הרשעת נהג אוטובוס - ערעור

פסק - דין פתח דבר 1. ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה בירושלים (כב' השופט א' טננבוים), בת"ד 2928/05, מיום 5.2.06 - בגדרו הורשע המערער, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות הבאות: גרימת נזק לרכוש או לאדם, רשלנות וכן אי מתן זכות קדימה. בית המשפט קמא השית על המערער עונש של 5 חודשי פסילה בפועל, 1,000 ₪ קנס, וכן 3 חודשי פסילה על תנאי למשך שנתיים. עובדות כתב האישום 2. כעולה מעובדות כתב האישום, ביום 3.1.05, בסמוך לשעה 14:25, נהג המערער אוטובוס ציבורי ברחוב פועלי צדק, ירושלים. בצומת הרחובות "יד חרוצים" לא ציית המערער להוראות התמרור ב-36, המחייב להאט לפני הכניסה לצומת ולתת זכות קדימה לרכב בדרך החוצה. כתוצאה מכך, התנגש המערער במכונית, אשר הייתה נהוגה אותה העת בידי המתלונן 1, ונכנסה לצומת מימין לשמאל, ביחס לכיוון נסיעת המערער. כתוצאה מן הפגיעה, הסתחרר רכבו של המתלונן 1 ופגע במונית, אשר הייתה נהוגה בידי המתלונן 2, ונסעה ממול ובכיוון הנגדי למתלונן 1. כתוצאה מכך נחבל המתלונן 2 בגופו וכלי הרכב ניזוקו. טענות הצדדים 3. לטענת ב"כ המערער, יש לזכותו ככל שנוגע הדבר לפגיעה במונית ולחבלה אשר נגרמה למתלונן 2, וזאת מאחר שלא הוכח קשר סיבתי בין תלונותיו של המתלונן 2 לבין התאונה. נוסף לכך, התעודה הרפואית, אשר הוגשה, אינה ערוכה לפי תקנות סדר הדין הפלילי. המתלונן 2 הוציא את התעודה הרפואית שבוע ימים לאחר התאונה והטעה הרופא בכך שאמר לו, כי התאונה ארעה 3 ימים קודם לכן. גם לא הובאה כל ראיה לעניין הפגיעה ברכוש. באשר לחומרת העונש - נטען, כי לא היה מקום לתת משקל יתר לעברו התעבורתי של המערער. המערער הנו נהג מקצועי, הנוסע מזה 25 שנים, ולבטח צבר במשך השנים עבירות מכוח היותו "על הכביש". כמו כן, לא ניתן משקל ראוי לנסיבותיו האישיות של המערער, בן 56 שנים, נשוי ואב לשלושה ילדים כאשר האחד נכה, מפרנס יחיד למשפחתו השקוע בחובות, וכן נהג חסר קביעות באגד. כתוצאה מן הפסילה, יפוטר המערער מעבודתו. ב"כ המערער ביקשה לחלופין לסווג הפסילה. 4. ב"כ המשיבה מתנגד לערעור ומבקש לדחותו על שני חלקיו. בית משפט קמא נתן אמון בעדויות העדים. התעודה הרפואית הוגשה בהסכמה. עונש הפסילה במקרים אלה איננו חורג מרמת הענישה המקובלת. העובדה שהמערער הנו נהג הסעות ומסיע ילדים מתוקף תפקידו, אף מחייבת אותו לנקוט משנה זהירות. עוד מתנגד ב"כ המערער לסיווג הפסילה, שבכן בכך תעוקר מתוכן המטרה הראשונית - לשמה הושת העונש. דיון 5. תחילה יובהר, כי הערעור אינו חל על ההרשעה, ככל שנוגע הדבר לעניינו של המתלונן 1. הערעור דנן מופנה כלפי הפגיעה במונית ובמתלונן 2 בלבד. לעניין זה יצוין, כי התעודה הרפואית (ת/1) הוגשה בהסכמה, ואין מקום בשלב זה להכחיש האמור בה או להידרש לטענות באשר לה. עוד יצוין, כי לא טענה ב"כ המערער דבר וחצי דבר לעניין בסיכומיה בבית משפט קמא. הכרעת הדין בבית המשפט קמא מבוססת, בין היתר, גם על מה ששמע העד סונה מן המערער עצמו בסמוך לאחר התאונה, כי הילדים "שיגעו אותו" (את המערער). בית המשפט קמא נתן בעדות האמורה אמון וכן הסתמך, בהכרעת דינו, על הודעת המערער בפני הקצין (ת/8). באשר לפגיעה במונית, קבע בית המשפט קמא, כי מכוניתו של "המתלונן (1) פגעה במונית שעמדה בסמוך אחרי הפגיעה הראשונית". באשר לנזק בכלי הרכב, הכרעת הדין מבוססת על עדותו של המתלונן, אשר נחקר בדבר בחקירתו הנגדית. 6. לא שוכנעתי, כי יש נימוק המחייב התערבות בממצאיו של בית המשפט קמא או בקביעותיו בהכרעת הדין, כך שדין הערעור על הכרעת הדין להידחות. באשר לערעור על גזר הדין, הרי כל עוד אין חוק, הקובע התיישנות לעבירות תעבורה, בית המשפט ייקח את עברו התעבורתי של המערער כשיקול בגזירת הדין. לדברי בית משפט קמא, מדובר בפגיעה לא חמורה, ויש לזקוף זאת לזכות המערער. יתר על כן, נראה לי כי נסיבותיו האישיות מחייבות הקלת מה בעונשו. 7. סיכומו של דבר - לאור האמור, אני מקבל הערעור במובן זה שעונש הפסילה בפועל יעמוד על 3 חודשים בלבד במקום 5 חודשים, ואילו יתר פרטי גזר הדין יעמדו בעינם. באם טרם הופקד רישיונו של המערער, הרי יש להפקידו עד יום 1.6.06. על המערער לשלם הקנס - אלמלא שולם - בשני תשלומים שווים ורצופים, החל מיום 1.6.06. ערעוראוטובוסנהג אוטובוס