מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא כתב הסמכה לאכיפת דיני מקרקעין: 1. בפני בקשה למתן צו הפסקת עבודה וצו זמני למניעת פעולות לפי סעיפים 239 ו- 246 לחוק התכנון והבניה תשכ"ה - 1965 (להלן - חוק התכנון והבניה). 2. בהחלטתי מיום 19.4.2012 דנתי בטענות הסף שהועלו על ידי המשיבים. כמו כן, לפי בקשת הצדדים הוריתי על הגשת סיכומים משלימים לגבי יתר טענותיהם. המבקשת הגישה סיכומים משלימים ביום 1.5.2012 והמשיבים הגישו את סיכומיהם ביום 10.5.2012 (להלן -הסיכומים המשלימים של הצדדים). כתב ההסמכה לעו"ד מרמור מיום 29.2.2012 3. כתב ההסמכה הקודם לעו"ד מרמור פג תוקפו ביום 31.12.2011 (להלן - כתב ההסמכה הקודם). כתב ההסמכה הקודם נחתם אישית על ידי היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה ויינשטיין. כתב ההסמכה העדכני מיום 29.2.2012 נחתם על ידי מר חובב ארצי (להלן - ארצי), מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה, מכוח האצלת סמכויות שנעשתה מהיועץ המשפטי לממשלה אליו (להלן - כתב ההסמכה העדכני). 4. בסעיפים 7 ו-14 להחלטתי מיום 29.4.2012 נרשם בטעות כי כתב ההסמכה העדכני נחתם אישית על ידי היועץ המשפטי לממשלה ולכן אינני רואה צורך לדון בטענות המשיבים בענין זה. בא כוח המשיבים, בסיכומים המשלימים מטעמו, הסב את תשומת ליבי לטעות האמורה וחזר על הטיעונים שהעלה בסיכומיו הקודמים, ולכן אדון במלוא טענותיו במסגרת החלטתי הנוכחית. יאמר כבר עתה שאין בטעות הנ"ל שנפלה בהחלטתי מיום 19.4.2012 כדי לשנות את המסקנה שאליה הגעתי בדבר דחיית טענות הסף שהעלו המשיבים. 5. להלן נוסח כתב ההסמכה העדכני : "כתב הסמכה בתוקף הסמכות לפי סעיף 12(א)(1)(ב) [נוסח משולב] התשמ"ב - 1982, שנאצלה לי, הנני מסמיך בזה את עורכת דין יעל מרמור לשמש תובעת בכל בתי המשפט המחוזיים, בתי המשפט השלום ובתי המשפט לעניינים מקומיים, בכל הליך בשל עבירה לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה - 1965. הסמכה זו תעמוד בתקפה עד ליום יח' בטבת התשע"ג - 31 בדצמבר 2012, אך תהיה בטלה מאליה ולא יעשה בה שימוש, אם קודם למועד זה תחדל עורכת הדין לשמש תובעת מטעם המדינה בהליכים האמורים. ניתן היום, ו' אדר תשע"ב 29 פברואר ‏2012 (חתימה) חובב ארצי מנהל המחלקה לאכיפת דיני המקרקעין פרקליטות המדינה" (ההדגשה - לא במקור) 6. כתב ההסמכה הקודם נושא נוסח זהה, בהשמטת הביטוי "שנאצלה לי", בנוגע לסמכות המינוי, מאחר והוא נחתם אישית על ידי בעל הסמכות המקורית, היינו היועץ המשפטי לממשלה. 7. המשיבים טוענים כדלקמן : סעיף 246 לחוק התכנון והבנייה מסמיך את בית המשפט לתת צו זמני למניעת פעולות לפי בקשתם של אחד הגורמים שלהלן : יושב ראש ועדה מחוזית, יושב ראש ועדה מקומית, או בעיריה יושב ראש ועדת המשנה לתכנון ולבניה, וכן היועץ המשפטי לממשלה או נציגו. המבקשת בבקשה שבפני איננה נמנית על הגורמים שפורטו לעיל. עו"ד מרמור, כנציגה של היועץ המשפטי לממשלה, היא לא המבקשת אלא בא כוח המבקשת. המבקשת כפי שהיא מופיעה בבקשה שהוגשה בפני היא "מדינת ישראל - הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז מרכז", שאיננה מופיעה ברשימת המבקשים שיכולים לבקש צו זמני למניעת פעולות לפי סעיף 246 לחוק התכנון והבניה. על מנת שניתן יהיה לומר שהבקשה מוגשת על ידי "היועץ המשפטי לממשלה, או נציגו" הגורם האמור צריך להופיע כמבקש בכותרת הבקשה ומאחר ואינו מופיע כמבקש, אזי, הבקשה הוגשה בחוסר סמכות ולכן דינה להידחות על הסף. באם בית המשפט לא יקבל את הטענה הנ"ל שעל היועץ המשפטי לממשלה או נציגו להופיע בבקשה כמבקש, הרי שבכל במקרה ההסמכה לעו"ד מרמור הינה הסמכה להופיע בהליכים פליליים (היינו ממועד הגשת כתב אישום ואילך) ולא בהליכים מנהליים (עובר להגשת כתב אישום) כדוגמת ההליך שבפני. 