זכאות לתוספת שכר מכוח הסכם קיבוצי

מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא זכאות לתוספת שכר מכוח הסכם קיבוצי: התובע, עבד בשירות המדינה מיום 19.11.68 עד לפרישתו לגמלאות ביום 1.11.05. במרבית תקופת עבודתו של התובע הוא הועסק במשרד הבינוי והשיכון. ביום 11.2.03 נחתם הסכם קיבוצי בין המדינה לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה (להלן: "ההסכם הקיבוצי") על פיו הוסכם כי החל מיום 1.2.03 תשולם תוספת שכר בשיעור 16.2% מהשכר המשולב, ל"עובדי ענ"א" (עיבוד נתונים אלקטרוניים) (להלן: "תוספת ענ"א" או "התוספת"). המחלוקת בהליך זה היא בשאלה אם התובע היה "עובד ענ"א" החל מיום 1.2.03, אם לאו, וכתוצאה מכך, האם היה זכאי לתוספת ענ"א בשכרו (מיום 1.2.03 עד לפרישתו) ובגמלתו (מאז פרישתו). הרקע העובדתי תקופת עבודתו של התובע בשירות המדינה הייתה מיום 19.11.68 עד ליום 1.11.05. בתקופת עבודתו חלו הפסקות קצרות שאינן מעלות או מורידות לענייננו. התובע הינו בעל השכלה גבוהה במספר תחומים, ביניהם מדעי המחשב. דירוגו המקצועי של התובע היה דירוג מח"ר ועובר לפרישתו הוא היה מדורג בדרגה 41+. החל משנת 1981 עד לסיום עבודתו, הועסק התובע במשרד הבינוי והשיכון, למעט תקופה של שנתיים בשנים 1998 ו-1999 בהן הושאל למשרד ראש הממשלה ולאחר מכן למשרד המדע והועסק במינוי בפועל בפרוייקט "הילה - היערכות ישראל לעידן המידע" ובפרוייקט "ממשל זמין". בתקופה שקדמה להשאלת התובע למשרד ראש הממשלה (בראשית 1998), התובע עבד באגף מערכות מידע במשרד הבינוי והשיכון. החל משנת 1992 ניהלה את האגף גב' עדנה גביש. ישנה אי בהירות באשר לשם המשרה התקנית בה שובץ התובע עובר להשאלתו למשרד ראש הממשלה. התובע הציג מסמך ממנו עולה כי מונה בשנת 1983 לתפקיד "ראש צוות תכנון ותכנות". עם זאת, אין למעשה מחלוקת שמשרת התובע בתקן באותו מועד היתה "מרכז מערכות הפעלה". אף אין מחלוקת כי משרה זו שייכת לאגף מערכות מידע במשרד הבינוי והשיכון, אשר בו מועסקים עובדי ענ"א, ואין מחלוקת כי בין השנים 1981 עד ליום 31.12.99, מועד חזרתו של התובע למשרד הבינוי והשיכון, היה התובע "עובד ענ"א". כאשר חזר התובע לעבודה במשרד הבינוי והשיכון ביום 1.1.00, הוא לא חזר לעבוד באגף מערכות מידע. תחילה הועסק בלשכת מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון וביום 13.5.01 הועבר לאגף מידע וניתוח כלכלי אשר מנהלתו הייתה גב' רחל הולנדר. התובע הועסק באגף מידע וניתוח כלכלי עד לפרישתו. ביום 6.3.00 הטיל מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על התובע את ריכוז הוועדה למעקב ותיקון ליקויים שנתגלו בביקורת המדינה ובביקורת הפנימית. יו"ר וועדה היה מנכ"ל המשרד וגב' הולנדר הייתה משנה ליו"ר. אין מחלוקת כי מאז שובו של התובע למשרד הבינוי והשיכון בתחילת שנת 2000 ועד סמוך לפני פרישתו, התובע היה משובץ, מבחינה מנהלית, באותו תקן בו היה משובץ טרם השאלתו למשרד ראש הממשלה ומשרד המדע. כאמור, אין מחלוקת כי התקן בו שובץ התובע כאמור היא משרה העונה על הגדרת "עובד ענ"א". ביום 9.8.05 אישרה נציבות שירות המדינה תקן למשרת "ראש ענף (מידע)" שמתח הדרגות בו הוא 37-39 בדירוג מח"ר. עיקר תפקידו של "ראש ענף (מידע) על פי תיאור המשרה בתקן הוא ריכוז עבודה הועדה המשרדית למעקב אחר תיקון ליקויים לפי דוחות מבקר המדינה והחלטות הממשלה בנושאי ביקורת המדינה והכנת הצעות לתיקון ליקויים, אם כי תקן זה כולל תפקיד של "רפרנט המשרד לוועדת היגוי אינטרנט ואינטראנט" ו"עורך חוברת וירטואלית שעוסקת במידע מקצועי אודות פעילויות חדשניות של המשרד בתחומים שונים" ו"מבצע מעקב ובקרה אחר החומר בנושא התחלות הבניה מול העיריות, מועצות אזוריות ומקומיות". כאמור, ביום 11.2.03 נחתם ההסכם הקיבוצי. ביום 12.8.03 פנה מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, מר אביגדור מעוז, לנציב שירות המדינה בבקשה לאשר תשלום תוספת ענ"א לתובע. ביום 17.8.03 ביקשה נציבות שירות המדינה ממנכ"ל משרד השיכון לפרט את עיסוקו העיקרי של התובע בתפקידו הנוכחי ולציין אם הוא עוסק בתחום המחשוב. במכתב זה צוין כי במענה לפניית נציבות שירות המדינה למשרדי הממשלה לקבלת רשימות העובדים הזכאים לתוספת ענ"א, שמו של התובע לא הופיע ברשימה שמשרד הבינוי והשיכון העביר. ביום 22.12.03 הודיע סמנכ"ל בכיר למינהל ומשאבי אנוש במשרד הבינוי והשיכון לנציבות שירות המדינה כי הנושאים העיקריים בהם מטפל כיום התובע הם: מעקב אחר ליקויים על פי דו"ח מבקר המדינה - נושא זה אינו קשור בתחום המיחשוב. עבודה מול העיריות, הרשויות המקומיות והאזוריות בארץ במטרה להבחין בתחום הבניה ביוזמה פרטית, בין בניה על קרקע מדינה לבין בניה על קרקע בבעלות פרטית. נושא זה קשור חד משמעית למיחשוב. ליווי ועדת היגוי אינטרנט. ביום 22.1.04 ניתנה תשובת נציבות שירות המדינה לפניית משרד הבינוי והשיכון מיום 22.12.03, לפיה: "לאחר בחינת תחומי עיסוקו העיקריים של מר ורהפטיג, שצויינו במכתבכם שבסמך, לא נמצאו מאפייני תפקיד, המצביעים על שיוך ישיר לעיסוקי המחשב. לפיכך, איננו מוצאים אפשרות להחיל על מר ורהפטיג את ההסכם הקיבוצי מיום 11.2.03, בדבר תוספת שכר לעובדי ענ"א". ההסכם הקיבוצי והמחלוקת לגבי תחולתו על התובע הוראות ההסכם הקיבוצי קובעות את הזכאות ל"תוספת ענ"א". בסעיף 3 להסכם הקיבוצי נקבע כי: "הסכם זה יחול על עובדים הממלאים אחר כל התנאים הבאים במצטבר והכל בכפוף לאמור בו: א. מועסקים בשירות המדינה במשרדים וביחידות הסמך המנויים בנספח א' להסכם זה. ב. מדורגים בדירוגים המנויים ברשימה שבנספח ב' להסכם זה. ג. משובצים בתפקידי ענ"א (עיבוד נתונים אלקטרוני) המנויים ברשימה שבנספח ג' להסכם זה. ד. משכורתם משולמת על פי הסכמים קיבוציים החלים על דרוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות. ה. זכאים לאחת מתוספות השכר הבאות... אין חולקים כי מתמלאים בתובע התנאים המפורטים בסעיפים קטנים א, ב, ד ו-ה של סעיף 3.1 להסכם הקיבוצי. התנאי היחיד מבין חמשת התנאים המצטברים הכלולים בהגדרת "עובד