##(1) האם יש עונש המינימום על נהיגה בשכרות ?## סעיף 39א לפקודת התעבורה קובע, עונש מינימום על נהיגה בשכרות, אשר לא יפחת מפרק זמן של שנתיים ימים, בגין עבירות של נהיגה בשכרות. בנסיבות מיוחדות, שתפורשנה בפסק הדין, רשאי בית המשפט להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר, אך טעמים שכאלה יהיו ייחודיים באופיים ויאומצו במשורה. אשר על כן, כשם שהבהרתי במספר פסקי דין בנדון, בהיעדר "נסיבות מיוחדות" - כלשון המחוקק, יש להשית, לכל הפחות, עונש מינימום על נהיגה בשכרות. ##(2) עונש מינימום נהיגה בשכרות - גישת בית המשפט:## בתי המשפט השונים נתקלים, כבמעשה של יום ביומו, בנהגים רבים, הבוחרים ליטול ההגה לידיהם, לאחר ששתו לשוכרה. נהגים מבוסמים אלה מהווים סכנה של ממש לציבור עוברי הדרך (בין שנהגים ובין שהולכי רגל המה) וגורמים, לא אחת - למרבה הצער, לפגיעות בנפש וברכוש. על כן, מצווים בתי המשפט ורשויות האכיפה, בהנחייתו של המחוקק, להידרש ברצינות המרבית, לתופעה נלוזה זו. ##(3) להלן פסק דין בסוגיית עונש מינימום נהיגה בשׁכרות:## פסק-דין 1. לפנַי ערעור על גזר-דינו של בית-משפט לתעבורה בנתניה (כב' השופט בן-יששכר) מיום 4.1.2005, לפיה הורשע המשיב על-פי הודאתו בעבירה של נהיגה בשׁכרות, לפי סעיף 62(3), יחד עם סעיף 39א לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"); וּנהיגה בקלות-ראש, לפי סעיף 62(2), יחד עם סעיף 38(2) לפקודה. על המשיב הוטלו העונשים הבאים: א. 6 חודשי מאסר על-תנאי ל-3 שנים, שלא יעבור על הוראת סעיף 67 לפקודה, וכן עבירה של נהיגה בשׁכרות, או נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים או תחת השפעת סם. ב. קנס בסך 1,500 ₪. ג. פסילת רישיון-הנהיגה בפועל לתקופה של 11 חודשים ו-28 יום, בניכוי 30 ימי פסילה מינהלית. ד. 6 חודשי פסילה על-תנאי לתקופה של 3 שנים. ה. התחייבות על-סך 3,000 ₪ לשנתיים, שלא יעבור על עבירה של נהיגה בשׁכרות. על-פי עוּבדות כתב-האישום בתיק פ.ל. 67/03, נהג המשיב בכביש נגד כיוון הנסיעה המותר, כשהוא סוטה ימינה וּשמאלה בהיותו שיכור. בבדיקת אלכוהול נמצאו בדמו 237 מ"ג אלכוהול ל-100 מיליליטר, כמות העולה פי-חמש מהחזקה הקבועה בחוק לשׁכרות. 2. בנימוקי הערעור - בית-המשפט קמא התעלם מפסילת החובה הקבועה בסעיף 39א לפקודה. בית-משפט קמא לא נימק שיקוליו לסטות מהוראת החוק. מוסיפה וטוענת באת-כוח המערערת, בתיק זה מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות החמרה בעונש, וּפסילה בפועל לתקופה העולה על שנתיים, שכּן בעברו 12 הרשעות קודמות, ביניהן אי-ציות לתמרור ב-37 (עצוֹר); ב-2 (אין-כניסה); ב-3 (איסור פנייה שמאלה); הפרעה לתנועה - העמדת רכב באמצע הדרך; נהיגה לא בימין הקיצוני בכביש; נהיגה ברכב לא-תקין; נהיגה תחת השפעת אלכוהול, כשהוא אינו מציית לתמרור ונוהג משמאל לקו הפרדה רציף. לטענת בא-כוח המשיב - רמת העֲנישה המקובלת בעבירות אלה הינה מתחת לעונש המינימום, וּברוב המקרים המדינה אינה מערערת. בנסיבותיו האישיוֹת מדובר באדם נשוי, אב ל-5 ילדים, מצב כלכלי קשה, מכוּר לאלכוהול. ההליך המשפטי גרם לו לקבלת טיפול גמילה ועשה ניסיונות שיקום. מדובר