8. ודוק, מקריאת מכלול הטיעונים בכתב שהוגשו על ידי המשיבים (במועדים שונים), עולה כי הטענות הנ"ל - לפיהן על היועץ המשפטי לממשלה או נציגו להופיע כמבקש (להבדיל מבא כוח מייצג) בכותרת הבקשה, וכי ההסמכה של עו"ד מרמור הינה להופיע בהליכים פליליים ולא מנהליים - הינן תקפות, לפי טענת המשיבים, בין אם כתב ההסמכה העדכני נחתם על ידי היועץ המשפטי לממשלה באופן אישי ובין אם נחתם על ידי גורם אחר שאליו הואצלה סמכות המינוי. כמו כן, המשיבים אינם טוענים כי כתב ההסמכה העדכני נחתם על ידי ארצי בחוסר סמכות או שנפל פגם בהליך ההאצלה של הסמכות מהיועץ המשפטי לממשלה אל ארצי. ללמדך, שהטעות הטכנית שנפלה בהחלטתי הקודמת מיום 19.4.2011 - לפיה נרשם שכתב ההסמכה העדכני נחתם אישית על ידי היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה ויינשטיין, בעוד שהוא נחתם על ידי ארצי - מבחינת מהות הטענות שמעלים המשיבים, איננה מעלה ואיננה מורידה. 9. יוזכר כי בהחלטתי מיום 19.4.2012 קבעתי כי לגבי תקופת הביניים שנוצרה בין מועד פקיעת התוקף של כתב ההסמכה הקודם לבין מועד תחילת תוקפו של כתב ההסמכה העדכני, היינו בין 1.1.2012 ו- 28.2.2012 (להלן - תקופת הביניים), יש להחיל את דוקטרינת "התוצאה היחסית". הווה אומר, פעולותיה של עו"ד מרמור בתקופת הביניים, לרבות פעולת הגשת הבקשה שלפני וייצוגה את המבקשת, אינן בטלות מעיקרן (ראו סעיפים 6 - 11 להחלטתי מיום 19.4.2012). יתר על כן, בהחלטתי מיום 19.4.2012 קבעתי כי כתבי ההסמכה של עו"ד מרמור, המקורי והעדכני, ואשר נושאים כאמור נוסח זהה, מתירים לה להופיע הן בהליכים פליליים (שלאחר הגשת כתב אישום) והן בהליכים מינהליים לפי חוק התכנון והבניה (שלפני הגשת כתב אישום) (ראו סעיפים 12 - 14 להחלטה). לפיכך, בהחלטה הנוכחית אתמקד בטענה של המשיבים כי המבקשת בהליך שבפני איננה נמנית על הגורמים שרשאים להגיש בקשה לבית המשפט לפי סעיף 246 לחוק התכנון והבניה. הטענה שהמבקש בבקשה הוא לא היועץ המשפטי לממשלה או נציגו 10. הבקשה שבפני מיום 1.1.2012 נושאת את הכותרת הבאה : "בקשה למתן צו הפסקה שיפוטי וצן מניעת פעולות לפי סעיפים 239 ו-246 לחוק התכנון והבניה התשכ"ה-1965". 11. סעיפים 239 ו- 246 לחוק התכנון והבניה קובעים כדלקמן : "צו הפסקה שיפוטי 239.(א) נעשתה עבודה, או השתמשו במקרקעין, בדרך ובנסיבות שיש בהם משום עבירה לפי סעיף 204, בין שהוגש על העבירה כתב אישום לבית המשפט ובין שטרם הוגש, רשאי בית המשפט לצוות על הנאשם, או על מי שנראה לבית המשפט אחראי לביצוע העבירה, ועל כל מי שעובד בשירותם - להפסיק את העבודה או את השימוש (להלן - צו הפסקה שיפוטי) ותקפו של הצו יהיה עד לביטולו או שינויו על ידי בית המשפט. (ב) משניתן צו הפסקה שיפוטי או הוגש כתב אישום, רשאי בית המשפט להורות למוסדות התכנון להימנע מלטפל בבקשה להיתר נושא צו ההפסקה או כתב האישום עד לגמר ההליכים בבית המשפט. צו זמני למניעת פעולות 246. נעשו במקום פלוני פעולות הכנה לבניה או לשימוש במקרקעין ללא היתר או בסטיה מהיתר או מתכנית, רשאי בית