מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא שיקולים במתן צו הפטר: 1. בפני בקשתו של החייב למתן צו-הפטר.   2. אל הנתונים העיקריים הצריכים לעניין: בקשת החייב למתן צו-כינוס ולהכרזתו כפושט רגל הוגשה ביום 18.3.1997. ביום 11.11.1993 ניתן צו לכינוס נכסי החייב ואשתו, בין היתר לאור מצבם הקשה במיוחד. לאסיפות הנושים בעניינם לא התייצב איש מבין הנושים, וביום 10.3.1994 הם הוכרזו פושטי רגל, ועו"ד ש' אורי מונה נאמן על נכסיהם.   3. חובות החייב נובעים בחלקם מעסק של ציור שלטים. לטענת החייב העסק התמוטט עקב היעדרויותיו מפאת מחלתו ונכותו.   תביעות החוב שהוכרעו: בנק טפחות - 50,000 ש"ח. הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ - 37,272 ש"ח.   תביעות חוב שטרם הוכרעו: מס הכנסה - 1,064,548 ש"ח.   4. על החייב הוטל לשלם תשלום חודשי בשיעור 150 ש"ח. קיים פיגור של מספר חודשים בתשלומים. בקופת פשיטת הרגל הצטבר סך 7,500 ש"ח. הדוחות החודשיים אינם מוגשים באופן סדיר.   5. החייב נשוי ולו 6 ילדים. 3 מהם נשואים וגרים מחוץ לבית, ו-3 גרים בבית. הוא עובד היום במוסד שיקומי "חזון פתיה" ומשתכר 2,000 ש"ח לחודש. נקבעה לחייב על ידי המוסד לביטוח לאומי דרגת אי-כושר של 75%. הוא חולה במחלת ההמופיליה, וגם אשתו (שגם היא הוכרה כפושטת רגל) ואחד מבניהם מוכרים כנכים. המשפחה מקבלת קצבת נכות של 2,146 ש"ח לחודש. אשת החייב אינה עובדת ולמשפחה הוצאות רפואיות עקב נכותם.   6. לחייב אין נכסים. דירתו נמכרה בהליכי הוצאה לפול ב- 1989 וממכירתה שולמו חובות. כיום גרה המשפחה בשכירות. אין לחייב רכב למרות שהוא זכאי לקצבת ניידות עקב מגבלותיו הפיסיות.   7. עמדות הגורמים הנוגעים בדבר הן: עמדת הכונס הרשמי תומכת במתן צו הפטר חלוט, בעיקר בשל מצבו הבריאותי של החייב ומאחר שאין טענה כי את החובות צבר שלא בתום לב.   עמדת הנאמן היא כי מצד אחד יש טעם טוב להפטר בהיות החייב נכה ונוכח העובדה כי יצר חובות שלא מתוך כוונת מרמה, והוא חסר רכוש וחסר אפשרות סבירה לפירעון החובות. מאידך, לטענתו, החובות נוצרו עקב הזנחה, והחייב לא הקפיד על התשלומים החודשיים והגשת הדוחות. כמו כן, לא נפרע החוב בדין קדימה ולא שולם דבר לנושים הרגילים.   במועד הדיון התייצבו נציג הבנק הבינלאומי וכן נציגת רשויות המס. נציג הבנק (עו"ד בר-הלל) התנגד להפטר, ועמדתו היא כי אף שאין סיכוי שהחוב לבנק ייפרע בעתיד, יש להגן על הציבור מפני האפשרות כי ההפטר יאפשר לחייב פתיחת עסק חדש שסיכונים בצידו.   נציגת מס הכנסה (עו"ד איריס כהן) הסכימה למתן הפטר על תנאי לחייב, מותנה בתשלומים, ולצורך כך הסכימה להעמיד את החוב לרשויות המס על סכום הניכויים בשיעור של 15,000 ש"ח בתשלומים של 200 ש"ח לחודש. בסופו של דבר השאירה את שאלת התניית ההפטר בתנאי לשקול-דעת בית-המשפט.   לאחר שנפרשה היריעה העובדתית והובאו עמדות הגורמים המעורבים בעניין, זוהי עמדתי:   נקודת המוצא בבחינת השאלה אם להיענות לבקשת ההפטר היא זו: מטרות הליכי פשיטת רגל הם, מצד אחד, ליצור שוויון בין הנושים בחלוקת נכסי פושט הרגל, ומצד שני ליישם את עקרון ההפטר שביסודו התפיסה כי גם פושט רגל זכאי, בתנאים מתאימים, לפתיחת דף חדש בחייו, ובלבד שלא נהג בחוסר תום-לב כלפי נושיו. (ראה הצ"ח לתיקון פקודת פשיטת רגן (תיקון מס' 3) הצ"ח 2282, תשנ"ד, עמ' 498).   באופן ספציפי יש לשקול את השיקולים הבאים   (א) החשיבות שבמתן אפשרות לחייב לפתוח דף חדש בחייו ובחיי משפחתו;   (ב) תום-לבו ודרך התנהגותו לפני פשיטת הרגל ובמהלכה;   (ג) היקף הפירעון של חובותיו והסיכוי הקיים לגבי שינוי בכושר הפירעון בעתיד;   (ד) היקף החובות והיקף ואופי ההתנגדויות להפטר.   על רקע הצורך לאזן בין עניינו של החייב שנקלע לחדלות פירעון והוא חסר נכסים, לבין אינטרס הנושים בפירעון חובותיהם, ונוכח השיקול הקיים למנוע ניצול לרעה של הליכי פשיטת רגל, עמדתי היא כי יש להקנות לחייב הפטר חלוט במקרה זה, וזאת מהטעמים הבאים: המדובר, כאמור, באדם נכה בשיעור גבוה, מטופל במשפחה שגם לה בעיות מיוחדות, אין לו נכסים כלשהם, ומה שהיה לו כבר נלקח לתשלום חובותיו.   אין כל סיכוי, נוכח מצבו, כי בעתיד יגדל כושר הפירעון שלו מעבר לסיפוק הצרכים המיידיים שלו ושל בני משפחתו, וגם זאת רק בסף של מינימום, כך שהשארתו בהליכי פשיטת רגל לא תועיל לנושיו. לעומת זאת, היא תימנע מהחייב אפשרות לפתוח דף חדש ולנסות ולקיים את עצמו ומשפחתו ברמת חיים אנושית.   בנסיבות אלה, באיזון עניינם של הנושים מול החייב, מטה הכף לטובת האחרון, בבחינת זה יזכה והשני לא יחסר. ומכאן שהפטר בנסיבות אלה יהיה מועיל לחייב מבלי שיפגע באורח משמעותי בנושים.   יש להוסיף כשיקול חשוב התומך במסקנה זו, כי אין טענה שהחייב הונה את נושיו או פעל שלא בתום-לב בתקופה שקדמה לפשיטת הרגל. לגנותו ניתן לומר כי לא שילם חלק מהתשלומים החודשיים ולא הקפיד בהגשת דוחות ועל כן הוא ראוי לביקורת, אולם במכלול השיקולים הצריכים לעניין אין לראות בגורמים אלה עניינים מהותיים עד כדי סירוב למתן הפטר או התנייתו בתנאים.   לאור דברים אלו, אני מחליטה להיענות לבקשת החייב ולהעניק לו צו הפטר חלוט כמבוקש.   תוקפו של צו ההפטר ממועד מתן החלטה זו.     הפטרצווים