מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא שינוי מבני באוניברסיטה: 1. המבקש הינו ארגון הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטת בן גוריון, המאגד בתוכו עובדים אשר מועסקים על ידי המשיבה בתפקידי הוראה ומחקר במסגרת מסלולי העסקה שונים המוסדרים בהסכמים קיבוציים. 2. המשיבה הינה מוסד להשכלה גבוהה כהגדרתו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח - 1958. 3. במסגרת ס"ק 46722-11-12, עותר המבקש להוצאת צווים זמניים אשר ימנעו את שינוי מסלול העסקתן של ארבע מורות העוסקות בהוראת עברית ביחידה לתלמידי חו"ל באוניברסיטה (להלן: "המורות"), ובד בבד יחייבו את המשיבה להעסיק את אותן מורות במסלול העסקה של "עמית הוראה". 4. בתיק ס"ק 46739-11-12, עותר המבקש כי בית הדין יורה על להוצאת צו זמני אשר ימנע מהמשיבה לבצע כל שינוי מבני וארגוני במשיבה בנוגע להוראת השפה העברית אשר יהא בו משום לשנות את מסלול העסקתן של המורות. הרקע להגשת הבקשות 5 ביום 17.3.12 הועבר ליו"ר ארגון הסגל הזוטר, מר עופר חרמוני, מסמך נלווה להסכם קיבוצי אשר נחתם בין הצדדים, החתום על ידי מנכ"ל וסגן נשיאת אוניברסיטת בן גוריון, מר דוד ברקת (להלן: "מכתב המנכ"ל"), אשר עניינו העסקת עובדים בקורסי קיץ, תוכניות תקציביות ותוכניות שבתקציב סגור או מותנה. 6. בסעיף 1 למכתב המנכ"ל נאמר כי "החל בסמסטר ב' תשע"ב, יועסק מורה מן החוץ, העונה להגדרת "עמית הוראה" בהסכם הקיבוצי מיום 14.12.08 בתנאי העסקה של "עמית הוראה" גם בקורסי הקיץ, תוכניות תקציביות ותוכניות שבתקציב סגור או מותנה. מנויים מתוקנים לפי סעיף זה ככל שידרש יצאו עד 1.6.2012". 7. עוד נאמר במכתב המנכ"ל כי "מסמך זה בא להיטיב כמפורט בו למרות האמור בסעיפים 8 א' ו- ג' להסכם הקיבוצי המיוחד 14.12.08". 8. לנוכח האמור במכתב המנכ"ל פנו המורות להסדיר את כתבי המנוי שלהן, אולם בקשותיהן נדחו על ידי הנהלת המשיבה. 9. לאור דחיית בקשות המורות פנה מר חרמוני, יו"ר המבקש דאז למזכיר האקדמי של המשיבה, ובו ביקש לתקן את אופן העסקתן של המורות ולהעבירן למסלול העסקה של "עמית הוראה". 10. על מכתבו של יו"ר הארגון השיב המזכיר האקדמי, פרופ' אריאל פלדשטיין, כי על פי הסכמי העסקה רק מרצים אשר מלמדים בקורסים המזכים בנקודות זכות אקדמיות יהיו זכאים לקבל דרגת שכר של עמית הוראה, והואיל ו"הקורסים אשר נלמדים במסגרת לימודי חו"ל אינם מזכים בקרדיט אקדמי באוניברסיטה אלא מקבלים הכרה אקדמית על ידי אוניברסיטת האם", אין הם מזכים במסלול העסקה כ"עמית הוראה". 11. הצדדים נפגשו ואף התקיימה ביניהם תכתובת אולם ללא הועיל, ומבלי שהצליחו להגיע לעמק השווה, בנוגע לקביעת מסלול העסקתן של המורות. 12. ביום 7.11.12 קיבלו המורות מכתבים ובהם זימון לשימוע לצורך בחינה מחדש של מסלול העסקתן (להלן: "מכתבי השימוע"). במכתב נאמר, כי בבדיקה שנערכה התגלה כי הקורס אותו מלמדות המורות, אינו מזכה בנקודות זכות באוניברסיטת בן גוריון ועל כן אינו נחשב כ"הוראה אקדמית". 