מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא ביטוח עופות בלול: 1. האם הנתבעת, שמכרה והתקינה מערכת מפיל ווילונות בלול, התרשלה ואחראית לאי-פעולתה של המערכת בעת שפסקה פעולת המאווררים, שהובילה לתמותת העופות בלול ולנזק למבוטח של התובעת? כתב התביעה 2. ביום 20.5.2010 הגישה התובעת, אשר ביטחה את מושב ניר עציון (להלן: המושב), תביעה מכוח זכות תחלוף נגד הנתבעת, שעילתה נזיקית, ומבוססת על עוולת הרשלנות. תמצית עובדות כתב התביעה הינה כדלקמן: * במושב קיים לול, בו כניסת האוויר מבוקרת על-ידי מערכת איוורור, אשר עליה מופקדת מערכת בקרת וויסות כמות האוויר והטמפרטורה. * בשנת 2008 רכשה התובעת מהנתבעת מערכת מפיל וילונות אקטיבי, שתפקידה לפתוח מערכת וילונות בלול במצב של התרחשות תקלת חשמל, איוורור או בקרה. במסגרת המכירה, הנתבעת אף התקינה את מפיל הוילונות בלול. * ביום 5.6.2008 (להלן: מועד האירוע) הופסקה פעולת המאווררים בלול, ולא התאפשרה כניסת אוויר טרי. מערכת מפיל הווילונות, שאמורה הייתה לתת מענה לתקלה מסוג זה ולפתוח את ווילונות הלול באופן אוטומטי, על מנת לאפשר כניסת אוויר, לא פעלה. כתוצאה מכך מתו מחנק כל העופות אשר נמצאו בלול באותה שעה. לטענת התובעת, הגורם לחנק העופות ולנזקים שנגרמו שנוצרו כתוצאה מכך הינו התרשלותה של הנתבעת, אשר הביאה לכך שמפיל הווילונות, שלא הותקן כראוי, לא מילא את ייעודו ולא פעל בעת התרחשותה של הפסקת פעולת המאווררים. התובעת, אשר הכירה באירוע כ"מקרה ביטוח" על-פי פוליסת "אלומה למושב שיתופי" שנעשתה על-ידי המושב, פיצתה אותו בסכום של 220,152 ₪, בגין נזקים ישירים והוצאות נילוות. לפיכך עתרה התובעת לחיוב הנתבעת בסכום זה, מכוח זכות התחלוף שקמה לה עם פירעון תביעת המושב על-פי הפוליסה. לכתב התביעה צורפו חוות דעת של אילן פינסקר (להלן: פינסקר), מומחה בעבודות חשמל לחקלאות, תעשייה ובניית מכונות מחברת איפקו-טופ בע"מ, ודו"ח של השמאי יעקב גרטל (להלן: גרטל) מחברת בר-טל שמאים (1991) בע"מ. כתב ההגנה 3. הנתבעת כפרה באחריותה לתמותת עופות כתוצאה מהאירוע שהתרחש בלול. היא טענה כי האחריות המקצועית של הקמת הלול, על המערכות המותקנות בו, הינה של המושב ועובדיו, אשר רשלנותם הייתה הגורם הבלעדי לאירוע ולנזקים שנגרמו בעטיו, וכי מחדליו ומחדליהם של אחרים ניתקו את הקשר הסיבתי בין הנזק הנטען לבין מעשי הנתבעת. כמו כן היא טענה כי היא איננה המתכננת והמייצרת של מפיל הווילונות, כי אין לה קשר לכשל שהתרחש בלול במועד האירוע, וכי המושב והתובעת השמידו נתוני תיעוד בדבר הפעלת אופן פעולת הלול בעת האירוע וגרמו, עקב כך, לנזקים ראייתיים כבדים. שלוש חוות דעת 4. שלוש חוות דעת של מומחים העוסקות בתקלה שהתרחשה בלול הוגשו בתיק זה - שתיים מהן מטעם התובעת ואחת מטעם הנתבעת. מטעם התובעת הוגשה חוות דעת מומחה (ת/1) של פינסקר, שכאמור לעיל הינו חשמלאי מוסמך ומנהל בחברת איפקו טופ בע"מ, העוסקת בתחום החשמל והבקרה לחקלאות, ואשר ביקר בלול ביום 6.4.2008, למחרת מועד האירוע, וחוות דעת (ת/5) של השמאי יובל טלמון (להלן: טלמון) מחברת בר-טל שמאים (1991) בע"מ, שהינה