מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא ליקויי בניה - תביעת חוב לנאמן בפשיטת רגל: 1. מהות הבקשה המבקשת הגישה בקשה המתייחסת להחלטתו של הנאמן בתפקידו כנאמן לבדיקת תביעות החוב וכינוס אסיפות נושים של אנגל ג'נרל דיבלופרס בע"מ (להלן: "החברה"), על פיה אין הוא מוסמך לדון ולהכריע בתביעת החוב אשר הוגשה על ידי המשיבה. בבקשה נאמר כי לידתה של תביעת החוב בכתב תביעה אשר הוגש על ידי המשיבה לבית משפט מחוזי בחיפה (להלן: "התביעה"). כחודש לאחר מכן הגישה החברה, יחד עם חברת האם אנגל משאבים פיתוח בע"מ (להלן: "אנגל משאבים"), בקשה להסדר נושים על פי סעיף 350 א לחוק החברות תשנ"ט - 1999. ביוני 2011, לאחר הגשת התביעה, אישר בית משפט את הסדר הנושים וקבע ביום 20.7.11 כי לא ניתן יהיה לפתוח או להמשיך בכל הליך כנגד החברה על יסוד עילה שהסדר הנושים חל עליה. נטען על ידי החברה כי על תביעתה של המשיבה חל הסדר הנושים. לכן הגישה המשיבה תביעת חוב לנאמן במקביל לניהול התביעה. אולם, הנאמן הכריע כי אינו מוסמך לדון ולהחליט בתביעת החוב במתכונתה, שכן הסעד שהתבקש בה אינו סעד כספי. הנאמן היפנה את המשיבה לנקוט בהליכים המתחייבים מהחלטתו זו. המשיבה לא פנתה לבית המשפט ולא ביקשה את רשותו להמשיך ולנהל את התביעה מחוץ להליכי ההסדר. בנסיבות אלה המשיכה התביעה להתנהל בבית המשפט המחוזי בחיפה והיא מתבררת נכון למועד כתיבת הבקשה. החברה טענה כי מטרת הסדר הנושים היא להבטיח שוויון בין הנושים. אם תתקבל התביעה והחברה תבצע את פסק הדין מחוץ להסדר הנושים, תזכה המשיבה להיפרע את מלוא תביעתה אף שנושים אחרים, שתביעות החוב שלהם בגין ליקויי בנייה נמצאו מוצדקות על ידי הנאמן, ייפרעו כדי פחות ממחצית תביעתם. המשך ניהול התביעה מחוץ לבית משפט של ההסדר יגרום למצב של העדפת נושים. בבקשה התבקש בית המשפט להורות לנאמן לדון בתביעת החוב ולהכריע בה, בהיותה תביעה כספית במהותה ולהבהיר כי החלטת בית המשפט על הקפאת כל ההליכים על החברה חלה גם על התביעה בבית המשפט המחוזי בחיפה. לחלופין, התבקש בית המשפט להורות כי עם סיום ההליך ומתן פסק דין המזכה את המשיבה - יוגש פסק הדין לנאמן כהוכחת חוב. זאת על מנת להבטיח שהמשיבה תזכה לקבל סכום יחסי ממה שנפסק לה - בשיעור שווה למה שנפסק לנושים החיצונים הרגילים במסגרת הסדר הנושים. החברה פנתה לבית המשפט המחוזי בחיפה וביקשה עיכוב הליכים, לנוכח מינוי הנאמן. בית המשפט המחוזי קבע כי הבקשה תידון במסגרת ההליך העיקרי אולם עד עתה לא ניתנה החלטה בבקשה. בירור התביעה בבית המשפט המחוזי בחיפה מצוי בשלבים מקדמיים, טרם הוגשה חוות דעת מומחה אשר מונה וטרם הוגשו ראיות. החברה ציינה כי בהחלטה ארעית קבע הנאמן שבהעדר כימות של התביעה בדבר הנזקים הכספיים אשר נגרמו לכאורה למשיבה, וכאשר תביעת החוב אשר הוגשה על ידה אינה כספית במהותה, אין מקום לברר את התביעה במסגרת הליך בדיקת תביעות החוב. אין ביכולתו של הנאמן להכיר בתביעה לצורך הצבעה באסיפות החוב של נושי החברה. ביולי 2011, בעקבות הסדר הנושים, פנה הנאמן פעם נוספת לב"כ המשיבה לקראת הכרעה סופית בתביעת החוב, וביקש לקבל את עמדתה בנוגע להכרעת החוב הזמנית שניתנה בפברואר 2011. ב"כ המשיבה חזרו וטענו שתביעת