13. עוד נאמר במכתבי השימוע כי המשיבה שוקלת לבחון את אופן העסקתן של המורות, ולהציע להן צורת העסקה בחוזה אישי, וצויינו בו קווים כלליים של תנאי העסקה. 14. המבקש פנה למזכיר האקדמי ביום 13.11.12 והלין על האופן בו זומנו המורות לשימוע, אולם טענותיו לא התקבלו על ידי המשיבה, ולפיכך פנה המבקש לבית הדין. 15. לאור "מידע חדש" שהגיע אליו פנה המבקש לבית הדין ביום 29.11.12 על מנת להורות על מניעת ביצוע שינויים מבניים ואירגוניים ביחס לזכויות הנטענות בנוגעת לבקשת הצד. עיקרי טענות המבקש: 16. המשיבה התחייבה במסגרת מכתב המנכ"ל אשר הינו חלק בלתי נפרד מהמכתב הנלווה להסכם הקיבוצי שנחתם ביום 17/3/12, כי מרצים המלמדים בקורסים במחלקה לתלמידי חו"ל יזכו לשיפור בתנאי העסקה ויוכרו כ"עמיתי הוראה" ולפיכך יש להעניק למורות מסגרת העסקה במסלול זה. 17. המשיבה פועלת בניגוד להסכם הקיבוצי ומבקשת למנוע את קידום העסקת המורות ותחת זאת להעסיקן במסלול העסקה שונה מזה שמועסקות היום, באמצעות כתבי מינוי במעמד של מורות מן החוץ. 18. המשיבה נמנעת מליישם את ההסכם הקיבוצי ואף מבקשת לשלול מהמורות את הזכויות המגיעות להן ממסלול העסקתן הנוכחי ותחת זאת מבקשת להעסיק את המורות באמצעות חוזה אישי תוך ניסיון לקבוע עובדות בשטח. 19. המשיבה מקיימת הבחנה פסולה בין המרצים המלמדים בקורסים לקראת קבלת נקודות זכות בארץ לבין מרצים המלמדים את אותם הקורסים בחו"ל, שכן היא קובעת כי רק הוראת קורס המקנה נקודות זכות אקדמיות אצלה, בא בגדר קורס הוראה אקדמית. 20. במכתבי השימוע ישנה כוונה להרע באופן ממשי את תנאי עבודתן של המורות, ומכתב זה מהוות תיגר באופן ישיר על העבודה המאורגנת במשיבה שכן לא הייתה עימו כל התייעצות עובר להוצאת מכתבי השימוע. 21. המשיבה פנתה באופן ישיר למורות בנוגע לשינוי צורת העסקתן והתעלמה מהארגון המייצג אותן. 22. בכוונת המשיבה לבצע שינוי מבני וארגוני אשר יפגע בבקשת הצד ויציב את המבקש בפני עובדה מוגמרת אשר לא יהיה ניתן לשנותה. עיקרי טענות המשיבה 23. המורות אשר עניינן עומד במוקד הסכסוך עוסקות בהוראת העברית ולא בהוראה אקדמית ולפיכך אין מקום להעסקתן במסלול העסקה של "עמית הוראה". 24. לנוכח מהות תפקידן של המורות והקורסים אותם הן מלמדות, הן אינן זכאיות לתנאי השכר אשר נקבעו בהסכמים הקיבוציים אשר נחתמו עם הסגל האקדמי הזוטר. 25. על אף שהמורות אינן קשורות לסגל האקדמי הזוטר, נוהלו עימן שיחות בעניינן, ולא הייתה התעלמות מצד המשיבה מהארגון על אף שאינו מייצג את המורות. 26. המורות הועסקו במסגרת חוזה לזמן קצוב ועם פקיעתו של החוזה שמורה למשיבה הזכות לשנות את תנאי העסקתן של המורות. 27. אין כל קשר בין השינוי הארגוני שמבקשת האוניברסיטה לעשות בנוגע לשפה העברית לבין מעמדן של המורות. כעת נעשה סדר וארגון מחדש בנושא הוראת עברית, כיום הוראת עברית אינה הוראה אקדמית אלא ניתנת כקורס שירות לשיפור השפה העברית. 