זהה לחוות דעת השמאי גרטל ז"ל מיום 25.5.2008 (שצורפה לכתב התביעה). מטעם הנתבעת הוגשה חוות דעת מומחה (נ/5) של המהנדס אשר סלוצקי (להלן: סלוצקי), אשר ביקר בלול בשנת 2012. בעוד שפינסקר הגיע למסקנה כי מפיל הווילונות לא היה מחובר כראוי ולא מילא תפקידו באופן מלא, הרי סלוצקי הגיע למסקנה כי לתקלה בלול לא היה כל קשר למפיל הווילונות, אשר פעל ללא דופי. אסקור תחילה את חוות הדעת, עליהן נחקרו המומחים. אפתח, תחילה, בחוות הדעת שהוגשה מטעם הנתבעת. חוות דעת המומחה המהנדס סלוצקי מטעם הנתבעת 5. בחוות דעתו תיאר סלוצקי את אופן פעולתה של מערכת מפיל ווילונות אקטיבי, וניתח את הסיבות אשר, לדעתו, שוללים את אחריות הנתבעת, שהתקינה מערכת זו בלול, לאי נפילתם של הווילונות בלול במועד האירוע. 6. תיאור אופן הפעלת המאווררים: בעזרת שני תרשימים ששרטט במהלך חקירתו, ואשר אחד מהם - נ/7 - מופיע להלן, תיאר סלוצקי את אופן פעולת המאווררים בלול ותפקידו של מפיל הווילונות. הוא הסביר כי מנוע המאווררים יפעל במידה והוא יקבל לשם הפעלתו מתח תלת-פאזי (משלושה חוטי "הזנת כוח") המגיע ממימסר, אשר מצידו מקבל מתח בעל עצמה חלשה מ"מתח הפיקוד של המאווררים". הוא הסביר כי שלושה תנאים נדרשים להפעלת המאווררים: (1) קיום מתח פיקוד למערכת הפעלת המאווררים; (2) הוצאת סיגנל (אות) מבקר הלול, אשר יגרום לחיבור בין מתח הפיקוד אל המימסר אשר מפעיל את המאווררים; (3) הזנת כוח למימסר, על מנת שהמימסר יעביר את הכוח אל המנוע, ויגרום לו להסתובב. 7. תיאור פעולת הבקר: הבקר, אשר מותקן בחדר החשמל של הלול, נותן פקודות שונות, וביניהן פקודות להפעלת המאווררים, להפעלת תאורה ולהאבסה. מערכת הבקרה מתוצרת אגרולוג'יק Vision 911 מחוברת באמצעות חיווט למחשב מרכזי הנמצא במשרד הלול ולרכזת התראות הכוללת צופר, חיבור סלולרי ופנס מהבהב. על מנת שהבקר יפעל דרושה לו הזנה של חשמל. המפסק אשר מזין חשמל אל הבקר מצוי בתוך לוח חשמל, אשר מותקן בלול (אך לא בחדר הלולן). במידה והמפסק נפל, לא תהא הזנה של חשמל אל הבקר. לצורך חידוש הזנת החשמל, נדרש להרים את המפסק. 8. תיאור פעולת מפיל הווילונות: תפקיד מפיל הווילונות הינו להפיל את הווילונות בלול, בהתרחש אחד מהמצבים הבאים: (1) כאשר מפיל הווילונות מזהה כי הבקר אינו מקבל הזנה של חשמל; (2) כאשר מפיל הווילונות מזהה כי מתח הפיקוד, הדרוש לשם הפעלת המאווררים בלול, מפסיק לפעול. הזיהוי, אשר גורם להפלת הווילונות, מתרחש כאשר מתנתק החוט המספק מתח למפיל הווילונות. חוט זה מחובר ממפיל הווילונות אל אחת משתי נקודות, בהתאם להוראות היצרן. הוא יכול להיות מחובר אל נקודה A שבסמוך לבקר (אל קו ההזנה המגיע אל הבקר, אך לא אל הבקר עצמו), או אל נקודה B שבסמוך למתח הפיקוד. הוא העיד כי במקרה הנוכחי חובר החוט לנקודה A, בהתאם לדרישת המושב. לדבריו, כל עוד מפיל הווילונות מזהה חשמל בחוט זה, הוא ישמור על הווילונות כשהם סגורים. כאשר לא יזהה חשמל בחוט - בין אם כתוצאה מכך שהבקר הפסיק לקבל חשמל (במידה והחוט חובר לנקודה A), ובין אם כתוצאה מכך שמפסק הפיקוד נפל ולא סיפק מתח למתח הפיקוד (במידה והחוט חובר לנקודה B) - ייפלו הווילונות. כל עוד יש חשמל בנקודה A וכל עוד יש מתח בנקודה B - מפיל הווילונות לא יגרום לנפילת הווילונות, אפילו אם קיימת נ/7 תקלה בבקר עצמו והוא אינו נותן פקודת הפעלה (וכתוצאה מאותה תקלה לא יוצא מהבקר אותו סיגנל הגורם לחיבור בין מתח הפיקוד אל המימסר אשר מפעיל את המאווררים). לדבריו, "זו הסיבה שכל כך מקפידים בלולים להתקין מערכת התראה". 