שטר חוב שכירות - נזקים בדירה

האם שטר החוב מכסה גם נזקים שנגרמו לדירה בשכירות ?

מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא שטר חוב שכירות - נזקים בדירה:



בפני תביעה שתחילתה בבקשה לביצוע שטר על סך של 40,000 ₪ שהגישו התובעים נגד הנתבע בתורת ערב לשטר שחתמו השוכרים ששכרו מהתובעים דירה.


טענות התובעים:


לטענת התובעים, הנתבע ערב לשטר חוב שעליו חתמו השוכרים- אחיו וגיסתו.
השוכרים לא עמדו בהתחייבויותיהם החוזיות, לא שילמו את דמי השכירות ואת התשלומים השוטפים וגרמו נזקים למושכר. נגד החייבים העיקריים- גלית ונתן בן יוסף, ניתנו צווי כינוס נכסים והם הוכרזו כפושטי רגל.
התובעים השכירו את הבית לשוכרים לתקופה מיום 1/5/09 ועד 31/7/2010, עם זכות להארכת תקופת השכירות לשנה נוספת, כאשר דמי השכירות לתקופה הראשונה הועמדו ע"ס של 7,000 ₪ לחודש צמודים למדד. הבית היה חדש לחלוטין כאשר בנייתו הסתיימה 4 חודשים קודם לכן. בשנה השנייה של השכירות, הועלה שכר הדירה לסך של 8,000 ₪ לחודש צמוד למדד.
הנתבע ואברהם סרנגה היו ערבים להסכם השכירות וחתמו על כתב ערבות ועל שטר חוב. בסע' 18.1 להסכם השכירות נקבע:

18.1. "להבטחת ביצוע של הסכם זה על ידי השוכר וקיומן על ידו של כל החיובים וההתחייבויות על פי ההסכם במלואן ובמועדן, יפקיד השוכר בידי המשכיר, במעמד חתימת ההסכם, את הביטחונות הבאים:
18.1.1 .......
18.1.2 שטר חוב בחתימת השוכר ובערבות בון פור אוואל של שני ערבים כדלקמן: שטר חוב להבטחת הפינוי ושלמות המושכר לרבות הציוד ולהבטחת כל התשלומים החלים על השוכר ע"ס של 40,000 ₪ (ארבעים אלף) שקלים חדשים של השוכר".


השוכרים החלו לפגר בתשלום שכר הדירה ולא עמדו בהתחייבויותיהם כאשר במהלך התקופה הגיעו הצדדים ל-3 הסכמי פשרה ביניהם. בשלב מסוים שבו השוכרים לא שילמו את שכר הדירה, הם הציעו לתובעים לחלט את הערבות הבנקאית לצורך כיסוי החוב, אולם התובעים לא הסכימו בהסבירם כי מבחינתם הערבות היא לצורך הנזקים וכי זהו הכלי היחידי שיש בידם כדי לוודא כי לכשיעזבו הבית, יעזבו אותו לאחר שמילאו את כל התחייבויותיהם.
לאחר שהשוכרים הפרו את הסכם השכירות, התקיים בין הצדדים דין ודברים באשר לסיום תקופת השכירות ובסופו של דבר פונה המושכר ביום 1/7/2011 כאשר השוכרים נותרו חייבים לתובעים סך של 17,607 ₪ יתרת דמי שכירות שלא שולמו.
בטרם עזיבת המושכר ניסו הנתבעים לתאם ביקור בית מספר פעמים כדי לבדוק את מצב המושכר. אולם לא עלה בידי התובעים לתאם מועד לביקור ורק לאחר שקיבלו את החזקה בבית גילו נזקים רבים הנובעים מזלזול, רשלנות באחזקה ובשימוש, החורגים מנזקים שנגרמו עקב בלאי סביר.
לטענת הנתבעים נגרמו לבית הנזקים כדלקמן:
נזקים לארונות המטבח שבגינם ניתנה חוות דעת.
פגיעות חמורות ברהיטים ונזק לדלתות בין החדרים.
נזק לארונות בחדרים ובמקלחות.
נזק לרצפת האבן.
שבר בזכוכית החלון.
השוכרים לא סיידו את הבית בניגוד להתחייבותם בחוזה.
נזקים לגינה.
התובעים הזמינו את המומחה פבל וינברג אשר חיווה את דעתו על הנזקים שנגרמו למושכר.
לטענת התובעים, את רוב התיקונים הם ביצעו בעצמם כאשר ישנם מספר תיקונים שדחו את ביצועם בגלל אילוצי תקציב, תיקונים שאותם הם מתעתדים לבצע לאחר שיקבלו את הפיצוי בגין הנזקים.
נכון ליום 16/8/2011 היו השוכרים חייבים לתובעים סך של 77,228 ₪- סכום הכולל חוב בגין אי תשלום שכ"ד, תשלומים שוטפים שהשוכרים לא שילמו ותיקונים. לאחר קיזוז של 20,000 ₪ שגבו התובעים באמצעות הערבות הבנקאית, נותרו השוכרים חייבים לתובעים נכון לאוגוסט 2011 סכום של 55,228 ₪.





טענות הנתבע:


לטענת הנתבע, כפי שהובהר לו במעמד חתימתו על שטר החוב, השטר נועד להבטיח אך ורק את החזרת המושכר ותשלום דמי השכירות ואילו הערבות הבנקאית באה להבטיח כיסוי של נזקים והוצאות ככל שיהיו, קרי- תשלומים משיפוי בגין נזקים.
לטענת הנתבע, דברים אלו עולים גם מנוסח סע' 18 להסכם השכירות.
מאז נחתמו הסכם השכירות ושטר החוב ועד למסירת האזהרה בעניין השטר לידיו, לא נתקבל אצל הנתבע מכתב התראה מטעם התובעים בגין יחסי השכירות בין התובעים והשוכרים.
לטענת הנתבע, אין לתובעים עילה למימוש השטר נשוא בקשת הביצוע נגדו. זאת שכן, אפילו היו התובעים זכאים לשיפוי בגין נזקים שנגרמו לדירה - נזקים המוכחשים כשלעצמם - הם אינם רשאים להיפרע נזקים אלו משטר החוב אלא רק ממימוש הערבות הבנקאית.
התובעים לא הוכיחו נזקים כלשהם ואף אישרו כי תיקנו את כל הנזקים בעצמם. באשר לחוב הנטען בגין דמי שכירות, הרי שחוב זה לא הוכח ולא פורט בתצהיר התובעים חשבון בדבר שיעור החוב בגין דמי השכירות.


ראיות התובעים:
עדותה של מיכל בן נון:


האמור בתצהירה של גב' בן נון פורט לעיל במסגרת הפרק- "טענת התובעים" כאשר לתצהירה צרפה גב' בן נון דף פירוט חובות וסכומי נזק שהיא ערכה, התכתבויות בין התובעים לבין השוכרים בעניין דמי השכירות, פרוט חוב דמי השכירות, הצעת מחיר של חב' המטבחים "גיה" וחוות דעת המומחה פבל ויינברג.
בחקירתה הנגדית נשאלה התובעת מדוע לא הפעילה את פוליסת הביטוח של הדירה בקשר לנזקי המים והיא השיבה כי הפוליסה אינה מכסה סוג זה של נזקים. לדבריה, כאשר נגרמו נזקים שכוסו על ידי הפוליסה, הופעל הביטוח.
התובעת השיבה בחקירתה הנגדית כי גם שטר החוב וגם הערבות נועדו לצורך שמירה ועמידה בכל תנאי החוזה וכי מבחינתה אין הבדל מבחינת האפשרות לעשות שימוש בכל אחד מכלים אלו וכי הן בערבות הבנקאית והן בשטר, ניתן להשתמש לאותן מטרות בדיוק.
העדה שללה מכל וכל את הטענה שלפיה פירעון הערבות הבנקאית על חשבון שכ"ד הביא לפירעון החוב בשלמותו.
העדה הסבירה את התדפיס שצורף לחוות דעתו של המומחה פבל ושאותו הוא לא ידע להסביר ולדבריה, מדובר בריכוז של עלויות סכומי הנזק שנגרמו לבית כאשר היא זו שכתבה את הסכומים. לדבריה, כל סכום המפורט בדף החשבון נתמך בחשבוניות ובקבלות, למעט אותם דברים שביחס אליהם טרם בוצע תיקון. (עמ' 13 לפרוטוקול, ש' 1).
העדה נשאלה מדוע לא צרפה לתצהירה אסמכתאות חשבוניות וקבלות בעניין ההוצאות והשיבה כי היא אינה יודעת וכי צריך לשאול בעניין זה את עורך הדין. (עמ' 13 לפרוטוקול, ש' 3).
העדה נשאלה כיצד קבעה את עלות תיקון המטבח בסך של 20,300 ₪ למרות שהצעת המחיר מתייחסת ל- 15,000 ₪ בלבד והיא לא ידעה להסביר את הפער. (עמ' 13 לפרוטוקול, ש' 10).
העדה אישרה כי ביקרה בדירה במהלך תקופת השכירות 3-4 פעמים. לדבריה, היא רצתה לבקר יותר, אולם לא אפשרו לה. העדה אישרה כי לא פנתה במכתבים לשוכרים במהלך תקופת השכירות.
העדה הכחישה את הטענה שלפיה השוכר טען כבר בתחילת תקופת השכירות כי יש נזקים בדלתות המטבח (עמ' 14 לפרוטוקול, ש' 13).
לדברי העדה, תיקון המטבח טרם בוצע ואילו את שאר התיקונים היא ביצעה בעצמה. עוד אישרה העדה כי במהלך פינוי המושכר לא נערך פרוטוקול והיא אף אישרה כי לא שלחה לשוכרים מכתב בעניין הליקויים מאחר ולא היה לה זמן להתנהל מול השוכרים.


עדותו של המומחה פבל ויינברג:


מטעם התובעת הוגשה חוות דעתו של ויינברג באשר לליקויים בדירה. בחוות הדעת ציין המומחה כי במטבח קיימים סימני רטיבות המצביעים על רשלנות בניקוי ואחזקת הארונות, שימוש יתר במים וחומרי ניקוי- דבר שגרם לנזקים בדלתות וארונות. מהמפורט בחוות הדעת, להבנתו אין מדובר בנזקים שנגרמו מבלאי רגיל.
המומחה התייחס לפגיעות בדלתות החדרים השונים והעריך את עלות פגיעות אלו וכן התייחס המומחה לפגיעה בארונות ולסימני רטיבות בתקרה.
המומחה העריך את עלות תיקון כלל הנזקים שאותם פירט בחוות דעתו בסך של 6,000 ₪ ובנוסף, העריך את תיקוני הצבע ב- 6,000 ₪ נוספים.
בחקירתו הנגדית השיב המומחה כי הוא אינו זוכר את המועד שבו ערך את חוות הדעת.
באשר להצעת המחיר של חב' המטבחים "גיה", השיב המומחה כי הוא לא העריך את עלות התיקונים אלא כי ביקש מהתובעת להמציא לו הצעת מחיר של מי שמבצע עבודות מסוג זה, מאחר ולו עצמו היה קשה להעריך את הנזק. המומחה הסביר כי הוא אינו רואה פסול בכך שאת הצעת המחיר נתנה חב' "גיה" אשר בנתה את המטבח ולהבנתו, הצעת מחיר שהייתה ניתנת על ידי חברה אחרת מן הסתם הייתה גבוהה יותר.
המומחה השיב כי לא נאמר לו על ידי התובעת כי היו נזילות במטבח וכי הוא עצמו לא שאל אותה באופן יזום שאלה בעניין זה. לדבריו, הנזקים בארונות המטבח לא נגרמו כתוצאה מבלאי סביר וכפי שהוא סבור, אין המגירות צריכות להראות במצב זה אחרי שנתיים ימים.
המומחה הוסיף ואמר כי החלודה במגירות המטבח נגרמה מנזילת המים מהכיור.
באשר לדלתות השיב המומחה כי התקלפות והתפרקות הדלתות יכולה להיות תוצאה של אי צביעה נכונה של הדלתות. עוד הוסיף באשר לדלתות כי מדובר בפגיעה פיזית בדלת ולא בבלאי סביר.
בהתייחס לגיליון פירוט החשבון שצורף לחוות דעתו של המומחה, בעניין תחשיב סכום התביעה תוך פירוט הנזקים, השיב המומחה כי אינו זוכר מסמך זה.


ראיות הנתבע:
עדותו של נתן בן יוסף:


בתצהירו אישר נתן כי בשלב מסוים לא יכול היה לעמוד בתשלום דמי השכירות לדבריו נמסרו לתובעת שיקים במקום השיקים המקוריים וזאת בהתאם לפירוט שבטבלה שצרף לתצהירו. עוד צרף העד לתצהירו דפי בנק שלדבריו מעידים על פירעון השיקים, נתן פרט בתצהירו מספרי וסכומי המחאות ששולמו על ידו בסך הכול בסכום של 68,000 ₪.
לדבריו, מאחר והיה אמור לשלם עבור 11 חודשי שכירות 88,000 ₪, הרי שסכום זה נפרע באמצעות פירעון המחאות בסך 68,000 ₪ וחילוט הערבות הבנקאית ע"ס 20,000 ₪.
לטענת נתן, התובעת גבתה ממנו 4,000 ₪ ביתר בגין דמי שכירות.
באשר לנזק הנטען על ידי התובעים, טען נתן כי התובעים לא הוכיחו כי נגרם נזק כלשהו וכי במהלך כל תקופת השכירות לא הועלתה על ידם כל טענה בגין נזקים וכי הטענות בעניין זה הועלו לראשונה על ידם רק לאחר שהשוכרים החזירו את החזקה בדירה לתובעים.
לדברי נתן, במהלך מסירת החזקה בדירה אישרו בפניו התובעים כי אין להם כל טענה כלפי השוכרים, למעט בשאלה מי נושא בנזקי חיובי המים בגין פיצוץ הצנרת.
לטענת נתן, אין בחוות דעת המומחה כדי להוות תחליף לביצוע התיקונים.
באשר לנזקים טוען נתן כי לא קיבל כל מכתב המלין על נזקים אלו לפני ההליך המשפטי וכי במהלך שהותו במושכר ביקרו במושכר בעלי מקצוע מטעם חברות הביטוח לא פחות מ-6 פעמים והכל בשל בעיות רטיבות ונזילות שלא נגרמו באשמתו.
בחקירתו הנגדית השיב העד כי לאחר שעזב את המושכר עבר למלונית בהרצליה פיתוח וכי הוא מסר לתובעים את הכתובת אליה עבר.
העד אישר כי לא הגיש כל תביעה נגד התובעים בגין ליקויים שהיו במושכר ואף אישר כי לא שלח אליהם מכתבים על ליקויים אלו. לדבריו, הוא שוחח בעניין זה פעמים רבות עם התובעים שכן היו בעיות רטיבות בבית ולפחות 4 פעמים הוא ניפגש עם בעלי מקצוע שהתובע הביא כדי לפתור בעיות אלו. לדברי העד, נזקי הרטיבות היו במהלך כל תקופת השכירות ובעקבות רטיבות זו נגרמו נזקים לדירה- הארון בחדר האורחים נהרס; הייתה הצפה בסלון ולדבריו, זה מה שגרם לנזקים שהתובעים טוענים.
לשאלה מדוע אם כך האריך את הסכם השכירות בדירה פגומה, השיב העד כי ילדיו למדו באזור והכירו את כולם וגם לא היה לו כסף לעבור למקום אחר. לשאלת בית המשפט מדוע לא ציין ליקויים אלו בחוזה השכירות ומדוע הסכים להאריך את חוזה השכירות ואף הסכים להעלאת דמי השכירות השיב, כי לא היה ניתן לעבור למקום קרוב שכן קשה למצוא שם מגורים והוא לא ידע כלל שהוא יכול לפתוח חוזה שכבר קיים.
באשר לסיוד הדירה השיב העד כי הוא ביקש לצבוע את הבית בעצמו, אולם התובעת השיבה לו כי בכוונתה לצבוע את הבית ממילא וכי אין צורך שיצבע את הבית שכן יש צורך לעשות תיקונים בקירות.
מאוחר יותר, לכשנתבקש ע"י התובעים לדאוג לצביעת הדירה השיב העד כי הוא מוכן לעשות כן בעצמו, אולם התובעת לא הסכימה ודרשה כי העד ישלם עבור צביעת הדירה.
העד אישר כי הוא אחראי לשבירתו של החלון וכי הוא מסכים לתקן אותו.
העד לא אישר כי נגרם נזק לרצפת האבן.


העד מיכאל בן יוסף:


מר בן יוסף חזר על האמור בפרק "טענות הנתבע".
בחקירתו הנגדית השיב כי במועד חתימת השטר הוא לא פגש את התובעים ואישר כי שטר החוב נועד להבטיח את חוזה השכירות לדבריו, כפי שהוא הבין, הוא ערב לשוכרים לשכירות הדירה שלהם. לדבריו: "לפי השטר שאני חתמתי עליו, הערבות אחראית על כל נזקי הדירה, שטר החוב אחראי על התשלומים של הדירה ופינוי הדירה. זה מה שהסבירו לי (אחי) שחתמתי. נתן הסביר לי".


דיון והכרעה:


השאלות שבהן עלי להכריע הן:
האם שטר החוב מכסה גם נזקים שנגרמו לדירה?
באם התשובה לשאלה הראשונה תהיה חיובית- האם הוכחו נזקים שנגרמו לדירה ואם כן באיזה סכום?
האם נותרו חובות בגין דמי שכירות?


האם שטר החוב מכסה נזקים שנגרמו לדירה?


התשובה לשאלה זו מצויה בפרשנות סע' 18 להסכם השכירות:

18 – "בטחונות
18.1 להבטחת ביצועו של הסכם זה על ידי השוכר, וקיומן על ידו של כל החיובים
וההתחייבויות על פי ההסכם במלואן ובמועדן, יפקיד השוכר בידי המשכיר, במעמד
חתימת ההסכם את הביטחונות הבאים:
18.1.1.........
18.1.2 שטר חוב בחתימת השוכר הוא בערבות בון פור אוואל של שני ערבים
כדלקמן: שטר חוב להבטחת הפינוי ושלמות המושכר לרבות הציוד
ולהבטחת כל התשלומים החלים על השוכר ע"ס של 40,000 שקלים
חדשים של השוכר.
פרשנות ההסכם


סעיף 25 (א) לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג -1973 (להלן: "החוק") קובע:

(א) חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו.


בהתאם לסעיף 25 (א) לחוק, אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו. במקרה שבפני, אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה.
אינני מקבל את פרשנות הנתבע ולפיה שטר החוב נועד להבטיח אך ורק את תשלומי דמי השכירות בעוד שהערבות נועדה להבטיח את הליקויים והפגמים בדירה.
לשון החוזה בעניין זה הינה ברורה וחד משמעית ונכתב בסע' 18.1.2 כי: "שטר חוב להבטחת הפינוי ושלמות המושכר לרבות הציוד ולהבטחת כל התשלומים החלים על השוכר".
ההתייחסות לשלמות המושכר והציוד בלשון הסעיף הינה ברורה וכל פרשנות אחרת תהיה מלאכותית ותסלף את הכתוב. העובדה שלפיה ניתנה ע"י השוכרים גם ערבות בנקאית, אין בה כדי לצמצם את היקף האחריות על פי השטר. אציין כי גם הערבות הבנקאית נועדה להבטיח את כלל התשלומים, החובות והנזקים החלים על הדירה ובעניין זה אני מקבל את עמדת התובעים שלפיה מדובר בבטוחה כפולה שנועדה להבטיח את כל התחייבויות השוכרים על פי החוזה בלא יוצא מן הכלל.
העולה מהמקובץ הוא כי באם ימצא כי השוכרים גרמו נזקים למושכר וכי הוכחו נזקים אלו, הרי שהנתבע יהיה חייב לפצות את התובעים בגין נזקים אלו מכוח ערבותו על פי השטר.




האם הוכחו נזקים שגרמו השוכרים לדירה?


להוכחת הנזקים שנגרמו לדירה צרפו התובעים חוות דעת מומחה שאליה צורפה הצעת מחיר של חב' המטבחים "גיה" ודף חשבון ופירוט סכומי נזק שנערך על ידי התובעת ולא ע"י המומחה.
אקדים ואומר כי חוות דעת המומחה לא הותירה עלי רושם חיובי והיא נראית יותר כחוות דעת "מוזמנת". המומחה לא תמך חוות דעתו באסמכתאות לעניין עלות התיקונים והוא לא הסביר את המחירים שאותם קבע, רשימת סכומי הנזק שצורפה לחוות דעתו, לא נערכה על ידו והוא לא הכיר אותה כלל ובקביעת עלות תיקון המטבח הוא הפנה להצעת מחיר של חברת "גיה" שאין לה כל משקל ראייתי, לאחר שהסביר בחקירתו הנגדית כי הוא עצמו לא ידע להעריך את מחיר תיקון המטבח. המומחה לא בדק עם התובעת פרטים חיוניים שאותם היה צריך לבדוק באשר לרטיבות שהייתה בדירה במהלך תקופת השכירות, דבר שיכול היה לגרום לליקויים או לחלק מהם, כמו כן המומחה לא צירף לחוות דעתו כל תמונות של הנזק, למרות שטען כי יש לו תמונות.
לא אוכל להסתמך על חוות דעת המומחה לצורך הוכחת הנזק או כל חלק ממנו. מה גם שחוות דעת המומחה התייחסה לחלק קטן מהנזק הנתבע (6,000 ₪), כאשר יתר הנזק הנתבע לא נתמך כלל בחוות דעת מומחה או באסמכתאות אחרות.
בדף החשבון שצורף לחוות דעת המומחה ושנערך ע"י התובעת פרטה התובעת את כל החובות שלהבנתה חייב לה הנתבע בגין נזקים שנגרמו לדירה, בגין תשלומים לעירייה ולמהנדס, שכ"ט עו"ד, חשבון טלפון וחוב שכר דירה.
התובעים לא צרפו לתצהיריהם ולא הגישו כראיה חשבוניות כלשהן בדבר ביצוע התיקונים.
בהתאם לדף החשבון שנערך ע"י התובעת, עלות תיקון הליקויים; הוצאות למהנדס ושכ"ט עו"ד וכל ההוצאות הנוספות, ללא יתרת חוב שכר דירה, מסתכמת בסך 54,467 ₪.
בע"א 9656/05 נפתלי שוורץ נ' רמנוף (27.8.08) (להלן:"פס"ד שוורץ") נקבע:

"על הנפגע להוכיח את הנתונים העובדתיים ששימשו בסיס לחישוב גובה הפיצויים. לא די לו לנפגע, כי יוכיח, שבשל הפרת החוזה נגרם לו נזק אלא עליו גם להוכיח מהו הסכום שהוציא כדי להסיר את הנזק. בהקשר הנדון, אין נפקא מינה אם מדובר בפיצוי על בסיס חוזי או פיצוי על בסיס נזיקי. לשון אחר; הוכחת הנזק היא תנאי הכרחי אך לא מספיק לקביעת הפיצוי:
"לדעתי אין זה מדויק כלל ועיקר לומר, כי די לו לנפגע התובע להוכיח את נזקו, ואילו שיעור הפיצויים הוא עניין לאומדנו של בית המשפט. נראה לי, כי הגישה הנכונה היא, כי נפגע, התובע פיצויים לפי סעיף 10 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) (להלן: חוק התרופות), חייב להוכיח, במידת וודאות סבירה, הן את נזקו והן את שיעור הפיצויים , שיהיה בו כדי לפצותו על נזקו...כשם שעל הנפגע להוכיח את הנזק שנגרם לו, כן מוטלת עליו החובה להוכיח את הנתונים העובדתיים, מהם ניתן להסיק את הפיצוי, דהיינו את הערך הכספי של החזרת המצב לקדמותו. נפגע אינו יוצא ידי חובתו בהוכחת הנזק, אלא עליו להניח אף תשתית עובדתית לקביעת שיעור הפיצוי. אין להשאיר עניין אחרון זה לאומדנו של השופט". (ראו ע"א 355/80 אנסימוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ, פ"ד לה (2), 800 (1981). להלן: ע"א 355/80).
הגישה הרווחת היא, כי על הנפגע להוכיח לא רק את עובדת הנזק אלא גם את שיעורו, כך שאפילו אם הוכיח הנפגע נזק, תידחה תביעתו אם לא הוכיח שיעור הנזק. במה דברים אמורים? במקרים בהם לאור טבעו ואופיו של הנזק ניתן להביא נתונים מדויקים, שומה על הנפגע התובע לעשות כן ומשנכשל בנטל זה, לא ייפסק לו פיצוי".


סעיף 10.1 להסכם השכירות קובע: "השוכר מצהיר בזה כי ידוע לו כי קיבל את המושכר כשהוא במצב תקין וטוב וכי הוא מתחייב בזה להשתמש במושכר באופן זהיר והוגן על מנת למנוע קלקול או נזק ולהחזיקו במצב תקין וטוב הכולל אחזקה שוטפת של כל המערכות בבית. בכל פעם שיגרם נזק או קלקול למושכר מכל סיבה שהיא, למעט בלאי הנובע משימוש רגיל וסביר במושכר, הוא יתוקן תוך זמן סביר על חשבונו של השוכר ועל ידו. לא תיקן השוכר את הטעון תיקון תוך זמן סביר, יהא המשכיר רשאי, אך לא חייב, לאחר מתן הודעה מוקדמת לשוכר, לתקן את הנזק ולחייב את השוכר בהוצאות התיקון.

חשבון הוצאותיו של המשכיר ישמש ראייה לכאורה לנכונות ההוצאות, לחילופין יהא המשכיר רשאי, מבלי לפגוע בזכותו לסעד אחר, לדרוש מהשוכר את המחיר המשוער של תיקון הנזק או הקלקול אף לפני תיקונם בפועל, על פי הערכתו של מומחה מתאים".


סעיף 10.5 להסכם קובע: "השוכר מצהיר כי המושכר התקבל על ידו מסויד וכי הוא מתחייב לסיידו באותו האופן והצבע לשביעות רצונו המלאה של המשכיר, סמוך למועד פינויו".
התובעים לא צירפו לתביעתם קבלות או חשבוניות בדבר הוצאות שהוצאו על ידם. כן הוכח כי התובעים לא שלחו לשוכרים במהלך תקופת השכירות כל מכתב בעניין נזקים לכאורה שנגרמו למושכר למרות שהתובעים ביקרו במושכר מספר פעמים במהלך תקופת השכירות. כן לא שלחו התובעים לשוכרים הודעה מוקדמת בדבר כוונתם לתקן את הנזקים כמתחייב מהוראות סעיף 10.1 לחוזה.
המומחה התייחס בחוות דעתו, בין היתר, לנזקים שמצא במטבח ושנגרמו לארונות המטבח לטענתו עקב החזקה בלתי תקינה; רשלנות בניקוי ושימוש יתר במים.
אינני יכול לקבל את האמור בחוות דעתו של המומחה בעניין זה. מדובר בהשערה בלתי מבוססת. לא ברור כיצד הגיע המומחה למסקנה לפיה השוכרים השתמשו בחומרי ניקוי בלתי נכונים ומדוע לדעתו נעשה שימוש יתר במים.
מטבח מעצם טיבעו נועד לעבודה בסביבת מים. לא הוכח בכל צורה שהיא מעשה זדון שנעשה ע"י השוכרים ולא הוכחה כל רשלנות מצדם. הנזקים המפורטים בחוות דעתו של המומחה מתיישבים באותה מידה עם עבודה לקויה של החברה שיצרה את המטבחים, בשילוב של פגמים שנוצרו כתוצאה משימוש סביר במהלך שנתיים, כאשר אין כל התייחסות לנושא זה בחוות דעת המומחה. עוד יש לציין כי המומחה קבע כי יש להחליף את הדלתות מבלי להסביר מדוע יש צורך בהחלפה ולא ניתן להסתפק בתיקון.
באשר לעלות תיקון המטבח, צורפה לחוות דעת המומחה הצעת מחיר שלא הוא העריך אלא של חב' "גיה"- החברה שהתקינה את המטבחים, על סך של 17,500 ₪. אין בהצעת המחיר כדי להוות ראיה כלשהי על עלות התיקון, כאשר לא הוגשה חוות דעת מומחה מטעם "גיה". אינני יכול ליחס משקל ראייתי כלשהו להצעת המחיר של "גיה", שלא הוגשה כחוות דעת מומחה ובמיוחד כשהיא זו שבנתה את המטבח ושיתכן שהפגמים או לפחות חלקם, נגרמו עקב עבודה וצביעה לקויה של המטבח על ידה, אפשרות שלא נשללה ע"י המומחה. זאת ועוד ל"גיה" שאינה עד אובייקטיבי, יש עניין מובהק ליתן הצעת מחיר גבוהה באשר היא זו שאמורה לבצע את התיקון. לפיכך, לא רק שלא הוכח כי השוכרים גרמו לנזקים במטבח, אלא שאף לא הוכחה עלות הנזקים שנגרמו למטבח.
זאת ועוד, למרות שהצעת המחיר שניתנה ע"י "גיה" לתיקון המטבח הינה ע"ס 17,500 ₪, דורשים התובעים פיצוי בסך 20,300 ₪ לצורך תיקון המטבח וזאת ללא כל הסבר המניח את הדעת בדבר הפער.
באשר לנזקים שנגרמו לדלתות בחדרי הדירה בהתאם לחוות דעת המומחה, מדובר בנזקים מזעריים בסכומים נמוכים, נזקים המתיישבים עם בלאי סביר הנגרם לדלתות בתקופת שימוש של שנתיים ימים ולפיכך לא הוכח כי הנתבעים אחראים לנזק זה, כמו כן מתיישבים נזקים אלו עם הרטיבות שהיתה בדירה במהלך כל תקופת השכירות, שלא באשמת השוכרים, רטיבות עליה ידעו התובעים היטב.
באשר לצביעת הדירה, אכן לפי החוזה צריכים השוכרים לסייד את הדירה. לטענת השוכרים, התובעים ויתרו להם על צביעת הדירה ולא אפשרו להם לצבוע את הדירה בעצמם מאוחר יותר.
בעניין זה אינני מקבל את טענות השוכרים לפיה התובעים פטרו אותם מסיוד הדירה ואני קובע כי על השוכרים לשלם לתובעים בגין עלות סיוד הדירה סכום שאני מעריך על דרך של אומדנה בסך של 3,000 ₪, כאשר הסכום הנתבע ע"י התובעים בעניין זה- 6,000 ₪ כנקוב בחוות דעת המומחה ננקב על דרך הסתם והוא לא הוכח בכל צורה שהיא. אני מקבל את גרסת השוכר שלפיה הוא הסכים לצבוע את הדירה בעצמו אך התובעת לא הסכימה וביקשה כי יממן צביעה על ידי איש מקצוע- דרישה שאין לה כל יסוד בחוזה.
לא הוכח כי הנזקים אשר נטען שנגרמו בדירה עקב נזקי רטיבות, נגרמו עקב התנהגות השוכרים. השוכרים טענו כי הייתה רטיבות בדירה שלא באשמתם, דבר שהתובעים יודעים עליו וכי בעל מקצוע מטעם התובעים ביקר בדירה בעניין הרטיבות לפחות 4 פעמים. טענתם זו של השוכרים לא נסתרה ולפיכך לא הוכח גם ראש נזק זה.
אינני מקבל את הסכומים שנקבעו בחוות דעת המומחה באשר לליקויים שפורטו והוערכו על ידו. הסכומים נקבעו בלא כל ביסוס וללא כל התייחסות כאשר לא הומצאה כל אסמכתא לביצוע התיקונים או כל חשבונית. לפיכך נזקים אלו לא הוכחו, למעט שבר בזכוכית שהשוכרים מודים כי שברו בסך של 150 ₪.
התובעים לא הוכיחו את חוב הארנונה. לא עלה בידם להוכיח את הצורך בשיקום הריצוף- דבר שאינו מוזכר גם בחוות דעת המומחה ולא הובאה על ידם כל ראיה באשר לעלות שיקום הריצוף בסך של 12,620 ₪ שהם תובעים. כך לא הוכיחו התובעים את עלותו של פח אשפה, וילון חשמלי וניקיון הבית.
באשר לאי הגשת ראיות להוכחת הנזק נקבע בפס"ד "שוורץ":