28. כלל פעולותיה נעשות במסגרת הפררוגטיבה הניהולית והחופש האקדמי ואין כל מקום להגבילה, הן בנוגע לשינוי המבני אשר הינה חפצה לבצע בנושא השפה העברית, והן בנוגע לשינוי מסלול העסקת המורות. 29. העסקת המורות במתכונת החדשה תשפר את תנאי העסקתן ולא תפגע בהן. דיון והכרעה 30. תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 אשר חלה בבית הדין לעבודה מכוח תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה, התשכ"ח - 1969, קובעת כדלקמן: "(א) הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש. (ב) בהחלטתו בדבר מתן הסעד הזמני, סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות לעניין הערובה שעל המבקש להמציא, יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה: (1) הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכל נזק שעלול להיגרם למחזיק או לאדם אחר; (2) האם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש". 31. בפסיקה נקבעו שלושה תנאים מצטברים למתן סעד זמני : "א. על מבקש הסעד להוכיח עילת תביעה המתבססת על זכות שלכאורה קנויה לו. למותר לציין כי לצורך מתן סעד זמני, די בראיות לכאורה לצורך הוכחת העובדות השנויות המחלוקת ולא נדרש שכנוע במידה הדרושה להכרעה בהליך. ב. על בית הדין לבחון האם קיימים שיקולים שלא להיעתר לבקשה, היינו: האם בא המבקש ביושר, בניקיון כפיים או שמא העלים עובדות חשובות מידיעת בית הדין והבקשה לוקה בשיהוי. ג. על בית הדין לשקול את מידת הנזק העשוי להיגרם לכל אחד מבעלי הדין אם יינתן הצו אם לאו והשוואתם זה לזה". (ראה דב"ע 3-77/98 ג'אסר אבו עראר - המועצה המקומית ערערה, עבודה ארצי לא (2), 149). 32. ביום 26.12.12 התקיים דיון מאוחד בשתי הבקשות למתן סעד זמני, אולם בבואנו להכריע בנוגע לבקשות, מצאנו להפריד את הדיון, בכל בקשה בנפרד. 33. טרם נתייחס לטענות הצדדים נזכיר כי בשלב בו אנו נמצאים למתן סעד זמני קביעותינו הינם בגדר קביעות לכאורה בלבד ומבוססת על תשתית ראייתית מצומצמת אשר הובאה בפנינו, ואין בקביעות אילו משום לשנות מסקנותינו בדיון בבקשת הצד, שאז תובא בפנינו המסכת העובדתית באופן רחב. ס"ק 46722-11-12 - מסלול העסקת המורות כעמיתות הוראה 34. אין מחלוקת בין הצדדים כי מכתב המנכ"ל אשר נשלח ליו"ר הארגון הינו חלק בלתי נפרד מההסכם הקיבוצי אשר נחתם בין הצדדים בשנת 2012, אולם הצדדים חלוקים בעניין זה בנוגע לפרשנות הראוייה שיש ליתן למכתב זה, וכן בנוגע לשאלת מעמדן של המורות כחברות בארגון הסגל הזוטר, וממילא תחולתם של ההסכמים הקיבוציים לגביהן. 35. המבקש טוען כי ההגדרה של "עמית הוראה" לפי נוסח ההסכם הקיבוצי נשענת כל כולה על מבחן ההכנסה, ואינה מתייחסת לזכאות שמקנה הקורס לנקודות הזכות האקדמיות בהן מכירה האוניברסיטה המעניקה את התואר, כפי שטען המזכיר האקדמי של המשיבה. 36. לטענת המבקש מאחר והמורות משמשות בדרגת "מורה מן החוץ" ביחידה ללימודי חו"ל יש להעניק להן שכר במסלול העסקה של "עמיתות הוראה" כפי שקובע מכתב המנכ"ל. 37. המשיבה טוענת מנגד כי מכתב המנכ"ל מתייחס אך ורק לעניין קורסים המזכים בנקודות זכות באוניברסיטת בן גוריון, ומאחר והקורסים אותן מלמדות המורות אינם מזכים בנקודות זכות, אין להכיר במורות כעמיתות הוראה. 