ליקויים באספקת חשמל

מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא ליקויים באספקת חשמל:

1. תביעה כספית על סך 101,476 ₪ שעניינה דרישה לפיצוי בגין נזקי רכוש שנגרמו, על פי הנטען, למכשירי חשמל ולתשתיות בביתו של התובע, כתוצאה מליקוי בהספקת החשמל על ידי הנתבעת לביתו של התובע.

2. התביעה הוגשה בתאריך 16.6.09, והתבררה בפני כב' השופט א.שחורי.
נשמעו ראיות והוגשו סיכומים מטעם הצדדים.
כב' השופט שחורי פרש לגמלאות, ועם תום שלושת החודשים הקבועים בסעיף 15(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד – 1984, נבצר ממנו ליתן פסק דין בתיק.
ביקשתי לשמוע את עמדת הצדדים ביחס לצורך בשמיעת ראיות מחדש.
בהודעתם המשותפת, מתאריך 9.5.12 הסכימו הצדדים למתן פסק דין על סמך החומר המצוי בתיק.
פסק הדין ניתן על ידיי, בהתאם לתקנה 177 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984,
לאחר שעיינתי בכל כתבי הטענות, בפרוטוקולים ובמוצגים שהגישו הצדדים.

3. טענות התובע:
3.1 התובע מתגורר עם משפחתו בבית דו קומתי ברחוב נחמיה 12 בנהריה. לטענתו, במשך שנים סבל מתקלות חוזרות ונשנות ברשת החשמל שגרמו לשריפת נורות בתדירות גבוהה.

3.2 ביום 22.04.04 ארעה תקלה חמורה ברשת החשמל וזרם החשמל פסק בכל השכונה לתקופה ממושכת. כתוצאה מהתקלה, נשרפו לחלוטין כל מכשירי החשמל בביתו וחלק מתשתית החשמל בקומה הראשונה והשנייה של הבית.



3.3 עוד ביום האירוע, פנה התובע לנתבעת בתלונה, והודיע על הנזקים הכבדים. ביום 9.05.04 השיב מנהל איזור נהריה בנתבעת לתלונת התובע, כי התקלה נבדקה והציוד נמצא תקין.

3.4 חשמלאי מוסמך, מטעם התובע, אשר בדק בצורה יסודית את מערכת החשמל בביתו, קבע חד משמעית כי לבית מגיעים מתחי חשמל בדרגות שונות ומשתנות וכי התקלה נובעת מהתרשלותה של הנתבעת.

3.5 בעקבות פנייתו של החשמלאי מטעם התובע אל הנתבעת, בוצעה בדיקה יסודית ומהירה של הנתבעת וכתוצאה מבדיקתה הוחלפו קלמות בעמוד החשמל ליד הבית ובעמוד הראשי, הותקן מכשיר מעקב האמור להצביע על תנודות חריגות באספקות החשמל לבית, פורקה קופסת ה- CI, חוזקו והודקו ברגים וכבלי חשמל, פורק לוח החשמל הראשי, הודק וחוזק.

3.6 ביום 4.12.06 הודיע התובע לנתבעת כי נפילות המתח באספקות החשמל פסקו.
ביום 7.12.06 נתקבל מכתב ממנהל האזור בנתבעת, בו הוא מודיע לו כי דרישתו לפיצוי מן הנתבעת נדחית.

3.7 לטענת התובע, זכותו לפיצוי מן הנתבעת נסמכת על אמות המידה שקבעה הרשות לשירותים ציבוריים חשמל (להלן:"רשות החשמל"). התובע מפנה לאמת מידה מספר ד.5.1.2 (ה) הקובעת כי במקרים בהם היה מגע רופף ב"אפס" בפאזה, ברשת מתח נמוך או בחיבור לבית, יהיה הצרכן זכאי לקבלת פיצוי בגין הנזקים שנגרמו למכשירי החשמל בעקבות תקלה זו.

3.8 התובע מפנה למכתבה של רשות החשמל, מתאריך 19.3.08, אותו הוא מייחס לנתבעת עצמה, וטוען כי זכותו לפיצוי נגזרת ממנו. באותו מכתב, כותבת גב' אילוז מרכזת פניות הציבור ברשות החשמל, כי בוצעה החלפת מהדק האפס והחלפת קלמות, דבר המעיד על כך שהיה מגע רופף באפס. לפיכך, לטענת התובע, בהתאם לסעיף 37(2) לחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996, זכאי הוא לקבלת פיצוי.
בתאריך 7.10.07 העביר התובע לנתבעת את האסמכתאות שברשותו.
ביום 14.05.09, לאחר משא ומתן ארוך, הודיעה הנתבעת שהיא מסרבת לפצותו בגין רכישת מכשירי חשמל חדשים.