ענ"א", לגביו חלוקים הצדדים אם הוא מתקיים בתובע, הינו התנאי שבסעיף 3.1(ג) שעניינו היותו של התובע משובץ בתפקיד ענ"א המנויים ברשימה שבנספח ג' להסכם. נספח ג' להסכם הקיבוצי כולל כותרת "רשימת התפקידים". מתחת לכותרת נאמר "כל תפקידי ענ"א הכלולים בסדרות הבאות". בהמשך מפורטת רשימה של שבע סדרות. הסדרות הן אלה: מנתחי שיטות מערכות לרבות עובדי ביצוע ומטמיעים, עובדי טכנולוגיית פיתוח, מנהלי יחידות מיכון, תכניתנים, תכניתנים/מערכות הפעלה ושתי סדרות של "מפעילי מחשב". כאמור לעיל, אין מחלוקת שהתקן בו שובץ התובע לאחר שובו למשרד הבינוי והשיכון בשנת 2000 הינו תקן של משרת "עובד ענ"א" וכי הוא כלול באחת הסדרות המפורטות בנספח ג' להסכם. אלא שבכך לא די, שכן על פי סעיף 3.1(ג) להסכם הקיבוצי וכן על פי נספח ג' לו, תפקידו של העובד צריך להיות "תפקיד ענ"א". בהתאם לכך, המחלוקת בדבר זכאותו של התובע לתוספת ענ"א צריכה להיות מוכרעת על פי השאלה אם התפקידים שמילא התובע לאחר מועד חתימת ההסכם הקיבוצי היו "תפקידי ענ"א". ההכרעה בעניין זה אינה נובעת משיבוצו הפורמלי בתקן. הגענו, איפוא, אל לב המחלוקת: האם תפקידי התובע החל מיום 11.2.03 היו תפקידי ענ"א? האם בחינת מכלול הראיות בהליך מביאה למסקנה שהתובע הרים את הנטל להוכיח את תביעתו או שכשל בכך? מטעם התובע העידו התובע עצמו, מר בן ציון נאה ואביגדור מעוז. מטעם הנתבעת העידה גב' עדנה גביש. ראיות התובע התובע טוען כי על בית הדין לקבל את עמדת משרד הבינוי והשיכון כפי שהוצגה לנציב שירות המדינה בבקשת מנכ"ל המשרד לאשר לשלם לתובע את התוספת ובמכתבו של סמנכ"ל בכיר למינהל ומשאבי אנוש מיום 22.12.03 בעקבות אותה בקשה. לטענת התובע, הצגת העובדות במכתבו של סמנכ"ל המשרד מיום 22.12.03, לפיה שניים מתוך שלושה עיסוקים עיקריים של התובע קשורים באופן מובהק למחשוב, מבטאת נכונה את מצב הדברים לאשורו ומצדיקה סיווגו כ"עובד ענ"א". לטענת התובע בעדותו, הוא עסק בשני נושאים אלה (עבודה המנהל לבניה כפרית מול הרשויות המקומיות וליווי ועדת היגוי אינטרנט) 75% מזמנו ואילו בעניין המעקב אחר תיקון ליקויים לפי דוחו"ת מבקר המדינה הוא עסק "באופן ספוראדי" (עדות התובע, פרוטוקול מיום 22.2.11, עמ' 4. נציין כי בתצהירו טען התובע כי עסק בעבודות אלה בין 20%-30% מזמנו). בתמיכה לעמדתו צירף התובע לתצהירו מסמך שנקרא "Request for Proposals" (הזמנה להגשת הצעות) מחודש 5/2000 לפיתוח ואחזקה של אתר אינטרנט במשרד. התובע העיד בתצהירו כי הוא הכין את ההזמנה לפי נוהל ממשלתי. לדבריו, מסמך כאמור בדרך כלל נעשה מוזמן על ידי משרדי הממשלה במיקור חוץ. התובע העיד כי בחודש 2/01, בעודו בלשכת המנכ"ל, התבקש על ידי גב' הולנדר, מנהל אגף מידע וניתוח כלכלי, לבצע עבודה גדולה של ניתוח מערכות במנהל לבניה כפרית ולנתח את מערכת המחשוב לדיווח. לטענת התובע הוא עסק בכך במשך קרוב לחצי שנה. התובע צירף לתצהירו מסמך מיום 9.7.01 המחזיק 30 עמודים והמוכתר "בדיקת תהליך הדיווח למערכות במ"ה ומקב"ץ בבנייה