38. מושכלות ראשונים הם כי הפרשנות שיש להעניק להסכם קיבוצי הינם כללי הפרשנות הנוגעים לפרשנות חוזים, הווי אומר פרשנות המבוססת על תכלית המנסה לאתר את אומד דעתם של הצדדים לחוזה, ואת האינטרסים, המטרות והערכים שההסכם נועד להשיג (ר' ע"ע 1308/04 שרגא קריגל - רשות הנמלים והרכבות, מיום 11.7.06; ע"ע 35912-08-10 אסתר תריף - עיריית יהוד מונוסון, מיום 27.9.11). 39. התחקות אחר אומד דעת הצדדים תעשה בראש ובראשונה לפי לשון ההסכם העולה מתוכו, וכן מן הנסיבות האחרות האופפות את ההסכם (ר' ע"ע (ארצי) 1406/02 עיריית גבעתיים - משה ברקוביץ). 40. מעיון במכתבו של מנכ"ל האוניבריסטה עולה כי מכתבו מבקש להרחיב את תחולת העסקה במסלול "עמית הוראה" על עובדים המועסקים בין היתר במסלול העסקה של "מורים מן החוץ". 41. במכתבו מדגיש המנכ"ל כי העברה בין מסלולי העסקה האמורים תחול בהתקיים שני תנאים. תנאי האחד שהמורה מן החוץ עונה על ההגדרה של "עמית הוראה" כהגדרתו בהסכם הקיבוצי מיום 14.12.08, אשר נחתם בין ראשי ועד האוניברסיטאות לבין ארגוני הסגל הזוטר, ואילו התנאי השני הינו, מורה מן החוץ, המלמד במסגרת תוכנית לימודים לתואר אקדמי. 42. סעיף 4 להסכם הקיבוצי האמור קובע את ההגדרה "עמית הוראה" באופן הבא: "עמית הוראה - כל מי שמוסד מבקש להעסיקו בשירותו כעובד הוראה, תרגול והדרכה אקדמיים, שהכנסתו השנתית מעבודה, שלא ממשרה אקדמית ממוסד כלשהוא להשכלה גבוהה בישראל, כשכיר (לא כולל השתתפות המעביד בהוצאות נסיעה) ו/או מעסק ו/או ממשלח יד ו/או מקיצבה ממעביד או מקרן פנסיה (להלן בסעיף זה "הכנסה"), אינה עולה על ההכנסה השנתית המירבית כהגדרתה להלן, בהתאם להצהרתו בדבר "הכנסה" כמפורט להלן אך למעט, וכל מי שעונה לאחד או יותר מהתנאים שלהלן...". ובנוגע להגדרת ההכנסה השנתית נקבעה ההגדרה: "ההכנסה השנתית המרבית" - המכפלה של 12 בסכום השווה ל- 175% השכר הממוצע במשק האחרון הידוע במועד מתן ההצהרה, כפי שהשכר הממוצע מתפרסם לפי חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה-1995." 43. על פי לשון הסעיף המבחן לקביעת מעמדו של עמית הוראה הינו מבחן ההכנסה, ובתנאי שהעסקתו הינה לצורך הוראה אקדמית, דבר אשר מוביל לבחינת התנאי השני, האם הקורסים אותם לימדו המורות הינם בגדר "הוראה אקדמית". 44. ב"כ המבקש טענה בסיכומיה כי הקביעה האם מדובר בקורס אשר בא בגדר "הוראה אקדמית" נתונה לסמכות המועצה להשכלה גבוהה, ומאידך טענה ב"כ המשיבה כי המועצה להשכלה גבוהה מאשרת רק תוכנית או רציונל של תוכנית אולם אינה מאשרת האם קורס מסוים הינו קורס אקדמי. 45. לאחר ששמענו את עדויות הצדדים וסיכומיהם, עיינו בכתבי טענותיהם ובנספחים אשר צורפו להם, הגענו לכלל מסקנה כי בשלב זה הוצגה לפנינו תשתית מספקת המצביעה לכאורה על כך כי יש מקום להותיר על כנו את הצו הארעי אשר ימנע את שינוי מסלול העסקתן של המורות, מהאופן בו מועסקות כעת במשיבה, ולהלן נביא את טעמינו לכך. הגדרת המורות כ"מרצה מן החוץ" 46. המשיבה בכתב תשובתה לבקשת המבקש, הבהירה כי המורות הועסקו על פי כתב מנוי הזהה לכתב מינוי של מורה מן החוץ (ר' סעיף 39 לכתב התשובה). 