החוב הוגשה מטעמי בטחון בלבד לאור ההליך המקביל המתנהל בבית המשפט המחוזי בחיפה. ביולי 2011 הגיש הנאמן בקשה למתן הוראות בה ביקש, בין היתר, להורות כי לא ניתן יהיה לפתוח או להמשיך בכל הליך על יסוד עילה שהסדר הנושים שאושר חל עליה, ובית המשפט אישר, כאמור, את בקשתו. בהחלטה הסופית בעניין תביעת החוב של המשיבה אשר ניתנה באוקטובר 2011 - קבע הנאמן כי הסדר הנושים אינו כולל התייחסות מיוחדת לתביעות וסעד שאינו כספי. אולם, הנאמן סבור כי אין להוציא מכלל אפשרות שבית המשפט יכריע שגם עניינה של תביעת חוב זו חוסה בצלו של הסדר הנושים. עמדתו של הנאמן היתה שאין לו סמכות להכריע בתביעת החוב במתכונתה הנוכחית, שכן הסעד המבוקש בה אינו סעד כספי. החברה טענה בבקשה כי הסדר הנושים מחייב את כלל נושי החברה ובכללם המשיבה, וכי יש חשיבות בשמירה על עקרון שוויון הנושים. עוד ביקשה החברה להורות לנאמן להכריע בתביעת החוב, שכן מדובר, לטענתה, בתביעה כספית במהותה. תביעת החוב הינה תביעה בגין ליקויי בנייה בדירה אותה רכשה המשיבה מהחברה בשנת 2004. המשיבה מציינת בתביעה את הסעדים המבוקשים על ידה: סעד הצהרתי על כך שהחברה אחראית לתיקון נזקי הרטיבות; צו אשר יורה לחברה לתקן את נזקי הרטיבות בהתאם לחוות דעת מומחה לאיטום אשר ימונה על ידי בית המשפט; צו שיטיל על החברה סנקציה כספית אם התיקון לא יבוצע וכן צו לתשלום הוצאות המומחה והגשת התביעה. המשיבה ציינה בכתב התביעה כי העילה הכספית טרם התגבשה והיא שומרת לעצמה את הזכות לתבוע בגין ליקויים ונזקים נטענים. לדברי החברה, יש לבדוק את מהות התביעה ואין מקום לתת לתובע סעד הצהרתי כאשר הוא יכול לכמת את תביעתו לסעד כספי. הסעדים העיקריים אותם תובעת המשיבה אינם סעדים הצהרתיים - הסעד העיקרי הוא צו עשה אשר יורה על תיקון הליקויים ושני סעדים כספיים מובהקים. הסעד ההצהרתי אשר מצהיר על אחריותה של החברה הוא תאורטי, שכן הסעד האופרטיבי הוא צו עשה לביצוע תיקונים או סעד כספי. אם יינתן צו עשה כנגד החברה יש לו משמעות כספית ישירה על החברה ועל קופתה. הנאמן הכריע בתביעות ליקויי בנייה רבות, כאשר המשיבה היא היחידה מכל הדיירים שהגישו תביעות ליקויי בנייה לנאמן אשר בחרה בדרך עקיפה לתבוע מהחברה את נזקיה. עלות תיקון הליקויים ניתנת לכימות. אילו צירפה המשיבה לכתב התביעה חוות דעת לא היתה בכך כל בעיה והיתה בפניה פתוחה הדרך להגיש תביעה כספית כנגד החברה בדרך המלך. לחלופין, התבקש כאמור בית משפט זה לאשר את המשך ניהול התביעה בכפוף לכך שביצועו של פסק הדין ייעשה בהתאם להסדר הנושים. 2. תגובת הנאמן הנאמן חזר על עמדתו כי כאשר ביכרה מגישת תביעת החוב שלא לכמת את חובה הנטען של החברה כלפיה במסגרת תביעת החוב מטעמה, אלא לתבוע סעד הצהרתי וסעד של ביצוע בעין - אין בסמכותו של הנאמן להכריע בעניינה של תביעת החוב. אומנם, לא ניתן לכפות על מגישת הוכחת החוב את תיקון תביעת החוב והעמדתה על סכום כספי. יחד עם זאת, מקובלת על הנאמן העמדה כי ככלל שבירור תביעת החוב ייעשה שלא במסגרת הסדר הנושים, הרי התוצאה שעלולה להיווצר מנוגדת להסדר הנושים, ומהווה העדפה של המשיבה ושל בחירתה שלא לתבוע סעד כספי. התעקשותה של המשיבה תוצאתה היא שאין היא זכאית לסעד כלשהו. הנאמן