עצירת הליכי מכרז

מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא עצירת הליכי מכרז:



המבקשת הגישה ביום 8/5/12 בקשה למתן צו זמני שיעכב הליכי מכרז פומבי למשרת מרכז/ת (מועצות לאומיות) בלשכת המנכ"ל במשרד הבריאות בתל אביב. לטענת המבקשת, במסגרת הצו הזמני יש לעצור את הליך המכרז הפומבי שפורסם, ולחייב את המדינה לפרסם מכרז פנימי לתפקיד, שבמסגרתו תבחן מועמדותה של המבקשת.
בטרם נדרש למחלוקת המשפטית שבין הצדדים, נביא את עיקר העובדות הצריכות לעניין, תוך שנדגיש, כי מטבע הדברים משמדובר בבקשה לסעד זמני, קביעותינו הן לכאוריות בלבד, והן יפות לשלב זה של ההליך.


עיקר התשתית העובדתית הצריכה לעניין:


ביום 13/6/04 המבקשת החלה לעבוד כמרכזת הוועדות הלאומיות במשרד הבריאות. נציין כי "הוועדות הלאומיות" הוקמו על מנת להוות גוף מקצועי בר סמכא שיוכל לייעץ למנהלי מערכת הבריאות, בעת שנקבעת מדיניות מקצועית רצויה בתחומי הרפואה השונים. המבקשת מילאה תפקיד אדמיניסטרטיבי, כמרכזת של מספר ועדות.
הגם שנדמה כי אין חולק כי ריכוז הוועדות המקצועיות בפן האדמיניסטרטיבי הוא "תפקיד ליבה" במשרד הבריאות, בראשית הדרך הוסדרה העסקתה של המבקשת באמצעות "קרן מחקרים" אשר שילמה את שכרה והפיקה עבורה תלוש שכר.
לאחר חקיקת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כח אדם, תשנ"ו - 1996, והתיקונים לחוק, נעשו במשרד הבריאות, כמו גם במשרדי ממשלה נוספים, מהלכים שנועדו להסדיר את קליטתם בשירות המדינה של עובדים שהועסקו עד לאותה עת באמצעות קבלני כח אדם למיניהם.
בכל הנוגע לקליטת עובדי קבלן במשרד הבריאות, נדמה כי מדובר היה בתהליך מורכב, אשר לא התרחש ביום אחד, אלא במספר שלבים. בשלב ראשון, נקלטו בשירות המדינה עובדים שהועסקו על ידי "האגודה לבריאות הציבור" ורק בשלב מאוחר יותר נקלטו לעבודה בשירות המדינה עובדי "קרן מחקרים" ובכלל זה המבקשת.
כך, הגם שכבר בשלהי שנת 2005 פנתה הממונה על המבקשת, מנהלת תחום המועצות הלאומיות, לגורמים המוסמכים במשרד הבריאות על מנת לקדם את קליטתן של עובדות שהועסקו על ידי קרן מחקרים, ביניהן המבקשת (ר' נספח ו' לבקשה) בשירות המדינה, נראה שקליטת העובדות התעכבה, ואפשר שהעניין היה נעוץ בצורך לאשר תקנים לשם קליטתן (ר' נספח ח' לבקשה).
על רקע האמור נזכיר, כי ביום 27.9.06 התקבלה החלטת ממשלה אשר הסדירה את קליטתם במדינה של עובדים שהועסקו על ידי קבלני כח אדם ונקלטו בשירות המדינה עובר להחלטה. בהתאם להחלטת הממשלה משנת 2006, מי שהועסק במדינה באמצעות קבלן כ"א ונקלט לשירות המדינה לפני 27/9/06, ובתנאי שעבד כשנתיים בתפקידו בטרם החלטת הממשלה, נהנה מעדיפות בקליטה לשירות המדינה במובן זה שהוא הובא בפני ועדת בחינה של מכרז פומבי לשם בחינת התאמתו בתנאים של העדר תחרות, כאשר המועמדות נבחנת לגופה, ללא השוואה למועמדים אחרים (החלטת הממשלה צורפה לתגובה לבקשה וסומנה נספח א).
ביום 1/11/06 המבקשת נקלטה לעבודה בשירות המדינה באמצעות "חוזה מיוחד להעסקת עובדת", כאשר סוג ההעסקה הוגדר "חוזה למשימה חולפת" (ר' הסכם ההעסקה – נספח ט' לבקשה). מאחר שקליטתה בפועל בשירות המדינה היתה לאחר מועד החלטת הממשלה מיום 27/9/06, האמור בהחלטת הממשלה משנת 2006 לא חל עליה.
