מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא זכויות יוצרים פורמט טלוויזיה: מחלוקת הנוגעת לזכויות ההפקה והשידור של פורמט הטלוויזיה המוכר בשם "הישרדות" ("Survivor!"). בין המבקשת לבין משיבה 2 נכרת הסכם לרכישת הזכויות האמורות. התובעת הפיקה ושדרה עד כה שש עונות. ההפקה הישראלית של הפורמט זכתה להצלחה. משיבה 1 טוענת כי רכשה לאחרונה כדין את זכויות הפורמט מבעלת הפורמט ולפיכך היא רשאית להפיק ולשדר תוכנית זו מעתה ואילך. המבקשת עתרה לצווי מניעה זמניים, אשר ימנעו מהמשיבות מלהמשיך ולהתקשר ביניהן, או לפעול לקידום הפקת התוכנית שבמחלוקת על ידי משיבה 1, באופן שמיפר, לטענת המבקשת, את ההסכם בינה לבין משיבה 2. בתובענה בהליך העיקרי עתרה התובעת-המבקשת לצווי מניעה קבועים ולסעדים הצהרתיים אשר יאכפו את ההסכם בינה לבין הנתבעת-המשיבה 2. האחרונה הגישה תובענה שכנגד, ובה טענה, כי המבקשת היפרה את הסכם הרישיון עמה, ולפיכך היא מבקשת, בין היתר, צו מניעה האוסר על המבקשת לעשות כל שימוש בפורמט התוכנית שבמחלוקת, וכן פיצוי בסך 4,496,676 ₪. רקע עובדתי 1. "ישראל 10- שידורי הערוץ החדש בע"מ" (להלן: "ערוץ 10" או "התובעת") היא בעלת זכויות השידור בערוץ 10 ישראל. כחלק מלוח השידורים של ערוץ 10, מאז 2007, מופקת ומשודרת התוכנית "הישרדות ישראל". עד כה הופקו ושודרו 6 עונות של התוכנית. פורמט התוכנית "הישרדות" (להלן: "הפורמט") נרכש מבעלת הזכויות, Castaway Television Productions Limited (להלן: “Castaway” או "נתבעת 2"). נתבעת 1, "רשת נגה בע"מ" (להלן: "רשת" או "נתבעת 1") היא אחת מזכייניות ערוץ 2 בישראל, המשדרת כיום בימים ד'-ש' בלוח השידורים השבועי של הערוץ. לטענת רשת זכויות ההפקה והשידור של הפורמט האמור נרכשו על ידיה, מהנתבעת 2, ביום 2.8.12. 2. הסכם רכישת זכויות ההפקה והשידור של הפורמט בין ערוץ 10 לבין בעלת הזכויות Castaway חודש מדי שנה. בשלב מסוים, לנוכח העלויות הכבדות הכרוכות בצילום ובהפקת התוכנית, נרכשו הזכויות בפורמט בעבור עונות 4 ו-5 בהסכם אחד, ובהתאם, הן הופקו יחד ובאותו אתר, כך, על פי הנטען, הוזלו העלויות משמעותית. נוהג זה המשיך גם בעת עריכת ההסכם בין הצדדים בנוגע לעונות העוקבות, קרי עונות 6 ו-7, ביום 14.7.2011 (ר' נספח 5 לכתב התביעה, להלן: "ההסכם"). 3. מספר ימים לפני כריתת ההסכם, החלו צילומי העונה ה-6 של התוכנית (צילומים שעל פי התכנון והמשתקף בהסכם היו אמורים להמשיך לצילום העונה ה-7). צילומי התוכנית לא התקדמו כמתוכנן וחלו שיבושים ואירועים בלתי צפויים רבים. לפיכך פנו נציגי ערוץ 10 לנציגי Castaway בהודעת דואר אלקטרוני מיום 24.7.11 (נספח 6 לכתב התביעה), בה ביקשו לפצל את עונה 6 מ-7, ולהתאים את ההסכם לכך. צוין, כי הם שוקלים לצלם את עונות 7 ו-8 יחדיו, מפאת תנאי מזג אויר קיצוניים המסכנים חיי אדם, ושיבושים בתפקוד חברת ההפקה המקומית, אשר גרמו להפסדים כספיים ניכרים באותו שלב. כך לשון הבקשה לתיקון במייל האמור: "… For all of the reasons listed above, we decided not to shoot season 7 as planed and to postpone the production until further notice. I would appreciate your understanding on the matter and we wish to amend the contract accordingly. And we wish to split the 6th season from the 7th season in the contract, we are considering shooting the 7 & 8 seasons together, but it is not settled yet…." 