המשפט לפי בקשתם של יושב ראש הועדה המחוזית או של יושב ראש הועדה המקומית, ובעיריה - של יושב ראש ועדת המשנה לתכנון ולבניה, או של היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, ליתן צו על כל אחד מהמנויים בסעיף 208 להימנע מפעולה באותו מקום, לרבות צו האוסר את השימוש במבנה או במקרקעין או צו לסגירת המבנה או המקום (להלן - צו מניעת פעולות); בית המשפט רשאי לתת צו כאמור בכפוף לתנאים שימצא לנכון בנסיבות הענין." (ההדגשה לא במקור) 12. העולה משני הסעיפים הנ"ל הוא שמדובר בשני סוגי צווים, האחד צו הפסקה שיפוטי והשני צו זמני למניעת פעולות, אשר הינם דומים במהותם אך גם שונים. ההבחנה בין שני הצווים הוא בנושאים שלהלן : א. העילה למתן הצו : בצו הפסקה שיפוטי העילה למתן הצו הוא שנעשתה עבודה או השתמשו במקרקעין בדרך ובנסיבות שיש בהם משום עבירה לפי סעיף 204 לחוק. לעומת זאת, בצו זמני למניעת פעולות העילה למתן הצו הוא שנעשו פעולות הכנה לבניה או לשימוש במקרקעין ללא היתר או בסטיה מהיתר; ב. מהות הצו שניתן : בצו הפסקה שיפוטי מהות הצו הוא הפסקת העבודה או השימוש. לעומת זאת, בצו זמני למניעת פעולות מהות הצו הוא מניעת פעולות באותו מקום, לרבות איסור השימוש במבנה או במקרקעין או צו לסגירת המבנה או המקום; ג. הגורם המוסמך לבקש את הצו : בצו הפסקה שיפוטי אין כל אזכור בסעיף 239 מי הגורם המוסמך לבקש את הצו. בצו זמני למניעת פעולות לפי סעיף 246 ישנה רשימה של ארבעה גורמים חלופיים שמוסמכים לבקש את הצו, ואין בלתם. 13. המבקשת בהליך שבפני הוגדרה כדלקמן : "מדינת ישראל - הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז מרכז". כאן עולה השאלה באם המבקשת הנ"ל, באמצעות עו"ד מרמור כנציגת היועץ המשפטי לממשלה, היתה מוסמכת להגיש את הבקשה שבפני. מאחר והבקשה שבפני עניינה בקשה למתן שני צווים שונים, צו הפסקה שיפוטי וצו זמני למניעת פעולות, אדון בכל אחד מהצווים בנפרד. האם המבקשת רשאית לבקש צו הפסקה שיפוטי 14. כאמור, אין הגדרה בסעיף 239 לחוק לגבי זהות הגורם שרשאי להגיש בקשה לבית המשפט למתן צו הפסקה שיפוטי. 15. עקרון מסד במשפט המינהלי הוא שהמדינה (כאישיות משפטית העומדת בפני עצמה) היא האחראית על אכיפת החוק. סעיפים 11 ו- 12(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב - 1982 (להלן - חוק סדר הדין הפלילי) קובעים כדלקמן : "11. המאשים - המדינה המאשים במשפט פלילי הוא המדינה והיא תיוצג בידי תובע שינהל את התביעה. התובעים (א) ואלה התובעים : היועץ המשפטי לממשלה ונציגיו, ואלה הם: פרקליט המדינה, משנהו, פרקליטי המחוז ופרקליטים אחריםמפרקליטות המדינה ששר המשפטים קבע את תאריהם בצו שפורסם ברשומות; מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו להיות תובע, דרך כלל, לסוג של משפטים, לבתי משפט מסויימים או למשפט מסויים;" 16. מסעיף 11 לחוק סדר הדין הפלילי עולה כי היועץ המשפטי לממשלה ונציגיו אינם "המאשים במשפט פלילי" אלא הגורם המייצג את המאשים. המאשים במשפט פלילי הוא המדינה. תפקידם של היועץ המשפטי לממשלה ונציגיו השונים הוא "ייצוג" הגוף המנהלי הנקרא "המדינה" במסגרת ההליך הפלילי. היועץ המשפטי לממשלה הוא זרוע של המדינה, אך בעל הדין בהליך הפלילי הוא "המדינה" ולא היועץ המשפטי לממשלה. היועץ המשפטי לממשלה מייצג את המדינה בהליכים פליליים מכוח סעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי ובהליכים אזרחיים מכוח סעיף סעיף 4 לחוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין) תשי"ח - 1958. על תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה כמי שאחראי על אכיפת החוק הפלילי וכמי שמייצג את המדינה ראו : רות גביזון "היועץ המשפטי לממשלה : בחינה ביקורתית של מגמות חדשות" פלילים ה' (1996) 27, 39 - 41, 43 -45. 