הכפרית: דו"ח סופי". צויין בעמוד השער של הדו"ח כי הוא נכתב בהתאם לנוהל מפת"ח שאומץ על ידי הממשלה לכתיבת מסמכים בתחום מערכות המידע וכי הוא מוגש לגב' הולנדר, מנהלת אגף בכיר למידע וניתוח כלכלי. בתחילת עדותו התייחס התובע למסמכים נוספים שהגשתם באותו שלב אושרה על ידי בית הדין: מסמכים המעידים על מעורבות של התובע בהכנת הוראות למשתמשים בתוכנת "רישוי ופיקוח על הבניה" של חברת "קומפלוט" שהיא חברת בת של החברה לאוטומציה של מרכז השלטון המקומי ומסמכים המעידים על פיקוח של התובע על שדרוג תוכנות של "קומפלוט" על ידי ועדות מקומיות לתכנון ולבניה ופיקוח על הטמעתן. מסמכים אלה מצביעים על כך שהתובע עסק בנושאים אלה גם בשנים 2003-2005. זהו נושא "העבודה מול הרשויות המקומיות" שנזכר במכתבו של סמנכ"ל בכיר של משרד השיכון מיום 22.12.03. מסמכים הנוגעים לפעילות התובע כחבר ועדת ההיגוי לענייני אינטרנט במשרד הבינוי והשיכון. מסמכים שהכין התובע עבור גב' הולנדר בנושאי מחשוב. התובע העיד בעניין המסמכים הנוגעים להטעמת התכנה של חברת "קומפלוט", כי הוא ביצע ניתוח מערכות, אשר כולל בירור צרכי לקוח והמצב המחשובי הקיים ותכנון מערכת שתשפר את המצב הקיים ותענה על צרכי הלקוח. לדברי התובע, הוא בדק מערכות דיווח ומחשוב של 136 ועדות מקומיות לתכנון ולבניה יחד עם נציג של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ויחד עם נציגי חברת קופמלוט מצא דרך לקלוט את הנתונים החסרים, דבר שהיה כרוך בבירורו גרסאות של תכנה. כמו כן, הוא ביצע את הטמעת המערכת. התובע דחה בתוקף את טענת גב' גביש בתצהירה כאילו עבודתו התמצתה בהזנת נתונים וטען "לא מיניה ולא מקצתיה. לא התעסקתי בנתונים עצמם אלא בשיטה לקליטת הנתונים. זה נקרא ניתוח מערכות". לטענת התובע, תכנון מערכות והטמעה הם עבודות ענ"א מובהקת. התובע מבקש להסתמך על עדותו של המנכ"ל אביגדור מעוז שהעיד בעדותו, לאחר שהתבקש להגדיר את חלוקת הזמן של התובע בין שלושת תפקידיו שפורטו בבקשת המשרד לנציבות שירות המדינה, כי עסק בכל אחד מן התפקידים כשליש מזמנו. בהתאם לכך, מששני תפקידים מתוך שלושת התפקידים הם תפקידים הקשורים למחשוב, עולה מסקנה כי רוב זמנו עבד התובע בנושאי מחשוב. התובע ביקש להסתמך גם על עדותו של מר בן ציון נאה. סמוך לאחר פרישת התובע הכין מר נאה חוות דעת לבקשת התובע "בעניין עבודתו של מר עמנואל ורהפטיג כמקצוען ענ"א". חוות הדעת צורפה לתצהירו של התובע ומר נאה הופיע כעד מטעם התובע ואישר את נכונות האמור בחוות דעתו ונחקר עליה. מר נאה העיד כי היכרותו המקצועית עם התובע החלה בשנת 1982, אז עבד עם התובע בצוות תשתיות של אגף מערכות מידע במשרד הבינוי והשיכון תקופה של למעלה מ-15 שנים, בה עבודת התובע הייתה במובהק עבודת עובד ענ"א. לדברי מר נאה, גם לאחר שהתובע הושאל למאגף מערכות מידע במשרד הבינוי והשיכון הוא נשאר מיודד עם התובע והמשיך לעקוב אחר המשך הקריירה של התובע והוא ידע שהתובע ממשיך, במסגרת כל תפקידיו, לעבוד כמקצוען בכיר במגוון תחומי ענ"א ונשאר באופן מובהק איש מחשוב לכל דבר. מר נאה קיבל לעיונו מסמכים שהציג לו התובע ועל יסודם חיווה דעתו שהתובע המשיך לעסוק בתפקידי ענ"א כמו ניתוח מערכות, ייעוץ ובקרה על עבודתם של יועצי ענ"א והדרכה וכתיבת מדריכים למשתמשים בתכנה. עמדת המדינה המדינה טוענת כי עיקר עבודת התובע היה העיסוק במעקב אחר תיקון ליקויים שהופיעו בדו"חות מבקר המדינה ואילו הנושאים שלטענת התובע היו "מחשוביים" היו שוליים ומכל מקום, אין הם בגדר תפקידי "ענ"א". המדינה סבורה כי ישנה הפרזה רבה בעדות התובע אודות הזמן שהקדיש לעבודות שצירף לתצהירו (כמו ההזמנה לקבלת הצעות לפיתוח ואחזקת אתר אינטרנט) אשר התבססו על דוגמאות קיימות והשינויים וההתאמות שנדרשו בהם דרשו הרבה פחות זמן מאשר הזמן לו טען התובע. לטענת המדינה, התובע עבד בעיקר בנושא תיקון ליקויי הביקורת של מבקר המדינה וזו הסיבה שתפקיד תופס את הנפח המשמעותי ביותר בתיאור המשרה בתקן "ראש ענף (מידע)" שתוקנן למשרת התובע. כמו כן, טוענת המדינה כי בנסיבות העניין, אין לייחס משקל רב לעדות התובע ולעדויות מר מעוז בעניין חלוקת זמנו של התובע. אשר לעדות התובע - מאחר שבחקירתו הנגדית עלה כי התובע הפריז מאד בהערכת הזמן שלקח לו לכתוב את ההזמנה לקבלת הצעות, יש בכך כדי להשליך על מהימנות הערכתו לגבי הזמן שביצע את תפקיד המעקב אחר ליקויי דוחות מבקר המדינה. אשר לעדותו של מר מעוז - אין להניח שמנכ"ל המשרד ידע בזמן אמת או זכר בעת עדותו את חלוקת הזמן של התובע, שלא היה עובד בכיר ביותר במשרד, ויש להבין את תשובתו כמעין "כניעה" לדרישה שהוצגה לו בחקירתו הנגדית להעריך את חלוקת הזמן של התובע בין תפקידיו השונים. המדינה אף סבורה כי לאור היעדר קשר מקצועי ישיר בין התובע לבין מר נאה לאחר חזרתו של התובע למשרד הבינוי והשיכון בשנת 2000, אף אין לייחס משקל לעדות מר נאה. המדינה מדגישה את העובדה כי אין מחלוקת כי אגף מערכות המידע הוא האגף המטפל בנושאי ענ"א במשרד הבינוי והשיכון וטוענת כי יש לקבל את עדות מנהלת האגף, גב' גביש, לפיה לא יכולים היו להיות לתובע תפקידי ענ"א מחוץ לאגף. המדינה מפנה לכך שהאגף בו עבד התובע - אגף מידע וניתוח כלכלי - היה "משתמש קצה" בתוכנות מחשב אך בעצמו לא היה מופקד על תחומי ענ"א. לעניין זה הפנתה המדינה לתיאור התפקיד של מנהל האגף, ממנו עולים כי הגדרת תפקידו העיקרי של האגף היא לעסוק במתן נתונים וכלים מקצועיים כלכליים לחיזוק יכולת התכנון וקבלת ההחלטות של המשרד ברמה המאקרו-כלכלית. המדינה סבורה כי גם באותם מקרים בהם ביצע התובע עבודות שבמהותן הן עבודות ענ"א, הדבר נעשה על ידו כיוזמה פרטית מבלי שהוא נתבקש לעשות כן על ידי מאן דהוא בעל סמכות ומבלי שהיה בכך צורך מערכתי. כך בעניין ההזמנה לקבלת הצעות אשר התברר כי לא נעשה בה כל שימוש. כך גם בעניין דו"ח בעניין בדיקת תהליך הדיווח למערכות במ"ה ומקב"ץ בבנייה הכפרית מיום 9.7.01. לטענת המדינה, לכל היותר ניתן לראות בתובע עובד "בעל גישה מחשובית" או "משתמש קצה חכם" אשר אינו עובד ענ"א, אשר יכול היה לסייע