4. בספטמבר 2011 נוסף להסכם בין הצדדים תיקון בנוסח כללי (נספח 7 לכתב התביעה מיום 21.9.11, להלן: "התיקון"), לפיו ההסכם יתייחס מעתה רק לעונה 6, בהתאם לפנייתו האמורה של ערוץ 10. להלן נוסח התיקון, כפי שנוסח על ידי Castaway ונחתם על ידי שני הצדדים: "… The parties. Castaway Television Productions Limited of 4th HN ("the Company") and Cannel 10 of 53 Derech Hashalom, Bait Havered, Givatayim, 53454 ("the Licensee") entered into an agreement dated 14th July 2011 ("the licence") for the production and broadcast of two further series based upon the Survivor format in Israel, namely Series Six and series Seven. The parties now wish to proceed only with the production and transmission of Series Six. It is hereby agreed as follows:- All terms in the Licence relating to Series Seven and any eighth series of the Programme based upon the Format in the Territory shall no longer be in force and all references thereto in the Licence shall be deemed deleted. All other terms of the Licence shall remain in force. " 5. הצדדים המשיכו להתכתב מספר חודשים בנוגע לעיכוב מצד ערוץ 10 בהעברת התשלום בעבור עונה 6 ויתרות נוספות [ר' תכתובות דואר אלקטרוני מחודשים ספטמבר-דצמבר 2011, וכן מחודש פברואר 2012, נספחים 7-9 לתגובת Castaway לבקשת הסעד הזמני]. שידורי העונה השישית החלו ביום 2.5.12. בד בבד ובהמשך לאמור, התכתבו הצדדים גם בנוגע לכוונתם ביחס לעונות הבאות של התוכנית. כך למשל, במייל מיום 28.11.11 פנתה ג'ולייה דיק, לנציגי ערוץ 10 במספר הצעות לגבי צילום העונות הבאות של התוכנית [ר' נספח 10 לתגובת Castaway לבקשת הסעד הזמני], בתגובה למייל זה נשלח מייל מזיוית דוידוביץ', מטעם ערוץ 10, לדיק, [מייל מיום 4.12.11, שם] ובו פורטו נסיבות כלכליות לא פשוטות אליהן נקלע ערוץ 10, וכן עדכון על כוונת הערוץ, כתוצאה מכך, לצלם את העונות הבאות של התוכנית, רק כשיהיה מידע נוסף לגבי מצבה הכלכלי של שנת 2013. במייל נוסף מה- 14.5.12 עדכנה דוידוביץ' את דיק כי המצב הכלכלי של הערוץ מסתמן כמשתפר, אולם טרם הוחלט כיצד לפעול בנוגע לעונה 7 [נספח 11, שם]. 6. בהמשך לאמור שלחה Castaway פניות רבות במייל לערוץ 10, ובהן דרישות לתשלום מספר חשבוניות שטרם נפרעו. במייל מיום 22.5.12 נשלחה דרישת תשלום נוספת מ- Castaway, בנודע ל-4 חשבוניות שטרם שולמו, לרבות, בין היתר, התשלום בגין עונה 6 [ר' נספח 12, שם]. ב-18.6.12, וב-25.6.12 נשלחו תזכורות נוספות במייל בעניין החשבוניות האמורות, הפעם תוך ציון כי באם לא ישולמו מיידית יינקטו פעולות משפטיות [נספח 14, שם]. במייל מיום 28.6.12 נשלחה התראה על ידי נציגת Castaway, לפיה ללא העברת התשלום בעבור עונה 6 אין לערוץ 10 רישיון ולפיכך ייאלצו להפסיק את שידור עונה זו. במייל מיום 30.7.12 הודיעה ג'יין אייסקס, נציגת Castaway לדוידוביץ' מטעם ערוץ 10, כי נוכח אי העברת התשלום כנדרש בעבור עונה 6, אין ולא היה לערוץ 10 רישיון לשדר עונה זו. כן ביקשה להבהיר, לראשונה במייל זה, שגם אין לערוץ 10 אופציה לניהול מו"מ בנוגע לעונות נוספות, משזו בוטלה באמצעות התיקון שבוצע בספטמבר 2011 להסכם בין הצדדים. בתגובה לכך נשלח ביום 1.8.12 מייל מערוץ 10 ל- Castaway, ובו התנצלות על עיכוב התשלום, מפאת הקשיים הפיננסיים אליהם נקלע, ועדכון על צפי להעברת התשלום הנדרש בשני תשלומים, האחד באוגוסט והשני בספטמבר. לכך השיבה Castaway, כי איחור של שנה בהעברת התשלום אינה מקובלת עליה, וכן דרשה לקבל מידע מפורט יותר על התשלומים הצפויים, בטרם נקיטת הליך משפטי [נספח 17, שם]. בתשובה לאמור נשלח מייל קצר מדוידוביץ' לאייסקס, נציגת Castaway ובו תקווה כי הכל יסתדר, מתבקשת פגישה של הגורמים הרלוונטיים עם נציגי ערוץ 10 בהקדם, וציון, כי הפקה של 6 עונות אינן עניין של מה בכך. 7. במייל מיום 5.8.12 [נספח 18, שם] הודיעה אייסקס לדוידוביץ' כדלקמן: "Zivit, Thank-you for this. However, following our conversation and a statement released by Channel 10 claiming to have on-going rights in the format I would like to make the following points absolutely clear for you. As I