17. היוצא מהאמור לעיל הוא שהגורם המוסמך לבקש מבית המשפט צו הפסקה שיפוטי לפי סעיף 239 לחוק התכנון והבניה הוא האישיות המשפטית הנקראת "מדינת ישראל" ואשר תהיה מיוצגת בהליך זה על ידי היועץ המשפטי לממשלה או תובע מטעמו. בנוסח כתב ההסמכה שקיבלה עו"ד מרמור (הקודם והעדכני) נאמר שהיא מונתה לשמש כתובעת בהתאם להוראות סעיף 12(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי, היינו לייצג את המדינה כ-"מאשים במשפט פלילי" כאמור בסעיף 11 לחוק הנ"ל. המבקשת בהליך שבפני הוגדרה בבקשה כדלקמן "מדינת ישראל - הועדה המחוזית לתכנון ובניה". עו"ד מרמור מייצגת את מדינת ישראל ולכן הרכיב בבקשה שבפני שעניינו בקשה למתן צו הפסקה שיפוטי נתבקש כדין. יתר על כן, הועדה המחוזית לתכנון ובניה הינה זרוע שלטונית שהוקמה מכוח סעיף 7 לחוק התכנון והבניה, שגם אותה מייצג היועץ המשפטי לממשלה, כפי שעולה מתוך הוראת סעיף 2 לפקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה) [נוסח חדש] שקובע: "2. מקום שעובד ציבורי או מועצה, ועדה, ועד, בית דין או כל חבר בני אדם כיוצא באלה, שהוקמו או נתכוננו על פי דין, הם צד בהליך שלפני בית משפט מכוח תפקידם, יכול שיהיו מיוצגים באותו הליך על ידי היועץ המשפטי לממשלה או נציגו." 18. לסיכום, הנני קובע כי הרכיב בבקשה שבפני שעניינו מתן צו הפסקה שיפוטי הוגש על ידי הגורם המוסמך, ואשר מיוצג על ידי התובעת המוסמכת, וטענת הסף שהעלו המשיבים בענין זה נדחית. האם המבקשת רשאית לבקש צו זמני למניעת פעולות 19. בסעיף 246 לחוק התכנון והבניה נאמר שאחד הגורמים שרשאים לבקש צו זמני למניעת פעולות הוא היועץ המשפטי לממשלה או נציגו. המשיבים טוענים כי היועץ המשפטי לממשלה או נציגו הם אלה שצריכים להופיע "כמבקש". טענה זו דינה להידחות. כאמור, בעל הדין או הצד בהליך פלילי הוא "מדינת ישראל" והיועץ המשפטי לממשלה הוא המייצג של המדינה. העובדה שבסעיף 246 לחוק התכנון והבניה נאמר "היועץ המשפטי לממשלה או נציגו" כמי שרשאי להגיש את הבקשה איננה מעלה ואיננה מורידה לענין מהות תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה כמי שמייצג את המדינה, בהיותה היא בעל הדין, ולא הוא. 20. לסיכום, הנני קובע כי הרכיב בבקשה שבפני שעניינו צו זמני למניעת פעולות הוגש על ידי הגורם המוסמך, ואשר מיוצג על ידי התובעת המוסמכת, וטענת הסף שהעלו המשיבים בענין זה נדחית. הטענה שלא עסקינן "במשפט פלילי" 21. כתבי ההסמכה שניתנו לעו"ד מרמור מכוח סעיף 12(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי, מטרתם לאפשר לה לשמש כתובעת שמייצגת את המדינה בתפקידה של המדינה כ-"מאשים במשפט פלילי" כאמור בסעיף 11 לחוק סדר הדין הפלילי. המשיבים טוענים שלא הוגש כתב אישום כנגדם ולכן הבקשה שבפני, שעניינה מתן צו הפסקה שיפוטי וצו זמני למניעת פעולות איננה "משפט פלילי" אלא "הליך מינהלי", ולכן עו"ד מרמור לא מוסמכת להופיע בו. טענה זו נדחתה על ידי בהחלטתי מיום 19.4.2012 (ראו סעיפים 12 ו- 13 להחלטה). למען השלמת התמונה אוסיף מספר הערות. 