האם שופל (יעה אופני) "רכב מנועי" ?

השאלה להכרעה בתיק זה הינה, האם ה"שופל" בו נפגע התובע הינו רכב מנועי ?   רקע ועובדות מוסכמות 1. התובע שעבד אצל הנתבעת 2, נפגע ביום 13.11.03 בתאונה כשטיפס לתא הנהג ביעה אופני, מספר רישוי 594707 (להלן: "השופל"), כאשר דלת התא נטרקה על אצבעות כף ידו השמאלית, ונקטע קצה אצבעו החמישית, (להלן: "התאונה"). המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה וקבע נכות צמיתה בשיעור 5%. הצדדים השכילו להגיע לפשרה ולפיה התביעה כלפי התובע תסולק בסכום כולל (ברוטו) בסך 40,000 ₪ מעבר למה שקיבל התובע מהמוסד לביטוח לאומי, תוך שנקבע כי השאלה שנותרה בין הצדדים, הינה האם מדובר בתאונת דרכים, שאז חבה בתאונה הנתבעת 1 (להלן: "קרנית"), בהעדר ביטוח, או לא, שאז חבה הנתבעת 3 (להלן: "המבטחת"), תוכרע לאחר סיכומים בכתב ועל בסיס תעודת משרד הרישוי שבתיק. 2. המסמך עליו נסמכו הצדדים הינו אישור שניתן ביום 21.12.09 ע"י מר דוד גרינברג ממונה אגף צמ"ה במשרד התחבורה, המתייחס למכונה - השופל נשוא תיק זה, אשר נתוניו הינם: יעה אופני מוגדר כציוד מכני הנדסי/ מכונה ניידת מהירותו המרבית הינה 32.6 קמ"ש רוחבו הכללי 2.96 מטר, כלומר מעל 2.55 מטר שהינם גבול הרוחב המקסימאלי מעליו דרוש אישור קצין משטרה לתנועה בכביש. תמצית טענות קרנית 3. קרנית טענה כי השופל אינו רכב מנועי, כלומר אינו נכנס להגדרת רכב מנועי בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה - 1975 (להלן: "חוק הפיצויים"), אינו כשיר לתנועה בכביש, עיקר שימושו אינו לתחבורה יבשתית ואינו נכלל בהגדרת מצבי הריבוי שבחוק הפיצויים בכך שאין מדובר בטרקטור ושאין מדובר במכונה ניידת הכשירה לנוע בכביש. תמצית טענות המבטחת 4. המבטחת טענה כי מדובר בכלי רכב הנע בכוח מכני על פני הקרקע ועיקר ייעודו לתחבורה יבשתית, בהעברת משאות ממקום למקום ולפיכך מדובר ברכב מנועי. לחילופין, נטען כי מדובר בטרקטור אשר חוק הפיצויים בהגדרה המרבה מוסיף אותו ככלי אשר מהווה רכב מנועי לצורך הפעלת חוק הפיצויים ובכל מקרה שמדובר ברכב הכשיר נורמטיבית לנוע בכביש. דיון לאחר שעיינתי בסיכומי הצדדים, מסקנתי הינה שאין מדובר ברכב מנועי כדלקמן:   הגדרת תאונה וכן הגדרת רכב מנועי בחוק הפיצויים 5. ההגדרה הבסיסית לתאונת דרכים בחוק הפיצויים הינה : "'תאונת דרכים' - מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה....." ההגדרה הבסיסית ל"רכב מנועי" בחוק הפיצויים הינה: "רכב הנע על פני הקרקע ועיקר ייעודו לשמש לתחבורה יבשתית". חוק הפיצויים קובע מצבי ריבוי והמעטה להגדרה הבסיסית, לענייננו חשובה הגדרת הריבוי: "ולרבות רכבת, טרקטור ומכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח המיכני בכביש". 