ביום 16/11/08 התקבלה החלטת ממשלה 4263 שנועדה, בעיקרו של דבר, להסדיר את קליטתם במדינה של עובדי קבלן שנקלטו לשירות המדינה לאחר 27/9/06. בהחלטה נקבע פטור מחובת מכרז למי שעבד אצל קבלן כ"א והועבר לשירות המדינה, ובלבד שהיה מועסק ברציפות באותו תפקיד או בתפקיד דומה למשך תקופה של חמש שנים ומעלה קודם למועד העברת תפקידו או יחידתו לשירות המדינה. עובדים שעד לקליטתם במדינה הועסקו בתפקידם למשך פחות מחמש שנים, נדרשו לעבור הליך של מכרז פומבי על מנת להסדיר את קליטתם במדינה (החלטת הממשלה מיום 16/11/08 צורפה לתגובת המדינה וסומנה נספח ג').
מאחר שעובר לקליטתה במדינה המבקשת היתה מועסקת בקרן מחקרים למשך כשנתיים וחצי (מיום 13/6/04 עד ליום 1/11/06) לא חל עליה הפטור שנקבע בהחלטת הממשלה משנת 2008, וקליטתה כעובדת מדינה קבועה, היתה איפה טעונה מכרז פומבי. כך, במהלך שנת 2009 קיימו הגורמים הרלוונטיים במשרד הבריאות תכתובת מול נציבות שירות המדינה, במסגרתה הוברר כי תנאי לקליטת המבקשת בשירות המדינה היה עמידתה במכרז פומבי (נספח י' לבקשה). בהתאם לכללים המקובלים בשירות המדינה, בטרם פורסם מכרז פומבי, ביום 2/9/09 פורסם מכרז פנימי למשרתה של המבקשת [להלן "המכרז הפנימי הראשון"]. פרט, למבקשת, לא היו מועמדים שביקשו להתמודד על התפקיד במכרז הפנימי.
המבקשת פנתה במכתב למנכ"ל משרד הבריאות וקבלה על כך שלא מתאפשר לה להתמודד למשרה במכרז פנימי, וכי עליה להתמודד מול מועמדים מן החוץ על אף שהיא ממלאת את התפקיד בפועל מזה שנים. בתשובה נענתה על ידי מנכ"ל משרד הבריאות כי היא אינה עומדת בתנאי הפטור ממכרז שקבעה הממשלה, ולפיכך אין מנוס מהתמודדותה במכרז פומבי (נספחים י"ב - י"ג לבקשה).
כך, בחודש אוקטובר 2010 פורסם מכרז פומבי למשרה [להלן: המכרז הראשון]. אין חולק כי במכרז הפומבי הראשון, המבקשת לא נמצאה כשירה לתפקיד. מעדותה של המבקשת עולה כי ציונה בשלב הבחינה בכתב היה נמוך משל מתמודדים אחרים ולכן מועמדותה כלל לא הובאה בפני ועדת הבוחנים. על רקע האמור, נבחרה לתפקיד מועמדת אחרת, שהיתה אמורה להתחיל בתפקידה בחודש ספטמבר 2011, אלא שלימים התברר כי המועמדת שנבחרה החליטה בסופו של יום שלא להצטרף לשירות המדינה וכך נמשכה העסקתה של המבקשת במשרה במילוי מקום.
על רקע האמור לעיל, ביום 14/12/11 שוב פורסם מכרז פנימי לתפקיד. ביום 18/12/11 המבקשת ביקשה שיאפשרו לה להציג את מועמדותה במכרז הפנימי, ונענתה ביום 28/12/11 כי הדבר איננו מתיישב עם הוראות התקשי"ר, וכי לא ניתן לאפשר לה לגשת למכרז פנימי (נספח ט"ז לבקשה). המבקשת שבה ופנתה, באמצעות הסתדרות המח"ר. ביום 20/1/12 נמסר לנציג ההסתדרות כי הנושא נמצא בבדיקה, וכי מיד כשתושלם הבדיקה תמסר תשובת המדינה.
תשובת המדינה לנציג ההסתדרות, הדוחה את פנייתו, נשלחה ביום 18/4/12, וכבר ביום 4/5/12 פורסם מכרז פומבי. הבקשה למתן צו זמני הוגשה ביום 8/5/12.
להשלמת התמונה נציין, כי לבית הדין הוגשו חוות דעת של הממונה על המבקשת גב' גרסיאלה ביל (שהיא שגייסה את המבקשת מלכתחילה לעבודה בקרן מחקרים), אשר גורסת כי המבקשת היא עובדת מצטיינת, וממליצה בחום על המשך העסקתה במדינה. עוד צורפו חוות דעתם של פרופ' אלכסנדר בטלר, יו"ר המועצה הלאומית למניעה וטיפול במחלות לב וכלי דם ושל פרופ' וצלב אינסלר, יו"ר המועצה הלאומית לרפואת נשים, נאונטולוגיה וגנטיקה, גם הם משבחים את תפקודה המקצועי של המבקשת (נספח י"ד לבקשה).



טענות הצדדים


המבקשת טוענת כי לנוכח תקופת העסקתה הארוכה בשירות המדינה, עומדת לה הזכות להתמודד למשרה במכרז פנימי. המבקשת סומכת את טיעונה בעיקרו של דבר על פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בתיק ע"ע 493/08 יואל מורה נ' מדינת ישראל [להלן : "עניין מורה"] וטוענת כי אלמלא השיהוי בקליטתה לשירות המדינה, היתה חלה עליה החלטת הממשלה משנת 2006, בדבר הפטור ממכרז פומבי. עוד טוענת המבקשת, כי יש ליישם לגביה את החלטת הממשלה משנת 2008 ולפטור אותה מחובת מכרז פומבי, בשים לב לכך שכיום המבקשת מבצעת את תפקידה זה למעלה מ- 5 שנים.
המבקשת מתיחסת למבחנים בכתב שאותם עברה בעת המכרז הפומבי הראשון ואשר אינם בפני בית הדין. לטענתה לא הוכח כי יש קשר כלשהו בין המבחנים לבין התאמה לתפקיד ובפרט בשים לב לכך שהמדינה גילתה דעתה, בהחלטה משנת 2008 כי עמידה במבחנים בכתב איננה מהווה תנאי לקליטה של עובדים שהועסקו באמצעות קבלני כ"א. מה גם שהמדינה לא ראתה כל קושי בכך שהמבקשת תמשיך למלא את תפקידה, גם לאחר שהיה ידוע מה תוצאות הבחינה שעברה בכתב. המבקשת טוענת כי אין מקום לדחות את הבקשה מחמת שיהוי, באשר המדינה היא שהשתהתה בבירור טענותיה.
לעניין מאזן הנזק טוענת המבקשת כי מדובר במכרז לתפקיד הקונקרטי אותו היא מבצעת מזה 8 שנים. במסגרת של מכרז פומבי יהיה עליה להתמודד לתפקיד מול כ- 20 מועמדים חיצוניים, וקיים סיכוי גדול כי באם לא ינתן צו מניעה זמני, המבקשת תאבד את מקום עבודתה.
לטענת המשיבה, הבקשה לוקה בשיהוי ניכר ובלתי מוצדק. ההחלטה שלפיה המבקשת לא תוכל להתמודד במסגרת של מכרז פנימי, התקבלה על ידי הגורמים המוסמכים בשירות המדינה כבר בשנת 2009, היינו לפני כשלוש שנים. שתיקתה של המבקשת והמנעותה מלפנות לבית הדין כבר אז, מלמדת כי המבקשת הבינה כי הדרך היחידה בה תוכל להמשיך לשרת במדינה תהא דרך הכשרת העסקתה באמצעות מכרז פומבי כדין. לטענתה, המדינה שינתה את מצבה לרעה, בהסתמך על כך שהמבקשת, כבר בשנת 2009 יצרה מצג כאילו קיבלה את עמדת הנציבות לפיה עליה לעמוד במכרז פומבי.
המדינה מבהירה כי בשלב זה, במסגרת המכרז הפומבי נבחנת התאמתם למשרה של 26 מועמדים, ועם זאת, קיימת אפשרות שהמבקשת, בסופו של יום תזכה במכרז ותמצא מתאימה לתפקיד, באופן שממילא ייתר את הדיון בטענותיה העקרוניות ובנסיבות כאמור, הרי שהבקשה דנן היא בקשה מוקדמת.
עוד מבהירה המשיבה, כי החלטת הממשלה משנת 2006 איננה חלה על המבקשת, אשר לגביה, בשים לב למועד קליטתה כעובדת המדינה, רלוונטית החלטת הממשלה משנת 2008. אשר להחלטה משנת 2008, המדינה מבהירה כי כל 14 עובדי קרן מחקרים, פרט למבקשת, נקלטו למשרות קבועות בשירות המדינה בהתאם להחלטת הממשלה משנת 2008, ולא ניתן להוסיף על האמור בהחלטת הממשלה את האפשרות להקלט כעובד קבוע בשירות המדינה מכח האינרציה. לטענתה, לכל אורך הדרך המבקשת היתה מודעת לכך שיהיה עליה לעמוד בפני מכרז פומבי.
המשיבה מבהירה עוד, כי יש קושי במינויה של המבקשת, לאחר שנכשלה בשלב הבחינה בכתב. המדינה טוענת כי נמנעה מלהביא בפני בית הדין את תוצאות המבחנים שעברה המבקשת בכתב, על מנת שלא להביך את המבקשת. ומכל מקום היא טוענת כי טענת המבקשת לפיה המבחנים אינם רלוונטים לצורך הכרעה בהתאמתה לתפקיד היא טענה שנטענה על ידי המבקשת לראשונה בסיכומיה.
המשיבה מבקשת לאבחן את פסיקת בתי הדין עליה מסתמכת המבקשת, ובעיקר פסק הדין בעניין מורה, במובן זה שלדידה בעניין מורה ההחלטה שלא לאפשר לעובד לגשת למכרז פנימי, משמעה היה שאחרים יתמודדו על התפקיד במסגרת מכרז פנימי בטרם יתאפשר למורה להתמודד במכרז החיצוני, באופן שיצר חשש ממשי שימונה מועמד במכרז הפנימי, מבלי שתנתן למורה הזדמנות להתמודד על המשרה. ואולם בענייננו ניתנת למבקשת הזדמנות להתמודד כשווה מול שווים. הבדל נוסף נעוץ לשיטת המדינה בכך שבעניין מורה פורסם המכרז הפנימי כ- 5 שנים מיום קליטתו של מורה לעבודה במדינה, ואילו בענייננו פורסם המכרז הפנימי שנתיים ועשרה חודשים מעת קליטת המבקשת במדינה. אבחנה נוספת נעוצה בכך שהמערערת כבר ניסתה להתמודד במכרז פומבי וכשלה, לעומת מורה, שהתמודד במכרז פומבי וזכה ככשיר שני.
לטענת המדינה, הבקשה אינה מגלה עילה למתן צו זמני מחמת סיכוייה הנמוכים. במישור מאזן הנזק מצביעה המדינה על כך שהקפאת הליכי המכרז עשויה לפגוע במועמדים נוספים שהגישו את מועמדותם ומצפים לקידום ההליך ואין להעדיף את עניינה של המבקשת על פניהם. עוד טוענת המשיבה כי הסעד הזמני זהה לסעד הקבוע שהתבקש בתביעה בהליך העיקרי.