22. סעיף 11 לחוק סדר הדין הפלילי קובע שהמאשים במשפט פלילי הוא המדינה ואשר תיוצג על ידי תובע שינהל את התביעה. סעיף 12(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי מגדיר את התובע בתור היועץ המשפטי לממשלה ונציגיו. יובהר כי הביטוי "משפט פלילי" איננו מצומצם להליכים שלאחר הגשת כתב אישום אלא שהוא כולל גם את כל ההליכים המינהליים שמבוצעים על ידי גורמי התביעה בטרם הגשת כתב האישום. הדבר עולה בבירור מתוך הוראות חוק סדר הדין הפלילי שדנים בסמכויות השונות שיש לתובע שמונה לפי סעיף 12 לחוק האמור, בביצוע פעולות מינהליות שונות בטרם הגשת כתב אישום. פרק ד' לחוק סדר הדין הפלילי עניינו "הליכים שלפני המשפט", ונותן סמכויות שונות לתובעים (כגון סעיף 60 לחוק שדן בהעברת חומר חקירה לפרקליט או לתובע משטרתי, סעיף 60א לחוק שעניינו מסירת הודעה לחשוד על קבלת חומר חקירה בעבירת פשע, סעיף 61 לחוק שמסמיך את היועץ המשפטי לממשלה או תובע להורות למשטרה להוסיף לחקור, סעיף 64 לחוק שעניינו סמכותו של תובע לדון בערר על החלטה להעמיד לדין או שלא להעמיד לדין). כמו כן, ליועץ המשפטי לממשלה סמכות לעכב הליכי משפט (לאחר הגשת כתב אישום ולפני הכרעת דין, לפי סעיף 231 לחוק) וכן להורות על חידוש הליכים שעוכבו (לפי סעיף 232 לחוק). בנוסף לכך בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) התשנ"ו - 1996 ניתנו לתובע סמכויות שונות כגון הסמכות לחתום על הצהרת תובע לפי סעיף 17(ד) לחוק האמור. 23. יוצא מכך, שכתב ההסמכה שניתן לעו"ד מרמור לפי סעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי חולש על כל הפעולות המינהליות שעל תובע לבצע לפני הגשת כתב אישום, ואשר הינם חלק בלתי נפרד מ-"המשפט הפלילי". הביטוי "המשפט הפלילי" המופיע בסעיף 11 לחוק סדר הדין הפלילי חולש על כל אותן פעולות מינהליות שנוגעות לעולם האכיפה של הוראות חוק למיניהן. סעיפים 239 ו-246 לחוק התכנון והבניה הינם חלק מעולם האכיפה של דיני התכנון והבניה, ומנגנון האכיפה שנקבע בהם ניתן לבצעו הן לפני הגשתו של כתב אישום והן לאחר מכן. יוצא מכך שסעיפים 239 ו- 246 לחוק התכנון והבניה הם חלק אינטגרלי ממערך הסמכויות שניתנו לתובע לפי סעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי. הבסיס למתן צווים לפי סעיפים 239 ו- 246 לחוק התכנון והבניה הוא שבוצעה עבירה מהסוג המפורט באותם סעיפים. באם בוצעה עבירה כלשהי, ברי כי התובעים הפועלים מכוח סעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי, הם הגורם המוסמך לפעול לאכיפת החוק כנגד מבצע העבירה. הטענה כי המצהיר מטעם המבקשת לא נושא בהסמכה מטעם מתכנן המחוז 24. המשיבים העלו עוד בסיכומיהם הקודמים את הטענה כי המצהיר מטעם המבקשת, מר גיל הלל מנצור ( להלן - מנצור) אינו נושא בכתב הסמכה מטעם מתכנן המחוז ולכן דין הבקשה להידחות על הסף. טענה זו נדחתה על ידי בהחלטתי מיום 19.4.2012 (סעיף 15 להחלטה) . המשיבים חזרו על טענה זו בסיכומיהם המשלימים. עמדתי הקודמת כי דין הטענה להידחות בעינה עומדת. 