ציין כי טענת החברה להעדפת נושים מקובלת עליו. אם תתקבל תביעתה של המשיבה בבית המשפט המחוזי מחוץ להסדר הנושים, עשויה המשיבה לזכות במלוא הסעד שיפסק לטובתה, בעוד שיתר נושי החברה, גם אם הם אוחזים בפסק דין חלוט, יפרעו כדי מחצית סכום החוב אם תתקבל תביעת החוב במלואה. אין הנאמן מקבל את עמדתה של החברה על פיה עליו להתעלם מהסעד בו בחרה המשיבה ולהתייחס להוכחת החוב כאל הוכחת חוב כספית. אין לנאמן כוח או סמכות לשנות את הסעד הנתבע על אפו ועל חמתו של מגיש הוכחת החוב. מעיון בפסיקה לא עולה כי תוצאה של הגשת תובענה לסעד הצהרתי, מקום בו ניתן להגיש תובענה לסעד אופרטיבי, הוא בשינוי הסעד בניגוד לרצונו של התובע. התוצאה היא מחיקתה של התביעה או מתן אפשרות לתובע לבחור בין עתירה לתיקון התביעה לבין מחיקתה. המשיבה, אשר בחרה להגיש תביעת חוב לסעד שאינו כספי, קיבלה התראה על פיה הדבר יכול להביא לכך שתביעת החוב לא תידון כלל. גם לאחר מכן בחרה המשיבה לדבוק בסעד שאינו כספי. במצב עניינים זה התוצאה היא שהמשיבה אינה יכולה להמשיך ולזכות בסעד בבית המשפט המחוזי בחיפה, אלא שאין היא זכאית לסעד כלל - אלא אם בית משפט יאפשר לה לתקן את תביעת החוב שלה גם בשלב מאוחר זה. הדרך היחידה לקבלת סעד במסגרת אישור הסדר הנושים, אליו התמזגה עילת התביעה של המשיבה, הוא בעתירה לסעד כספית. לא מדובר במקרה הנוכחי במקרה חריג המצדיק את דרך הפעולה של המשיבה. לכן, לעמדת הנאמן, חסומה דרכה של המשיבה מהמשך בירור התביעה בבית המשפט המחוזי. 3. תגובת המשיבה המשיבה טענה כי לחברה לא קיימת עילה להגיש בקשה לשינוי החלטת הנאמן ואין החברה נמנית על מי שזכאי לעתור כנגד החלטות הנאמן. הזמן הקצוב הוא 15 יום מיום קבלת ההחלטה, והבקשה הוגשה 14 חודשים לאחר החלטתו הסופית של הנאמן ולכן דין הבקשה להידחות על הסף. עוד נאמר כי אין לבית משפט זה סמכות לדון בבקשה מחמת ניהול הליך מקביל. משקבעה כב' הנשיאה ביניש את מקום ההתדיינות בבית המשפט המחוזי בחיפה, אין בית משפט זה מוסמך לדון בבקשה למתן הוראות. החברה זנחה את בקשתה לעיכוב הליכים בתביעת המשיבה. עוד נאמר כי ביצוע פסק הדין לא יבוא על חשבון הנושים ולא תהיה בו העדפת נושים. המשיבה הגישה לצורכי ביטחון בלבד תביעת חוב לנאמן לסעד הצהרתי לביצוע תיקונים. המשיבה טענה כי אין היא מסוגלת, כפי שאינה מסוגלת היום, לכמת במספרים את גובה התביעה. הנאמן הכריע כאמור שאין הוא מוסמך ליתן הכרעה בהוכחת החוב, שכן הסעד אינו כספי ולכן אין הסדר הנושים חל עליה. התביעה הוגשה ביולי 2010 ורק ביוני 2011 אישר בית המשפט את הסדר הנושים. ביולי 2011 אישר בית המשפט את עיכוב ההליכים בכל ההליכים כנגד החברה. משינתן פסק דין לביצוע בעין לטובת המשיבה כנגד החברה, אשר תאלץ לבצע תיקונים בהתאם לחוות דעת המומחה, לא יהא בכך כדי להעמיד את החברה במצב של העדפת נושים. ביצוע פסק הדין בעין לא יגזול ולא ישלול משיעור התשלום לנושי החברה, כפי שנקבע בהסדר הנושים. עוד נטען כי בגין השיהוי אין מקום לבקשה. המשיבה הרחיבה וטענה כי באוקטובר 2010 הוגשה בקשה לעיכוב הליכים על ידי החברה, והדיון הועבר להרכב שנקבע לדיון בתיק. החברה בחרה לזנוח את הבקשה שכן בנובמבר 2011 התקיים דיון מקדמי והחברה לא חזרה