have pointed out over the past 5 weeks, you have not paid for the right to transmit under the licence - your final payment is over 1 year overdue - and as I said on 28th June you are in breach of the licence. You did not rectify this breach and hence the licence was terminated. To be honest I am shocked that you are still transmitting the show without a licence. I am therefore making it clear for the last time that the licence is terminated for your non-payment and any further transmissions will be the subject of litigation. Notwithstanding the above, you have never had an option for series 7 under the licence. This was removed by the amendment letter of 11th September 2011 which was issued at your request and which removed all references and therefore rights to series 7 from the agreement I am sorry about this but I wanted to be very clear for you where we stand. Best wishes Jane " במייל זה מבקשת נציגת Castaway להבהיר לערוץ 10 כי, לשיטתה, המייל שנשלח על ידיה ביום 28.6.12 מהווה הודעה מצידה על הפרה של ערוץ 10 את ההסכם בין הצדדים, ומשלא תוקנו ההפרות במועד, ולא שולמו הסכומים הרלוונטיים, ההסכם בטל. באותו יום, ה-5.8.12, פורסמו הודעות בתקשורת הישראלית, לפיהן נכרת הסכם בין Castaway לבין רשת, לרכישת הזכויות בפורמט בתוכנית הישרדות ישראל [למשל: נספח 21, שם], ומרגע זה ואילך החלו הצדדים להתכתב באמצעות עורכי-דינם. הפרק האחרון של העונה השישית לתוכנית שודר ביום 29.8.12. דיון והכרעה 8. יוער תחילה, כי הגישות כיום חלוקות בדבר עצם קיומן של זכויות יוצרים בפורמט טלוויזיוני, בפרט כזה מסוג של תוכניות המציאות [ר' למשל: Green v. Broadcasting Corp. of N.Z. [1989] 2 All E.R. 1056 (PC), וראו: מיכל שור-עופרי פופולריות ורשתות בדיני זכויות יוצרים 81-83 (תשע"א- 2011), שתשובתה באשר לקיום זכות יוצרים בפורמט טלוויזיוני שלילית; ולעומתה: טוני גרינמן זכויות יוצרים פרק א' 186-189 (מהדורה שנייה, התשס"ח- 2007) נוטה, כנראה, לתשובה חיובית. גם על כך, ועל השלכות אפשריות להליכים שבפניי, אין זה המקום להרחיב. 9. ההכרעה בשלב זה מתייחסת לסעדים זמניים בלבד. הנסיבות בענייננו, לפיהן הנוגעים בדבר עומדים על סיפה של עונה נוספת לתוכנית הטלוויזיה מושא הליך זה, מצריך כמובן הכרעה שיפוטית מהירה ככל האפשר, אשר אינה קובעת מסמרות לעניין הטענות אותן יש לבחון בהליך העיקרי. אינני מוצא בשלב זה כי נכון יהיה להתייחס למכלול הטענות אשר הועלו על ידי הצדדים, לגופו של עניין. עוד אני מדגיש שאין בקביעותיי כאן כדי להשפיע על שיקול דעתו של בית-המשפט שידון בהליכים העיקריים. 10. לצורך הדיון שלפניי, בשאלת זכותה של המבקשת לצו מניעה זמני, נקודת המוצא תהא, כי בין ערוץ 10 לבין Castaway נכרת הסכם רישיון תקף, בנוגע לרכישת הזכויות בפורמט התוכנית, לצורך הפקה וצילום של העונה השישית. תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 קובעת, כזכור, את התנאים והשיקולים למתן סעד זמני: (א) הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש. (ב) בהחלטתו בדבר מתן הסעד הזמני, סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות לענין הערובה שעל המבקש להמציא, יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה: (1) הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק שעלול להיגרם למחזיק או לאדם אחר; (2) אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות הענין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש. (ההדגשות הוספו). לעניין הכללים החלים בבקשות לסעד זמני, ראו: ע"א 5095/93 פ א ארבן נ' ג ב א ג ר שותפות לבניין פ"ד מט(1) 730, 736. ביטול ההסכם 11. לטענת