##מהו שיפוי בין מעוולים ?## ככלל, יש לחייב מזיק אך בגין הנזק שאותו הוא גרם. כלל זה נתון לסייג מקום בו מדובר במעוולים במשותף לסוגיהם השונים. במקרים אלו, חב כל אחד מהמעוולים לנזק כולו, ביחד ולחוד. לפיכך, הניזוק רשאי לתבוע את הנזק כולו מכל אחד מהמזיקים, מחלקם או מכולם, לפי רצונו. אין חולק כי למזיק ששילם מעבר לחלקו, קמה זכות לשיפוי כלפי המזיקים האחרים. סעיף 83 לפקודת הנזיקין עניינו תביעה ושיפוי במעוולים יחד, מורה כך: "83. (א) סבל אדם נזק עקב עוולה - אין פסק-הדין שניתן נגד מעוול החב על אותו נזק חוסםבעד הגשת תובענה נגד אדם אחר שאילו נתבע לדין היה חב על אותו נזק כמעוול יחד. (ב) הוגשו בשל נזק אחד על ידי האדם שסבל אותו או לטובת עזבונו, בן-זוגו, הורו או ילדו, תובענות אחדות נגד מעוולים החבים על אותו נזק, אם כמעוולים יחד ואם באופן אחר - סך כל הסכומים שאפשר להיפרע כפיצויים בפסקי-הדין שיינתנו באותן תובענות לא יעלה על סכום הפיצויים שנפסק בפסק-הדין שניתן ראשון ולא בוטל בערעור, או כפי ששונה בערעור, ובכל אחת מן התובענות, זולת זו שניתן בה פסק-דין ראשון כאמור, לא יהיה התובע זכאי להוצאות, אלא אם סבור בית המשפט שהיה יסוד סביר להגיש את התובענה; היה פסק-הדין הראשון נגד מעביד כמשמעותו בסעיף 82 ובנסיבות המפורטות בו, יבוא לענין סעיף-קטן זה במקום סכום הפיצויים שבפסק-הדין הראשון הסכום שהיו פוסקים אילולא סעיף 82. " ##סעיף 84 לפקודת הנזיקין עניינו שיפוי בין מעוולים:## "84. (א) כל מעוול החב על הנזק רשאי להיפרע דמי-השתתפות מכל מעוול אחר החב, או שאילו נתבע היה חב, על אותו נזק, אם כמעוול יחד ואם באופן אחר, אלא ששום אדם לא יהא זכאי להיפרע דמי-השתתפות לפי סעיף-קטן זה ממי שזכאי לשיפוי ממנו בשל החבות שבגללה נתבעת ההשתתפות. (ב) בהליכים על השתתפות לפי סעיף זה יהיו דמי-ההשתתפות בסכום שיקבע בית המשפט על פי הצדק והיושר בהתחשב עם מידת-אחריותו של האדם לנזק; בית המשפט מוסמך לפטור אדם מחובת-השתתפות או להורות שהשתתפותו של אדם תהא כדי שיפוי מלא. " כאשר מוגשת תביעת נזיקין כנגד מספר נתבעים, נדרש בית המשפט לקבוע את מידת השתתפותו, של כל נתבע בתשלום הנזק, זאת בהתאם לקבוע בסעיף 84 כנזכר לעיל. כידוע, בין נתבעים בתביעת נזיקין, האחראים כמעוולים במשותף, אין הכרח, דרך כלל, במשלוח הודעות לצד שלישי בינם לבין עצמם (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית תשס"ג-2003 עמ' 335; ע"א 477/85 בוארון נ' עיריית נתניה, פ"ד מב (1),415). ##שיפוי בין מעוולים - התיישנות:## מה הדין בסוגיית מירוץ ההתיישנות בתביעת שיפוי בין מעוולים במשותף ? לפי הפסיקה, מרוץ ההתיישנות בתביעת שיפוי בין מעוולים מתחיל, לכל המוקדם, עם מתן פסה"ד בתביעה הנזיקית, המחייב את המעוול שנתבע בתשלום לניזוק (ע"א 1386/05 סיבוס רימון תעשיות מבנים ופיתוח בע"מ נ' מוסד הטכניון למחקר ופיתוח בע"מ, 02/07/2008). ##מה זה "מעוולים במשותף" בנזיקין ?