התאונה היא למעשה ארוע המכונה בשיטתנו המשפטית כתאונת פח. ##להלן פסק דין בנושא פגיעה בעמוד עם רכב:## התובע הגיש תביעה כספית בסך 3,000 ₪ כנגד הנתבעת רשות מקומית המואגדת כעיריה עפ"י פקודת העיריות. התובע רשום כבעלים של רכב שברולט אופטרה מס' רישוי 51-215-85 (להלן "הרכב"). בחודש נובמבר 2008 הגיע התובע לבקר את בתו וחתנו המתגוררים ברח' אימבר 6-4 בכפר סבא. משהסתיים הבקור, טוען התובע, הוא נכנס לרכב ונסע לאחור מחניית הבתים לרחוב ע"מ להשתלב בתנועה ונסיעה ברח' אימבר לכוון ביתו שברח' בילו 8 כפ"ס. התובע טוען כי ברשותו רשיון נהיגה לסמיטריילר וחרף מיומנותו הגבוהה בנהיגה נפגע הרכב בשעת הנסיעה מעמוד שהתקינה הנתבעת על לשון הכניסה המובילה מהכביש לחצר הבית המשותף. התובע מסביר כי פנה והתריע בפני הנתבעת על הסכנה בהצבת אותם עמודים על המקרקעין העירוניים והראיה שהוא מחזיק בתמונות ובנתונים של 10 מכוניות שנפגעו כמוהו ביציאתן מהחניה בשל אותם עמודים. התובע מציין בכתב תביעתו כי העמודים שהותקנו בעלי צללית נמוכה, נעדרי מחזירי אור ומכאן הדרך לארוע תאונתי כפי שארע לו ולרכבו קצרה. בכתב התביעה מסביר התובע כי שורש הרע במדיניות שגויה של הנתבעת המצמצמת במספר מקומות חניה בעיר וכן בהצבת אותם עמודים שצלליתם נמוכה, באופן שהיושב בתוך רכב הנוסע לאחור אינו יכול להבחין בהם. התופעה מתעצמת לדעתו של התובע בשעות הלילה כאשר העדר תאורה מספקת מחד, והעדר אמצעי זוהר על העמודים מאידך, מגביר את הסיכון לפגיעה של העמוד ברכב. הנתבעת בכתב הגנתה מבקשת כי ביהמ"ש יצמד בדיון דכאן אך ורק לשאלה הממוקדת היכולה להתברר בביהמ"ש לתביעות קטנות והיא חבותו של מאן דהוא לארוע התאונה שהוא למעשה ארוע המכונה בשיטתנו המשפטית כתאונת פח. הנתבעת מציינת עוד כי התובע, עפ"י הודאתו, מודע לקיומם של העמודים ואת הפגיעה יש לייחס להעדר מיומנות בנסיעה לאחור. כן טוענת הנתבעת כי התקינה את העמודים לא ע"מ להזיק לבעלי רכב דוגמת התובע. נהפוך הוא המצב, היא הוצפה בפניות של תושבים המבקשים למצוא פתרון של יצירת מחסום על פני אותה לשון כניסה (כהגדרתו של התובע), מחסום שימנע מעוברים ושבים להחנות כלי רכבם "רק לרגע" באופן שיחסום יציאה מסודרת של כלי הרכב מהחניה או פגיעה של רכב המבקש לצאת/להכנס לחניה ברכב החונה במקום אסור. בימ"ש זה אינו מוסמך לדון ולחקור בשאלות כבדות משקל של הגדלת עומסי תנועה ברחוב מסוים, כמו גם מתן הוראות לנתבעת כרשות מקומית כיצד לתחזק את מקרקעיה ומהי הדרך הנאותה לשמירת שלמותם של כלי הרכב היוצאים ונכנסים לאותה חניה מדוברת. מנסיוני עולות שתי אופציות הנהוגות ברשויות מקומיות ע"מ להתגבר על חניות "פופולריות" אך אסורות עפ"י חוק. דרך אחת מתבצעת בהצבתן של כיפות דמויות מחצית פטריה הגורמות להולכי רגל להתקל בהן ולהפגע לפעמים בצורה בינונית ואף יותר מכך. הדרך השניה היא הצבתם של עמודים דוגמת אלו מושא תביעתנו, העלולים לגרום לנזק לכל רכב. ברי כי המצב האידיאלי יהיה שהאזרחים יכבדו את החוק ולא יחנו במקום אסור דוגמת אותה לשון כניסה והצורך בהצבת מכשול פיזי יתפוגג וכך הם יוסרו מהשטח ומסדר היום. מעיון בטיעוני הצדדים שבכתבי הטענות, כמו גם בטיעוני הצדדים בע"פ בביהמ"ש בישיבת יום 19.10.09 אני דוחה את בקשת הנתבעת לקבוע אחריות תורמת בשיעור 100% של התובע. מאידך, אני דוחה את בקשת התובע לקבוע אחריות מלאה של הנתבעת בשיעור 100%. לטעמי, נכון יהיה לקבוע אחריות תורמת של התובע בשיעור 15% ואחריות הנתבעת בשיעור 85%. כיון שכך, אני פוסק לתובע פיצוי בשיעור 85% מהנזק הגולמי בסך 2,484 ₪ קרי 2,112 ₪, שכ"ט שמאי במלואה בסך 400 ₪ והוצאות משפט בסך 200 ₪ סה"כ 2,712 ₪. הסכומים ישולמו לתובע תוך ולא יאוחר מיום 1.12.09 שאם לא כן יתלוו להם רבית והפרשי הצמדה מהיום ועד ליום התשלום בפועל. רכבנזקי רכוש