בעֲנישה אינדיבידואלית, עונש הצופה פּני עתיד.. יש לדחות את הערעור וּלהטיל צַו מבחן. 3. לגופו של עניין: כִּכלל, בית-משפט בערכאת ערעור יימנע מלהתערב בשיקול-דעתו של בית-משפט קמא, מקום שלא נפלה טעות מהותית בגזר-דינו, וזאת גם אם בית-המשפט היה פוסק אחרת. רק טעות או חוסר-סבירוּת קיצוני בהטלת העונש, יש בה כדי להצדיק התערבות של בית-משפט של ערעור (ראה דברי כב' הנשיא דאז השופט שמגר, ב-ע"פ 3332/91 מדינת ישראל נ' יצחק סבג, פ"ד מו(1), 437). סעיף 39א לפקודה, בא לאמוֹר: "הורשע אדם על עבירה כאמור בסעיף 62(3), דינו - בנוסף לכל עונש אחר - פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משנתיים, ואם כבר הורשע על עבירה זו בשנה שקדמה לאותה עבירה - פסילה לתקופה שלא תפחת מארבע שנים; אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר. " בית-משפט קמא לא נימק, כלל, מדוע בחר להקל במקרה זה עם המשיב, ולגזור עונש פּחוּת מעונש המינימום הקבוע בפקודה. מלשון החוק עולה, כי רק בנסיבות מיוחדות יש מקום לסטייה מעונש החובה. אין לקבל פסיקה הפוכה לכלל זה. אין לקבל סטייה מעונש החובה ללא נימוק וּכעניין שבשִׁגרה. לא בכדִי נקבע עונש המינימום כפי שנקבע. המחוקק בקביעתו זו בחר בהעדפת אינטרס הציבור וּשמירה על ביטחונו, על-פני פגיעה במצבו הכלכלי/האישי של הפרט הנוהג בשׁכרות. אין לקבל, להשלים, לעבור לסדר היום, עם תופעה של שלושה-עשר הרוּגים בשבוע בתאונות-דרכים, ועוד כמה עשׂרות פצועים, חלקם יישארו נכים/מרוּתקים עד סוף ימיהם. ואין מדובר במספרי סטטיסטיקה בלבד. מדובר בהֶרֶס עשׂרות משפחות מדי שבוע בשבוע. מדינה קטנטונת כשלנו, היודעת להילחם בפיגועים, אינתיפאדה, מלחמה, פעולות איבה, אינה מצליחה להילחם בתאונות-הדרכים, בקֶטֶל הנוראי הגובה מחירוֹ מדי שבוע בשבוע, וּלהקטין מימדיו הנוראיים. על "תרומת", הנהיגה בשׁכרות, או לחילופין תחת השפעת אלכוהול לתאונות-הדרכים, אין צורך להוסיף. בנסיבות כתב-האישום נשוא ערעור זה, לא היו תוצאות הנהיגה בשׁכרות קשות יותר. על-כן, דרישת הנימוק בחוק מהותית. חובה על בית-משפט קמא לנמק השיקולים העומדים בבסיס ההחלטה לסטייה מעֲנישת החובה - פסילת רישיון-הנהיגה לשנתיים ימים בפועל. טענת באת-כוח המשיב כי רמת העֲנישה המקובלת היא מתחת לעונש החובה, דינה להידחות. עֲנישת החובה היא בבחינת הדרכה לסטייה כלפי מעלה, ולא כלפי מטה. תפקידו של בית-המשפט לבדוק תקופת הפּסילה הראויה לנסיבות העבירה וּלנסיבות העבריין. 4. הרשעותיו הקודמות של המשיב מלמדות על זלזול בחוקי התנועה, ואלה נסיבות לחומרה. כמות האלכוהול שנמצאה בדמו, פי-חמש מהחזקה הקבועה בחוק לשׁכרות, וּבכך יש לראות נסיבה לחוּמרה. קבלת טיפול גמילה הינה נסיבה חיובית לכשעצמה, ויש בה כדי לראות נסיבה חיובית לגוֹבה הקנס. אין בה כדי להוות נסיבה מקלה לעונש ההולם והראוי לעבירה בה הורשע וזאת על-ידי הרחקתו בפועל מנהיגה לתקופה ארוכה וּממושכת, ולפחות לתקופה המחוייבת בחוק. נוכח כך - אני קובעת כי על המשיב תוטל פסילה בפועל לשנתיים. יתר חלקי גזר-הדין יעמדו בעינם. המשיב יפקיד רישיון-הנהיגה שלו ביום 11.9.2005 עד לשעה 11:30 במזכירות בית-המשפט המחוזי. שכרותמשפט תעבורה