25. מנצור משמש כמפקח בניה ביחידת הפיקוח על הבניה במשרד הפנים (מחוז מרכז) והוסמך על ידי "מתכנן מחוז מרכז" להגשת התצהיר שצורף לבקשה כאמור בסעיף 3(א)(4) לתקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בהליכים למתן צווים על פי המבקש בלבד) תשמ"ג - 1982. יוזכר כי לא ניתן צו במעמד צד אחד אלא הוריתי על קביעת דיון במעמד שני הצדדים, כך שאין רלבנטיות לתקנות הנ"ל. כמו כן, תקנה 3 לתקנות הנ"ל עניינה "צו הפסקה שיפוטי על פי המבקש בלבד" לפי סעיף 239 לחוק התכנון והבנייה בלבד ואיננה מתייחסת לבקשה שמוגשת לפי סעיף 246 לחוק הנ"ל למתן צו זמני למניעת פעולות. מכל מקום, גם אם נניח שיש רלבנטיות לתקנות, הרי שמנצור מונה לשמש כמפקח על פי כתב הסמכה מיום 10.10.2010 (מ/1) ואשר נחתם על ידי מתכנן המחוז דאז מר עופר גרידינגר (להלן - גרידינגר). התצהיר של מנצור נחתם ביום 26.12.2011. 26. המשיבים טוענים בסיכומים המשלימים כי גרידינגר סיים את תפקידו עובר ליום 26.12.2011. כמו כן, במועד הגשת הבקשה שבפני משרת מתכנן המחוז לא היתה מאוישת והיא אוישה על ידי הגברת דניאלה פוסק (להלן - פוסק) רק לאחר מועד הגשת הבקשה שבפני. כמו כן, מנצור לא קיבל כתב הסמכה מטעם פוסק. יוצא מכך, לפי טענת המשיבים, כי מנצור לא היה בתפקיד של מפקח עת שחתם על התצהיר שצורף לבקשה, ולכן תצהירו נחתם בחוסר סמכות. טענה זו דינה להידחות. 27. בכתב ההסמכה מיום 10.10.2010 מטעם גרידינגר למנצור (מ/1) נאמר כדלקמן : "בתוקף סמכותי לפי תקנה 3(א)(4) לתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בהליכים למתן צווים על פי המבקש בלבד) התשמ"ג - 1982, אני מסמיך בזאת את מפקחי הבנייה ביחידת הפיקוח על הבנייה במשרד הפנים (מחוז מרכז), ששמותיהם מפורטים להלן, ליתן תצהירים בתמיכה לבקשות המוגשות בהתאם להוראות התקנות האמורות." בהמשך ישנה רשימה של שמות של המפקחים שמונו, וביניהם מנצור. בתקנה 3(א)(4) לתקנות התכנון והבנייה (סדרי הדין בהליכים למתן צוווים על פי המבקש בלבד) תשמ"ג - 1982 נקבע כדלקמן : 3.(א) צו הפסקה שיפוטי לפי סעיף 239 לחוק יכול שיינתן על פי המבקש בלבד אם הבקשה נתמכת בתצהיר של אחד מאלה : (4) עובד המדינה או מהנדס שמתכנן המחוז הסמיכו לכך". (ההדגשה - לא במקור) 28. העולה מהתקנה הנ"ל הוא שמנצור קיבל "מינוי" לשמש כמפקח. בסיכומים המשלימים מטעמם המשיבים מתייחסים להליך ההסמכה של מנצור כהליך של "האצלת סמכויות" ממתכנן המחוז למנצור, דבר שאיננו נכון. מינוי לחוד ואצילת סמכויות לחוד. מדובר בשתי פעולות מינהליות שונות. כאשר אדם פרטי מתמנה למשרה בשירות הציבורי המשמעות של המינוי הוא שהאדם נעשה עובד ציבור ומאותה שעה הוא כפוף לתקשי"ר ולמערכות המסועפות של דיני העבודה הכלליים ודיני עובדי ציבור. כמו כן, מינוי אדם למשרה ציבורית יכול שתהיה לו משמעות נוספת והיאי מינוי למשרה של רשות מינהלית, כלומר משרה שיש לה סמכות על פי חוק, כאורגן של רשות מינהלית. על מהותו של "מינוי" ראו : סעיפים 15 ו- 17 לחוק שירות המדינה (מינויים) התשי"ט - 1959 ; סעיפים 13 ו-14 לחוק הפרשנות התשמ"א - 1981 ; יצחק זמיר הסמכות המינהלית (נבו הוצאה לאור, התש"ע - 2010, מהדורה שנייה) כרך א', עמ' 553 - 570. לעומת זאת, האצלת סמכות היא מצב שבו הרשות המוסמכת מסמיכה גורם אחר - על פי רוב גורם הכפוף לה - להחליט במקומה, וזה לא מה שעשה גרידינגר עת שמינה את מנצור. להגדרה של אצילת סמכויות ראו : דפנה ברק ארז משפט מינהלי (ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, תש"ע - 2010) כרך א', עמ' 173 - 174. 