על הבקשה לעיכוב הליכים. בית המשפט המחוזי בחיפה המשיך בדיון ואף מינה מומחה מטעמו. המומחה אשר החליף את המומחה המקורי, שנפגע בתאונת דרכים והוחלף על ידי בית המשפט, ערך לפחות ארבעה ביקורים בנכס בהשתתפות נציגי החברה, מבלי שהועלתה טענה כלשהי בדבר עיכוב הליכים. המומחה אף הזמין שני דוחות למתן חוות דעת בדבר מקור הרטיבות, בעלותן נשאו הצדדים ללא איזכור בדבר בקשה לעיכוב הליכים. המומחה הורה לחברה לבצע פריצה של סתימות בטון בצינור ניקוז בבניין. החברה ביצעה זאת באמצעות קבלן חיצוני, מבלי שעלתה כל טענה בדבר עיכוב הליכים. מכאן עולה כי החברה הסכימה להליך המתקיים בבית המשפט המחוזי בחיפה, והיא מנועה מלהעלות טענות בדבר עיכוב הליכים. החברה הבינה כפי הנראה כי תיקון נזקי הרטיבות עלול להיות בהיקף נרחב, ועתה היא מנסה להתחמק מההליך ולחזור להסדר הנושים. אין ההסדר מתייחס כלל לתביעות בגין ליקויי בנייה ואחריות חוק המכר, ולכן אחראית החברה גם לאחר הסדר הנושים לליקויי בנייה מכוח חוק המכר. אין לכן להורות כי החלטת בית משפט זה בדבר עיכוב הליכים חלה על תביעת המשיבה. המשיבה אף טענה כי ביצוע פסק הדין ככל שיינתן לא יהווה העדפת נושים. אין לחברה כל רצון להעדיף את המשיבה ואין אף לומר כי המשיבה נמנית על קבוצת מקורבים בחברה או לקבוצת מפעלי לחץ כלפי החברה. לדברי המשיבה, לא ניתן היה לגבש את הנזק ורק משתוגש חוות הדעת ולאחר שיבוצעו התיקונים, ניתן יהיה לכמת את הנזק הישיר שנגרם למשיבה. 4. תגובת הכנ"ר הכנ"ר הצטרף לעמדתו של הנאמן. לדברי הכנ"ר, על המשיבה להגיע להבנה כי אי הגשת תביעה כספית תביא לתוצאה בדבר אי זכאות לסעד כלשהו במסגרת הסדר הנושים. לא ניתן לאשר למשיבה בלבד לנקוט בהליכים מחוץ להסדר הנושים, כיוצאת מן הכלל, כאשר כלל הנושים הגישו תביעת חוב, הפסיקו בנקיטת הליכים כנגד החברה והם חלק מההסדר. 5. הדיון במעמד הצדדים בדיון שהתקיים במעמד הצדדים נאמר על ידי ב"כ החברה כי כבר הוגשה חוות דעת על ידי המומחה אשר מינה בית המשפט המחוזי בחיפה, המסכמת את התיקונים בסך של 12,000 ₪ ומטילה את האחריות לרטיבות על החברה. לחברה עצמה אין העדפה להליך זה או אחר, אלא שהיא לא רוצה להימצא במצב של העדפת נושים. עוד נאמר על ידי ב"כ החברה כי אין ויתור על בקשת העיכוב אשר הוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה. בית המשפט המחוזי בחיפה קבע, כאמור, כי הבקשה תידון במסגרת התיק העיקרי. אולם, כל מה שהיה מאז הוא אותו דיון מקדמי במסגרתו הוחלט למנות מומחה מטעם בית משפט. הנאמן חזר וטען כי לא ניתן לבצע החרגה מרצון מהסדר נושים והסדר נושים חל על כל הנושים לפי הגדרה מסויימת. המקרה הנוכחי לא נכנס לדבריו לחריגים מיוחדים, שכן מצב של ליקויי בנייה בחברת בנייה אשר נכנסת להסדר נושים הוא מצב שכיח בכלל ושכיח בתיק הנוכחי. הוגשו לנאמן עשרות רבות של תביעות חוב בגין ליקויי בנייה אשר חלקם הגדול עניינם רטיבות. כאשר תובע, מבחירה מודעת ועיקשת, בוחר שלא להגיש תביעה כספית אלא לעמוד על צו ביצוע בעין בשל נסיבות מיוחדות, הרי שאפשרות זו קיימת בעשרות מקרים ואין מקום לאפשר למי שמתעקש שלא להפוך את תביעתו לכספית - לזכות בתיקון מלא. מדובר במצב שאין לו הצדקה למרות שאין הוא קשור