נפילה מסולם משאית | עו"ד רונן פרידמן

##נפילה מסולם משאית כתאונת דרכים:## בת"א (נצ') 53127-02-13 טאטור נ' עווד, בית המשפט פסק כי נפילת התובע ממשאית נוסעת ו/או מסולם המצוי על מיקסר המצוי על משאית, בזמן שזו נוסעת, נופלת לגדרי הסיכון התחבורתי שנוצר אגב עלייתו לסולם המיקסר המצוי על המשאית, או אגב נסיעת המשאית, הואיל ונפילה במהלך נסיעה הינה חלק מהסיכון התחבורתי בעצם תזוזת רכב או המשאית במקרינו. הקשר בין השימוש שנעשה במשאית/בסולם המיקסר לסיכון שהתממש אינו מקרי, שכן השימוש התחבורתי שנעשה ברכב – נסיעה במשאית - תרם תרומה להתרחשות הנזק, והמשאית או המיקסר לא היוו אך זירה להתרחשות התאונה. מה גם, שאין להפריד, בין המיקסר ליתר חלקי המשאית, וברור שהקשר בין עליית התובע לסולם המצוי על המיקסר המצוי על המשאית, לבין נפילתו ממנה בשעה שזו נוסעת, אינו מקרי. נפילתו בזמן נסיעת המשאית, היא אחד מהסיכונים המרכזיים הגלומים בפעולה של כניסה או נסיעת המשאית, סיכון שמאפייניו טמונים ברכב מעצם טבעו וטיבו , ואינהרנטיים לשימוש בו. ##נפילה מסולם משאית כתאונת עבודה "רגילה":## בת"א (שלום-כ"ס) 561/93, פטל נ. "הראל" חברה לביטוח בע"מ, התובע נפל מסולם המשאית עליו טיפס כדי לקשור מטען. בדחותו את הטענה כי מדובר בתאונת דרכים, פסק בית-המשפט: טיפוס על רכב לצרכי טעינה הוא חלק מפעולת הטעינה. משהתכוון התובע להתחיל בקשירת המטען, הרי עצם הטיפוס בסולם כדי לאחוז בשרשראות המשמשות לקשירה, כמוהו כתחילת הטעינה. טעינה אינה רק אחיזה במטען והנחתו, אלא יש לראות בה מעין אב מלאכה הכוללת בחובה תולדות רבות, כגון הרמת המטען, נשיאתו, כיוונו, העברתו, הורדתו, הנחתו, כיסוי, קשירתו וכו'. ##נפילה מסולם משאית לאחר העמסת סחורה:## בת"א (שלום-ת"א) 76238/96, וקנין נ. "הפניקס הישראלי" חב' לביטוח בע"מ, התובע נהג משאית, לא השתתף בכל צורה שהיא בהעמסת הסחורה על המשאית. בזמן ההעמסה ישב התובע בקבינה וקרא עיתון. בסיום העמסה ניגש למשרד המפעל על מנת לקבל תעודת משלוח. כחצי שעה לאחר מכן חזר למשאית ותוך כדי עלייתו על הסולם, שהיה מאחורי המשאית, בכוונה לסגור את הדלתות, בטרם נסיעתו, נפל ונחבל. בית המשפט דחה את הטענה שהמדובר ב"טיפול דרך או תיקון דרך" וקבע כי סגירת דלת המשאית שנעשתה ע"י התובע, גם אם הוא לא השתתף בכל צורה שהיא בהעמסת הסחורה על המשאית, וגם אם נעשתה בסיום ההעמסה, או נעשתה לאחר הפסקה – הינה חלק בלתי נפרד מפעולות הטעינה וכל כן, התאונה שארעה לתובע במהלך סגירת הדלת לא מהווה ת.ד. כהגדרתה בסע' 1 לחוק הפלת"ד. ##נפילה בירידה מסולם משאית:## בת.א. (שלום -עפולה) 3151/00 ציון נ. "אררט" חב' לביטוח בע"מ, על מנת להוריד מבנה טרומי שהועמס על גבי משאית ולהניחו על גבי הקרקע, טיפס התובע על סולם שהושען על המבנה. במהלך ירידתו של התובע מהסולם, הוא החליק מהסולם ונפל ביחד עם הסולם על רצפת המשאית ונפגע ברגלו הימנית. נדחתה טענת התובע כי מתיחת הכבלים מסביב למבנה באמצעות המנוף, גרמה לתנודות במבנה ולהחלקת הסולם. אולם נתקבלה טענת התובע לפיה הסולם החליק עקב תנודות המשאית, כתוצאה מן הויברציות, שנוצרו עקב פעולת מנועה של המשאית. השאלה שעמדה לבחינה היתה, האם האירוע המזיק התרחש בתחום הסיכון, אשר ניצול הכח המכני של המשאית יצר. נפסק: "המחוקק לא תחם את מתחם הסיכון האמור, רק למקרים, בהם נגרמה פגיעה ישירה על ידי חלק נע בכלי הרכב, כגון מנוף או גלגל – אשר גרם במישרין לחבלת הגוף. סבורני, כי בכל מקרה, בו התרחש אירוע של העברת כח מיכני, שמקורו בכלי הרכב, ואשר הביא, במישרין למאורע שגרם לנזק, הרי יש לומר כי ניצול הכח המכני של כלי הרכב, יצר את המאורע המזיק, או לפחות הפעיל שרשרת אירועים, הקשורים זה בזה, אשר הביאו לקרות הנזק. אין חולק על כך, כי לו היה הנהג מניע את המשאית, וכתוצאה מכך היה המנוף המותקן עליה זע ונע כתוצאה מטלטולי ההתנעה, ופוגע בראשו של פלוני – היה המאורע נתפס בגדרה של החזקה החלוטה המרבה. סבורני, כי כך גם יש לגזור גבי כל תנועה, שמקורה בכוחו המכני של כלי הרכב, אשר הפעילה רצף של אירועים שגרמו נזק לגופו של אדם. על כן, גם רעידות וטלטולים, שנגרמו עקב פעולת המנוע, ואשר גרמו לנפילתו של אדם מעל גבי רכב מנועי, יתפסו על ידי כמאורע שנגרם עקב ניצול כוחו המכני של הרכב". על כן נפסק כי פגיעתו של התובע נכנסת בגדרו של חוק הפלת"ד. (פורסם בספרו של עו"ד מיכאל צלטנר "חבות לפיצוי נפגעי תאונות דרכים) ##מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא נפילה מסולם משאית:## 1. התובע נהג משאית במקצועו, הגיש תביעה נגד הנתבעים לפי חוק לפיצוי נפגעי תאונות דרכים בגין תאונה שאירעה לו ביום 29/7/96. העובדות 2. בסעיף 4 ב. לכתב התביעה מתאר התובע את עובדות אירוע התאונה כדלקמן: "התאונה אירעה שעה שפועלים סיימו להעמיס את המכונית בסחורה, התובע שהיה נהג עלה על סולם אחורי בטרם יסיע את המכונות כדי לסגור את דלתות המכונות לפני נסיעתו, התובע נפל בעת עלייתו על הסולם ונחבל בגופו". 3. בתצהיר שהגיש התובע מיום 31/3/97 (ת1/) מתאר התובע את עובדות אירוע התאונה כדלקמן: "1. בתאריך 29/7/96 בשעה 12:30 או בסמוך לכך, נהגתי במכונית שמספר הרישוי שלה 12-879-89 ועצרתי כדי שהפועלים יעמיסו את המכונית בסחורה. 2. משסיימו הפועלים להעמיסה, עליתי על סולם שהיה מאחורי המכונית כדי לסגור את דלתותיה בטרם אתחיל לנסוע. 3. בעת שעליתי על הסולם נפלתי ונחבלתי כמפורט בכתב התביעה שהגשתי ובמסמכים הרפואיים שצורפו אליו" 4. התובע הגיש תצהיר נוסף (ת2/) בו שינה את תאור אירוע התאונה ובסעיף 2 לתצהירו הצהיר כדלקמן: "ביום התאונה קרי 29/7/96 לאחר שהפועלים סיימו להעמיס סחורה, הנעתי את המשאית, והלכתי להביא תעודת משלוח - מטען, ע"פ חובת החוק ממשרד המפעל. יודגש כי היו מספר אנשים לפני אשר עמדו בתור לקבל תעודת משלוח ולכן נאלצתי להתעכב במשרד הקבלה כחצי שעה, וזאת בטרם תחילת הנסיעה. לאחר שהכינו עבורי תעודת משלוח חזרתי למשאית, ועליתי על סולם המכונית בכדי לסגור דלתות עם פלומבה, ואז החלקתי מהסולם ונפגעתי כמתואר בכתב התביעה". 5. בעדותו בביהמ"ש חזר התובע על גרסתו המופיעה ב-(ת2/) ואף הוסיף לגרסתו תוספת נוספת לפיה שעה שהפועלים העמיסו את הסחורה על המשאית הוא ישב במשאית וקרא עיתון. 6. אני מוכן לקבל את גירסת התובע בעדותו בפני ולקבוע כ אכן התובע לא השתתף בכל צורה שהיא בהעמסת הסחורה על המשאית, בזמן ההעמסה ישב בקבינה וקרא עיתון, ובסיום ההעמסה ניגש למשרד על מנת לקבל את תעודת המשלוח ותוך כדי עליתו על הסולם שהיה מאחורי המשאית בכוונה לסגור את הדלתות בטרם נסיעתו נפל ונחבל. המצב המשפטי 7. סעיף 1 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מגדיר תאונת דרכים כדלקמן: "תאונת דרכים" - מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה. "שימוש ברכב מנועי" - נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו טיפול דרך או תיקון רכב בדרך שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הדרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה, וכן התנתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד". 8. השאלה הניצבת בפני באם עובדת אירוע התאונה כפי שקבעתי אותן נכנסות לגדר המושג "טיפול דרך או תיקון רכב בדרך" כטענת ב"כ התובע ומדובר בתאונת דרכים או מדובר בפעולה שמהווה חלק בלתי נפרד מפעולת הטעינה של המשאית שאינה בגדר תאונת דרכים כאמור בסעיף 1 לעיל, כטענת ב"כ הנתבעים. 9. נראה לי כי עובדות המקרה של פעולת סגירת הדלת האחורית של המשאית בסיום ההעמסה מהווה חלק בלתי נפרד מפעילות ההעמסה, ומהווה פעילות לוואי לפעולת הטעינה ולכן אינה מהווה תאונת דרכים כטענת ב"כ הנתבעים. 10. ברע"א 7617/97 קרנית נ' פדל אלסעאר (טרם פורסם) העתקו צורף לסיכומי ב"כ הנתבעים) נקבע כדלקמן: "אין ספק שפתיחת הדופן האחורית של המשאית לצורך טעינת המשאית, כמו גם סגירתה עם סיום הטעינה, מהווה פעילות לוואי של הטעינה. פתיחת הדופן, נעשתה כדי לאפשר את הטעינה או להקל עליה. סגירתה בסמוך לאחר טעינתה באה להשלים את פעולת הטעינה על ידי השבת הרכב למצבו הקודם, הרגיל, קודם פעולת הטעינה. המדובר בפעולות המהוות חלק אינטרגלי של פעילות הטעינה של אותה משאית ועל כן יש לראותן פעולות לוואי של הטעינה וכחלק שלה". 11. עובדות פסק הדין הנ"ל זהות למקרה שלפנינו וביהמ"ש העליון קבע כי סגירת דלתות המשאית הינה חלק בלתי נפרד מפעילות הטעינה ואין היא מהווה שלב עצמאי שלא קשור לטעינה כמו כן היא אינה מהווה פעילות הכנה לנסיעה כטענת ב"כ התובע. 12. ברע"א 6223/98 מג'יב שיבלי נ' הדר - חברה לביטוח בע"מ (טרם פורסם - צורף לסיכומי ב"כ הנתבעים) קבע ביהמ"ש כי פריסת בריזנט על גבי מטען לאחר טעינתו מהווה פעולה הקשורה קשר הדוק עם פעולת הטעינה ומהווה חלק אינטגרלי שלה ומשלימה את פעולת הטעינה. 13. נראה לי כי גם במקרה שלפנינו סגירת הדלתות וחיזוקן בפלומבה באה להבטיח שלמות המטען שהועמס ויציבותו ומשלימה את פעולת הטעינה. 14. ביהמ"ש חזר וקבע בעניין רע"א 2781/98 אהרון דגן ואח' נ' המגן - חברה לביטוח בע"מ ואח' (טרם פורסם - צורף לתצהירו של ב"כ הנתבעים) כי קיפול בריזנט וקשירתו לארגז המשאית שנעשה לאחר פריקת המשאית מהווה פעולה נלווית לפירוק המטען מהמשאית. 