טענת השיהוי


אין בידי לקבל את טענת המדינה לפיה עילת התביעה נולדה בשנת 2009, בעת שפורסם המכרז הפנימי הראשון, ולפיכך הבקשה דנן, שהוגשה שנים לאחר פרסום המכרז הראשון, נגועה בשיהוי כבד.
המכרז הראשון פורסם כשנתיים ועשרה חודשים לאחר שהמבקשת נקלטה לעבודה בשירות המדינה. באותה עת הוותק שלה בתפקיד עמד על כחמש שנים (כולל תקופת ההעסקה בקרן מחקרים).
לעומת זאת, ההחלטה דנן, שלא לאפשר למבקשת להתמודד במכרז פנימי, נמסרה למבקשת לאחר שמילאה את התפקיד בפועל במשך כ- 8 שנים, מתוכן למעלה מחמש שנים בשירות המדינה. מטבע הדברים במהלך השנים שחלפו מאז המכרז הראשון המבקשת העמיקה את שורשיה בשירות המדינה וביססה את מעמדה ואת זכויותיה.
שינוי נסיבות נוסף, נעוץ בכך שלאחר המכרז הראשון, הוברר למבקשת כי ככל שלא תשפר את ביצועיה במבחן בכתב, הרי שלא מן הנמנע כי מועמדותה כלל לא תשקל על ידי ועדת הבחינה של המכרז החיצוני.
אנו סבורים, כי שינוי הנסיבות מאז המכרז הראשון ועד המכרז השני, מקים למבקשת עילת תביעה חדשה, אשר לא היתה קיימת בשנת 2009. זאת ועוד, בשנת 2012 המבקשת הביעה עמדה מפורשת וברורה ביחס לזכותה להתמודד במכרז פנימי, בעצמה ובאמצעות נציג ההסתדרות, וטענת המדינה כי בעת שפרסמה את המכרז הפומבי החדש, הסתמכה על מצג שיצרה המבקשת בשנת 2009 ובכך שינתה מצבה לרעה – אין לה על מה שתסמוך.
המבקשת פנתה לבית הדין כשלושה שבועות לאחר שנשלחה תשובת נציבות שירות המדינה להסתדרות המח"ר בעניינה של המבקשת. אפשר אמנם שניתן היה לפנות לבית הדין באופן מהיר יותר, בטרם פורסם המכרז הפומבי, ואולם איננו סבורים כי מדובר בשיהוי שיש בו, כשלעצמו, כדי לשמוט את הקרקע מתחת לבקשה.


מינויים בשירות המדינה


חוק שירות המדינה מינויים, תשי"ט - 1959 [להלן: "חוק המינויים"] קובע, כי הדרך לקבלת עובד לשירות המדינה היא במכרז פומבי. כך, בלשון סעיף 19 לחוק :

19. לא יתמנה אדם עובד המדינה אלא לאחר שנציב השירות הכריז על המשרה בפומבי, על פי בקשת המנהל הכללי או מי שהוסמך לכך על ידיו, בין שנתפנתה המשרה ובין שהיא עשויה להתפנות.



ביסוד הקביעה כי קבלה לשירות המדינה תהיה בדרך של מכרז פומבי, עומדת כידוע תכלית כפולה. הפן האחד שלה – נועד לבסס את עקרון השווין ומטרתו להבטיח לכלל אזרחי המדינה הזדמנות שווה להשתלב בעבודה במגזר הציבורי כעובדי המדינה, בלא שיפעלו בעניין שיקולים זרים. הפן השני של חובת המכרז נועד להבטיח את איכות השירות הציבורי ולקדם את קליטתם בשירות המדינה של המועמדים הטובים ביותר ולא של הקרובים ביותר.
עיון בפסיקת בתי הדין לעבודה מלמד כי נסיבות שונות ומגוונות הובילו לכך שבמקרים לא מעטים, עובדים התקבלו לתפקידי ליבה בשירות המדינה מבלי שנדרשו לעבור מכרז פומבי. ההעסקה ללא מכרז לובשת צורות שונות. לעיתים העובד מועסק על ידי המדינה כקבלן עצמאי, לעיתים הוא מועסק באמצעות קבלן כ"א ולעיתים עובד מועסק במשך שנים בחוזים להעסקה במשרה שאינה צמיתה, במילוי מקום ועוד כיוצא באלה צורות העסקה שנולדו מסיבות שונות, בדרך כלל מחמת מצוקת התקנים בשירות המדינה.
על מנת לחדד את מורכבות העניין, נציין כי בצד החובה לקיים מכרז פומבי, כתנאי לקליטת אדם לעבודה בשירות המדינה, קובע התקשי"ר כי בטרם יפורסם מכרז פומבי לאיוש משרה, יתבצע הליך קודם של "מכרז פנימי", במסגרתו יתאפשר לעובדי היחידה המנהלית שבה מצוייה המשרה להתמודד עליה, באופן שרק כאשר לא ימצא עובד מתאים במסגרת של "מכרז פנימי" ניתן יהיה לפרסם מכרז חיצוני לתפקיד.
המכרז הפנימי, מעצם הגדרתו, נועד לתכלית שונה מזו של המכרז הפומבי. כך, הגם שניתן להניח שמחוץ לשירות המדינה ימצאו מועמדים ראויים ומתאימים לתפקיד פלוני, תכליתו של המכרז הפנימי ליתן עדיפות בהתמודדות על התפקיד למי שכבר נמנה על שירות המדינה, על פני מועמדים חיצונים, אשר אפשר שהם מוכשרים ממנו. מטרת המכרז הפנימי היא להעניק לעובדי המדינה אופק שירות ואפשרויות קידום בתוך שירות המדינה, וזאת על מנת לתמרץ אותם להשקיע בעבודה ולהגביר את המוטיבציה שלהם.
בפרק 11.4 לתקשי"ר, שעניינו המכרז הפנימי, נקבעו הכללים לקיום מכרז פנימי ותנאי הזכאות להתמודד במכרז פנימי:

"11.41
(א) הוראות פרק משנה זה חלות על כל עובד שנקלט לשירות המדינה כדין על פי אחד מאלה:

  1. עובד שנבחר למשרתו במכרז פומבי;
  2. עובד שפטור ממכרז פומבי על פי חוק ונבחר למשרה בהתאם לכללים המקובלים ובהתאם לשלבי המיון המחוייבים למשרה."



