מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא הוספת פרטים בצ'ק ללא הרשאה: עסקינן בתביעה שטרית שראשיתה בבקשה לביצוע שיק ע"ס של 46,000 ₪, משוך על חשבונו של הנתבע בבנק איגוד לישראל, סניף נהריה, זמן פרעונו 17.4.09. (להלן "השיק"). השיק הוסב לתובע ע"י הנפרע בו, אלי (להלן "אלי") וחולל באי פרעון. טענת ההגנה העיקרית שהעלה הנתבע בתחילת הדרך היתה זיוף השיק בידי אלי; בהמשך הודה בחתימתו על השיק וטען כי הוא הושלם ע"י אלי, בדרך של הוספת שם הנפרע וסכום השיק, שלא בהתאם להרשאה שניתנה לו. מטעם התובע העיד אלי, אשר הכחיש את טענותיו של הנתבע. התובע, בתורו, טוען כי הוא אוחז בשיק כשורה ומכאן שזכותו גוברת על טענות ההגנה שיש לנתבע אל מול אלי. החוליה הראשונה - הנתבע ואלי אלון 1. הנתבע הינו אזרח ישראל המתגורר מזה מספר שנים בקוסטה ריקה. אלי הוא תושב שלומי, בעלים ומנהל של משרד תיווך בנהריה. בשנת 2005 רכש הנתבע 3 דירות בנהריה, שתיים מהן לצורך השקעה והן מושכרות, מעת לעת; הדירה השלישית נמכרה בשנת 09. ההיכרות בין הנתבע לאלי, כך טוען הנתבע, החלה בזמן רכישת הדירות כאשר אלי היה המתווך ברכישתן. 2. בין הנתבע לאלי נוצרו קשרי ידידות ואימון מיוחדים בעקבות רכישת הדירות ואלי סייע לנתבע בהשכרת שתיים מהדירות ובמכירתה של הדירה השלישית, כשהנתבע היה בחו"ל. בעקבות יחסים אלה הפקיד הנתבע בידיו של אלי פנקסי שיקים, הכוללים שיקים חתומים ע"י הנתבע ושיקים שאינם חתומים וייפוי כוח המאפשר לו לפעול בשמו בנוגע לדירות. מכאן ואילך מתפצלות גרסאותיהם של הצדדים. 3 הנתבע טוען כי את השיקים הפקיד בידיו של אלי לביצוע תשלומים הקשורים במכירת הדירה ותשלומים הקשורים בהשכרת שתי הדירות האחרות. כן הוא טוען, ללא קשר לשיקים, כי הלווה לאלי סכום של 50,000 $ אותו התחייב אלי להשיב בתשלומים חודשיים כשבפועל נתקבלו רק מספר תשלומים ע"ח ההלוואה. 4. ממשיך הנתבע וטוען כי, לאחר שהוצגו לפרעון בחשבונו, מספר שיקים בסכומים של עשרות אלפי שקלים ע"י אנשים שונים, יצרה פקידת הבנק קשר עם הנתבע, ששהה באותה עת בחו"ל, ויידעה אותו בדבר. הנתבע החל בעריכת בירורים אודות השיקים וגילה כי מדובר בשיקים שזויפו ע"י אלי וסוחרו על ידו כשהן רשומות לפקודתו או על שם צדדים שלישיים שאין בינם לבין הנתבע ולא כלום. בנוסף גילה כי אלי עשה שימוש בייפוי הכוח שניתן לו ע"י הנתבע ללא ידיעתו והסכמתו על מנת לגבות כספים שהיו אמורים להיות משולמים ממכירת הדירה ומהשכרת שתי הדירות הנוספות ושלשל אותם לכיסו. 5. לאחר דין ודברים בין השניים, נחתם ביניהם ביום 28.11.10 הסכם (להלן "ההסכם") במסגרתו התחייב אלי להשיב לנתבע כל ההמחאות, בין אלה החתומות ע"י הנתבע ובין אלה שלא ולהפסיק לאלתר לעשות שימוש בייפוי הכוח שניתן לו ע"י הנתבע, ואולם אלי לא עמד בהסכם ואף המשיך לזייף שיקים, האחרון ביניהם ע"ס של 157,000 ₪ שהופקד בחשבון הנתבע, ביום 16.3.11. 6. בדיעבד התברר, כך טוען הנתבע, כי אלי נמצא במצב כלכלי קשה עקב התמכרותו למשחקי הימורים, כי הוא חייב כסף לאנשים רבים ועקב כך תלויים ועומדים נגדו תיקי הוצל"פ שונים בסכומים גבוהים וכי הנתבע הוא לא היחיד שנפל למעשה עוקץ מצדו. בירורים אודות אלי אף העלו כי בעבר הורשע בפלילים, בעבירות רכוש, גניבה, זיוף ומרמה, וריצה עונש מאסר מאחורי סורג ובריח. 7. משכך היה, הגיש הנתבע נגד אלי תלונה במשטרה בגין זיוף וקבלת כסף במרמה והגיש נגדו, בבימ"ש השלום בנהריה, תביעה כספית להשבת הכספים שנתקבלו שלא כדין; ביום 16.6.11 ניתן פס"ד המקבל את התביעה ומחייב את אלי להשיב סך של 240,000 ₪, סכום שלא שולם עד היום. 8. מנגד, טוען אלי כי במועדים הרלוונטיים לתביעה הוא יצג את הנתבע בענייני מקרקעין שהיו לו בנהריה ובמתן הלוואות בריבית לגורמים שונים, כאשר את הכספים לצורך מתן הלוואות בריבית, הוא קיבל ברשות הנתבע מהכספים שנתקבלו ממכירת דירה שהייתה בבעלותו (של הנתבע) ואשר אלי טיפל במכירתה בסך של 250,000 ₪. הוא טוען כי פעל בהתאם להרשאה שניתנה לו, בהסכמתו ובידיעתו של הנתבע. 