3.9 כתוצאה מהתקלות, נגרם נזק טוטאלי למכשירי החשמל ולא ניתן היה לתקנם, לכן נאלץ התובע לרכוש מכשירים חדשים בסך של 52,142 ₪.
בגין הנזקים שנגרמו לתשתית בקומה השנייה, על הנתבעת לפצותו בעלות העבודה המשוערת שטרם בוצעה מחוסר תקציב בסך של 20,000 ₪.
מאחר ולא ניתן היה לתקן המכשירים אין בידי התובע מסמכים ו/או חשבוניות עבור תיקון.

4. טענות הנתבעת:
4.1 ביום 22.04.04 אכן ארעה הפסקה באספקת החשמל לבית התובע, אך מדובר באירוע נקודתי שהוא חלק בלתי נפרד ובלתי נמנע מפעילותה של כל מערכת חשמל. הפסקת החשמל אירעה בקו "עברון" המזין את ביתו של התובע ואת בתיהם של אלפי צרכני חשמל נוספים.

4.2 בניתוק ובחידוש אספקת החשמל עשויה להיווצר תופעה המכונה "שינוי מתח", אך אין אינדיקציה שתופעה כזו התרחשה במועד הנטען. מכל מקום, שינויי המתח הינם זניחים בעוצמתם ובמשכם, ואין בהם לגרום נזק אלא במקרים מסוימים ולרכיבים אלקטרוניים רגישים שאינם מצוידים בהגנות אלמנטאריות כנדרש.
לפיכך, טענת התובע כי נשרפו כל מכשירי החשמל בביתו כתוצאה מהתקלה, מופרכת ואינה עולה בקנה אחת עם עקרונות בסיסיים בהנדסת חשמל.

4.3 הפעם הבאה בה התלונן התובע על הפרעה באספקת חשמל היתה ביום 4.09.06. לטענת הנתבעת אין קשר בין האירוע מיום 22.04.04 לבין התלונות שראשיתן ביום 4.09.06 וכל ניסיון לקשור ביניהם נועד ליצור מצג שווא כאילו משך כל אותה תקופה התרחשו תקלות - דבר המוכחש.

4.4 לגופן של התלונות שנתקבלו החל מיום 4.09.06 , טוענת הנתבעת כי בעקבותיהן נערכו על ידיה בדיקות רבות ומקיפות של מערכות ההזנה של הצרכן, מהן עולה כי המתחים שסופקו לבית התובע תקינים. מששב התובע והתלונן על תנודות במתח החשמל, הותקן ע"י הנתבעת רשם מתח שמדד במשך כל היממה את המתחים בתקופה של כשבועיים. מדידות רשם המתח הצביעו אף הן כי המתחים שסופקו לתובע היו תקינים.

4.5 על אף שלא נמצא כל ליקוי, הוחלפו על ידי הנתבעת קלמות בעמוד החשמל הסמוך, כחלק מהנחיות הקבע של מנהל איזור נהריה לפעולה, בכל מקרה של תלונת צרכן על מתחים לא תקינים.

4.6 העובדה שהתובע המשיך להתלונן על הפרעות במתחי החשמל גם לאחר ביצוע העבודות ע"י הנתבעת ביום 4.09.06, מעידה כי אין ממש בטענתו כי העבודות שביצעה הנתבעת גרמו להפסקת ההפרעות הנטענות. המסקנה המתבקשת, הינה כי אם אכן אירעו הפרעות בהספקת החשמל לאחר אותו מועד, מקורן בליקוי במערכת החשמל של התובע.

4.7 חלק מהאסמכתאות שצורפו לכתב התביעה נשלחו אל התובע ע"י הרשות לשירותים ציבוריים חשמל ולא ע"י הנתבעת. מדובר בגופים נפרדים ושונים בתכלית.

4.8 הנתבעת מכחישה קיומו של מגע רופף ב"אפס".
לטענתה, קביעת רשות החשמל, במכתבה מתאריך 19.3.08 אינה מבוססת, שגויה וחסרת תוקף משפטי. רשות החשמל אינה פוסקת במחלוקת אלא ממליצה בלבד. המלצותיה נבחנות בכובד ראש ע"י הנתבעת אך לעיתים, כמו במקרה דנן, נמצאות מוטעות.

4.9 הרשות במכתבה מיום 19.03.08 המליצה לשלם לתובע בכפוף להצגת אסמכתאות שיש בהן להוכיח קיום הנזקים הנטענים ועל כן הנתבעת כגוף הנותן דין וחשבון על התנהלותו, לא יוכל לשלם סכום כלשהו מבלי לבדוק את הנזק הממשי שנגרם.
החשבוניות שצורפו לכתב התביעה הינן חשבוניות רכישה של מכשירי חשמל חדשים, ואין בהן כדי להוכיח את הנזקים הנטענים.

אין כל ראיה כי נחשול מתח, ככל שאכן אירע בתאריך 22.4.04 גרם לנזקים כלשהם.
בנסיבות העניין, התובע אינו זכאי לפיצוי מכח הסעיפים המפורטים בספר אמות המידה שפרסמה הרשות לשירותים ציבוריים חשמל (להלן: "רשות החשמל").


דיון והכרעה
5. מקובלת עלי טענת הנתבעת, לפיה אין לראות בעמדתה של רשות החשמל, כפי שהובעה במכתביה אל התובע, ובפרט במכתבה מתאריך 19.3.08 עמדה של הנתבעת או עמדה מקצועית מוסמכת.
רשות החשמל הוקמה על פי סעיף 30 לחוק משק החשמל, התשנ"ו – 1996, בו הוגדרו תפקידיה וסמכויותיה.
הרשות מוסמכת לקבוע אמות מידה ביחס לרמת השירות ולאיכות השירות שהנתבעת מעניקה ללקוחותיה. כן מוסמכת היא לפקח על הנתבעת, אך אינה מוסמכת להכריע בסכסוכים בין הנתבעת ללקוחותיה. עמדתה ביחס לסכסוך מהווה המלצה עבור הנתבעת, אך אינה מחייבת אותה.
די לעיין לצורך כך בלשון החוק, ובפסקי הדין אליהן הפנתה הנתבעת. ראו:
בש"א 11526/05 (שלום חיפה) נשר מפעלי מלט ישראליים בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ פ"מ תשס"ד (2) 777 (2006) ורע"א 7675/06 נשר מפעלי מלט ישראליים בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ (10.4.07)

6. לא הוכח כי החלטת הרשות התקבלה לאחר חקירה ודרישה מקצועית, באופן שניתן היה לייחס לה משקל כלשהו, אף אם לא לראותה כהחלטה מחייבת.
נראה כי למסקנות המפורטות במכתב לא קדמה בדיקה מקצועית מעמיקה, כפי שהבהיר אינג' שוירמן, מטעם הנתבעת, אשר התייחס למכתב במהלך חקירתו הנגדית:
"...הוגשה תלונה לרשות. התלונה הזו טופלה על ידי אישה שאינה אשת מקצוע. משום מה היא הגיעה למסקנה שאם חברת החשמל החליפה חיבורים סימן שמשהו היה לא תקין, וזו מסקנה שלא ניתן לקבל אותה. אני מסיק שכך חשבה אותה כותבת מתוך תוכן מכתבה ואני מפנה לסעיף 2. היא בעצמה מסבירה איך התקבלה המסקנה הזו." (בעמוד 14 לפרוטוקול שורות 28-31).

7. כאמור, לטענת התובע, נגרם נזק למערכת החשמל בדירתו, ולמוצרי חשמל שברשותו, בעקבות התרשלותה של הנתבעת שהתבטאה בתחזוקה לקויה של תשתית החשמל המובילה חשמל לביתו. על בית המשפט להכריע, אם כן, האם הוכיח התובע כי היו בחיבורי רשת החשמל של הנתבעת אל מערכת החשמל הדירתית ליקויים, אשר גרמו לנזקים שתחויב בגינם.

8. אין חולק, כי על פי אמת המידה ד 5.1.2 (ה) שנקבעה על ידי רשות החשמל, זכאי צרכן לפיצוי בגין נזק שנגרם למכשירי חשמל שבשרותו, במקרים בהם נמצא כי היה מגע רופף ב"אפס" או בפאזה ברשת מתח נמוך או בחיבור לבית.
בעלי הדין הפנו לאמת המידה בסימונה האמור. למען הסר ספק אציין כי הכוונה היא לאמת המידה המופיעה בפרק ד' לספר אמות המידה, סימן ה': נזקים למכשירי חשמל, סעיף 48 אירוע (ב)(5) שזו לשונו:
"התקלות באספקת חשמל אשר בקרות אחת מהן יהיה הצרכן זכאי לפיצוי על נזק למכשיר חשמלי שברשותו, הן כמפורט להלן:
....
(5) מגע רופף באפס או בפאזה ברשת מתח נמוך או בחיבור לבית."
לטענת התובע, ממכתבה של רשות החשמל מתאריך 19.3.08, עולה כי תחזוקת רשת החשמל היתה לקויה, והיה מגע רופף ב"אפס" ולפיכך זכאי הוא לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו למכשירי החשמל.

9. להוכחת טענותיו, הגיש התובע חוות דעת מאת מהנדס החשמל אינ' פריד חסין.
אינג' חסין קובע בחוות דעתו, כי הליקויים באספקת החשמל מרשת החשמל הארצית אל ביתו של התובע נגרמו משתי סיבות:
האחת – חיבורים רופפים ובלתי מחוזקים באחת משלוש נקודות החיבור של כבל ההזנה מרשת החשמל הארצית למתקן החשמל הדירתי.
השניה – תקלות ברשת החשמל השכונתית.
בחוות דעתו, כותב חסין:
"העובדה שחברת החשמל החליפה מהדקים בשלוש נקודות החיבור וחיזקה את המהדקים בנקודות החיבורים הנ"ל מעידה שהיתה תקלה של חיבורים רופפים. (סעיף 4.4. לחוות הדעת)
וכן:
"אחרי שעובדי חברת החשמל תיקנו את החיבורים הלקויים בקו הזנת החשמל לביתו של הלקוח לא נשרפו יותר מכשירים חשמליים בביתו. מה שמעיד שאכן החיבורים הרופפים בקו ההזנה של חברת החשמל גרמו לתקלות ולשריפת המכשירים והמעגלים." (סעיף 4.5 לחוות הדעת).
אינג' חסין בדק את מערכת החשמל בדירת התובע, בחודש פברואר 2010.
חסין נשאל, בחקירתו הנגדית, איך יתכן שאיתר ליקוי ברשת החשמל במקום, בשעה שלטענת התובע נפתרו התקלות בחודש דצמבר 2006, ותשובתו היתה:
"תשאל את התובע" (בעמוד 6 לפרוטוקול שורות 20-21).
חסין לא ידע להסביר, אם כן, מדוע אם כן, לא פסקו התקלות מיד עם החלפת המהדקים. מכל מקום, טענת המומחה מטעם התובע לפיה התקלות פסקו עם החלפת הקלמות, נסתרת מניה וביה על ידי התובע עצמו.


10. כאשר נשאל חסין, אם ידוע לו מתי הוחלפו המהדקים על ידי הנתבעת השיב בשלילה (בעמוד 6 לפרוטוקול שורות 22-23).
כאשר נשאל, כיצד הוא מסביר את העובדה שהתובע המשיך להתלונן על תקלות ברשת החשמל גם לאחר החלפת המהדקים, השיב חסין:
"אני לא יכול להסביר לך כרגע למה היו תקלות גם אחרי החלפת המהדקים. ניסיתי להסביר לך קודם אפשרות לתקלות חוזרות. חברת החשמל מצאה גרורות עובדה שהם באו הרבה פעמים. פעם החליפו פה ופעם החליפו שם." (בעמוד 7 לפרוטוקול שורות 10-12).
אין בידי לקבל את ממצאיו של המומחה מטעם התובע, לאור הפגמים שנמצאו בחוות דעתו ובעדותו, כמפורט לעיל.

11. לטענת התובע, החלפת המהדקים על ידי צוות האחזקה של הנתבעת, לאחר התקלה עליה דיווח בתאריך 4.9.06 מעידה על קיומו של מגע רופף באפס, אשר גרם להפרעות ולנזקים.
כאמור, מסקנתה של רשות החשמל בנדון, כפי שהובעה במכתבה של גב' אילוז, מתאריך 19.3.08 אינו יכול להוות ראיה להוכחת הטענה. מדובר בהסקת מסקנה של מי שאינה מומחית בנושא. מסקנתה אינה נתמכת בממצאים עובדתיים כלשהם, או בנתוניה של בדיקת בעל מקצוע, ואין היא מחייבת את הנתבעת.

12. עלי לקבוע, אם כן, האם הוכיח התובע קיומו של מגע רופף באפס, אשר בהתקיימו, זכאי יהיה התובע לפיצוי מן הנתבעת, אם יוכח כי בעקבות אותו מגע רופף נגרמו לו נזקים.

13. התובע העיד, בחקירתו הנגדית, כי "לא נפתרה הבעיה לאחר שהוחלפו המהדקים." (עמוד 11 לפרוטוקול שורה 5). לדבריו: "את המהדקים לא תיקנו באותו יום של ה- CI זה היה 3 חודשים קודם, רק התיקון של צוות שלוש פתר את הבעיה וכך כתבתי. אני לא זוכר מתי צוות שלוש היה אצלי בבית. במכתב שלי זה כתוב." (שורות 11-13 בעמוד 11).
טענת התובע לפיה צוות שלוש היה בביתו פעמיים, הועלתה לראשונה במסגרת החקירה הנגדית, כפי הנראה על מנת להבהיר את הסתירה שעולה מדבריו. בנוסף, טענתו לפיה החלפת המהדקים לא פתרה את הבעיה, סותרת את קביעת המומחה מטעמו בחוות הדעת (סעיף 4.5) ובחקירתו.

14. עד הנתבעת אברהם שלוש, היה ראש צוות האחזקה אשר נשלח לביתו של התובע בתאריך 4.9.06, עם קבלת התלונה מטעם התובע על הפסקת החשמל בביתו, בצהרי אותו יום.
מתצהירו של שלוש עולה כי הצוות שלו ביקר בבית התובע פעם אחת בלבד, וכי באותה פעם הוחלפו הקלמות. עדותו לא נסתרה. בחקירתו הנגדית לא נטען כלפיו כי ביקר בבית התובע יותר מפעם אחת.
שלוש הצהיר כי בדק את מערכת הזנת החשמל לבית התובע ובכלל זה את חיבורי המהדקים (הקלמות) בקופסת ה- CI המותקנת על הקיר החיצוני של הבית, וכן את מהדקי המונה של התובע.
לדבריו, בבדיקה ויזואלית לא נתגלה כל ליקוי, ואף בבדיקת החיבורים שביצע, נמצא כי הם מהודקים היטב. חרף העובדה שלא נמצא כל ליקוי במערכת ההזנה בביתו של התובע, ובקלמות בפרט, החליף שלוש את הקלמות בקופסת ה- CI (הקופסה המשמשת לפיצול ההזנה לבית התובע ולביתו של השכן) וזאת לאור הנחיתו הקבועה של מנהל האזור, מר צולר, במקרים כאלה.

15. מר אהרן צולר, מנהל אזור נהריה בנתבעת, הצהיר בתצהיר עדותו הראשית, כי בשנים 2000-2006 קבע, במסגרת סמכותו כמנהל אזור, כי בכל מקרה של תלונת צרכנים על הפרעת מתחים יוחלפו מהדקי החיבורים (הקלמות), גם אם בבדיקת צוותי האחזקה יימצא כי הקלמות מחוזקות כראוי (סעיף 15 לתצהירו של צולר, וסעיף 8 לתצהיר שלוש).
צולר הסביר את הרציונל העומד בבסיס ההחלטה, הכרוך בעלותם הזניחה של המהדקים, ובעובדה שהצוות ממילא נמצא במקום והפעולה עורכת מספר דקות.

16. המומחה מטעם הנתבעת, אינג' שוירמן, קובע בחוות דעתו, כי הוא דוחה את הטענה בדבר קיומו של מגע רופף באפס, הן משום שלא הוצג ממצא ממשי המלמד על קיומו, והן משום שאם אכן היה מגע רופף באפס, היתה הבעיה נפתרת מיד עם החלפת הקלמות בתאריך 4.9.06. העובדה שהתובע המשיך להתלונן על הפרעות ברשת החשמל עוד שלושה חודשים לאחר מועד החלפת הקלמות שומטת את הבסיס לטענה.
אין חולק כי טענות התובע בדבר נפילות המתח נמשכו עד תאריך 4.12.06 (ראו סעיף 13 לתצהירו).
עוד קובע שוירמן, כי לו היו חריגות בהספקת החשמל בבית, אשר גרמו לנזקים למכשירי החשמל, היו נשמעות תלונות בנדון גם מהבית השכן, הצמוד לביתו של התובע, המוזן מאותה קופסת CI. מאחר שמתצהירו של צולר, אשר לא נסתר, עולה כי לא התקבלה כל תלונה מהשכן, הרי שאם היו שינויים כלשהם במתחי החשמל, מקורם אינו בציוד של הנתבעת.
מצאתי את חוות דעתו של אינג' שוירמן מקצועית עניינית ומקיפה, ואני מבכרת אותה על פני חוות הדעת של אינג' חסין.

17. בסיכומיה, טוענת הנתבעת כי גם תוצאות מדידת המתחים בביתו של התובע תומכת במסקנה כי לא היה מגע רופף בחיבור האפס (סעיף 6.7 לסיכומים). אין בידי לקבל את הטענה, שכן מן הראיות שהובאו על ידי הנתבעת עולה כי רשם המתחים הותקן בבית התובע בתאריך 11.9.06 והושאר במקום עד תאריך 19.9.06. ומאוחר יותר הותקן שוב בחודש נובמבר (סעיף 20 לתצהיר צולר) לפיכך, העובדה שתוצאות ניתוח המתחים היו תקינות אין בה כדי ללמד על רמות המתחים שהיו במקום לפני החלפת הקלמות (ביום 4.9.06), אם כי יש בדברים כדי להעיד על כך שכבר בחודש ספטמבר 2006 לא נמצאו רמות שונות של מתחים בבית התובע, ובכל זאת, רק בחודש דצמבר 2006 הודיע כי התקלות בביתו הסתיימו.
כן ברור, כי לא ניתן לומר שתוצאות המדידה תומכות בעמדת התובע, שכן אין בהן כדי להוכיח כי רמות המתחים היו שונות קודם להחלפת הקלמות.

18. בתצהיר עדותו הראשית, מצהיר התובע, כי בתאריך 22.4.04, אירעה תקלה חמורה ברשת החשמל, אשר גרמה להפסקת חשמל בכל השכונה לתקופה ממושכת. באותו יום, נשרפו לטענתו כל מכשירי החשמל בביתו. על פי הנטען בתצהירו, פנה אל הנתבעת והודיע על הנזקים עוד באותו יום.

19. צולר, מנהל האזור הצהיר כי פנייתו הראשונה של התובע בנדון, היתה בתאריך 25.4.04, היינו – 3 ימים לאחר מכן. הטענה לא נסתרה על ידי התובע, ואף אומצה בסיכומיו.
העובדה שלא פנה מיד באותו יום אל הנתבעת, בטענה שנשרפו לו כל מכשירי החשמל בבית, מעוררת ספקות ביחס לטענה. ראו עדותו של התובע בה אמר:
"בארוע מ- 2004 נשרפו בהמשכים כל מכשירי החשמל בבית. לא יצא אש, יצא שחור...בקומה השניה זה היה בכל המכשירים. המכשירים נשרפו חשמלית אבל לא עלו באש ממש. בהתחממות שלהם ניתכו."
מעדותו זו עולה כי כל מכשירי החשמל "נשרפו" באותו יום ויצאו מכלל שימוש.

20. כאשר נשאל התובע, כיצד ייתכן, אם כן, שמכשירי חשמל חיוניים כגון מקרר, מדיח ומזגן נרכשו על ידיו, בהתאם לקבלות שהציג, רק בחודש יוני 2004, השיב:
"מכשירי החשמל לא יצאו מכלל פעולה בבת אחת, אלא פעם המכשיר הזה ופעם המכשיר האחר." (בעמוד 9 לפרוטוקול שורות 13-14).
בהמשך השיב:
"באותו לילה נורא הכל לא עבד. לאחר מכן היה אפשר לתפקד עם חלק מן המכשירים אבל בהדרגה התקלקלו הרבה מכשירים." (בעמוד 9 לפרוטוקול שורות 15-16).
הסתירות בעדותו של התובע גלויות וברורות, ויש בהן כדי להטיל ספק במהימנותו.

21. לטענת התובע, כפי שעולה מכתב התביעה, והנסמכת על מכתבה של גב' אילוז מרשות החשמל, הליקוי המקים לו זכות לפיצוי, בהתאם לספר אמות המידה, הינו ליקוי של חיבור רופף ב"אפס". אין חולק, כי חיבור רופף באפס היה בא על תיקונו עם החלפת הקלמות, כך אף לטענת אינג' חסין מטעם הנתבעת. משכך, טענת התובע לפיה התקלות נמשכו גם לאחר החלפת הקלמות, עומדת בסתירה לטענתו העיקרית העומדת בבסיס התביעה, לפיה היה חיבור רופף ב"אפס".

22. יתרה מכך, כל גרסתו של התובע מעוררת תמיהה מהותית נוספת, שכן אם רכש מוצרי חשמל חדשים, בעלות של כ- 52,000 ₪, זמן קצר לאחר שלטענתו, נשרפו כולם ופסקו מלפעול, בחודש אפריל 2004, הכיצד זה לא ניזוקו שוב, אותם מוצרים חדשים שרכש, ממועד רכישתם ועד למועד בו באה התקלה על פתרונה – לטענתו רק בחודש דצמבר 2006?
תנור, מדיח, מקרר, ומוצרים נוספים, נרכשו על ידי התובע בחודש פברואר 2005 (על פי קבלה 5730 שצורפה לכתב התביעה). אם כל המוצרים הנ"ל לא ניזוקו, בעוד שלטענת התובע רק בחודש דצמבר 2006 נפתרה הבעיה, הכיצד לא אירעו נזקים למכשירי החשמל שהיו בדירה כבר שנתיים לפני אותו מועד?
שוב אפנה לחוות דעתו של חסין, הקובע, בסעיף 4.5 לחוות הדעת, כי לאחר החלפת החיבורים הלקויים לא נשרפו יותר מכשירי חשמל, ואציין כי לא הוכח שמכשירי החשמל החדשים שנרכשו נשרפו, עד אותו מועד.

23. בסיכומים מטעמו, מפנה התובע לפסיקה התומכת, לטענתו, בתביעה.
בפסקי הדין אליהם מפנה התובע נדונה אחריותה של חברת החשמל לנזקים שנגרמו לצרכנים עקב "נחשולי מתח" שלא היתה מחלוקת בדבר התרחשותם.
התובע מפנה לנספח 7 לתצהירו של צולר, מנהל האזור, ולעדותו בעמוד 23 לפרוטוקול, וטוען כי צולר הודה כי היו נחשולי מתח בדירת התובע. מכך מבקש התובע להסיק כי יש להטיל על הנתבעת אחריות לנזקיו.
הטענה בדבר קיומם של נחשולי מתח, שונה מן הטענה לפיה אירעו הנזקים בשל חיבור רופף באפס – ליקוי המוכר בספר אמות המידה כמזכה בפיצוי.
אין בידי לקבל את הטענה, שכן לא הוכחה.

24. התובע לא הביא כל ראיה מטעמו להוכחת קיומם של נחשולי מתח. טענתו היתה כי הנזקים נגרמו בשל חיבור רופף באפס, וכי לאחר החלפת הקלמות פסקו התקלות. כך טען התובע עצמו, וכך גם העיד המומחה מטעמו.
מנגד, הגישה הנתבעת את חוות דעתו של אינג' יוסף שוירמן.
אינג' שוירמן מאשר, בחוות דעתו, כי במקרים של הפסקות חשמל חוזרות ונשנות, עשויים להתחולל ברשת נחשולי מתח ברמות שונות, תופעה שבמקרים קיצוניים עלולה לגרום לנזקים למכשירי חשמל, ואולם לגבי מועד הנזק הנטען כל האינדיקציות מובילות למסקנה כי לא אירעו נחשולי מתח.
אין מחלוקת, כי בתאריך 22.4.04 בשעה 21:45 אירעה תקלה בקו המתח הגבוה "עברון", המזין את אלפי צרכנים בצפון הארץ ובתוכם את בית התובע.
אינג' שוירמן כותב, כי פרט לתלונת התובע נתקבלו שתי תלונות נוספות בגין הפסקת החשמל ביום 22.4.04, מצרכנים שאינם מוזנים מהשנאי המזין את בית התובע, ובשתי התלונות הנ"ל לא דווח על נזק כלשהו. לטענתו, לו היו מתרחשים נחשולי מתח באותו יום, היו מתקבלות בחברת החשמל עשרות רבות ואף מאות תלונות בדבר נזקים למכשירי חשמל, שאירעו באופן סימולטני.
גם אם נניח כי אכן התרחשו נחשולי מתח, אין בהם, לדעת שוירמן, כדי לגרום לנזק הנטען מאחר ומנגנון החיבור החוזר של הרשת במקרה של תקלות רגעיות עלול ליצור נחשולי מתח שרמתם אפסית, ואשר אינה מורגשת כלל במכשירים חשמליים (ראו סעיפים 12.12 – 12.13 לחוות דעת שוירמן).

25. לפיכך, מכתבו של צולר, מתאריך 9.5.04 (נספח 7 לתצהירו), אינו רלוונטי להכרעה הדרושה. המכתב נכתב מתוך הנחה כי אכן אירעו נחשולי מתח, ובו הסביר צולר מדוע אין בעובדת קיומם של נחשולי מתח כדי להביא לחיובה של הנתבעת כלפי התובע. לא ניתן ללמוד מן המכתב על הודאה של הנתבעת בהתרחשותם של נחשולי מתח.
משכך, לא הוכיח התובע כי בעקבות התקלה בתאריך 22.4.04 התרחשו "נחשולי מתח" ואף לא כי הנזקים להם הוא טוען נגרמו עקב נחשולי מתח.

26. לטענת התובע, החלפת המהדקים על ידי צוות האחזקה של הנתבעת, לאחר התקלה עליה דיווח בתאריך 4.9.06 מעידה על קיומו של מגע רופף באפס, אשר גרם להפרעות ולנזקים.
כאמור, מסקנתה של רשות החשמל בנדון, כפי שהובעה במכתבה של גב' אילוז, מתאריך 19.3.08 אינו יכול להוות ראיה להוכחת הטענה. מדובר בהסקת מסקנה של מי שאינה מומחית בנושא. מסקנתה אינה נתמכת בממצאים עובדתיים כלשהם, או בנתוניה של בדיקת בעל מקצוע, ואין היא מחייבת את הנתבעת.

27. הנתבעת מצאה לנכון לנסות ולהסביר את הגורמים האפשריים להפרעות ולתקלות הנטענות על ידי התובע. אינג' שוירמן כתב בחוות דעתו, כי מצא שהמפסק הראשי בביתו של התובע הינו בגודל של 40 אמפר כפול 3 בעוד החיבור המאושר לו על ידי הנתבעת הינו 25 אמפר כפול 3 בלבד. כן מצא כי המבטיחים (הנתיכים) המותקנים בארון החשמל בכניסה לבית הינם בגודל של 50 אמפר, בעוד שגודל המבטיחים התואמים חיבור של 25 אמפר כפול 3 צריך להיות 32 אמפר.
כן קובע אינג' שוירמן כי שינויים במתח ההזנה אינם יכולים לגרום לשריפת החוטים בתוך צינורות החשמל, חיבורי הקווים והתכת כיסויי השקעים – אותם מצא בביקורו בדירת התובע - וכי הגורם הסביר לשריפת הבידודים וכיסויי הפלסטיק הוא עומס יתר, וכי הגדלת גודל החיבור על ידי התובע מחזקת את המסקנה כי המקור לנזקים שהוצגו על ידי התובע הינו עומס יתר.
עמדתה של הנתבעת ביחס לגורם האפשרי לנזק אותו ראה שוירמן בדירה לא נסתרה. איני קובעת ממצא עובדתי ביחס לגורם לקרות הנזק, אך משלא הצליח התובע להרים את הנטל המוטל עליו להוכיח את תביעתו, יש בדבריו של המומחה מטעם הנתבעת כדי לספק הסבר אפשרי לסימני ההתכה שנמצאו במקום.

28. אף ביחס לנזק הנטען, סבורתני שהדין עם הנתבעת, הטוענת כי התובע לא הוכיח את נזקיו הנטענים, או את הקשר הסיבתי בינם לבין התנהלות הנתבעת או מחדליה. משלא הוכחו הנזקים, דין התביעה להידחות ממילא.

29. היה על התובע להוכיח את קרות הנזקים למכשירי החשמל להם הוא טוען, ואת שיעור הנזקים.
התובע לא הביא כל ראיה להוכחת הנזקים שנגרמו למכשירי החשמל, והוא מבקש לפצותו בעלות רכישתם של עשרות מוצרי חשמל חדשים ברכש בעלות של 52,142 ₪.
בתשובות לשאלון שנשלח אליו, סירב התובע לפרט את מכשירי החשמל שניזוקו וליתן כל פרט לגביהם, כולל דגם, שנת ייצור ומועד רכישה.
אף הנזק הנטען ביחס למערכת החשמל בבית לא הוכח. התרחשות הנזק עצמו למערכת החשמל בבית לא הוכחה, ואף לא גובה הנזק הנטען. חוות דעתו של אינג' חסין בנקודה זו נמצאה בלתי מהימנה, במהלך חקירתו הנגדית, כאשר הודה כי לא ערך אותה על בסיס מחירונים, אלא על סמך הערכה חופשית בלבד.

30. אשר על כן, התביעה נדחית.
התובע ישלם לנתבעת שכר טרחת עורך דין בסך 11,600 ₪.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ערעור ליקויי בניה

  2. ליקויי בניה תקרות

  3. פגם טרמיטים

  4. ליקויי בנייה ריצוף

  5. התיישנות ליקויי בניה

  6. ליקויים בממ''ד

  7. פגם נסתר בצנרת

  8. ליקויי בניה בנתיבות

  9. ליקויי בניה ברמלה

  10. ליקויי בניה בחדרה

  11. שקיעה דיפרנציאלית

  12. ליקויי בניה ריצוף

  13. ליקויי בניה בשדרות

  14. ליקויי בניה באשדוד

  15. ליקויי בניה בעפולה

  16. ליקויי בניה ברמת גן

  17. ליקויי בניה בכרמיאל

  18. ליקויי בניה - איטום

  19. ליקויי בניה בבאר שבע

  20. אי התאמה במפרט הטכני

  21. ליקויי בניה - 7 שנים

  22. ליקויי בניה בכפר סבא

  23. ליקויים באספקת חשמל

  24. ליקויי בניה ברמת ישי

  25. פיצוי על ליקויי בניה בדירה

  26. הודעה בכתב על ליקויים

  27. ליקויי בניה בקרית אתא

  28. תביעה על ליקויים בדירה

  29. ליקויי בניה באור יהודה

  30. אופן חישוב פיצוי ליקויי בניה

  31. דירת קוטג' - ליקויי בניה

  32. ליקויי בניה במערכת ביוב

  33. ליקויי בניה בקרית טבעון

  34. ליקויים בדירה לפני קבלת חזקה

  35. פסקי דין חימום תת רצפתי

  36. הנמכת תקרה בניגוד למפרט

  37. אחריות על ליקויים בריצוף

  38. ליקויי בנייה - קבלן בהליכי פירוק

  39. דירות לעולים חדשים – ליקויי בניה

  40. תביעה בגין ליקויים הנדסיים

  41. ליקויי בנייה בדירות בשכירות

  42. ליקויי בנייה - שברים באריחים

  43. ליקויי בנייה סדקים - תביעת פיצויים

  44. ליקויים בממ"ד במטבח ובדלתות

  45. ערעור על פסק דין ליקויי בניה

  46. מהי אי התאמה יסודית ? - ליקויי בניה

  47. ליקויי בניה בשכונת פסגת זאב ירושלים

  48. תביעה בגין ליקויי בניה בחיפה

  49. רשלנות עו''ד בתביעת ליקויי בניה

  50. ליקויי בניה דירה בקריית ביאליק

  51. ניסיון להסתיר ליקויי בניה בדירה

  52. תחילת תקופת התיישנות ליקויי בניה

  53. הסדר דיוני בתביעה בגין ליקויי בניה

  54. תביעת פיצויים - ליקויים בעבודות אינסטלציה

  55. ליקויי בנייה ברחוב לילינבלום בתל אביב

  56. הודעה על אי התאמה - מהי הודעה על אי התאמה ?

  57. תביעה לתשלום בגין ליקויי בנייה ברמת גן

  58. תביעה נגד קבלן שיפוצים בגין ליקויי בניה

  59. התיישנות תביעה לפיצויים בגין ליקויי בניה

  60. תביעה מנופחת מוגזמת ומופרזת ליקויי בניה

  61. תשלום הקבלן על תיקון עצמי של ליקויי בניה

  62. הגשת תביעת ליקויי בניה ללא התראה מוקדמת

  63. תביעה לפיצויים בגין ליקויי בנייה בבית בעתלית

  64. תביעה כספית על סך 100,000 ₪, בגין ליקויי בניה

  65. ליקויי בניה מהותיים שלא תוקנו בדירה חדשה מקבלן

  66. הגשת תביעה בגין ליקויי בניה לפני תום שנת הבדק

  67. תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקים בשל ליקויי בניה

  68. ליקויי בניה - אפשרות תיקון נוספת של קבלן / תיקון חוזר

  69. תביעה משותפת של דיירים נגד קבלן - פיצויים ליקויי בניה

  70. תביעה אישית נגד בעלים של חברת בניה בגין ליקויי בניה

  71. תביעה כספית בגין ליקויים הנדסיים, עוגמת נפש, פיצוי על איחור במסירת החזקה בדירה ונזקים נוספים

  72. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון