מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא קרם המכיל סטרואידים - תביעה ייצוגית: כללי לפני בקשה מתוקנת לאישור הסדר פשרה במסגרת התובענה הייצוגית שבכותרת (להלן: "הסדר הפשרה המתוקן") אשר הוגשה על פי סעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו -2006 (להלן: "החוק") ביום 25.11.2012. עילת התובענה המשיבה 1 היא חברה משפחתית העוסקת מזה כשני עשורים, ברישיון משרד הבריאות, בייצור תמרוקים. המשיב 2 עוסק ברפואה משלימה, ומטפל במרפאתו שבירושלים, באמצעות תכשירים שונים, במגוון בעיות רפואיות, ובכללן בעיות עור. בין המשיבים הושג בשנת 2007 הסכם לשיתוף פעולה במסגרתו תשווק "פורמלה צמחית בעלת סגולות רפואיות לשיפור מראה העור, ובין היתר לטיפול בתופעות הדרמטיס אטופיק" שמייצרת המשיבה 1, כמותג פרטי ("private label") של המשיב 2 וזאת תחת השם "קרים קליר היימליך קומפלקס" (להלן: "הקרם"; ראו סעיפים 41 - 42 לתגובת המשיבים לבקשה לאישור התובענה כייצוגית). המשיבים שיווקו את הקרם במשך שלוש שנים ככזה המתאים ל"תינוקות, ילדים ומבוגרים", וציינו כי ניתן לו רישיון של משרד הבריאות. הקרם הוצג כמיוצר מחומרים טבעיים, ונאמר עליו כי הוא נטול סטרואידים, ומתאים לטיפול ב"בעיות עור שונות כגון אטופיק דרמטיטיס" (אסטמה של העור). לטענת המבקשת, לקוחות רבים, הסובלים מבעיית אסטמה של העור, העדיפו לרכוש מוצר זה, שאינו "תרופתי" ואינו מכיל סטרואידים, ולכן זכה הקרם לפופולאריות. גם המבקשת, שהיא אם לנערה בת 17 ולילדה בת 11, אשר שתיהן סובלות מאטופיק דרמטיטיס, לאחר שתרה ברשת האינטרנט אחר קרמים נטולי סטרואידים, החלה לדבריה בטיפול בשתי בנותיה בקרם, לאחר שרכשה אותו בבית טבע בעיר מודיעין בעלות של 130 ₪. המבקשת מציינת כי היה לה תכשיר רפואי שנרשם לה ע"י רופאת העור שכלל סטרואידים, אבל היא רצתה להימנע מהם עקב חשש לפגיעה אפשרית בתפקודי הכבד, והעדיפה את הקרם. ביום 5.6.2011 פירסם משרד הבריאות הודעה, לפיה מכיל הקרם סטרואידים, ומטעם זה אסר על השימוש בו. להודעת משרד הבריאות צורפה הודעת מנהל התרופות והמזון האמריקאי (ה- FDA), שהסיר אף הוא את התכשיר מהמדפים בארה"ב לאחר שנמצא בו החומר Betamethasone Valerate. בהמשך לממצאים אלו הנחה משרד הבריאות את הציבור לא להשתמש במוצר המכיל סטרואידים (האסורים לשימוש בתמרוקים), והורה כי יש להחזיר את הקרם לנקודת הרכישה. המבקשת טענה כי היא הוטעתה הטעיה חמורה על ידי המשיבים, ואף נפגעה האוטונומיה שלה ויכולתה להימנע מלתת לבנותיה מוצר המכיל סטרואידים שיכנס ל"מחזור הדם שלהן". המבקשת ציינה כי אביה, שהוא כימאי, אישר בפניה כי מרכיבי המוצר כפי שכתובים על האריזה הינם טבעיים ונעדרי תופעות לוואי. לטענתה, המשיבים עברו בהתנהלותם, בין היתר, על סעיפים 2(א)(1), 2(א)(2) ו- 2(א)(4) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, וכן הפרו את צו פיקוח מצרכים ושירותים (תמרוקים) תשל"ג-1973. לטענת המבקשת המשיבים פעלו ברשלנות, ולא באופן שיצרן סביר היה נוהג בו, ופגעו באוטונומיה של חברי הקבוצה על גופם. התנהלות התיק ראשיתה של התובענה בכתב תביעה שהוגש ביום 3.7.2011, ובבקשה לאישור התובענה כייצוגית. בתגובתם, הכחישו המשיבים את כל המיוחס להם, ואף צרפו תוצאות בדיקת מעבדה שנערכה