גילוי מסמכים בבקשה לאישור תובענה ייצוגית



מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא גילוי מסמכים בבקשה לאישור תובענה ייצוגית:

א. בפניי בקשתם של המבקשים לגילוי ועיון במסמכים ומענה על שאלון, במסגרת הבקשות שהגישו לאישור תובענות כייצוגיות, וכן בקשת המבקשים למתן ארכה להגשת התשובה לתגובות המשיבות.

ב. המבקשת בת"צ 34200-06-11, אקו-טק (מיקרו חלקים) בע"מ (להלן: "אקו-טק"), הגישה לבית משפט זה, ביום 21.6.2011, בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד חברת כרטיסי אשראי לישראל בע"מ (להלן: "כא"ל"). בבקשתה זו טענה חברת אקו-טק, כי בעת שמבוצעת עסקה בשקלים באמצעות PayPal תוך שימוש בכרטיס אשראי שהונפק על-ידי כא"ל, ממירה כא"ל את סכום החיוב בשקלים לדולרים ומחייבת בנוסף את הלקוח בעמלת המרה בשיעור של 2.5%.

המבקש בת"צ 35135-06-11, מר יואב יחיעם (להלן: "יחיעם"), הגיש גם הוא בתאריך הנ"ל בקשה לאישור תובענה ייצוגית, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, שעניינה דומה בעיקרו, וגם היא עוסקת בגביית עמלת המרת מטבע חוץ על-ידי כא"ל בזמן ביצוע עסקה באמצעות PayPal, וזאת על אף שהעסקה מבוצעת בישראל והתשלום מתבצע בשקלים חדשים.

בקשתו של יחיעם הוגשה הן כנגד חברת כא"ל והן כנגד חברת פייפאל ישראל בע"מ (להלן:"PayPal") בעוד שבקשתה של אקו-טק הוגשה כנגד חברת כא"ל בלבד.

ג. ביום 31.7.2011 הגישה כא"ל בקשה לבית משפט זה, בה היא מבקשת כי הדיון בבקשתה של אקו-טק יועבר לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, אליו הוגשה בקשתו של יחיעם.
בהחלטתי מיום 1.9.2011 כתבתי כי אכן שני ההליכים דנים בסוגיה זהה, או דומה בעיקרה, אולם לא שוכנעתי שקיימת הצדקה, נכון לאותה העת, להורות על ההעברה המבוקשת.

בין היתר, כתבתי באותה ההחלטה מיום 1.9.2011 (בפיסקה ז'): "... בשים לב לשיקולים של יעילות הדיון קשה להתעלם מכך שבהליך נשוא הדיון כאן נקבע כבר מועד לדיון (לרבות חקירת מצהירים ומומחים, לפי הצורך) ליום 14.11.2011".

בעקבות כך, הגישה כא"ל בקשה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב להעברת הדיון בבקשתו של יחיעם לבית משפט זה, וביום 1.12.2011 נעתרה כב' השופטת ע. ברון לבקשה והורתה על העברת הדיון בבקשתו של יחיעם לבית משפט זה. ביום 7.12.2011 נתתי אפשרות לבאי-כוחם של כל הצדדים לפרט את טענותיהם לגבי דרך הדיון בתובענות אלה, וזאת בשים לב להוראותיו של סעיף 7(ב)+(ג) של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.

ביום 20.12.2011 הגישו שני המבקשים בשתי הבקשות, אקו-טק ויחיעם, עמדה מוסכמת מטעמם, לפיה יש לאחד את הדיון בשתי הבקשות שהוגשו על-ידם ולנהלן במסגרת תיק אחד, באופן שבו שני המשרדים ייצגו יחדיו את שני המבקשים.

ד. ביום 4.10.2011 נעתרתי לבקשתה של כא"ל לדחיית מועד הדיון ולהארכת המועד להגשת תגובתה לבקשתה של אקו-טק, והוריתי כי הדיון שהיה קבוע ליום 14.11.2011 מבוטל, ובמקומו נקבע מועד חדש לדיון ליום 1.2.2012.

ה. אציין כי עוד בטרם הועברה בקשתו של יחיעם לבית משפט זה, הגישה PayPal ביום 13.11.2011 בקשה לסילוק על הסף של הבקשה לאישור תובענה כייצוגית שיחיעם הגיש כנגדה.

ביום 20.12.2011 הגישה כא"ל בקשה למחיקת בקשתה של אקו-טק לאישור התובענה כייצוגית, וכן בקשה נוספת להארכת מועד להגשת תגובתה ולדחיית הדיון שנקבע ליום 1.2.2012.

בהחלטתי מיום 2.1.2012 דחיתי את שתי הבקשות הנ"ל, ואולם נוכח איחוד הדיון בשתי הבקשות, הארכתי את המועדים להגשת תגובות המשיבות ותשובת המבקשים, וכן דחיתי את הדיון שנקבע 1.2.2012, וקבעתי תחתיו מועד חדש לדיון ליום 25.3.2012.

ו. ביום 6.2.2012 הגישה כא"ל בקשה להארכת מועד להגשת תגובתה וכן לדחיית הדיון שנקבע ליום 25.3.2012.

בהחלטתי מיום 9.2.2012 החלטתי, לא בלי היסוס, לבטל את הישיבה שנקבעה ליום 25.3.2012, וכי הדיון יתקיים ביום 29.5.2012. כמו כן, הארכתי את המועד להגשת תגובת כא"ל ואת המועד להגשת תשובת ב"כ המבקשים.

כמו כן, כתבתי בהחלטה הנ"ל: "אני מבהיר לכל הצדדים שאין מקום להיעתר עוד לבקשת דחייה כלשהיא".

אציין עוד כי ביום 14.2.2012 נעתרתי לבקשת PayPal להאריך את המועד להגשת התגובה מטעמה.

ז. ביום 8.3.2012 הוגשה בקשה מוסכמת מטעם הצדדים להארכת מועד להגשת תגובתן של המשיבות ותשובת המבקשים וזאת מבלי שיהא צורך לדחות את הדיון שהיה קבוע ליום 29.5.2012 (בסופו של דבר, בוטל הדיון שהיה קבוע ליום 29.5.2012, מטעמי בית המשפט). בהחלטתי מאותו היום נעתרתי למבוקש.

ח. ביום 18.3.2012 הוגשו תגובותיהן של כא"ל ו-PayPal לבקשות לאישור התובענות כייצוגיות.

בהתאם להחלטה מיום 8.3.2012, עקב הבקשה המוסכמת מטעם הצדדים, היה על המבקשים להגיש את תשובתם לתגובות המשיבות עד ליום 1.5.2012

ט. ביום 17.4.2012 בשעה 23:21 בלילה, כחודש לאחר שהוגשו תגובותיהן של המשיבות (ביום 18.3.2012), הוגשה בקשה מטעם המבקשים לגילוי ועיון במסמכים ומענה על שאלון.

בבקשה זו עותרים המבקשים כי בית המשפט יורה למשיבות לגלות מסמכים שונים וכן לענות על שאלונים בתצהיר.

כמו כן, ביקשו המבקשים כי יוארך המועד להגשת תשובתם לתגובות המשיבות, כך שהתשובה תוגש שבועיים לאחר קבלת המסמכים במסגרת גילוי המסמכים.

י. בבקשה לגילוי מסמכים נטען כי לאחר שהתקבלו תגובות המשיבות, נוכחו המבקשים לדעת כי המחלוקת בין הצדדים אינה משפטית בלבד, אלא גם מחלוקת עובדתית, ולכן לטענת המבקשים קיים הכרח בגילוי מסמכים ומענה לשאלון עוד בטרם תוגש התשובה לתגובות.

המבקשים מציינים כי ביום 9.4.2012 שלחו למשיבות מכתבים בהם נתבקשו הן לגלות את המסמכים המבוקשים ולהשיב לשאלון, ואולם עד למועד הגשת הבקשה, לא השיבו המבקשות למכתבים.

יא. לטענת המבקשים, המדובר במסמכים שהמשיבות עצמן מזכירות בתגובתן, אך הן נמנעו מלצרפן, וקיים הכרח כי המבקשים יעיינו במסמכים אלה, על מנת שיהא באפשרותם להשיב לטענות שנטענו בתגובות המשיבות.

יב. ביום 24.4.2012 הגישו המשיבות את תגובותיהן לבקשה לגילוי מסמכים.

בתגובת כא"ל, המתפרשת על פני 26 עמודים, נטען כי דינה של הבקשה להידחות הן על הסף והן לגופה.

בתגובתה טוענת כא"ל, כי הבקשה לגילוי מסמכים אינה עומדת בתנאים הקבועים בתקנה 4(ב) של תקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010, ובמבחני ההלכה הפסוקה, לפיה על המבקשים להוכיח קיומה של תשתית ראייתית ראשונית, וכי המסמכים שגילויים מבוקש נוגעים לשאלות הרלוונטיות לאישור התובענה כייצוגית.

לטענת כא"ל, הבקשה לגילוי מסמכים הינה כוללנית וגורפת, מתוך ניסיון של המבקשים "לשפץ" את הבקשות לאישור תובענות ייצוגיות שהגישו, שהינן, לטענת כא"ל, חסרות כל בסיס ותשתית ראויה. כמו כן, היות והמדובר בבקשה כוללנית וגורפת, היא מכבידה באופן רציני על כא"ל.

מוסיפה וטוענת כא"ל, כי הבקשות לאישור התובענות כייצוגיות, הוגשו ללא תשתית ראייתית ראשונית להתקיימותם של התנאים המנויים בסעיף 8(א) של חוק תובענות ייצוגיות.

עוד טוענת כא"ל כי המסמכים שגילויים מבוקש אינם רלוונטיים לבירור השאלה העומדת במוקד תביעתם של המבקשים – והיא האם רשאית כא"ל לגבות על-פי הדין את עמלת ההמרה. כמו כן, לטענת כא"ל, חלק מן המסמכים אינם ניתנים לגילוי מחמת הגנת הפרטיות, או מחמת היותם חסויים לפי הוראת סעיף 15א של פקודת הבנקאות, 1941, וחלק אחר של המסמכים חסוי מאחר והמדובר בסודות מסחריים.

לגבי הבקשה למתן תשובות לשאלון, טוענת כא"ל כי יש לדחות בקשה זו על הסף, היות והמבקשים לא הציגו בסיס חוקי לפיו ניתן להעלות דרישה זו במסגרת הליך לאישור תובענה כייצוגית.

לטענת כא"ל, למבקשים היה זמן מספיק על מנת להגיש את בקשת הגילוי, ועל כן אין הצדקה לדחות את מועד הגשת תגובתם.

יג. בתגובת PayPal לבקשה לגילוי מסמכים ומענה על שאלון, המתפרשת על פני 18 עמודים, טענה PayPal כי אין באפשרותה, נוכח "סדר הזמנים הדחוק" (סעיף א(5) של התגובה), לערוך חקירה ודרישה לגבי הרלוונטיות של כל מסמך ומסמך, ולכן היא מבקשת לראות בתגובתה כתגובה ראשונית וליתן לה 30 ימים להגשת תגובה משלימה.

לטענת PayPal, הבקשה לגילוי מסמכים מטרתה עריכת "מקצה שיפורים" בבקשה "חסרה" לאישור תביעה כתובענה ייצוגית, ולמעשה עותרים המבקשים להפוך את נטל הראיה.