למונח "העדפת נושים". החברות התחייבו לשלם חלק מכל תביעה שתוכר ומהותו של הסדר הנושים מצדיקה שהוא יקוים באופן שווה כלפי כלל הנושים. עוד נאמר, כי הדרך היחידה להמשיך בבירור התביעה בחיפה היא לקבל אישור מבית משפט של פש"ר. ב"כ המשיבה חזר על האמור בתגובתו. עוד נאמר על ידו כי הן פקודת פשיטת הרגל והן פקודת החברות, מכירים נושים שמקבלים 100%. החברה החמיצה הזדמנויות והנושים לא נפגעו והיחידה שיכולה להיפגע זו החברה. החברה היא זו שמשכה את התיקון במשך שש שנים והאשימה צדדים שלישיים. התביעה הוגשה לפני הסדר הנושים והחברה לא חסכה במאמצים למחוק אותה. באשר לנזק - אם תוגש תביעה - תוגש בקשה לבית משפט לפתוח בהליך או להארכת מועד להגשת תביעת חוב. אולם, הנזק טרם התגבש. ב"כ הכנ"ר טענה כי אם החברה רואה את עצמה נפגעת מהחלטת הנאמן, יש לה מעמד להגיש את הבקשה. עמדה זו מקובלת עלי לחלוטין. יש לדבריה לחלק את העניין לשני נושאים: ראשית, מתי נולדה העילה. אם הליקויים נוצרו לפני שאושר ההסדר אין ספק כי העניין צריך להיות חלק מהסדר הנושים. כפי שעשו דיירים רבים היה נכון גם במקרה הזה להגיש תביעה לנאמן או בכימות הנזק או בבקשה למנות מומחה. הנאמן מנהל הליכים רבים עם מומחים בכל מיני תחומים ובסופם נותן הכרעות. השלב השני - היה והחברה תבצע את התיקונים במסגרת ההליך הנוכחי או בבית המשפט המחוזי בחיפה, הרי שלאחר שיבוצעו התיקונים תוגש כפי הנראה תביעה לפיצויים. מדובר בפתח לנושים נוספים אשר יוציאו את עצמם מההסדר, כאשר העילה נולדה לפני אישור ההסדר. 6. החלטה א. מעמדו וסמכויותיו המעין שיפוטיות של הנאמן בספרם הקפאת הלכים הלכה למעשה (מהדורה שנייה) נאמר על ידי המחברים ו. אלשיך ו- ג. אורבך כי בכל הנוגע להכרעת הנאמן בתביעת החוב, עקרון יסודי הוא שלא מדובר בשלב טכני במהותו של קבלה או בדיקה ראשונית של התביעה. המהות העיקרית של הדיון בתביעת חוב היא כי "לנאמן, כמו לבעלי תפקיד מקבילים בהליכי חדלות פרעון, מוקנית סמכות מעין שיפוטית בכל האמור לבדיקתן של תביעות החוב". (עמ' 719). מכאן נובעת שורה ארוכה של דרישות עקרוניות לרבות הדרישות בדבר הנמקה ושמיעת ראיות כאשר יש צורך בכך. יש אף ליתן הזדמנות הוגנת לצדדים להציג את עמדתם ולתת להם את יומם בפני הנאמן. כמו כן, חלה על הנאמן חובה לדון, בגבולות הסביר, בכל הטענות הרלוונטיות שמעלים צדדים להתדיינות. אין הנאמן רשאי לפטור את עצמו מלדון בטענה כזו או אחרת, בטענה כי אין הדבר בסמכותו או כי מדובר בטענה מורכבת מידי. "אומנם, במקרים קיצוניים של תביעות סבוכות במיוחד (למשל: עניינים נזקים מורכבים במיוחד) תיתכן אפשרות להעביר את ההתדיינות לערכאה אזרחית. אולם, הלכה פסוקה היא כי לא בנקל יעשה כן בית המשפט" (עמ' 720). ברע"א 7945/99 עו"ד גד שילר הנאמן על נכסי הפש"ר נ' אלון לוין בפשיטת רגל, ביקש המשיב, שהוכרז כפושט רגל, כי בית המשפט יתיר לו להמשיך לנהל את הגנתו בתיקים בהם נתבע לפרוע שטרות. בית המשפט נעתר לבקשתו למרות התנגדות המבקש, עו"ד גד שילר, אשר התמנה כנאמן על נכסי המשיב. הנאמן הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. בפסק הדין נאמר על ידי כב' השופט ריבלין (כתוארו אז), כי הנאמן סבור שהדיונים בבית המשפט בכל