9. בחוות הדעת ציין סלוצקי כי מערכת מפיל הווילונות, אשר הייתה מכוונת להפלת הווילונות רק במקרה של הפסקה בהזנת חשמל לבקר, וחוברה לנקודה A בהתאם להוראות היצרן, לא פעלה, מהטעם שהבקר המשיך לקבל מתח. בא כוח התובעת טען בסיכומיו כי מיקום נקודה A בשרטוט נ/7 מצביע על כך החוט חובר לפני הנתיך הפנימי ולא אחריו, ובניגוד להוראות היצרן של מערכת מפיל הווילונות (לפיהן "את מתח ההזנה למערכת יש לקחת או ממתח הבקר (אחרי הנתיך הפנימי של הבקר) ... "). אינני מקבל מסקנה זו של בא-כוח התובעת, משני טעמים: ראשית, לא הוכח בשרטוט או בעדות, ואף אחד מהמומחים אף לא נשאל, אודות מקום הימצאו של הנתיך הפנימי, ואין די לעניין זה בהשערה של בא-כוח התובעת; שנית, המומחה פינסקר (מטעם התובעת) העיד כי מפיל הווילון חובר "אחרי ממסר חוסר פאזה אבל לפני פיקוד האיוורור והבקרה", ובחוות דעתו (ת/1) אין כל ממצא (להבדיל ממסקנותיו, אותן הגדיר פינסקר בחקירתו הנגדית כ"השערות אפשריות") לפיו החיבור נעשה במקום שגוי ובניגוד להוראות היצרן. 10. בחוות דעתו כתב סלוצקי כי הסתמך על מידע שנרשם בדו"ח השמאי גרטל שביקר בזירת האירוע ביום 6.4.2008 וביום 16.4.2008, ולפיו הלולן דני בלכמן (להלן: הלולן) דיווח לו כי בבוקר שלאחר מועד האירוע הוא ביצע איתחול של מערכת הבקרה, היא שבה לפעול אולם כל הנתונים במערכת נמחקו. בעת ביקורו של סלוצקי בלול, ביום 7.2.2012, הוא תישאל בעצמו את הלולן, ורשם בחוות דעתו את תשובותיו. הוא ציין כי מתשובותיו של הלולן עלה כי בעקבות התקלה הוא ביצע פעולת איתחול של מחשב מערכת הבקרה, שהחזירה את המערכת לפעולה, אך הביאה למחיקת ה"לוג" - שהינו "יומן אירועים פנימי" המצוי בתוך הבקר - דבר המונע זיהוי של הסיבה שהובילה ליציאתו מכלל שליטה של הבקר. בחקירתו הנגדית ציין סלוצקי - בתמיכה להנחתו כי במהלך התקלה המשיך הבקר לקבל מתח - כי הלולן לא טען בפניו, או בפני אחרים, כי לצורך האיתחול שביצע הוא ניגש לארון החשמל, המצוי בחדר אחר, והרים מפסק שנפל כתוצאה מהפסקה בהזנת חשמל לבקר. משמע, הלולן לא דיווח על הפסקה בזרם החשמל. 11. הסיבות להפסקת פעולתם של מנועי המאווררים: סלוצקי הסיק כי הכשל שהביא להפסקת פעולת המאווררים בלול לא היה קשור לפעולת מערכת מפיל הווילונות, אלא היה נעוץ בפעולת הבקר, בין אם מחמת כניסת הבקר למצב של תקלה כללית, שהובילה למתן פקודה למנועי המאווררים לחדול מלפעול, ובין אם כתוצאה מאי כיוונו המתאים של הבקר על-ידי הלולן. הוא ביסס מסקנה זו על הממצאים הבאים: (1) מאחר והבקר המשיך לקבל מתח, לא פעלה מערכת מפיל הווילונות; (2) התקלה שהתרחשה לא הביאה לנפילת הגנה בלוח החשמל; (3) התקלה לא הביאה לנפילת הגנת "פיקוד מאווררים בלול"; (4) מערכת