15. ב"כ התובע בסיכומיו מנסה לאבחן את ההלכה שנפסקה בפסקי הדין לעיל מהמק רה שלפנינו בטענה כי במקרה הנוכחי התובע לא השתתף כלל בפעולות הטעינה וישב בקבינה והשאיר את העבודה לפועלים שעשו את פעולת ההעמסה ובכך נותק הקשר בין ההעמסה לבין סגירת הדלתות. 16. בנוסף לכך טוען ב"כ התובע כי נותק הקשר הסיבתי בין הטעינה לבין סגירת הדלתות לאחר והתובע ניגש למשרד המפעל על מנת לקבל את תעודות המשלוח ונעשתה הפסקה של ממש בין סיום פעולת הטעינה לעלייתו על הסולם, פעולה שנועדה למנוע או להקטין את הסיכון התעבורתי למטרת המשך נסיעתו של התובע ולצורך נסיעתו המיידית. 17. עלי לציין כי טענותיו של ב"כ התובע הן טענות כבדות משקל, ושקלתי באם לראות בזמן שעבר בין סיום פעולת הטעינה לעלייתו של התובע על הסולם ונפילתו מהווה הפסקה של ממש המנתקת את הקשר הסיבתי בין סיום הטעינה לתאונה. 18. סעיף 80 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995 קובע כי תאונה תוך כדי נסיעה או הליכתו של המבוטח ממקום עבודתו למעונו או ממעונו לעבודתו תחשב כתאונת עבודה. 19. סעיף 81 לחוק הנ"ל קובע שאין רואים את התאונה כתאונת עבודה כאמור בסעיף 80 לעיל אם חלה בנסיעה או בהליכה הפסקה או סטייה של ממש מהדרך המקובלת כשההפסקה או הסטיה לא היו למטרות הכרוכות במילוי חובותיו של המבוטח כלפי מעבידו. 20. מהאמור לעיל, ניתן לראות כי המחוקק רואה לעיתים בהפסקה של ממש פעולה מסויימת, פעולה המנתקת את הקשר בין העבודה לתאונה. 21. בע"א 4468/95 דראוושה נ' אררט, פד"י נ (3) 475, בעמ' 482, מגדיר כב' הנשיא ברק את המושג של "טיפול דרך או תיקון רכב בדרך" המופיע בסעיף 1 לחוק כדלקמן: "טיפול הוא טיפול דרך אם הוא נועד למנוע או להקטין את הסיכון התעבורתי והוא נעשה אגב הנסיעה או לצורך המשכתה המיידית". 22. כפי שציינתי לעיל, שקלתי באם אין לראות במקרה הנוכחי לאור העובדה כי נעשתה הפסקה בין סיום פעולת הטעינה לתאונה, לאחר והתובע הלך וקיבל מהמשרד תעודות משלוח, הפסקה שיכולה לנתק את הקשר בין פעולת הטעינה לנפילתו של התובע, שכן התכוון התובע לסגור את דלתות המשאית, פעולה החיונית למניעת הסיכון התעבורתי בנסיעה עם דלתות פתוחות שבאה לצורך המשכת הנסיעה המיידית. 23. לאחר התלבטות לא מעטה החלטתי לראות במקרה כפי שנפסק ע"י ביהמ"ש העליון בפסקי הדין לעיל שצוטטו ע"י ב"כ הנתבעים. 24. ברע"א 6223/98 שצוטטה לעיל, נסיבות התאונה זהות למקרה שלפנינו וגם שם התובע שהיה נהג, לא עסק בפעולות הטעינה והמתין עד שהמטען הועמס על גבי המשאית, וביהמ"ש לא ראה בעובדה זו נימוק לקבלת התביעה. 25. המסקנה המתבקשת כי סגירת דלת המשאית שנעשתה ע"י התובע גם אם נעשתה בסיום ההעמסה או נעשתה לאחר הפסקה הינה חלק בלתי נפרד מפעולות הטעינה ועל כן התאונה שארעה לתובע במהלך סגירת הדלת לא מהווה תאונת דרכים כהגדרתה בסעיף 1 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. נפילה מרכב עומדתאונות נפילהמשאיתנפילהנפילה מגובה / מסולם