לטענת PayPal הליך גילוי מסמכים הוא הליך חריג בשלב של דיון בבקשה לאישור תובענה כייצוגית, וכי ההלכה מורה כי צו לגילוי מסמכים בשלב זה יינתן במשורה, אך לגבי מסמכים שיש בהם לשפוך אור על שאלת התקיימות תנאי הסף לאישור התביעה, ורק לאחר שהמבקשים הוכיחו עמידה במספר תנאים מצטברים.

טוענת PayPal כי תקנה 120(א) של תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מורה כי בקשה לגילוי מסמכים או מסירת שאלון תוגש רק במידה ובעל הדין לא נענה לבקשת המבקש תוך 30 יום מהיום שנמסרה לו הבקשה, ואולם בענייננו הבקשה הומצאה למשיבה עם תום פגרת הפסח, ביום 15.4.2012, וכבר ביום 17.4.2012, תוך פחות משני ימי עבודה מהמועד בו הומצא מכתב הדרישה ל-PayPal, הגישו המבקשים את הבקשה בפני בית המשפט.

לטענת PayPal, הבקשה הוגשה חודש ימים לאחר הגשת תגובתה, כשלמבקשים היה סיפק די והותר לשגר לה מכתבי דרישה לבקשה.

ממשיכה וטוענת PayPal כי רוב המסמכים אותם היא נדרשת לגלות קשורים לחברת
PayPal Pte או "כל חברה שבשמה מצוין השם פייפאל", שכלל אינן בעלות דין בבקשה לאישור התובענה כייצוגית.

כמו כן סבורה PayPal כי יש להכריע בטענת הסף שהעלתה, לפיה היא אינה המשיבה הנכונה לבקשה, שכן הטענות בבקשה לאישור התובענה כייצוגית מופנות כלפי חברת PayPal Pte Ltd, שאינה נתבעת בתובענה, וש-PayPal ישראל, שהינה חברת הזנק (סטרט-אפ) ישראלית, אינה מוסמכת כלל לייצגה.

עוד טוענת PayPal, כי המסמכים שגילויים מבוקש – אינם רלוונטיים לשאלת התקיימות תנאי הסף בבקשת האישור, אלא הם נועדו לנסות ולהדוף טענות הגנה בעלות אופי של טענות סף שהועלו במסגרת התגובה לבקשת האישור.

מוסיפה וטוענת PayPal כי גילוי מסמכים במסגרת בקשה לאישור תובענה כייצוגית מיועד אך לגילוי מסמכים מוגדרים וידועים מראש, שניתן להצביע עליהם ולזהותם, ואולם במקרה שבפנינו, הדרישה היא לגילוי כולל באופן החורג מן המקובל.

באשר לדרישת המבקשים למענה על שאלון, הרי שהשאלות בשאלון אינן רלוונטיות לשאלת התקיימות תנאי הסף ועילת התביעה, ככל שהיא נוגעת ל-PayPal כשרבות מן השאלות מופנות אל PayPal Pte שאינה צד לבקשת האישור.

יד. ביום 25.4.2012 הגישו המבקשים "תשובה ראשונית וחלקית מטעם המבקשים לתגובת המשיבות לבקשה לגילוי ועיון במסמכים ומענה על שאלון", המתפרשת על פני 4 עמודים, וביום 2.5.2012 הגישו תשובה משלימה, המתפרשת על פני 19 עמודים. לא ברור מניין נטלו המבקשים לעצמם את הרשות להגיש את תשובתם בחלקים, דבר שאיננו מקובל לפי תקנות סדר הדין האזרחי. עם זאת, יש לציין כי שתי התשובות הוגשו בתוך המועד הקבוע בתקנות.

טו. בתשובותיהם טוענים המבקשים כי את השאלה האם העמידו המבקשים תשתית ראייתית ראשונית, יש לבחון על-פי הנכתב בבקשה לאישור התובענה כייצוגית ולא על-פי תגובה מטעם המשיבות.

לטענת המבקשים, התיזה שהציגה כא"ל בתגובתה, לפיה העסקאות שביצעו המבקשים עברו אצל סולקים המצויים בחו"ל, ובשל כך קיים לטענת כא"ל הצורך בגביית עמלת ההמרה, לא היתה ידועה למבקשים בטרם הוגשה תגובת כא"ל. זאת ועוד, כא"ל לא צירפה לתגובתה כל מסמך שיתמוך בתיזה זאת, ועל כן על מנת להדוף טענות אלה, זקוקים המבקשים למסמכי כל העסקאות שתוארו בתגובתה של כא"ל.

ממשיכים וטוענים המבקשים, כי כא"ל העלתה בתגובתה טענות מפתיעות שלא ניתן היה לצפותן מלכתחילה, וטענות אלה אף לא עלו בשיחות שניהל מר יחיעם עם מנהל בכא"ל עובר להגשת הבקשות לאישור התובענות כייצוגיות.

במענה לתגובת PayPal טוענים המבקשים, כי חלקם של המסמכים המבוקשים נועד, בין היתר, כדי להוכיח כי PayPal ישראל הינה בעלת הדין הנכונה בתובענה זו.

לטענת המבקשים, טענות המשיבות כי המסמכים המבוקשים בבקשת גילוי המסמכים אינם קונקרטיים אלא כלליים תמוהה ומופרכת, שכן לטענת המבקשים המדובר ב"מסמכים ספציפיים לעילא ולעילא ולא מדובר בסוג מסמכים או בבקשה למתן צו כללי לגילוי כל המסמכים...".