9. זה המקום לציין כי לאחר שביקש התובע דוגמת חתימה מאת הנתבע כדי להגיש חו"ד גרפולוג להוכחת חתימתו על השיק, הודיע הנתבע בכתב לביהמ"ש כי אין הוא מכחיש את חתימתו על השיק, אם כי טוען כי השיק הושלם ע"י אלי ללא ידיעתו ובניגוד להסכמתו. החוליה בין אלי לתובע 10. במערכת היחסים שבין אלי לתובע, טען הראשון בתצהירו כי בתחילת שנת 09 לווה מאת התובע סך של 90,000 ₪, בשני מועדים שונים, פעם אחת סך של 44,000 ₪ וכעבור מספר ימים סכום נוסף של 46,000 ₪. "לבטחון החזר שתי ההלוואות", כך נכתב בתצהיר, הוא מסר לתובע שני שיקים משוכים על חשבונו של הנתבע - השיק נשוא בקשת הביצוע ושיק נוסף ע"ס של 44,000 ₪, זמן פרעונו 17.3.09. 11. התובע, בתורו, הצהיר כי הוא בעל עסק להמרת כספים וניכיון שיקים מסחריים ברישיון משרד האוצר, וכי השיק נשוא התביעה ניתן לו בגין כספים שנתן לאלי "עבור קבלנים ו/או שיפוצניקים ו/או בהתאם לדרישתו". הוא הבהיר כי את השיק קיבל במהלך חודש 2009, כנגד כסף שהועבר לאלי לטובת אנשים שונים. 12. התובע טען כי עת ביקש מאלי לדבר עם מושך השיק, הציג אלי פנקס שיקים חתום ע"י הנתבע וייפוי כוח מאת הנתבע המסמיך אותו לטפל בענייניו. משכך היה, ביקש מאלי לכתוב את השיק לפקודתו (של אלי) ולהסב אותו אליו (לתובע) וכך נעשה. 13. מטעם התביעה הוגשו תצהיריהם של התובע ושל אלי ומטעם הנתבע, תצהירו שלו בלבד. העדים נחקרו בישיבת ההוכחות והצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב. השלמת המסמך/השיק - האם בניגוד להרשאה ? 14. סע' 19 לפקודת השטרות, הדן בהשלמת מסמכים קובע: "(א) היה המסמך חסר פרטי מהותי, האדם המחזיק בו יש לו רשות לכאורה להשלים את החסר ככל שנראה לו"; (ב) מסמך כאמור שהושלם תוך זמן סביר ובדיוק לפי ההרשאה שניתנה לו, יהא אכיף על כל אדם שנעשה צד לו לפני ההשלמה; זמן סביר, לעניין זה, הוא שאלה שבעובדה; ואולם אם סיחרו את המסמך לאחר השלמתו לאוחז כשורה, יהא השטר בידו כשר ובר פועל לכל דבר, והוא יכול לאכוף אותו כאילו הושלם בתוך זמן סביר ובדיוק לפי ההרשאה שניתנה". 15. למעשה מדובר בהסדר מיוחד בפקודת השטרות, הדן בהשלמת מסמכים והסוטה במספר עניינים מדיני השליחות הכלליים. עסקינן בהסדר החל במקרה שהמסמך "זועק להשלמה" וכאשר מושך השטר הותיר את השלמתו בידי מקבלו או בידי כל מי שמחזיק בו. נתבע על פי השטר, הטוען כי לא היתה לתובע או לכל אחד אחר רשות להשלימו באופן בו הושלם חייב להוכיח את הטענה. הוכיח זאת, הצד הקרוב או הרחוק לשטר לא יוכל לאכוף את המסמך ומושך המסמך אינו חייב, אף לא בגדר הרשאתו. הסייג העיקרי לדברים אלה נוגע לאוחז כשורה, אשר זכאי לתבוע את פרעונו של השטר מהמושך, על אף החריגה מההרשאה, שכן עפ"י סע' 19 (ב) לפקודה, הוא גובר על פגם של חריגה מהרשאה (ראה לעניין זה גם ע"א 364/83 ונדה מזרחי נ' פרדי יעקבי). הרציונאל לכך הוא שמי שהוציא מסמך לא שלם נטל על עצמו סיכון שאחר עלול להשלימו תוך חריגה מהרשאה, כאשר המושך יכול היה בנקל למנוע את הנזק על ידי הוצאת מסמך שלם. 16. בהקשר של השלמת מסמך/שטר חשוב להבחין בין פרטים חיוניים ליצירת השטר לבין פרטים אחרים מהותיים, אך לא חיוניים, והכוונה לפרטים המשפיעים מבחינה משפטית על זכויות הצדדים לשטר. בהגדרה, פרט חיוני הוא פרט שבלעדיו לא ייחשב המסמך לשטר, בהתאם לסעיפים 3 (1), 73 או 84 (א) לפקודה ובעניין זה אין לי אלא להפנות להגדרת שטר חליפין כפי שהיא מופיעה בסע' 3 לפקודה (ולהזכיר, "שיק" הוא שטר חליפין משוך על בנק ובר פרעון עם דרישה): "פקודה ללא תנאי ערוכה בכתב מאת אדם אל חברו, חתומה בידי נותנה, בה נדרש האדם שאליו ערוכה הפקודה לשלם לאדם פלוני או לפקודתו, או למוכ"ז, סכום מסויים בכסף, עם דרישה או בזמן עתיד קבוע או ניתן לקביעה". סעיף 19 חל הן על השלמת פרט חיוני במסמך, ולעשותו בדרך זו לשטר, והן על השלמת פרט מהותי (ראו לעניין זה ע"א 339/72 חרס קרמית בע"מ נ' קולטון, פ"ד כח (1) 452). 