מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא בקשה לסעד זמני - שאלת יחסי עובד מעביד: 1. בפנינו בקשה למתן סעד זמני במסגרתה מבוקש לאסור על המשיבים לממש החלטתם בענין פיטורי המבקשת. הצדדים להליך- 2. המבקשת- ילידת 20.8.1969 אזרחית ותושבת ישראל החלה עבודתה אצל המשיבה 2 , ביום 4.2.09 בתפקיד מנהלת משאבי אנוש. 3. המשיב 1 - (להלן : השב"ס) הינו ארגון הכליאה הלאומי של מדינת ישראל ואמון על אחזקתם של כל הכלואים , לרבות עצורים במתקניו. 4. המשיבה 2 - (להלן: אלעד) עוסקת בפיתוח ושיווק מוצרי תוכנה ומתן שירותים שונים ללקוחותיה . השב"ס הינו אחד מלקוחותיה, בהתאם למכרז שפורסם ע"י החשכ"ל. התשתית העובדתית הלכאורית העולה ממסמכי התיק- 5. בהתאם לצרכיו השונים, רוכש השב"ס שירותים מקצועיים שונים אשר אינם בתחום מומחיותו ובכלל זאת, שירותי מחשוב וטכנולוגיה מאת גופים חיצוניים המתמחים בתחומים אלה. 6. בהתקשרויות המתוארות לעיל פועל השב"ס בין היתר בהתאם למכרזים מרכזיים הנערכים ומפורסמים מעת לעת על ידי מינהל הרכש הממשלתי ,באגף החשכ"ל במשרד האוצר. 7. המכרזים הרלבנטיים לעניינינו הם - מממ 2 -2003 משנת 2003 (להלן מכרז 2003) ומממ 1- 2009 לאספקת שירותי מחשוב למשרדי הממשלה , אשר החליף את מכרז 2003 (להלן- מכרז 2009- צורף כנפסח ב' לתגובת השב"ס). 8. אלעד זכתה במכרזים לעיל ובהתאמה, הופיעה ברשימת הספקים עימם רשאים משרדי הממשלה להתקשר בהתאם לצרכיהם , בתחום שירותי המחשוב ובהתאם לתפקידים המקצועיים המפורטים במכרז. 9. השב"ס התקשר עם המשיבה 2 בהסכם להספקת שירותי מחשוב אשר מכוחו משובצים במתקני השב"ס עובדים מטעם המשיבה 2. (העתק הסכם ההתקשרות צורף לתגובת השב"ס - נספח ג'). 10. מכח התקשרות זו מספקת המשיבה 2 למינהל הטכנולוגיות בשב"ס שירותים שונים כגון: ניהול פרוייקטים, פיתוח תוכנה, ניתוח מערכות מבקרי איכות ועוד. מספרם הכולל של העובדים המשובצים לעבודה מטעם המשיבה 2 במינהל הטכנולוגיות בשב"ס, עומד על 33 עובדים , המבקשת הינה אחת מביניהם. העדים - 11.מטעם המבקשת העידה המבקשת עצמה. מטעם המשיב 1 העיד מר גונדר לי גביזון (להלן- גונדר גביזון). מטעם המשיבה 2 העידה הגב' עו"ד נתנאלה פוגל. (להלן- עו"ד פוגל). עיקר טענות המבקשת- 12. המבקשת שובצה לתפקיד מנהלת משאבי אנוש במנהל הטכנולוגיות לאור עמידתה בדרישות המכרז ובתנאים הנוספים שהציב המשיב 1. אלמלא עמידתה בתנאים ובדרישות הנדרשות לאיוש המשרה, לא היתה המבקשת נבחרת למלא את התפקיד מלכתחילה. 13. על פי הוראות מכרז 2009 , עובדים אשר התקבלו לעבודה על בסיס מכרז 2003, אינם צריכים להיבדק מחדש בהתאם לתנאי המכרז החדש. 14. תפקיד המבקשת התרחב עם השנים ולא פעם קיבלה היא הצעות והמלצות להתגייס לשורות המשיב 1 . 