הגם שלשונו של סעיף 11.41 לכאורה איננה מתירה כר נרחב לשיקול דעת, ועולה ממנה כי רק מי שהתקבל לשירות המדינה במכרז פומבי יוכל להתמודד על תפקיד במכרז פנימי, בתי הדין לעבודה, בהליכים שונים, קבעו כי גם עובדים שלא התקבלו לעבודה במדינה במכרז פומבי או בתנאים של פטור ממכרז, יוכלו להתמודד במכרז פנימי.
בפסק הדין בע"ע 493/08 מ"י נ' יואל מורה בית הדין הארצי לעבודה עמד בהרחבה על השיקולים אותם יש לשקול על מנת להכריע בעניין זכותו של עובד שלא התקבל במכרז פומבי, להתמודד במכרז פנימי. בהליך שם, דובר במי שהועסק על ידי מנהל מקרקעי ישראל במשך כ- 5 שנים כ"קבלן עצמאי", על אף שמילא בפועל תפקידי ליבה במנהל. יואל מורה ביקש להתמודד לתפקיד במינהל במסגרת של מכרז פנימי, על אף שהעסקתו היתה כקבלן עצמאי. בית הדין הארצי לעבודה, בדעת רוב, קבע כי מורה הוא עובד של המדינה, ויש לאפשר לו להתמודד במכרז פנימי על אף שלא התקבל לעבודה בשירות המדינה במכרז פומבי.
בית הדין הארצי עמד על ההבחנה הקיימת בין מי שהתקבל לעבודה בשירות המדינה במכרז פומבי, והוא מועסק לפי כתב מינוי, ונהנה ממעמד של עובד המדינה, לבין מי שהתקבל לעבודה בשירות המדינה ללא שעבר מכרז פומבי, ומערכת היחסים בינו לבין המדינה מושתתת על הסכם קצוב בזמן, ומעמדו הוא כשל עובד במדינה, השונה, במובנים רבים, ממעמדו של עובד המדינה.
דעת הרוב שנכתבה על ידי כב' הנשיא (בדימוס) ס. אדלר התבססה על כך שהפרקטיקה של קיום מכרז פנימי איננה נקייה מספקות, באשר המכרז הפנימי פוגע בשוויון, ומסכל את היכולת לקבל את המועמדים הטובים ביותר לשירות המדינה וייתכן שאינו עולה בקנה אחד עם עקרונות של מנהל תקין. מנקודת מוצא זו גזר כב' הנשיא בדימוס את קביעתו כי יש להרחיב את מעגל המתמודדים במכרז פנימי, ולכן יש לכלול בו גם עובדים שלא התקבלו לשירות המדינה בדרך של מכרז פומבי.
כב' השופטת רוזנפלד, אף היא בדעת הרוב, הגיעה לתוצאה דומה לזו של הנשיא (בדימ') אדלר, הגם שהנמקתה שונה. כב' השופטת רוזנפלד מציינת בפסק דינה כי עובר לגיוסו של מורה לעבודה בשירות המדינה, הוא עמד במכרז פומבי ונמצא כשיר לשירות. מאחר שמורה נבחר ככשיר שני, נקלטה לעבודה המועמדת שנבחרה ככשירה הראשונה, ואילו העסקתו של מורה הוסדרה כקבלן עצמאי. ההחלטה לפיה מורה יהיה זכאי להתמודד במכרז פנימי מושתתת על כך שבפועל, במשך שנים ארוכות (כחמש שנים) היה מורה חלק בלתי נפרד מהמערך הארגוני של הנתבעת. כב' השופטת רוזנפלד עמדה על הרציונל שעומד מאחורי רעיון המכרז הפנימי שהוא קידום עובדים במקום עבודתם, תוך מתן עדיפות לעובדים ביחס למי שאיננו עובד. האינטרס הציבורי בקיום מכרז פומבי הועמד איפה אל מול האינטרס הלגיטימי של העובד בקידום במקום העבודה ובלשון בית הדין:

"מניעת האפשרות לקידום, דרך התמודדות במכרז פנימי ממי שנמצא כעובד בתוך המערכת במשך תקופה ארוכה ובנסיבות כפי שהתבררו בעניינו של עו"ד מורה, איננה עולה בקנה אחד עם תכלית המכרז הפנימי."


ובהמשך, ביחס לעקרון השוויון מבהירה כב' השופטת רוזנפלד כי המכרז הפנימי איננו פוגע בחובה לנהוג בשוויון ובלשון בין הדין:

"מאפייניה של הנורמה המחייבת קיומו של מכרז פנימי ותכליתה הראויה, מצביעים על קבוצת השוויון הרלוונטית, היא קבוצת העובדים באותו מקום עבודה".