17. בענייננו, לא יכולה להיות מחלוקת כי אלי השלים פרטים חיוניים במסמך, שכן הוא קיבל אותו עם חתימת המושך, הנתבע, בלבד ללא סכום וללא שם נפרע. המחלוקת הנטושה בין הצדדים נוגעת, איפוא, לשאלה אם המסמך הושלם בהתאם להרשאה או שמא בניגוד לה כטענתו של הנתבע. 18. לאחר שבחנתי היטב את הראיות שהוגשו מטעם הצדדים ולאחר שהתרשמתי מהעדים באופן בלתי אמצעי, אני מעדיפה ללא היסוס, את גרסתו של הנתבע על פני זו של אלי ומכאן מסקנתי כי השיק הושלם בניגוד להרשאה שניתנה. אנמק; 19. ראשית לכל אבהיר כי לא מצאתי לזקוף לחובתו של הנתבע את חזרתו מטענת הזיוף. כפי שעלה מעדותו ומההודעות השונות שהוגשו ע"י באת כוחו במהלך ניהול התיק, התצהיר המקורי, שהוגש בתמיכה להתנגדות לביצוע שטר, נערך דרך הפקס בזמן ששהה הנתבע בקוסטה ריקה ולא כשהוא יושב פנים אל פנים, במשרד באת כוחו, כשלמעשה טענתו הבסיסית היתה (ועודנה) מעילה באימון מצידו של אלי, מעילה הבאה לידי ביטוי בשימושו של אחרון זה בשיקים שהופקדו בידו. כבר בתחילת הדרך נטען כי חלק מהשיקים היה חתום ע"י הנתבע וחלק לא. הנתבע הסביר כי בזמן הכנת התצהיר המקורי לא זכר בדיוק באיזה שיק מדובר שכן "...היו הרבה שיקים עם חתימתי והרבה לא עם חתימתי. לא ידעתי על איזה שיק ספיציפי היה מדובר באותו זמן". (עמ' 14 לפרוט', שו' 9). הנתבע העיד בדיון, ובעדותו מצאתי ליתן אימון, כי כאשר נתבקש ע"י באת כוחו, בעודו בחו"ל, להמציא דוגמת חתימה וידא באיזה שיק עוסקת תביעה זו והודיע לבאת כוחו כי אין הוא מכחיש את חתימתו על השיק. טיעון זה עולה בקנה אחד עם המסמכים שצורפו לתצהיר ההתנגדות והכוונה לצילומי שיקים שונים שנעשה בהם שימוש ע"י אלי, כשלידי חלק מהשיקים נכתב ע"י הנתבע "מזוייף זאת לא החתימה שלי" בעוד שליד צילום השיק נשוא התביעה לא נכתב מאום. גם עין בלתי מזוינת יכולה להבחין בבירור, מהשוואה בין חתימת הנתבע על התצהיר וההסכם שצורפו להתנגדות והחתימות על השיקים השונים, כי קיימות שתי חתימות הדומות אחת לשנייה אך לא זהות (הבחנה העולה בקנה אחד עם המיון שנעשה ע"י הנתבע בין השיקים המזויפים ובין אלה שלא) וקשה להלום כי הנתבע התכוון מלכתחילה לטעון כי חתימתו על השיק דנא זויפה. 20. מכל מקום, בגרסתו של הנתבע בדבר השלמת המסמך שלא בהתאם להרשאה מצאתי ליתן אמון. עדותו של זה היתה משכנעת ונמצאה אמינה עלי כשהיא זוכה לתימוכין במיילים שנשלחו אליו ע"י אלי, בהסכם עליו חתמו הצדדים ביום 28.11.10, בתלונה שהגיש במשטרה, בפסה"ד שניתן ע"י בימ"ש השלום בנהריה ובעדותו הלא אמינה של אלי. וכעת לפירוט; 21. עדותו של הנתבע - על מערכת היחסים בין הצדדים העיד הנתבע : "הכרתי את אלון כחצי שנה שנה לפי שמסרתי את השיקים. חיפשתי מתווך שימכור לי את הדירה ומצאתי באינטרנט, הוא היה עובד בהתחלה ברימקס ודרך רימקס הכרתי אותו שימכור לי את הדירה. ואז שיפצתי את 3 הדירות שיפוץ רציני שעלה בסביבות 500,000 ₪ ...