ההתראה, שבאה למנוע תקלות בבקר, אשר מערכת מפיל הווילונות אינה נותנת להן מענה, לא הגיבה - דהיינו, לא קיבלה שום מידע ולא מסרה כל הודעה בעת התקלה (באמצעות החייגן הטלפוני); (5) מצבו הרעוע של החיווט בין מערכת הבקרה לבין המחשב המרכזי ורכזת ההתראות (מצב אודותיו התריעה הנתבעת ערב התרחשות התקלה); (6) מערכת מפיל הווילונות הותקנה כראוי והחוט חובר לנקודה A בהתאם לשתי האופציות המותרות בהוראות היצרן ועל-פי החלטת המושב (כפי שאף עלה מניסוי שבוצע על-ידי פינסקר); (7) במנועי המאווררים לא התגלתה תקלה. חוות דעת המומחה החשמלאי פינסקר מטעם התובעת 12. בפתח חוות דעתו תיאר פינסקר את המידע שמסר לו הלולן בעת ביקורו (של פינסקר) בלול ביום 6.4.2008 בשעות אחר הצהרים: בבוקר אותו יום, בהגיעו ללול, גילה הלולן כי במחשב לא נרשמה כל התראה, ומערכת ההתראה, הכוללת חייגן, צופר ופנס מהבהב, לא סימנה על תקלה. בבקר, לעומת זאת, הופיעה "תקלת זיכרון", ודלקה נורית ההתראה אשר מצויה בו. הלולן ביצע איתחול הן של הבקר והן של מערכת ההתראה. בעקבות איתחול של הבקר, נמחקו נתוני יומן ההתראות והאירועים במחשב. עוד כתב פינסקר כי הלולן סיפר לו כי עשרה ימים לפני כן התרחשה תקלה בשני מאווררים, אשר תוקנה על-ידי חשמלאי עובד הנתבעת. אותו חשמלאי אף בדק את מערכת מפיל הווילונות, וכדברי הלולן שנמסרו לפינסקר: "לטענת החשמלאי נמצא חוט רופף שחוזק ונמסר על-ידו שכעת הכל תקין. אין לי מושג איזה סוג בדיקה ביצע החשמלאי". 13. הבדיקות שבוצעו על-ידי פינסקר: הבדיקות שערך פינסקר, ותוצאותיהן, היו כדלקמן: (א) בדיקת מערכת ההתראה (שבקצותיה פנס, צופר וחייגן טלפוני) - בוימה תקלה, והמערכת נמצאה תקינה; (ב) בדיקת נתוני הבקר - נתוני הטמפרטורה נמצאו תקינים; מהיסטוריית טמפרטורה שהוצאה מהבקר (שלדברי פינסקר, בחקירתו הנגדית, הייתה ההיסטוריה היחידה שלא נמחקה כתוצאה מפעולת האיתחול שביצע הלולן, להבדיל מיומן התראות ויומן אירועים, אשר נמחקו) נמצא כי בליל האירוע הגיעה הטמפרטורה בלול ל-36 מעלות בשעה 22:50 ולאחר מכן החלה יורדת; (ג) מערכת האיוורור והווילונות "בלוח ובבקר" נמצאה תקינה; (ד) כשבויימה הפסקת מתח למתח הפיקוד - לא פעלה מערכת מפיל הווילונות, אך כשבויימה הפסקת זרם ראשי ללול, כולל הזנה לבקר, מערכת מפיל הווילונות פעלה; (ה) כשבויימה תקלת איוורור בבקר - לא פעלה מערכת מפיל הווילונות. 14. מסקנות פינסקר לאור תוצאות הבדיקות: בפרק המסקנות (אותן הוא הגדיר, כאמור, בחקירתו הנגדית, בעמ' 16 לפרוטוקול מיום 29.10.2012, כ"השערות אפשריות למה שהתרחש. זו לא קביעה") וההמלצות ציין פינסקר כי חנק העופות בלול נגרם כתוצאה מהפסקת פעולת המאווררים, במצב בו כל הווילונות נותרו סגורים, והיה שילוב של (1) אי פעולת הבקר עקב תקלת זיכרון שהופיעה בו; (2) אי פעולת האיוורור מסיבה כלשהי; (3) כשל לא ברור בחיבור בין הבקר לבין מערכת ההתראה. עוד צויין כי מפיל הווילונות אינו מחובר כראוי, וממלא את תפקידו באופן חלקי בלבד, וכי חיבור נכון ומתאים שלו היה מונע לחלוטין או מקטין משמעותית את תמותת העופות. באשר לתקנת הזיכרון בבקר, ציין פינסקר כי מדובר בתופעה העשויה להתרחש מעת לעת, ומפעילה יציאה של התראה ממנו, ונובעת מחוסר איתור נתונים במהלך סריקה עצמית שהבקר מבצע מדי פעם. בחקירתו הנגדית הבהיר כי הלולן דיווח לו על כך שבבקר פעלה נורת התראה (המעידה על יציאת התראה) אולם מערכת ההתראה במשרד לא התריעה. 15. בחקירתו הנגדית הסביר פינסקר כי הלולן הוא אשר דיווח לו כי נמצאה תקלת זיכרון בבקר, בעוד שהוא עצמו לא מצא תקלה בבקר או בלוח החשמל. הוא מנה סיבות אפשריות לתקלה בבקר, כמו, למשל, ברקים, מגע רופף המביא להפרעה חשמלית בלוח או נחשול מתח ריגעי. באשר למערכת מפיל הווילונות האקטיבי, העיד פינסקר כי הפקודה להפעלתו מגיעה ממתח הפיקוד וכן מהבקר "במקרה של תקלת איוורור" (עמ' 18-17 לפרוטוקול הדיון מיום 29.10.2012), ובמקרה הנוכחי הוא חובר לפני פיקוד האיוורור והבקרה, ולא היה מחובר למתח הפיקוד (עמ' 20). הוא אף ציין כי לבקר עצמו מחוברים רגשי טמפרטורה, וגם במערכת מפיל ווילונות אמורים להיות רגשי טמפרטורה שתפקידם הינו לפתוח את הווילונות ללא תלות בבקר, אם כי במקרה הנוכחי הוא לא בדק לאן הרגשים מחוברים. חוות דעת השמאי טלמון מטעם התובעת 16. בחוות הדעת של טלמון, אשר, כאמור לעיל, הינה זהה לחוות הדעת של גרטל, תוארו תפקידי מערכת הבקרה ומערכת מפיל הווילונות, נכללה התייחסות לסיבת התקלה שהביאה לחנק העופות, והוערך הנזק הכספי שנגרם מתמותת העופות בלול כתוצאה מהחנק במועד האירוע. כתפקידי מערכת הבקרה צויינו ויסות כמות האוויר המוחדרת ללול, ויסות טמפרטורת הלול, התראה על תקלה במערכת האיוורור וביצוע פעולות חירום במקרה של תקלה. כתפקיד מערכת מפיל הווילונות צויינה פתיחת הווילון בכל תקלת איוורור או חשמל בלול. לאור גרסת הלולן, נאמר כי באירוע שהתרחש הופסקה פעולת המאווררים "כשהסיבה להפסקה זו אינה ברורה (תקלת זיכרון)". התקנת מפיל הווילונות בלול - גרסת הנתבעת 17. הלולן או עד אחר מטעם המושב לא הופיעו לשם מתן עדות מטעמה של התובעת אודות נסיבות התקנת מערכת מפיל הווילונות וההתרחשות במועד האירוע ולמחרתו. דוד קקון, מנהל הנתבעת (להלן: קקון), העיד מטעמה. הוא ציין בתצהירו (נ/9) ואישר בחקירתו הנגדית כי עובדי מחלקת החשמל של הנתבעת, ובראשם מהנדס חשמל, התקינו בלול בתחילת 2008 את מערכת מפיל הווילונות האקטיבי על-פי הוראות היצרן, חברת קשת פרויקטים בע"מ. כך אף העיד המהנדס דמיטרי שבליוב (להלן: שבליוב), שהינו מנהל עבודה אצל הנתבעת, אשר ציין כי נכח בעת ההתקנה. קקון העיד, בהתייחסו לשרטוט מוצג נ/7, כי המערכת חוברה לנקודה A, שהינה מתח ההזנה לבקר, ולא לנקודה B, ויועדה להביא להפלת הווילונות בלול במצב בו תתרחש תקלה באספקת מתח לבקר או הפסקת חשמל כללית, בהתאם לדרישה שהוא קיבל מהלולן, על-פי שיקוליו המקצועיים. הוא הצהיר כי שאר המערכות בלול - מערכות חשמל, בקרה, התראה וחיווט - תוכננו ונבנו על-ידי אחרים, ואילו הנתבעת רק סיפקה שירותי תיקון לפי דרישת המושב. 