על רקע האמור, ובשים לב לנסיבות שהתקיימו בעניין מורה, הסיקה דעת הרוב כי יש לאפשר למורה להתמודד על משרה במנהל מקרקעי ישראל במסגרת של מרכז פנימי, הגם שקבלתו לעבודה בשירות המדינה לא היתה בדרך של מכרז פומבי.


סיכויי התביעה דנן לאור פסק הדין בעניין מורה


נדמה כי פסק הדין בעניין יואל מורה מלמדנו, כי המסגרת המשפטית בה יש לקיים את הדיון, מצויה בדלת אמותיה של הלכת הבטלות היחסית.
נקודת המוצא לדיון הינה כי נפל פגם באופן שבו התקבלה המבקשת לתפקיד רכזת המועצות הלאומיות. המדובר בתפקיד ליבה במשרד הבריאות, שאמור היה להיות חלק ממצבת התקנים של המשרד ושהקבלה אליו היתה אמורה להעשות בהתאם לחוק המינויים בדרך של מכרז פומבי. מטעמים שאינם קשורים למבקשת, נפל פגם באופן בו מונתה המבקשת לתפקיד, ללא מכרז, ככל הנראה על יסוד היכרות בינה לבין הממונה עליה.
בענייננו יש לבחון כיצד הפגם שנפל בהליכי המינוי צריך להשפיע על שאלת זכאותה של המבקשת להתמודד על המשרה אותה היא ממלאת בפועל, או במילים אחרות מהי התוצאה המתאימה, שתאזן באופן מיטבי את האינטרסים השונים שיש לצדדים, והכל מתוך מתן משקל לאינטרס הציבור.
נדמה כי בנסיבות דנן השיקולים השונים אותם נדרש ביה"ד לבחון לצורך הכרעה בשאלה הניצבת בפנינו הם, בין היתר, שיקולים שעניינם אמון הציבור בשירות הציבורי, הגנה על האינטרס הציבורי כי יבחרו לשירות המדינה העובדים הטובים ביותר תוך המנעות מהעדפת מקורבים. יש לשקול את האינטרס הנוגע לשמירת יחסי עבודה הוגנים בשירות המדינה, תוך מתן משקל לאינטרס של המבקשת, אשר לזכותה שנים רבות של השקעה בשירות המדינה, לשביעות רצונם המלאה של הממונים עליה. למרבה הצער נדמה כי בנסיבות, כפי שהתבררו לפנינו בשלב זה, השיקולים השונים אותם יש לשקול אינם מובילים כולם לתוצאה מסתברת אחת.
נזכיר כי המבקשת היא העובדת היחידה שהגישה מועמדות במכרז הפנימי, כאשר במכרז החיצוני הציגו את מועמדותם 26 מתמודדים. מכאן, שמתן אפשרות לתובעת להתמודד במכרז פנימי, תקטין באופן משמעותי את מספר המועמדים לתפקיד. בכך טמון ההבדל הראשון בין עניינה של הבקשת לעניין מורה. זאת ועוד, בעניין מורה לא היה חולק על כך שמורה, בעת שעמד במכרז חיצוני נמצא כשיר לתפקיד, ואולם, מטעמים של מחסור בתקנים הוסדרה העסקתו כקבלן חיצוני. לעומת זאת, מהראיות שהובאו בפנינו (בעיקר מעדותה של המבקשת) עולה כי במכרז הפומבי הקודם, המבקשת השיגה ציון נמוך במבחנים שבכתב ביחס למועמדים אחרים, ולכן מועמדותה כלל לא נדונה בפני ועדת הבוחנים. בשלב זה של הדיון, הגם שטרם הוברר מה אופי המבחנים בכתב ומה הרלוונטיות שלהם לתפקיד, אפשר שיש בכך כדי להצביע על קושי.
מאידך, שיקולים שנוגעים לאינטרס המבקשת, על רקע תקופת העסקתה הארוכה במדינה, מצביעים לכאורה על כך שאין מקום להשוותה לקבוצת המתמודדים מן החוץ, ועמדת המדינה, המתעלמת מהזכויות שצברה המבקשת אפשר שהוא נגועה בחוסר תום לב. אמנם לכל אורך תקופת עבודתה, המבקשת היתה מודעת לכך שנסיבות קליטתה בשירות המדינה פגומות ודורשות תיקון באמצעות מכרז פומבי, ואולם אין להתעלם מכך שהפגם בהליכי הקליטה רובץ לפתחה של המשיבה, וכי יש קושי בהבחנה שיצר הפגם בין המבקשת לבין עמיתיה לעבודה, אשר עובדים עימה שכם אל שכם במשך שנים רבות.
נזכיר בהקשר זה, כי קיום מכרז פומבי למשרה, כאשר במשרה כבר מועסק עובד במשך שנים, כשלעצמו, איננו מתיישב עם עקרון השוויון. מטבע הדברים, עובד שממלא את התפקיד בהצלחה במשך שנים וזוכה לחוות דעת חיוביות מהממונים עליו, נהנה מיתרון מובנה על פני יתר המועמדים במכרז פומבי. על רקע האמור לעיל, אפשר שההחלטה שלא לאפשר למבקשת להציג את מועמדותה בפני ועדת בוחנים מחמת שציונה במבחן בכתב נפל משל אחרים, מעוררת בנסיבות העניין קושי, ואפשר, שבנסיבות העניין היה מקום שהוועדה תראיין את כל המועמדים שציונם היה כשל המבקשת או גבוה ממנו ותחליט איזה משקל יש לתת למבחנים שבכתב ביחס לנתונים אחרים שנוגעים למועמדים. בפני בית הדין לא הוצגו נתונים מספיקים על מנת להכריע בעניין. נציין בהקשר זה, כי לאחר שהמבקשת כשלה במבחן בכתב במסגרת המכרז הראשון, ולא נמצאה כשירה לתפקיד, לא הופסקה העסקתה. המבקשת המשיכה למלא תפקידה במשך כשנתיים נוספות, מבלי שהמשיבה סברה כי יש בתוצאות הבחינה כדי ללמד על כך שהמבקשת איננה מתאימה לתפקיד.
כפי שהראנו לעיל, בענייננו השיקולים השונים שלהם יש לתת משקל, מובילים למסקנות מנוגדות. ואולם, שקלול השיקולים בשלב זה, איננו יכול להוביל למסקנה כי יש סיכוי גבוה שבנסיבות העניין בית הדין יורה למשיבה לקיים מכרז פנימי בו תהיה המבקשת מועמדת יחידה.
עם זאת, כפי שכבר ציינו, אנו סבורים כי בנסיבות דנן יש קושי באפשרות שמועמדותה של המבקשת כלל לא תידון בפני ועדת הבוחנים, אם ציונה בבחינה שבכתב לא יהיה מספק. אנו נוטים לחשוב שחובת תום הלב של המשיבה מחייבת כי תנתן למבקשת הזדמנות להתמודד על המשרה גם אם הציון שתקבל יהיה נמוך משל מועמדים אחרים, אף אם הדבר מחייב כי ועדת הבוחנים תראיין מועמדים רבים.
אין לכחד, כי הדיסוננס הקיים בין חוות הדעת הטובות מצד הממונים על התובעת, לבין הציון הנמוך במבחן מטריד. ואולם, קיימת אפשרות שהוא מצביע על כך שהמבחן איננו רלוונטי ואינו בעל ערך ככלי לניבוי הצלחה בתפקיד. מהנתונים שבפנינו, על פני הדברים, אנו סבורים כי יש למצוא את הדרך הנאותה על מנת לאפשר למבקשת להציג את מועמדותה בפני ועדת הבוחנים, יהא ציונה במבחן שבכתב אשר יהא. חזקה על הועדה שיעלה בידה לעמוד על מהות הפערולאזן באופן מושכל בין תוצאת המבחן לחוות הדעת וכן לשקלל את שני אלו אל מול הנתונים של יתר המועמדים במכרז.
הבקשה מתקבלת איפה באופן חלקי, במובן זה שהליכי הבחינה בכתב יתקיימו כסדרם, ואולם ככל שהמדינה תבקש לכנס ועדת בוחנים בלא שהמבקשת תופיע בפניה, יושהה המשך הליך המכרז עד לסיום הדיון בתיק.
לאור תוצאות הדיון בבקשה, אין צו להוצאות.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטול מכרז