## סעיף 11 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], התשכ"ח – 1968 קובע כי : "היה כל אחד משני בני – אדם או יותר חבים לפי הוראות פקודה זו, על מעשה פלוני, והמעשה הוא עוולה, יהיו חבים יחד על אותו מעשה כמעוולים יחד וניתנים להיתבע עליה יחד ולחוד". סעיף 83(א) לפקודה קובע כי, באם אדם סבל נזק עקב עוולה, אין פסק הדין שניתן כנגד מעוול החב על אותו נזק חוסם בעד הגשת תובענה נגד אדם אחר, שאילו נתבע לדין היה חב על אותו נזק כמעוול יחד. וסעיף 84 קובע כי כל מעוול החב על הנזק רשאי להיפרע דמי השתתפות מכל מעוול אחר החב, או שאילו נתבע היה חב על אותו נזק, אם כמעוול יחד ואם באופן אחר. כן נקבע כי דמי ההשתתפות יהיו בסכום שיקבע בית המשפט עפ"י הצדק והיושר בהתחשב עם מידת אחריותו של האדם לנזק. מקרים בהם סבל אדם נזק עקב מעשה עוולה, המבוצע ע"י שני מזיקים או יותר, נחלקו לשלושה: הראשון, מעוולים במשותף. השני, מעוולים בנפרד שגרמו נזק אחד. השלישי, מעוולים בנפרד שגרמו נזקים נפרדים. שני הסוגים הראשונים מכונים " מעוולים ביחד" וחבים עפ"י הפקודה על מלוא הנזק, ביחד ולחוד ( ראה ד"נ 15/88 מלך נ' קורנהויזר). ##חלוקת הנזק ונטל ההוכחה:## כאשר מתעורר ספק באיזה סוג מקרים מדובר או מקום בו קיים קושי בחלוקת הנזק בין המעוולים - הנתבעים, הנטל להוכיח כי הנזק שנגרם ניתן לחלוקה מוטל על המעוולים, ואם לא יעמדו בנטל הם יחובו ביחד ולחוד לכל הנזק שנגרם (ע"א 2906/01 עירית חיפה נ ' מנורה חברה לביטוח בע"מ). בעוד שסעיף 11 לפקודת הנזיקין עניינו ביחסים בין הניזוק-התובע לבין המעוולים-הנתבעים, חלוקת האחריות בין המעוולים לבין עצמם עניינה ביחסים הפנימיים שביניהם (ע"א 248/86 עיזבון חננשוילי נ' רותם, חברה לביטוח, פ"ד מה(2) 529, 539 (1991)). החלוקה הפנימית בין המעוולים נעשית כאמור בסעיף 84(ב) לפקודת הנזיקין על פי "הצדק והיושר בהתחשב עם מידת-אחריותו" של כל אחד מהמעוולים. בפסיקה נקבע כי החלוקה תיעשה לפי מידת האשם המוסרי שיש לייחס לכל אחד מהמעוולים... או על פי מבחן האשמה ההדדית הכולל הן את רכיב הסיבתיות והן את רכיב האשמה המוסרית..." אשר לאופן בו תחולק האחריות בין מעוולים במשותף, הדבר נתון במידה רבה לשיקול דעתו של השופט היושב בדין. ראו לעניין זה דבריו של כב' הש' טירקל בע"א 7130/01 סולל בונה בנין ותשתית בע"מ נ' תנעמי פ"ד נח(1) 1, (1/10/03): חלוקת האחריות בין מעוולים במשותף מסורה לשיקול דעתו של היושב בדין, הרואה את העדים, מתרשם מהם ומחומר הראיות וקובע את החלוקה לפי מידת האשמה המוסרית של כל אחד מהם... וכבר נאמר כי: "...הדבר תלוי במידה כה רבה בשיקול דעת ובהתרשמות השופט, שכמעט ולעולם לא תמצא שני פוסקים שיגיעו בדיוק לאותה מסקנה".עוולהמעוולים במשותף / ריבוי מעווליםשיפוי