הנתבעות, ההסכם בין הצדדים בוטל, נוכח הפרותיו הרבות מצד ערוץ 10. ראשית, נטען, כי אי העברת התשלומים כנדרש על פי ההסכם במלואם ובמועדם, מנעה שכלולו של הרישיון מלכתחילה, על פי סעיף 4.4 להסכם. בנוסף, ולאור התנהלותו של ערוץ 10, הודיעה Castaway, במספר תכתובות במייל, כי אי העברת התשלום בעבור עונה 6 במועד מהווה הפרת הרישיון וכי היא רואה את ההסכם כמבוטל לפיכך [ר' נספחים 12, 14-17 לתגובת Castaway לבקשת הסעד הזמני]. הודעות אלה עונות, לשיטתה, על מנגנון הביטול שנקבע בהסכם, בסעיפים 10- 11. אינני מקבל טענה זו. לצורך השלב הנוכחי של הדיון (ראו: ע"א 418/79 תאני נ' כהן פ"ד לד(4) 161, 164, ד"ר י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהד. שביעית, 1995, עמ' 616 סימן 494), אני קובע כי ההסכם לא בוטל כנדרש על פי הוראותיו. להלן נימוקיי. 12. סעיף 10 להסכם קובע את התנאים והנסיבות אשר בהתקיימם רשאית Castaway להודיע על ביטול ההסכם, כך לשון הסעיף: "The Company shall have the right to terminate this Licence at any time by notice in writing to the Licensee in any of the following circumstances: …" (ההדגשה הוספה) ההסכם קובע כי ביטולו ייעשה באמצעות הודעה בכתב בלבד. סעיף 11 להסכם שכותרתו "NOTICES" קובע את הדרכים בהם ניתן לשלוח הודעה בכתב: "All notices and other communications required to be given under this Agreement shall be in writing and shall be deemed to have been served if delivered by hand on the first working day following despatch, if served by facsimile on the second working day following despatch (evidenced by a valid transmission slip) and if sent by airmail or registered post, on the seventh working day following despatch. For the purposes of this Agreement, working days shall exclude Saturdays, Sundays and public holidays. Notices sent to either party shall be addressed to them at the addresses set out at the head of this Agreement (in the case of the Company marked for the attention of Chief Executive)" (ההדגשות הוספו) מהאמור עולה בבירור, כי ביטול ההסכם ייעשה בהודעה בכתב בלבד, וכן, כי הודעה בכתב תיעשה באחת מבין החלופות הבאות: במסירה אישית, בפקס או בדואר- למען המצוין בראשית ההסכם. אין בהסכם כל אזכור לאפשרות של הודעה על ביטול ההסכם באמצעות הודעת דואר אלקטרוני. סעיף 10.1(a) להסכם אף קובע, כי בהתקיים הפרה, על הצד המודיע על רצונו בביטול ההסכם, לפי אחת הדרכים המנויות בסעיף 11, לאפשר לצד המפר לתקן את ההפרה הנטענת במשך כ- 14 יום ממועד ההודעה. המסקנה דלעיל הובאה על ידי במהלך הדיון בעל-פה, מבלי שקבלתי תשובה מניחה לגביה לא בדברי העדה מטעם נתבעת 2 ולא בטענות עורכי-הדין. משביססה נתבעת 2 את יהבה בטענת ביטול ההסכם על הודעות המייל אותן שלחה לתובעת במהלך 2012 ולא טרחה בשום שלב לפעול כנדרש על פי ההסכם בין הצדדים ולשלוח הודעת ביטול רשמית לתובעת באחת מהדרכים המנויות בסעיף 11 להסכם, הרי אין לה אלא להלין על עצמה, משנקבע עתה כי לא די בפעולות אלה כדי להביא לביטול ההסכם. בשלב זה של ההליך, קביעתי היא כי ההסכם לא בוטל על-ידי נתבעת 2 והוא עומד בתוקפו. סעיף האופציה בהסכם 13. להלן נוסחו של סעיף 9 להסכם (להלן: "סעיף האופציה"): "The Licensee is hereby granted a period of three months from the date of first transmission of the last episode to conclude exclusive negotiations with the Company to produce an eighth series of the programme for the Territory. The total Licence Fee of the subsequent series shall be […] of the broadcasters total production budget for the subsequent series and […] Such negotiations shall be conducted in good faith