מוסיפים וטוענים המבקשים, כי יש לדחות את טענת PayPal, לפיה יש להכריע ראשית בטענות הסף שלה, לפני שנעתרים לבקשה לגילוי מסמכים, וזאת היות ובית המשפט דחה את בקשתה לסילוק על הסף של הבקשה שהגיש יחיעם בהחלטה מיום 2.1.2012.

טז. בסוגיית גילוי ועיון במסמכים, קובעת תקנה 4(ב) של תקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010, כי על המבקש גילוי מסמכים במסגרת בקשה לאישור תובעה כייצוגית לעמוד בשני תנאים מצטברים:

”לבית המשפט בדונו בבקשה תהיה הסמכות למתן צו לגילוי ועיון במסמכים, ובלבד שנתקיימו תנאים אלה:
(1) המסמכים שגילוים נדרש נוגעים לשאלות הרלוונטיות לאישור התובענה כתובענה ייצוגית;
(2) המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית לגבי קיומם של התנאים הקבועים בסעיף 8(א) לחוק.“

בנוסף, תקנה 4(ג) קובעת כי במידה ובית המשפט הורה על מתן צו לגילוי ועיון במסמכים, רשאי הוא ליתן הוראות לצורך שמירה על סודיות אותם המסמכים.

עצם העובדה כי המבקשים עותרים לגילוי מסמכים, אין בה כדי להצביע בהכרח כי תנאי הסף לצורך אישורה של התובענה כתובענה ייצוגית – אינם מתקיימים. עמד על כך כב' השופט (כתוארו אז) א. ריבלין ברע"א 10052/02 יפעת ואח' נ' דלק מוטורס ואח', פ"ד נז (4) 513, 518 (2003) (להלן: "עניין יפעת"):

”מצבו של המבקש להכיר בו כבתובע ייצוגי אינו פשוט. בינו לבין הנתבע קיים פער מידע הפועל לרעתו. הנתבע מחזיק בידו תכופות את מרב המידע הדרוש לתובע על-מנת להוכיח את התקיימות תנאי הסף לאישור תובענתו כייצוגית; לוֹ המידע בדבר התקיימותה של קבוצת תובעים פוטנציאלית ובדבר גודלה, כמו גם המידע הנדרש לקביעה אם השאלות המהותיות והעובדתיות משותפות לקבוצה וניתנות להכרעה בתובענה אחת. בלי שיהא מידע זה זמין לתובע יקשה עליו להביא לאישור תובענתו כתובענה ייצוגית. משום כך אין לומר כי בעצם בקשתו לגילוי מסמכים מגלה המבקש כי תנאי הסף לשם ההכרה בתביעה כיצוגית אינם מתקיימים, כטענת המשיבות. לאור מצב דברים זה ניתן לטעון כי משניתנה זכות גילוי ועיון לנתבע בפרשת טצת [1], הרי שמכוח קל וחומר יש לתתה גם לתובע.“

עם זאת, ממשיך וכותב כב' השופט א. ריבלין, שהיות וקיימת סכנה לשימוש לרעה בכלי התובענה הייצוגית, על בית המשפט להיות זהיר בתיתו צו לגילוי ועיון במסמכים (שם, בעמ' 519):

”סכנת השימוש לרעה בתובענה הייצוגית מתעצמת ככל שהדבר נוגע להליך של אישור התובענה כייצוגית, שכן בשלב ראשוני זה טרם הוברר כלל אם עומדת לזכות התובע עילה כלשהי. אי לכך נדרשת זהירות יתרה במתן זכות גילוי ועיון לטובת התובע בשלב דיוני זה.“ (ההדגשה שלי – י.ג.)

החלטתו של כב' השופט (כתוארו אז) א. ריבלין ניתנה אמנם בטרם תוקנו תקנות תובענות ייצוגיות, ואולם נראה כי התקנות מעגנות בחקיקת משנה את התנאים אשר קבע כב' השופט (כתוארו אז) א. ריבלין בהחלטתו (שם):

”ראשית, הזכות לעיין במסמכי הצד שכנגד ראוי שתתייחס אך ורק למסמכים שהם רלוונטיים לשלב זה של ההליך, דהיינו רק למסמכים שיש בכוחם להשליך אור על שאלת התקיימות תנאי הסף לאישורה של התובענה כייצוגית. על התובע מוטלת החובה לשכנע את בית-המשפט כי זה טיבם של המסמכים אשר גילוים מבוקש על-ידיו. שנית, כדי למנוע בקשות סרק, שכל מטרתן פגיעה בנתבע, על בית-המשפט לוודא עובר למתן צו הגילוי כי המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית המלמדת על קיומה של עילה אישית כנגד הנתבע ועל סיכוי להתקיימותם של תנאי הסף לאישורה של התובענה כייצוגית. שלישית, על צו לגילוי ועיון בשלב זה יוחלו המגבלות המוטלות על צו גילוי ועיון שניתן בשלבים אחרים של הדיון. במסגרת זו יש לשים לב במיוחד להבטחתה, במידת הצורך, של שמירת סודיות מסמכי הנתבע שיימסרו למבקש על-מנת שהתביעה הייצוגית לא תשמש כלי לחשיפת סודות מסחריים.“ (ההדגשות שלי – י.ג.)

