דרך קבלת ריבית מאבי לוין שאין מחלוקת שאין לו רשיון לעסוק במתן שירותי מטבע. אבי לוין, שלא היה בעלים של חשבון בנק גם לגרסתו , ביקש לעסוק באופן בלתי חוקי במתן שירותי מטבע שלא כדין ובאמצעות חשבון הבנק של התובעת . אלא שבין זה לבין עילת התביעה של התובעת כלפי הנתבע אין ולא כלום. התוצאה היא שמסקנתי היא שהתובעת אינה "אוחזת" בצ'קים כמשמעות פקודת השטרות. לא כל שכן אינה אוחזת כשורה בצ'קים, ולמותר להעיר שלא הוכיחה אחיזה בעד ערך בצ'קים. גירסתה מרובת סתירות שקרים ולמעשה לא הוכחה גירסה אחת סדורה וחד משמעית. בעניין זה תחול הוראת סעיף 30(ד) לפקודת השטרות לאמור : 30"(ד) האוחז שטר לפקודתו שהעביר את השטר בעד ערך בלא היסב, העברתו נותנת לנעבר אותה זכות קנין בשטר שהייתה לו למעביר, ובנוסף על כך רוכש הנעבר את הזכות לקבל את היסבו של המעביר." בענייננו , לא נוכחתי בזכותו של מאיר פריימן , המעביר במסירה לאימו - בצ'קים, לא כל שכן לא נוכחתי , על דרך הוכחה חד משמעית בזכותו של אבי לוין שסיחר לכאורה הצ'קים במסירה למאיר שהעבירם במסירה לתובעת. אשר על כן דוחה את התביעה. מורה על מחיקת הנתבע שבכותרת כחייב מתיק ההוצאה לפועל המקושר מספר0121705097. מאחר ועל פי הבקשה לביצוע שיקים , הנתבע שבכותרת הוא הנתבע היחיד לפרעון צ'קים אלה , מורה על סגירת תיק ההוצאה לפועל. מחייבת את התובעת בהוצאות הנתבע בסך של 17,550 ₪ זאת בית היתר נוכח אופן ניהול התיק והתנהלותה השקרית של התובעת והעדים מטעמה לאורך כל משך ניהול התיק. נוכח פסק דיני זה מורה כי הפיקדון שהפקיד הנתבע ביום 15.9.2009 יושב לו באמצעות הגזברות היסבשיקים