  2. אפליה במכרז

  3. פגמים במכרז

  4. מינוי ללא מכרז

  5. חוזה פיתוח מכרז

  6. מכרז ביטוח לאומי

  7. חוק חובת המכרזים

  8. איסור פרסום מכרז

  9. הסכם בוררות מכרז

  10. מכרז למינוי אימאם

  11. מכרז מנהל בית ספר

  12. מכרז עבודות תכנון

  13. מכרז פנימי בעירייה

  14. מכרז להסעות תלמידים

  15. טענות כלפי תנאי מכרז

  16. הקפאת מכרזים פנימיים

  17. פגם באופן ביטול מכרז

  18. הודעה על זכייה במכרז

  19. השיקולים לביטול מכרז

  20. מכרז קווי נסיעה

  21. עמידה בתנאי סף – מכרז

  22. תקנות פטור ממכרז

  23. דרישות השכלה - מכרזים

  24. איגוד ערים מכרז

  25. עיכוב הליכי מכרז

  26. הכנת מסמכי מכרז

  27. תקיפת כישורי זוכה במכרז

  28. מכרז שירותי סריקה

  29. פטור ממכרז עירייה

  30. עצירת הליכי מכרז

  31. שינוי במפרט מכרז

  32. תקנות חובת המכרזים

  33. מכרז אחזקת כבישים

  34. מחסן ממוחשב - מכרז

  35. מכרז מערכות השקייה

  36. מכרז לתפקיד מבקר העירייה

  37. מכרז כיכרות באשדוד

  38. הצעה במכרז מקרקעין

  39. תקנות העיריות מכרזים

  40. שטח בניה מירבי על פי מכרז

  41. ביטול מכרז של ביטוח לאומי

  42. הצעה גרעונית במכרז

  43. פתיחת תיבת המכרזים

  44. מכרז פנימי כלכלנים – סכסוך

  45. צמצום משתתפים במכרז

  46. נמל חיפה - מכרז בניה

  47. שכונת הארגזים - מכרז

  48. אכיפת מסירת עבודה לפי מכרז

  49. ביטול מכרז לאחר הצעות

  50. מכרז עבודה עם העירייה

  51. הצעות להפעלת מעון יום

  52. עתירה לקיום מכרז פתוח

  53. האם מכר כפוף לדיני מכרזים ?