by the Company and the Licensee but failure to reach an agreement during this period shall end the Licensees option rights hereunder and the Company shall be free to enter into negotiations with any other party to conclude any agreement that it deems necessary for a series of programmes in the Territory" (ההדגשות הוספו) הסעיף מקנה לערוץ 10 אופציה לניהול משא ומתן להפקת "עונה שמינית", החל ממועד שידורו הראשון של "הפרק האחרון". הסעיף אינו מציין לאיזה עונה שייך אותו פרק אחרון אליו התייחס, ויש להניח כי הוא מתייחס לעונה האחרונה בה נרכשו הזכויות, דהיינו העונה השישית, ובהתאמה, האופציה לניהול משא ומתן לפי סעיף זה עמדה לערוץ 10 החל מיום 29.8.12, ולמשך כשלושה חודשים. עוד מצוין בסעיף כי משא ומתן זה ייערך בתום לב (good faith) מצד שני הצדדים. 14. הנתבעות טוענות, כי סעיף האופציה האמור, בוטל באמצעות התיקון מיום 21.4.11, שהוסף להסכם, לבקשת ערוץ 10, (סעיף 4 לעיל). לשיטתן, התיקון האמור קובע כי כל הסעיפים בהסכם הנוגעים לעונות 7 ו-8 יימחקו ולא יהיו עוד בתוקף [ר' סעיף (B(1 לתיקון]. משכך, סבורות המשיבות, ולנוכח היות סעיף האופציה הסעיף היחיד בהסכם המתייחס לעונה שמינית, הרי ממילא נמחק סעיף זה בהתאם להוראות התיקון, באופן שאינו מתיר אופציה לזכיין, דהיינו לערוץ 10. ערוץ 10 טוען, כי בשום שלב לא היתה כל כוונה מצידו לבטל את סעיף האופציה. עוד נטען, כי אין בתיקון האמור כל כוונה לבטל או לשנות את סעיף האופציה לניהול משא ומתן לעונה נוספת, אלא שהתיקון אך נועד לפצל את רכישת הזכויות בעבור עונה 6 מרכישת עונה 7. לשיטת התובעת בענייננו, שיקולים כלכליים וטכניים, הובילו למסקנה לפיה התבקש פיצול של רכישת העונות. עוד נטען, כי אין כל הגיון כלכלי מצידה בביטול סעיף האופציה, וכי לו היו מבקשים לעשות כן, היה העניין מצוין במפורש, שכן מדובר בסעיף מהותי וחשוב למי שכבר השקיע בהפקת מספר עונות של התכנית שבמחלוקת. יתרה מכך, התובעת מפנה למייל מטעם נציגיה, ובו בקשת פיצול העונות 6 מ-7 ולכך שעוד בפנייה זו צוין כי הערוץ שוקל לצרף את עונה 7 לעונה 8, מכאן שלא היתה כל כוונה להפסיק את שידורי התוכנית בעתיד. 15. אני סבור כי יש לקבל את פרשנותה של התובעת בהקשר זה. פרשנות כזו, לפיה לא היתה כל כוונה כי התיקון שבוצע בהסכם באופן כללי, יבטל גם את סעיף האופציה בו, מתיישבת עם התכתובות שהוחלפו בין הצדדים, ואף עם ההיגיון המסחרי הנובע ממערכת היחסים בין הצדדים להסכם. הסבריה של העדה מטעם נתבעת 2 לא שכנעו אותי בסבירותה של הפרשנות האחרת המוצעת [ר' בעמ' 76-83 לפרוטוקול הדיון מיום 4.9.12]. מסקנה כי התובעת, מצד אחד שוקלת להפיק את עונה 8 ומתייחסת לכך בהתכתבות עם הצד שכנגד, ובמקביל מבקשת לבטל סעיף אופציה האמור לסלול את הדרך להפקה כזאת, אינה עולה בקנה אחד עם פרשנות של ההסכם ושל המסמכים שהוחלפו בין הצדדים, וזאת גם לאור התנהגותם באותו שלב. אין זה סביר להניח, ששינוי מהותי מסוג זה יוכנס בתום לב על ידי מי מבין הצדדים באופן משתמע ובלתי מפורש. לכללי פרשנות ראו גם להלן סעיף 19. הפרשנות המוצעת על-ידי בשלב זה, מתיישבת גם עם העיקרון הבסיסי כי חוזים יש לקיים, וכן כי יש לקיימם בתום לב. יתרה מכך, העובדה שנוסח סעיף האופציה מכיל בבירור דרישה לקיום המשא ומתן בין הצדדים בתום לב מעידה אף היא על רצונם להחיל עקרון זה. פרשנות זו מתקבלת גם על פי הוראות הדין האנגלי, כעולה מחוות הדעת של המומחה מטעם התובעת [ר' סעיפים 35, 37 בעמ' 10-11 לחוות הדעת, מצורפת לבקשת הסעד הזמני]. המומחים בנושא זה לא נחקרו על-ידי באי-כוח בעלי-הדין בשלב שמיעת הבקשה לסעדים זמניים. עוד אני מזכיר, כי ג'ולייה דיק, אחת מנציגות נתבעת 2 שניהלה את ההתכתבות עם נציגי התובעת לא הגישה תצהיר וממילא לא התייצבה למתן עדות לפניי. כן נעדר מרשימת המצהירים נושא המשרה הבכיר ומקבל ההחלטות של נתבעת 2, כך שטענות באי-כוח נתבעת 2 בסיכומיהם לגבי קו המחשבה של נתבעת 2 בשלב תיקון ההסכם אינן נסמכות, בשלב זה, על בסיס ראייתי של ממש. 16. משמצאתי כי סעיף האופציה נותר בתוקפו, ולא הושפע מן התיקון להסכם, הרי אין כל סיבה שלא לנהוג על פיו, דהיינו, לאפשר לצדדים להסכם לנהל משא ומתן בתום לב בנוגע לרכישת הזכויות בפורמט בעבור העונות הבאות. 