יז. כמו כן, כותב כב' השופט (כתוארו אז) א. ריבלין, כי טרם הגשת הבקשה לגילוי ועיון במסמכים לבית המשפט, על המבקשים לשלוח בקשה לצדדים שכנגד (שם, בעמ' 520):

”בהיות הבקשה שהגישו המבקשים בקשה למתן צו גילוי ועיון יש להחיל עליה גם את הדרישה למשלוח בקשה לצד שכנגד טרם שמופנית הבקשה לבית-המשפט. אף אם תקנה 120(א) לתקנות אינה חלה ישירות על מצב הדברים נושא בקשה זו, הרי שהיא חלה עליו מכוח היקש ומכוח ההיגיון שמאחוריה – הרצון לחסוך בזמן שיפוטי. משום כך משלא הפנו המבקשים בקשות בכתב לחלק מהמשיבות, הרי שעל-מנת שיינתן להם צו לגילוי ועיון, צריך בית-המשפט להפעיל את סמכותו מכוח תקנה 113 לתקנות.“

אמנם בענייננו המבקשים שלחו למשיבות בקשה בכתב לגילוי מסמכים ומענה לשאלון, ואולם הם לא המתינו 30 יום לתשובת המשיבות, כמצוות תקנה 120(א) של תקנות סדר הדין האזרחי:

”בעל דין לא יהא רשאי לבקש מבית המשפט או מהרשם לתת צו למסירת שאלון או לגילוי מסמכים, אלא אם כן פנה לבעל דינו, תוך שלושים ימים מיום המצאת כתב ההגנה האחרון או כתב התשובה, לפי המאוחר יותר, בבקשה בכתב להשיב בתצהיר על השאלון או לגלות בתצהיר את המסמכים ובעל הדין לא נענה לבקשה תוך שלושים ימים מהיום שנמסר לו כתב הבקשה.“ (ההדגשה שלי – י.ג.)

מוּדע אני ללוח הזמנים, לפיו היה על המבקשים להגיש את תשובתם לתגובות המשיבות עד ליום 1.5.2012 ולכך שהדיון בבקשת האישור היה קבוע ליום 29.5.2012, ואולם תגובות המשיבות הוגשו עוד ביום 18.3.2012. המבקשים טוענים כי התגובות התקבלו במשרדי באי כוחם רק ביום 21.3.2012 (תגובת PayPal) ובימים 25-26.3.2012 (תגובת כא"ל), והצורך בגילוי המסמכים ובמענה לשאלון נוצר עקב עיון בתגובות המשיבות המתפרשות על-פני עמודים רבים ונספחים.

אין בידי לקבל טענה זו של המבקשים, שכן ידוע היה להם כי המועד להגשת תגובות המשיבות הוא 18.3.2012, וזאת היות והבקשה מיום 8.3.2012 להארכת המועד להגשת תגובות המשיבות עד ליום 18.3.2012 ולהארכת המועד להגשת תשובת המבקשים עד ליום 1.5.2012 – היתה בהסכמת ב"כ המבקשים. משבוששו תגובות אלה להגיע לידי ב"כ המבקשים, היה עליהם לפנות לב"כ המשיבות לצורך בירור העניין וקבלת העתק התגובות באופן מיידי.

יח. הפניה בכתב למשיבות היתה, לדברי המבקשים, ביום 9.4.2012, במהלך פגרת הפסח (שהחלה מיום 6.4.2012 ונמשכה עד ליום 14.4.2012). לדברי המשיבות הפניות התקבלו במשרדיהן רק לאחר פגרת הפסח ביום 15.4.2012.

הבקשה לגילוי מסמכים ומענה לשאלון הוגשה באמצעות "נט המשפט" בשעת לילה ביום 17.4.2012, עוד בטרם חלף המועד הקבוע בתקנה 120(א) הנ"ל.

בעניין זה כתב כב' השופט (בדימוס) ש. לוין ברע"א 2362/90 הלפור תעשיות בע"מ נ' מיליקובסקי, פ"ד מד (4) 285, 288 (1990):

”אכן, פועל יוצא מהאמור לעיל הוא, שבית המשפט מוסמך (בלי שתהיה הזכות לבעל הדין לבקש) להיזקק לבקשה לצו לגילוי מסמכים, כלליים או מיוחדים, גם לאחר שחלפו התקופות הנזכרות בתקנה 120, ללא בקשה להארכת מועד לפי תקנה 528, אך רשאי הוא גם לסרב לבקשה כזו, כאמור בתקנה האמורה. מטבע הדברים הוא, שבית המשפט לא ייעתר לבקשה שהוגשה באיחור אלא מטעמים של ממש, המצדיקים את הדבר.“
(ההדגשה שלי – י.ג.)

בענייננו, אין המדובר בבקשה שהוגשה באיחור, כי אם בבקשה שהוגשה טרם שניתנה למשיבות ההזדמנות להיענות לפניית המבקשים לגילוי מסמכים ומענה לשאלון תוך פרק הזמן הקבוע בתקנה 120(א) של תקנות סדר הדין האזרחי. אולם, נראה כי הדין בשני המקרים אחד הוא, ובית המשפט רשאי לדוּן בבקשה לגילוי מסמכים ומענה לשאלון שהוגשה בטרם שניתנה הזדמנות למשיבות להיענות לבקשה מ"טעמים של ממש, המצדיקים את הדבר".

בענייננו, לא ניתן טעם של ממש המצדיק את הדבר. אולם, אין לשכוח כי סדרי הדין אינם אלא מסגרת לניהולו של ההליך, ואין להפוך את האמצעי למטרה. בעניין זה אני מפנה לדבריו של כב' השופט צ. ברנזון ז"ל בע"א 189/66 ששון נ' קדמה בע"מ בית חרושת למכונות וציוד, פ"ד כ(3) 477, 479 (1966):