15. לא הודע למבקשת באופן רשמי על דבר הכוונה לפטרה. המבקשת פנתה ביוזמתה , ליועץ המשפטי של המשיב 1 ובררה פשר השמועות בנוגע לעתידה בשב"ס. האחרון אישר כי לכאורה אינה עומדת בתנאי המכרז, על כן נשקלת האפשרות לפטרה. המבקשת הדגישה בפניו כי נותן השירות אשר התקבל על פי מכרז 2003, אינו צריך להבדק בשנית. עוד טענה המבקשת כי גם לפי מכרז 2009 , עומדת היא בדרישות התפקיד. 16. ביום 14.11.12 נקרא תג"ד רום - מנהלה הישיר של המבקשת, לראש מטה השב"ס גונדר גביזון. על פי הידוע למבקשת , באותה שיחה ננזף תג"ד רום ע"י מפקדו והאחרון הורה לפטר את המבקשת לאלתר. 17. בתום הפגישה שלח תג"ד רום מכתב תגובה לטענות שהועלו נגדו ונתן דעתו לפקודה לפטר את המבקשת. כמו כן טען כי נושא התאמת התפקיד למכרז נבדק ונמצא תקין. לטענת המבקשת, ניתן ללמוד מהמסמך אודות שביעות הרצון מתפקודה. חרף האמור במכתב ביום 19.11.12 נודע למבקשת כי המשיבה 2 קיבלה הודעה מהשב"ס על הפסקת עבודתה. המשיבה הבינה ממר מתיא (בעל תפקיד במשיבה 2) כי הוא מתכוון לשלוח תשובה למשיב 1,כי לא ניתן לפטר את המבקשת באופן רטרואקטיבי ויש לקיים הליך שימוע ומתן הודעה מוקדמת של 45 יום. 18. התנהלות המשיב 1 מלמדת כי הליך השימוע אינו רלוונטי כלל בנסיבות מקרה זה, מקום בו השב"ס קיבל החלטה לפטר את המבקשת, בעוד המשיבה 2 איננה אלא גורם מתווך הנעדר השפעה ממשית על ההחלטה לפטרה. 19. החלטת המשיב 1 לבחון מחדש ובאופן רטרואקטיבי האם המבקשת עומדת בתנאי המכרז , ארבע שנים לאחר קבלתה לעבודה ועבודתה בפועל, נובעת משיקולים זרים ופסולים. 20. בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה, המבקשת הינה עובדת המשיב 1 ובין הצדדים מתקיימים יחסי עובד מעביד . 21. למבקשת לא נערך הליך שימוע כלל ,על כן נפגעה פגיעה קשה זכות הטיעון העומדת לה , בפרט משעל המשיב חובות מוגברות מכח המשפט המינהלי. 22. ההחלטה לפטר את המבקשת נובעת ממניעים פסולים וממאבקי כוחות פנימיים במשיב 1 המתנהלים על גבה. 23. המשיב 1 לא פעל באופן דומה כלפי אף אחד מנותני השירותים ובפרט כלפי אלה שהתקבלו במסגרת המכרז בו התמודדה המבקשת , דבר המלמד על חוסר סבירות בפיטורי המבקשת ואפליה פסולה שננקטה כלפיה. 24. צו המניעה מבוקש כדי לשמר את המצב הקיים. אי מתן הצו יסב למבקשת נזק משמעותי ובלתי הפיך, מנגד היה ויינתן הצו המבוקש, למשיבים לא ייגרם כל נזק. עוד נטען כי בחינת שיקולי היושר מטים את הכף לכיוון קבלת הבקשה. עיקר טענות המשיב 1 - 25. בין המבקשת למשיב 1 לא מתקיימים יחסי עבודה שעה שהמבקשת הינה עובדת המשיבה 2. מדובר במשור נפרד מהמערכת ההסכמית עליה חתמו השב"ס והמשיבה 2, אשר עניינה ברכישת שירותים מגורם חיצוני. 