17. טענת המשיבות לפיה לא ניתן "לכפות" על נתבעת 2 לנהל משא ומתן עם ערוץ 10, שכן היא אינה מעוניינת בכל קשר עסקי עמו [ר' עמ' 24-26 לתגובה לבקשת הסעד הזמני, מטעם נתבעת 1, וכן בעמ' 27-29 לסיכומי טיעוניה של נתבעת 2 בנוגע לבקשת הסעד הזמני, מיום 15.10.12], אינה מקובלת עליי. ההסכם בין הצדדים הוא הסכם לרכישת זכויות, הסכם שונה במהותו ובטיבו לחלוטין מהסכמים למתן שירות אישי, או לשותפות בעסק, הכרוכים בחיכוך פרסונאלי יומיומי, וביחסים בינאישיים מובהקים, ולפיכך הם לעיתים אינם ניתנים לאכיפה. הטענה כי הסעיף אינו אכיף אינה מתיישבת עם הוספתו להסכם על ידי הצדדים. קיומו של הסעיף בהסכם מלמדת כשלעצמה על רצון הצדדים לקיימו, ועל כל פנים הנטל להראות את היפוכו של דבר מוטל על הטוענים זאת, קרי המשיבות והן לא עמדו בו. זאת ועוד: בהעדר ראייה לסתור, אני סבור כי עצם קיומו של סעיף האופציה בהסכם, מלמד כי סעיף מעין זה קיים בהסכמים מקבילים רבים שערכה נתבעת 2 עם מקבלי רישיון ממנה ברחבי תבל, שכן סביר להניח שההסכם שחתמה לגבי ישראל אינו שונה מהותית מהסכמים דומים רבים, שנחתמו על ידיה ברחבי תבל. יש בכך כדי להצביע גם על נוהג בהסכמים מהסוג הנדון, שראוי לתת לו תוקף, גם לפי סברתם של אלה הנרתעים מיישום החובה לנהוג בתום לב. [ר' למשל: ע"א 2449/08 משה טואשי נ' בנק מרכנתיל, עמ' 27 לפסק דינו של השופט ס' ג'ובראן ( 16.11.10), כן ראו סעיף 34 בחוות הדעת של המומחה מטעם התובעת, נספח לבקשת הסעד הזמני] אינני רואה כל מניעה לכך, שהצדדים להסכם ישבו לשולחן המשא ומתן, בתום לב, וינסו לגשר על המחלוקות ביניהם, למשל באמצעים פיננסיים, ובמידת הצורך במתן בטוחות מתאימות לקיום הסכם נוסף. גם בהקשר זה יפה כנראה האמרה, בשינויים המחויבים לפי העניין, לפיה "אין חקר לתבונת סניגור מוכשר" [ר' ע"פ 35/50 יעקב בן שלום מלכה ואח' נ' היועץ המשפטי, פ"ד ד 429, בעמ' 433 ]. מאזן הנוחות ושיקולים נוספים במתן סעד זמני 18. טיפוח של פורמט לתוכנית משך כ-6 עונות רציפות אינו עניין של מה בכך. הדברים נכונים ביתר שאת, כאשר במדובר בטיפוח מותג ישראלי לראשונה, לתוכנית שטרם שודרה בישראל, עד הבאתה על ידי ערוץ 10. התוכנית "הישרדות ישראל" מזוהה כיום עם ערוץ 10, ר' סעיף 4 לתצהירה של דוידוביץ', נספח לבקשת הסעד הזמני]. לטענת ערוץ 10, לבד מהעובדה שהתוכנית טופחה על ידי הערוץ זמן רב והיא מזוהה עמו כיום, מדובר בתוכנית מובילה, "תוכנית הדגל" של הערוץ, ולפיכך יש לה אפקט מתגלגל של העברת צופים לצפייה מוגברת בערוץ בכללו [ר' סעיף 89.1 לסיכומים מטעם התובעת, בנוגע לבקשת הסעד הזמני, מיום 19.9.12] כן נטען כי לשמירה על רציפות הפקת התוכנית יש משמעות רחבה במובנים של שמירה על ידע ההפקה, אמון הצופים ועוד [ר' סעיפים 50-51 לתצהיר דוידוביץ']. בהקשר זה נטען כי העברת התוכנית ל"רשת", המהווה מתחרה ישיר של ערוץ 10, בפרט בתקופה כלכלית לא פשוטה העוברת על הערוץ, תגרום נזק משמעותי, כלכלי ותדמיתי, אולי בלתי הפיך, לערוץ זה [ר' סעיפים 49-56 לתצהירה של דוידוביץ', סמנכ"ל הפקה בערוץ 10, נספח לבקשת הסעד הזמני מטעם התובעת]. מנגד, לא שוכנעתי כי בשלב מוקדם זה ייגרם נזק משמעותי ל"רשת" אם יינתן צו המניעה הזמני, ודאי לא כזה שלא ניתן יהיה לפצות עליו כספית ככל שיידרש. למעלה מכך, אי אפשר שלא לתהות (בלשון המעטה) על דרך פעולתה של רשת בנסיבות האמורות, כאשר פנתה ל-Castaway בנוגע לרכישת הזכויות בפורמט, בעודה מודעת, כמובן, לקיומה של מערכת יחסים מתמשכת בין Castaway לבין ערוץ 10. בעשותה כן, אין לה אלא להלין על עצמה, ככל שפעולות אלה יעכבו או ישבשו במידת מה את לוח שידוריה, כטענתה [ר' סעיף 353 לסיכומים מטעם רשת, בעניין הבקשה לסעד זמני, מיום 17.10.12]. 