18. בתצהירו ציין קקון כי במרץ 2008, עובר לתקלה בלול, הציעה הנתבעת למושב להחליף את מערכת ההתראה הישנה ואת כבלי התקשורת הישנים שחיברו בין הלול למערכות התראה במערכת ובכבלים חדשים, אך נענתה בחיוב רק לאחר התרחשות התקלה נשוא התביעה . בחקירתו הנגדית העיד כי לפחות עשרים פעם הוא עצמו התריע באזני הלולן על מצבם של הכבלים הישנים. תמונת המצב בלול בסמוך לאחר האירוע - גרסת הנתבעת 19. שבליוב העיד כי ביום 6.4.2008 הוא קיבל שיחה טלפונית מהלולן, שסיפר לו על תקלה בלול. את שהתרחש בהגיעו למקום תיאר בסעיף 13 לתצהירו (נ/8): "הגעתי ללול 3 וראיתי קיימת תקלה בבקר ונורת התקלה דולקת, כאשר דני (הלולן - א"ג) אמר לי שהייתה תקלת זיכרון בבקר ולא הייתה כל תקלה אחרת במעגלי הפיקוד או בלוח החשמל, זאת לאחר בדיקה שהוא ביצע". ובסעיף 14: "לא נוכחתי בכל תקלה אחרת במערכות החשמל". ובחקירתו הנגדית העיד: "כשהגעתי ראיתי שהבקר היה במצב תקלה", ובהמשך: "לא ראיתי שהבקר חזר לעבודה. רק שמעתי זאת מהלולן". 20. קקון העיד כי הלולן התקשר אליו בטלפון, הודיע כי התרחשה תקלה שהביאה לתמותת עופות, וביקש כי יגיע ללול. הוא הגיע למקום רק ביום 7.4.2008. אז הוא שמע מפי הלולן כי הנתונים ההיסטוריים שאוחסנו במחשב חוות הלולים, ובכללם נתונים הנוגעים לפעולת הבקר, נמחקו על-ידו. בנוסף, כששאל אם קיימת בעיה כלשהי במערכת החשמל, ענה לו הלולן כי "בכל כנראה בסדר". אחריות הנתבעת - ניתוח חוות דעת פינסקר 21. חוות דעת של מומחה אמורה להיות מבוססת, בראש ובראשונה, על תשתית עובדתית. ככל שמתברר כי התשתית הינה מוצקה, והעובדות הוכחו כנדרש במשפט האזרחי, תיבחן חוות הדעת לגופה. פעמים רבות המומחה אינו העד שתפקידו להוכיח את התקיימותה של מערכת העובדות עליה מבוססת חוות הדעת, אם כי ייתכנו מצבים בהם מדובר בעובדות עליהן יש ביכולתו של המומחה להעיד מכלי ראשון. במקרה הנוכחי, כל שלוש חוות הדעת מבוססות על עובדות שנטענו על-ידי הלולן, אשר כלל לא התייצב בבית המשפט למתן עדות. משקלה של עדות שמיעה הינו אפסי. כך, למשל, אין כל משקל לאמור בחוות דעתו של פינסקר, אודות דברים שהוא שמע מהלולן אודות דברים שסיפר ללולן חשמלאי של הנתבעת שהגיע לתיקון מאווררים בלול כעשרה ימים לפני מועד האירוע. 22. שלוש נקודות המוצא המשמשות לבחינת חוות דעתו של פינסקר במבט ביקורתי הינן: (א) מבנה מערכת הפעלת המאווררים בלול, בה משולבים הבקר, מתח הפיקוד ומפיל הווילונות, תואם את תיאורו המקיף של סלוצקי (תרשים נ/7). יודגש כי מול תיאור זה לא הוצג על-ידי מומחה אחר או עד כלשהו (להבדיל מבא כוח התובעת, בסיכומיו) תיאור שונה של מבנה מערכות אלו, וכי התייחסויותיו של פינסקר בחוות דעתו ובחקירתו הנגדית למבנה המערכות בלול לא סתר את תיאורו של סלוצקי, אלא השתלב בו; (ב) המידע שמסר הלולן לפינסקר באשר לאירוע עצמו - אודות העדר רישום התראה, קיומה של תקלת זיכרון בבקר וביצוע איתחול שמחק את יומן האירועים בבקר - הינו נכון; (ג) הבדיקות שבוצעו על-ידי פינסקר. 