אותם הליכים בהם הותר למשיב להתגונן לפני שניתן צו לכינוס נכסיו, עשויים להימשך זמן רב - בעוד שבירור המחלוקות בידי הנאמן צפוי כי יסתיים בפרק זמן קצר. הנאמן אף סבר כי מצויים בידיו הכלים והאמצעים לבחון את טענות הזיוף, המרמה והעושק אשר הועלו על ידי המשיב, כנגד אותם שטרות אשר נתבע לפרוע. בית המשפט קבע כי ביסוד ההוראות בפקודת פשיטת הרגל הקובעות כי משהוכרז אדם פושט רגל והתמנה נאמן, יעביר לו הכנ"ר את כל תביעות החוב שהגיעו לידיו, עומד הצורך לרכז את נכסי החייב בידי הנאמן לצורך חלוקתם בצורה שוויונית בין הנושים. הוראה מקבילה קיימת גם בדיני פירוק חברות. מתן אפשרות לפושט רגל לנהל את הגנתו בעצמו עלולה לפגוע בהגשמת המטרות אותם בא להגשים הליך פשיטת הרגל. במיוחד את הצורך לכנס את נכסיו של פושט הרגל ולחלקם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה, היעילה והשווה ביותר. עוד נקבע כי כוחו של הנאמן לברר את אמיתות החובות עומד לו גם לנוכח פסק דין אשר ניתן בעניין אותם חובות. הנאמן רשאי לערער אחר פסק דין אשר הוגש לו ואם הובאה ראייה כי הפסק הושג בנסיבות בהם יש משום תרמית, קנוניה או עיוות דין - רשאי הוא לדחות את תביעת החוב. עוד צויין כי באותו מקרה נוספו טעמים נוספים: הנאמן החל בטיפול בתיעות החוב והנושים כולם פרט לשניים הגישו תביעות חוב לנאמן. עוד נאמר כי התביעות אשר מבקש המשיב לנהל בנפרד בבית המשפט אינן חריגות. לכן, ראוי שלא להוציא את ההתדיינות המשפטית נושא הבקשה מגדר בירור תביעות החוב בפני הנאמן. בפש"ר 2673/99 יצחק נ' רואה חשבון ברדיצ'ב ערער החייב על החלטת הנאמן להסדר הנושים שלו לקבל תביעת חוב של בנק איגוד אשר עמדה על סכום של 4.8 מיליון ש"ח. בין היתר, נטען על ידי החייב כי הנאמן שגה כאשר נמנע לדון בטענותיו לגופן. הנאמן ציין בהחלטה כי לא דן בטענות שהועלו על ידי החייב ביחס לנזקים שנגרמו לו בגין מעשים או מחדלים של הבנק. הוא משאיר לשיקול דעת מי מהנוגעים בדבר, בין היתר החייב עצמו, הגשת תביעה לבית המשפט כנגד הבנק. הנאמן הוסיף כי מדובר בטענות הנושאות אופי נזיקי וכן טענות קיזוז שאין הוא מוסמך או מתאים לדון בהן. כב' השופטת אלשיך (כתוארה אז) פתחה והבהירה בשלב ראשון של ההחלטה את מעמדו של הנאמן בבדיקת תביעות חוב. נאמר כי הנאמן אומנם אינו בית משפט במלוא מובן המילה אולם, בשל היותו ממלא תפקיד מעין שיפוטי שחלק מתפקידו הוא לאסוף ראיות ולקבוע תמונת מצב עובדתי הרי שבית משפט של ערעור לא יקל ראש בקביעות אלה. עיכוב ההליכים, המהווה חלק בלתי נפרד מהרציונל העומד מאחורי הסמכת הנאמן לפעול כערכאה מעין שיפוטית, נועד בעיקרו לתכלית כפולה: ריכוז כל ההליכים נגד החייב תחת קורת גג אחת והכרעה מהירה ויעילה, כדי לגבש תמונת מצב אמינה וחלוטה בדבר מצבת החובות העומדות מול מצב נכסיו של הגוף חדל הפרעון. עמידה בהצלחה במשימה זו חשובה במיוחד כאשר פני הגוף חדל הפרעון הינם להסדר נושים, כגון הקפאת הליכים של חברה להבדיל מהליכים חיסוליים שאינם דורשים גיבוש הסכמה והסדר. כמו כן, בריכוז התביעות בפני הנאמן ישנה חשיבות לאכיפת עיקרון השוויון. "המושכלה הנובעת מכאן, לעניינו, פשוטה וברורה הנאמן הינו הערכאה הדיונית ב- ה' הידיעה, עבור בדיקת