47. המשיבה טענה כי צורת העסקה זו הייתה לשם הנוחות בלבד, אולם בפועל שכרן של המורות לא שולם להן, באופן זהה למרצה שדורג כ"מורה מן החוץ". 48. עוד טענה המשיבה כי המונח "מרצה מן החוץ" אשר הופיע בכתבי המינוי של המורות נעשה "ביד רחבה" וניתן לעובדים נוספים מבלי שיש קשר לעניין סוג ההוראה בו עוסקים אותם עובדים בפועל. 49. משהגדירה המשיבה את המורות כ"מרצה מן החוץ" יצרה אצל אותן מורות מצג לפיו הינן עונות על הגדרה זו והינן מלמדות קורס ברמה אקדמית, כפי שהבהיר בעדותו מר חרמוני, יו"ר ארגון הסגל הזוטר בעבר: "ת. לפני ההסכם לא ידענו וכך גם המורות שהן מועסקות בתנאים שהם תנאים של מורה מן החוץ. המורות היו חברות סגל זוטר מהיום הראשון שבו מורים מן החוץ נכנסו לסגל הזוטר. המורות שילמו דמי ועד, מהדוחות עולה שקיבלנו כסף והדוחות אומרות שהמורות הן חלק מהסגל הזוטר. מתוך המידע החלקי שהאוני' נתנה לא יכולנו לדעת שהמורות לא מקבלות את התנאים שמגיעים להם מההסכמים שלנו, הן קיבלו חצי ממה שהגיע להן מההסכמים". (עמ' 6 לפרוטוקול, ש' 15-20). מר חרמוני העיד במסגרת חקירתו הנגדית כי ברגע שהמורות הבינו כי אינן מקבלות את השכר והתנאים של מרצה מן החוץ, הוא פנה אל הרקטור, והאחרון אישר בתחילה כי המורות יועברו למסלול העסקה של עמיתות הוראה, ורק לאחר מכן חזר בו מהסכמתו לנוכח העלויות הגבוהות הכרוכות במהלך זה: "ש. אישרו להם להיות עמיתות הוראה? ת. היתה גם תכתובת שאנו לא חשופים אליה. אני יודע בוודאות שהיתה הרקטור אישר לי שהיתה והוא אישר לי שהן יהיו עמיתות הוראה בדרגה א'. ש. אתה הצגת בפני הרקטור בדיון הזה שיש מחלוקת בשאלה האם ההוראה שלהן היא אקדמית? ת. לא. לא היתה מחלוקת." (פרוטוקול, עמ' 7 ש' 14-19) 50. מעדותו של מר חרמוני נוצר הרושם ולו לכאורה בלבד, כי המורות הועסקו כמורות מן המניין בפועל, והייתה כוונה להעסיקן במסלול "עמית הוראה", ומכאן שקיימת ראיה לכאורה כי מכתב המנכ"ל חל אף לגביהן. 51. לא מצאנו בהסבריה של המשיבה נימוקים משכנעים לכך שהאופן בו העסיקה את המורות, אותו הגדירה בכתב מינוי כ"מרצה מן החוץ" היה רק "בשל הנוחות", ומהנתונים אשר הובאו בפנינו, התקשתה המשיבה להרים את נטל ההוכחה כי מדובר בכתב מינוי שניתן ללא קשר למהות ההוראה. 52. משקיימות ראיות לכאורה המעידות על כך כי הקורסים בהם לימדו המורות היו בגדר "הוראה אקדמית" בשים לב לאופן העסקתן על ידי המשיבה כ"מרצות מן החוץ", סבורים אנו כי נכון יהיה להורות על מניעת שינוי מסלול העסקתן של המורות עד לפריסת מכלול הראיות והנתונים במסגרת הדיון העיקרי בבקשת הצד. חברותן של המורות בארגון הסגל הזוטר 53. בדיון שהתקיים ביום 26.12.12 חזרה בה ב"כ המשיבה מהטענה אשר הובאה בכתב התשובה לבקשת המבקש, ולפיה המורות אינן חברות בארגון הסגל הזוטר, והבהירה כי ההסכמים הקיבוציים אשר נחתמו עם הסגל הזוטר בנוגע לשכר, רלוונטיים רק למי שעוסק בהוראה אקדמית. 54. מהראיות אשר הובאו בפנינו לא מצאנו להבחין בין סוגי ההסכמים הקיבוציים, אשר נחתמו בין הצדדים, בנוגע לחברי הארגון שעוסקים בהוראה אקדמית לבין אילו אשר אינם עוסקים בהוראה אקדמית. 55. מהתמונה העובדתית אשר הובאה בפנינו התרשמנו כי קיימות ראיות לכאורה המעידות על כך כי המורות הינן חלק מארגון הסגל הזוטר במשיבה, ולא מצאנו לקבל את טענת המשיבה לקיים הבחנה בין חברי הארגון. 56. זאת ועוד. מעיון במכתב המנכ"ל, סבורים אנו כי עלה בידי המבקש להוכיח ולו לכאורה, כי מכתבו של המנכ"ל מופנה לכלל העוסקים בהוראה אקדמית, לרבות הוראה אקדמית המוכרת באוניברסיטה בחו"ל, ולאו דווקא הוראה המקנה נקודות זכות במשיבה, ומכאן שמכתב המנכ"ל חל גם על העסקת המורות. 57. תימוכין לכך מצאנו בעדותו של מר יוסי רוקני, שהעיד מטעם המשיבה, ואישר בעדותו כי ישנם קורסים אשר הינם חלק מלימודי ההוראה אך אינם מעניקים נקודות זכות (ר' פרוטוקול עמ' 10, ש' 9-10). 58. מהאמור לעיל, התקבל הרושם כי שינוי צורת העסקתן של המורות עשוי להוביל לפגיעה בזכויותיהן, ולפיכך יש להורות על מניעת שינוי במסלול העסקתן. מאזן הנוחות 59. המשיבה טוענת כי בשינוי מסלול העסקת המורות לא יגרם להם כל נזק, אלא ההיפך מכך, שכרן יעלה ולא תהא בעבודתן כל פגיעה. 60. עם זאת, לנוכח מכלול הראיות והטענות אשר הוצגו בפנינו, אנו בדיעה כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המורות, שכן אם לא יינתן הסעד הזמני, יחול שינוי משמעותי באופן העסקתן, אשר יציב אותן בפני עובדה מוגמרת, וימנע את שינוי המצב. 61. מכלל האמור מצאנו להשאיר את הצו הארעי, האוסר על שינוי מסלול העסקתן של המורות ובכלל זה להורות על ביטול השימוע אליו זומנו המורות, וזאת עד להכרעה בבקשת הצד. 62. למען הסר ספק, לא מצאנו להורות על שינוי מסלול העסקתן של המורות למסלול "עמית הוראה", וזאת עד לאחר שילובנו טענות הצדדים במלואן במסגרת התיק העיקרי בבקשת הצד. ס"ק 46739-11-12 - מניעת שינוי המבנה הארגוני באוניברסיטה 63. בבקשה הנ"ל, ביקש המבקש להורות על איסור ביצוע כל שינוי מבני וארגוני במקום העבודה, ללא גילוי, ללא היוועצות וללא מו"מ, באופן העלול לסכל את הזכויות הנטענות בבקשת הצד שהוגשה בנוגע לשינוי מסלול העסקתן של המורות. 64. המבקש טוען בבקשה זו כי המשיבה מבקשת להציב בפניו עובדות גמורות ובכלל זה לפגוע במעמדן של המורות, תוך הקמת יחידת גג שתוציא אותן מהמחלקה בה הן נמצאות, ותשנה את מעמדן. 65. המבקש טען כי בקשתו זו הוגשה, לאחר שהגיע לידיו "מידע חדש" ומשנודע לו על כוונותיה של המשיבה. 66. המשיבה טענה מנגד כי אין כל קשר בין בקשת צד שהגישו המורות לבין החלטתה על שינוי מבני וארגוני בנושא הוראת השפה העברית, שכן תנאי העסקת המורות נובעים מהגדרת עיסוקן, ואין להם כל קשר ליחידה בה הן משתבצות. 