23. לאור נקודות המוצא הללו בבחינת חוות דעתו של פינסקר, ובמיוחד לאור הבדיקות אותן הוא ביצע, אינני סבור כי מחוות דעתו ניתן להסיק על קיום כשל כלשהו במערכת מפיל הווילונות וייחוס אחריות לנתבעת. כן הנני סבור כי לא הוכחה עדיפות למסקנותיו על-פני אלו של סלוצקי, וכי מסקנות סלוצקי סבירות יותר. באשר לבדיקת מערכת ההתראה על-ידי פינסקר - אמנם פינסקר ציין כי המערכת נמצאה תקינה, אולם בנשימה אחת הוא ציין בפרק המסקנות כי קיים כשל לא ברור בחיבור בין הבקר לבין מערכת ההתראה. לכן, קיומה של תקלת זיכרון בבקר, אשר, לדברי פינסקר, מפעילה יציאה של התראה ממנו (ולדברי הלולן, הפעילה נורה שדלקה), יכול היה שלא להיקלט ברכזת ההתראות שבמשרד. ייתכן כי פעולתה התקינה של מערכת ההתראה בשעה שפינסקר ביים תקלה (תקלת זיכרון?) נעוצה בחיווט הרעוע שחיבר בין הבקר לרכזת ההתראות, אשר "הגיב" באופן שונה לתקלה המבוימת מאשר לתקלת הזיכרון במועד האירוע עצמו. על כל פנים, לאור גרסת הלולן, עובדה מוכחת היא כי הייתה תקלת זיכרון בבקר בעת האירוע עצמו אשר לא נקלטה ברכזת ההתראות שבמשרד. דהיינו, היה כשל אי-שם בדרך (בחיבור) בין הבקר אל רכזת ההתראות, ולכשל זה לא ניתן הסבר בחוות הדעת. בכל מקרה, תוצאת בדיקה זו אינה מביאה להפניית חצים כלשהם כלפי מערכת מפיל הווילונות. באשר לבדיקת נתוני הבקר על-ידי פינסקר - נתוני הטמפרטורה העידו כי בליל האירוע הייתה עלייה חדה בטמפרטורה, אולם מתיאור מערכת מפיל הווילונות על-ידי קקון והמומחה סלוצקי עולה כי הפלת הווילונות לא הייתה אמורה להיות כתוצאה של שינוי טמפרטורה בלול, אלא כתוצאה ממצב של אי הזנת מתח לנקודה A. יש לציין כי אף אם נתוני הטמפרטורה הנדרשת בלול - אשר לא נמחקו - נמצאו על-ידי פינסקר כשהם תקינים, הרי קיומה של תקלה כלשהי בבקר הוכח בבירור לאור מחיקת יומן ההתראות והאירועים במחשב, ולאור דיווח הלולן על תקלת זיכרון ועל הנורה הדולקת. קביעת פינסקר כי מערכת האיוורור והווילונות "בלוח ובבקר" שנבדקה על-ידו נמצאה תקינה איננה מוסברת ומשמעותה איננה מובנת. חוות הדעת של פינסקר לא כללה תיאור מקיף ומסודר של המערכות השונות, וכל שמצוי בפני בית המשפט הינו תיאור המערכות על-ידי המומחה סלוצקי (המשתקף בתרשים נ/7) ודברי פינסקר בחקירתו הנגדית, לפיהם נקודת החיבור של מפיל הווילונות הייתה לפני פיקוד האיוורור והבקרה. מהתיאור ומהדברים הללו עולה כי מערכת מפיל הווילונות איננה מחוברת ישירות לבקר. תמיהה המתייחסת לבדיקה ספציפית זו העלה אף סלוצקי בסעיף 24 בפרק ז' בחוות דעתו, בזו הלשון: "בדיקה זו לא ברורה לחלוטין, שכן איך יכולים הווילונות והאיוורור להיות תקינים כאשר ידוע שהבקר כלל לא שולח פקודת הפלה לווילונות ?". מטעם זה אף האמור בחוות דעתו של פינסקר, לפיה מפיל הווילונות לא פעל כאשר בוצעה "תקלת איוורור בבקר", אינו מעיד על כשל במערכת מפיל הווילונות, שאיננה מחוברת ישירות לבקר. הבדיקה בה לא פעל מפיל הווילונות כשבויימה הפסקת מתח למתח הפיקוד עולה בקנה אחד עם העובדה כי מפיל הווילונות חובר באמצעות חוט לא אל נקודה B כי אם אל נקודה A. מטעם זה המפיל פעל כשבויימה הפסקת זרם ראשי, דהיינו - לרבות לנקודה A, ולא הוזן מתח לבקר. תוצאת בדיקה זו מוכיחה כי מפיל הווילונות היה תקין, מאחר והוא פעל במצב בו נדרש לפעול - בעת הפסקה של הזנת מתח בנקודה A אל הבקר ! 24. מתוצאות הבדיקות שביצע פינסקר לא עולה כשל של מפיל הווילונות. בפרק המסקנות בחוות דעתו הסביר פינסקר כי אי פעולת האיוורור, תקלת זיכרון בבקר וכשל בחיבור בינו לבין מערכת ההתראה הם אשר הביאו לתמותת העופות בלול. באשר למפיל הווילונות, ציין פינסקר כי חיבור נכון ומתאים שלו היה מונע או מקטין את התמותה. אכן, סלוצקי אישר, בתשובה לשאלה בחקירתו הנגדית, כי תקלה באופן התקנת החוט עלולה למנוע ממפיל הווילונות לפעול. אך מסקנת פינסקר, כמו גם תשובת סלוצקי, הינן במישור העיוני בלבד. אף בחוות דעתו של פינסקר אין כל מימצא עובדתי (להבדיל ממסקנה/השערה) על-פיו חיבור מפיל הוילונות היה פגום. הדבר כלל אינו נובע מבדיקה שעשה סלוצקי או מדברים ברורים ששמע מהלולן. 25. לאור שלוש נקודות המוצא שתוארו לעיל, לאור תוצאות הבדיקות שערך פינסקר ולאור מסקנותיו אודות הגורמים לחנק העופות בלול, עולה כדלקמן: * מפיל הווילונות פועל כנדרש במידה ואין הזנת מתח לבקר. * בבקר קיים כשל של "בעיית זיכרון". * בחיבור בין הבקר למערכת ההתראה קיים כשל. * לא התגלה פגם במפיל הווילונות או בחוט המחברו לנקודה A או בנקודת החיבור. התוצאה הינה כי התובעת לא הוכיחה התרשלות שנגרמה על-ידי הנתבעת, שמכרה והתקינה את מערכת מפיל הווילונות בלול שבמושב. הדבר מדבר בעדו 26. בכתב התביעה נטען כי יש מקום להחלת הכלל של "הדבר מדבר בעדו", המצוי בסעיף 41 לפקודת הנזיקין, אך דומה כי טענה זו נזנחה על-ידי בא-כוח התובעת בסיכומיו. בכל זאת אתייחס אליה במלים ספורות. הסעיף קובע שלושה תנאים מצטברים להחלתו: הראשון, לפיו לתובעת לא הייתה ידיעה או יכול לדעת מה הן הנסיבות שהביאו לאירוע הנזק; השני, גרימת הנזק על-ידי נכס שהיה בשליטתה המלאה של הנתבעת; והשלישי - אירוע המקרה מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבעת התרשלה מאשר עם המסקנה שהיא נקטה זהירות סבירה. רק אם יוכח על-ידי התובעת את התקיימותם של שלושת התנאים במצטבר, יועבר נטל השכנוע אל כתפי הנתבעת, כי אין לייחס את קרות הנזק לרשלנות מצידה (ראו: ע"א 8151/98 שטרנברג נ' צ'צ'יק, פ"ד נו(1) 539, 555 (2001); תא (מחוזי נצ') 138/08 סעדי נ' חברת החשמל לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 1.1.2012)). בנסיבות המקרה הנוכחי, לא הוכח קיומם של התנאי השני והשלישי. כמתואר לעיל, המערכות בלול הינן רבות וקשורות זו בזו. מערכת מפיל הווילונות הינה אחת מהן. לו היה מוכח כי שאר המערכות פעלו במועד האירוע ללא דופי בעת שהמאווררים חדלו מלפעול, וכי המסקנה המתבקשת היא כי הכשל לאי נפילת הווילונות נעוץ במערכת מפיל הווילונות - אזי היה הנטל עובר לנתבעת להוכיח כי לא היה כשל כזה. אולם בענייננו, אליבא דחוות הדעת של פינסקר, כשל התגלה דווקא במערכות האחרות - בבקר עצמו ובחיבור בינו לבין מערכת ההתראה. נטל ההוכחה נותר, איפוא, על כתפי התובעת. כאמור, היא לא הרימה נטל זה. התוצאה 27. מאחר והתובעת לא הוכיחה התרשלות מצד הנתבעת שגרמה לאי הפעלת מפיל הווילונות ושהייתה אחד הגורמים לתמותת העופות - דין התביעה להידחות. אשר על כן, הנני דוחה את התביעה. הנני מחייב את התובעת לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך כולל של 23,000 ₪. תביעת שיבובענף הלול