תביעות החוב וגיבוש מצבת החובות ותחת קורתו נדונות כל המחלוקות הנובעות מכך". לנאמן יש סמכויות מהותיות מרחיקות לכת כולל יכולת וחובה להציץ מאחורי הפרגוד של פסק דין שניתן כנגד החייב. כמו כן נקבע כי על הנאמן לבדוק את טענות הצדדים לגופן. אין הוא יכול לפטור את עצמו ממלאכת קביעת העובדות ובוודאי שאינו יכול לקבוע שהוא בוחר לא לדון בטענות מהותיות הנוגעות לתביעות החוב, בין אם הן מועלות כטיעונים בעד קבלתה או בעד דחייתה. אין הנאמן יכול להשאיר טענה שעשויה להיות רלוונטית בדיון בתביעת החוב לערכאה אזרחית שתדון בה לעת מצוא. ייתכנו מצבים בהם אין הנאמן מסוגל להכריע במסכת הטענות ההדדיות. זאת בדרך כלל כאשר מדובר במצבים הכורכים בבירור מצבת חריגה של עובדות ובעיקר שמיעת עדויות מומחים ואובדן נכסים. "אלא, שאף בנסיבות אלו, אין הנאמן יכול לעשות דין ל עצמו ולהכריע תוך התעלמות מאותן טענות...אלא שבמקרה זה תפקידו לדווח על כך לבית המשפט של פירוק בכדי שזה ייעשה שימוש בסמכותו ויעביר את תביעת החוב להכרעה בערכאה אזרחית. לעניין זה יוער, כי על מהלך כזה לעמוד בתנאי רע"א 7945/99 שילר נ' לוין, שם היקשה כב' השופט רבילין באורח ניכר על הצד הטוען כי תביעת חוב פלונית מורכבת ועובדתית יתר על המידה, כך שאין בעל התפקיד בהליכי חדלות פרעון ובית המשפט של חדלות פרעון מסוגלים לדון בה. זאת, תוך הבהרה חד משמעית, כי מקרים אלה הינם בגדר חריג מצומצם, ולא בגדר הכלל הרחב - אף כאשר נדרשת הכרעה עובדתית שאינה מין הפשוטות" אם נחיל את הקביעות האלה על המקרה שלפניי, נראה שאין לומר כי לנאמן אין סמכות לדון בתביעת החוב. לא מדובר במקרה חריג או סבוך במיוחד, שקיימת לגביו הצדקה להחריג אותו מבדיקת הוכחת החוב על ידי הנאמן, בהליך הקולקטיבי במסגרת הקפאת ההליכים, ולאפשר את המשך ניהולו בנפרד בבית המשפט המחוזי בחיפה. מהות תביעת החוב היא דרישה לחיוב החברה, שחלק מעיסוקה השוטף הוא בבניית דירות שנרכשו על ידי דיירים שונים כולל המשיבה, לתקן בפועל ליקוי רטיבות שהתגלו בדירה. לצורך הכימות הכספי של שווי התיקון לו זכאית המשיבה יידרש הנאמן - במסגרת תביעת חוב הדורשת אכיפת תיקון בעין על ידי החברה, כפי שהיה נדרש לכך לו היתה המשיבה מכמתת את התביעה בסכום כלשהו - למינוי מומחה. כך עשה כן בית המשפט המחוזי והן הנאמן עצמו - בכל אותן עשרות תביעות חוב אשר הוגשו לו בגין ליקויים במבנה, שהם ברובם ליקויי רטיבות, כאשר הדיירים/מגישי תביעות החוב - נקבו בסכום כספי. אומנם, על פי טופס 21 לתקנות פשיטות הרגל יש צורך לציין את הסכום הכספי של תביעת החוב. אולם, כאמור, גם בירור תביעת החוב של המשיבה אף במתכונתה הנוכחית הינה למעשה בירור כספי הכפוף בכל מקרה למינוי מומחים ושמיעת ראיות. כפי שעושה זאת המומחה במקרים בהם בחרו הנושים שלא לעמוד על ביצוע התיקונים על ידי החברה - מוסמך הנאמן לעשות זאת כאשר המשיבה בחרה לעמוד על זכותה לביצוע התיקונים באמצעות החברה. כפי שמוסמך נאמן לדון בטענות של תרמית, זיוף וקיזוז, מוסמך הוא בוודאי לדון בדרישה לחיובה של חברה הבונה דירות לתקן ליקויי רטיבות - גם כאשר הסדר הנושים החל על חברה זו אינו קובע זאת במפורש, אלא מתייחס לחיובים כספיים. יש לציין כי קביעה זו רלוונטית לשלב