"זאת ועוד. לעיתים, הדרך שבה מנהל בעל דין את עניינו בבית המשפט הינה בעלת משמעות ראייתית, באופן דומה לראיה נסיבתית, וניתן להעניק משמעות ראייתית לאי הגשת ראיה. התנהגות כגון דא, בהעדר הסבר אמין וסביר - פועלת לחובתו של הנוקט בה, שכן היא מקימה למעשה חזקה שבעובדה, הנעוצה בהיגיון ובניסיון חיים, לפיה דין ההימנעות כדין הודאה בכך שלו הובאה אותה ראיה, היא הייתה פועלת לחובת הנמנע ותומכת בגרסת היריב. בדרך זו ניתן למעשה משקל ראייתי לראיה שלא הובאה. כאשר בפי בעל דין הסבר סביר ואמין לאי העדתו של עד מטעמו או לאי הגשת ראיה מצידו, ישמיט ההסבר את הבסיס מתחת לקיומה של החזקה שנוצרה לחובתו בשל אי הבאת הראיה (ראו ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ, פ"ד מד (4) 595 (1990)). באשר להתנהגות היריב במהלך הדיון, כמו למשל, הימנעות מהבאת ראיה, עמד בית משפט זה לא אחת וכך קבע:
"...כלל נקוט בידי בתי המשפט מימים ימימה, שמעמידים בעל-דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה, שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו, ואין לכך הסבר סביר, ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה, היתה פועלת נגדו. כלל זה מקובל ומושרש הן במשפטים אזרחיים והן במשפטים פליליים, וככל שהראיה יותר משמעותית, כן רשאי בית המשפט להסיק מאי-הצגתה מסקנות מכריעות יותר וקיצוניות יותר נגד מי שנמנע מהצגתה" (ע"א 548/78 אלמונית נ' פלוני, פ"ד לה (1) 736, 760 (1980). מצוטט בע"א 2275/90 באמצעות בנין דור בע"מ נ' רוזנברג, פ"ד מז "


העולה מהמקובץ הוא כי התובעים לא הוכיחו את סכומי הנזק וההוצאות שהם תובעים, למעט זכותם לפיצוי בעניין סיוד הדירה ושבירת הזכוכית בסכום כולל של 3,150 ₪.


החוב בעניין דמי השכירות:


באשר לדמי השכירות טענו התובעים כי יתרת דמי השכירות הינה בסך 17,606 ₪. לאחר שמביאים בחשבון את קיזוז הערבות הבנקאית ושיק נוסף שפרעו השוכרים בסך של 2,000₪, עומדים השוכרים ביתרת זכות ביחס לתובעים בעניין זה בסך של 4,394 ₪.


סוף דבר:


מאחר והחישוב הכולל של חובות הצדדים האחד למשנהו מוביל ליתרה לזכותם של השוכרים, הרי שהתובעים אינם זכאים לסכום כלשהו מהנתבע ולפיכך אני מורה על דחיית התביעה.
התובעים ישלמו לנתבע הוצאות משפט בסך של 7,500 ₪.


זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פקיעת שטר חוב

  2. שטר החוב ללא נקיבת הסכום

  3. אובדן שטר חוב מקורי

  4. מועד פרעון שטר חוב

  5. עורך דין שטר חוב

  6. כתיבה על גבי שטר חוב

  7. תביעה שטרית בגין שטר חוב

  8. שטר חוב שכירות - נזקים בדירה

  9. שטר חוב להבטחת התחייבויות חוזיות

  10. חתימה על שטר חוב, כשהוא אינו ממולא

  11. ערבות על שטר החוב שנחתם לטובת הלוואה

  12. האם שטר חוב תקף לאחר שהשכירות נגמרה

  13. סעיף 29(ב) לפקודת השטרות - חובת הראיה

  14. בקשה למימוש שטר חוב בגין שימוש במונית

  15. טענה כי שטר החוב פקע לאחר ששונתה הבעלות במסעדה

  16. טענה לתביעה שטרית מכוח שטר חוב שהוכנס להוצל"פ וטענה להפרה חוזית

  17. תביעות שטריות שנפתחו בהגשת שני שטרי חוב לביצוע בלשכת ההוצל"פ בחיפה

  18. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון