מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא בקשה להוצאת ראיות מהתיק: 1. במסגרת תביעה כספית לתשלום הסך של 50 מיליון ₪, (לצרכי אגרה), הגישה הנתבעת את הבקשה נשוא ההחלטות: הראשונה, להוצאת ראיות של התובעת מתיק בית המשפט, ובין אלה, חוות דעת מומחים וכן תצהיר מטעמה של התובעת (בקשה 20) והשנייה, לגילוי מסמכים ספציפיים ועיון בהם (בקשה 22). 2. הואיל ובעבר ניתנו על ידי החלטות ביניים מפורטות, (מיום 3.7.11 ו- 4.12.11), במסגרת הליכים מקדמיים, לא ראיתי צורך לשוב ולחזור על מלוא השתלשלות האירועים ודי אם אציין את עיקרי הסכסוך שבין הצדדים. התובעת, (להלן: "קל בניין") הקימה את מחלף "עין תות" במקטע 18 של כביש חוצה ישראל (להלן: "הפרויקט"), בהתאם למכרז בו זכתה, עבור הנתבעת (להלן: "חוצה ישראל"). לטענת קל בניין, נגרמו לה נזקים כבדים כתוצאה מכך שחוצה ישראל הפרה את ההסכם לביצוע הפרוייקט (להלן: "ההסכם"). בין יתר ההפרות, אי תשלום המגיע לקל בניין, לטענתה, עבור המשאבים שנאלצה להשקיע לאור הגדלת היקף הפרויקט, כמו גם כתוצאה מהתארכות תקופת ביצוע הפרויקט. לאחר הליכים מקדמיים, הוגשו ראיות קל בנין, הכוללות גם חוות דעת של מומחים שונים מטעמה. אדון בכל אחת מהבקשות. הבקשה להוצאת ראיות 3. חוצה ישראל טוענת שיש להוציא מתיק בית המשפט שלוש מתוך ארבע חוות דעת המומחים שהוגשו בתיק מטעם קל בניין: חוות הדעת של פרופסור ירון זליכה (להלן: "זליכה"), העוסקת בפרשנות הכלכלית - עסקית - חשבונאית של סעיפים שונים של ההסכם; חוות הדעת של מר גילי אבישי (להלן: "אבישי"), העוסקת בניתוח לוחות זמנים בפרויקט; חוות הדעת של רוה"ח מר יעקב שחר (להלן: "שחר"), שעניינה עלויות תקורה ישירה ועקיפה ובשיעור הרווחיות הגולמית הממוצע של קל בניין בתקופת ביצוע הפרויקט. כן מבוקש להוציא את תצהירו של מר פהאום ניזאר, ששימש כמנהל פרויקט מטעם קל בניין (להלן: "תצהיר פאהום"). לחלופין, מבוקש למחוק חלקים מתצהיר פאהום וכן חלק מסעיפי חוות הדעת של זליכה. 4. עיקר עמדת חוצה ישראל הבקשה מושתתת בראש וראשונה על טענת חוצה ישראל כי חוות הדעת של אבישי ושחר וכן תצהיר פאהום, נסמכים על ראיות שגילויים התבקש על ידי חוצה ישראל במסגרת ההליכים המקדמיים, אך קל בניין סירבה לחשוף אותם. מסמכים אלה גולו, למעט חלק מסוים, רק במסגרת שלב הראיות, ולא ניתן לעמדת חוצה ישראל להכשיר את המחדל של אי גילוי המסמכים בדיעבד, רק בעת הגשת הראיות, וכקבוע בתקנה 114א' לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"). חוצה ישראל מפנה להלכות שהורו כי במקרה בו אי גילוי המסמכים נעשה במכוון ובזדון, לא יאפשר בית המשפט את הגשתם של אלה באיחור. לעמדת חוצה ישראל, די גם אם הצד השני נהג בחוסר תום לב או אם מדובר במחדל ברמה גבוהה, עת לא גילה את המסמכים, כדי למנוע ממנו את הגשתם באיחור, ואף אם אין התנהגותו מגיעה לכדי זדון. באשר לחוות דעת אבישי, נטען כי הראיות שלא גולו לעמדת חוצה ישראל ועליהן נסמכת חוות הדעת, הם קבצי לוחות זמנים לביצוע הפרוייקט ועדכונם, שנערכו במתכונת של קבצים אלקטרוניים (MPP) (להלן: "הקבצים"), זאת בהבדל מקבצים קשיחים של לוחות הזמנים אשר נמצאים ברשות חוצה ישראל. לעמדת האחרונה, הקבצים התבקשו בשלבים המקדמיים של ההליך, אך קל בניין טענה כי אלה אינם מצויים ברשותה, ולא אותרו על ידה. רק במועד מאוחר יחסית, ביום 25.3.12, הודיעה קל בניין במכתב שנלווה לתצהירים ולחוות דעת מטעמה כי הקבצים אותרו במחשב ישן ולפיכך יש לראות בהם כחלק מתצהיר גילוי המסמכים מטעמה. לעמדת חוצה ישראל, אין לקבל את עמדת קל בניין, במיוחד שהיא לא הבהירה מדוע לא העבירה את הקבצים לחוצה ישראל מיד עם איתורם אלא רק עם הגשת ראיותיה. הגם שנראה כי אלה היו מצויים אצל קל בניין במשך תקופה לא קצרה, ולמצער מאז שהומצאו למומחה אבישי לצורך מתן חוות דעתו וכל זאת למרות החשיבות הרבה שייחסה להם חוצה ישראל. באשר לחוות הדעת של המומחה שחר, נטען על ידי חוצה ישראל כי היא מבוססת, בין היתר, על הדוחות הכספיים של קל בניין, אשר גילויים התבקש כבר במסגרת ההליכים המקדמיים (להלן: "הדוחות הכספיים"). הבקשה לגלותם נדחתה שכן לעמדת קל בניין, הדוחות הכספיים המבוקשים אינם רלבנטיים למחלוקת שבין הצדדים ובנוסף חוסים תחת סוד מסחרי. אמנם, ביום 3.4.12 במסגרת חילופי מסמכים, הועברו לחוצה ישראל המסמכים, אשר לעמדת קל בניין, המומחה שחר הסתמך עליהם לצורך חוות דעתו, אך לטענת חוצה ישראל אין באלה כדי לענות על מלוא הדרישה, שכן הדוחות הכספיים שגולו מתייחסים רק לחלק מהשנים הרלבנטיות ולא לכל השנים. עוד נטען כי לא הועברו כל העמודים של הדוחות הכספיים שנמסרו. משכך, טוענת חוצה ישראל כי יש לחייב את קל בניין להמציא לה את מלוא הדוחות הכספיים, ועל מנת שיתאפשר בידה להתייחס בצורה שלמה ומהותית לחוות הדעת של שחר. באשר לחוות דעתו של זליכה נטען כי המדובר בחוות דעת משפטית הכרוכה והמשלבת עדויות עובדתיות של המומחה, עד כי אין לראותה כחוות דעת כמשמעה בתקנות וכמות שפורש בהלכה. לטענת חוצה ישראל, במסגרת חוות דעתו, מנתח