לעובדי ענ"א באגף מערכות מידע, אך לא להימנות עמם. אשר לטענת התובע בדבר הטמעת תכנת "קומפלוט", הרי שלכל היותר ניתן לומר שהתובע סייע לעובדי הוועדות לתכנון ולבנייה להשתמש בתכנה שהייתה קיימת אף טרם עבד התובע באגף מידע וניתוח כלכלי, וכי אין מדובר בעבודת ענ"א אלא ב"משתמש חכם". אשר לפעילותו של התובע בהקשר לוועדת האינטרנט המשרדית, המדינה טוענת כי וועדה זו אינה עוסקת בתחומי ענ"א כי אם בנושאי תוכן. ממילא לתובע לא היה כל תפקיד פורמלי בוועדה זו והוא לא נכלל בין חבריה על פי כתבי המינוי שניתנו בקשר לכינונה. לכל היותר סייע התובע לגב' הולנדר שהייתה יו"ר הוועדה, אך אין מדובר בתפקיד ענ"א. דיון והכרעה לאחר שעיינו בראיות ובטענות הצדדים, הגענו למסקנה שהתובע לא הרים את הנטל להוכיח שהוא מילא "תפקיד ענ"א" לאחר 1.2.03, ועל כן אין הוא זכאי לתוספת ענ"א. להלן נימוקינו: איפיון תפקידיו של עובד מדינה לצרכים שונים מתבסס בדרך כלל על תיאור תפקידו התקני. ואולם בענייננו, אין למעשה מחלוקת, ומכל מקום אנו קובעים, כי בשל אי חזרתו של התובע לאגף מערכות מידע לאחר תקופת עבודתו מחוץ למשרד הבינוי והשיכון בשנים 1998-1999, אין מקום להיזקק לתיאור תפקידו התקני של התובע באיפיון תפקידיו. אין מחלוקת שהתובע הינו בעל כישורים לעבוד בעבודת ענ"א וכי בפועל היה עובד ענ"א בכל התקופה בה עבד באגף מערכות מידע, עד לסוף שנת 1997. עם זאת, מן הראיות עולה כי בשל אי רצונו של התובע להוסיף לעבוד באגף מערכות מידע תחת ניהולה של גב' עדנה גביש, ביקש התובע שיבוץ מחוץ לאגף מערכות המידע והועסק תחילה בלשכת המנכ"ל ולאחר מכן באגף מידע וניתוח כלכלי. אין חולק כי ככלל, יחידות מנהליות אלה אינן מאופיינות בעבודת ענ"א. בנסיבות אלה, כאשר עבודת התובע מתבצעת ביחידות מנהליות שעבודתן אינה עבודת ענ"א וכאשר בשל סיבות הקשורות ליחסי עבודה התובע לא הועסק בפועל בתפקיד התקני שלו, מוטל על התובע נטל להוכיח כי חרף עובדות אלה, יש לסווג אותו כעובד ענ"א. מקובלת עלינו מטעמיה עמדת המדינה כי כתיבת ההזמנה להגשת הצעות לבנייה ותחזוקה של אתר אינטרנט אינה בעלת ערך ראייתי לביסוס עמדת התובע כי היה עובד ענ"א. מקובלת עלינו טענת המדינה כי הערכת התובע באשר לזמן שהוא עבד על הצעה זו (בין 4-6 חודשים - פרוטוקול 22.2.11, עמ' 9, שורה 19), היא מופרזת לאור היותה ההצעה בנויה על מסמכים קודמים שנדרשה לגביהם אך עבודת התאמה, וכי אין מדובר בכתיבת המסמך מראשיתו. בהתאם לכך, גם אין בעדותו של מר נאה בדבר הצורך במספר "חודשי אדם" לכתיבת הזמנה זו, כדי לתמוך בטענת התובע כי בפועל עסק משך 4-6 חודשים בכתיבת ההזמנה. באופן כללי נציין לגבי עדותו של מר נאה כי מקובלת עלינו עמדת המדינה כי לא ניתן לייחס משקל רב לעדותו הואיל ולא היה לו קשר מקצועי, להבדיל מחברי, עם התובע לאחר שנת 1997. על האמור נוסיף שממילא אין התובע חולק על כך שהכנת ההזמנה להגשת הצעות בוצעה על ידו בשנת 2000 והסתיימה למעלה משנתיים לפני חתימת ההסכם הקיבוצי. אשר לעיסוקו של התובע בתחום של הטעמת תוכנת "קומפלוט", מקובלת עלינו עמדת התובע כי מדובר בתפקיד ענ"א ולעניין זה איננו מקבלים את עמדת המדינה כי מדובר אך בפעילות של "משתמש קצה חכם". אנו מבססים את עמדתנו על כך שבנספח ג' להסכם הקיבוצי, סווגה עבודת "מטמיעים" כאחת מעבודות ענ"א, ונראה כי פעילות התובע מול הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה באה בגדר פעילות "הטמעה". מסקנה זו מבוססת על כלל פעילות התובע בתחום זה, כעולה מהמסמכים שהגיש התובע (נספח ד' לתגובת התובע מיום 17.2.11). אשר לטענת התובע כי בדיקת תהליכי הדיווח של הוועדות המקומיות היוותה "ניתוח מערכות", שאף היא מהווה עבודת ענ"א: מקובלת עלינו עמדת התובע כי העבודה שהגיש ביום 9.7.01, סיכמה עבודה של "ניתוח מערכות" שבוצעה על ידו, שכן היא מצביעה על ליקויים באופן הדיווח של נתוני הבנייה הפרטית בשיטה הקיימת ומציעה מערכת מחשובית שמטרתה "לאפשר קבלת תמונה מקיפה ונאמנה של פעילות המשרד בבנייה במגזר הכפרי". עם זאת, בשל מועד ביצוע עבודה זו וסיומה, אין בה כדי להועיל לתובע, שכן היא הסתיימה לפני 1.2.03, מועד תחילת תשלום התוספת על פי ההסכם הקיבוצי. מכלל המסמכים שהתובע הגיש בנושא שיפור תהליכי הדיווח של וועדות התכנון המקומיות למשרד הבינוי והשיכון, נראה כי לאחר 1.2.03 עבודת הענ"א שביצע התובע התמצתה ב"הטמעה". עוד נציין בעניין העבודה מיום 9.7.01 שהגיש התובע, כי איננו מקבלים את טענת המדינה לפיה עבודה זו לא התבקשה מהתובע על ידי גורם מוסמך כלשהו. אין כל בסיס שלא לקבל את האמור בדו"ח שכתב התובע כי העבודה הוטלה עליו על ידי וועדה שכללה סמנכ"ל במשרד וכן ראש המנהל לבניה כפרית ואת מנהלת אגף מידע וניתוח כלכלי. אמנם, כפי שמציינת המדינה, התובע העיד כי לא נעשה שימוש בעבודה זו שביצע, אך אין פירוש הדבר שזו הייתה יוזמה פרטית שלו מבלי שנתבקש לכך. אשר לטענות התובע כי פעילותו בוועדת האינטרנט היא "עבודת ענ"א": בעניין זה אנו מעדיפים את עמדת המדינה. התובע לא היה חבר וועדת האינטרנט של משרד הבינוי והשיכון, אלא הוא סייע לגב' הולנדר שהייתה יו"ר הוועדה. כמו כן מקובלת עלינו עמדת המדינה כי תפקידיה של וועדת האינטרנט הינם בתחום התוכן ולא בתחום הטכני. ואכן, מן המסמכים שהגיש התובע עולה כי האגף למערכות מידע היה אחראי לזהות את השירותים שנתן המשרד ולהציע תכניות עבודה ליישומם (מזכר דוא"ל של גב' גביש מיום 18.7.05 בעקבותיו בקשה גב' הולנדר סיוע של התובע בהכנתה לישיבת הוועדה). אמנם מן המסמכים שהגיש התובע עולה כי הגם שלא היה חבר בוועדת האינטרנט, הוא השתתף בישיבותיה (פרוטוקול ישיבה מיום 7.4.05). התובע אף נפגש כנציגה של גב' הולנדר עם גב' גביש בנושאי אינטרנט (מכתב דיווח של התובע לגב' הולנדר - נספח ה'3 למסמכים הנוספים שהגיש התובע). עם זאת, נראה כי בעניינים אלה עבודת התובע הייתה בגדר עבודת מטה לצורך הכנתה של גב' הולנדר לישיבות הוועדה. גב' הולנדר הסתייעה במומחיותו של התובע כאיש מחשבים, אך בין זה לבין ביצוע עבודת ענ"א רב המרחק. התובע אף ביצע תיאומים עבור גב' גביש (מזכר דוא"ל של גב' גביש לגב' יעל להב מיום 10.5.04 בו מודיעה גב' גביש כי התובע יפנה אליה לקבל "נתוני גלישה" ונושאים שיעלו בוועדה), אך גם בכך יש לראות משום עבודת מטה מינהלית ולא עבודת ענ"א. לא למותר לציין בהקשר זה, שכאשר פנה סמנכ"ל משרד הבינוי והשיכון לנציבות שירות המדינה ביום 22.12.03 והעביר את תשובת המשרד לבקשת הנציבות לתאר את תפקידי התובע, לא צויין בהקשר של "ליווי ועדת היגוי אינטרנט" כי "נושא זה קשור חד-משמעית למחשוב", כפי שצויין לגבי נושא העבודה מול וועדות התכנון המקומיות. בסיכומו של עניין, נראה כי התובע הצליח להוכיח כי ביצע עבודת ענ"א בתחום של עיסוקו בדיווחי וועדות התכנון המקומיות למשרד השיכון, וכי עבודת הענ"א שביצע במסגרת תפקיד זה לאחר חתימת ההסכם הקיבוצי הייתה בתחום ההטמעה. התובע עזב את עבודתו באגף למערכות מידע לאחר שחש שהתפתחותו המקצועית נעצרה תחת ניהולה של גב' גביש. הוא עבד שנתיים מחוץ למשרד הבינוי והשיכון בתפקידי ענ"א. בתקופה זו הצליח התובע להביא את כישוריו לידי ביטוי. בשל תחושתו כי לא יוכל למצות את יכולותיו באגף מערכות מידע תחת ניהולה של גב' גביש, לא אבה התובע לחזור לתפקידו התקני עת חזר לעבודתו במשרד הבינוי והשיכון והפך למעין "פרוייקטור" בלשכת המנכ"ל. על פי עדותו של התובע, הוא מונה להיות מרכז הוועדה למעקב ותיקון ליקויים שהתגלו בביקורת המדינה ובביקורת הפנימית. מינוי זה עוגן בכתב על ידי המנכ"ל. לא מצינו כי הוגדר לתובע בכתב תפקיד בתחומי המחשוב, אך מטבע הדברים, בשל מומחיותו של התובע בתחום זה הוא פעל מיוזמתו להציע הצעות בתחום זה (ההזמנה להגשת הצעות בעניין אתר האינטרנט) וניאות לקבל על עצמו פרוייקט של ניתוח מערכות בתחום הבנייה הכפרית (מינויו לביצוע עבודה זו היה בתקופת עבודתו בלשכת מנכ"ל והוא סיימה בעת שכבר הועבר לאגף מידע וניתוח כלכלי). התובע נותר לאורך תקופת עבודתו באגף למידע וניתוח כלכלי מנותק מכל זיקה מהותית לתקן משרתו ולהוציא מינויו בכתב כמרכז הוועדה לתיקון ליקויי הביקורת ולמעקב אחריו, לא היה לתובע תפקיד מוגדר. התובע מטבע הדברים ביקש למצוא תחומים בהם יוכל להביא לידי ביטוי את כישוריו ואלה אכן מצאו ביטויים בעבודת ניתוח המערכות שעשה עבור המנהל לבנייה כפרית שהסתיימה בשנת 2001. לאחר 1.2.03, ה"מועד הקובע" לעניין ההסכם הקיבוצי, עבודת ענ"א של התובע התמצתה בפרוייקט ההטמעה של תוכנת קומפלוט. לא ניתן לקבוע שעבודה זו, שלא הייתה מעוגנת בתקן של התובע ואף לא הוגדרה עבורו באופן רשמי מטעם משרד הבינוי והשיכון, בניגוד לעבודתו כמרכז הוועדה לתיקון ליקויי הביקורת, היוותה תפקידו העיקרי. בנסיבות אלה, בית הדין אינו רואה להתערב בעמדת נציבות שירות המדינה לפיה "לא נמצאו מאפייני תפקיד המצביעים על שיוך ישיר לעיסוקי מחשב". לאור האמור החלטנו לדחות את התביעה. התוצאה התביעה נדחית. התובע ישלם לנתבעת הוצאות בסך 2,500 ₪. זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לצדדים. תוספות שכרחוזההסכם קיבוצי