הנהג הודה והורשע בדין בכך שנכנס לתוך צומת מרומזר, מבלי שציית לאור אדום שדלק בכיוון נסיעתו, החל בפניה שמאלה וחסם את דרכו של רוכב האופנוע שהגיע ממול. להלן פסק דין בסוגיית ענישה בגין מעבר ברמזור אדום: פסק דין 1. בפני ערעור המדינה על קולת העונש אשר הושת על המשיב על ידי בית משפט קמא, בית המשפט לתעבורה בבאר-שבע (כב' השופטת גליקליס) בתיק ת"ד 1037/05 מיום 1.5.06, אשר הרשיע את המשיב, על פי הודאתו, בעבירות של גרימת נזק לפי תקנה 21 (ב) (2) לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961 (להלן: "תקנות התעבורה), עבירה של אי ציות לאור אדום ברמזור לפי תקנה 22 (א) לתקנות התעבורה ועבירה של נהיגה בקלות ראש לפי סעיף 62 (2) לפקודת התעבורה תשכ"א - 1961. 2. המשיב הודה והורשע בדין בכך שנכנס לתוך צומת מרומזר, מבלי שציית לאור אדום שדלק בכיוון נסיעתו, החל בפניה שמאלה וחסם את דרכו של רוכב האופנוע שהגיע ממול. כתוצאה מכך הופל רוכב האופנוע על הכביש ונחבל בגופו ולכלי הרכב המעורבים נגרם נזק רכוש. בית משפט קמא גזר על המשיב את העונשים הבאים: פסילה של 3 חודשים על תנאי מלקבל או להחזיק רשיון נהיגה למשך שנתיים, קנס בסך 1,400 ₪ או 15 ימי מאסר תמורתו. 3. טען ב"כ המערערת, כי טעה בית משפט קמא מקום שלא השית על המשיב עונש פסילה בפועל ולו לתקופה המינימלית של שלושה חודשים, שהוא עונש החובה הקבוע בחוק, ומבלי שיש בנימוקי בית משפט קמא כל נימוק מיוחד הדרוש על פי החוק כדי שבית המשפט יפעיל את סמכותו ויפחית מעונש פסילת החובה. 4. ב"כ המשיב ביקש לדחות את הערעור וזאת בשל הנסיבות המיוחדות של העניין. בין השאר העובדה כי כניסתו של המשיב אל הצומת נעשתה בתום לב ובהיסח הדעת, כשהוא טועה לחשוב שהרמזור בנתיב נסיעתו הוא הרמזור בו דלק האור הירוק. ציין ב"כ המשיב כי המשיב פתח בנסיעה לתוך הצומת ממצב של עצירה ולא דהר לצומת תוך גילוי אדישות לקיומם של כלי רכב אחרים. הדגיש ב"כ המשיב כי המשיב הודה מיד במעשים המיוחסים לו ובהתאם גם בעבירות, כי חסך מזמנו של בית המשפט והכל על רקע העובדה כי לנאשם אין הרשעות בתעבורה משמעותיות, למעט שתיים שבגינן נקנס בעבר. כן הדגיש ב"כ המשיב את הצורך של המשיב לרישיון הנהיגה לצורכי עבודתו בפרט בשל העובדה כי קשה עליו התחבורה ממקום מגוריו בפזורה הבדואית שבנגב. 5. לאחר ששמעתי את דברים הצדדים, סבורתני כי דין הערעור להתקבל. ככלל בית המשפט בערכאת הערעור יממנע מלהתערב בשיקול דעתו של בית משפט קמא, מקום שלא נפלה טעות מהותית בגזר דינו. זאת גם אם בית המשפט היה פוסק אחרת. רק טעות או חוסר סבירות קיצוני בהטלת העונש יש בהם כדי להצדיק התערבות של בית המשפט של ערעור. בנסיבות דנן סבורתני כי בית משפט קמא טעה מקום שהשית על המשיב עונש החורג לקולא. גם בהתחשב בכל השיקולים שבאו בפני בית משפט קמא, בין השאר נסיבות ביצוע העבירה, העובדה כי נכנס לצומת בטעות וממצב של עמידה, העובדה כי המשיב בעל וותק נהיגה של שנים רבות וכי עברו התעבורתי אינו מכביד כלל ועיקר וכי המשיב הינו תושב הפזורה הבדואית, הזקוק לכלי רכבו לצורכי עבודה, הכל על פי הנתונים שבאו בפניו, וגם אם יש בנימוקים אלו משום נימוקים מיוחדים המצדיקים סטייה מעונש המינימום, הרי שסבורתני כי הסטייה לא היתה צריכה להיות מרחיקת לכת עד כדי יופטר המשיב מעונש של פסילה בפועל. לעניין זה ראה פסק דינו של כב' השופט חשין בבית המשפט העליון ברע"פ 270/05 תומר ריטרסקי נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 18.5.06). שם בנסיבות דומות אישר בית המשפט העליון את עונש הפסילה בפועל של 60 ימים אשר הושתו על המערער לרבות קנס כספי של 1,200 ₪ וכן פסילה על תנאי מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של חודשיים למשך שנתיים. תוצאה אחרת יש בה כדי להעביר מסר שגוי והוא לכאורה מתן הכשר מצד בית המשפט לנהוג בחוסר זהירות, תוך התעלמות מהאור ברמזור שמוצב בפני הנוהג, המביא לתןצאה של תאונת דרכים עם נזקים. כמובן שכל מקרה יבחן על נסיבותיו ותוצאותיו. במקרה דנן מקום שחוסר הזהירות הובילה לתוצאת נזק יש להכביד בענישה. מאחר ובית המשפט של ערכאת הערעור אינו נוהג למצות את הדין עם נאשמים, גם אם זה היה מוצא לנכון לעשות כן אילו היה בא בפניו העניין כערכאה ראשונה, הייתי מקבלת את הערעור ובנוסף לעונשים שהושתו על המשיב הייתי מוסיפה ומשיתה עליו עונש של פסילה בפועל מלקבל או להחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 30 ימים. 6. סוף דבר, דין הערעור להתקבל. גזר הדין של בית משפט קמא ישונה באופן בו יתווסף עונש של פסילה בפועל ל- 30 ימים. המשיב יפקיד את רשיון הנהיגה שלו במזכירות בית המשפט השלום בבאר שבע עד ליום 17.9.06. משפט תעבורהרמזורנסיעה באור אדום