67. המשיבה הבהירה כי בכוונתה להרחיב את מערך הוראת העברית תחת קורת גג אחת, וזאת על בסיס החלטה אקדמית מקצועית לפעול לשיפור רמת השפה העברית של הסטודנטים באוניבריסיטה. 68. לאחר עיון בטענות הצדדים בסוגיה זו, לא מצאנו כל תימוכין, ולו ראשית ראיה לקיומו של קשר ישיר או עקיף בין החלטת המשיבה על איחוד קורסי העברית תחת מסגרת אחת, לבין שינוי אופן העסקתן של המורות. 69. החלטתה של המשיבה לבצע שינוי ארגוני נובעת מזכותה לחופש אקדמי והינו במסגרת הפררוגטיבה הניהולית אשר מוקנית לה כמעבידה. 70. החופש האקדמי חל על קביעת תוכנית הלימודים, על החומר הנלמד, על נושאי מחקר כמו גם על מינויים אקדמיים ומתן מעמד של קביעות (ר' בג"צ 175/1 פסטיבל למוסיקה אבו-גוש קרית יערים, אגודה רשומה - שר החינוך והתרבות ומשרד החינוך והתרבות (פ"ד כה(2) 821), וסבורים אנו כי גם במקרה זה בו המשיבה חפצה לרכז את הוראת לימודי העברית, הרי שדבר זה הינו בגדר סמכותה. 71. עוד נציין, כי בכל הנוגע לנושא השינויים המבניים והארגוניים, הרי שהמבקש לא הגיש כלל בקשת צד (הליך עיקרי), חרף העובדה שחלפו יותר מ-7 ימים מיום הגשת הבקשה, ואין המדובר בעניין פרוצדורלי בלבד, אלא בעניין מהותי, שכן מתן צו זמני בלא הגשת תביעה עיקרית הינו עניין יוצא דופן: "בדרך כלל, לא יתן בית המשפט צו זמני אלא אם כן כבר הוגשה התביעה ותלויה ועומדת לפניו, והוא אף יעיין בתיק התביעה, כדי לעמוד על טיב העניינים" (זוסמן, סדר הדין האזרחי, מהדורה שישית, עמ' 578. ראו גם גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 408). הלכה היא כי בית המשפט ייעתר לבקשה מעין זו רק בנסיבות יוצאות דופן ומיוחדות (ראו לדוגמא רע"א 2805/90 רוט - אטרקונטיננטל קרדית, פ"ד מה (3)45). יודגש, כי אין זה המקרה שלפנינו. 72. מכלל האמור, אנו קובעים כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבה, באשר אם יינתן הסעד הזמני לשלילת השינוי הארגוני אותה הינה חפצה לעשות, ייכפה עליה מצב אשר יש בו פוטנציאל לפגיעה בתפקוד התקין שלה. 73. אשר על כן מצאנו לבטל את הצו הארעי שניתן ביום 3.12.12 האוסר על שינוים מבניים במשיבה. סוף דבר 74. הרינו קובעים כי הצו הארעי שניתן ביום 25.11.12 יהיה צו זמני המונע מהמשיבה לשנות את מסלול העסקתן של המורות, מהמסלול בו מועסקות כעת וזאת עד להכרעה בבקשת הצד. 75. הצו הארעי אשר ניתן ביום 3.12.12 האוסר על המשיבה לקיים שינוי מבני בנוגע להוראת השפה העברית -בטל. 76. בטרם סיום, מאחר ובית הדין סבור כי המדיניות הנכונה היא לעודד את הצדדים למחלוקת לבוא בדברים, לנהל מו"מ וליישב הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום, מתבקשים הצדדים לנהל מו"מ ביניהם תוך מעורבות המבקש והגורמים המוסמכים במשיבה בכל הנוגע למסלול העסקתן של המורות ולהודיע לבית הדין עד ליום 10/1/13, האם יש אפשרות להגיע להבנות בנושא מעמדן של המורות או שמא יש להמשיך בניהול ההליך כסידרו. 77. לעיון ביום 10/1/13. 78. משמדובר בסכסוך קיבוצי, אין צו להוצאות. השכלה גבוההאוניברסיטה