זליכה סעיפים שונים של חוזה המדף הקבלני ששימש כבסיס להסכם, ושל התוספת לשינויים לו, באמצעות כלים משפטיים, הגם שהוא מנסה להציג זאת תחת כסות של פרשנות חשבונאית או כלכלית, ומשכאן אין היא יכולה להוות חוות דעת של מומחה. עוד טוענת חוצה ישראל כי במסגרת חוות הדעת, מתייחס זליכה לנסיבות שונות בקשר עם ניסוח חוזה המדף המהווה חלק ממסמכי המכרז ואשר, לדבריו היה מעורב בניסוחו, על בסיס האמור, בוחן את הפרשנות שמעניקה חוצה ישראל לחוזה ומתייחס לכוונת מנסחיו. לטענת חוצה ישראל לא ניתן לשלב אמירות שכאלה במסגרת חוות דעת מומחה, וככל שהייתה מעוניינת בכך, הייתה קל בניין צריכה להגיש תצהיר של זליכה. משכך, ובהתאם לסעיף 57ב' לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א - 1971 (להלן:"פקודת הראיות") וההלכה הפסוקה, יש לעמדת חוצה ישראל, להורות על הוצאת חוות הדעת של זליכה מתיק בית המשפט ולמצער יש למחוק עשרות סעיפים הימנה. באשר לתצהיר פאהום, נטען כי חלקים נרחבים הימנו נשענים על מסמכים שלא גולו במסגרת הליכי גילוי המסמכים כמו גם על חוות הדעת השונות, אשר על כן חוצה ישראל עתרה למחיקתם. בנסיבות אלה, עותרת חוצה ישראל למחיקתו של תצהיר פאהום ולחלופין למחיקת סעיפים שונים מהתצהיר וכמפורט בסעיף 74 לבקשה ובהתאם לדוקטרינת "העיפרון הכחול". 5. עיקר עמדת קל בנין בתגובתה הנתמכת בתצהירו של מר עידן גוטמן, המשמש כמנכ"ל קל בנין נטען על ידי האחרונה כי הסעד של מחיקת תצהיר וחוות דעת מומחים, הינו צעד קיצוני שבית המשפט לא ייעתר לו על נקלה, תוך שמפנה להלכות פסוקות בעניין, וזאת יעשה רק בנסיבות חריגות שלא התקיימו במקרה בו עסקינן. זאת ועוד, לעמדת קל בניין, בית המשפט אינו נוהג להורות על מחיקת כתב הטענות על יסוד תקנה 114א' לתקנות, ויש לכל היותר לנקוט בסנקציה של אי הגשת המסמכים. קל בנין אף מסתייגת מטענת חוצה ישראל בסעיף 68 לבקשה, בקשר עם מחיקת כתב התביעה לפי שלדידה, לתקנה 122 לתקנות אין תחולה בבקשה הנוכחית, ושלפי ההלכה הפסוקה ייעשה בסעד זה שימוש זהיר ומדוד. חוצה ישראל סבורה כי התנהלה בתום לב, ולא ניתן לייחס לה רמת מחדל גבוהה בקשר עם אי גילוי המסמכים הרלבנטיים. באשר למחיקת חוות הדעת של אבישי טוענת קל בנין כי חוצה ישראל נתפסה לכלל טעות, שכן הקבצים נמסרו לחוצה ישראל בהתאם למועד שנקצב לשם כך על ידי בית המשפט. זאת ועוד, לעמדת קל בניין הקבצים אינם בגדר "ראיה מפתיעה" מאחר והעתקים מודפסים שלהם נמסרו לחוצה ישראל כבר במהלך ביצוע הפרויקט ובמסגרת הליכי גילוי המסמכים. אשר על כן, לטענתה, לא נגרם לחוצה ישראל כל נזק כתוצאה מהעיתוי בו נמסרו לה הקבצים. באשר לחוות הדעת של שחר נטען כי המומחה הסתמך בחוות דעתו על דוחות רווח והפסד של קל בניין ועל כרטסת הנהלת חשבונות הרלבנטית לתקורת האתר, ולא כפי שנטען על ידי חוצה ישראל כי המומחה הסתמך על דוחותיה הכספיים אשר, לעמדתה, אינם רלבנטיים למחלוקת שבין הצדדים כמו גם חוסים תחת חיסיון מסחרי. קל בניין אף טוענת כי המקום לברר את טענות חוצה ישראל בהקשר זה הוא במסגרת שמיעת הראיות. קל בניין דוחה את הטענות לפיה חוות דעתו של זליכה כוללת גם חוות דעת משפטית, וכן שהיא טומנת בחובה גם חלקים המהווים עדות בדבר נסיבות עובדתיות. לעמדתה, חוות דעתו של זליכה קשורה בקריטריונים והשיקולים הכלכליים, עסקיים וחשבונאיים שלאורם יש לבחון את ההסכם שבין הצדדים, לרבות אופן חישוב דרך התשלום לקל בניין, וכפי שהגדיר זאת בחוות דעתו. קל בנין מוסיפה כי זליכה לא היה מעורב מטעמו של מי מבעלי הדין בהתרחשות האירועים אליהם הוא מתייחס בחוות דעת. זאת ועוד, לעמדתה, אפילו יש בחוות הדעת אמירות שמקורן בעובדות הידועות לזליכה מידיעה אישית, אין בכך כדי לחייב את המסקנה כי יש להורות על הוצאתה מתיק בית המשפט, תוך שמפנה בעניין זה לע"פ 5582/09 פלוני נ' מדינת ישראל (ניתן ב 20.10.10). גם בהקשר זה טוענת כי ממילא המסגרת הנורמטיבית לדיון, אינה בקשר עם מחיקה של חוות הדעת כי אם במסגרת מתן הדעת למשקלה של חוות הדעת הרלבנטית. באשר לטענה בדבר מחיקת תצהיר פאהום, טוענת קל בנין כי התצהיר אינו מבוסס באופן ישיר על המסמכים המדוברים, כי אם על חוות דעת המומחים שהוגשו מטעמה של קל בניין, ויש לדחות את הבקשה בהקשר זה. 6. בתשובתה חוזרת חוצה ישראל על האמור בבקשה ומוסיפה כי קל בנין נמנעה מלהתייחס לטענותיה בקשר עם האיחור שבהמצאת המסמכים. עוד מוסיפה חוצה ישראל וטוענת כי תשובתה של קל בנין בקשר עם המצאת הדוחות הכספיים אינה ממין העניין, לפי שבניגוד לטענתה, דוחות הרווח והפסד מהווים חלק בלתי נפרד מהדוחות הכספיים. חוצה ישראל מוסיפה כי קל בניין פועלת באופן סלקטיבי ומחליטה על דעת עצמה מהם העמודים מכלל הדוחות הכספיים הרלבנטיים אותם יש לגלות, ואלה למעשה משרתים רק את טענותיה. בהקשר זה טוענת חוצה ישראל כי כתוצאה מהתנהלותה של קל בניין והימנעותה מלמסור את הקבצים הרלבנטיים לרכיב משמעותי בתביעה הוא נושא לוחות הזמנים נגרמו ונגרמים לה נזקים כבדים הקשורים בהכנת התצהירים ובהיערכות לניהול הגנתה. לפיכך גורסת חוצה ישראל כי מתקיימים התנאים הקבועים בתקנות להורות כי קל בניין לא תוכל להסתמך על המסמכים שלא גולו במסגרת הליך הגילוי, לפי שהמחדל נגרם לדידה, בזדון ובמתכוון ומבלי שניתן הסבר סביר למחדל. 7. אציין כי קל בנין ביקשה כי יותר לה להשיב לתשובה לתשובה, אך לא ראיתי מקום להיעתר לבקשתה. כל אחד מהצדדים שטח בהרחבה, מעל ומעבר, את טענותיו, אף אחד מהצדדים לא ביקש דיון בבית המשפט לרבות חקירה על תצהיר, ומשכך הבקשה שלמה וניתנת להכרעה, ומבלי שנפגעה זכות דיונית של מי מהצדדים. דיון והכרעה 8. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות בכל הקשור להוצאת חוות הדעת של אבישי ושחר, ואף אין מקום להורות על הוצאת חלק מהאמור בהן, ואפרט. 9. תקנה 112 לתקנות מסדירה את נושא הליך גילוי המסמכים שבין הצדדים. תקנה 114א' לתקנות מסמיכה את בית המשפט להטיל סנקציה חמורה על צד שלא מילא חובתו בקשר עם גילוי המסמכים, לאמור: "בעל דין שאינו מגלה מסמך שיש לגלותו לפי תקנה 112 או שאינו נענה לדרישה לפי תקנה 114, לא יהיה רשאי להגיש את המסמך כראיה מטעמו באותה תובענה, אלא ברשות שנתן בית המשפט לאחר שנוכח כי היה לבעל הדין הצדק סביר למחדלו; הרשה בית המשפט את הגשת המסמך, רשאי הוא להורות בכל הנוגע להוצאות או לענינים אחרים." התקנה מותירה אפוא שיקול דעת בידי בית המשפט, להתיר את הגשת המסמך הגם שלא גולה במסגרת ההליכים המקדמיים, וזאת לאחר בחינת התנהלות אותו הצד ותוך שרשאי בית המשפט לחייבו בהוצאות. כל אחד מהצדדים מפנה לפסק דיני בתיק רע"א 26917-09-10 אב-גד מערכות נ' ELECTRONIC RCO (ניתן ביום 6.3.11). באותו מקרה, נדונה השאלה אימתי יורה בית המשפט על הוצאת ראיות מחמת שאלה לא גולו במסגרת הליך גילוי המסמכים. לטעמי על בית המשפט, לנקוט במשנה זהירות בהפעלת סמכותו להורות על הוצאת הראיות מחמת אי גילויין, וכי שומה על בית המשפט להביא בחשבון מספר אבני בוחן בבואו להכריע בסוגיה דנא. בין השיקולים הם: חשיבותם של המסמכים להליך והאם יש בגילויים כדי לתרום לחשיפת האמת. עוד יש לתת את הדעת לשאלה מדוע לא גולו, כאשר לעניין זה יש לשקול האם אי גילוי המסמכים נעשה בזדון ובמכוון שאז אין להיעתר להגשת המסמכים, בהבדל ממצב שבו אי הגילוי נבע ממחדל ואינו נגוע בחוסר תום לב היורד לשורשם של דברים, שאז הנטייה תהיה לאפשר את הגשתם. עוד יש ליתן את הדעת לנזק שעלול להיגרם לצד שכנגד ככל שתתאפשר הגשת המסמכים במתכונת הזו, והאם עסקינן בנזק בר פיצוי. יש להביא בחשבון גם את עיתוי הגשת המסמכים ביחס לשלבי בירור ההליך, שכן ככל שמדובר בשלב מתקדם של ההליך ובמיוחד האם הוגשו ראיות ונחקרו העדים, הנטייה תהיה שלא לאפשר את הגשתם, ולהפך. מן הכלל אל הפרט: 10. בפתח הדברים אציין כי הואיל ובסופו של דבר, מרבית המסמכים, למעט הדוחות הכספיים, הומצאו לחוצה ישראל, ועוד בטרם זו נדרשת להגיש את ראיותיה, אזי יש לנקוט בגישה זהירה של הימנעות במידת האפשר, מהסעד הדרסטי של הוצאת חוות הדעת ותצהיר פאהום. בהקשר זה יש להביא בחשבון שאם תתקבל הבקשה והראיות יוצאו מתיק בית המשפט, יגרם לקל בניין נזק חמור במידה ניכרת לעומת הנזק שייגרם לחוצה ישראל אם הראיות תשארנה, לפי שאלה כבר מצויות בידה, ויש ביכולתה להתייחס להן. לכל היותר ניתן לפצות את חוצה ישראל בהוצאות בגין המחדל של קל בניין, ככל שקיים, בגין אי גילוי המסמכים, שהינו סעד פחות חמור. גישה זו גם תואמת את הדוקטרינה שקנתה לאחרונה אחיזה, לפיה הנטייה של בית המשפט לשלול את קבילותה של ראיה הולכת ופוחתת, וככל שדבק דופי בראייה, בית המשפט ייתן לכך ביטוי בייחוס המשקל שייתן לה, גם ביחס לשלל הראיות. אבחן באופן פרטני את כל אחת מהראיות שמבוקש להוציא: 11. חוות הדעת של אבישי כאמור, הקבצים שהמומחה אבישי מתייחס להם בחוות דעתו, כבר הומצאו לחוצה ישראל. לטעמי, לא הוכח כי קל בנין פעלה בזדון ובמתכוון עת נמנעה במסגרת הליכי הגילוי, לחשוף את הקבצים. לעמדת קל בניין שלא נסתרה, הקבצים לא אותרו על ידה, אלא רק סמוך להכנת הראיות. בהקשר זה, אפנה לתצהיר של מנכ"ל החברה, מר עידן גוטמן, בו נאמר שהקבצים התגלו רק במסגרת בדיקה שבוצעה לאחרונה על ידה. קל בניין אף הבהירה שבעת מתן תצהיר גילוי המסמכים שניתן על ידי פהאום מטעמה בו הוצהר כי ניסיונותיה של קל בניין לאתר את הקבצים לא הסתייעו, היתה נכונה לשעתה. לא התבקשה חקירתו של מר גוטמן ואף לא של פהאום, והאמור בתצהיריהם לא נסתר. משכך, יש לקבל את הטענות האמורות בהם כנכונות לגופן, ולמצער לשלב זה של ההליך וממילא לא ניתן לקבוע כי התנהלות קל בניין היתה נגועה בזדון או בחוסר תום לב קיצוני. לא התעלמתי מטענתה של חוצה ישראל בסעיף 10 לתשובתה לפיה קבלת המסמכים רק עתה גורמת לה לנזק כבד, לפי שיש בכך לטענתה כדי להעמידה בסד זמני וכלשונה: "בלתי אפשרי להגשת ראיותיה". לא ראיתי לקבל את הטענה ממספר טעמים. ראשית, המסמכים הועברו לידיה של חוצה ישראל כבר עם הגשת ראיות קל בניין, ותוך פרק הזמן שנקצב זה מכבר לצורך גיבוש והגשת הראיות. שנית, הקבצים המודפסים של לוחות הזמנים הועברו לידי חוצה ישראל בזמן אמת