19. הנתבעות 1 ו-2 הצביעו על טענות נוספות בהקשר זה של מתן הסעדים הזמניים דנן, הנוגעות להעדר ניקיון כפיים מצד התובעת ולזהות הסעד הזמני לסעד הסופי. אין ספק כי במסגרת ההליך העיקרי בין הצדדים, יהיה הכרח אף לדון בטענות לא מבוטלות שיעלו מצד הנתבעות, לרבות בין היתר, טענתן להפרות התובעת את ההסכם האמור. בהליך זה, בו נבחנת בקשת סעד זמני בלבד, הטענות הנ"ל מהוות שיקול אחד מתוך מכלול רב של שיקולים אותם על בית המשפט לשקול בבואו להכריע [ר' לעניין זהות הסעד: רע"א 2059/98 וולטה ייצוב קרקע בע"מ נ' P.R.S מדיטרניין, פ"ד נב(4) 721, 732 ; רע"א 2430/91 טיב טירת צבי, שותפות רשומה מקיבוץ טירת צבי נ' דליקטיב הקניון, פ"ד מה(4) 225; וכן ראו: ד"ר י' זוסמן סדרי הדין האזרחי 619 (מהדורה 7, ש' לוין עורך, 1995) וראו גם לעניין ניקיון הכפיים: משה קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי- הלכה ומעשה כרך ב' 904-905 (מהדורה 15, 2007)]. ברור, כי אין לאפשר מצב בו יימנע מן התובעת סעד זמני באופן שיאיין משמעותית את יכולתה להגן על מותג מוביל אותו בנתה משך 6 עונות, ככל שיוכח בהמשך כי היא עדיין בעלת זכויות בו, או ככל שיוכח בהמשך כי עומדת לה עדיין זכות בנוגע לעונה השביעית של הפורמט. והרי זו תכליתו העיקרית של הסעד הזמני, הקפאת המצב הקיים עד להכרעה סופית של בית המשפט בנוגע לזכויות הצדדים [ר' זוסמן, בעמ' 614], ולמצער מניעת מצב בו לא ניתן יהיה, בתום הדיון, לפסוק לזכות התובע סעד יעיל לו עשוי הוא להיות זכאי. דחיית עתירת התובעת לסעד זמני בשלב הנוכחי, משמעותה, מעשית, אבדן זכויותיה בפורמט הנדון, קודם שהוכרעה לחובתה, בהליכים העיקריים, שאלת הפרת ההסכם שבמחלוקת. תחולת המשפט האנגלי 20 . סעיף 13.4 להסכם שבמחלוקת קובע כי על ההסכם יחול הדין האנגלי. בהקשר זה הביאו הצדדים חוות דעת של מומחים מטעמם לעניין קביעותיו של הדין האנגלי בנסיבות האמורות [ראו: חוות הדעת של GERALD RAPPAPORT מטעם התובעת, מצורפת לבקשת הסעד הזמני, בעמ' 31 (להלן: "חוות הדעת של RAPPAPORT"); חוות הדעת של TREVOR ASSERSON מטעם נתבעת 2, מצורפת לתגובה מטעמה לבקשת הסעד הזמני, בעמ' 65 (להלן: "חוות הדעת של ASSERSON"); חוות הדעת שלSTUART ISAACS מטעם נתבעת 1, מצורפת לכתב ההגנה מטעמה, בעמ' 90 (להלן: "חוות הדעת של ISAACS")]. אין מחלוקת בין הצדדים, כי עיקרון העל בדין האנגלי הוא "החופש החוזי", וכן העובדה ש"חוזים יש לקיים", Pacta sunt servanda ככל הניתן "כלשונם" [ראו למשל: בסעיף 18 לחוות הדעת של RAPPOPRT, סעיף 30 לחוות הדעת של ASSERSON, סעיפים 10-11 לחוות הדעת של ISAACS]. בהתבסס על עיקרון החופש החוזי והפרשנות החוזית בדין האנגלי חלוקים הצדדים במספר היבטים. כך למשל, וכפי שכבר נדון לעיל [ר' סעיף 14 להחלטה זו] הצדדים מפרשים את המוסכם לפי התיקון להסכם באופן שונה. התובעת טוענת בהקשר זה כי פרשנות של התכתובות בין הצדדים כמו גם הרציונל העסקי מביאים למסקנה ההכרחית כי התיקון התכוון לפצל רכישת הזכויות של עונות 6 ו-7 ולא לבטל את סעיף האופציה. לטענת הנתבעות, יש לפרש את התיקון על פי נוסחו המילולי הסופי, ולפיכך להסיק כי סעיף האופציה נמחק והתבטל. 