להלן פסק דין בנושא נהיגה בשלילה - כלא: פסק - דין פתח - דבר 1. ערעור על גזר דינו של בית משפט לתעבורה בירושלים (כב' השופט א' חן), מיום 8.11.07, בתיק פל 549/07 - במסגרתו הורשע המערער, על פי הודאתו, בביצוע עבירה של נהיגה בזמן פסילה, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א - 1961 (להלן: "פקודת התעבורה") ובעבירה של שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל - 1970. בית משפט קמא גזר דינו של המערער לעונשים הבאים: 5 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות; 8 חודשי מאסר על תנאי, אשר לא ירוצו, אלא אם יעבור המערער עבירות לפי סעיפים 10(א) ו-67 לפקודת התעבורה, וזאת למשך 3 שנים; 8 חודשי פסילה בפועל; 3 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים וכן קנס בסך של 1,000₪, אשר ינוכה מן הפיקדון אשר הפקיד המערער במשטרה. גזר דינו של בית משפט קמא 2. בית משפט קמא הבהיר, כי המערער הורשע בעבירה של נהיגת רכב בשעת פסילה לאחר שרישיונו נפסל למשך 4 חודשים, בגין ביצועה של עבירת מהירות, בגזר דינו של בית המשפט לתעבורה בירושלים בנדון מיום 13.3.06. יצוין, כי במסגרתו של פסק דין זה הופעל תנאי קודם, אשר הושת על המערער בשנת 2002, הנוגע לפסילה למשך 3 חודשים וזאת בשל אי ציות להוראת שוטר. ביום 4.4.06 נעצר המערער בשל עבירה של נהיגה בזמן פסילה - אז בחרה משטרת ישראל שלא להגיש כתב אישום אלא להזהירו בלבד. חרף האמור נתפס המערער בשנית, 13 ימים לאחר מכן (ביום 17.4.06 כאמור בכתב האישום), כשהוא נוהג בעודו פסול מעשות כן, ומשכך הוגש כתב האישום הנוכחי. המערער נוהג החל משנת 1998, מזה כ-9 שנים. לחובתו 29 הרשעות תעבורתיות קודמות כאשר זו הנוכחית הנה ה-30 במספרה. בשנת 1996 נהג המערער ללא רישיון נהיגה. לאחר מכן ביצע 3 עבירות מהירות, עקיפה תוך חציית קו הפרדה רצוף, 2 עבירות של נהיגת רכב בכיוון ההפוך, נהיגה בכיוון חד סטרי, אי ציות להוראת שוטר, נהיגה אור אדום, 2 עבירות של נהיגה משמאל לקו הפרדה רצוף בדרך ונהיגה בניגוד לתמרור פניית פרסה. העבירות הללו נעברו ברצף, באופן המלמד כי המערער אינו מפיק לקחים ואינו מסיק מסקנות מאופן נהיגתו. נוסף לאמור, למערער עבר פלילי. המערער הורשע בבית משפט השלום בירושלים (פ 4906/05) ונידון, ביום 18.9.06 ל-4 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות. המערער סיים לרצות עונשו זה ביום 31.2.07, חודשיים בלבד לפני שביצע העבירה הנדונה בכתב האישום הנוכחי. על יסוד האמור קבע בית משפט קמא, כי המערער אינו ראוי להקלה כלשהי בעונשו ולאחר שקיבל חוות דעתו של הממונה על עבודות שירות בעניינו של המערער, והשית עליו העונשים הנזכרים לעיל. טענות הצדדים לערעור 3. ב"כ המערער טען, כי בית משפט קמא החמיר בעונשו של המערער בגזירת עונש ארוך וחמור של מאסר בפועל כאשר המערער לא הוזהר קודם לכן, כי יהא צפוי למאסר באם יעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה. ב"כ המערער טען, כי נהוג להשית, בנסיבות כגון דא, עונש של 45 ימי מאסר בפועל לכל היותר וכי ניתן היה להסתפק במקרה זה בעונש מאסר על תנאי. על כל פנים טען ב"כ המערער, כי לא נתקל קודם ברף ענישה מחמיר של 5 חודשי מאסר כאמור, כבעניינו של המערער, וכי גם תקופת הפסילה אשר הושתה על מרשו הנה ארוכה מדיי ואינה מוצדקת בנסיבות המקרה הנדון. עברו של המערער אינו כולל, לדידו של בא-כוחו, עבירות חמורות אלא עבירות של ברירת משפט ואינו מצדיק מיצוי הדין עימו בצורה שכזו. ב"כ המערער ציין, בהתייחס למצבו האישי של מרשו, כי הלה עובד במקום עבודה סדיר וכי ענישתו כאמור עלולה לגרום לו לאיבוד מקום עבודתו. עוד ציין, כי המערער עומד להינשא בקרוב וכי בכלל הטעמים שהוצגו דלעיל יש משום הצדקה להקלה בעונשו. 4. ב"כ המשיבה ביקש לדחות הערעור. לטענתו, הוזהר המערער עת העז לנהוג בפעם הראשונה בעודו פסול מעשות כן ולא הוגש נגדו כתב אישום. חרף האמור בחר המערער לנהוג בשנית תחת פסילה. משכך ובהתחשב בעברו התעבורתי, הכולל 29 הרשעות קודמות, רכיבי עונשו ראויים המא. דיון 5. עיון בטעמי הצדדים מביא אותי למסקנה כי דין הערעור להידחות. המערער הפר אמונו של בית המשפט עת בחר לנהוג רכבו בעודו פסול מעשות כן. המערער נתפס בנהיגתו כאמור ביום 4.4.06 - אז שוחרר לדרכו באזהרה בלבד ו"ניצל" מכתב אישום, הגם שהייתה לרשויות מלוא הסמכות וההצדקה להגישו. חרף האמור ותחת הודיה למזלו הטוב, בחר המערער לצאת לדרכו בשנית בעודו פסול מעשות כן, וזאת עוד בטרם חלפו שבועיים ימים מן הפעם הראשונה בה נתפס כאמור. התנהגותו זו מעידה על זלזול בוטה בחוק, בבתי המשפט וברשויות האכיפה, וכן מעידה על חוצפתו של המערער, העושה בכבישי הארץ כבשלו. אין להתעלם עוד מעברו התעבורתי הנכבד של המערער, הכולל מגוון עבירות, המלמד אף הוא על זלזולו של המערער והתעלמותו מן החוקים והתקנות המסדירים התנהגותם של הנהגים בכבישי הארץ ומבקשים להבטיח שלומו של ציבור המשתמשים בדרכים. אין בעובדה, כי המערער הורשע בעבירות שונות מסוג ברירת משפט כדי להקל ראש בהתנהגותו בכביש ואין לטעון, כמנהגם של חלק מעורכי הדין, כי עבירות של ברירת משפט אינן מוגדרות כעבירות חמורות. כך לדוגמא אין מקום לטענה, כי חציית הכביש כשהרמזור דולק אדום הנה עבירה בלתי מסוכנת ואין להקל ראש בעבירות של אי ציות להוראות שוטר ונהיגה בכיוון ההפוך, הנמנות על עבירותיו התעבורתיות השונות של המערער. עבירות אלה יש בהן פוטנציאל עצום של סכנה למשתמשים בכביש, ואין לזלזל בחומרתן. 6. אכן, עונשו של המערער חמור. תקופת הפסילה המשמעותית וחמשת חודשי המאסר בפועל, אשר הושתו על המערער לריצוי בעבודות שירות, לבטח יכבידו על שגרת חייו ועבודתו. ואולם, אין למערער להלין בנדון על רשויות האכיפה או על בתי המשפט, שהרי הביא על עצמו גזירת דינו כאמור בהתנהלותו הנלוזה. על כן, אין להתערב ברכיבי גזר דינו של בית משפט קמא ויש להותירם על כנם. 7. סיכומם של דברים - כאמור, הערעור נדחה בזאת. עיכוב ביצוע פסק הדין על ידי בית משפט קמא, ככל שנוגע הדבר לרכיב המאסר והפסילה, עד למתן פסק דין בערעור, בטל בזאת כמובן. המערער יתייצב לריצוי עונש המאסר על דרך של עבודות שירות במפקדת מחוז הדרום שבבאר שבע, ביום 1.9.08 - או בכל מועד אחר עליו יורה הממונה על עבודות שירות. המערער יפקיד רישיון הנהיגה שלו עד יום 28.8.08 באם טרם עשה כן. יתר רכיבי גזר דינו של בית משפט קמא יעמדו בעינם. בית סוהר / כלאמשפט תעבורהמאסרשלילת רישיון נהיגהנהיגה בשלילה