נזקים נפשיים - תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים 1. תביעה זו הוגשה כתביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים, במסגרתה הגיש התובע בקשה למתן צו איסור פרסום, וזאת לאור הפגיעה שבוצעה בתובע על רקע העדפותיו המיניות. נעתרתי לבקשתו זו של התובע על רקע בקשתו והפירוט בה באופן שאסרתי פרסום שמו של המבקש וכל פרט מזהה אודותיו. למעט מגבלות אלה מותר פסק הדין בפרסום. רקע 2. התובע הגיש תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים (ת"פ 40050/07), בעקבות גזרי דין שניתנו על ידי. ביום 6.3.08 גזרתי את דינם של הנתבעים 1 ו-2 וביום 9.9.08 את דינו של נתבע 3. בעת הגשת התביעה שהו הנאשמים במאסר, ולא הגישו כתב הגנה במסגרת תיק זה. התובע מצידו הגיש מספר בקשות למתן פסק דין בהעדר הגנה וכן המציא את כתב התביעה לנתבעים, אך גם אז לא הוגשה כל תגובה מצידם ו/או כתב הגנה. לשם תמיכה בבקשותיו אלה ובהתאם להחלטתי, הגיש התובע תצהיר אודות נזקיו הנטענים. פסק דין זה ניתן לאחר שהומצאו אישורי מסירה לכל הנתבעים במספר הזדמנויות ואלה פשוט בחרו שלא להגיש כל התייחסות לכתב התביעה. מהות הפגיעה 3. לטענת התובע בעקבות ממעשיהם של הנתבעים, בגינם הורשעו, הלה פונה לבית החולים ונגרמו לו נזקים נפשיים ופיזיים בלתי הפיכים. הלה מתאר כי נגרמו לו חבלות והמטומות קשות בראשו ובגופו, פצעים ושברים באף ובארובת העין, קרע וחוסר שליש תחתון של האוזן, נותרו לו צלקות רבות באזורים שונים בגוף, כן נגרמו לו נזקים נפשיים בין כך נפגעה יכולתו להמשיך בעבודתו ועיסוקו קודם לאירוע, נפגעה יכולתו ליזום וליצור קשרים עם אנשים, אופן פציעתו גרם ל"אות קין" ולהסתגרותו והתבודדותו, וכן נפגעו חייו החברתיים לרבות נוצרו לו קשיים לקיים יחסי אישות ויחסי זוגיות תקינים וכן לקה בדיכאון וחרדות. נכותו של התובע 4. ביחס לטענותיו הפיזיות והנפשיות צרף התובע לתצהירו חוו"ד שונות. חוו"ד כירורג פלסטי: בין כך צרף חוו"ד של מומחה מתחום הכירורגיה הפלסטית, ד"ר שריה כהנוביץ, אשר קבע בחוות דעתו מיום 16.6.08 כי התובע סובל ממספר צלקות בגוף, לרבות תלישה חלקית של אוזנו השמאלית. כן הלה קבע דרגת נכות משוקללת בשל הפגמים בפנים בשיעור של - 45% וכן פרט כי אין מקום להתערבות ניתוחית או אחרת לשינוי מצב הצלקות בפנים ובכתף השמאלית, אך יש מקום לנסות לשחזר את האפרכסת, תוך שפרט את שלבי הניתוח (שהינו רב שלב) והעריך כי העלות בגין שלבו הראשון של הניתוח תהא 23,115$ (לא כולל הוצאות נסיעה, שהייה ועלויות השלב השני של הניתוח). כן הוסיף כי גם אם יצליח הניתוח עדיין תישאר צלקת ואין בכך כדי לשנות את הנכות שקבע (ויש לשקול הגדלת הנכות בשל הצלקות החשדות ממקום תרומת השלד הסחוסי והעור). חוו"ד פסיכיאטר: התובע גם צרף חוו"ד פסיכיאטרית של ד"ר אילן טל, מיום 22/12/10 אשר לפיה נותרה לתובע נכות קבועה בשיעור של 30%. כן הפנה התובע לחוו"ד נוספת של ד"ר טל שצורפה לכתב התביעה בה נקבעה נכות זמנית בשיעור של 50% (מיום התאונה ועד 14.11.10). שעור הפיצויים 5. לצורך הוכחת נזקיו הגיש התובע כאמור תצהיר אליו צירף נספחים שונים, ואבחן נזקיו הנטענים להלן: א. הפסד השתכרות לעבר 6. לטענת התובע, הוא נהג להתפרנס למחייתו מתרומות אשר התקבלו בשל עיסוקים שונים של יזמות ויחסי ציבור במגזר החרדי. התובע העריך את משכורתו על סך של כ-4,000 ₪ ברוטו לחודש בממוצע, וזאת בדרך של שערוך נכון ליום הגשת התצהיר (3.1.11) של כ-4,554 ₪. התובע מציין כי בשל אופי עבודתו אין ביכולתו להמציא תלושי שכר, ועל כן יש לחשב את שכרו בשכר הנ"ל או לכל הפחות בגובה שכר המינימום בסך של 3,850 ₪. בהקשר לאמור לעיל, התובע מחלק את תקופת הפסד השתכרותו לעבר לשלוש תקופות, ובסה"כ לטענתו מגיע לו הפסד השתכרות לעבר של 152,815 ש"ח: א. מיום האירוע, 4.12.06 ועד 28.12.06 (סה"כ 24 יום) לטענתו כלל לא עבד, ועל כן תובע להכיר באי כושר עבודה מלא בגין תקופה זאת, והפסד שכר של 3,643 ₪. ב. מיום 28.12.06 ועד ליום 14.11.10 (סה"כ 47.5 חודשים), לטענתו הוכרה לו נכות זמנית נפשית של 50% ונכות תפקודית של 35% בגין פגיעה פלסטית - סה"כ 67.5% נכות משוקללת. בשל כך, תובע התובע הפסדי שכר לתקופה זו בסך של 146,012 ₪. ג. מיום 14.11.10 ועד ליום 22.12.10 (חודש ושבוע), לטענתו הוכרה לתובע נכות נפשית סופית של 30% ונכות תפקודית של 35% בגין פגיעה פלסטית - סה"כ 54.5% נכות משוקללת. בשל כך תובע התובע הפסדי שכר לתקופה זו בסך של 3060 ₪. בשל האמור לעיל, תובע התובע הפסד שכר לעבר בסך כולל של 152,715 ₪. 7. התובע נהג להתפרנס, כך לפי טענתו, מתרומות בלבד. הוא אינו מביא כל ראיה בנוגע לשכרו או בנוגע לגובה התרומות שקיבל לטענתו, לרבות קבלות ו/או אישורים על קבלת ו/או רישום תרומות. המסמכים היחידים שהוא מצרף הינם תמונות ספורות מאירועי כנסים נטענים (שלא ברור מועדיהם ומתי צולמו, ומה היה תפקידו של התובע במסגרתם), שני עלוני פרסום (ששמו כלל אינו מופיע בהם) ושני מכתבים אשר מעידים לטענתו על "עיסוקים שונים של יזמות, ארגון אירועים, תיווך ויחסי ציבור בארץ ובחו"ל". התובע לא צרף אף לא תצהיר אחד של גורם ו/או עמותה ו/או ארגון נותן תמורות נטענות כביכול. 8. ההלכה המקובלת בעניינו היא כי אין להסתפק באמירה הכללית של התובע בדבר הכנסתו בעבר כשזו אינה מעוגנת בראיות ובמסמכים משכנעים (ראה: ע"א 8639/96 אריה חברה לבטוח בע"מ נ' מרדכי קרדוניס, עמ' 2. מאידך, דיווח לקוי לשלטונות המס אינו מונע מהניזוק להיפרע פיצויים ואינו חוסם את דרכו להוכיח הכנסות לא מוצהרות (ע"א 5794/94 "אררט" נ' בן שבח ואח' פ"ד נ"א (3) 489, 495). במקרים כאלו, יש להעריך הנזק על פי ראיות חיצוניות לגבי ההכנסות שלא דווחו (ע"א 4797/92 רעיני נ' מכלוף; ע"א 377/88 רחימי נ' "הסנה". 