26. המבקשת לא עברה תהליך מיון וגיוס לשורות השב"ס , היא אינה כפופה למערכת הנורמטיבית הענפה החלה על הסוהרים ומכאן שאין בסיס לטענתה בדבר היות שב"ס מעסיקה. 27. במהלך החודשים האחרונים, על רקע התרחבות תחומי האחריות והיקף הפעילות של מינהל הטכנולוגיות (להלן- מנ"ט) ועל מנת לבחון האם המשאבים המופנים תואמים את הצורך ומופעלים ביעילות ובהתאם להוראות החוק ונהלי הארגון, הוחלט על ביקורת בנושא העסקת כח אדם אזרחי במנ"ט, על ידי מחלקת הביקורת בשירות בתי הסוהר. 28. במסגרת הביקורת התברר כי התפקיד אותו מבצעת המבקשת בפועל, כאחראית משאבי אנוש אזרחי , אינו מצוי ברשימת התפקידים המפורטים במכרז החשכ"ל. במקביל, נערכה בדיקה על ידי יועמ"ש השב"ס מול אנשי החשכ"ל באוצר ,לעניין תחום עיסוקה של המבקשת. 29. במהלך חודש 8/12 הבהיר היועמ"ש - תג"ד אודי הלוי , לראש מנ"ט - תג"ד ישראל רום , כי התפקיד אותו ממלאת המבקשת אינו תואם את התפקידים בגינם רשאי השב"ס להתקשר על פי מכרזים. בהתאמה, נתבקש תג"ד רום לסיים את ההתקשרות מול המשיבה 2. 30. למבקשת הובהר כי התפקיד המוגדר במכרז הינו תפקיד אחראי פרויקט וכי ניהול המשאב האנושי במנ"ט- אינו תואם את הגדרת התפקיד כאמור במכרז. 31. לאחר שהובהר לגונדר גביזון כי הנחיית היועמ"ש לא בוצעה, פנה במהלך חודש 11/2011 לתג"ד רום בעניינים שונים לרבות בירור בנוגע לתפקיד המבקשת. תג"ד רום הבהיר כי לא פעל מיידית בהתאם להנחיה, לדבריו מטעמי עומס, אך הוסיף וציין כי יפעל בהתאם. 32. ביום 18.11.12 נשלחה אל המשיבה 2 הודעה בדבר הפסקת ההתקשרות ביחס לתפקיד אותו ממלאת המבקשת (נספח ד' לתגובת המשיב 1) . 33. לטענת המשיב 1 , השב"ס רשאי לרכוש שירותים מגורמים חיצוניים, בהתאם לתנאי המכרזים המפורסמים ע"י החשכ"ל באוצר. משנמצא כי במסגרת השירותים הניתנים באמצעות המשיבה 2 , מבוצע תפקיד שאינו תואם את השירותים כהגדרתם במכרז ומשעסקינן בתפקיד אשר אינו מתאים לביצוע באמצעות עובד חברה חיצונית , התקבלה ההחלטה על סיום ההתקשרות עם המשיבה 2 ,בעניין התפקיד אותו מבצעת המבקשת. עיקר טענות המשיבה 2 - 34. מכח זכייתה במכרז נחתם בין המשיבה 2 לשב"ס הסכם למתן שירותים. מכח הסכם זה הוציא השב"ס למשיבה 2 הזמנות , לרבות בקשר לשירותים שניתנו ע"י המבקשת אשר הוצבה לעבודה בשב"ס. 35. בין המשיבה 2 למבקשת נחתם הסכם עבודה אישי ביום 4.2.09 אשר תוקן מספר פעמים, לצורך שיפור תנאי העסקתה. 