פ ס ק - ד י ן ‏‏זהו ערעור הדדי. זה של התביעה מתייחס לעונש בלבד ובו מתבקש בית דין זה להוסיף לעונש שהושת על המשיב גם פסילה על תנאי. זה של המשיב מכוון אף הוא לעונש ופה מתבקש בית הדין להפחית מן העונשים שהושתו עליו. כפי שמפרט בית הדין קמא בגזר הדין, המשיב הורשע על פי הודאתו בכניסה לצומת באור אדום ברמזור, שתוצאתה תאונת דרכים שאירעה בתוך הצומת, כאשר המשיב פגע ברכב אזרחי שחצה את הצומת מצד שמאל לכיוון נסיעתו של המשיב. בית הדין קמא מוסיף בגזר הדין, שקיימת מחלוקת בשאלה האם נוהג הרכב האזרחי חצה אף הוא את הצומת באור אדום, אך אין הוא מסיק מסקנות מכך, ואינו קובע ממצאים עובדתיים. בצדק עשה כך בית הדין קמא, שהרי הוא לא שמע ראיות לעניין זה. בין כך ובין כך, העבירה בוצעה על ידי המשיב והיא זו שגרמה מבחינתו לתוצאה התאונתית. בית הדין קמא הביא בחשבון שיקוליו לעניין העונש את עברו הטוב של המשיב בענייני תעבורה, ואת העובדה שהוא נוהג זה 18 שנים ולא הוצגו בעניינו בפני בית הדין קמא הרשעות קודמות. עוד הביא בית הדין קמא בחשבון את ההמלצות החמות שהצדיקו לדעתו של בית הדין שלא להשית עליו רכיב עונש של פסילה על תנאי בשל היותו אדם נורמטיבי, בעל עבר נקי והמלצות אישיות. בית הדין האמין שהמשיב יפיק את לקחו מהפרשה ולא יהיה צורך בתנאי שישווה אותו מול עיניו כל אימת שהוא אוחז בהגה. עוד אמר בית הדין, כי בשל נסיבות אלה והנימוקים שפירט, אין הוא רואה להפחית מתקופת הפסילה את הפסילה המנהלית. וזאת, בשל חומרת העבירה, וכי הוא רואה בהחמרה זו של אי התחשבות בפסילה המנהלית משום צורך בהטלת פסילה על תנאי. כשאני דן בשני ערעורים אלה, זה מול זה, נראה לי כי בית הדין קמא הביא בחשבון את כל השיקולים ואיזן בדרך כלל את רכיבי העונש. עם זאת, גם מי שנראה בעיני בית הדין, ואין לי כל סיבה לפקפק בכך, אדם נורמטיבי מן היישוב, הרי עניין זה של נהיגה ברכב שנעשית בדרך כלל על ידי אנשים נורמטיבים שאינם עוברי עבירות מטבעם הרי יש משמעות גם לעונש המותנה. עונש מותנה חשיבותו מרובה למי שימשיך לנהוג בעתיד, ואני מקווה שנים רבות, עשוי לשמש מטה ואזהרה לעתיד. אין בו לעצמו לשום עונש, אלא בשל ההרתעה שיש בו. משום כך, העונש המותנה אינו עומד מול עניינים אחרים של רכיבי העונש ואפשר להוסיפו בכל מקרה בשל הצורך לנהוג מנהג נהגים טובים, זהירים, הזוכרים לגבי העתיד גם את העבר. בשל כל אלה נראה לי לקבל את ערעור התביעה, באופן שיווסף עונש של פסילה על תנאי לתקופה של חודשיים למשך שנתיים לגבי רנצ"א וזאת לעניין כל עבירה לפי התוספת הראשונה והשנייה לפקודת התעבורה. בהתאם לכך ערעור המשיב נדחה. ערעור