  54. מכרז רכישת ציוד מעבדה

  55. מכרז למינוי מבקר פנים בעיריה

  56. זכאות להשתתף במכרזים פנימיים

  57. מכרז סגור - פסילת הצעה

  58. ועדת המכרזים שידורי טלוויזיה

  59. מכרז עבודות ניקוז חיפה

  60. מכרז מינוי מפקד שירותי כבאות

  61. עתירה נגד תוצאות מכרז

  62. הנחה בהצעת מחיר - מכרז

  63. כריית חול - פטור ממכרז

  64. עיכוב הליכי מכרז פומבי

  65. מכרז שירותי גביית חובות

  66. הוצאת מגרש למכרז פומבי

  67. מכרז מקלט לנערות במצוקה

  68. ביטול מכרז שירותי גרירה

  69. ניסיון קודם כתנאי למכרז

  70. מכרז לתפקיד בנמל אשדוד

  71. מכרז התפלת מי ים באשדוד

  72. בקשה ביטול מינוי מנכ"ל – מכרז

  73. מכרז שירותי רפואה דחופה

  74. עתירה מנהלית לביטול מכרז

  75. סבירות דרישת ניסיון במכרז

  76. ביטול מכרז למכירת מקרקעין

  77. אי עמידה בתנאי סף של מכרז

  78. התפטרות במקום עבודה שאיבד מכרז

  79. היטלי פיתוח במכרז עירייה

  80. הוראות החשכ"ל ביחס למכרז

  81. הגבלת מספר משתתפים במכרז

  82. מכרז עבודות חשמל - בית ספר

  83. צו זמני להקפאת מכרז פנימי

  84. מכרז רכב וחלפים - צו מניעה

  85. מכרז דיור מטעם המשרד לקליטת עליה

  86. מכרז שירותי ניקיון בעירייה

  87. ביטול זכיה במכרז של העירייה

  88. עתירה נגד זכיה במכרז פומבי

  89. תקיפת מכרז של חברה ממשלתית

  90. מכרז שתוצאותיו ידועות מראש

  91. טעות אריתמטית - ועדת המכרזים

  92. מיון מוקדם - ועדת המכרזים לגז טבעי

  93. קניית רכב ממכרז הוצאה לפועל

  94. ביטול מכרז איסוף ופינוי אשפה

  95. הגדלה של מספר המשתתפים במכרז

  96. בחירת מנהל בית ספר - מכרז או ועדה ?

  97. סמכות בית דין לדון בהשלכותיו של מכרז

  98. הצעה שלא הוכנסה לתיבת המכרזים

  99. מכרז עובדי סמך - טיפול בקשישים

  100. תקנות העיריות מכרזים לקבלת עובדים

  101. צו מניעה אוסר לפרסם מכרז למנות מנהל חדש

  102. חוזה לפני חקיקת חוק חובת המכרזים

  103. מכרז פינוי פסולת - תעשייה אווירית

  104. ביטול השתתפות על ידי מזמין המכרז

  105. ערבות לא מתאימה למדד הבסיס במכרז

  106. בקשה למנוע הקצאת מגרשים בדרך של פרסום מכרז

  107. חברת ניקיון הפסידה במכרז - פיצויי פיטורים

  108. קבלן משנה לביצוע עבודת ניקיון במכרז

  109. העברת רכבים שנרכשו במסגרת מכרז באיחור

  110. מכרז לקבלת הצעות לניהול והפעלת חניונים

  111. תקנות חובת המכרזים התקשרויות מערכת הבטחון

  112. צו מניעה לביטול מכרז למינוי דובר עירייה

  113. זכות להישאר בתפקיד / בעבודה עד פרסום הליכי מכרז

  114. החזר ערבות למציע במכרז עקב ביטולו זכייתו

  115. מכרז לביצוע עבודות פיתוח תשתיות בהוד השרון

  116. תקנות חובת המכרזים חובת שיתוף פעולה תעשייתי

  117. הסכם לאחר זכיה במכרז למתן שירותי גינון ואחזקה

  118. שומר בסופרמרקט "זיל וזול" פוטר - הפסידה מכרז בקו-אופ

  119. עתירה לביטול החלטת ועדת המכרזים של עיריית באר שבע

  120. עבדה כסייעת לגננת פוטרה בטענה שהיא מונתה ללא מכרז

  121. מכרז בחירת עובד - התאמת עובד לדרישות תקן - נטל הוכחת נוהג

  122. תקנות חובת המכרזים העדפת תוצרת מאזורי עדיפות לאומית

  123. האם היועץ במכרז קבע ניקוד בלא כל נימוק ו/או אסמכתא ?

  124. עתירה לפסילת הצעה במכרז, מאחר וצירפה להצעתה ערבות מיטיבה

  125. רשלנות המינהל במשלוח שובר התשלום בנפרד מהודעת הזכייה במכרז

  126. בקשה לביטול פסילת הצעה למכרז פומבי לשירותי ניקיון בבתי ספר

  127. עתירה לביטול החלטת ועדת המכרזים במכרז להצבת והפעלת דוכני קפה

  128. תביעה שעניינה מכרז פנימי לתפקיד אמרכ"לית במעון של משרד הרווחה

  129. במסמכי המכרז נקבעו עקרונות ושיטות השקלול והניקוד שיינתנו למציעים

  130. פסק דין הצהרתי מדיניות המונעת מקציני הים להציג את מועמדותם במכרזים פנימיים

  131. תביעה למתן צו קבוע לביטול מכרז למשרות ניהול לתפקיד מנהל בית ספר יסודי

  132. תקנה 30 לתקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים) שעניינה "מינוי המועמדים"

  133. חבר מועצת עירייה זכה במכרז העירייה - סעיף 122 ב 3 לפקודת העיריות

  134. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון