שוטרת ירדה מהניידת כשהיא לבושה במדי משטרה והאור הכחול של הניידת מהבהב, סימנה לנהג עם הידיים לעצור וצעקה לעברו לעצור. ואולם, הנהג הגביר את המהירות, חלף על פניה כשהוא קרוב מאוד אליה, והמשיך לנסוע כשהוא עובר לנתיב הנגדי תוך כדי עלייה על אי תנועה. להלן החלטה בנושא מעצר על אי ציות לשוטר: החלטה לפני בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים. נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, מעשה פזיזות ורשלנות, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, אי ציות לשוטר, חציית שטח הפרדה ונהיגה שלא מימינו ונהיגה בכיוון הפוך לכיוון המותר. בכתב האישום נטען, בין השאר, כי ביום 7.9.08 בסמוך לשעה 16:00, נהג המשיב ברכבו מסוג G.M.C.סוואנה בכביש 375, מכיוון פארק "בגין" לכיוון צור הדסה. באותו מועד, בעקבות התרעה, חסמו השוטרים מירית ממן ודורון צברי את הכביש בכניסה לצור הדסה על ידי כך שהציבו את הניידת המשטרתית לרוחב הכביש. המשיב התקרב למקום והשוטרת מירית ממן ירדה מהניידת כשהיא לבושה במדים, צעקה לעברו כי יעצור ואף סימנה לו לעשות כן בידיה. המשיב לא שעה להוראתה, הגביר את מהירות נסיעתו, חלף בקרבת השוטרת ממן, סטה בחדות שמאלה, עלה על אי תנועה ועבר לנתיב הנסיעה הנגדי. המשיב גרם לרכבים שנסעו מולו לרדת לשולי הכביש ולאחר מכן שב לנתיבו והמשיך לנסוע במהירות של למעלה מ- 130 קמ"ש לכיוון המושב מטע כאשר הניידת המשטרתית ובה השוטרים ממן וצברי דולקת אחריו. לבסוף הצליחו השוטרים להשיגו ולעצרו. מראיות המבקשת עולה לכאורה, כי המשטרה ביצעה תצפית בפארק "בגין" כדי לסכל פעילות של הסעת שוהים בלתי חוקיים לתוך תחומי ישראל. שני תצפיתנים, השוטר מורן שטאשוילי והשוטרת הגר וייסמן אמרו בהודעתם במשטרה, כי ביום 7.9.08 בסמוך לשעה 16:30, הבחינו, בי השאר, ברכב מסוג G.M.C סוואנה בצבע טורקיז נכנס לפארק, מעלה לתוכו שוהים בלתי חוקיים ונוסע לכיוון צור הדסה. הם לא הבחינו במספר הרישוי של הרכב אך דיווחו על האירוע לשוטרים מירית ממן ודורון צברי שהמתינו בכניסה לצור הדסה. השוטרת מירית ממן אמרה בהודעתה כי לאחר שקיבלו את הדיווח מהשוטר שטאשוילי, הם חסמו את הכביש באמצעות הניידת והבחינו ברכב הסוואנה בצבע טורקיז מגיע לכיוונם. השוטרת ממן ירדה מהניידת כשהיא לבושה במדי משטרה והאור הכחול של הניידת מהבהב, סימנה לנהג עם הידיים לעצור וצעקה לעברו לעצור. ואולם, הנהג הגביר את המהירות, חלף על פניה כשהוא קרוב מאוד אליה, והמשיך לנסוע כשהוא עובר לנתיב הנגדי תוך כדי עלייה על אי תנועה, נוסע בניגוד לכיוון התנועה, ולאחר מכן חוזר לנתיבו. השוטרת ממן עלתה לניידת והם החלו לדלוק אחרי רכב הסוואנה. בתחילה הם לא הצליחו להשיגו ואף איבדו איתו קשר עין, אך לאחר נסיעה של כחמש דקות הבחינו בו כשהוא נוסע עם אורות מהבהבים. הם הורו לו לעצור בצד והנהג עשה כן. השוטרת ממן אמרה כי זיהתה את הנהג שלבש חולצה שחורה כמי שכמעט דרס אותה מספר דקות לפני כן והוסיפה כי הנהג והרכב מוכרים לה מאירועים קודמים. השוטר צברי תאר בהודעתו את האירוע בדומה לתיאורה של השוטרת ממן. אף הוא ציין כי בשלב מסוים איבדו עם הנהג קשר עין אך כעבור זמן קצר הבחינו בו. כמו כן אמר השוטר צברי כי הנהג מוכר להם מאירועים קודמים. המשיב טען בהודעתו במשטרה כי לא הסיע שוהים בלתי חוקיים ברכבו ולא ניסה להימלט מהשוטרים. הוא אישר כי ראה את השוטרים אך טען כי הם לא חסמו את דרכו ולא הורו לו לעצור. לדבריו, הוא נסע במהירות של 60-70 קמ"ש, לא היו עמו שוהים בלתי חוקיים "הם לא תפסו איתי אף אחד ולא ראו אותי מוריד מישהו לכן אין צורך שאני אברח ואעשה דברים כנגד החוק". סניגורו של המשיב טוען כי אין בידי המבקשת ראיות לכאורה להוכחת האישום. לדבריו, הרכב שלא שעה להוראת השוטרת ונמלט מהמחסום, איננו רכבו של המשיב. כמו כן, השוטרים שהיו במחסום, ממן וצברי, לא הבחינו בשוהים בלתי חוקיים בתוך הרכב שחלף במחסום ואף לא ברכבו של המשיב כאשר הוא נעצר על ידם. מכאן, שרכבו איננו הרכב שנראה על ידי התצפיתנים כשנהגו מכניס לתוכו שוהים בלתי חוקיים בכניסה לפארק "בגין" ורכבו אף איננו הרכב שחלף על פני המחסום וסרב לעצור. הסניגור הפנה לעובדה שהשוטרים איבדו עם הרכב הנמלט קשר עין וציין כי השוטרים לא ידעו לזהות את הרכב באמצעות מספר הרישוי שלו. הסניגור חלק על טענת השוטרים ממן וצברי כי הם מכירים את המשיב מאירועים קודמים וציין כי לא הובאה כל ראייה לאירועים קודמים כלשהם. הסניגור הדגיש כי המשיב שיתף פעולה עם החוקרים והשיב לשאלותיהם, עובדה התומכת אף היא בחפותו. לפיכך, ביקש הסניגור לדחות את בקשת המדינה לעצור את המשיב עד תום ההליכים. אכן, רכבו של המשיב, לא זוהה באמצעות מספר הרישוי, ברכבו של המשיב לא נראו שוהים בלתי חוקיים, השוטרים אמנם איבדו למספר דקות קשר עין עם הרכב הנמלט והמשיבה לא פירטה, מה מקור ההיכרות הנטענת בין השוטרים לבין המשיב. עם זאת, הראיות הנדרשות בשלב מקדמי זה של מעצר עד תום ההליכים, אינן ראיות המוכיחות מעל לספק סביר כי המשיב ביצע את העבירות, אלא ראיות גולמיות שיש בהן פוטנציאל להרשעה, קרי, ראיות שעשויות להבשיל במהלך המשפט לראיות שיש בהן כדי להרשיע את המשיב. הראיות שבידי המדינה, עומדות במבחן זה. במהלך המשפט עשויות עדויות השוטרים לפיהן זיהו את המשיב כמי שנהג ברכב הסוואנה בפראות וכמעט דרס את השוטרת ממן, ובכללן הטענה על היכרות מוקדמת עם המשיב, להתברר כמהימנות. כמו כן, יתכן כי יתברר שלוחות הזמנים של האירועים הרלוונטיים תומכים בגרסת המאשימה לפיה היה זה המשיב שחלף על פני המחסום ולא שעה להוראות השוטרים. לפיכך, יש בראיות כדי להוכיח לכאורה את הנטען בכתב האישום ובשלב זה, די בכך. הסניגור אישר כי אם תידחה טענתו לפיה אין בידי המבקשת ראיות לכאורה, אזי, בהתחשב במעשי העבירה כפי שתוארו בכתב האישום, מתקיימת בנסיבות הנדונות עילת מעצר. עם זאת, ביקש הסניגור לשחרר את המשיב לחלופה ולהורות על מעצר בית בביתו בערבות בני משפחתו. בא כוח המבקשת ביקש לדחות את הבקשה לשחרר את המשיב לחלופת מעצר. לטענתו, המעשים שביצע לכאורה המשיב, עברו הפלילי הכולל הרשעות בעבירות אלימות, איומים, תקיפת שוטר והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, וכן הרשעותיו הרבות בעבירות תעבורה, מלמדים על המסוכנות הנשקפת ממנו לציבור המחייבת את מעצרו. עמדתו של בא כוח המבקשת נראית בעיני. נסיבות המקרה מצביעות על מסוכנות רבה שלא ניתן לאיינה באמצעות חלופת מעצר (ר' בש"פ 2532/07 כרישאת נגד מדינת ישראל; בש"פ 7033/08 ציוני נ' מדינת ישראל). אשר לפסיקה שאליה הפנה הסניגור לעניין זה, הרי שבאותם מקרים דובר בנאשמים שמאפייניהם שונים מאלו של המשיב. כך, בבש"פ 59/05 אלאטראש נ' מדינת ישראל דובר בנאשם ללא עבר פלילי ובבש"פ 1996/03 אבו סלימן נ' מדינת ישראל, דובר בנאשם שמעורבותו באירוע שבו הואשם באותו עניין תוארה על ידי בית המשפט כחריג. לפיכך אני מקבלת את הבקשה ומורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. מעצרמשטרהמשפט תעבורהאי ציות להוראת שוטרשוטר