29. המשיבים לא הציגו אסמכתא משפטית לתמיכה בטענתם שאם הגורם "הממנה" סיים את תפקידו, אזי, האדם שמונה על ידו למילוי תפקיד מסויים מסיים גם הוא את תפקידו ומפסיק להיות עובד ציבור וזקוק למינוי חדש מטעם זה שבא בנעליו של הגורם הממנה. ברור שהדברים אינם כך. לפיכך, טענתם של המשיבים, כי מנצור פעל בחוסר סמכות עת שחתם על התצהיר שצורף לבקשה שבפני, נדחית. הטענה שחקירתו של המשיב 1 היא בלתי חוקית ופגעה בזכותו להליך הוגן 30. המשיבים טענו בהרחבה בסיכומים המשלימים מטעמם כנגד תוקפה של האמרה שנגבתה מהמשיב 1 מאחר והליך גביית האמרה היה כרוך בפגיעה בזכותו להליך הוגן. המשיבים הפנו לדוקטרינת הפסילה הפסיקתית כפי שהוגדרה ב- ע"פ 5121/98 יששכרוב נ' התובע הצבאי פ"ד סא (1) 461. המשיבים טוענים שיש לפסול את אותה אמרה בשל נסיבות גבייתה וזאת לאור טענתו של המשיב 1 כי "נחטף" על ידי שוטרי היחב"ל בשעות הבוקר המוקדמות לכיוון החווה שבא המבקשת טוענת שבוצעו העבודות נשוא הבקשה. 31. ההליך שבפני הינו הליך שלפני הגשת כתב אישום. הלכה פסוקה היא כי דוקטרינת הפסילה הפסיקתית איננה חלה על הליכים שקודמים להגשת כתב אישום (דנ"פ 5852/10 מדינת ישראל נ' מאיר שמש, פורסם ב- "נבו", ניתן ביום 9.1.2012. פסק הדין ניתן בהרכב מורחב של 7 שופטים. דעת הרוב ניתנה על ידי כבוד השופטים הנשיאה ביניש, המשנה לנשיאה ריבלין, לוי, נאור וארבל, כנגד דעתם החולקת של כבוד השופטים דנציגר ורובינשטיין). לפיכך, אינני רואה צורך לדון בטענות העובדתיות שהועלו על ידי המשיב 1 לגבי נסיבות גביית האמרה. טענותיו אלה שמורות לו להליך העיקרי עת שיוגש כתב אישום, ככל שאכן יוגש. כמו כן, ככל שיש למשיב 1 טענות כנגד שוטרי היחב"ל הדרך פתוחה בפניו לפעול כנגדם באפיק המשפטי הנכון וטענותיו תתבררנה שם. מכל מקום, השאלה כיצד התנהגו שוטרי היחב"ל עם המשיב 1 איננה נחוצה לצורך הכרעה בשאלה שבפני והיא האם יש מקום לתת את הצווים המבוקשים או לא. ניתן להכריע בשאלה אם יש מקום להיעתר לבקשה שבפני למתן צו הפסקת עבודה וצו זמני למניעת פעולות, או לא, אף מבלי להיזקק לאמרתו של המשיב שנגבתה מחוץ לבית המשפט. השאלה מהן התוכניות החלות על המקרקעין 32. מנצור טען בסעיף 7 לתצהירו שצורף לבקשה שבפני כי התוכניות שחלות על המקרקעין נשוא הבקשה הם תכנית גז/מק/22/13 וכן גז 1/13. לעומת זאת, המשיבים טענו בסיכומים המשלימים כי התוכנית גז/מק/22/13 איננה בתוקף ורק פורסמה להפקדה, וזאת חרף המסמך שהוצג מטעם המבקשת בדבר אישור התוכנית (מ/4). המשיבים טוענים שלא הוצגה על ידי המבקשת אסמכתא בדבר פרסום התוכנית. כמו כן, לגבי תכנית גז 1/13 המשיבים טוענים בסיכומים המשלימים מטעמם כי תוכנית זו איננה חלה על המקרקעין והפנו למסמכים שונים שהוצאו מאתר האינטרנט של מינהל מקרקעי ישראל (נ/1 ו- נ/2) וכן לטופס מידע שקיבל המשיב 1 לפי סעיף 119א לחוק התכנון והבניה ואשר צורף כנספח 2 לסיכומים המשלימים. 33. ייאמר כבר עתה כי ההליך שבפני (בקשה למתן צו הפסקה שיפוטי וצו זמני למניעת פעולות) איננו הליך עיקרי שבו בית המשפט אמור להכריע בשאלת אשמו או חפותו של מי שנטען כנגדו שביצע את העבירות נשוא העבודות שאליהן מתייחסת הבקשה שבפני. מדובר בהליך מינהלי מקדמי שכל מטרתו למנוע את המשך ביצוע העבודות ומניעת קביעת עובדות בשטח. הא ותו לא. לא מדובר בהליך שבא להטיל סנקציה עונשית (רע"פ 631/10 אשר נ' מדינת ישראל, פורסם ב-"נבו", ניתן ביום 23.1.2006, פסקה 6 להחלטתו של כבוד השופט לוי; רע"פ 47/07 מור נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה אלונים, פורסם ב- "נבו", ניתן ביום 14.6.2007, השופט ג'ובראן). בירור מעמיק יותר ייעשה במסגרת התיק העיקרי