”הפרוצידורה אינה מיטת סדום שבה מקצצים את רגליו או מתיזים את ראשו של בעל-דין כדי להכניסו לתוכה כנכה או כבר-מינן. הפרוצידורה היא מסגרת רחבה וגמישה למדי המכוונת לתת לבעל-דין את מלוא האפשרות להציג ולפתח את ענינו בצורה מלאה ושלמה. היא חייבת להישאר כך גם כאשר קורית תקלה או כשבעל-דין עושה שגיאה במהלך המשפט הניתנת לתיקון בלי לגרום עוול לבעל-הדין האחר, ועל בית-המשפט להרשות תיקון כזה בנדיבות וברחבות. ב"עוול" מתכוון אני לעוול מהותי וממשי הפוגע בזכות מטריאלית או מקפח לגוף הענין, ולא רק לאי-נוחות נוהלית.
אי-נוחות מסוג זה ניתנת בדרך כלל לתיקון בצורה נאותה בלי לקפח את ענינו של אף אחד מבעלי-הדין. כבר אמרנו הרבה פעמים שכמעט ואין לך דבר שבסדר דין שאינו ניתן לתיקון על-ידי האמצעי של פסיקת הוצאות. זו הדרך המתאימה שעל בית-המשפט לנקוט בה ובלבד, כאמור, שלא יהא בכך משום עשיית עוול לצד השני, כי אין מתקנים עוול בעוול.“

זאת ועוד, מתגובותיהן של כא"ל ו-PayPal עולה כי הינן מתנגדות לגילוי ועיון מסמכים ולמתן תשובות לשאלון, כך שהגשת הבקשה טרם חלוף הזמן הקבוע בתקנה 120(א), לא שינתה למעשה דבר.

יט. כאמור, על מנת שיינתן צו לגילוי ועיון במסמכי הצד שכנגד, על המבקשים להראות כי:

1. המסמכים שהעיון בהם מבוקש, רלוונטיים לשאלת התקיימות תנאי הסף לאישורה של התובענה כייצוגית.

2. הועמדה תשתית ראייתית ראשונית המלמדת על התקיימותם של תנאי הסף לאישורה של תובענה כייצוגית (המנויים בסעיף 8(א) של חוק תובענות ייצוגיות).

כ. בכל הנוגע לבקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד כא"ל, הרי שבשלב זה של ניהול ההליך, קיים קושי להעריך ברמת וודאות כי תנאי הסף המנויים בסעיף 8(א) של חוק תובענות ייצוגיות מתקיימים במלואם, ולפיכך תקנות תובענות ייצוגיות דורשות כי המבקש רק יצביע על כך שהועמדה תשתית ראייתית ראשונית לקיום התנאים הללו.

בעניין זה כתבה כב' השופטת מ. נד"ב בת"צ (מחוזי מרכז) 17510-01-09‏ ‏ יעקובוביץ נ' מעדנות בע"מ, בפיסקה 8 (לא פורסם, 17.5.2010):

”הדרישה אינה להוכחת תנאי הסף במידה הדרושה לאישור התובענה הייצוגית, שכן דרישה כזו עלולה להחמיר מדי עם המבקש, ולהקדים את המאוחר, אלא הצבת מחסום שימנע מתובענה שהוגשה ללא בסיס משפטי או עובדתי, להסתמך על מידע עתידי, שיתגלה לה מן המסמכים של הנתבע בלבד.“

בהמשך כותבת כב' השופטת מ. נד"ב (שם, בפיסקה 12), כי בשלב זה אין בית המשפט נדרש לבחון את שאלת העמדתה של תשתית ראייתית ראשונית להתקיימותם של תנאי הסף בהתחשב גם בטענותיהן של המשיבות, אלא על סמך טענות המבקשים בלבד. על בית המשפט, בשלב זה, לבחון האם במידה וטענותיהם של המבקשים תוכחנה בסופו של יום כנכונות, אזי הן יקיימו את תנאי הסף המנויים בסעיף 8(א) של חוק תובענות ייצוגיות.

סבורני, כי בקשותיהן של אקו-טק ויחיעם מעמידות את התשתית הראייתית הראשונית הנדרשת, ככל שהדבר נוגע לבקשתן כנגד כא"ל. בשלב זה של הדיון, איני נדרש לבחינת הטענות לפני ולפנים, ובדיקה מעמיקה של טענות המבקשים והמשיבות, תיערך במסגרת ההכרעה בבקשה לאישור התובענות כייצוגיות, וזאת לאחר שמיעת טענות הצדדים וחקירת המצהירים מטעם הצדדים.

כא. עתה נותר לבחון האם המסמכים שהמבקשים עותרים לגילויים על-ידי כא"ל – רלוונטיים לשאלת התקיימות תנאי הסף לאישורה של התובענה כייצוגית.

המסמכים המבוקשים בסעיפים 1.1 ו-1.2 לנספח א', אינם מסמכים ספציפיים, כי אם מבוקשים "כל ההסכמים בין כאל לויזה אירופה המסדירים את מכלול זכויותיהן וחובותיהן ההדדיות של החברות בקשר עם ביצוע עסקאות בכרטיסי האשראי של כאל..." וכן "כל ההסכמים בין כאל לארגונים הבינלאומיים – מאסטרקארד ודיינרס, המסדירים את מכלול זכויותיהן וחובותיהן ההדדיות של החברות בקשר עם ביצוע עיסקאות בכרטיסי האשראי של כאל..." (ההדגשה שלי – י.ג.).
כפי שנכתב לעיל, על בית המשפט לגלות זהירות יתירה במתן צו לגילוי ועיון במסמכים בשלב אישור תובענה כייצוגית, שהינו שלב ראשוני (עניין יפעת, בעמ' 519), ובוודאי אין לאפשר גילוי מסמכים כוללני וגורף מעין זה (עיינו: דברי כב' השופט (כתוארו אז) א. גרוניס ברע"א 10911/07 לוי נ' חברת החדשות הישראלית בע"מ ואח' (לא פורסם, 20.3.2008); וכן דברי כב' השופט י. עדיאל בבש"א (מחוזי י-ם) 5524/01 קיבוץ אורים אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' מדינת ישראל, בפיסקה 16, פ''מ תש"ס(2) 397 (2001)). משכך, איני רואה מקום להיעתר להמצאת מסמכים אלה.

כב. באשר למסמכים המבוקשים בסעיף 1.3 (א) + (ב) של נספח א', הרי שמסמכים אלה נוגעים לפעולות שבוצעו בין ויזה אירופה לסוֹלק זר, וכא"ל כלל לא היתה מעורבת בהן, ולכן אין מקום להיעתר לבקשה באשר למסמכים אלה.

כג. לגבי המסמכים המבוקשים בסעיף 1.3 (ג) + (ד) של נספח א', טוענת כא"ל כי הנתונים הללו מצויים בתדפיסי המחשב של העסקאות שצורפו לתשובת כא"ל בנספחים ו'-ח'6 ו-ט"ו, ואולם המבקשים בסעיף 37 לתשובתם לתגובת המשיבות לבקשה זו, טוענים כי לא ניתן להסתפק בתדפיסים אלה, הכוללים אך מידע אינפורמטיבי, שאינו מעיד האם התשלומים נעשו בפועל.

במצב דברים זה, והואיל ומסמכים אלה מבוקשים רק באשר לעיסקאות שביצעו אקו-טק ויחיעם אשר מוזכרות בבקשותיהם לאישור תובענה כייצוגית, אני מאשר גילוי ועיון במסמכים המצויינים בסעיפים 1.3 (ג) + (ד) של נספח א'.

כד. באשר למסמכים המבוקשים בסעיף 1.4 ובסעיף 1.5 של נספח א', איני מוצא רלוונטיות לבקשה לאישור התובענה כייצוגית, שהרי השאלה שיהיה לברר במסגרת הבקשות לאישור התובענות כייצוגיות היא האם כא"ל רשאית לגבות על-פי דין מלקוחותיה את עמלת ההמרה. השאלה האם כא"ל נדרשת לשאת בתשלומים לגורמים שונים בגין העסקאות השונות, אינה מעלה ואינה מורידה במידה ויתברר בסופו של יום כי הגביה אינה כדין.

כה. באשר למסמכים המפורטים בסעיף 1.6 ובסעיף 1.7 של נספח א', מקובלת עליי עמדת כא"ל, כי המדובר בחזרה על הדרישה המצויינת בסעיפים 1.3 (ג) + (ד) של נספח א'.

כו. המסמכים המבוקשים בסעיף 1.8 צורפו, לטענת כא"ל, במסגרת נספח א' לתגובתה לבקשה זו, והמבקשים בתשובתם לא חלקו על כך.

כז. לגבי המסמכים המבוקשים בסעיף 1.9 של נספח א', שעניינם תלונות שהתקבלו אצל כא"ל בגין גביית העמלה, הרי שאין למסמכים אלה רלוונטיות לגבי השאלה האם גביית עמלת ההמרה היא על-פי דין. יתרה מכך, כא"ל אינה חולקת על כך שהיא גבתה את עמלת ההמרה.

כח. לגבי המסמכים המבוקשים בסעיף 1.10, שעניינם כל פניות כא"ל ל-PayPal, טוענת כא"ל כי אין ברשותה פניות כאלה. המבקשים בתשובתם טוענים כי על כא"ל להכין תזכירים, או תקצירים, או סיכומים של הפניות, ואולם חובת גילוי המסמכים אינה חלה על מסמכים שטרם נוצרו, וזאת כפי שכתב כב' השופט (כתוארו אז) א. גרוניס ברע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' איזנברג, פ"ד ס(3) 264, 270 (2005):

”חובת גילוי המסמכים חלה אך ורק על מסמכים שנמצאים בידיו של אחד מבעלי הדין או בשליטתו. חובת זו אינה משתרעת מטבע הדברים על מסמכים אשר טרם נוצרו. לשון אחר: חובת הגילוי חלה על מסמכים קיימים; אין משמעה חיוב בעל הדין לבצע בירורים עובדתיים כאלו ואחרים ולייצר מסמכים מסוימים במיוחד לצורכי המשפט...“

לפיכך, אין בידי להיעתר לבקשה באשר למסמכים אלה.

כט. באשר למסמכים המפורטים בסעיפים 1.11 ו-1.12 של נספח א', שעניינם תכתובות בין כא"ל לבין בנק ישראל, טוענת כא"ל כי מסמכים אלה חוסים תחת סודיות לפי סעיף 15א' לפקודת הבנקאות. בעניין זה מקובלים עליי טיעוניה המפורטים של כא"ל, לפיהם מסמכים אלה חוסים תחת סודיות, ומשכך אין מקום לגלותם.

ל. באשר למסמכים שנחתמו בין כא"ל לבין המבקשים בקשר לקבלת כרטיס ויזה שכא"ל הנפיקה להם, שגילויים מבוקש בסעיף 1.13 של נספח א' – מסמכים אלה, או לכל הפחות העתקם, אמורים להיות ברשותם של המבקשים, ומשכך אין להיעתר לבקשה באשר למסמכים אלה.

לא. במסגרת סעיף 1.14 של נספח א' עותרים המבקשים לגילוי התובענות שהוגשו בעניין פנינת חפר (ת"צ (שלום הרצליה) 369-02-07 בר יוסף ואח' נ' כרטיסי אשראי לישראל בע"מ (לא פורסם, 21.5.2007)), לרבות תגובת כא"ל ותשובת התובעים שם.
סבורני, כי בעניין זה היה על המבקשים לפעול בהתאם להוראות תקנה 4 של תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003, ולא במסגרת בקשה גילוי מסמכים.

לב. באשר לבקשת המבקשים לחייב את כא"ל להשיב לשאלון, טוענת כא"ל כי נושא השאלונים כלל לא מוזכר בתקנות תובענות ייצוגיות. לטענת כא"ל, הדבר נובע מכך שמתקין התקנות ביקש ליתן לבית המשפט את הסמכות לתת אך ורק צו לגילוי ועיון במסמכים. לטענת כא"ל, כאשר קיימת תקנה ספציפית בתקנות תובענות ייצוגיות, אזי לא חלה תקנה 19 לתקנות אלה, הקובעת כי במידה שאין בתקנות אלה הוראה אחרת יחולו תקנות סדר הדין האזרחי.

אין בידי לקבל את טענת כא"ל בסוגיה זו. בעניין זה אני מפנה לדבריו של כב' השופט א. בכר בת"צ (מחוזי ת"א) 1487/09 בוריס כהן נ' קל אוטו תחבורה 1994 בע"מ, בפיסקה 7 (לא פורסם, 1.6.2011):

”בכל הקשור למענה לשאלות, אמנם התקנות אינן מציינות התייחסות פרטנית לשאלון. יחד עם זאת, תקנה 19 מפנה לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, שיחולו בשינויים המחויבים "בכל עניין של סדר דין בבקשה לאישור או בתובענה ייצוגית... בשינויים המחויבים והכול אם אין בחוק או בתקנות אלה הוראה אחרת לעניין הנדון". אין חולק, כי תקנות סדר הדין האזרחי מאפשרות משלוח שאלון לצד שכנגד.“

דעתי היא כדעת כב' השופט א. בכר. איני סבור כי כוונת מחוקק המשנה היתה להגביל מתן תשובות לשאלון. סבורני כי הטעם לכך שהותקנה תקנה ספציפית באשר לגילוי ועיון במסמכים היא ההסדר המיוחד שביקש לקבוע מחוקק המשנה ביחס להליך זה בלבד, במסגרתו קובעת תקנה 4(ב) תנאים מצטברים לצורך מתן גילוי מסמכים בשלב הבקשה לאישור תובענה כייצוגית.

לג. לאחר שעיינתי בשאלות המוצגות בשאלון שצורף במסגרת נספח א' לבקשת המבקשים, הנני מורה כי כא"ל תשיב על שאלות 1.1, 1.2, 1.3 ו-1.7 וזאת במסגרת תצהיר תשובות לשאלון הערוך כדין.
לגבי יתר השאלות, לא מצאתי רלוונטיות בינן לבין שאלת התקיימות תנאי הסף לאישורה של התובענה כייצוגית.

לד. באשר לבקשה לגילוי ועיון מסמכים כלפי המשיבה מס' 2, PayPal, לא מצאתי כי ישנה רלוונטיות למסמכים שהמבקשים עותרים לגלותם לעניין שאלת התקיימות תנאי הסף לאישורן של התובענות כייצוגיות.
זאת ועוד, בחלק מן הסעיפים הדרישה הינה כוללנית ולא למסמך ספציפי.

בנוסף, המסמכים המבוקשים במסגרת סעיפים 1.9 ו-1.11, שעניינם הסכם רכישת חברת פרוד סיינס (Fraud Science) וההסכמים שנערכו לגבי הקמת אתר PayPal ישראל, נועדו, ככל הנראה, להצביע על כך שהמשיבה מס' 2 הינה בעל הדין הנכון, דבר שהיה על המבקשים לברר עוד בטרם הוגשה הבקשה כנגד המשיבה מס' 2. בעניין זה, אני מפנה לדבריו של כב' השופט (כתוארו אז) א. גרוניס ברע"א 1402/08 קוסט פורר גבאי את קסירר רו"ח נ' קדמי ואח', בפיסקה 2 (לא פורסם, 21.8.2008):

”ברי שאין להשלים עם מצב בו מוגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית ללא תשתית ראייתית מינימלית ולאחר מכן ננקטים הליכי גילוי על מנת למלא את החסר (השוו, רע"א 8562/06 פופיק נ' פזגז 1993 בע"מ (לא פורסם, 15.4.07), פיסקה 8).“

לה. לא מצאתי רלוונטיות בין השאלות המנויות בשאלון שצורף לנספח ב' לבין השאלות הדרושות לצורך הכרעה בסוגיית אישורן של התובענות כייצוגיות, מה עוד שחלק מן השאלות מופנות כלפי חברת PayPal PTE, שאינה בעל דין בהליך זה, והשאלה האִם המשיבה מס' 2 מוסמכת לייצגה טרם הוכרעה.

משכך, אין מקום להידרש לשאלה האם בעניינה של PayPal הועמדה תשתית ראייתית ראשונית לגבי קיומם של התנאים לאישורה של תובענה כייצוגית.

לו. סיכומו של דבר:

על המשיבה מס' 1, כא"ל, להמציא את העתקי המסמכים המצוינים בסעיף 1.3 (ג) + (ד) של נספח א', וכן על המשיבה מס' 1 להשיב לשאלות 1.1, 1.2, 1.3 ו-1.7 המוצגות בשאלון שבנספח א' בתצהיר תשובות לשאלון ערוך כדין, והכל עד תאריך 5.6.2012, עם העתקים לכל הצדדים שבתיק.

על מנת למנוע פגיעה בסודותיה המסחריים של כא"ל, ניתן בזאת צו המורה למבקשים ולמשיבה מס' 2 שלא לגלות את המסמכים והתשובות לשאלון שיומצאו על-ידי כא"ל עקב החלטה זו, וזאת עד למתן החלטה אחרת.

הבקשה לגילוי מסמכים ומתן תשובות לשאלות כלפי המשיבה מס' 2 – נדחית.



נושאים רלוונטיים נוספים




שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון