סדר הדין החל על הגשת בקשות בכתב והדיון בהן, נקבע בתקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקסד"א"), כאשר ס"ק א' מסדיר את הגשת כתב הטענות של המבקש, ס"ק ג'1 מסדיר את אופן הגשת התגובה לתשובת המשיב, וזו לשון התקנה: "241(א) בבקשה בכתב יפרט בעל הדין את טיעוניו כולל אסמכתאות, ויצרף לה תצהיר לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה; תצהיר שלא צורף לבקשה בעת הגשתה, לא יצורף לה אלא ברשות בית המשפט". (ב) ... (ג) ... (ג1) המבקש רשאי להשיב לתשובת המשיב בתוך עשרה ימים או בתוך מועד אחר שקבע בית המשפט או הרשם ויחולו על התשובה, בשינויים המחויבים, הוראות תקנת משנה (ג)". המגמה השולטת בפסיקה מורה כי תכלית הגשת תשובה לתגובה, הינה להשיב לטענות המועלות בתגובה, ככלי עזר במסגרתו ניתן לבסס את המפורט בבקשה האישור ותו לא. כלומר, מבקש בבקשה לאישור תובענה ייצוגית אינו יכול לנצל זכותו להגשת תשובה לתגובה ובמסגרתה לערוך "מקצה שיפורים" או "לשכלל" את הבקשה שהגיש. בת"א (ת"א) 1486/02, בש"א 2884/03 שטריקס נ' קרסו, [ ב-7.4.2003], קבעתי כי: "תשובת המבקש תיעשה כתגובה לטענות המשיב שהן מהותיות, ומעוררות שאלות-מחלוקת חדשות, אשר לא עורר המבקש בבקשתו". בת"א (ת"א) 2524/01, בש"א 22843/01 קראוס נ' תאגיד איסוף מכלי משקה בע"מ [ ב-13.1.2003], קבעה השופטת ע' ברון כך: "הרשות להגיב לתשובת המשיב, הנתונה למבקש מכח ס"ק (ג1) לתקנה 241, נועדה לאפשר מתן מענה לטענות בלתי צפויות מצד המשיב, אשר לא ניתן ולא צריך היה לקדמן מראש כחלק מהמסכת השלמה, העובדתית והמשפטית, עליה נסמכת הבקשה. מאליו ברור, כי התגובה לתשובה אינה במה להעלאת פרטים מהותיים חדשים או להכללת נושאים אשר מלכתחילה ראוי היה לפרטם בבקשה גופה והם נפקדו ממנה. ניתן להקיש לעניין הוראת תקנה 241 (ג1) מהוראת תקנה 64 שעניינה כתב תשובה המוגש בתגובה לכתב הגנה, שזו לשונה: "64. אין להעלות בכתב תשובה נימוק תביעה חדש, ואין לכלול בו טענה שבעובדה שאינה מתיישבת עם טענותיו הקודמות של אותו בעל דין". הדברים אמורים מקל וחומר, שעה שמדובר בתגובה לתשובה לבקשה בכתב, שבה לא הסתפק מתקין התקנות בדרישה מאת המבקש לשטוח מלוא טיעוניו בבקשה, אלא הורה על פירוט אסמכתאות וצירוף תצהיר לאימות העובדות". בת"א (י"ם) 1122/97, בש"א 3543/99 דיור וקיט בע"מ נ' הסוכנות היהודית לארץ ישראל, [ ב-20.4.2004], קבע השופט מ' גל: "כידוע, לפי תקנה 241(ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי, הותר למבקש להגיב על תשובת המשיב. המדובר בתגובה המתחייבת מן התשובה, שהרי פרטים מהותיים לא ניתן לכלול בה. אם היה צריך לציין נושאים נוספים, אזי חלה החובה לכלול אותם בבקשה גופה, או לבקש לתקנה". בת"א 2524/01, בש"א 22843/01 קראוס ואח' נ' תאגיד איסוף מכלי משקה בע"מ ואח' [ ב-13.1.2013], עמד בית המשפט על כך שבעל דין אינו רשאי להוסיף ראיה חדשה במסגרת תשובה לבקשה, מקרה בו לא הוגשה בקשה להתיר צירוף ראיות אלו. כאמור, כתב התשובה אינו משמש במה לשינוי כתב הבקשה אותו המגיש המבקש, אלא כתגובה לתשובת המשיב לטענות שהועלו במסגרת כתב הבקשה. נושא זה מקבל משנה תוקף עת בה המדובר בבקשה לאישור תובענה ייצוגית, כפי שהובא