הדירות היו דירות להשכרה יומית כמו צימרים. היה צריך לנקות אנשים נכנסים ויוצאים, היה צריך לקנות מגבות והוא קיבל אחוזים מכל שכירות. אני חושב שהוא לקח 5 אחוז מכל דבר. הכסף מהשכירות הגיע אליו והוא מכניס את הכסף לבנק לוקח מה שמגיע לו" (עמ' 14, שו' 23 ואילך). ואודות הייעוד של השיקים שהופקדו בידי אלי, העיד "את השיקים נתתי לו אם יש בעיות בדירה, אם מתלוננים שהחשמל לא עובד, שיתקשר אלי, יודיע לי ואני אודיע לו. אני בטחתי בו" (עמ' 13, שו' 30). ובהמשך "הכוונה היתה שכל בעיה שיש בדירה השארתי לו את השיקים על מנת לשלם כמובן ואישור בכתב באינטרנט הכל היה באינטרנט. הוא מודה שהשיקים נגנבו" (עמ' 15, שו' 13), ועת נשאל אם הוא פנה לאלי ובירר מה עשה בשיקים השיב "לא היה צורך שאני אפנה אליו באימל בעניין זה, כי אם היה צורך הוא היה מתקשר אלי ואומר לי עמי צריך לתקן ותאשר לי שיק. הוא היה כותב לי שיש בעיה ככה וככה מה לעשות, תאשר לי תשלום כזה. יש לי אימלים, אבל הם לא צורפו לתצהיר שלי. צירפתי מה שהיה רלוונטי לשיק" (עמ' 15, שו' 17 ואילך). הוא הסביר כי יום אחד קיבל מייל בנק איגוד (המייל צורף לתצהיר) במסגרתו הודיעו לו כי הוצג בחשבונו שיק ע"ס של 50,000 ₪ שלא היה לו כיסוי, אז החל לבדוק וביקש כי ישלחו לו את צילום השיק. הוא פנה לאלי ושאל פשר הדבר והבין שלזה שיש בעיית הימורים וכי מדובר באחד מני שיקים רבים. ביחס לטענתו של אלי, כי הנתבע עסק במתן הלוואות בריבית, העיד כי מדובר בהלוואה אחת ע"ס של 200,000 ₪ (50,000 $) שניתנה לרוכש הדירה. הוא הסביר כי בגין הלוואה זו קיבל, דרך אלי, החזר חודשי ע"ס של 6,000 ₪, משך 4-5 חודשים כאשר מי שדאג לטפל בכל עניין ההלוואה זה היה אלי ומכאן הוא ראה בו 'בעל דינו' לצורך העניין, ולאחר שלא הועברה יתרת הכספים נחתם הסכם ביניהם ביום 28.11.10, המתייחס בין היתר להחזרים של הלוואה זו. ההשתלשלות כפי שהנתבע תיארה לביהמ"ש הינה עקבית ואמינה והיא משתלבת עם גרסתו של אלי עצמו ועם הדברים שהוא כתב במיילים שנשלחו לנתבע (אליהם אתייחס בפירוט בהמשך). אומנם, לא ניתן לקבוע כממצא כי הנתבע לא עסק במתן הלוואות וכי בפועל ניתנה הלוואה אחת לרוכש הדירה ואולם הכרעה בעניין זה אינה נדרשת ודי בהכרעה הבסיסית בדבר חריגת אלי מההרשאה שניתנה לו ביחס לשיקים ובכללם השיק נשוא התביעה. 22. המיילים - במיילים ששלח אלי ניתן למצוא מעין הודאה 'באשמה' ובשימוש בשיקים בניגוד להרשאה. הסבריו של אלי בדיון כי הוא שלח את המיילים כי חשש מכל התלונות במשטרה ומפני שנסחט בידי הנתבע, לאו הסברים הם וטענת הסחיטה נטענה בעלמא ואין לה על מה לסמוך; אדרבא אם חשש מהתלונות במשטרה, ייתכן כי היה לו ממה לחשוש. והינה הוא כותב, ביום 11.8.09, בתשובה לדרישת הנתבע להפסיק לעשות שימוש בשיקים ולדרישה להפקיד את מפתחות הדירה במשרד בא כוחו בנהריה (עו"ד שינפלד) : "....חבל מאוד שבגלל דבר שכבר דיברנו עליו כמה פעמים ואמרתי לך שהכל בוטל, ולא נעשה שום שימוש בפנקס שלך, מאחרי אותה שיחה ולא הסתרתי ממך אז שנתתי ציקים, ואתה ידעתה מזה, ולא שיקרתי אותך, גם עם הפקידו צק הרי הכסף לא נלקח ולא נגרם שום נזק כספי לחשבון, מעבר ל 25 שקל דמי החזרה. גם שעשיתי אז תשטות ודיברנו על זה, ולמרות שהופקד צ'ק שלא היה צריך להיות מופקד......גם העובדה שעכשיו יש שוכרים, והם עוזבים ביום חמישי ואז משלמים, והכסף יופקד לך מיד ביום ששי, ואז ביום ששי תושכר שוב וביום שני יופקד שוב וביום שני תושכר שוב וביום ששי יושכר שוב, ושוב יופקד לך, הרי חיכינו כל הזמן לימים אלא כדי שיהיה כסף לשלם לך וללא משחקים...לא סתם נשבעתי לך, ביטלתי את הפנקס ואני אוסף תצקים שניתנו, והעיקר שלך לא יהיה שום נזק וכך יהיה, אני שוב מבקש ממך אני לא אתן לך להיפגע" (טעויות הכתיב בכל המיילים, להבדיל מההדגשות, הן במקור). הנתבע הגיב למייל וביקש שוב שאלי יפקיד את המפתחות אצל עוה"ד למחרת היום ושיודיע לעוה"ד מתי הוא ישלם את הכסף אותו הוא חייב. למייל תמציתי זה הגיב אלי במייל ארוך, להלן חלקים ממנו : "...אני אתן לשינפלד את המפתחות...כך שאני חוזר ואומר ומבקש, כל דבר הוא פתיר, כולל בניית אמון !!! ...