36. המבקשת קיבלה את שכרה ויתר התנאים הנלווים (לרבות העלאות שכר) מהמשיבה 2 בלבד ולא טענה בשום שלב כי אינה עובדת המשיבה 2. 37. למשיבה 2 אין כל מניעה להמשיך ולהעסיק את המבקשת בשב"ס בתפקידה, אלא שהשב"ס מצא כי יש להפסיק את קבלת השירות באמצעות המבקשת. 38. אין ביכולתה של המשיבה 2 להמשיך ולהציב את המבקשת במשרתה בשב"ס , שעה שלא ניתן לכפות על לקוח לקבל שירות או עובד מסוים .עוד נטען כי אכיפת יחסי עבודה נעשית לעיתים רחוקות ובמשורה. 39. לסיום טענה המשיבה 2 כי מאזן הנוחות נוטה לדחיית הבקשה. דיון והכרעה- 40. בפתח הדיון נדגיש כי כל הקביעות בהחלטה זו, הינן לכאוריות בלבד ואין בהן כדי להשליך על ההכרעה הסופית בתיק העיקרי. ההלכה אשר נקבעה על ידי בית המשפט העליון, באשר למתן סעדים זמניים, אומצה על ידי בית הדין הארצי לעבודה והובאה בדב"ע לג/3-3 מדינת ישראל - מדרכי גנץ פד"ע ד' 161, 164 שם נקבע כדלקמן: "עיקר תכילתם של צווי מניעה זמניים כגון אלה הוא לשמור, כל עוד תלויה בבית - המשפט תובענה בנדון, על מצב הדברים כפי שהוא היה קיים בעת הגשתה; אין בית - המשפט מרשה לאחד מבעלי הדין להביא שינויים במצב ההוא אשר עלול להיות בהם משום השפעה עניינית, כלכלית או משפטית על הדיון בתובענה או על תוצאותיו". 41. לפיכך ,יש לבחון האם הצו המבוקש הינו צו מניעה זמני, כטענת המבקשת. דומה כי הצדק עם ב"כ המדינה אשר לטענתה ,קבלת הבקשה משמעותה שינוי מצב קיים מעיקרו לבר משימורו. משעסקינן בבקשה אשר עניינה בהעסקת המבקשת כעובדת המשיב 1, אין מדובר בבקשה לצו עשה זמני אשר מטרתו לשמר מצב קיים אלא, לשנותו מעיקרו ולרוקן מתוכן את מהות ההליך העיקרי ונפרט. 42. בבקשה אשר בפנינו מבוקש כי בית הדין יכריע סופית בסוגיית היריבות בין הצדדים. בשלב זה, כאשר קיימים סממנים המעידים על קיומה של מערכת יחסי עבודה עם מספר מעסיקים, ולו לכאורה, לא ניתן לקבוע את זהות המעסיק האמיתי. הלכה פסוקה היא כי אין מכריעים בשאלת יחסי עובד מעביד במסגרת הליכים זמניים (ראו: ע"ע1427/04 מד"י- דני רויטמן ואח' ניתן ביום 21.2.05). 43. בהכרעה בשאלה מיהו המעסיק בתבנית העסקה משולשת, בוחן בית הדין בין היתר, את הנתונים מתוכם ניתן ללמוד, האם מדובר בתבנית העסקה אוטנטית שנעשתה משיקולים לגיטימיים או שמא מדובר בהתקשרות באמצעות חברת כח האדם המשמשת כצינור גרידא לתשלום שכר (ראו: ע"ע 410/06 המוסד לביטוח לאומי - פאהום, פס"ד מיום 2.11.08 ; ע"ע 328/07 אטיאס נ' רשות שדות התעופה, פס"ד מיום 10.8.09). עוד נפסק כי ההבחנה בין מיקור חוץ אותנטי לבין הסדר פיקטיבי תיעשה בהתבסס על כלל נסיבות העניין, תוך בחינת תכליתם של דיני העבודה, באופן שאין די לוודא כי העובד קיבל את שכרו וזכויות מגן בסיסיות, אלא השאלה הינה "האם העסקת העובד נגועה ב"פיקציה" והאם מתכונת העסקתו, כפי שהייתה בפועל, פוגעת בדרך כלשהי בזכויותיו או גורעת מהן". (ראו: דב"ע נד/3-96 מ.ב. מחלקת הבנייה של הקיבוץ הארצי בע"מ - חליל עבד אלרחמן עאבד, פד"ע כט 151 (1995) ע"ע 467/08 פימה פאק פרימוזה טריידינג בע"מ - הרבנות הראשית לישראל, מיום 12.7.2010). 44. בענייננו, אין בפנינו נתונים המצביעים כי העסקת המבקשת על ידי אלעד, הינה העסקה פיקטיבית או היוותה צינור לתשלום השכר ולחילופין העסקתה בדרך בה הועסקה, פגעה או גרעה מזכויותיה. 45. יצוין כי המערכת החוזית בין השב"ס לבין חברות חיצוניות מכוחם של מכרזי חשכ"ל , בדבר קניית שירותי מחשוב, הועמדה זה מכבר לבחינה משפטית והוכרה כהתקשרות לגיטימית לקניית שירותים (ראו:עב 2510/09 רוטנברג מיכה - תבונה תעשיות תוכנה בע"מ מיום 11.10.2011; בעניין שירותי מיקור חוץ אותנטי הנקנים ע"י המדינה ראו עב 2726/09 רחמים פורתי - חב' מודיעין אזרחי בע"מ ומדינת ישראל , משרד הבטחון מיום 29.5.12, שם דובר בשירותי אבטחה ובלדרות). 46. ויוסף; אין חולק כי המבקשת מעולם לא התגייסה לשב"ס. אמנם המבקשת טענה בבקשתה כי היו "הצעות והמלצות" (סעיף 15 לתצהיר התובעת) אך "במבחן התוצאה" אין מחלוקת כי דבר זה לא התממש. כמו כן , כאשר נשאלה המבקשת בחקירתה הנגדית האם פעלה כדי להתגייס לשב"ס השיבה כי נכון להיום אין תקנים פנויים ולאור החלטת מספר עובדים שלא לפרוש מתפקידם, התקנים לא התפנו (עמ' 1 לפר שורות 19-25). הנה כי כן, מהאמור לעיל עולה כי לא הוכח לכאורה, כי היו הצעות והמלצות קונקרטיות בעניין זה באופן שגרסת התובעת התפוגגה במהלך הדיון. לא נטען וממילא לא הוכח כי בכל התקופה הרלוונטית לבקשה פנתה המבקשת לגורם כלשהו או לערכאה משפטית בטענה בדבר היותה עובדת שב"ס. הבקשה הועלתה לראשונה במסגרת בקשה זו . 47. על יסוד כל האמור ,קובעים אנו כי מששאלת קיומם של יחסי עובד מעביד הינה שאלה של עובדה ומשפט אשר מקומה, להתברר במסגרת התיק העיקרי - אשר הוגש בימים אלה ולא במסגרת הליכים זמניים, ומשהוכח ולו לכאורה, כי התובעת לא גויסה בשלב כזה או אחר לשרות השב"ס, נשמט הבסיס תחת הבקשה למתן סעדים זמניים כנגד המשיב 1. 48. להשלמת התמונה יצוין כי ב"כ המבקשת הפנה בסכומיו לס"ע 1893-09-11 אליהו יונה- מדינת ישראל ( ניתן ביום 18.7.2012) וביקש ללמד משם לענייננו אנו. שם, התקבלה בקשה לסעד זמני אשר אסר על המדינה וחברת כח אדם להפסיק העסקת המבקש, תוך דיון אגבי במהות המעביד בפועל ויישום מבחני הפסיקה .סבורים אנו כי נסיבות המקרה אינן דומות לענייננו אנו. נקודת המוצא שם, היתה כי מדובר בהתקשרות לאספקת כח אדם ומכוחה הועסק המבקש תקופה העולה על 11 שנים ע"י חברות משתנות. לפיכך ובנסיבות שם נבחנה העסקת המבקש , כבר בשלב הזמני, בהתאם להוראת חוק העסקת עובדים ע"י קבלני כ"א, התשנ"ו- 1996. בית הדין ציין כי " לאור הוראות חוק העסקה על ידי קבלני כ"א, בית הדין אינו נדרש במסגרת הצו הזמני לדון בשאלות מסובכות של סטטוס, אלא רק בשאלות עובדתיות של סוג השירות שניתן על ידי המבקש, ועל כן, אין כל קושי או בעייתיות לדון בעניינים אלו במסגרת תיק זמני". נוכח התשתית העובדתית שהונחה בפנינו בשלב זה, באנו לכלל מסקנה כי העובדות נשוא ההליך דנן אינן מתאימות לנסיבות פרשת אליהו יונה -מדינת ישראל . על כן, לא מצאנו טעם ממשי לחרוג מהכלל על פיו שאלת קיומם של יחסי עובד מעביד לא תידון במסגרת הליך זמני. 49. בהתייחס למשיבה 2 - שוכנענו כי מדובר בבקשה המקדימה את זמנה, שעה שב"כ הנתבע הבהיר בסיכומיו כי המבקשת ממשיכה לקבל את שכרה מהמשיבה וטרם זומנה לשימוע לעניין סיום העסקתה. 50. זאת ועוד.לאור טענות הצדדים והראיות אשר הובאו בפנינו ומבלי לקבוע עמדה באשר לתובענה העיקרית, סבורים אנו כי המבקשת לא הרימה את הנטל המוטל עליה לצורך קבלת הסעד המבוקש - לעניין הנסיבות שהובילו לסיום ההתקשרות עימה ונבהיר. 51. המבקשת טוענת כי הנסיבות שהובילו להחלטה לפטרה נתקבלו משיקולים שאינם ענייניים , ממניעים פסולים ומפלים הנובעים ממאבקי כוחות פנימיים. 52. גונדר גביזון העיד בתצהירו, כי על רקע התרחבות תחומי האחריות והיקף הפעילות של המנ"ט ביקש ממחלקת הביקורת לקיים ביקורת במנ"ט בנושא העסקת כח אדם אזרחי. הביקורת לא עסקה במבקשת דווקא . במסגרת הביקורת נמצא כי התפקיד אשר מבוצע ע"י המבקשת, אינו בגדר התפקידים המפורטים במכרז, אשר עניינו ברכישת שירותי מחשוב ולא ברכישת שירותי ניהול כח אדם. כן התברר כי הכשרת המבקשת איננה בתחום המחשוב אלא בתחום משאבי אנוש. עוד העיד כי במקביל, נערכה בדיקה על ידי יועמ"ש השב"ס מול אנשי החשכ"ל באוצר בנושא העסקת המבקשת . הבדיקה העלתה כי התפקיד אותו ביצעה המבקשת בפועל אינו מהווה חלק מהשירותים נשוא המכרזים ולא ניתן לרכוש שירות מסוג זה מגורם חיצוני (ראה סעיפים 17-18 לתצהיר גונדר גביזון). גונדר גביזון חזר על דברים אלה בעדותו בפנינו (ראו עמ' 9 לפר שורות 11-21). 53. עמדת השב"ס מתיישבת לכאורה עם המסמכים המונחים בפנינו לרבות הוראות המכרז והסכמי ההתקשרויות בין המשיבים. מהוראות המכרז (צורף כנספח ב' לתגובת המדינה) אשר עניינו בהספקת שירותי מחשוב למשרדי הממשלה, לרבות השב"ס, רשאי השב"ס לרכוש אך ורק תפקידים המוגדרים בנספח א' למכרז. 54. עיון בנספח א' למכרז מלמד כי שורת התפקידים כוללת בין היתר את התפקידים הבאים: אחראי מערכות מידע/פיתוח, אחראי טכנולוגיות תשתיות, אחראי תפעול/הטמעה, אחריא הבטחת מידע, אחראי מתודולוגיה אינטגרציה , אחריא פרויקט , ראש צוות / אחראי יישום- מנתח מערכות , מפתח תוכנה וכדומה. הנה כי כן ,כל התפקידים ענינם בתחום השירותים של המכרז קרי, שירותי מחשוב ונותני שירותים בתחומי טכנולוגיות המידע והתקשוב במשרדי הממשלה. 55. על יסוד כל האמור לעיל, סבורים אנו כי בשלב לכאורי זה לא נפל פגם בהתנהלות המשיב 1. לא הוכח כי ההחלטה על פיטורי המבקשת נבעה משיקולים זרים, ונמצא לכאורה עיגון במסמכי המכרז כמו גם במסמכי ההתקשרות. מכל מקום לא מדובר במקרה בו שקול הדעת של הרשות איננו עומד בקריטריונים מינהליים כגון החובה לפעול בתום לב בהגינות בסבירות ובמסגרת הסמכויות שהוענקו לה על פי דין. (ראו:ע"ע 1123/01 בית ספר תיכון עירוני כיח בת"א יפו- יצחק צויזנר (פד"ע לו 438). בהקשר זה נציין כי לא מצאנו לקבל את טענות המבקשת, בדבר ניהול "מלחמה על גבה" , בין גונדר גביזון לבין תג"ד ישראל רום - מנהלה הישיר. מדובר בטענות שלא הובאה לגביהן בדל של ראיה ודי בכך כדי לדחותן. נוסיף כי מקובלת עלינו עמדת המשיב 1 כי מעצם טיבו וטבעו של תפקידו של גונדר גביזון כאחראי על מנ"ט נתונה לו סמכות ניהולית להנחות את הכפופים לו, לרבות מתן הנחיות לתג"ד רום. 56. להשלמת התמונה נציין כי המבקשת טוענת כי בהעדר דוח ביקורת כמו גם העדר חוות דעת בכתב, אין תימוכין ואף לא ראשית ראיה לטענות השב"ס. לא מצאנו לקבל טענה זו בשים לב לעובדה כי הגרסה בתצהירה, ביחס לאירועים שהובילו להחלטה על פיטוריה לרבות פנייתה אל היועמ"ש והתכתובת ביניהם עולה בקנה אחד עם תאור האירועים שהוצג ע"י גונדר גביזון. כמו כן עדותו של גונדר גביזון באשר לתהליך קבלת ההחלטה בדבר סיום ההתקשרות עם המשיבה 2 בהתייחס למבקשת, היתה עקבית אחידה וקוהרנטית ולא נסתרה. 57. עוד טענה המבקשת כי תפקידה מוגדר כ"אחראי פרויקט" על כן היא באה בגדר הוראות המכרז החדש (2009). שאלת פרשנות המונח "אחראי פרוייקטים" ראוי כי תתברר בהליך העיקרי אולם ,בהתאם לשלב בו נמצאים אנו ונוכח הראיות אשר נפרשו בפנינו ,דומה כי ראוי לפרש את המונח על פי הקשרו, בהתאם לכותרת המכרז, להוראותיו, לשורת התפקידים המנויים בו, לחברות שניגשו אליו וכיוצ'. לאור האמור מתקשים אנו לקבל את טענת המבקשת כי ניהול המשאב האנושי במנ"ט בא בגדר "פרוייקט" שעניינו בהספקת שירותי מחשוב. בנוסף תפקיד אחראי פרויקט מצוי