מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא גילוי מסמכים - טיוטות במסגרת מו''מ: השופטת לאה גליקסמן: לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי בתל אביב (השופט טננבוים ונציגי הציבור מר בנימין זהר ומר ליאור זרנקין; ס"ע 30184-09-11) בעניין גילוי ועיון במסמכים ספציפיים. הרקע לבקשה: המבקשים (להלן - התובעים) הגישו תביעה כנגד משיבה 1 (להלן - הר"י) וכנגד משיבות 2- 4, המעסיקות (להלן - המדינה, כללית והדסה) בעניין ההסכם הקיבוצי מיום 25.8.2011 אשר נחתם בין הר"י לבן המעסיקות. בתביעתם, עתרו כי בית הדין יקבע כי הר"י ייצגה את התובעים בייצוג בלתי הולם, כי ההסכם הקיבוצי בטל ו/או מבוטל (ולחלופין -בטלות הוראותיו בעניין תקופת ההסכם, מיצוי תביעות, והתחייבות לשקט תעשייתי לתקופת ההסכם ולסעדים נוספים. כפי העולה מכתב התביעה, טענות התובעים בדבר ייצוג בלתי הולם מבוססות על שני אדנים: האחד - אופן ניהול המו"מ: אי העברת מידע וניהול המו"מ שלא בשקיפות, אי גילוי פרטי ההסכם המתגבש לוועדים בניגוד להתחייבות, חתימה על ההסכם למרות התנגדות נחרצת ונרחבת של רבים מחברי הר"י, וללא שמלוא פרטיו הובאו לידיעת מזכירות הר"י; השני - תוכנו של ההסכם: לא זו בלבד שההסכם אינו משפר את זכויות הרופאים אלא הוא פוגע בהן, חורג ממטרות המאבק שהוגדרו מראש, ושולל את זכות השביתה של הרופאים לתקופה ממושכת עד שנת 2020. במסגרת הדיון בתביעתם, עתרו התובעים לגילוי ולעיון במסמכים ספציפיים מהר"י כמפורט להלן: העתק כל הפרוטוקולים וכל התרשומות מכל ישיבות המו"מ עם המדינה בנוגע לסכסוך שהתנהל ולחתימתו של ההסכם הקיבוצי. העתק מכל הבקשות והדרישות שהועברו אל הר"י, מרופאים יחידים ומקבוצות, להעלות במסגרת המו"מ נושאים שונים לסדר היום וכן בקשות ודרישות לעניין חתימתו או אי חתימתו של ההסכם הקיבוצי. העתק מכל העדכונים שלטענתה שלחה הר"י בהם עדכנה את ציבור הרופאים על הצעדים הארגוניים ועל דרישותיה מול המעסיקים והמדינה - לרבות מיילים, מסרונים, תרשומות/פרוטוקולים ומועדים של ישיבות הסברה. העתק פרוטוקול של ישיבת המזכירות מיום 24.8.2011. העתק של פרוטוקולים/תרשומות של ישיבות מזכירות הר"י ו/או הנהגת הר"י ו/או כל גוף אחר מטעם הר"י שפעל בעניין המו"מ לקראת חתימת ההסכם. העתק טיוטות ההסכם שהוחלפו בין הצדדים. העתק של כל מסמך ו/או תרשומת אחרת הנוגעים להתנגדויות הרבות שהוצגו בפני הר"י בעניין המו"מ ובעניין ההסכם המתגבש. המדינה התבקשה לגלות את המסמכים מסוג המסמכים המפורטים בסעיפים 4.1, 4.2 ו - 4.6. הר"י והמדינה התנגדו לבקשה, וטענו כי חלק מהמסמכים אינם רלוונטיים לניהול הדיון ועל חלקם חל חיסיון. מסמכים לגביהם נטען לחיסיון הועברו לעיונו של בית הדין בטרם נתן החלטתו, וזאת על פי החלטת בית הדין האזורי מיום 21.11.2011, שלפיה מסמכים שלגביהם טוענים הצדדים לחיסיון יוגשו בקלסר נפרד לעיונו של בית הדין בלבד, תוך הנמקה קצרה לסיבת החיסיון המתבקשת למסמכים. יובהר, כי ב"כ התובעים הודיע על הסכמתו לדרך דיונית זו. החלטת בית הדין האזורי: בית הדין האזורי סקר את הכללים להכרעה בבקשה לגילוי מסמכים - רלוונטיות, איזון האינטרסים של בעלי הדין ושל צדדים שלישיים, בחינה אם קיים חיסיון - וקבע כמפורט להלן: פרוטוקולים ו/או תרשומות של ישיבות המו"מ שהתנהל לחתימתו של ההסכם הקיבוצי: על יסוד עיון במסמכים, קבע בית הדין כי ברובם המכריע אין מדובר בפרוטוקולים ו/או תרשומות רשמיים שהוחלפו בין הצדדים ושתוכנם אושר כמשקף את תוכן הישיבות, אלא בעיקר בתרשומות וסיכומי דברים פנימיים, ולעתים אף חלקיים ביותר, שנערכו על ידי נציגי הר"י מצד אחד ונציגי המדינה מצד שני, מבלי שנבדקו ואושרו על ידי הגורמים המוסמכים בכל צד; בית הדין קיבל את טענת הר"י והמדינה כי המסמכים עשויים לשקף שלא כהלכה את תוכן הישיבות והדינאמיקה במהלכן, לנוכח העובדה שהם נערכו בעיקר לצרכים פנימיים, ונערך בהם רישום חלקי בלבד כאשר המיקוד היה עמדות הצד שכנגד; המסמכים אינם רלוונטיים לניהול ההליך, ולא ניתן ללמוד מהם לגבי "טיבו" של ההסכם הקיבוצי, שכן בעניין זה יש לבחון את ההסכם הסופי החתום; חל על המסמכים חיסיון לנוכח העובדה שמדובר במסמכים שהוכנו במהלך מו"מ בין הצדדים, ובהעדר הסכמה לא ניתן להביא פרטים לגביו לפני בית הדין; הצדדים לסכסוך המקורי היו ארגון העובדים והמעסיק, ולכן אין לומר כי לכל עובד ועובד הייתה צפייה כי תרשומות אלה יועברו לידיו; חשיפת התרשומות עשויה להרתיע עובדי ציבור מלהעלות דברים על הכתב באופן פתוח וגלוי, ובכך לפגוע בתהליך קבלת ההחלטות על ידי הגורמים הרלוונטיים (שלא תמיד נכחו באותו דיון) בבואם להיערך לדיון הבא; ניתן ללמוד על החיסיון שיש למסמכים הפנימיים של רשות ציבורית גם מההגנה שניתנת למסמכים אלה בחוק חופש המידע, התשנ"ח - 1998; חשיפתם של המסמכים תוביל לפגיעה ביכולת המו"מ והיכולת להגיע להסכמות ולהבנות בין הצדדים. בקשות ודרישות להעלות נושאים לסדר היום: חרף העובדה שהתובעים לא הצביעו על רלוונטיות שבגילוי הפניות המבוקשות, בית הדין קיבל את ההסדר שהוצע על ידי הר"י, לפיו תועבר לתובעים טבלה מסכמת, ובה תמצית פניות רופאים יחידים ללא ציון שמם וקבוצות, כך שתישמר זכותם של הפונים לפרטיות. בקשות ודרישות לעניין חתימתו או אי חתימתו של ההסכם הקיבוצי - בית הדין קיבל את הצעת הר"י, לגלות את הפניות, תוך אי גילוי שמות הפונים ופרטים מזהים ואישיים של הפונים. הדרישה נדחתה בכל הנוגע למדינה, לנוכח העובדה שאינה ארגון יציג ולא הועלו כנגדה טענות בעניין ייצוג בלתי הולם, ועל כן אין רלוונטיות לפניות מסוג זה שהועברו למדינה, אם הועברו. העתק מכל העדכונים שהר"י שלחה לציבור הרופאים - הר"י הסכימה לגילוי ולעיון. העתק פרוטוקולים של ישיבות מזכירות הר"י והוועד המרכזי - פרוטוקול מיום 24.8.2011 וכן מצגת שהוצגה באותה ישיבה נמסרו לעיון. פרוטוקולים נוספים יימסרו תוך השחרת שמות הדוברים שאינם חברי הוועד המרכזי, וזאת בשל זכותם לפרטיות של הדוברים. העתק טיוטות ההסכם שהוחלפו בין הצדדים: טיוטות ההסכם אינן רלוונטיות, שכן לא ניתן ללמוד מהן על הפרה לכאורה של חובת הייצוג כפי שהיא באה לידי ביטוי בתביעה, היינו בכל הקשור למסירת דיווחים ועדכונים מצד הר"י אודות המו"מ והתקדמותו או באשר למטרות שהוצבו בראשית המו"מ. כך, גם לא ניתן ללמוד מהטיוטות על משמעותו או פרשנותו של ההסכם הקיבוצי, לאור ההלכה הקובעת כי על פירושו של הסכם קיבוצי יש ללמוד מלשון ההסכם עצמו ורק בנסיבות חריגות יש לבחון את אומד דעת הצדדים. בכל מקרה, טיוטות ההסכם חוסות תחת חיסיון "מסמכים שהוחלפו במו"מ ולצרכי פשרה" וכן תחת "חיסיון עו"ד לקוח", לנוכח העובדה שנכתבו על ידי היועצים המשפטיים. העתק כל מסמך ו/או תרשומת אחרת הנוגעים להתנגדויות הרבות שהוצגו בפני הר"י בעניין המו"מ ובעניין ההסכם המתגבש: בית הדין האזורי קיבל את עמדת הר"י כי מדובר בדרישה מכבידה, לנוכח העובדה שמדובר במאות רבות של פניות ותשובות. מידת הרלוונטיות של הפניות מוטלת בספק, לנוכח העובדה שמטבע הדברים הר"י לא יכלה להסכים לכל בקשה ולכל התנגדות; הנטל באיתור הפניות המבוקשות מבין מאות הפניות שהתקבלו עולה על נחיצות המסמכים לגילוי האמת ומידת הרלוונטיות מוטלת בספק. הבקשה ותמצית טענות הצדדים: הבקשה סבה בעיקרה על החלטת בית הדין האזורי בעניין תרשומות ופרוטוקולים מישיבות המו"מ וטיוטות ההסכם הקיבוצי. בעניין התרשומות, הפרוטוקולים וטיוטות ההסכם הקיבוצי טענו התובעים כי גם אם מדובר במסמכים שמשקפים חלקית את תוכן הישיבות, מדובר במסמכים אותנטיים אשר יעידו על תוכן הישיבות, כוונת הצדדים והסכמות הביניים שגובשו במהלך המו"מ. מדובר במסמכים רלוונטיים ומהותיים למחלוקת בין הצדדים, שכן באמצעות המסמכים ניתן יהיה לבחון האם הם תואמים או סותרים את המצגים והמידע שמסרה הר"י לציבור הרופאים במהלך המו"מ, בחינה הדרושה להכרעה בשאלה העומדת בבסיס התביעה - האם הר"י פעלה בתום לב ובשקיפות כלפי ציבור חבריה; באשר לגילוי טיוטות ההסכם הקיבוצי - המחלוקת בין הצדדים אינה על פרשנות הוראות ההסכם הקיבוצי אלא בשאלת הייצוג ההוגן, וטיוטות ההסכם הקיבוצי רלוונטיות מהנימוקים שהוצגו לעניין הפרוטוקולים והתרשומות; טענת החיסיון של מסמכים שהוחלפו במסגרת מו"מ יכול להעלות, לעתים, צד למו"מ, והיא יכולה להיטען כנגד הצד שכנגד. אולם, התובעים אינם "הצד שכנגד" שכנגדו יכולה הר"י להעלות טענת חיסיון, אלא הם בשר מבשרה של הר"י, ועדים ורופאים החברים בה ומיוצגים על ידה. זאת, כשם שבמסגרת סכסוך בין אדם ועורך דינו שייצג אותו הוא לא יכול להעלות טענת חיסיון עו"ד לקוח; לארגון עובדים חובת נאמנות כלפי העובדים החברים בו, ומחובה זו נגזרת חובה לספק מידע על פעילותו. בעניין זה הפנו התובעים לפסק דינו של בית הדין בעניין רשת עמל [ע"ע 180/09 הוועד הארצי למורי רשת עמל - רחל אוסטר (15.11.2010)] בו נקבע כי "מידע השמור בידי ארגון העובדים או אורגניו הוא קניינו של ציבור העובדים הרלוונטי וככזה צריכה להיות לציבור העובדים גישה חופשית למידע"; על המסמכים המבוקשים לא חל חיסיון שכן מסמכים שהוחלפו במסגרת מו"מ שהבשיל לכדי הסכם אינם חסויים; בכל מקרה מדובר בחיסיון שאינו מוחלט כי אם חיסיון יחסי, שיש לאזנו מול האינטרס של גילוי האמת ועשיית צדק בהליך השיפוטי; הטענה כי חשיפת המסמכים תקשה על ניהול המו"מ הקיבוצי היא טענת סרק, שכן לא יהיה כל קושי בגילוי מסמכים ככל שארגון העובדים יפעל בהגינות, בשקיפות, תוך שיתוף ציבור חבריו כמתחייב בהסכמות המתגבשות, ואין להעניק הגנה לארגון שפועל תוך הפרת חובותיו; קביעה שטיוטות הסכם קיבוצי חוסות בחיסיון עורך דין לקוח היא קביעה מרחיקת לכת. חיסיון עו"ד לקוח לא חל על כל מסמך שעורך דין מעורב בהכנתו, אלא רק על מסמכים שהחליף צד עם עורך דינו. עוד נטען כי לא היה מקום להבחין בין בקשות ודרישות שהופנו להר"י מטעם הרופאים ועניינן העלאת נושאים לסדר היום של המו"מ לבין פניות בעניין חתימתו או אי חתימתו של ההסכם הקיבוצי; לא היה מקום להסתפק בתמצית הפניות ולא לחייב את הר"י לגלות את מסמכי הפניות במלואם, שכן תוכנם יכול להעיד על סוג המסרים שהעבירו הרופאים להר"י, על היקף ההתנגדויות, ועל הסתמכות הרופאים על מצגים שהוצגו על ידי הר"י. התובעים הדגישו כי מקובל עליהם כי לא יגולו פרטיהם המזהים של הרופאים הפונים. באשר למסמכים והתרשומות שהוגשו להר"י הנוגעים להתנגדויות שהוצגו בפני הר"י בעניין ההסכם המתגבש, הרי לנוכח העובדה שהר"י איתרה את המסמכים, ריכזה אותם והעבירה אותם לעיונו של בית הדין, לא היה מקום לקבוע כי מדובר בדרישה מכבידה, שכן לא יוטל על הר"י כל נטל נוסף לשם ביצוע הגילוי. מדובר במסמכים רלוונטיים, כשם שהפניות והדרישות להעלאת נושאים על סדר היום או הפניות בעניין חתימתו/אי חתימתו של ההסכם הקיבוצי רלוונטיות; בית הדין הקנה יתרון בלתי הוגן להר"י, בכך שעיין במסמכים לגביהם נטען חיסיון מבלי שהועברה לתובעים רשימת המסמכים שהועברה לעיונו ותמצית נושאם או כותרות של אותם מסמכים. בכך, נוהל ההליך ללא שלתובעים ידוע איזה מסמכים מצויים בפני בית הדין, ונפגעה יכולתם להתמודד עם טענת החיסיון. הר"י טענה כי יש לדחות את הבקשה על הסף. הר"י טענה כי הבקשה מונעת משיקולים זרים, והוגשה לא כדי לקדם את הדיון בהליך המשפטי אלא מטעמים "פוליטיים פנים ארגוניים", כחלק ממהלך רחב שמטרתו לחתור תחת הר"י והנהגתה ולפגוע במעמד הר"י כדי לקדם את מעמדו של ארגון אחר; בבקשת רשות הערעור הועלו טענות עובדתיות ומשפטיות חדשות, שלא הועלו בפני בית הדין האזורי; התובעים לא מילאו אחר הצו לגילוי ועיון במסמכים; התובעים הסכימו במפורש (בדיון ביום 21.11.2011) להסדר, שהוא מקובל, שלפיו מסמכים שיש לגביהם טענת חיסיון יוגשו לבית הדין והוא יכריע בשאלת חיסיונם, ולכן מנועים מלטעון נגד ההסדר; אין בסיס לטענה כי התובעים לא ידעו איזה מסמכים הועברו לעיונו של בית הדין, שכן מדובר ברשימת המסמכים שהתובעים עתרו לגילוים, ובכל מקרה ניתן פירוט מלא בתשובת הר"י לבקשה לגילוי מסמכים. לגופו של עניין טענה הר"י כי במסגרת הדיון בבקשה יש לקחת בחשבון שבתקופות מסוימות הייתה מוטלת על הצדדים למו"מ מגבלה לפרסם פרטים מחדר המו"מ על פי החלטה או הנחייה שיפוטית, וחיוב בגילוי מסמכים יש בו כדי לשנות בדיעבד החלטות שיפוטיות. כמו כן, בחלק מהתקופה התנהל הליך גישור, והמסמכים המבוקשים הם חלק מהליך הגישור; מעבר לכך, הר"י תהיה מחויבת להעמיד את המסמכים לעיון המעסיקים, ובכך ירוקן מתוכן החיסיון שיש להר"י כצד למשא ומתן, שגם התובעים מודים בקיומו; חובות השקיפות ושיתוף במידע של ארגון עובדים כלפי חבריו אינן מוחלטות, והן עשויות לסגת בפני אינטרסים אחרים שחיוניים לתפקודו התקין של הארגון וליכולתו לפעול באופן אפקטיבי ולטובת ציבור העובדים המיוצג, וכן בפני זכויות ואינטרסים של צדדים שלישיים; לא קיימות נסיבות חריגות המצדיקות התערבות בהחלטתו של בית הדין האזורי. לעניין התרשומות וסיכומי דברים שנערכו במסגרת המו"מ טענה הר"י כי המסמכים חלקיים ביותר, לא נערכו לצורך תיעוד אלא בעיקר לצרכים פנימיים, והם בגדר "ניירות עבודה", שכל צד במו"מ ערך לעצמו, והם לא נבדקו על ידי הגורמים המוסמכים, כך שעלולים להיות בהם שגיאות, חוסר דיוקים, השמטות וכו'; מה גם, שלגבי חלק מהמו"מ לא נוהל כל רישום, שכן נערך בצוותים או במסגרת בלתי פורמאלית; לכן, תוכנם של המסמכים עשוי לשקף שלא כהלכה את תוכן הישיבות והדינאמיקה במהלכן; המסמכים אינם רלוונטיים ואינם דרושים לניהול ההליך, כאשר עיקר התביעה והסעדים מכוון לביטול הוראות ההסכם הקיבוצי, שלטענת התובעים תוכנו מעיד על ייצוג בלתי הולם; הטענה העובדתית שהועלתה בבקשת רשות הערעור, כי עילת התביעה היא הפער בין התקדמות המו"מ וגיבוש ההסכמות לבין דיווחים ומצגים שנמסרו לרופאים לא נטענה בכתב התביעה, ובכתב התביעה נטען ההיפך - כי לא נמסרו דיווחים לרופאים והם ניזונו מכלי התקשורת; אין למסור את המסמכים לעיון כיון שחל חיסיון מסמכים שהוחלפו במסגרת מו"מ ולצרכי פשרה; קביעת חובת גילוי של מסמכי המו"מ, תוך הסרת החיסיון ההלכתי שקיים בדין, תהיה בבחינת שינוי כללי המשחק היסודיים ביותר שעל פיהם מתנהלים מאז ומתמיד הצדדים הקיבוציים בשוק העבודה הישראלי, וכל זאת בדיעבד, לאחר שהמו"מ כבר הסתיים; לקביעה כזו תהיה השפעה נרחבת ושלילית על יחסי העבודה בישראל, מאחר שהיא תפגע פגיעה אנושה ביכולתם של צדדים ליחסי עבודה באשר הם לקיים מו"מ יעיל ואפקטיבי, ותגרום לניהול מו"מ מתוך עמדה חשדנית ומתגוננת שצופה פני ניהול הליכים משפטיים עתידיים; אין לכל חבר בארגון זכות לקבל תרשומות מישיבות המו"מ או טיוטות ההסכם; חשיפת התרשומות עלולה להרתיע עובדי ציבור מלהעלות על הכתב דברים באופן גלוי ופתוח, ובכך לפגוע בהליך קבלת ההחלטות. דברים אלה נכונים הן לנציגי המדינה במו"מ, ומכוח היקש - לנציגי הר"י במו"מ. לפיכך, יש להחיל את הרציונל שנקבע בסעיף 9(ב)(1) ו- 9(ב)(4) לחוק חופש המידע, התשנ"ח - 1998 שעניינם מידע על מסמכים פנימיים ומידע על מו"מ עם גוף או עם אדם שמחוץ לרשות; לא ניתן לנתק את התרשומות הפנימיות של הר"י מהדיונים הפנימיים שנערכו על ידי הגורמים השונים במדינה. בעניין טיוטות ההסכם הקיבוצי נטען כי אין לגלותן כי הן כוללות הערות כאשר לא ניתן לזהות מי הגורם המעיר, ולכן לא יוכלו לשמש ראייה; הטיוטות אינן רלוונטיות, והטענה כי ניתן ללמוד מהן על הפער בין התקדמות המו"מ לבין הדיווחים שנמסרו לרופאים הועלתה לראשונה בבקשת רשות הערעור, ובכל מקרה הטיוטות הקיימות אף אינן נושאות תאריך ואינן מסודרות כרונולוגית; בעניין טיב ההסכם ותוצאותיו יש לבחון את ההסכם החתום ולא את הטיוטות להסכם; על פירושו של הסכם קיבוצי יש ללמוד מלשון ההסכם הקיבוצי, ורק במקרים חריגים יש לבחון את אומד דעתם של הצדדים העולה מנסיבות העניין; הדרישה לעיין בטיוטות היא "מסע דיג" למסמכים שהתובעים מבקשים לעשות בהם שימוש לניגוח ראשי הר"י; הטיוטות הן מסמכים שחוסים תחת חיסיון מסמכים שהוחלפו במסגרת מו"מ ו/או לצרכי פשרה, וחיסיון זה חל גם כאשר המו"מ הבשיל להסכם; כן נהנות הטיוטות מחיסיון עו"ד לקוח; לעניין גילוי "בקשות ודרישות להעלות נושאים שונים לסדר היום" טענה הר"י כי המסמכים אינם רלוונטיים ומדובר ב"מסע דיג" במסמכיה, ולא ניתן כל נימוק מדוע לא די בהעמדת התמצית לעיון התובעים, ונדרש עיון בהעתקי הפניות לגופן; מה גם, שגילוי העתקי הפניות יפגע בפרטיות הפונים, במיוחד שהפניות כוללות גם התייחסויות לנושאים אחרים שאינם קשורים למו"מ, לרבות נושאים אישיים. לעניין "מסמכים ותרשומות שנוגעים להתנגדויות שהוצגו בפני הר"י להסכם המתגבש" נטען כי מדובר בדרישה רחבה וגורפת, ואינה תחומה בזמן או בנושא, שנועדה לאפשר "דיג מסמכים" פסול; בידי הר"י מצויים מאות פניות בנושא המאבק, ו"חילוץ" פניות (או חלקי פניות) שנוגעים להתנגדויות להסכם המתגבש יטיל על הר"י נטל כבד ובלתי סביר; מה גם שהמסמכים המבוקשים אינם רלוונטיים ואינם דרושים להכרעה בתביעה, וגילויים יפגע בפרטיותם של צדדים שלישיים. טענות המדינה בנוגע למסמכים שנדרשה לגלות הן בעיקרן אותן טענות שהעלתה הר"י בתשובתה. המדינה הדגישה שאין לחייבה לגלות את המסמכים גם בשל העובדה שהגילוי עלול להביא לחשיפת הטקטיקה במשא ומתן, גילוי שעלול לגרום לה נזק ארוך טווח, בהתחשב בעובדה שהיא "שחקן חוזר" בניהול מו"מ מול הר"י ומול ארגוני עובדים אחרים; כן הדגישה המדינה שמדובר בתרשומות פנימיות, שלא אושרו על ידי הגורמים המוסמכים, וחיוב המדינה לגלותן תרתיע עובדי ציבור מלהעלות דברים על הכתב ותעקר מתוכן ממשי את הליך קבלת ההחלטות על ידי הגורמים הרלוונטיים; ההסדר לפיו המסמכים לגביהם נטען חיסיון יועברו לעיונו של בית הדין היה בהסכמת הצדדים, ומכל מקום חלף המועד לערער על ההחלטה בעניין זה. הכרעה לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל החומר שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, ואין מקום למתן רשות ערעור על ההחלטה מושא הבקשה. אקדים ואומר כי סוגיית חובות השקיפות והגילוי של ארגוני עובדים כלפי חברי הארגון, כמו גם הסוגיה של חובת השיתוף של חברי הארגון והיקפה בנוגע להסכמות המתגבשות במהלך מו"מ לכריתת הסכם קיבוצי - אלה סוגיות כבדות משקל, הראויות לדיון. אולם, ההחלטה מושא הבקשה עניינה גילוי מסמכים ספציפי בהליך מסוים, בהתייחס לעילות התביעה בהליך המסוים, והיא אינה המסגרת המתאימה לדיון בסוגיות הרחבות והמורכבות של חובת השקיפות, הגילוי והשיתוף המוטלת על ארגון העובדים. כידוע, השאלה הראשונה אותה יש לבחון בהכרעה בבקשה לגילוי מסמכים היא שאלת הרלבנטיות. בעניין זה קבע בית הדין הארצי בעניין אבנצ'יק [ע"ע 494/06 מדינת ישראל - נציבות המים - קלרק אבנצ'יק (28.3.2007)] כי למבחן הרלבנטיות שני היבטים: ההיבט הצר (או תנאי הסף) וההיבט הרחב. ההיבט הצר (או תנאי הסף) - במסגרתו בוחן בית הדין אם קיימת זיקה ממשית בפועל בין הטענות שבבסיס הבקשה לגילוי מסמכים לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. במסגרת זו על בית הדין לבחון האם מתקיימת זיקה בין המידע המבוקש במסמכים שגילויים מתבקש לבין עילת התביעה; האם קיימת תשתית עובדתית לכאורית לביסוס הטענה שגילוי המידע במסמכים המבוקשים דרוש להוכחת עילת התביעה; מהות הזיקה, לאמור חשיבות גילוי המסמכים להוכחת העילה המשפטית או הפרכתה בהליך העיקרי, ותרומתה לענייניות הדיון המשפטי וקידומו; חשיבות הראיות שגילויין מתבקש, לאור טענות הצדדים כפי שנטענו במסגרת ההליך העיקרי; השלב בו מצוי בירור ההליך העיקרי בעת הגשת הבקשה לגילוי מסמכים. ההיבט הרחב - במסגרתו על בית הדין להידרש לאינטרס הגילוי ומשקלו וכן להשלכותיו של גילוי המידע המבוקש או חיסויו, גם על הציבור ועל צדדים שלישיים. בהקשר זה יבחן בית הדין אם למבקש עניין ישיר, ממשי, ולגיטימי בקבלת חומר המידע; עצמת האינטרס הממשי של המבקש והחשש מפגיעה בזכויותיו המהותיות; מהות הסעד בהליך המשפטי. ככל שמתקיים מבחן הרלבנטיות, על שני היבטיו, על בית הדין להידרש לאיזון הראוי בין זכות הגילוי לבין זכויות ואינטרסים לגיטימיים המוכרים בהלכה כשוללים גילוי, כגון חסיון סטטוטורי, חסיון מכוח המשפט המקובל, וחסיון מכוח ההלכה הפסוקה. במסגרת זו, על בית הדין לשקול האם קיימת דרך חלופית למיצוי זכויותיו של המבקש, שלא על דרך הגילוי. זאת, תוך בחינת נסיבותיו של כל מקרה לגופו [עניין אבנצ'יק; ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ - יהודה פלצ'י (21.9.2010); להלן - עניין מכתשים]. בחינת החלטת בית הדין האזורי וטיעוני הצדדים מעלה כי החלטתו של בית הדין האזורי עולה בקנה אחד עם אמות המידה שנקבעו בפסיקה להכרעה בבקשה לגילוי