ולמצער סמוך להליכי הגילוי שבין הצדדים ולכן הקבצים האלקטרוניים אינם בבחינת "ראיה מפתיעה". חוצה ישראל לא הצביעה על כל פער או הבדל, ודאי שלא הבדל משמעותי, בין הדוחות המודפסים של לוחות הזמנים לבין הקבצים האלקטרוניים, ולמצער לא הצביעה על הבדלים ניכרים, גם בהתחשב בזמן הקצר שעמד לרשותה לצורך הכנת הבקשה נשוא ההכרעה אחרי קבלת התצהיר וחוות הדעת ועיון בהם. בהקשר זה, לא התעלמתי מסעיף 22 לתשובה שם ניסתה להסביר חוצה ישראל, כי העיבוד של נתונים המופיעים בקבצי המחשב נוח לאין שיעור מעיבודם על דרך של העתקים מודפסים אך בכך אין כדי לבסס את הטענה בדבר נזק שאינו בר פיצוי, ובודאי שאינו שקול כנגד הוצאת חוות הדעת של אבישי. לכל היותר, ניתן יהיה להאריך את המועד להגשת ראיותיה של חוצה ישראל, אם אכן תידרש לאורכה. לכן, דין בקשת חוצה ישראל למשיכת חוות הדעת של המומחה אבישי, להידחות. 12. חוות הדעת של שחר כאמור חוצה ישראל עותרת למשיכת חוות הדעת של שחר העוסקת בתקורה העקיפה והישירה של קל בנין במהלך תקופת ביצוע הפרויקט והשלמתו וכן שיעור הרווח הגולמי של קל בנין בתקופת ביצוע הפרויקט. בשונה מחוות הדעת של אבישי, בעניינה של חוות הדעת של שחר, לא הומצאו כל המסמכים הדרושים, וכוונתי למלוא הדוחות הכספיים של קל בנין, ולשוני זה יש השפעה על ההכרעה כמפורט להלן: ככלל, הטעמים ביסוד מסקנתי לפיה אין להיעתר להוצאת חוות הדעת של אבישי יפים גם לעניין חוות הדעת של שחר, בהבדל אחד וזאת נוכח אי גילוי מלוא הדוחות הכספיים. לא ראיתי לקבל את טעמיה של קל בניין לפיהם אין להעביר לידי חוצה ישראל את דוחותיה הכספיים כפי שהתבקש על ידי האחרונה, שכן סבורני שיש לגלות את הדוחות הכספיים, הגם שלטעמי יש לחייב את קל בניין להמציא את הדוחות לשנים 2004-2009 בלבד, ולא לכל התקופה המבוקשת על ידי חוצה ישראל, ואפרט. שעה שקל בנין, בחרה להגיש חוות דעת מטעמה הנשענת בין היתר על דוחות רווח והפסד, שומה עליה לחשוף את כל הדוחות הכספיים, ולא רק את חלקם. הכיצד מצפה קל בנין, כי חוצה ישראל תוכל להתמודד עם הטענות מבלי שתהיה בפניה מלוא התמונה הקשורה בדוחות הכספיים? כך לא ניתן לשלול כי בדוחות הכספיים מצוי מידע שהוא רלבנטי לחוצה ישראל ויהיה בו כדי לסייע בידה לנהל את מערך הגנתה. שקלתי אם יש מקום להורות שהדוחות הכספיים יועברו תחילה לעיון בית המשפט, ובהתאם למתווה שבהלכה הפסוקה, ולאחר עיון אשקול האם יש מקום למסור העתקם לחוצה ישראל, אך הגעתי למסקנה שאין מקום לעשות כן בנסיבות המקרה. עסקינן במסמכים חשבונאיים, ולא ניתן לשלול כי בעל מומחיות בתחום, ימצא בהם נתונים חיוניים לצורך הגנת חוצה ישראל, בהבדל מבית המשפט שאין לו את המיומנות הדרושה לכך. נתתי דעתי גם לטענת קל בניין לפיה יהיה בגילוי הדוחות הכספיים משום הכבדה וסרבול, אך לא ראיתי לקבלה. לטעמי, הטענה אינה שקולה תחת זכותה של חוצה ישראל לקבל את מלוא הדוחות הכספיים, ולהיערך כראוי לבירור ההליך. מעיון בכתבי הטענות עולה שהמחלוקות נשוא ההכרעה מתפרסות על פני השנים 2004-2009, לא ראיתי להרחיב את היקף גילוי הדוחות לשנים נוספות כדרישת חוצה ישראל, ומשום כך אני מורה כי על קל בניין לחשוף את הדוחות הכספיים לשנים אלו. הואיל ולעמדת קל בניין, הדוחות הכספיים שגילויים מבוקש כוללים גם מידע עסקי רגיש בקשר עם פרויקטים אחרים, וכן יש בהם מידע שהוא בגדר סוד מסחרי, אזי קל בניין רשאית להשחיר נתונים מסויימים שיש בהם משום חשיפת מידע שעלול לפגוע בפרוייקטים אחרים או שהוא סוד מסחרי ושאינו רלוונטי להליך, וכן למחוק שמות צדדים שלישיים שאינם קשורים להליך, ובהתאם לפרקטיקה הנוהגת בפסיקה (בש"א 15304/06 פלוני נ' היינץ רמדיה בע"מ (2008). הדוחות הכספיים במתכונת האמורה יומצאו לחוצה ישראל כמפורט בשולי ההחלטה. 13. חוות הדעת של זליכה שונה מסקנתי באשר לחוות הדעת של זליכה, ואפרט: גדר המחלוקת בהקשר זה הוא האם כטענת חוצה ישראל חוות הדעת של זליכה הינה האם יש בה מימד עובדתי אישי של המומחה זליכה, בעובדות נשוא ההליך, שיש בה כדי לראות במומחה כעד ובהבדל ממומחה מטעם בעל דין, אם לאו. מחלוקת נוספת הינה האם עסקינן בחוות דעת משפטית ובאופן שההיבטים הכלכליים והחשבונאיים מהווים אך נדבך הנשען על הבסיס המשפטי, שגם אז אין לקבלה. בפתח הדיון אפנה להוראות הרלוונטיות: תקנה 125 לתקנות מגדירה מיהו "מומחה" וקובעת: "רופא, מומחה רפואי, או מי שעוסק כמומחה בנושא שבמדע, במחקר, באמנות או במקצוע;" בעמ' 219 בספרו של השופט גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה שמינית) נאמר: "עדות רגילה נבדלת מעדות מומחה בכך, שהמומחה מעיד על הממצאים שמצא על-ידי הפעלת ידיעתו המקצועית המיוחדת, שבה הוא מצטיין לעומת אדם שאינו מומחה, וממנה נובעת העזרה שבכוחו להושיט לבית המשפט בתהליך בירור האמת." סעיף 20 לפקודת הראיות מאפשר לבית המשפט שלא להתיר הגשת חוות דעת של מומחה, באם השתכנע בית המשפט כי הגשת חוות הדעת עלולה לגרום לעיוות דין. עוד יש ליתן את הדעת להלכה הפסוקה שביכרה לייחס לקשרים של מומחה מטעם בעל דין שעבורו נערכה חוות הדעת ביטוי בקשר עם משקלה של חוות הדעת תחת שלילת הכשרתה כראיה בהליך; ע"פ 5582/09 פלוני נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 20.10.10); ע"א 9248/05 מתן י. מערכות תקשורת ואיתור בע"מ נ' מילטל תקשורת בע"מ (ניתן ביום 22.8.06). עם זאת, יתכנו מצבים בהם אין מנוס אלא להורות על הוצאתה של חוות דעת מהתיק כראיה וזאת מקום שבית המשפט משתכנע כי קיימת מעורבות אישית של המומחה באירועים נשוא ההליך, באופן שקיים חשש שהיא תשפיע על מקצועיותו, אף מבלי שהוא יהיה מודע לה, וכמות שהבעתי את דעתי בהקשר זה בת.א (ת"א) 2334/06 משק כרמי- ייצור ושיווק תוצרת חקלאית בע"מ נ' יעדים לשיווק (1792) בע"מ. ביישום לנסיבות המקרה: מעיון בחוות דעת המומחה, מתבקשת מסקנה לפי קיימת למומחה זליכה מעורבות רבה לעניינים הנמצאים בלב המחלוקת, כמו גם היותה של חוות הדעת כוללת פרשנות משפטית, עד שאין מנוס אלא להורות על הוצאתה מהתיק, ואפרט: במסגרת הרקע הכללי שניתן בחוות הדעת של זליכה, ובפירוט של השכלת המומחה וניסיונו המקצועי, נכתב בסעיף ג' כך: "כיהנתי כחשב הכללי של מדינת ישראל ואשר בין תפקידיו הייתה גם האחריות על הכנת חוזה המדף הקבלני" (אותו חוזה עליו מבוססת ההתקשרות בין קל-בנין לחוצה ישראל - א.א.), כמו גם "פיקוח ובקרה אחר יישומו של חוזה המדף הקבלני... " (ההדגשה במקור א.א.) בחלק א' של חוות דעתו שכותרתו "רקע ודיון במחלוקות" עומד המומחה על מעמדו של החוזה המדף הקבלני תוך שסוקר את המטרות שביסוד חוזה המדף הקבלני, משווה בינו ובין החוזה שבין הצדדים וסבור כי המדובר בשינויים מינוריים בקשר עם הפרשנות של הסוגיות שבמחלוקת. בחוות הדעת מספר פרקים המעידים על המעורבות האישית הרבה של זליכה בהכנת חוזה המדף שכאמור ההסכם אימץ את רובו ככולו, לרבות התכלית וההיבטים השונים שעמדו ביסוד הסעיפים השונים, והם מקבלים ביטוי ודגש בחוות הדעת. אפנה למשל ל"סוגיית ההתייקרות הנובעת מהארכת תקופת הפרויקט". לעניין זה נטען בסעיף 16 לחוות הדעת, כי יש למומחה מעורבות גדולה בקשר עם הוראת ההתייקרויות ואופן חלוקת הסיכונים שבין הצדדים לחוזה, לאמור: "יצוין, בהקשר זה, כי עסקתי מקרוב בסוגיית ההצמדה למדד במהלך כהונתי כחשב הכללי של מדינת ישראל (אוקטובר 2003 ואילך). על רקע זה, ביכולתי לקבוע באופן הנחרץ ביותר, כי כוונת הוראת ההתייקרויות..." בסעיף 17 מוסיף זליכה: "המטרה של ההוראה… יתר על כן, היה ברור לחלוטין ועל בסיס זה גם נקבעה ההוראה במקור,..." יתרה מזו, בסעיף 18 לחוות הדעת מפרט זליכה את נוסחה הקודם של הוראת התייקרות כאשר לצורך כך הוא מסתמך על היכרותו הקודמת כבעל תפקיד עם המטריה וכך נאמר: "יודגש, כי טרם נוסח ההוראה המעודכן... היו מקובלים שיעורים גבוהים יותר, למיטב זכרוני 10%." ואם בכך לא סגי, בחלק ג' הקרוי :"סיכום ומסקנות" נאמר: "התבקשתי לתת את חוות דעתי המקצועית, במסגרת מחלוקת... שבאומד דעת הצדדים לחוזה חוצה ישראל, המבוסס על חוזה המדף הקבלני..." אומד דעת הצדדים אינה שאלה שבמומחיות, כי אם רלבנטי רק למי שהיה מעורה עם האירועים נשוא ההליך, ובאופן שיוכל להעיד באופן בלתי אמצעי בעניין. זאת ועוד, לא ברור כיצד ההערות שבסעיפים 95 ו-96 לחוות הדעת של זליכה באשר להימנעותה של חוצה ישראל מלשלם נוכח הסוגיות שמחלוקת, קשורה במקצועיות, וגם בכך יש כדי לתמוך בעמדת חוצה ישראל. מסקנתי מיישמת את קביעת בית המשפט העליון בע"פ 5582/09 פלוני נ' נגד מדינת ישראל, הנ"ל: "אין מניעה כי המומחה יעיד על עובדות שקלט אישית כעד ראיה... לא כך כאשר המומחה מעורב מטעמו של בעל הדין בהתרחשות האירועים מושא חוות הדעת, שאז, מטבע הדברים קשה להפריד בין עדותו כמומחה לעדותו כעד לגבי התנהלותו באותו עניין." (ההדגשה אינה במקור - א.א) קושי נוסף בעמדת קל בניין הוא בכך שהמומחה זליכה חתום על חוזה המדף, היה בין מנסחיו ויתרה מזו, היה גם אמון על פיקוחו. בכל אלה יש כדי להעצים את החשש בדבר המעורבות האישית של זליכה, והמונע ממנו להיות מומחה אובייקטיבי נטול השפעות, ומבלי שאטיל דופי במומחיותו. אמנם, כלשון קל בנין בתגובתה זליכה לא היה "מעורב מטעמם של מי מהצדדים בהתרחשות האירועים מושא חוות הדעת" אך זאת כמשמעה במובן הצר, ובחינת היותו אחראי על חוזה המדף כמו גם על הפיקוח והבקרה על יישומו מביאה למסקנה כי לצורך היבטים מסוימים ניתן לייחס לו מעורבות מהותית ובאופן שיקשה על ההפרדה שבין עדותו כמומחה לבין היותו מעורב באירועים. נתתי דעתי לסעד החלופי שהתבקש תחת מחיקת והוצאת חוות הדעת מתיק בית המשפט, קרי מחיקת חלקים מתוך חוות הדעת והידוע גם בכינוי שיטת "העיפרון הכחול", והתרשמתי כי הפתרון אינו ישים במקרה שלפניי. שעה שמצאתי כי המדובר בעשרות סעיפים שאינם יכולים לעמוד על כנם, חוות הדעת תיוותר תלושה ומשוללת כל הקשר והרמוניה בין סעיפיה, ומשכך אין מקום לאפשר את קבלתה כראיה. הממצאים דלעיל גם מצביעים על כך שחוות הדעת כוללת גם פן משפטי, כגון עניינים של ניתוח ויישום של כוונת המנסחים של ההסכם, מהו הדין החל על העובדות וכיוצא באלה. כך, בעמ' 3 בסעיף 5 לחוות הדעת כותב זליכה: "... הפרשנות שמייחסת חוצה ישראל לחוזה ולסעיפים הספציפיים בו הינה שגויה ולמיטב הבנתי סותרת את כוונת מנסחיו, לרבות מנסחי חוזה המדף הקבלני אשר עליו הוא מתבסס (אשר החתום מטה היה כאמור הממונה עליהם והמאשר אישית של נוסחי החוזה בכלל ושל סעיפי ההתייקרויות עליהן מבסס חוצה ישראל את פרשנותה השגויה בפרט), סותרת את הנחיית החשב הכללי ביחס לפיצוי בגין התייקרויות (אשר החתום מטה היה מעורב בנוסחיה הרלוונטיים לתקופת החוזה) ... ואינה עולה בקנה אחד (בלשון המעטה) עם ההיגיון הכלכלי העומד מאחורי ניסוחו או היגיון כלכלי או חשבונאי אחר..." (ההדגשה במקור - א.א) ובסעיף 6 לחוות דעתו כותב זליכה: "אפרוס את התשתית החשבונאית והכלכלית העומדת מאחורי חוזה חוצה ישראל בכלל והסעיפים הרלוונטיים במסגרתו בפרט ואדון בפרשנותה השגויה של חוצה ישראל לסעיפים אלה, הן בקשר לסוגיית ההתייקרויות, הן בקשר לסוגיית עלות הייצור והן בקשר לזכאותה של קל - בנין לפיצוי בשל התארכותה הקיצונית של תקופת ביצוע הפרויקט, וזאת בגין עלויות תקורה ישירה, תקורה עקיפה ואובדן רווחים..." "אתייחס למשמעות העסקית החמורה שיש לפרשנות השגויה של חוצה ישראל את הוראות החוזה על יחסי הממשלה הרחבה (כולל החברות הממשלתיות, ובכלל חוצה ישראל, הממומנות מתקציב המדינה) עם המגזר העסקי ועל הנזק שיצמח לממשלה מפרשנות שגויה זו." ובחלק ב' של חוות הדעת שכותרתה: "משמעויות הפרשנות השגויה של חוצה ישראל" מרחיב זליכה את היריעה בקשר לפרשנות של חוצה ישראל לסוגיות שבמחלוקת תוך שמנמק את דעתו בהרחבה. כל אלה, הם בגדר ניתוח משפטי, שאין מקומם בחוות דעת של מומחה לדין, שכן זהו תפקידו של בית המשפט ולא של מומחה מטעם צד. לא התעלמתי מכך שחוות הדעת כוללת גם חלקים בקשר עם תורת המימון, כללי ניתוח של דוחות כספיים המקובלים במשק ובחשבונאות תוך הפנייה לדוקטרינות ומומחים שונים, אך בכך אין כדי לשנות את המסקנה כי יש להורות על הוצאת חוות הדעת של זליכה מארסנל ראיותיה של קל בניין. 14. תצהיר ניזאר פאהום כאמור, המסמכים עליהם נשען התצהיר, למעט הדוחות הכספיים, גולו רובם ככולם לחוצה ישראל, ומבלי שניתן לזקוף לחובת קל בנין, את אותה התנהגות זדונית של צד שאינו מגלה את מסמכיו, כמו גם נעדרת חוסר תום לב קיצוני. לפיכך, אין להורות על מחיקת התצהיר כמו גם מחיקת הסעיפים שנסמכו על אותם מסמכים. עם זאת, לאור המסקנה אליה הגעתי בדבר הוצאת חוות הדעת של זליכה, אזי יש להתעלם מהסעיפים בתצהיר פאהום המבוססים על חוות דעתו של זליכה, וכאמור בסעיף 69 לבקשה: 310, 315, 320, 340, 346. בנוסף, הותרת התצהיר על כנו, למעט הסעיפים האמורים, כפופה גם לכך שהדוחות הכספיים של חוצה ישראל ביחס לשנים 2004-2009, יועברו לידי חוצה ישראל, כמפורט לעיל. 15. להסרת ספק, אין בהחלטה זו כדי לקבוע נחרצות האם היו מחדלים בהתנהלות קל בניין באי המצאת המסמכים, קודם למועד בו הומצאו. ההכרעה בעניין תינתן במידת הצורך, לאחר שמיעת הראיות, ואז תיבחן גם שאלת ההוצאות להן תהיה זכאית חוצה ישראל, אם תהיה. הבקשה לגילוי מסמכים 16. בקשה נוספת שהגישה כאמור חוצה ישראל הינה לחייב את קל בניין לגלות לה מסמכים ספציפיים וכן לאפשר עיון במסמכים שונים, וזאת ביחס למסמכים הבאים: 16.1 ההסכמים, ההתקשרויות והחוזים שבין קל בניין לבין כל קבלני המשנה שהועסקו על ידה בקשר עם הפרויקט. 16.2 חשבוניות וקבלות המעידות על התשלומים ששולמו לקבלני המשנה של קל בניין בגין ביצוע העבודות בפרויקט. 16.3 דוחות כספיים של קל בנין לשנים 2004-2010. 17. ברקע ההחלטה יש לציין כי חוצה ישראל הגישה בעבר בקשה לקבלת המסמכים האמורים (בקשה 22). לאחר קבלת התגובות הורתי בהחלטתי מיום 4.12.11 כי הבקשה חורגת מההסדר הדיוני שבין הצדדים, שקיבל תוקף של החלטה, בקשר עם השלמת ההליכים המקדמיים, לרבות אורכות שהתבקשו ואשר בית המשפט נעתר להן. הוספתי שלא ייגרם לחוצה ישראל כל נזק באם לא תקבל את המסמכים לעת ההיא, לפי שיש להניח שהמסמכים האמורים יצורפו לתצהירי קל בנין וככל שחוצה ישראל תהיה סבורה שאלה לא גולו, בחלקם או כולם, והם נחוצים לצורך ניהול הגנתה, שמורה לה הזכות לפנות ולבקש מבית המשפט את גילוי המסמכים האמורים. בקשת רשות ערעור על ההחלטה נדחתה בהחלטת בית המשפט העליון מיום 25.1.12 (רע"א 207/12), תוך שבית המשפט העליון אזכר כי שמורה לחוצה ישראל הזכות לעתור לגילוי המסמכים לאחר הגשת תצהירי קל בנין. 18. לעמדת חוצה ישראל, ולאחר עיון בראיות שהגישה קל בניין, לא גולו מסמכים דרושים, ומשום כך הגישה את הבקשה. 19. באשר לדוחות הכספיים הואיל והחלטתי כאמור במסגרת עתירת חוצה ישראל להוצאת ראיות של קל בניין, בבקשה בעניין הדוחות הכספיים, והוריתי על המצאתם של אלה, ממילא התייתר הצורך להתייחס לעתירה ביחס לגילוי הדוחות הכספיים. משכך, אתמקד בבקשת חוצה ישראל לקבל את המסמכים שבסעיפים 16.1 ו - 16.2 לעיל, שבין קל בניין לבין קבלני המשנה, הסכמים ואסמכתאות על ביצוע תשלומים (שני אלה להלן: "המסמכים"). 20. לגרסת חוצה ישראל, גילוי המסמכים נחוץ לה לשם ניהול הגנתה, וזאת באשר לבחינת הנזק הכספי הנטען, המהווה רכיב מרכזי בתביעה. חוצה ישראל מפרטת כי בחינת תנאי ההתקשרות של קל בניין עם קבלני המשנה ובחינת החשבוניות ששילמה לאלה, לעומת התקבולים ששולמו על ידי חוצה ישראל לקל בניין, דרושים לצורך התמודדות עם טענותיה של קל בניין, לרבות יסייעו באשר לחישוב הרווח שנותר לטענתה בידי קל בנין. חוצה ישראל מפנה בתגובתה לתשובתה לבקשה הקודמת לגילוי מסמכים ספציפיים (בקשה 14), שם חוצה ישראל דחתה את הטענה לפיה מדובר במסמכים בעלי חיסיון של סוד מסחרי, וטענה כי קל בנין לא הבהירה מדוע המסמכים המבוקשים הם בבחינת סוד מסחרי. חוצה ישראל הוסיפה וטענה כי קל בניין צירפה לכתב טענותיה מסמכי התקשרות שבינה ובין קבלני המשנה שהתקשרה עימם. זאת ועוד, לעמדת חוצה ישראל, מפאת חשיבותם של המסמכים שגילויים מבוקש, גובר האינטרס שבגילויים על פני הטענה של חיסיון המסמכים, שכאמור מוכחשת על ידה. 21. בתגובתה טוענת קל בנין, כי הבקשה הוגשה שלא בתום לב ורק על מנת להכביד ולדחות את בירור ההליך. בהקשר זה מוסיפה כי המדובר בבקשה נוספת שהוגשה, לאחר הליך גילוי נרחב במסגרתו גולו כלשונה לחוצה ישראל "עשרות אלפי מסמכים". קל בנין טוענת בנוסף כי מדובר בדרישה מכבידה, שכן מתייחסת לגילוי מסמכים הנפרש על תקופה של ארבע שנים, שהסתיימה לפני ארבע שנים. עוד מוסיפה קל בניין וטוענת כי ספק אם ניתן לאתר את המסמכים המבוקשים, לא כל שכן, בשים לב למספרם הרב. לעמדת קל בנין הבקשה אינה מפרטת כדבעי את הנחיצות של המסמכים המבוקשים בקשר עם ראשי הנזק הספציפיים הנתבעים במסגרת כתב תביעתה. כמו כן טוענת קל בנין, כי הבקשה הוגדרה באופן כוללני וגורף ומבלי למקד את הדרישה ביחס לנושאים, קבלני משנה או פלוגתאות ספציפיים ובאופן שיש לקבוע כי לא ייתכן שכלל החומר רלבנטי לתובענה. בהקשר זה מפנה לכך, כי חוצה ישראל לא טענה במסגרת ההליך כי התשלומים ששולמו על ידה לקל בניין בהיקף של כ- 110 מליון ₪, שולמו שלא כדין, כמו גם לא העלתה כל טענה בעניין זה. במצב דברים זה, טוענת קל בנין, שלא קיימת פלוגתא בין הצדדים ביחס לחשבונות הללו ולעומת זאת גילוי ואיתור החשבוניות והקבלות בקשר לעבודות הללו יהווה הכבדה משמעותית. בדומה, טוענת בסעיף 30 לתגובתה כי אחת המחלוקת שבין הצדדים שעניינה חישוב נפחי חפירה לסילוק אינה קשורה במסמכים שגילויים מבוקש לפי שעניינם מחלוקת מקצועית גרידא. טענה דומה מעלה קל בנין, בסעיף 31 לתגובתה בקשר עם מחלוקת מרכזית ואשר לדבריה רלבנטית לראשי נזק שונים במסגרת כתב התביעה ועניינה הדרישה לתשלום "עלויות ניהול, בקרה ומדידות, בין היתר, בגין הערכת השינויים", גם בהקשר זה טוענת קל בנין כי אין רלבנטיות להסכמי ההתקשרות עם קבלני המשנה כמו גם לחשבונות ששולמו להם. קל בניין טוענת כי נשמט היסוד שבנחיצות המסמכים בניגוד לנטען על ידי חוצה ישראל במסגרת בקשתה הקודמת לגילוי מסמכים, שלפיו מאחר שלא קיימים לוחות זמנים מול קבלני המשנה, אזי יהיה במסמכים שגילויים מבוקש כדי ליתן תמונה ברורה בקשר עם לוחות הזמנים. בהקשר זה נטען על ידי קל בניין, כי מחמת שהועברו לידי חוצה ישראל לוחות הזמנים של הפרויקט לרבות הקבצים האלקטרוניים, אין צורך במסמכים. זאת ועוד, לטענת קל בנין, הדרישה הגורפת לקבלת כלל החשבונות אינה רלבנטית מאחר וקיימות קבלות וחשבוניות המתייחסות לעבודות שונות, שבוצעו על ידי קבלני המשנה עימם התקשרה לצורך פרויקטים שונים המבוצעים על ידה, ובאופן שלא ניתן לבודד את ההוצאות הספציפיות הקשורות לביצוע הפרויקט דנן. טענה נוספת בפי חוצה ישראל, הוא שהמסמכים המבוקשים כוללים סודות מסחריים גם ביחס לקבלני המשנה, מאחר ויש בהם מידע בדבר דרכי תמחור ועלויות ולפיכך יש בכך כדי לפגוע בהם ומבלי שניתנה להם הזדמנות להביע את עמדתם ביחס לחשיפת המידע העסקי הקשור בהם. 22. חוצה ישראל טוענת בתשובתה כי בהסכמים ובחשבונות עם קבלני יאפשרו לחשוף את הוצאותיה האמיתיות בפרויקט, ובשים לב למחלוקת בנושא הנזק שהוא רכיב מהותי בתביעה. חוצה ישראל דוחה את טענת קל בנין, לפיה אין באפשרותה לבודד מתוך קבלות שונות את ההוצאות והתשלומים ששולמו לקבלני משנה לצורך הפרויקט הנוכחי ואשר עימם התקשרה גם ביחס לפרויקטים שונים ומוסיפה כי פעולה שכזו היא בבחינת הכרח לכל חברה מסחרית על מנת לאפשר בידה להעריך את מידת הרווחיות שלה בכל פרויקט. 23. דיון והכרעה לצורך בחינת טענות הצדדים חזרתי ועיינתי בכתבי הטענות שהוגשו על ידם, כמו גם בבקשות הקודמות שהוגשו בקשר עם גילוי המסמכים. אין ספק כי נדבך מהותי בתביעה הינו הנזק הכספי שנגרם לקל בניין לטענתה, וזאת לגרסתה כתוצאה מהתמשכות הפרויקט, ומסיבות שאינן תלויה בה. הפיצוי הנתבע הוא בסכום בלתי מבוטל של 50 מיליון ₪, כאשר קיימת מחלוקת ניכרת בין הצדדים באשר לסכום ששולם לקל בניין על ידי חוצה ישראל לבין ההוצאות שנאלצה לשלם לטענתה בגין מחדלי חוצה ישראל והמהווים חלק הפיצוי הנתבע. השתכנעתי כי גילוי המסמכים חיוני על מנת לאפשר בידי חוצה ישראל להתמודד באופן מושכל עם טענותיה של קל בניין. זאת בין היתר, נוכח הנזקים וההפסדים שנגרמו לקל בניין לטענתה כתוצאה מהתמשכות הפרויקט וכן השינויים שבין המוסכם בין הצדדים לבין מה שבוצע על ידה בפועל או באמצעות קבלני המשנה שהתקשרה עימם. טעם נוסף הוא כי גילוי המסמכים יאפשר לאמוד את הפער ברווח שבין הוצאותיה של קל בנין, במסגרת התקשרותה עם קבלני המשנה לצורך השלמת העבודות כמתחייב מההסכם שבין הצדדים לבין התקבולים ששולמו על ידי חוצה ישראל, והשנוי במחלוקת. לא התעלמתי מטענת קל בניין כי בנושאים מסוימים השנויים במחלוקת, אין רלוונטיות למסמכים. בין אלה, המחלוקת בדבר חישוב נפחי חפירה לסילוק ועבודות הגינון. בדומה הטענה בדבר פיצוי המגיע לקל בניין עבור ביצוע עבודות עפר כפולות, כשלעמדת חוצה ישראל אין המדובר על חפירה כפולה, בניגוד לעמדת קל בנין, כי אם על העמסת חומר שנחפר על המשאיות, והשאלה הדרושה להכרעה הינו נושא החבות ובהבדל ממחלוקת בדבר היקף התשלום. עם זאת סבורני שאין למנוע מחוצה ישראל את קבלת המסמכים גם בקשר לנושאים אלה. לא ניתן לשלול כי המסמכים המבוקשים בעניינים אלה, דרושים לחוצה ישראל, והם רלוונטים לבירור המחלוקת, אף אם במידה פחותה ממסמכים אחרים. שומה על קל בנין ככל בעל דין, לגלות ולחשוף לצד שכנגד את המסמכים שהם בעלי קשר הדוק לתביעה ובגדר זאת לרכיב הנזק. בהקשר זה קל בנין אינה יכולה להיבנות מהוכחת הנזק, בדרכים לולייניות ותוך הסתרה של מסמכים שהם בעלי זיקה ישירה ומהותית לראשי הנזק השונים הנתבעים, ובשים לב לכך שקל בנין, בחרה להגיש תביעה על סך 67,296,720 ₪ ואשר העמידה אותה על הסך 50,000,000 ₪. באשר לטענה כי המדובר בדרישה גורפת וכוללנית, אני מקבל את טענת חוצה ישראל כי הגם שהבקשה משתרעת על פני שנים לא מבוטלות והגם שמדובר בהתקשרות נמשכת שיש להניח כרכה בחובה התחשבנויות לאורך הפרויקט, הרי שהיא ממוקדת. אמור להיות בידי קל בנין, המידע בקשר לקבלנים עימם התקשרה לצורך הפרויקט הנוכחי, ובהתאמה גם החוזים הרלבנטיים והמסמכים הקשורים בהתחשבנות הכספית. עסקינן בתובעת, שהינה חברה קבלנית ותיקה, ביצעה פרוייקט בהיקף כספי בלתי מבוטל, האמורה להחזיק ברשותה את הנתונים והאסמכתאות הדרושים, וכמתחייב בנסיבות העניין. במיוחד נכון הדבר, שעה שלעמדת קל בניין, היו דרישות במהלך ביצוע הפרוייקט להרחבת היקף העבודה, כמו גם התארכותה של זו, שחייבו הגדלת הוצאות, וניתן היה לצפות שבמסגרת ההתחשבנות, עלולות להתעורר מחלוקות, כך שהיא תידרש למסמכים המבוקשים. להסרת ספק, קל בניין אינה נדרשת לערוך מסמכים ולהמציא מסמכים שאינם ברשותה, ובלבד שעשתה הכל לאתרם. בהקשר זה אפנה לדברי בית המשפט העליון ברע"א 9322/07 גרבר פרודקטס ואחר' נ' חברת רנדי בע"מ (ניתן ביום 15.10.08): "מעבר לכך, ראוי להדגיש כי חובת הגילוי האמורה משתרעת רק על המסמכים הנמצאים ברשותן של המבקשות כפי שהם (as is). על המבקשות לא חלה חובה ליצור מסמכים חדשים. על כן, אין המבקשות נדרשות ליצור דו"חות המפרטים את הנתונים לגביהם התבקש הגילוי, או לעבד את המסמכים שבידיהם בצורה כלשהי." בשולי הדברים, לא ראיתי לקבל את טענתה של קל בניין כי עסקינן במסמכים שחוסים תחת סוד מסחרי. די בכך, שבתצהירו של פאהום (כרך נספחים מספר 4, נספח 76) ניתנו פרטים המתייחסים לעלויות של קבלני משנה, כדי לשמוט את הקרקע תחת הטענה. ככל שקל בניין סבורה שיש פרט חסוי זה או אחר, אזי במסגרת הגלוי, תודיע על כך, וייאסר על חוצה ישראל לעשות בו כל שימוש שלא לצרכי ההליך. איני מתעלם מהעובדה שקל בניין נדרשת להמציא כמות לא מבוטלת של מסמכים, בנוסף למסמכים הרבים שכבר גולו, עם זאת אין בכך כדי למנוע מהצד שכנגד את האפשרות לעיין במסמכים, לאור הטעמים דלעיל. זאת, גם אם לא ניתן לשלול כי בסופו של דבר, לא כולם יהיו דרושים להליך, אך זאת ניתן יהיה לדעת רק לאחר בחינתם של אלה, וכי בשלב זה לא נמצא שהדרישה היא בלתי רלוונטית עד כי מאיינת את הבקשה. באשר לעלויות שיהיו לטענת קל בניין כרוכות באיתור המסמכים והמצאתם לידי חוצה ישראל, הרי שאלה מושתתות כרגיל על מבקש המסמכים, קרי על חוצה ישראל, ובלבד שתהיינה סבירות. לפיכך, על קל בניין לגלות את המסמכים המבוקשים, כפוף להסתייגות דלעיל. 24. סוף דבר לאור כל האמור, אני מורה כדקלמן: דין הבקשה להוצאת חוו"ד של המומחים אבישי, שחר ותצהיר פאהום להדחות. דין הבקשה למשיכת חוו"ד המומחים זליכה להתקבל. תנאי להותרת חוו"ד של שחר ושל תצהיר פאהום על כנם, הוא שקל בנין תעביר כאמור את הדוחות הכספיים תוך 30 יום, אחרת יתעלם בית המשפט מהסתמכות של מי משני אלה, על הדוחות הכספיים. דין הבקשה לגלוי ועיון להתקבל במובן זה שעל קל בנין לאפשר את הגילוי והעיון של ההסכמים, ההתקשרויות והחוזים שבין קל בניין לבין כל קבלני המשנה בקשר עם ביצוע הפרויקט, כמו גם החשבוניות והקבלות המעידות על התשלומים ששולמו לקבלני המשנה בגין ביצוע העבודות בפרויקט, וזאת תעשה תוך 45 יום, הפגרה במניין. קל בנין תודיע עד ליום 17.6.12, האם ברצונה להגיש חוות דעת חלופית לחוות דעת זליכה, ובכפוף להודעתה, אורה על הגשת ראיות חוצה ישראל. לאור התוצאה אליה הגעתי, אין צו להוצאות. פסילת ראיותראיות