תחת אשכול 2: מערכות מידע, ודורש נסיון בתחום ניתוח מערכות של 5 שנים וניהול פרויקטים מעל שנתיים ולא בענייני כח אדם. 58. עוד טענה המבקשת כי בהתאם לייעוץ משפטי שניתן לה ע"י יועצת משפטית של המשיבה 2, עובדים אשר התקבלו על בסיס המכרז הישן (2003) אינם צריכים להיבדק מחדש לאור תנאי המכרז החדש (2009). ראשית נבהיר כי הטענה נטענה ללא כל ביסוס ומטעם זה בלבד ראוי היה לדחותה. כמו כן, מקובלת עלינו עמדת המשיב 1 כי עצם החריגה מהוראות המכרז למשך פרק זמן ממושך ,אין בה לכשלעצמה להכשיר את המשך החריגה בפרט לאור עמדת מחלקת הביקורת והיועץ המשפטי בשב"ס. 59. אשר לטענת המבקשת כי השב"ס טוען טענות חלופיות סותרות וכי בעדותו העלה גונדר גביזון גרסה חדשה, שהינה בגדר הרחבת חזית ומלמדת כי אין ולו בדל של אמת בטענות המקוריות שנטענו ע"י השב"ס. לא ראינו לקבל את טענת המבקשת בהקשר זה. עיון בפרוטוקול הדיון מלמד כי דבר לא השתנה בגרסת השב"ס, ומכל מקום לא שוכנענו כי מדובר בטענות חדשות ושונות שעניינן בהתייתרות תפקיד המבקשת. גונדר גביזון העיד והשיב לשאלות בענין ביצוע העבודה אשר בוצעה על ידי המבקשת (ראה עמ' 4 לפרוטוקול שורות 12-19). תשובות אלה אינן סותרות את העמדה העקרונית של השב"ס, אלא מבהירות כי טיעון זה לא עמד בשום שלב כבסיס להחלטה שהובילה לפיטוריה. 60. משלא מצאנו לקבוע בשלב זה כי מתקיימים יחסי עבודה בין המבקשת למשיבה 1 איננו מתייחסים לאופן סיום עבודתה והחובה לערוך שימוע טרם פיטוריה. שאלה זו תוכרע במסגרת ההליך העיקרי ולאחר קביעת זהות המעביד. 61. מאזן הנוחות- לא נעלמו מעינינו טענות המבקשת כי מאזן הנוחות נוטה באופן בולט לטובתה וכי ככל שתיושם ההחלטה לפטרה תמצא עצמה מחוץ למעגל העבודה . עם זאת, שוכנענו כי הנזק העלול להיגרם לשב"ס ככל שיינתן הסעד הזמני אשר משמעותו קביעת קיום יחסי עבודה במסגרת ההליך הזמני, יגרום לנזק משמעותי למשיבה הגבוה מהנזק העלול להיגרם למבקשת. מהתשתית הראייתית הלכאורית שהוצגה בפנינו על פיה ההתקשרות בין המשיבה 2 לשב"ס הינה התקשרות בשני מישורים שונים, שאינה מאפשרת רכישת שירותי של ניהול משאב אנושי מחברה חיצונית, כמו גם לאור העובדה שהגורמים המקצועיים (מחלקת הביקורת והיועץ המשפטי) הביעו עמדתם כי אין לאפשר את המשך ההתקשרות כפי שנעשתה עד היום, באנו לכלל מסקנה כי לא הוכח כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת. 62. לאור הטעמים אשר פורטו לעיל, הבקשה נדחית. המזכירות תזמן הצדדים לדיון מקדמי ביום 7.3.13. שעה 12:30. 63. בשם לב לתוצאה אליה הגענו ולפנים משורת הדין, אין צו להוצאות. סעד זמנייחסי עובד מעביד