תיקון 24 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, (להלן: "החוק") נכנס לתוקף ביום 1.2.09, קרי לאחר תקופת עבודתו של התובע. סעיף 26ב(א) לחוק קובע כי: "בתובענה של עובד לתשלום שכר עבודה, לרבות גמול שעות נוספות או גמול עבודה במנוחה השבועית. שבה שנויות במחלוקת שעות העבודה שבעדן נתבע השכר, תהא חובת ההוכחה על המעביד כי העובד לא עמד לרשות העבודה במשך שעות העבודה השנויות במחלוקת, אם המעביד לא הציג רישומי נוכחות מתוך פנקס שעות עבודה, כלל שהוא חייב לנהלו" יחד עם זאת, עוד טרם כניסתו לתוקף של תיקון 24 לחוק, נקבע בפסיקת בית הדין הארצי (ע"ע 212/06 ימית א.בטחון (1988) בע"מ נ' אלי אפרים ואח', ניתן ביום 12.11.08, כי: "אכן, במספר רב של פסקי דין נקבע כי הכלל הוא שהתובע גמול שעות נוספות חייב להוכיח לא רק את העובדה שעבד בשעות נוספות, אלא גם את מספר השעות הנוספות שעבד בפועל (דב"ע לב/3-32 פרוימוביץ' - ישראל כר אדון, פד"ע ד' 39; ע"ע 300360/98 נחום צמח - ש.א.ש. קרל זינגר צפון (1986) בע"מ. אולם, כבר בראשית דרכו של בית הדין לעבודה נקבע חריג לכלל זה, והוא הזכאות לגמול שעות נוספות כאשר הוכחה מתכונת עבודה קבועה. כמו כן, בפסיקה מאוחרת יותר נקבע כי יש להגמיש את נטל הראייה החל על עובד בתביעה לגמול שעות נוספות". שעות נוספותהגנת השכר