המערער לא קיבל בתלוש השכר הוצאות נסיעה. לטענת המשיב - הוצאות הנסיעה נכללו בתוך שכרו של המערער, דבר שהוכחש ע"י המערער. מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא הכללת הוצאות נסיעה בשכר: השופטת קציר: .1לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל-אביב (תב"ע נג/170-3; שופטת עציון ונציג הציבור אחיעזרא), בו נדחתה תביעת המערער לתשלום פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת והוצאות נסיעה, אך נתקבלה באופן חלקי תביעתו לתשלום פדיון חופשה ודמי הבראה. .2בבית הדין האזורי נקבעו העובדות הצריכות לעניננו כדלקמן: א. המערער עבד אצל המשיב, שהיה סוכן ממתקים, בתפקיד נהג וסבל, מחודש יולי 1984עד ליום .26.2.93 ב. שכרו של המערער היה -.900, 1ש"ח לחודש. ג. המערער לא קיבל דמי הבראה מהמשיב. ד. המערער לא קיבל בתלוש השכר הוצאות נסיעה. לטענת המשיב - הוצאות הנסיעה נכללו בתוך שכרו של המערער, דבר שהוכחש ע"י המערער. ה. המשיב לא עבד בחופשת חג הפסח ובחופשת חג הסוכות, לכן גם המערער היה בחופשה באותן תקופות. ו. המערער טען ביחס לנסיבות הפסקת עבודתו אצל המשיב, כי דרש פעמים אחדות מהמשיב להעלות לו את שכרו, ולאחר שחזר על הדרישה הזו פעמיים באותו היום, השיב לו המערער: "אתה לא רוצה לעבוד, אל תעבוד". ז. המערער התייחס למילים הללו - כהודעת פיטורם על-אתר, בעוד שהמשיב מכחיש זאת וטען, כי המערער התפטר על רקע מציאת מקום עבודה אחר בשכר גבוה יותר. ח. ביום 28.2.93החל המערער לעבוד כנהג בחברת "פרומין" בשכר של -. 000, 3ש"ח לחודש. ט. עם סיום יחסי העבודה בין הצדדים, שילם המשיב למערער סכום נוסף של -. 954, 2ש"ח. .3בית הדין האזורי, לאחר שניתח את הראיות קבע: א. המערער לא הרים את נטל הראיה להוכחת פיטוריו. במילים שנאמרו למערער, ("אתה לא רוצה לעבוד, אל תעבוד"), אין כדי להצביע בוודאות על פיטורי המערער מעבודתו אצל המשיב. הפסקת העבודה נעשתה ביוזמת המערער ולא המשיב. ב. ביחס להוצאות הנסיעה - המערער לא הוכיח את סכומי הכסף המגיעים לו בגין הוצאות נסיעה. כמו-כן, העדיף ביה"ד קמא את גירסת המשיב על פני טענת המערער, וקבע, כי העובדה שהמערער עבד תקופה ארוכה כל-כך אצל המשיב, ובמהלכה לא תבע הוצאות נסיעה, מחזקת את גירסת המשיב, כי הוצאות הנסיעה נכללו בשכר החודשי ששולם למערער. ג. חובת המשיב היתה לנהל פנקס חופשות, ולא די באמירה, כי המערער היה בחופשה בחגים. לכן חוייב המשיב בתשלום פדיון חופשה שנתית. ד. ביחס לדמי הבראה - מחובת המשיב היה לשלם למערער דמי הבראה, ומשלא עשה כן, אזי חוייב בתשלום כנדרש. ה. המשיב חוייב לשלם למערער, דמי הבראה ופדיון חופשה שנתית בסך של -. ש"ח -.270, 5ש"ח, בקיזוז הסך של -.954, 2ש"ח שקיבל מהמשיב. .4עיקר טענותיו של המערער הן: א. הוא פוטר ולא התפטר. ב. העובדה, כי הוא מצא מיד לאחר פיטוריו מקום עבודה חדש, אין בה כדי להוכיח, כי התפטר מעבודתו ולא פוטר. ג. הוא לא קיבל הוצאות נסיעה מבני-ברק לקיראון ובחזרה. ד. הוא לא קיבל תשלום בגין עבודה בשעות נוספות. המערער לא טען דבר ביחס לדחיית תביעתו לתמורת הודעה מוקדמת. למעשה, המערער תקף את המימצאים העובדתיים שנקבעו ע"י בית הדין האזורי. המשיב תמך בפסק דינו של בית הדין האזורי ובנימוקיו. המשיב לא ערער על חיובו בתשלום פדיון חופשה שנתית ודמי הבראה, ואף שילם למערער את סכום הכסף שבו חוייב, עפ"י פסק הדין. .5לא מצאנו, כי מקרה זה על פניו מצדיק התערבות בקביעות העובדתיות שנקבעו ע"י הערכאה הדיונית ששמעה את העדים והתרשמה מעדותם. .6פיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת: א. גירסת המערער היא, כי פור מעבודתו, לאחר שדרש פעמים אחדות העלאה בשכר. המשיב לעומת זאת טוען, כי המערער התפטר מעבודתו, ללא הודעה מוקדמת, לאחר שמצא מקום עבודה חדש. ב. בבית הדין האזורי העידו רק המערער והמשיב, ומדובר כאן בגירסה מול גירסה. ג. עפ"י גירסת המערער עצמו, נסיבות פיטוריו היו כדלקמן, בלשונו: "כשבקשתי העלאה, אמר לי שמצבו קשה ושאחכה חודש חודשיים עד שיתאושש. אחרי חודשיים וחצי בערך שלושה חודשים, שבתי וביקשתי והוא החליט שאינו מסוגל להעלות את שכרי "וזה מה שיש" בקשתי ושבתי "ונדנדתי" והוא אז אמר לי שאם אני רוצה שלא אבוא לעבודה, וזה הכל, שאין הוא רוצה שאני אנדנד לו יותר. אחרי שנדנדתי לו מספר פעמים, אמר לי - "אתה לא רוצה לעבוד, אל תעבוד". המערער מתיחס למילים הללו כאל הודעת פיטורים שקיבל לטענתו מהמשיב. ד. במילים: "אתה לא רוצה לעבוד, אל תעבוד", בנסיבות אלה, אין לראות כהודעת פיטורים. המשיב השאיר בידי המערער את ההחלטה ושיקול הדעת בדבר המשך העבודה בתנאים הקיימים או הפסקתה. המערער החליט, כי בנסיבות של העדר העלאה בשכר, הוא מעדיף לסיים את עבודתו אצל המשיב, מאשר להמשיכה בתנאים הללו. ה. בהחלטתו הנ"ל, המערער גילה את רצונו האישי בהפסקת יחסי עובד-מעביד בין הצדדים, והוא עזב את העבודה עפ"י החלטתו האישית. ו. במעשה הנ"ל, יש לראות כהתפטרות ממקום העבודה - ולא כפיטורים ע"י המעביד. מציאת מקום עבודה חדש, מיד עם סיום העבודה אצל המשיב, מחזקת את גירסת המשיב, כי המערער מצא לעצמו מקום עבודה חלופי וזו הסיבה האמיתית להתפטרותו. ז. יתר על-כן, בית הדין קמא העדיף את גירסת המשיב שהיתה אמינה עליו, על פני עדות המערער עצמו. מדובר כאן בקביעה עובדתית המבוססת על התרשמות של בית הדין קמא מהעדים - ובכך ערכאת הערעור לא תמהר להתערב. ח. משקבענו, כי המערער התפטר מעבודתו ולא פוטר, אין הוא זכאי לפיצויי פיטורים או להודעה מוקדמת. אין בנסיבות הענין מקום להתערב בקביעתו של בית הדין האזורי אשר דחה את תביעת המערער לתשלום פיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת. .7הוצאות נסיעה: א. המערער טוען, כי המשיב לא שילם לו הוצאות נסיעה בתחבורה ציבורית בנסיעותיו לעבודה ובחזרה מבני-ברק לקיראון. המשיב לעומת זאת טוען, כי הוצאות הנסיעה היו כלולות בשכרו של המערער. ב. המערער תבע סך של -. 5ש"ח הוצאות נסיעה ליום עבור 600ימי עבודה. ג. המערער לא טרח להוכיח מה היו תעריפי הנסיעה השונים בתקופת עבודתו אצל המשיב, מה גם שבמהלך שנות עבודתו, חלו התייקרויות אחדות במחירי הנסיעות באוטובוסים. ד. המערער גם לא טרח לפרט או להוכיח, מדוע הוא תובע תשלום בגין הוצאות נסיעה עבור 600ימי עבודה. הוצאות נסיעה משולמות עבור ימי עבודה בפועל, עפ"י תעריפים עדכניים למועד התשלום, ולא לפי אומדן גס של ימי עבודה משוערים. ה. המערער השהה את תביעתו להוצאות נסיעה. במהלך כל שנות עבודתו אצל המשיב. לא שולמו לו הוצאות נסיעה, אך הוא שתק ולא מחא על כך. השתיקה הנ"ל מחזקת את גירסת המשיב, כי אכן סוכם בין הצדדים, כי הוצאות הנסיעה יכללו בתוך השכר החודשי של המערער (ר' בנושא זה דב"ע תשן/7-1, אליקים הדי - אורינט קולור תעשיות צילום (1986) בע"מ, פד"ע כג, 45, 48). ו. בית הדין קמא העדיף את גירסת המשיב, אשר עשתה עליו רושם אמין על פני עדות התובע, שלא היתה מהימנה עליו. ז. גם כאן מדובר בקביעה עובדתית המבוססת על התרשמות של בית הדין מעדות הצדדים והאמון שניתן לדבריהם. אין אנו רואים מקום להתערב בקביעתו של בית הדין האזורי בנדון. .8גמול שעות נוספות: בכתב התביעה שהגיש המערער לביה"ד ביום 7.6.93, הוא לא תבע תשלום כלשהו בגין עבודה בשעות נוספות. התביעה לגמול שעות נוספות הופיעה לראשונה בטיעוניו של המערער בערעור. עילת תביעה חדשה שלא נטענה ולא נתבעה בבית הדין האזורי - לא ניתן להוסיפה בנימוקי הערעור. מדובר כאן בהרחבת החזית. המערער לא היה מיוצג בערכאות השונות, ואין הוא בקי ברזי המשפט, זו הסיבה כנראה לתביעתו החדשה לתשלום בגין עבודה בשעות נוספות. לתביעה לגמול שעות נוספות, אין כל בסיס ראייתי. המערער לא הרים את נטל הראיה ולא הביא שמץ ראיה להוכחת תביעתו הנ"ל. על כן, דין תביעה זו להידחות. .9סוף דבר - הערעור נדחה בזאת. .10המערער ישלם למשיב הוצאות משפט בסך -.000, 4ש"ח. ההחלטה בדבר ההוצאות היא ברוב דעות של חברי המותב. דמי נסיעה