להלן פסק דין בערעור על עונש על דריסה בירושלים: פסק דין הערעור 1. לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט לתעבורה בירושלים (כב' השופט א' חן), בת.פ 2218/03, מיום 17.4.05, שבו הושתו על המערער עונשים אלה: חמישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות; פסילה מקבלת או החזקת רישיון נהיגה לתקופה של 10 שנים; 24 חודשי פסילה על תנאי למשך 36 חודשים; 6 חודשי מאסר על תנאי, לתקופה של 3 שנים, שלא יעבור עבירה על סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א-1961. זאת, לאחר הרשעתו של המערער, על פי הודאתו בעיצומן של ההוכחות, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של גרם מוות ברשלנות, עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין תשל"ז-1977 בצירוף סעיף 64 לפקודת התעבורה. תחילה ביקש המערער להפנות את הערעור כנגד הפסילה בפועל ולעניין תקופת המאסר לריצוי בעבודות שירות. ואולם, לאור הערותינו, מיקד את ערעורו לעניין הפסילה בפועל בלבד. עובדות המקרה וגזר הדין 2. ביום 14.5.00, בסמוך לשעה 09:10, נהג המערער ברח' צביה ויצחק, בשכונת גילה שבירושלים. הוא נסע בנתיב השמאלי מכיוון פארק גילה לכיוון הצומת המרומזר, הסמוך למרכז המסחרי בגילה, במהירות העולה על 61 קמ"ש, בעוד המהירות המרבית המותרת במקום הנה 50 קמ"ש. המערער נכנס לצומת ופגע בהולך רגל בן 64, אשר חצה את הכביש במעבר החצייה. כתוצאה מן הפגיעה, הועף הולך הרגל למרחק של 25 מטרים ולאחר כשעה ומחצה, נפטר מפצעיו. 3. הצדדים הודיעו על הסדר טיעון, לפיו תוקן כתב האישום על ידי ביטול עבירת נסיעה באור אדום. באשר לעונש, הוסכם שיושת עליו עונש אשר יהא "בין ארבעה לשישה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, פסילה, פסילה על תנאי, קנס ומאסר על תנאי לנהיגה בפסילה, לפי שיקול דעת בית המשפט". 4. בית המשפט קמא התרשם מגיליון הרשעותיו של המערער, כי אין המדובר בעבריין תנועה. הוא מחזיק ברישיון נהיגה מזה 20 שנים וביצע 4 עבירות תנועה בלבד. לאור זאת, קבע בית המשפט קמא, כי נהיגתו של המערער מצויה בתחום הנורמטיבי. עוד נקבע, כי המערער סבל, ועודנו סובל מן התאונה, וכי הוא מתקשה להתמודד עם תוצאותיה. נסיבות אלה הביאו את בית המשפט קמא לכבד את הסדר הטיעון ולא לחרוג ממנו. אי לכך, נמנע בית המשפט קמא מלהטיל על המערער עונש מאסר בפועל חרף התוצאה הקטלנית, ואף לא הטיל קנס כספי כפי שהוסכם. טענות הצדדים 5. לטענת המערער, משהסכימו הצדדים על מחיקת הסעיף הנוגע לחציית הצומת באור אדום, יש להסיק כי המערער נכנס לצומת באור ירוק. מכאן מתחייבת המסקנה לטעמו, כי הולך הרגל חצה באור אדום, ומשכך יש לקחת בחשבון את אחריותו לקרות התאונה. עוד הוסיף המערער, כי בית משפט קמא לא לקח בחשבון את נסיבותיו האישיות, את חרטתו הכנה והעמוקה, כמו גם את העובדה כי הוא ישא עמו את תוצאת התאונה כל ימי חייו. מכאן, לדידו, הטלת פסילה כה ממושכת חורצת את גורל עיסוקו ואת פרנסתו הקשורים לרכב בקשר הדוק, ועונש זה הוא בבחינת "מכת מוות" לפרנסתו, כלשונו. המערער מבקש לשקול כנסיבה לקולא את העובדה שהמשיבה לא ביקשה לפסול את רישיונו במועד ביצוע העבירה, בשנת 2000, אלא רק בשלב מתן גזר הדין. המערער הפנה תשומת הלב לכך, שכתב האישום הוגש כשלוש וחצי שנים לאחר האירוע. 6. המשיבה, מצדה, מתנגדת לערעור. לטענת בא כוח המשיבה, העונש סביר בנסיבות העניין, ואין הוא מצדיק התערבותה של ערכאת הערעור. דיון 7. איננו מקלים ראש בחומרת עונש הפסילה הממושכת בפועל, אשר הושתה על המערער. אין חולק, כי מחד גיסא, לעונש הפסילה השפעה ישירה על אורח חייו של המערער, וגם על פרנסתו. מאידך גיסא, אין חולק כי המדובר הוא בתאונה קשה שכתוצאה ממנה נהרג אדם על לא עוול בכפו. אין מקום לטענות בא כוח המערער, בדבר אי שקילת בית המשפט קמא את נסיבותיו האישיות של המערער, שכן גזר הדין מורה ההפך - בית המשפט קמא היה ער לנסיבות אירוע התאונה ואוזנו הייתה בהחלט קשבת לנסיבותיו האישיות של המערער. לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה, יכול היה בית המשפט קמא להטיל על המערער עונש מאסר בפועל לתקופה שבין ששה חודשים ושלוש שנים. חרף זאת, נמנע בית המשפט קמא מלעשות כן. הוא בחר להשית על המערער תקופת מאסר בת 5 חודשים - פחות מעונש המינימום - ולהורות על ריצויה בעבודות שירות. כמו כן, וכפי שצוין, פטר בית המשפט קמא את המערער מתשלום קנס כספי כלשהו. הקלות אלה נעשו מתוך התחשבות בית המשפט במצבו הנפשי, עברו התעבורתי ונסיבותיו האישיות של המערער, וכן יתר הנסיבות אותן פירט המערער. 8. לדידנו, אין גם מקום לטענה כי ויתור המשיבה על העבירה בדבר נסיעה באור אדום, מהווה ראיה לכך שהמערער נסע באור ירוק. בית המשפט קמא קבע כי איננו יכול לקבוע ממצא בשאלה, האם דלק אור ירוק ברמזור. שאלה זו נותרה פתוחה ולא ניתן להסיק דבר מוויתור המשיבה על סעיף זה. למעשה, ויתור על הסעיף האמור היה חלק מהסדר טיעון בין הצדדים. ברי במקרה זה כי בית המשפט קמא לא חרג מהסדר הטיעון שבין הצדדים. 9. בתי המשפט מצווים לתרום את חלקם במאבק העיקש והמתמיד בתאונות הדרכים הגובות קורבנות רבים. לאור האמור, אנו מחליטים לדחות את הערעור. דריסהמשפט תעבורהתאונת דרכיםמאסרערעורירושלים