על ידם וחוות דעת מומחים, לפיהם הקרם אינו מכיל סטרואידים, ולמצער, הוא מכיל סטרואידים ברמה זניחה של 0.037% שהינה בלתי מזיקה. לאחר הגשת התשובה לתגובה מטעם המבקשת, הוסיפה והגישה המבקשת בקשות שונות, בהן בקשה לזימון נציג משרד הבריאות. בדיון שהתקיים ביום 26.1.2012 נעתרתי לבקשה לזימון נציג משרד הבריאות. בסופו של יום הוגשה ביום 20.5.2012 הודעה על צירוף תעודת עובד ציבור במסגרתה הובהר כי אכן נמצא בקרם חומר תרופתי בשם Betamethasone , אשר אינו מאושר לשימוש בתמרוקים. כן הגישה המבקשת בקשה לגילוי מסמכים, שבהתייחס אליה קבעתי כי על המשיבים להעביר למבקשת את כל התכתובות ביניהם לבין משרד הבריאות ביחס לקרם (ראו החלטתי מיום 14.4.2012). טרם נדרשתי להכריע בבקשה לאישור התובענה כייצוגית לגופה, הודיעו הצדדים ביום 24.5.2012 כי הם מנהלים, בהמלצת בית המשפט, משא ומתן לפשרה, ואף עלה בידם לנסח עקרונות להסדר, אלא שנדרשת להם שהות נוספת לגיבושו של ההסדר. כיוון שכך נעתרתי לבקשת הצדדים ודחיתי את הדיון הקרוב בתיק ליום 4.6.2012, וקבעתי תזכורת בנוכחות הצדדים ליום 16.7.2012. סופו של דבר, אכן עלה בידי הצדדים לגבש הסדר פשרה בעניינם, ולהגישו לאישורי ביום 10.7.2012 (להלן: "הסדר הפשרה הראשוני"). הסדר הפשרה הראשוני הגדיר את הקבוצה בשמה הוגשה התובענה הייצוגית כ"כל מי שרכש ו/או צרך את הקרם הנקרא "קליר קרם" המיוצר ומשווק על ידי המשיבים". על פי ההסדר הפשרה הראשוני המשיבים התחייבו לא לייצר עוד את הקרם, ולפצות את חברי הקבוצה שיוכיחו באמצעות קבלה/חשבונית כי קנו את הקרם, בסכום של 200 ₪, ולחילופין במוצר שווה ערך (אם יבחרו בכך) (להלן: "ההחזרים"). בנוסף יתרמו המשיבים תוספי מזון ו/או סירופ שיעול בשווי של 200,000 ₪, בניכוי ההחזרים שיבוצעו בפועל, לארבעה בתי אבות שונים ("נאות הים בע"מ", "נאות כיפת הזהב בע"מ", "נאות השרון בע"מ" ו"נאות טבריה בע"מ"). כן הוגדר בהסדר הפשרה הראשוני סעיף "ויתור על תביעות", לפיו נקבע כי הסדר הפשרה יהווה מעשה בית דין ביחס לכל חברי הקבוצה. כן התבקש ביהמ"ש שלא למנות בודק ולהעניק למבקשת גמול כספי בסך 10,000 ₪ ולב"כ המבקשת שכר טרחה בסך 90,000 ₪ (בתוספת מע"מ). לאחר שעיינתי בהסדר הפשרה הראשוני סברתי כי אין לדחותו על הסף, וכי יש לפעול לגביו בהתאם להוראת סעיף 18(ג) לחוק ותקנה 12(ד) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010. בעקבות זאת פורסמה בעיתונות מודעה בדבר הסדר הפשרה, והוא נשלח להתייחסות היועץ המשפטי לממשלה, היועץ המשפטי של משרד הבריאות והממונה על הגנת הצרכן. היועץ המשפטי לממשלה הגיש התנגדות מפורטת ומנומקת להסדר הפשרה הראשוני. לא התקבלו התייחסויות אחרות להסדר הפשרה הראשוני. עמדת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה ביום 22.10.2012 הובאה לפני עמדת היועץ המשפטי לממשלה ביחס להסדר הפשרה הראשוני. לעמדת היועמ"ש צורפו דו"חות בדיקה מטעם משרד הבריאות. ב"כ היועץ המשפטי הצביעה על מספר כשלים הטמונים, לשיטתה, בהסדר הפשרה הראשוני, כפי שיפורט להלן. ראשית טענה ב"כ היועמ"ש כי סכום הפיצוי האינדיווידואלי הינו נמוך ואינו מהווה הטבה ראויה לחברי הקבוצה. הסכום המקורי לחבר קבוצה עמד בכתב התביעה על 880 ₪, וכעת עומד על 200 ₪. לצד זה נטען כי לקוחות אינם שומרים משך 7 שנים על קבלות וחשבוניות רכישה (או על אריזות ריקות), ובכך נחסמת זכות התביעה שלהם. כן נטען שיש עיוות בכך שרוכשת תקבל פיצוי ומשתמשת לא (לצורך העניין הודגם כשל זה בכך שהמבקשת רכשה את הקרם לשתי בנותיה. היא תקבל פיצוי - בנותיה לא). בנוסף נטען שיש להגדיל את הסכום הנתרם לתועלת הציבור, הן משום שצפוי קושי בהוכחת זכאות על ידי חברי הקבוצה לצורך קבלת החזר (נדרשו להציג קבלה/חשבונית רכישה), הן משום שהזכאות מוקנה רק לרוכש ולא לכל משתמש. מטעם זה נטען כי יש להגדיל את הסכום שייתרם לתועלת הציבור, במיוחד בשים לב לאופי ההטעיה שבוצעה. טעם נוסף להגדלת הסכום לתועלת הציבור הוא שדי בכך ש- 1,000 רוכשים (מתוך כ- 15,000 הנטענים), שרכשו והוכיחו זכאות, יקבלו פיצוי, כדי שהסכום הנתרם לתועלת הציבור ירד לאפס (וזאת מאחר, וכאמור, לפי הסדר הפשרה הראשוני יקוזזו ההחזרים לחברי הקבוצה מהסכום שנתרם לתועלת הציבור). לצד זאת העירה ב"כ היועמ"ש כי המשיבים "מרוויחים" למעשה מה"תרומה" הטבות מס, פרסום חיובי, וקידום מכירות בבתי אבות להם נתרמים המוצרים. הוצאת המשיבים כנשכרים פוגעת בתכלית חוק תובענות ייצוגיות, לכן מוצע כי סכום התרומה יוגדל משמעותית. כמו כן טענה ב"כ היועמ"ש לעניין אי מינוי הבודק, כי קיים צורך במינוי בודק ניטראלי ואובייקטיבי. סעיף 19(ב)(1) לחוק מתווה הסדר חובה, שרק בית המשפט, ומטעמים מיוחדים שיירשמו, רשאי לסטות ממנו. לדעת ב"כ היועמ"ש, על הבודק לספק לבית המשפט נתונים (או לאמתם) ביחס להיקף הקבוצה, היקף המכירות, היקף הנזק וכיו"ב. כן הציעה ב"כ היועמ"ש כי המשיבים, להם יש את נתוני הרכישות, יזכו ישירות את כרטיסי האשראי של חברי הקבוצה (לגבי אלו שהזמינו את המוצר באמצעות אתר האינטרנט). מעבר לכך הבהירה ב"כ היועמ"ש כי אין להחיל את ההסדר הפשרה על עילות שעניינן נזקי גוף שנגרמו בעקבות שימוש בקרם, ככל שיתגלו כאלו. לסיכום טענה ב"כ היועמ"ש ש"אין לאשר את הסדר הפשרה במתכונתו הנוכחית, בשל כך שאינו מיטיב עם חברי הקבוצה, אין בו משום מתן פיצוי לכלל חברי הקבוצה, והוא אינו משרת את התכליות שביסוד מכשיר התובענה הייצוגית. הסדר הפשרה במתכונתו הנוכחית אינו הסדר ראוי והוגן ועל כן לגישת היועמ"ש אין לאשרו במסגרת הבקשה". בא הכוח המייצג בהתייחסותו מיום 4.11.2012 לעמדת ב"כ היועמ"ש סבר כי נוכח דו"חות הבדיקה שצורפו לעמדת היועמ"ש יש לשפר את הסדר הפשרה הראשוני לתועלת חברי הקבוצה. כן ציין שיש לקבוע כי מעשה בית דין יחול רק ביחס לעילה צרכנית, ושזכאות תוכח בכל דרך (קבלה, חשבונית, אריזה, צילום אריזה, הזמנה במייל, פירוט כרטיס אשראי). עוד הסכים כי אין מקום לקיזוז החזרים מהסכום שנקבע לתרומה לתועלת הציבור. מאידך, בא הכוח המייצג סבר כי אין צורך במינוי בודק, במיוחד נוכח תצהיר שהגישו המשיבים ביחס להיקף המכירות, ומשום שבית המשפט יכול אף הוא לשקול את התיקונים שהציעה ב"כ היועמ"ש. המשיבים הדגישו בתגובתם לעמדת ב"כ היועמ"ש מיום 4.11.2012 כי מדובר בקרם שנמכרו ממנו כ- 15,000 יחידות לאורך שלוש שנים, ושסך התמורה שהתקבלה על ידי המשיבים ממכירתו עמדה על כמיליון ₪. זאת ועוד, הרווח ברוטו למשיבים בגין מכירתו עמד על 327,000 ₪ (לפני מע"מ). תרומה בסך 200,000 ₪ עולה לפיכך על מחצית הרווח ממכירת המוצר. גם היקפה הכספי של התובענה, לו הייתה מתקבלת, היה נמוך יחסית. לעניין הוכחת הזכאות להחזר על ידי חברי הקבוצה, ציינו המשיבים כי הקרם נמכר בין השנים 2008 - 2011, כך שהדרישה להציג קבלה, חשבונית או אריזה הינה סבירה (מה גם שיש להניח שחלק מחברי הקבוצה כבר פנו לנקודת המכירה לאחר אזהרת משרד הבריאות, וקיבלו החזר). כן ציינו כי הקרם לא נמכר באינטרנט. המשיבים גם הוסיפו וטענו כי נוכח חוות הדעת שהגישו יש קושי ממשי בהוכחת העילה. כן הדגישו כי לקוחות רבים היו מאד מרוצים מהקרם, והיו מעוניינים בהמשך ייצורו. עוד צוין כי גם לשיטת משרד הבריאות מדובר בחלקי אחוזים זניחים של חומרים בלתי מורשים. לדידם של המשיבים אין לצפות לכך שכל צד יצא מהסדר פשרה ו"מלוא תאוותו בידו". בהסדר הפשרה יש חסרונות ויתרונות לקבוצה, ובית המשפט נדרש לשקול את היתרון שבפתרון מהיר על פני ניהול תובענה ייצוגית מורכבת לאורך שנים. לעניין מינוי בודק, גם המשיבים טוענים שהעניין מצוי בתחום מומחיותו ויכולתו של בית המשפט, וכי מינויו בודק יעכב את ההסדר ויטיל ללא צורך עלות נוספת על הצדדים (עלות שאינה זניחה בשים לב להיקף השיווק המוגבל של הקרם). המשיבים סבורים כי יש לקבל את נתוני המכירות שהוגשו לבית המשפט במסגרת תצהיר (המקובל גם על המבקשת), נתונים שנלקחו בחשבון לצורך גיבוש הסדר הפשרה. ביום 6.11.2012 קיימתי דיון בהשתתפות הצדדים ובאת כוח היועץ המשפטי בהסדר הפשרה הראשוני. במסגרת הדיון הסכימו ב"כ המשיבים לתיקון הסדר הפשרה הראשוני, באופן הנותן מענה נאות לעיקר הערות ב"כ היועמ"ש: הקבוצה תוגדר כמי שרכשו את הקרם לצורכי שימוש, הנזקים ייצרו מעשה בית דין רק ביחס לעילה הצרכנית, התרומה תעמוד על סך 200,000 ₪ בלא קשר להיקף ההחזרים וקיזוזם, החזר יינתן כנגד הצגת קבלה או חשבונית, או לחילופין כנגד תצהיר מפורט הנתמך באישור רפואי המעיד על בעיה המצריכה שימוש במוצר, בקשות להחזרים ירוכזו אצל ב"כ המייצג באמצעות פקס או מייל או דואר, לפי כתובת שתפורסם בהודעה על ההסדר. כתוצאה מתיקונים אלו נותרו למעשה רק שני נושאים לגביהם עמדה ב"כ היועמ"ש על התנגדותה להסדר המוצע: הצורך בהגדלת הסכום לתועלת הציבור ושאלת מינוי הבודק. מאחר שאני סבור, כפי שאפרט בהמשך, כי בעניינים אלו ניתן לקבל את עמדת המבקשת והמשיבים, הוריתי לצדדים להגיש הסדר פשרה מתוקן, המגבש את ההסכמות שהושגו בדיון. הסדר הפשרה המתוקן בהמשך להחלטת בית המשפט מיום 6.11.12, הגישו הצדדים לבית המשפט ביום 25.11.12 הסדר פשרה מתוקן בהתאם להסכמות המפורטות בפרוטוקול הדיון מיום 6.11.12 ("הסדר הפשרה המתוקן"). בית המשפט התבקש לאשר את הסדר הפשרה המתוקן ולהורות על פרסום מודעה בדבר אישור הסדר הפשרה על חשבון המשיבים. להלן נוסח חלקיו האופרטיביים של הסדר הפשרה המתוקן אשר הוגש לבית המשפט: "קבוצת התובעים תוגדר לצרכי הסכם פשרה זה כ: "כל מי שרכש ו/או צרך את הקרם לצרכי שימוש". (להלן: "הקבוצה") . הסדר הפשרה בא כדי למצות באופן סופי ומוחלט את מלוא זכויותיהם וטענותיהם של כל חברי הקבוצה כלפי המשיבים ו/או מי מטעמם, בקשר עם הבקשה לאישור ו/או התביעה, לרבות בגין פגיעה באוטונומיה. על אף האמור לעיל, הסדר פשרה זה לא יהווה מעשה בית דין לעניין טענות של מי מחברי הקבוצה בגין נזקי גוף . לצורך הסכם זה ולצורך זה בלבד, תאושר התובענה כייצוגית באופן שהסעדים שיינתנו בה יהיו כדלקמן: המשיבים לא ייצרו ולא ישווקו יותר את הקרם (יצויין כי שיווק הקרם כבר הופסק בפועל). חברי הקבוצה אשר בתוך 90 יום ממועד מתן פסק דין חלוט המאשר את הסדר הפשרה (להלן: "תקופת הזכאות") יוכיחו כי רכשו את הקרם נשוא בקשת האישור באמצעות אחת מן הדרכים המפורטות לעיל - יקבלו מהמשיבה 1 בתוך 14 יום נוספים, שיק לפקודתם על סך של 200 ₪, או מוצר שווה ערך, אם יבחרו בכך. א) משלוח קבלה או חשבונית בגין רכישת הקרם. ב) משלוח אריזה ו/או קופסא של הקרם. ג) תצהיר בו יפורטו מספר המוצרים אשר נרכשו, המועד והמקום בו נרכשו והצורך שלשמו נרכשו, בצירוף מסמך רפואי המאשר קיומה של בעיה המצריכה שימוש במוצר. בקשות להחזרים כאמור יועברו למשרדו של עוה"ד ישראל וולנרמן, באחת מן הדרכים הבאות: א) בדואר רשום למשרדו ברחוב ויצמן 14, בתל אביב 64239. ב) בפקסימיליה למס' 03-7181112, כאשר יש לוודא את המשלוח בטל' 03-7181111. ג) בכתובת הדואר האלקטרוני הבאה: israelw@weinrothlaw.com בנוסף, במהלך 18 חודשים ממועד תקופת הזכאות, יתרמו המשיבים לבתי האבות: "נאות הים בע"מ", "נאות כיפת הזהב בע"מ", "נאות השרון בע"מ" ו"נאות טבריה בע"מ", תוספי מזון מסוג טבליות B12למציצה ו/או קפסולות Q10 ו/או קפסולות מולטי ויטמין ו/או סירופ טבעי לשיעול, אשר ערכם הכולל לפי מחיר המכירה הממוצע לצרכן באחת מרשתות הפארם הגדולות, לא יפחת מ-200,000₪. כמו כן, התביעה האישית תידחה ללא צו להוצאות. בכפוף לאישור הסדר הפשרה על ידי בית המשפט הנכבד מוותרים חברי הקבוצה, כלפי המשיבים ו/או מי מטעמם, באופן סופי ומוחלט, על כל תביעה ו/או טענה ו/או דרישה ו/או זכות ו/או עילה הכלולות ו/או הקשורות בכתבי הטענות מטעם המבקשת ו/או בעובדות הכלולות בהם." הצדדים ביקשו כי בית המשפט יאשר את הסדר הפשרה המתוקן בהתאם לסעיף 19 לחוק, וייתן לו תוקף של פסק דין. בקשה לה בדעתי להיענות, מן הטעמים שיפורטו להלן. הדיון בהסדר א. האם הסדר הפשרה המתוקן הוא הסדר ראוי, הוגן וסביר? אפתח ואומר כי עילת התביעה שמציגה המבקשת, על פניה, היא עילה שאין להקל בה ראש. זכותו של הצרכן לדעת ממה מורכבים המוצרים שהוא רוכש לצורך טיפול בגופו, וזאת בין אם מדובר בתרופות, בין אם מדובר בתכשירי יופי וטיפוח ובין אם מדובר בתכשירים לטיפול אלטרנטיבי. בכלל זה זכאי הצרכן לדעת אם המוצרים שהוא רוכש כוללים חומרים כימיים בעלי השפעה ידועה, כדוגמת סטרואידים. לפיכך, ככל שהמשיבים אכן שיווקו קרם הנחזה להיות טבעי ונטול סטרואידים, והתברר בדיעבד כי שיווקו בפועל מוצר הכולל סטרואידים ברמה שאינה זניחה, יש בכך פגיעה צרכנית משמעותית, שבוודאי לא ניתן לפטור אותה בלא כלום. ואולם, גם אם העילה הנטענת אינה זניחה כלל ועיקר, הרי שבבואי לבחון האם הסדר הפשרה הוא הסדר הוגן, ראוי וסביר מחובתי להתחשב במספר פרמטרים נוספים, ובכללם: הריכוז הנטען של סטרואידים במוצר והאפשרות שיתברר בדיעבד כי הוא אינו עולה על המותר (שהרי התביעה גופה עוד טרם התבררה, והמשיבים חולקים על הטענה כי הייתה הצדקה לאסור על שיווק הקרם); היקף המכירות של המוצר והרווח שצמח למשיבים משיווקו (ככל שהיקף המכירות והרווחים גדל, קיימת הצדקה להגדלת הפיצוי לקבוצה); השלב הדיוני בו מצוי ההליך, והיתרונות שיצמחו לקבוצה מהסדר מוקדם (הן מבחינת חסכון העלויות שבניהול התביעה, והן מבחינת היתרון שבהסדר המושג בסמוך יחסית למועד ביצוע העוול); התועלות שיצמחו לחברי הקבוצה ולציבור בכללותו מניהול ההליך וכיו"ב. התחשבות במכלול השיקולים הללו מביא אותי למסקנה כי הסדר הפיצוי שמציעים הצדדים הוא הסדר הוגן, ראוי וסביר, וזאת מהטעמים המפורטים להלן: א. התביעה שלפני טרם התבררה, וממילא לא הוברר האם יש ממש בטענה כי הקרם הכיל סטרואידים, ואם כן, באיזה ריכוז (המשיבים טענו שלפי בדיקותיהם אין בקרם כלל סטרואידים, וכי אף לפי בדיקות משרד הבריאות הריכוז הוא 0.04 - 0.06 אחוז בלבד). מכל מקום, גם לפי בדיקות משרד הבריאות מדובר בריכוז נמוך יחסית, שאף אם הוא עולה על המותר, הרי שהנזק הצפוי ממנו, לפי חוות דעת המשיבים, שהן היחידות שהוגשו בתיק שלפני, הוא נמוך, אם בכלל. ב. המוצר בו עסקינן, קרם בשם "קרים קליר היימליך קומפלקס", הוא מוצר שנמכר במשך תקופה מוגבלת (שלוש שנין, בין 2008 לבין 2011) לקבוצה מצומצמת של לקוחות (סה"כ נמכרו לטענת המשיבים כ- 15,000 יחידות), ומכירתו הניבה מחזור מכירות מוגבל של כמיליון ₪, מתוכו מרכיב הרווח עומד על מאות אלפים בודדים של שקלים חדשים (380 אלף ₪, כולל מע"מ, לטענת המשיבים). ג. ההסדר הושג בשלב מוקדם יחסית של ההליכים, ובעיתוי שעשוי לאפשר עדיין לחלק מחברי הקבוצה לקבל החזרים כנגד מוצרים שנרכשו על ידם. ד. ספק אם יש בניהול ההליך לגופו משום תועלת לקבוצה או לציבור, וזאת לאור התחייבות המשיבים כי לא ימשיכו בשיווק המוצר בעתיד. ודוק, הסדר הפשרה אליו הגיעו הצדדים כולל שלושה רכיבים עיקריים: אחד נושא פני עתיד ושניים נושאי פני עבר. ההסדר נושא פני עתיד, הוא התחייבות המשיבים שלא לשווק בעתיד את הקרם; ההסדרים נושאי פני העבר הם ההתחייבות לפצות כל חבר בקבוצה שיצליח לשכנע באחת משלושת הדרכים שנקבעו בהסדר הפשרה המתוקן (קבלה, אריזה או תצהיר מגובה במסמך רפואי) כי אכן רכש את המוצר, ותרומה למטרה ציבורית של 200 אלף ₪. שלושת הרכיבים הללו, אליהם יש לצרף את העלות שבתשלום הגמול לבא הכוח המייצג ושכר הטרחה לתובע הייצוגי, די בהם כדי למלא הן אחר דרישת הפיצוי (שהיכולת להגשימה, מטבע הדברים, מוגבלת) והן אחר דרישת ההרתעה, זאת בשים לב למכלול השיקולים שצוינו לעיל (לתכליות אותן יש לבחון בעת אישור הסדר פשרה ראו פסק דיני בת"צ 5731-08-07 קיכל נ' בזק - החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (ניתן ב- 31.7.2011)). לאור האמור אינני סבור, כדעת ב"כ היועמ"ש, כי כתנאי לאישור הסדר הפשרה נדרש להעלות את סכום הפיצוי לחברי הקבוצה או את התרומה לציבור מעבר להעלאה שהוסכמה במסגרת הסדר הפשרה המתוקן. בהקשר זה אציין כי המשיבים הסכימו שהתרומה שתעשה על ידם תהיה של מוצרים בשווי של 200 אלף ₪, וזאת ללא קשר למספר חברי הקבוצה שיזכה להשבה. לפיכך, אף אם נניח כי רק 5 אחוז מחברי הקבוצה יממשו את זכותם להחזר, הרי שמשמעות הדבר היא שגובה הפיצוי הכולל יעמוד על 350 אלף ₪, וביחס למוצר שהרווח ממכירתו (בניכוי מע"מ) הוא 327 אלף ₪ בלבד, זו בהחלט סנקציה משמעותית, שניתן לטעמי להסתפק בה. ודוק, השאלה שלפני אינה השאלה המופשטת האם הייתה הצדקה להטיל על המשיבים סנקציה חמורה יותר, אלא השאלה הקונקרטית האם הסדר הפשרה הוא הסדר ראוי, הוגן וסביר בראיית מכלול נסיבות העניין. סיכומו של דבר, הסדר הפשרה המתוקן, הנותן מענה לעיקר הערות ב"כ היועמ"ש, נראה בעיני ככזה העומד בדרישות חוק תובענות ייצוגיות, ועל כן ראוי לאשרו. ב. האם יש למנות בודק? בעניין שלפני אינני רואה לנכון למנות בודק, קרי אני סבור שראוי לעשות שימוש בסמכותי לחרוג מהכלל שקבע המחוקק בסעיף 19(ב) לחוק, שכן חוות דעת בודק אינה נדרשת. הסדר הפשרה הוא כספי בעיקרו. הנתונים הכספיים מצויים לפני, הם אינם גבוהים לעומת עלות מינוי הבודק, וניתן להעריך האם היחס הסדר-פגיעה הוא מידתי. לאור השלב בו מצוי הדיון, לאור הצורך ביעילות דיונית וצמצום עלויות מיותרות לצדדים, אני סבור כי ניתן לסטות מכלל הבסיס של מינוי בודק להסדר פשרה. ב"כ היועמ"ש סברה שיש טעם למנות בודק, במיוחד על מנת לברר האם הנתונים הכספיים שהציגו המשיבים לפני הם נתוני אמת. אינני סבור שלמטרה זו נדרש למנות בודק. בתי משפט נוהגים להתבסס בעניינים כגון זה על תצהירים של הצדדים, ולמצער תצהירים של אנשי מקצוע מטעמם (כדוגמת רואי חשבון ומנהלי חשבונות). לא לשם כך נדרש מינוי בודק בהליך של אישור פשרה בתובענה ייצוגית. לפיכך במקום להטיל על הצדדים את העלות הכבדה יחסית שבמינוי צד שלישי להצהיר על נתונים שבידיעת אנשי המקצוע של המשיבים, סבורני שניתן להסתפק לעניין זה בתצהיר מטעם רואה החשבון של המשיבים. תצהיר זה יתייחס להיקף המכירות, היקף ההכנסות והיקף הרווחים ממכירת הקרם במשך כל השנים בהן נמכר (קרי, 2008 - 2011). ג. גמול לתובע המייצג ושכר טרחה לבא כוחו הצדדים המליצו על תשלום של 10,000 ₪ גמול למבקשת ושל 90,000 ₪ (בתוספת מע"מ) שכר טרחה לבא הכוח המייצג. סכומים אלו נראים לי סבירים בהחלט בשים לב למאמצים שהשקיעו המבקשת ובא הכוח המייצג, וליתרונות שצמחו לקבוצה ולציבור מניהול התובענה הייצוגית. כן הם מביאים בחשבון את המעורבות הנדרשת מבא הכוח המייצג בביצוע ההחזרים לחברי הקבוצה. התשלום למבקשת ולבא הכוח המייצג יבוצע בתוך 30 יום ממועד מתן פסק דין זה, ויהיה מותנה בהגשת תצהיר רואה החשבון, כמפורט בפסקה 39 להלן. למרות האמור לעיל, על מנת להבטיח את ביצוע הסדר הפשרה, הריני לקבוע כי תשלום סכום של 30,000 ₪ בתוספת מע"מ לבא הכוח המייצג יעוכב עד למועד בו תימסר הודעה לבית המשפט בדבר השלמת ביצוע הסדר הפשרה, כמפורט בפסקה 43 להלן. סוף דבר לאור האמור לעיל, הרי שבכפוף לכך שיוגש לבית המשפט עד ליום 30.1.2013 תצהיר מטעם רו"ח של המשיבים המאמת את נתוני המכירות של הקרם (מספר יחידות שנמכרו, הכנסות ורווח במשך כל שנות מכירת הקרם), כפי שהוצגו לבית המשפט, יינתן אישור להסדר הפשרה. אני פוסק את הגמול לטובת המבקשת על סכום של 10,000 ₪, ואת שכר טרחת בא הכוח המייצג על סכום של 105,300 ₪ (כולל מע"מ), שישולמו להם על פי האמור בפסקה 38 לעיל. הצדדים יפרסמו, בתוך 7 ימים ממועד מסירת התצהיר הנזכר בפסקה 39 לעיל, הודעה בדבר הסדר הפשרה, בנוסח המצורף לפסק דין זה. ההודעה תפורסם באחד משלושת העיתונים היומיים הנפוצים ביותר בארץ, ובמקומון הנפוץ ביותר בעיר ירושלים. גודל האותיות יעלה ב- 33% לפחות על האמור בתקנות הגנת הצרכן (האותיות בחוזה אחיד ובתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן), תשנ"ה-1995. המשיבים יישאו בעלות הפרסום האמור. הצדדים ימסרו לבית המשפט הודעה בדבר ביצוע חלקו הראשון של הסדר הפשרה עד ליום 2.6.2013. בהודעה זו יפורט סכום ההחזר שבוצע לחברי הקבוצה. הצדדים ימסרו לבית המשפט הודעה בדבר השלמת ביצוע הסדר הפשרה עד ליום 1.9.2014. בהודעה זו יפורטו התרומות שבוצעו לארבעת בתי האבות (פירוט המוצרים שנתרמו לכל בית אבות, המועד בו הועברה לבית האבות ושווי התרומה). המזכירות תעביר עותקים של פסק דין זה ליועץ המשפטי לממשלה, באמצעות פרקליטות מחוז תל-אביב, ולמנהל בתי המשפט על מנת שיעדכן את פנקס התובענות הייצוגיות. תז"פ 31.1.2013, 3.6.2013, 2.9.2014 ניתן היום, י' שבט תשע"ג, 21 ינואר 2013, בהעדר הצדדים. הודעה בדבר אישור הסדר פשרה בבקשה להכיר בתביעה כייצוגית לפי סעיף 25(א)(3) לחוק תובענות ייצוגיות, התשנ"ו 2006- מובא בזאת לידיעת הציבור, כי ביום עניינה של התביעה הייצוגית במוצר בשם " קרים קליר היימליך קומפלקס" (להלן: "הקרם "קרים קליר"") אשר יוצר ושווק על ידי א.מ.ב. חווה חקלאית ירדן בע"מ וד"ר יחזקאל היימליך (להלן: "המשיבים") בין השנים 2008 - 2011 כתכשיר אלטרנטיבי לטיפול בבעיות עור שונות כגון אטופיק דרמטיטיס (אסטמה של העור). בתביעה נטען להטעיה וחוסר התאמה בין הסימון והשיווק של הקרם "קרים קליר" כקרם טבעי המבוסס על חומרים טבעיים בלבד, כאשר בפועל נטען כי מדובר בקרם המכיל חומרים סטרואידים. המשיבים חלקו על טענות אלו, הבהירו כי לשיטתם לא נפל פגם בהתנהלותם, כי פעלו כדין וכי בפועל הקרם "קרים קליר" מכיל חומרים טבעיים בלבד. בסופו של משא ומתן הגיעו הצדדים להסכמות בדבר הסדר פשרה כדלקמן: הסדר הפשרה יחול על כל אדם אשר רכש או צרך את הקרם "קרים קליר". המשיבים מצהירים כי אינם מייצרים או משווקים עוד את הקרם ולא יעשו כן בעתיד. המשיבים מתחייבים להעניק לכל אחד מהצרכנים אשר יוכיחו עד ליום 31.4.2013 (ועד בכלל) כי רכש את הקרם "קרים קליר" באמצעות אחת מהדרכים המפורטות להלן - שיק לפקודתם על סך 200 ₪ או מוצר שווה ערך אם הצרכן יבחר בכך. הוכחת הזכאות תעשה באחת משלוש הדרכים המפורטות להלן: א) משלוח קבלה או חשבונית בגין רכישת הקרם "קרים קליר", או ב) משלוח אריזה או קופסא של הקרם "קרים קליר", או ג) משלוח תצהיר בו יפורטו מספר הקרמים "קרים קליר" אשר נרכשו, המועד והמקום בו נרכשו והצורך שלשמו נרכשו, בצירוף מסמך רפואי המאשר קיומה של בעיה המצריכה שימוש במוצר. בקשות להחזרים כאמור יועברו למשרדו של עוה"ד ישראל וולנרמן, באחת מן הדרכים הבאות: א) בדואר רשום למשרדו ברחוב ויצמן 14, בתל אביב 64239, או ב) בפקסימיליה למס' 03-7181112, כאשר יש לוודא את המשלוח בטל' 03-7181111, או ג) בכתובת הדואר האלקטרוני הבאה: israelw@weinrothlaw.com 4. בנוסף, במהלך 18 חודשים ממועד אישור הסדר הפשרה, יתרמו המשיבים לבתי האבות: "נאות הים בע"מ", "נאות כיפת הזהב בע"מ", "נאות השרון בע"מ" ו"נאות טבריה בע"מ", תוספי מזון מסוג טבליות B12למציצה ו/או קפסולות Q10 ו/או קפסולות מולטי ויטמין ו/או סירופ טבעי לשיעול, אשר ערכם הכולל לפי מחיר המכירה הממוצע לצרכן באחת מרשתות הפארם הגדולות, לא יפחת מ-200,000₪. 5. המשיבים ישאו בתשלום גמול למבקשת בסכום של 10,000 ₪ ושכ"ט לב"כ המייצג בסכום של 105,300 ₪ (הסכום כולל מע"מ). תביעה ייצוגית