6. כעולה מאישור משרד התחבורה, השופל בו עוסק פסק דין זה, הינו מכונה ניידת אשר לצורך תנועה בכביש מחויבת היא באישור קצין משטרה. בהלכת רע"א 3534/97 אטליס נ' ישראלי פ"ד נג(4)780, נקבע כי על מנת שמכונה ניידת תחשב ל"רכב מנועי" כהגדרתו בחוק הפיצויים, עליה להיות בעלת כשירות נורמטיבית כללית לנוע בכבישים, כלומר: מורשית ע"פ דיני התעבורה לנוע בכביש ללא צורך בהיתר מיוחד, כאשר מבחן הכשירות נקבע לפי פקודת התעבורה [נ"ח] התשכ"א - 1961 והתקנות שהותקנו לפיה. בענייננו, השופל אינו בעל כשירות נורמטיבית בשל רוחבו החורג מהקבועה בתקנות (תקנות התעבורה 39א(א) + 39א(ג) + 313), דבר המצריך אישור קצין משטרה לתנועה (אשר לא הוכח כי ניתן בענייננו). לפיכך בדומה להלכת אטליס שלעיל, אין מדובר בענייננו ברכב מנועי. "עיקר ייעודו לשמש לתחבורה יבשתית" 7. ההגדרה הבסיסית לגבי רכב מנועי קובעת כי: "עיקר ייעודו לשמש לתחבורה יבשתית". בדרישה זו מגולמות שתי דרישות נפרדות ומצטברות. הראשונה: שלפחות אחד מיעודיו של הרכב יהיה לתחבורה יבשתית. השניה, שיעוד תחבורתי זה יהיה "עיקר יעודו" של כלי הרכב (ראו: רע"א 613/95 קרנית נ' עופר נחום פ"ד נא(4) 659, 668). הדרישה ולפיה אחד מיעודי הרכב יהיה ל"תחבורה יבשתית" הינה על רקע התכלית התחבורתית אותה הוא נועד להגשים, ההיבט הגיאוגרפי שעניינו העברת אנשים או מטען ממקום גיאוגרפי אחד למשנהו (ראו: ע"א 5847/96 חברה ישראלית לקירור נ' סובח פ"ד נ(3) 819). אניח כי השופל בענייננו יכול לעבור ממקום גיאוגרפי אחד למשנהו, עדיין נשאלת השאלה האם עיקר ייעודו של השופל הינו לתחבורה יבשתית. 8. בת"א 962/06 (מחוזי חיפה) עיזבון המנוח עבד אל רחמן נ' קרנית (16.3.08) קבע כב' השופט ברלינר לגבי התחבורה היבשתית של שופל כי (פסקה 7): "עיקר ייעודו של השופל אינו לשמש לתחבורה יבשתית. הוא אינו משאית, עיקר פעולתו בשינוע המטען, איסופו באמצעות הכף, הנפתו והעברתו לקרבת מקום, בדרך כלל למשאית הניצבת בסמוך, ושפיכת המטען אל ארגז המשאית. בסיטואציה האמורה המשאית היא המוביל המשמש לצרכי תחבורה, והשופל הוא הכלי הנמצא באותו אתר לצרכי העמסת המשאית. זהו ייעודו העיקרי, אף אם ניתן, ולעיתים הוא אף משמש בפועל, לשם העברת תכולת הכף ממקום למקום בנסיעה בכביש או על פני הקרקע". בהלכה האמורה, דובר בשופל שהיה יותר "תחבורתי" מענייננו כעולה מפסק הדין לגבי תכונות השופל שם, שמהירותו המקסימאלית גבוהה ממהירות השופל כאן ורוחבו של השופל כאן גדול יותר מהשופל שם, דבר המבדיל בין השופל כאן שזקוק לאישור קצין משטרה לתנועה בכביש לעומת השופל שם. לכל הפחות, בדרך "קל וחומר" תיאורו של כב' השופט ברלינר מתאים וקולע גם לענייננו ולא שוכנעתי כי עיקרי ייעודו של השופל כאן לשמש לתחבורה יבשתית. אוסיף גם כי אילו עיקר ייעוד השופל בענייננו היה לשמש לתחבורה יבשתית, יש להניח כי בעליו היו דואגים מראש לרכוש שופל שלא דורש אישור קצין משטרה בתנועה על כביש. האם מדובר בטרקטור - מצב הריבוי להגדרה הבסיסית? 