9. לאחר שבחנתי את טענותיו של התובע כפי שעולים מכתב התביעה ומתצהירו, ובהתחשב במצבו הגופני והנפשי של התובע ומנגד בעייתיות הוכחת הסכומים הנטענים על ידו, אני קובע סכום הפסד השתכרות גלובאלי לעבר לתובע בסך של: 50,000 ₪. ב. הוצאות רפואיות לעבר 10. לטענת התובע מאז קרות האירוע, הוא נזקק לסיוע מתמיד מצד מכריו ובני משפחתו בשל חרדותיו, ועל כן הוא זכאי למימון הוצאות נסיעותיהם וכלכלתם, בסך של 30,000 ₪. בנוסף, ובשל חרדותיו, התקין אזעקה ושירות מוקד בסך של 17,790 ₪. כמו כן, טוען התובע להוצאות רפואיות שונות והוצאות נסיעה לצורכי טיפולים בסך של 30,000 ₪. בסך הכול, תובע התובע החזר הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה לעבר בסך כולל של 77,790 ₪. 11. במסגרת תצהירו, צירף התובע קבלות ספורות בנוגע להוצאותיו הרפואיות מיום האירוע ועד ליום הגשת התצהיר. עם זאת, מדובר בתיעוד חסר וחלקי בלבד של הוצאותיו הנטענות והסכומים שם כלל אינם מתקרבים לסכומים הנטענים על ידו. התובע אינו מצרף כל קבלה או הוכחה לעניין מימון הוצאות הנסיעה, התקנת מערכת האזעקה, השכרת שירות מוקד וכיוצ"ב, שלכאורה בנקל ניתן היה לצרפם. אשר על כן, אני קובע לתובע הוצאות רפואיות לעבר בסך של 6,000 ₪. ג. כאב וסבל 12. הלכה היא כי בית המשפט בבואו לקבוע את שיעור הפיצויים בגין נזק שאינו ממוני, עליו להתייחס למכלול הנסיבות הספציפיות אשר עומדות לפניו. בעניין זה ראה: ע"א 180/88 עוזרי נ' שרופי, עמ' 2: "בתביעות לפי פקודת הנזיקין יש לקבוע את שיעור הפיצויים על נזק לא ממוני בהתחשב בכל נסיבות המקרה האינדיבידואלי הנידון בפני בית המשפט, כשבית המשפט נדרש להעריך את הכאב והסבל בנסיבות המקרה המיוחדות, בהתחשב במהות הפגיעה, שעור הנכות, הטפול והסבל שסבל התובע בעבר ואלה הצפויים לו בעתיד, וכלל הנסבות הרלבנטיות האחרות". 13. התובע, יליד 1974 (בן 32 במועד האירוע) הנ"ל טען בתצהיריו כי נקבעה לו נכות משוקללת של 54.5%, כן הוא אושפז בבית החולים למשך 10 ימים לאחר האירוע ולאחר מכן היה בחופשת מחלה משך שבועיים. כן הלה טען כי סבל כאבים פיזיים ונפשיים משך תקופה ארוכה ונאלץ לשאת את תוצאות הפגיעה מאז בכל תחום בחייו. בגין ראש נזק זה תבע התובע סך של 130,000 ₪ לפחות. לאחר שבחנתי את מכלול נסיבות המקרה שלפניי, לרבות מצבו הנפשי והפיזי הנטען של התובע, ימי אישפוזו וכו' אני קובע לו בגין ראש נזק זה סך של 80,000 ₪. ד. הפסד השתכרות לעתיד וכן הפסד פנסיה ו/או הפסד זכויות סוציאליות לעתיד והסבה מקצועית ו/או רכישת מקצוע מתאים 14. לטענת התובע, בהתייחס לאחוזי הנכות שנקבעו לו, ולנוכח הצורך הנטען בטיפולים רפואיים עתידיים כמו גם האפשרות לאשפוז עתידי לצורך ניתוח, הוא זכאי בגין ראש נזק זה לפיצויים בשיעור גלובלי בשיעור של 500,000 ₪. 15. במקרה שלפניי, התובע לא צרף ראיות חיוניות באשר לאופי עבודתו וסכומי השתכרותו (ראה דיון לעיל לעניין הפסד ההשתכרות לעבר). על אף זאת, לאור הנכות הנפשית והפיזית, אשר נטען כי נותרו לתובע, ובהתייחס לאופי עבודתו המיוחדת של התובע והמגזר בו טוען כי עבד, אני פוסק לתובע פיצוי גלובאלי בגין ראש נזק זה בסך של 100,000 ₪. ה. הוצאות רפואיות לעתיד ועזרת צד ג' 16. התובע טוען כי הוא עתיד לשלם הוצאות רפואיות גבוהות בעתיד, הן בגין המשך טיפול נפשי ופסיכיאטרי בסך של לפחות 20,000 ₪ והן לצורך ניתוח עתידי בחו"ל לתיקון הקרע באוזן בסך של 83,167 ₪ (23,115 דולר - נכון לחודש מאי 2008). כמו כן תובע התובע הוצאות טיסה ועלות שהיה של מספר חודשים בחו"ל בסך של 20,000 $ (72,000 ₪ - נכון ליום הגשת התצהיר). בסך הכול, תובע התובע הוצאות רפואיות לעתיד בסך של 155,167 ₪. 