להלן פסק דין בערעור על מאסר ממושך על נהיגה בשלילה: פסק דין 1. מונח בפני ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום לתעבורה (כב' השופט ד. לנדסמן), בתיק תעבורה 5450/04, אליו צורף גם תיק פל 1078/06, מיום 11.1.07, בו הרשיע בית משפט קמא את המערער בשתי עבירות של נהיגה בזמן פסילה, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה התשכ"א - 1961 (להלן: "הפקודה"), בשתי עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף לפי סעיף 10 (א) לפקודה, בשתי עבירות של נהיגה ללא רישיון רכב תקף לפי סעיף 2 לפקודה ובשתי עבירות של נהיגה ללא פוליסת ביטוח בתוקף לפי סעיף 2 (א) לפקודת ביטוח רכב מנועי תש"ל - 1970. בית משפט קמא השית על המערער את העונשים הבאים: קנס כספי בסך 2,000 ₪ או 50 ימי מאסר תמורתו, 24 חודשי פסילה במצטבר לכל עונש פסילה, הפעלת עונשי פסילה על תנאי באופן בו התווספו 37 חודשי פסילה בפועל לעונש הפסילה אשר הושת, 15 חודשי מאסר בפועל (מתוכם 9 חודשי מאסר אשר הופעלו מכוח פ.ל 1036/03 ו- 6 חודשי מאסר אשר הושתו עליו), וכן 8 חודשי מאסר על תנאי ל-3 שנים. הערעור שבפני, מופנה כלפי גזר דין ובפרט כלפי עונש המאסר בפועל אשר הושת עליו. 2. טוען ב"כ המערער כי שגה בית משפט קמא כאשר השית על המערער עונש מאסר לתקופה כה ממושכת וכן הפעיל את המאסר המותנה, בן 9 חודשים, במצטבר לעונש המאסר באופן אשר מעמיד את המערער בפני עונש מאסר בפועל בן 15 חודשים. טען ב"כ המערער כי המערער הינו אדם כבן 44, המפרנס את משפחתו המורחבת וכי לנוכח המלצת שירות המבחן לסייע בשיקום המערער לא היה נכון לשלוח את המערער לתקופת מאסר כה מכבידה וממושכת, אשר יש בה, במידת מה משום הפליה וחוסר אחידות ענישה. 3. מנגד טען ב"כ המדינה כי פסק דינו של בית משפט קמא מעוגן היטב במדיניות הענישה כמו גם בנסיבות העניין המלמדות על היות המערער משום עבריין רצדביסטי, אשר צבר לחובתו יותר מ-70 הרשעות בעבירות תעבורה, כאשר רישיון הנהיגה שלו פקע בשנת 1989 ומאז מצוי הוא בפסילה מקבל או להחזיק רישיון נהיגה ולמרות זאת חזר ועשה שימוש בכלי רכב מנועי כשהוא פסול לנהיגה. בכך לא רק ששם ללעג את פסקי הדין של בתי המשפט, אשר חזרו והשיתו עליו עונשים מרתיעים, אך לא ממצים, אלא גם במעשיו סיכן את הנוסעים בדרך, כאשר חשף אותם לנהיגתו הרשלנית. לפיכך טען, כי לאחר שניתנו למערער הזדמנויות רבות בדרך של השתת עונשים הצופים פני העתיד הגיעה העת להעניש את המערער באופן מוחשי, כדי לגמול לו נכונה על מעשיו ולהרתיע אותו מפני הישנות מעשים פליליים. 4. לאחר שחזרתי ועיינתי בטענות הצדדים כמו גם בגזר דינו של בית משפט קמא, סבורתני כי אין מקום להתערב בקביעותיו של בית משפט קמא בכל הנוגע לענישת המערער. לא אחת חזרו בתי המשפט והתריעו כי נהיגה בכבישי הארץ בזמן פסילת הרישיון טומנת בחובה סיכונים רבים לביטחונם של נוסעים ברכב והולכי רגל. לא פחות מכך משקפת התייחסות זו של נהג העושה שימוש בכלי רכב מנועי, כשהוא פסול רישיון, משום ביזוי החוק וצווים של בית המשפט. בענייננו זה מדובר בעבריין אשר צבר לחובתו שורה ארוכה ומכבידה ביותר של עבירות תעבורה. בשנת 1979 הוציא המערער רישיון נהיגה, שהיה בתוקף עד 1989 ומאז צבר לחובתו כ-70 הרשעות מתוכן נידון ל- 25 עונשי פסילת רישיון נהיגה בפועל כשסך כל תקופות הפסילה מסתכמות בכ-337 חודשים. לא רק זאת, נמצא כי המערער נדון בעבר, ב-4 מקרים, בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, יחד עם מגוון רחב של עבירות תנועה נוספות, אשר בגינן עמדו כנגדו 5 פסילות על תנאי להפעלה. כמו כן, אין להתעלם מן העובדה כי המערער ביצע את העבירות הנדונות לאחר שביום 5.7.04 נידון בתיק אחר (פ.ל (ב"ש) 1036/03) לעונש של שנה פסילה ו-9 חודשי מאסר על תנאי ל-3 שנים. כאמור, לא היה בענישה מותנית זו כדי להרתיע את המערער מלחזור ולעשות שימוש בכלי רכב מנועי, והפעם נתפס כשהוא נוהג במשאית, והכול תוך זילות וזלזול בהחלטות בית המשפט ובחוק וחשיפת הנוסעים ברכב וההולכים ברגל לסיכונים מיותרים. נסיבותיו האישיות של המערער, טובות ככל שתהיינה אין בהן כדי לגבור בנסיבות העניין על האינטרס החברתי והוא גמול עונשי והרתעת העבריין באופן מוחשי. בית משפט קמא הפעיל את המאסר המותנה בן 9 חודשים, אשר היה תלוי ועומד כנגד המערער וכן השית עליו עונש מאסר ל- 6 חודשים במצטבר. בנסיבות העניין ונוכח החומרה העולה מעברינותו החוזרת של המערער אין לומר כי הוענש אשר הושת עליו הינו חמור מעבר למידה עד כי מחייב את התערבותו של בית משפט זה. (לעניין מדיניות ענישה בעבירות אלה ראה רע"פ 3878/05 יעקב בנגוזי נ' מדינת ישראל, דינים עליון, כרך עב, 881). 5. סוף דבר הערעור נדחה. הנאשם יתייצב לריצוי העונש ביום 21.2.07 בתחנת משטרת עיירות עד השעה 10:00. משפט תעבורהמאסרשלילת רישיון נהיגהנהיגה בשלילה