21. מחלוקת נוספת בין הצדדים נוגעת לפן היישומי של ההסכם, על פי הדין האנגלי. לשיטת הנתבעות, גם אם ייקבע כי סעיף האופציה נותר בתוקפו, הרי עדיין לא ניתן לאכוף אותו על פי הדין האנגלי, ובו הכלל המנחה כי סעיפי תום לב בהסכמים אינם אכיפים על ידי בית המשפט, מאחר ומדובר בעיקרון סובייקטיבי אשר לבית המשפט אין כל מדד לבחינתו [ר'2 AC 128 Walford v. Miles (1992)] בהקשר זה ייאמר, כי בדין האנגלי נשמעו לא מעט קולות שונים מהגישה הנטענת, ולפיהם סעיפי תום לב ניתנים לאכיפה, (רק) אם ובמידה וצד התנהג בחוסר תום לב, שהרי זה ניתן לזיהוי בקלות [ר' למשל: CPC Group Ltd v Qatari Diar Real Estate Investment Company [2010] EWHC 1535 (Ch) (25 June 2010); Compass Group UK and Ireland Ltd (t/a Medirest) v Mid Essex Hospital Services NHS Trust [2012] EWHC 781 (QB) (28 March 2012); (F&C Alternative Investments (Holdings) Ltd v Barthelemy & Anor [2011] EWHC 1731 (Ch) (14 July 2011; (Gold Group Properties Ltd v BDW Trading Ltd [2010] EWHC 1632 (TCC) (01 July 2010) [. עוד אני מבקש להעיר כי כללי פרשנות החוזה בדין האנגלי דהיום אינם שונים, בעיקרם מאלה המקובלים בדין הישראלי. ראו למשל את פסק-דינו המנחה של Lord Hoffmann בעניין: Investors Compensation Scheme v. West Bromwich Building Society [1997] UKHL 28; [1998] 1 All ER 98; [1998] 1 WLR 896 (19th June, 1997) עם זאת, מאחר ובענייננו אין מדובר בשאלת בחינתה של עצם ההתנהלות במשא ומתן בין הצדדים, האם הוא נוהל בתום לב אם לאו, אלא רק באכיפתה של האופציה לניהולו של המשא ומתן, אינני רואה כל מניעה לאכיפתו, גם אם מתקבלת הטענה לפיה תום לב הסכמי אינו ניתן, בדרך כלל, לאכיפה על פי הדין האנגלי. כפי שכבר ציינתי, נתבעת 2, כמנסחת ההסכם, כללה את המונח תום לב בסעיף האופציה ויש בכך משום אינדיקציה כי ביקשה לתת תוקף למושג האמור בכל הנוגע לפרשנות ההסכם כולו ולמצער, סעיף האופציה. מסקנתי בשלב זה היא, כי סעיף האופציה עליו הסכימו הצדדים בהסכם מושא הליך זה לא בוטל באמצעות התיקון שהוכנס להסכם, ולפיכך למעשה הוא ראוי לאכיפה. בשלב זה אינני נדרש לבחינת סוגיית ניהול המשא ומתן העתידי בתום לב, כפי שהוסכם בין הצדדים בהסכם. סיכום 22. לצורך בקשת הסעד הזמני המונחת לפניי, מקובלת עליי טענת התובעת, כי ישנן ראיות לכאורה להפרת ההסכם בינה לבין נתבעת 2, בין היתר בכך שלא ניתנה לתובעת הזדמנות לממש את האופציה הבלעדית לניהול משא ומתן, העומדת לה לפי סעיף 9 להסכם. אני מדגיש כי לא הובאו לפניי טענות חלופיות של המשיבות באשר לניסוחו של הסעד הזמני המבוקש, למקרה שטענותיהן לגבי עצם הזכות לסעד כזה לא תתקבלנה. בשים-לב לשיקולים דלעיל, אני מורה, כסעד זמני בהליכים הנוכחיים, למבקשת ולמשיבה 2 לקיים את סעיף האופציה כפי נוסחו בסעיף 9 להסכם מיום 14 ביולי 2011 שנכרת בין ערוץ 10 ל- Castaway. ככל שערוץ 10 יהיה מעוניין בכך, תנהל עמו המשיבה 2 משא ומתן בתום לב, בנוגע לרכישת הזכויות בפורמט לעונה נוספת, כאמור שם. תקופת שלושת החדשים המנויה בסעיף 9 להסכם תימנה החל מהיום. על מנת לאפשר לצדדים לקיים את ההסכם שנכרת בין התובעת לבין משיבה 2, ובפרט את סעיף האופציה בו, אני קובע כי בקשת התובעת לסעדים הזמניים בסעיפים א'- ג' לבקשת הסעד הזמני [ר' בעמ' 1 לבקשה מטעם ערוץ 10) מתקבלת, דהיינו נתבעת 2 תימנע מהפרת ההסכם עם ערוץ 10 וכן מהתקשרות עם צד שלישי כלשהו בנוגע לזכויות בפורמט מושא בקשה זו במהלך התקופה האמורה. כמו כן, נתבעת 1 תימנע אף היא בתקופה האמורה, מביצוע כל פעולה או התקשרות עם גורם רלוונטי בנוגע להפקה או שידור של הפורמט האמור, ובכלל זה, צילום, ליהוק, ניהול משא ומתן ועריכת חוזים עם ספקים ובעלי מקצוע, עריכת אודישנים וכיו"ב, וזאת על מנת לאפשר לצדדים האמורים לנהל משא ומתן יעיל, ענייני ובתום לב. 23. אני מחייב את המשיבות, ביחד ולחוד, לשלם למבקשת את הוצאות המשפט בבקשה לסעדים זמניים (בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום הוצאתו בפועל של כל פריט) וכן אני מחייב, בנוסף, את כל אחת מהמשיבות לשלם למבקשת שכ"ט עו"ד בבקשה הנ"ל, בסך 33,000 (שלושים ושלושה אלף) ₪, להיום. טלויזיהזכויות יוצרים (הפרת)