הסופי של ההחלטה בתביעת החוב. אין לצפות מהנאמן כי יעסיק מומחים וישמע ראיות בשלב ההכרעה הזמנית לצורך ההצבעה באסיפות הנושים - ללא כימות כספי. לגבי שלב זה צדק הנאמן לחלוטין בקביעתו כי אין להכיר בתביעת החוב לצורך הצבעה באסיפת החוב של נושי החברה. יש להבהיר כי אין מקום לטענה בדבר העדפת נושים. רוב הנושים מסוגה של המשיבה העדיפו באופן חד משמעי לתבוע פיצוי בגין ליקויי הרטיבות ולא לעמוד על הוראות חוק מכר (דירות) תשל"ג - 1973 והחוזה בינם לבין החברה, באשר לאכיפת ביצוע התיקונים על ידי החברה. המשיבה זכאית גם במסגרת הסדר נושים לעמוד על זכות התיקון. אין בכך כדי למנוע מהנאמן לכמת את שווי התיקון לו זכאית המשיבה בהתאם לתנאי הסדר הנושים, תוך שמירה על עקרון השוויון. אין כל מניעה לראות בחברה, בכל הנוגע לתיקון בשווי העולה על הסכום המגיע למשיבה על פי הסדר הנושים - כקבלן אותו בחרה המשיבה לבצע את התיקון, לו עליה לשלם את ההפרש בין סכום התיקון על פי קביעת המומחה אותו ימנה הנאמן - לבין סכום התיקון שיעמוד לזכותה מכוח הסדר הנושים על פי אישור הנאמן. התוצאה היא כי יש לעכב את ההליכים בבית המשפט המחוזי בחיפה ועל הנאמן לברר את תביעת החוב כאמור לעיל. לאור העובדה כי מונה מומחה על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר נתן את חוות דעתו וקבע כי החברה אחראית לרטיבות ואף את עלות התיקון אין מניעה, מטעמי ייעול, כי הנאמן יעשה שימוש בחוות הדעת לפי שיקול דעתו. ב. טענת השיהוי אינני רואה כל מקום לטענה זו מטעם המשיבה. התביעה הוגשה ביולי 2010. באוקטובר 2010 אישר בית המשפט מינוי נאמן לבדיקת תביעות חוב, וכינוס אסיפות נושים של החברה ואנגל משאבים. מיד לאחר מכן הוגשה הבקשה המקורית לעיכוב ההליכים לבית המשפט המחוזי בחיפה. בשלב ראשון הודיעו ב"כ החברה לבית המשפט כי שאין הם עומדים הבקשה, שכן המשיבה לא הגישה תביעת חוב. לאחר שהתברר כי הוגשה תביעת חוב תוקנה ההודעה בדצמבר 2010 והחברה ביקשה להורות על עיכוב ההליכים בתביעה. בהחלטה מיום 1.11.10 קבע בית המשפט כי הבקשה לעיכוב הליכים תידון בפני המותב שידון בתיק. בבקשה נוספת לעיכוב הליכים, אשר הוגשה בדצמבר 2012 בבית המשפט המחוזי בחיפה, ציינה החברה כי הבקשה המקורית לא נידונה לגופה למרות הזמן הרב שחלף מאז שהוגשה. המבקשת אף ציינה כי אין היא מבקשת עיכוב הליכים בעניין חוות דעת שכן גם אם תועבר התביעה להכרעת הנאמן - תשמש אותו חוות הדעת בהכרעתו בתביעת החוב. מכאן עולה כי הבקשה הוגשה מיד בסמוך לאחר אישור כינוס אסיפת נושים. בתיק בחיפה התקיימו הליכים מקדמיים בלבד ולא ניתנה הכרעה בבקשה. אין לראות במבקשת כמי שויתרה על הבקשה. העובדה כי לא העלתה טענה כלשהי בעניין זה בעת מינוי המומחה - באחת משתי ישיבות קדם המשפט אשר התקיימו בתיק - אינה מצביעה על ויתור או על שיהוי, שכן החברה הבהירה כי ניתן יהיה לעשות שימוש בחוות דעת זו גם אם תתקבל בקשת העיכוב. לאור זאת, אינני רואה מקום לטענת השיהוי או ויתור על הזדמנות, אשר הועלו על ידי המשיבה. התוצאה מכל האמור לעיל היא כי ההליכים בבית המשפט המחוזי בחיפה - יעוכבו. הנאמן יבחן את תביעת החוב כמפורט לעיל. אין צו להוצאות. בניהליקויי בניהתביעת חובנאמנותחובפשיטת רגל