17. כמו כן, התובע טוען כי נוכח מצבו הנפשי הקשה והחרדות מהן הוא סובל הוא זכאי להוצאות בגין עזרת צד ג' על סך כולל של 1400 ₪. 18. התובע נסמך במסגרת חישוב הוצאותיו הרפואיות על הצעת מחיר מחודש ינואר 2008 לניתוח שיחזור האוזן ע"י ד"ר ברנט בארה"ב בסך של 83,167 ₪ וכן על הנחיות לחולה לפני ואחרי הניתוח; בנוסף הלה מצרף מספר קבלות ספורות לגבי הוצאות רפואיות. כמו כן הוא אינו מפרט אודות הוצאותיו העתידיות בנוגע לעזרת צד ג' וממה מורכבת, דרכי חישוב לרבות לא מצרף ראיות בנדון. לאחר שבחנתי את טענותיו וראיותיו של התובע אני קובע לתובע בגין רכיב הוצאות הרפואיות לעתיד ועזרת צד ג' סך של 90,000 ₪. ו. פיצויים עונשיים 19. התובע טוען כי לאור חומרת מעשיהם של הנתבעים והטראומה שנגרמה לו, ובהתחשב בסלידה ובצורך לגנות את מעשי הנתבעים, זכאי הוא לפיצויים עונשיים בסך של לפחות 150,000 ₪. 20. לאחר שבחנתי את מכלול נסיבות העניין, לא השתכנעתי כי מקרה זה מצדיק הטלת פיצויים עונשיים. לגופו של עניין, במסגרת גזר הדין שניתן על ידי ביום 6.3.08, כבר פסקתי פיצויים כספיים לטובת התובע. פסיקת פיצויים עונשיים הינה חריגה ונדירה בפסיקה הישראלית וזהו אינו המקרה המצדיק פסיקתם. למעלה מן הצורך עוד אציין כי במצב דברים בו כבר ניתן הפיצוי במסגרת התיק הפלילי, לטעמי, חיוב בתשלום עונשי בתביעה אזרחית כגון זאת, כאשר הנתבעים כבר הורשע ונענשו בפלילים בגין אותו המעשה משמעו פיצוי כפל. לאור האמור אני דוחה את תביעתו ברכיב זה. 21. עוד טוען התובע, כי במהלך השוד גנבו ממנו הנתבעים את הרכב בו נסע, ציוד שכלל 2 מכשירי אייפוד, 2 מכשירי טלפון ניידים, כסף מזומן, ובגדים שלבש בסך כולל של 22,000 ₪. התובע אינו מביא כל ראייה או הוכחה באשר לתכולת מכוניתו במועד האירוע, טוען שצרף אישור משטרה לתביעתו "ת5" אך זה לא צורף, ומכל מקום גם לא פרט האם קיבל החזר ביטוחי בגין אלו, דבר שמחובתו היה לפרט בנסיבות ואת שיעורו. לאור האמור אני דוחה את תביעתו ברכיב זה. ז. סוף דבר: 22. לאור כל האמור לעיל, אני קובע, כי נזקי התובע הינם כדלקמן: א. הפסד השתכרות לעבר - 50,000 ₪ ב.  הוצאות רפואיות לעבר - 6,000 ₪ ג.  כאב וסבל - 80,000 ₪. ד. הפסד השתכרות לעתיד - 100,000 ₪. ה.  הוצאות רפואיות לעתיד ועזרת צד ג' - 90,000 ₪ 23. אני קובע כי הנתבעים ישלמו לתובע, ביחד ולחוד, נזקו בסך של 326,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל וכן הוצאות כולל שכ"ט עו"ד בסך של 30,000 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל. משפט פלילינזק נפשי / נכות נפשיתהתחום הנפשיהרשעהתביעה אזרחית נגררת לפליליםתביעה אזרחית