בפסיקה: ברע"א 4778/12 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ ואח' נ' אופיר נאור [ ב- 19.7.2012], דובר על מצב בו במסגרת כתב תשובה צירף המבקש ראיות חדשות,- חוו"ד כלכלית מטעמו אשר לא הוגשה בבקשה לאישור התובענה הייצוגית עצמה. כך תיאר נשיא בית המשפט העליון, השופט א' גרוניס את ניסיון עשיית מקצה השיפורים לבקשה לאישור התובענה הייצוגית: "יש לבלום את התופעה שקנתה לה אחיזה בימינו, של ניסיונות חוזרים ונשנים לעריכת מקצה שיפורים בבקשות לאישור תובענה ייצוגית אשר נשענו, עם הגשתן, ולעתים במודע, על תשתית עובדתית רעועה. אכן, "אין להתיר ניסיונות ליצוק תוכן לבקשות נבובות לאישור תובענה ייצוגית תוך כדי הליך האישור" (עניין פופיק, פיסקה 9). התנהלות כאמור מסרבלת לשווא את הדיון בבקשת האישור; היא מובילה לניצול לא יעיל של משאבים שיפוטיים יקרי ערך; והיא מטילה נטל על המשיב לבקשת האישור, שלעתים אין לו כל הצדקה". ברוח דברים אלו ראוי להביא את החלטתי בת"א (ת"א) 1545/08, בש"א 8338/09 סופר פארם (ישראל) בע"מ נ' אלפסי [ ב-20.5.2009]: "תשובת המבקש כשמה כן היא, ואין להופכה מ"תשובה" ל"בקשה משופרת", שאחרת יוארך ההליך שלא לצורך, ותיווצר חוסר הגינות כלפי המשיב, שלא זכה להתייחס בתשובתו לתשובה החדשה והמשופרת". במילים אחרות, אל לו לבית המשפט לאפשר מצב בו עורך מבקש מקצה שיפורים בדרך של העלאת טענות חדשות במסגרת תשובה לבקשה, בכך יגרום בית המשפט לתוצאה לא רצויה לפיה הצדדים שרויים בתחרות שאינה שווינית, כאשר המבקש מעלה דבריו על הכתב מבלי שהמשיב יכול להגיב לעניינים אלו. השופטת ש' גדות עמדה על הסכנה המיוחדת השרויה בעיקר מצב בו המדובר בתובענה ייצוגית, בת"א (ת"א) 2555/02 בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' חי אלי [ ב-26.4.2006]: "כאשר מדובר בתובענה ייצוגית יש לנהוג בזהירות יתר במתן אפשרות למבקש להעלות טענות חדשות ולהרחיב את חזית המחלוקת, נוכח הסכנות שהנתבעים עומדים בפניהן בתובענות מעין אלה. בתובענה ייצוגית, בה נדרש התובע לתום לב ולייצוג הולם את קבוצתו, מצופה ביתר שאת מהתובע להעלות מלכתחילה את מירב הטענות ולתחום כהלכה, וכבר מלכתחילה, את גדר המחלוקת". עם זאת, בפסיקה מאוחרת יותר נקבע כי יש לבצע הבחנה בין תובע ייצוגי אשר הגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית בעלת תשתית ראויה המבקש בתשובה להרחיב את הראיות והאסמכתאות מטעמו, לבין מצב בו תובע ייצוגי הגיש מלכתחילה תביעה לקויה, בעלת תשתית רעועה, המבקש לתקן את הליקויים הנ"ל במסגרת התשובה. במצב הראשון ינקוט בית המשפט בגישה מקלה יותר לעומת המצב השני (ר': ת"א (ת"א) 1200/06 בנק לאומי לישראל נ' אלבז [ ב-6.5.2007]). בהחלטתי בת"א (ת"א) 1980/04, בש"א 10361/05 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' פרמינגר [ ב-23.2.2006], קבעתי כלל אצבע ראשון הנוגע לכתב התגובה, והוא: "אין לטעון בכתב התגובה טיעונים חדשים שאינם נובעים מכתב התשובה". את כלל האצבע השני קבעתי בת"א (ת"א) 1600/99, בש"א 601668/99, בש"א 36421/99 תבל תשדורת בינלאומית לישראל בע"מ נ' ברנשטיין (לא פורסם): "פרשנות מסמכים וחוקים, אין לה מקום, למצער בכתב התשובה". בקשה בכתב