עת שיוגש כתב האישום והראיות השונות שמוגשות תיבחנה קבילותן ומשקלן במסגרת הכרעת דין. מכל מקום, מתוך עיון בטענות הצדדים עולה כי קיימת הסכמה שהיעוד של המקרקעין הוא "חקלאי - נוף כפרי פתוח" (ראו סעיפים 82 - 84 לסיכומים המשלימים מטעם המשיבים מיום 10.5.2012 וכן סעיף 7 לתצהירו של מנצור שצורף לבקשה). מהות העבודות שבוצעו 34. בסעיפים 3, 4, 5 ו- 10 לתצהירו של מנצור נאמרו הדברים הבאים : "3. ביום 9.10.11 ביצעתי ביקורת במקרקעין נשוא הבקשה ומצאתי כי החלו בביצוע עבודות חדשות במקרקעין שלא על פי היתר כדלקמן : הוצב מבנה עץ במקרקעין, מסומן "A" בתשריט המצ"ב כנספח א כחלק בלתי נפרד מבקשה זו (להלן "התשריט"). הוצבו אדני רכבת מעץ במקרקעין, מסומנים "B" בתשריט. פוזרו מצעים במקרקעין בשטח מנאז' לסוסים, מסומן "B1" בתשריט. בוצעו עבודות חלוקת פנים באמצעות יצירת תאים בתוך אורווה קיימת, מסומן "C" בתשריט. הוקמה גדר ברזל מחופה בעץ במקרקעין, מסומנת "D" בתשריט. הוצב כלוב ציפורים במקרקעין, מסומן "E" בתשריט. הונח דשא סינטטי מוכן ונבנתה מדרכה במקרקעין, מסומן "F" בתשריט. נבנתה פרגולת עשויה עץ במבוק, קירוי במבוק ורצפת עץ במקרקעין, מסומנת "G" בתשריט. הוקמה רצפת עץ במבוק מצופה חומר איטום, מקורה בגג הנתמך על ידי גדר האיסכורית החיצונית הקיימת במקרקעין, מסומנת "G1" בתשריט. בוצעו עבודות פיתוח מחלוקי נחל במקרקעין, מסומן "H" בתשריט. הוקמה פרגולה מעץ, קירוי ממחצלות במבוק, רצפת בטון במקרקעין, מסומנת "I" בתשריט. 4. ביום 22.12.11 ביצעתי ביקורת נוספת במקרקעין נשוא הבקשה ומצאתי כי מבנים "A" ו-"E" פונו מן המקרקעין. כן מצאתי כי ביצוע העבודות במקרקעין ללא היתר כדין ממשיך ומצוי בעיצומו. 5. את אשר מצאתי במהלך הביקורת צילמתי והעליתי על כתב בדו"ח הפיקוח אשר צורף כנספח לבקשה ומהווה חלק בלתי נפרד מתצהירי זה. כן חקרתי את המשיבים והעליתי על כתב בגליון אשר צורף כנספח לבקשה ומהווה חלק בלתי נפרד מתצהירי זה. 10. בדקתי את התיק הבניין ומצאתי כי לא הוצא היתר למבנים כפי שנבנו כמפורט בבקשה זו, וכן כי לא ננקט כל הליך תכנוני להכשרת עבירות הבניה." 35. בעדותו בבית המשפט המשיב 1 לא הכחיש את ביצוע העבודות (פרוט' עמ' 12 ש' 5). בהמשך מסר תשובות מתחמקות למהות העבודות שביצע וטען שמדובר בשיפוץ וכי עדיין לא החליט מה הוא רוצה לעשות (פרוט' עמ' 12 ש' 10 - 21). משנתבקש לתאר מהן העבודות שבוצעו על ידו הפנה לתמונות שצולמו על ידי מנצור (פרוט' עמ' 12 ש' 17 - 18). כמו כן, הוסיף שמדובר בעבודות שבוצעו בתוך ההאנגר ולא בתוך שטח החלקה (פרוט' עמ' 13 ש' 1 - 19). 36. לאור התמונות שהוצגו בפני לגבי העבודות שבוצעו במקרקעין וכן לאור מהות תשובותיו של המשיב 1, שוכנעתי שהונחה תשתית ראיתית מספקת למתן הצווים המבוקשים. סוף דבר 37. החלטתי להיעתר לבקשה. הסעד שנתבקש בבקשה שבפני שהוגשה ביום 1.1.2012 מנוסח ברישא של הבקשה כהאי לישנא : "ביהמ"ש הנכבד מתבקש בזאת, מכוח סמכותו הקבועה בסעיפים 239 ו- 246 לחוק התכנון והבניה התשכ"ה - 1965, לצוות על המשיבים ו/או על מי מטעמם ו/או על כל מי שנראה לבית המשפט אחראי לביצוע העבודות ואו השימושים, להפסיק ו/או למנוע כל פעולת עבודה ו/או כל פעולת שימוש שלא על פי היתר כדין ובהתאם לתנאיו, במקרקעין הידועים כגוש 3794, חלקה 108 בישוב גני הדר/נען, נ.צ. 643115 / 185613 (להלן : המקרקעין)". ניתן בזאת צו כמבוקש. הצו ייכנס לתוקפו לאלתר. מקרקעין