אני שוב חוזר על הדברים אמי, המוות של אחותי, סובב אותי לגמרי, איבדתי כל חשיבה, כל חשק לעשות ואתה זוכר כמה שטויות עשיתי מאז...ועכשיו שבאמת אני קרוב מאוד לימים הכי טובים, שם אני אהיה בענק בשבילך. כל הזמן דאגתי ודואג לך. השטות הזאת עם השיקים טופלה לפני חודשיים וזה שהופיע צק נוסף, זה לא בסדר, אבל למרות הכעס זה לא דבר שנעשה עכשיו, וגם מאז בוטלו הצקים וקרעתי אז את הפנקס. לכן אמי, האמן לי, להחזיר תדירה ותכסף זו לא הבעייה שלי. לאבד אותך, זה הבעייה שלי, באמת !!אני רואה אותך איתי לשנים רבות רבות של שותפות שאתה רק תרוויח מזה המון, ולמה ? כי הייתה לציד ברע, ועכשיו הטוב בפתח ואתה תהיה שם. ...וכשאני אהיה גדול, תוכל להתגאות במה שעשית ולאן הגעתי בזכותך....אני מסיים מייל זה עם המון דמעות בעיניים, כי כסף זה לא הכל, ואני לא מוכן להפסיד אותך, בחיי אלי". כשלושה חודשים לאחר מכן, בסוף חודש נובמבר 2010, כתב אלי : "...הכל כנראה מתפוצץ, המלחמה קשה מאוד! אני חייב זמן (מה שאתה דווקא נתתה לי)...אני מודה לך מכל הלב, על הסבלנות והיחס ועל זה שהבנתה אותנו. אני מצטער שאיכזבתי אותך, אני יודע שהתחלתה פעולות ואין לי אלא להאשים את עצמי, אני יעשה עוד מאמץ ענק, אולי לפתור את הבעיות....שוב אני מצטער באמת באמת מכל הלב...". הדברים מדברים בעד עצמם ודומה כי אין צורך להוסיף. ההודאה, נימת ההתנצלות ונסיון ההרגעה (שמא, "משיכת זמן") זועקים הם מהכתוב ולא סובלים פרשנויות שונות. 23. ההסכם - כחודש לפני המייל האחרון ובנסיון של הצדדים להסדיר את היחסים ביניהם חתמו אלי והנתבע על הסכם, ממנו ניתן ללמוד כי ייפוי הכוח שניתן לאלי היה לצורך השכרת הדירות בנהריה (ולא ייפוי כוח כללי כפי שניסה אלי לטעון), כי אלי קיבל מהנתבע הלוואה בסך של 50,000 $ שלא נפרעה במלואה (והדברים מחזקים את עדותו של הנתבע) וכי הוא לא העביר לנתבע סך של 10,000 $ שנתקבלו כחלק מהמחיר עבור הדירה שנמכרה וסך של 20,000 ₪ מדמי שכירות שנתקבלו בגין דירה אחרת (התנהלות שיכולה ללמד על דפוס התנהגותו של אלי). וכך במבוא להסכם נכתב: "הואיל ובידי החייב המחאות פתוחות וחתומות של הזוכה" (החייב הוא אלי והזוכה הוא הנתבע כאן). "והואיל ובידי החייב ייפוי הכוח שניתן לזכותו הזוכה לפעול בשמו בהשכרת הדירות שבבעלות הזוכה בנהריה". "והואיל ואין מחלוקת בין הצדדים כי הזוכה הלווה לחייב סך של 50,000 דולר אולם הצדדים חלוקים ביניהם לגבי גובה החוב נכון למועד חתימת הסכם זה.." "והואיל והחייב חייב לזוכה סך של 10,000 $ נוספים מהתמורה שהיתה אמורה להשתלם לזוכה ממכירת הדירה ...." "והואיל והחייב חייב לזוכה סך של 20,000 ₪ עבור דמי שכירות דירה שבבעלות הזוכה ....שהתקבלו על ידי החייב עבור הזוכה...ולא הועברו לזוכה". גם התניות בתוך ההסכם מחזקות את טענותיו של הנתבע; בין היתר סוכם ביניהם : "החייב מתחייב שלא לעשות שימוש בייפוי הכוח שניתן לו על ידי הזוכה ולא לעשות שום פעולה ו/או להציג עצו כמיופה כוח של הזוכה" ובהמשך "החייב מצהיר כי ברשותו המחאה חתומה על ידי הזוכה ללא ציון סכום של הזוכה והוא יחזיר אותה לזוכה תוך 3 ימים ממועד חתימת הסכם זה לעו"ד עפרוני סיגל, ב"כ הזוכה. החייב מצהיר כי קיימות המחאות נוספות של הזוכה שחייב חתום בשמו והוא מתחייב לפעול להשבת אותן המחאות ולחלופין הוא יחוייב אישית בתשלום סכום ההמחאה ובכל מקרה תהיה לזוכה זכות חזרה לחייב בגין אותן המחאות עבור כל סכום שיידרש לשלמו, אם יידרש". 24. תלונה במשטרה - חיזוק נוסף לטענותיו של הנתבע, ניתן למצוא בהגשת תלונה נגד אלי, בחודש 3.11. התלונה הוגשה במשטרת נהריה, באמצעות באת כוחו, אשר פנתה למשטרה בכתב והביאה את סיפור המעשה. באותה פנייה, שעותק ממנו צורף להתנגדות, הובהר כי הנתבע הפקיד בידי אלי שיקים וכי זה עושה בהם שימוש לטובת צדדים שלישיים, כשלתלונה צורפו עותק מהשיקים וצויין בגופה כי שיקים מזוייפים מקוריים הגיעו לידיו של הנתבע והוא מוכן להעבירם לחזקת המשטרה לצורך בדיקה. 25. פסק הדין בתביעה שהוגשה - בהמשך, ביום 16.6.11, ניתן ע"י בימ"ש השלום בנהריה פס"ד במסגרתו חוייב אלי לשלם לנתבע (התובע שם) סכום של 240,000 ₪ וניתן צו המורה לו להימנע מלעשות שימוש בייפוי הכוח שנמסר לו. אומנם עסקינן בפס"ד שניתן בהעדר הגנה מטעמו של אלי ולא בפס"ד שניתן לאחר בירור הפלוגתאות לגופן, ואולם לא ניתן להתעלם מהעובדה כי אלי היה מודע לתביעה ולהליכים שתנהלו נגדו, שכן נכח בעצמו בדיון שהתקיים בבקשה למתן סעד זמני אשר הוגשה בד בבד עם הגשת התביעה לביהמ"ש. העובדה כי הוא בחר שלא להתגונן להליך אומרת דרשני. 26. עדותו של אלי - ואם בכל האמור לא די, עדותו הלא אמינה של אלי והגרסאות השונות שנתן, יש בהן כדי להכריע את הכף סופית לטובתו של הנתבע. אלי נשאל על טיב היחסים העסקיים עם הנתבע והשיב "הלוואות בריביות, השכרת הדירות, מכירת הדירות, כל מה שקשור בענייני הכספים והעיקר שאני אדאג להעביר לו את כספי התמורה בגין הלוואות שנתתי ובגין השכרות הדירות שלו ובגין מכירת הדירות שלו" (עמ' 5, שו' 22 ואילך). הוא הוסיף כי בזמן שהיה הנתבע בחו"ל, הוא קיבל את הכסף של הדירה מעו"ד שינפלד ונתן הלוואות בשם הנתבע, כאשר "הנתבע נתן לי יד חופשית לעשות כל מה שאני רוצה ולו שייכנס לו כסף לחשבון. כשלפעמים ישנו מישהו שפונה אלינו לקבלת הלוואה, אני גובה ממנו 10% על ההלוואה, אני לווה מאנשים אחרים ב- 5%, נותן ב 10% ומרוויח את התפר של ה 5%". בנוגע לשיק נשוא התביעה, העיד אלי כי הוא נטל הלוואה מהתובע "כדי להלוות ב 10%", ואולם דבריו אלה אינם עולים בקנה אחד עם גרסתו של התובע לפיה הוא הלווה לו כספים כדי לשלם לקבלנים או לשיפוצניקים. לכאורה, ניתן היה ליישב מעין סתירה זו בקלות, בכך שאלי אינו אמור לדווח לתובע לאיזה צורך הוא קיבל את הכסף, אלא שעת התחיל אלי להסביר זאת הוא "שינה כיוון" וטען לראשונה כי הכסף שקיבל מהתובע זה כסף שמגיע לו מהנתבע בגין שכ"ט ! והינה הדברים בלשונו: "אני אומר שזה לא רלוונטי מכיוון שעניתי על זה, הכסף של הנתבע יצא להלוואה ואני זקוק לתשלום עבר שיפוץ, לנתבע היתה דירה אחת שהיא בעצם 3 דירות, פרוסה על דירה אחת של 240 מ"ר ועוד שתי דירות קטנות של 120 מ"ר, כל ה - 3 דירות היו רשומות כיחידה אחת. מי שעשה לו הפרדה בטאבו לכל שלושת הדירות כולל מהנדס עיריית נהריה, זה אני" (עמ' 7, שו' 11 ואילך). ובהמשך "אין משמעות אם זה לקבלנים או לכל דבר אחר, הוא אמר שאעשה כל מה שאני רוצה עם הכסף העיקר שייכנס משהו לחשבון". הוא נשאל מה נעשה עם ה 90,000 ₪ (ויושם אל לב כי אלי טען כי הוא קיבל מהתובע סך של 90,000 ₪, כאשר התובע התייחס בתצהירו רק לסכום השיק דנא) והשיב "הופקדו בחשבונו של הנתבע, כפי שהצהרתי כבר מעל 200,000 ₪ הופקדו בחשבונו. בתוך ה 200,000 ₪, שהופקדו יש את ה 90,000 ₪" ובהמשך "ה 90,000 ₪ זה חלק מהכספים שמגיעים לי מהנתבע בהתאם להסכם בינינו, עבור הטאבו שעשיתי לו לדירות, השבחתי לו את הנכס מעל מיליון הכספים הופקדו בחשבונו". לשיטתו, ה - 90,000 ₪ זה חלק מהתמורה שמגיעה לו מהנתבע בגין שכר טרחה עבור כל השירותים והעבודות שעשה בשבילו ועת נשאל מדוע אם כן הכסף הופקד לחשבון הנתבע (כפי שהוא טוען) השיב, כי הוא לקוח מוגבל ואין לו חשבון בנק ומכאן הוא לא מפקיד כסף בחשבון שלו. 27. עינינו הרואות כי נוכח ריבוי הגרסאות, לא ממש ניתן להבין מה בדיוק טוען אלי ביחס לשיק נשוא התביעה. מחד הוא טוען כי הוא קיבל את הכסף לצורך מתן הלוואות בריבית בהתאם לרשות שניתנה ע"י הנתבע ומנגד טוען כי מדובר בכסף שמגיע לו בגין הטיפול בדירות הנתבע בטאבו, ואולם אם מדובר בכסף המגיע לו מהנתבע מדוע הוא צריך לקבלו מהתובע כנגד שיקים של הנתבע (ולא למשוך שיקים של הנתבע ישירות לפקודתו), מדוע הוא טען כי הכסף שמגיע לו מהנתבע הופקד דווקא בחשבון של הנתבע, כיצד דברים אלה מתיישבים עם הסיפור של מתן הלוואות וכיצד הם מתיישבים עם גרסתו המקורית בתצהיר לפיה השיקים ניתנו "לביטחון החזר שתי ההלוואות" ?!! רק לאלי הפתרונים. 