9. טענה המבטחת לחילופין כי בענייננו עסקינן בטרקטור שכן די להביט בתמונת המכונה הניידת כדי להגיע למסקנה זו וכי ההגדרה של משרד התחבורה לשופל "יעה אופני" אינה אלא "הגדרה בעברית מצוחצחת" כלשון ב"כ המבטחת ולפיכך ענייננו בריבוי ההגדרה הבסיסית ויש לקבוע כי ענייננו בתאונה שאירעה תוך שימוש ברכב מנועי. ב"כ קרנית לעומת זאת הפנה למספר הלכות מהן עלה שאין מדובר בטרקטור. בהלכת רע"א 2212/99 קרנית נ' ציון לוי פ"ד נד(2)303 נקבע כי: "המונח טרקטור כמשמעותו בחוק הפיצויים, הוא כלי עבודה ממונע המאופיין בכושר לגרירת מטענים אשר עיקר שימושו בחקלאות". כב' השופט ברלינר בת"א 962/06 שלעיל דחה הניסיון לסווג "שופל" כ"טרקטור": "נראה, לאור כל הנ"ל, כי בית המשפט העליון טרם קבע את הדין בשאלת סיווגו של היעה האופני (שופל) כרכב במובן חוק הפיצויים, והשאלה, לפיכך, פתוחה. עמדתי היא כי היעה האופני, השופל, איננו טרקטור. טרקטור מוגדר בתקנות התעבורה כ"רכב מנועי המיועד לפי מבנהו לגרירה ולביצוע עבודות, שצויין ברשיון הרכב כטרקטור". רשיון השופל אינו כולל ציון כזה. חוק הפיצויים אינו מפנה להגדרה שבתקנות התעבורה, ומבחינת החוק הטרקטור הוא כלי חקלאי המיועד לגרור עגלה לשם הובלת מטענים ממקום למקום, לפעולה חקלאית בשדות, או להפעלת מתקנים חקלאיים. השופל איננו מאופיין בכך, ואין להכלילו, על כן, בהגדרת טרקטור שבחוק. השופל, זו מסקנתי, הוא מכונה ניידת. המכונה היא הכלי כולו והמערכת ההידראולית הכוללת את הכף ומשנעת את החומר שבתוך הכף. למכונה זו כושר תנועה ממקום למקום. היא על כן, ניידת. לפיכך ניתן לראות את השופל ככלול בהגדרת "מכונה ניידת" שבחוק הפיצויים". 10. קביעותיו של כב' השופט ברלינר קולעות אף לענייננו ולכל הפחות, המבטחת לא הוכיחה כי המכונה הניידת או השופל בתיק זה, מהווה טרקטור כמשמעו במצב הריבוי של ההגדרה הבסיסית בחוק הפיצויים, נטל המוטל עליה ומכאן שדין טענתה החלופית של המבטחת כי ענייננו ברכב מנועי בשל המצב הריבוי על ההגדרה הבסיסית דחייה. סיכום 11. בתיק זה נותרה שאלה אחת להכרעה, האם השופל בו נפגע התובע הינו רכב מנועי כהגדרתו בחוק הפיצויים, שאז על קרנית לשאת בנזקי התובע בהעדר ביטוח או מבטחת המעסיק ככול שיקבע שאין מדובר ברכב מנועי ולא חל חוק הפיצויים. כפי שפורט בנימוקי פסק הדין, מסקנתי הינה שהשופל בו עוסק פסק דין זה אינו רכב מנועי כהגדרתו בחוק הפיצויים. לפיכך, התאונה בה נפגע התובע אינה תאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפיצויים אלא תאונת עבודה בה על מבטחת מעסיק התובע לשלם את נזקו. לפיכך, הנתבעת 3 (המבטחת) היא שתשלם לתובע את הסכום המוסכם והכולל בסך 40,000 ₪ וזאת בתוך 30 יום מקבלת שטר סילוק חתום מהתובע, כהסכמת הצדדים שאושרה בהחלטה מיום 10.3.11. כן תשלם הנתבעת 3 (המבטחת) הוצאות (לרבות שכר טרחת עורך דין תאונות דרכים) הנתבעת 1 (קרנית) בסכום כולל של 5,000 ₪. זכות ערעור בתוך 45 יום לבית המשפט המחוזי. רכבשופלמחפרון (שופל)יעה אופנישאלות משפטיותציוד מכני הנדסי (צמ"ה)רכב מנועי