מסמכים. בכל הנוגע לתרשומות וסיכומים שנערכו במסגרת המו"מ מקובלים עלי הנמקתו של בית האזורי וטיעוני הר"י והמדינה, כי חיוב צדדים להסכם קיבוצי לגלות באופן גורף תרשומות וסיכומי דברים פנימיים שנערכו במסגרת מו"מ עלול להביא לפגיעה ביכולתם של הצדדים לנהל מו"מ קיבוצי יעיל, אפקטיבי, פתוח ובתום לב. זאת ועוד. גם מסמכים שבידי הר"י, בהם נרשמו עמדות המדינה, ובודאי במסמכים של המדינה, יש מידע על "דיונים פנימיים, תרשומות של התייעצויות פנימיות", אשר מוענקת לו הגנה על פי חוק חופש המידע, התשנ"ח - 1998. זאת ועוד. תוצאות הגילוי היא חשיפת מסמכי הר"י למעסיקים ולהיפך, ובכך תיפגע זכותם כצדדים למו"מ לחיסיון המסמכים. מעבר לכך, לנוכח קביעתו של בית הדין האזורי, שעיין במסמכים כפי שהוסכם בין הצדדים, כי התיעוד במסמכים הוא חלקי, ואינו משקף את תוכן הישיבות במו"מ, לא "קיימת תשתית עובדתית לכאורית לביסוס הטענה שגילוי המידע במסמכים המבוקשים דרוש להוכחת עילת התביעה", שכן על יסוד תיעוד חלקי וחסר בית הדין לא יוכל לקבוע ממצאים בנוגע לטענות שהועלו בכתב התביעה. עובדה זו גם משליכה על האיזון הראוי בין האינטרס של התובעים לבין האינטרס של הר"י והמדינה והשלכות הגילוי, דהיינו פוטנציאל הפגיעה בניהול מו"מ חופשי ויעיל בין צדדים להסכם קיבוצי. אשר לטיוטות ההסכם הקיבוצי: אין צורך להידרש במסגרת הליך זה לשאלה אם בכלל ובאיזה נסיבות ניתן להורות על גילוי טיוטות להסכם הקיבוצי, כאשר שנויה במחלוקת שאלת פרשנותו של הסכם קיבוצי, והאם חל על טיוטות הסכם קיבוצי חיסיון עו"ד לקוח או חיסיון מסמכים שהוכנו במסגרת מו"מ. זאת, לנוכח העובדה שבהליך זה מבוקש לגלות את טיוטות ההסכמים הקיבוציים להוכחת עילת התביעה של ייצוג בלתי הוגן. להוכחת העילה של ייצוג בלתי הוגן אין מקום להורות על גילוי טיוטות ההסכם הקיבוצי, הכוללות גם תרשומות פנימיות של הצדדים למו"מ, מאותם טעמים מהם נדחתה הבקשה לעיון בתרשומות וסיכומי דברים מהמו"מ הקיבוצי. אשר ל"בקשות ודרישות להעלות נושאים לסדר היום": ספק רב אם מסמכים אלה עומדים בתנאי הרלבנטיות כפי שנקבעו בפסיקה. מכל מקום, לא שוכנעתי מנימוקי התובעים כי יש הכרח בגילוי הנוסח המלא של הפניות, והחלטת בית הדין האזורי לפיה הר"י תגלה תמצית הפניות מאזנת כראוי בין האינטרס של התובעים לבין האינטרס של הפונים לשמירה על פרטיותם ולבין האינטרס של הר"י. "מסמכים ותרשומות שנוגעים להתנגדויות שהוצגו בפני הר"י להסכם המתגבש": מקובלת עלי הנמקתו של בית הדין האזורי כי מדובר בדרישה מכבידה, וכי אין בגילוי מסמכים אלה כדי לסייע להוכחת התביעה או להועיל להמשך ניהולה. סוף דבר: הבקשה נדחית. התובעים ישלמו לכל אחת מהמשיבות, הר"י והמדינה, שכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ש"ח. אם סכום זה לא ישולם בתוך 30 יום, ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום עד למועד התשלום בפועל. גילוי מסמכיםמסמכיםמשא ומתן