28. לאור האמור, שוכנעתי כי הנתבע הצליח להוכיח את טענתו לפיה אלי מעל באימונו והשלים את המסמך ('השיק') העומד בבסיס התביעה שלא בהתאם להרשאה שניתנה לו. קביעה זו הינה אך שלב אחד לקראת ההכרעה דכאן, שכן השאלה שיש לבחון עתה היא אם התובע אוחז בשיק כשורה, שאם כן זכאי הוא לפרוע את השיק מהנתבע חרף החריגה בהשלמתו. התובע אוחז כשורה - האם כן ? 29. התובע ייחשב אוחז כשורה בהתקיים הוראת סעיף 28(א) לפקודת השטרות, לפיה : "... אוחז שנטל את השטר כשהוא שלם ותקין לפי מראהו ובתנאים אלה: (1) נעשה אוחז השטר לפני שעבר זמנו, ולא היתה לו כל ידיעה שהשטר חולל לפני כן, אם אמנם חולל; (2) נטל את השטר בתום לב ובעד ערך ובשעה שסיחרו לו את השטר לא היתה לו כל ידיעה שזכות קנינו של המסחר פגומה". התנאים לאחיזה כשורה הם: תקינות השטר ושלמותו לפי מראהו; אחיזה בשטר לפני מועד פרעונו; מתן ערך בעד השטר וסיחור השטר בתום לב ללא כל ידיעה שזכות קניינו של המסחר פגומה. 30. בחנתי את נסיבות המקרה, על רקע העדויות שנשמעו והראיות שהוגשו ושוכנעתי כי התובע אינו אוחז כשורה בשיק, בין היתר, נוכח העובדה כי הוא קיבלו כשלא היה שלם לפי מראהו. 31. כפי שהובהר דלעיל, הפרטים המנויים בסעיף 3 לפקודת השטרות, ובכלל זה שם הנפרע וסכום השיק הם פרטים חיוניים להפיכת המסמך לשטר ובלעדיהם לא ניתן לומר כי עסקינן בשטר 'שלם'. שטר שחסרים בו פרטים מהותיים, להבדיל מפרטים הכרחיים, נחשב לשטר שלם לצורך אחיזה כשורה, כך למשל שטר שחסר בו תאריך פרעון, בניגוד לכך שטר שחסרים בו שם הנפרע ו/או הסכום שלו, כי אז מדובר במסמך ולא בשטר או במלים אחרות - שטר שאינו שלם לפי מראהו. ודוק, אין בזכות לכאורה להשלים מסמך כאמור בסע' 19 לפקודה, ובכלל זה הזכות להשלים פרטים הכרחיים, כדי לגרוע מהאמור בסע' 28 הקובע שכדי לזכות במעמד של אוחז כשורה, על האוחז ליטול שטר תקין ושלם לפי מראהו. אוחז שנוטל לידיו מסמך שחסר בו פרט חיוני כלשון סעיף 3(א) לפקודה - לא נטל לידיו שטר, כהגדרתו בסעיף 3(א), ומשכך אינו יכול להיות אוחז כשורה (ראו ע"א 377/68 מטע, בית חרושת לצורכי מזון בע"מ נ' פרל, פ"ד כג (1) 98 וע"א (ת"א) 2010/05 שחף טקס בע"מ נ' אביגדור פלדמן, עו"ד). 32. בתצהיר התובע נטען "את השיק קיבלתי מאלי במהלך חודש אפריל 2009, וזאת כנגד כסף שהעברתי לידי אלי לטובת אנשים שונים, כאשר ביקשתי מאלי לדבר עם בעל השיק, הוציא אלי מתיקו פנקס שיקים חתום של הנתבע, כמו כן הציג בפני ייפוי כוח מאת הנתבע לטפל בענייניו. משכך פני הדברים אמרתי לאלי כי יכתוב את השיק לפקודת ויסב אותו בחתימתו מאחור וכך אכן נעשה" (ההדגשה של הח"מ). דברים אלה מלמדים כי עת עמד התובע לקבל את השיק מידיו של אלי, לא היה בו שם נפרע ורק בהתאם לבקשתו ("...אמרתי לאלי") הושלם השיק ומכאן שלא ניתן לראותו כמי שקיבל את השיק כשהוא 'שלם'. 33. תנאי זה, של קבלת השטר כשהוא שלם לפי מראהו, מהווה נגזרת לעקרון הכללי של תום הלב וטומן בחובו הסממנים האובייקטיביים המאפיינים את תום הלב החוזי. עיקרו של הכלל "בנוהג הסוחרים" אשר חסרונו הויזואלי והצורני של השיק, מעידה עליו כי הנו "עוף מוזר" בבחינת תוכנו ומראהו ויש בו כדי לעורר את חשדו של האוחז (ראה ע"א (ת"א) 18/81 בנק קונטיננטל לישראל בע"מ נ' גולן ואח', פ"מ תשמ"ב (א) 376, 385). שטר לא שלם או שאינו תקין אינו שטר רגיל ו"אין דרכם של סוחרים ליטול מסמך כזה. מסמך שאינו שלם - יוצא דופן מבחינת תוכנו, ומסמך שאינו תקין - מבחינת צורתו. מסמכים כאלה מעידים על עצמם כי ייתכן שמשהו אינו כשורה והם עצמם אומרים 'דרשני'. אם נתגלה פגם בזכות הקניין שבהם, הנוטל את המסמך הוזהר מראש "נטילתו של מסמך כזה היא, במובן מסוים, חוסר תום לב" (ראו : י'זוסמן דיני שטרות (מהדורה שישית, עמ' 265). פיזית (והכוונה לפעולה הפיזית של הושטת היד וקבלת המסמך), ייתכן והתובע קיבל את השטר מידיו של אלי לאחר שזה מילא את שם הנפרע, ואולם מתצהיר התובע עולה כי השלמת המסמך נעשתה בפועל ע"י התובע עצמו בידו של אלי אשר כתב את שמו לבקשת התובע. לחילופין, ניתן לומר כי השלמת המסמך נעשתה "בצוותא" לאחר שהתובע "אמר לאלי" לכתוב את השיק לפקודתו (לפקודת אלי) ולהסב אותו על שמו (של התובע). ואם יטען הטוען כי נטילת השיק ע"י התובע היתה לאחר שזה הושלם בפועל ואין זה ממין העניין כיצד נעשתה ההשלמה, כי אז יש לומר כי עצם ידיעתו של זה כי עסקינן בשיק שיצא מידי מושכו כשאינו שלם, מוביל למסקנה בנסיבות המקרה כי הוא היה חסר תום לב. טענת התובע כי הנתבע הציג ייפוי כוח המאפשר לו לטפל בענייניו של הנתבע, נטענה בעלמא כאשר הוא לא ידע ליתן מענה, בחקירתו הנגדית, על השאלות הנוגעות לייפוי הכוח וניתן היה להתרשם כי במקרה הטוב הוא 'שמע' מאלי כי יש לו ייפוי כוח ולא עיין בו. בפועל, ההסכם עליו חתום אלי מלמד כי מדובר בייפוי כוח המסמיך אותו לטפל בעניין הדירות ולא ברור כיצד קישר התובע בין השיק לבין "ענייני הדירות". בניגוד לטענת התובע, העובדה כי אלי החזיק בפנקס שלם של הנתבע (בין אם הוא חתום ובין אם לאו) אין בה, לטעמי, כדי להסיר את הספקות סביב זכותו של אלי למלא את השיק, נהפוך הוא, עובדה זו אמורה היתה להדליק 'מנורה אדומה' אצלו. בהקשר זה אני מפנה לספרו של לרנר - 'דיני שטרות', מהדורה שנייה, עמ' 241, שם נאמר "הפסיקה הלכה צעד נוסף וקבעה, כי פלוני שקיבל שטר שלם, אך ידע שהוא יצא חסר מרשות המושך והושלם לאחר מכן, לא יהיה אוחז כשורה". בספרו של זוסמן, דיני שטרות, נכתב לענייננו "אם ידע הנסב שהמסמך הוצא כשאינו שלם, והמסמך הושלם לאחר מכן ע"י אחד הצדדים לו, היכול הוא להיות אוחז כשורה? נראה הדבר שלא". ראו גם פסה"ד שניתן בע"א 364/83 מזרחי נ' יעקבי, פ"ד מא (3) 402. 34. ואם בכל האמור לא סגי אוסיף כי עננה קיימת גם מעל שאלת התמורה, שכן חרף עדויותיהם של התובע ושל אלי בהקשר זה לא ניתן היה לדלות פרטים ברורים בדבר התמורה שניתנה בעד השיק, ככל שניתנה. כך טוען התובע בתצהירו כי השיק נמסר לו בגין כספים שנתן לאלי "עבור קבלנים ו/או שיפוצניקים ו/או בהתאם לדרישתו". מנגד, טוען אלי כי הוא קיבל מהתובע הלוואה בסך של 90,000 ₪, אשר כנגדה ניתן השיק דנא ושיק נוסף ע"ס של 44,000 ₪, כאשר המטרה היתה להלוות את הכספים לאחרים בריבית. התובע, אשר נחקר בחקירה נגדית לאחר שנכח באולם ביהמ"ש בזמן חקירתו של אלי, טען לראשונה כי הוא מסר לאלי הלוואה בסך של 90,000 ₪ ובניכוי של 5 % ריבית. מלבד זאת אציין, כי לא הוצגה שום ראייה חיצונית או אובייקטיבית, היכולה ללמד על כך שאלי קיבל מהתובע כספים. 35. מכל מקום, ואף בהתעלם משאלת התמורה, הרי משקבעתי כי התובע קיבל את השיק כשלא היה שלם (ולמעשה הוא קיבל מסמך ולא שיק בהתאם לפקודה) וכי הוא לא היה תם לב, המסקנה המתבקשת היא כי אינו אוחז בו כשורה ומכאן שטענת הנתבע בדבר השלמת השיק בניגוד להרשאה יפה גם כלפיו ודין התביעה להידחות. 36. סוף דבר- אני מורה על דחיית התביעה וכפועל יוצא מכך על סגירת תיק ההוצל"פ. 1אני מחייבת את התובע בהוצאות משפט בסך של 5,000 ₪, כולל מע"מ, שישולמו לנתבע תוך 30 יום מיום המצאת פסה"ד לצדדים. 54678313 שיקים