טעות במועד הדיון ביטול פסק דין  1.       לפני בקשת הנתבעת - המבקשת לביטול החלטה שניתנה ביום 18/09/11 במעמד צד אחד, לפיה נמחקה הבקשה לביטול פסק הדין וכן, בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר המבקשת ביום 16/1/11. 2. ביום 20/5/10 הגישה המשיבה תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, שכר עבודה, הפרשי שכר, פיצויי הלנת שכר, דמי נסיעות, דמי הודעה מוקדמת, פדיון חופשה, דמי חגים, דמי הבראה והפרשי פנסיה. ביום 16/1/11 התקיים דיון, במעמד ב"כ המשיבה בלבד. בסיום הדיון התקבל פסק דין (להלן:"פסק הדין") לפיו חויבה המבקשת לשלם למשיבה פיצויי פיטורים, הפרשי שכר, זכויות סוציאליות כולל הפרשי הצמדה וריבית עד ליום התשלום בפועל וכן פיצוי על הפרת חוק הגנת השכר, התש"יח - 1958. 3. לאחר שנפתח תיק בלשכת ההוצאה לפועל לביצוע פסק הדין, הגישה המבקשת ביום 5/6/11 בקשה לביטול פסק דין ולעיכוב הליכי הוצאה לפועל, בטענה כי לא בוצעה המצאה כדין של ההזמנה לדיון שהתקיים ביום 16/01/11 וכי נודע למבקשת על הדיון רק לאחר פתיחת הליך הוצל"פ כנגדה. בנוסף, טענה המבקשת כי התביעה הוגשה בחוסר תום לב תוך הסתרת עובדות מהותיות וגם פניות של ב"כ המבקשת לב"כ המשיבה בכדי שתמציא לו מסמכים אודות התיק נענו בסירוב. המבקשת אף טענה לזיוף של מכתב הפיטורים על ידי המשיבה או מי מטעמה ולמרמה מצידה של המשיבה. 4. ביום 6/6/11 התקבלה החלטה לפיה יתקיים דיון בבקשה לביטול פסק דין ביום 18/9/11, במעמד שני הצדדים, וכי ביצוע פסק הדין יעוכב בכפוף להפקדת סך של 3,500 ₪ בקופת בית הדין או קופת הוצאה לפועל. 5. ביום 18/9/11 לא הופיעה המבקשת לדיון שנקבע בבקשתה לביטול פסק הדין, למרות שבוצעה מסירה כדין (אישור מסירה מיום 27/6/11). לפיכך התקבלה החלטה המוחקת את הבקשה לביטול פסק הדין (להלן:"ההחלטה"). 6. ביום 21/9/11 הגישה המבקשת בקשה לביטול ההחלטה בטענה שנפלה טעות ברישום מועד הדיון ביומנו של ב"כ המבקשת. לטענת ב"כ המבקשת, בשל שגגה נרשם ביומנו מועד הדיון ביום 19/8/11, במקום ביום 18/9/11, וכי אם תיוותר ההחלטה על כנה תיגרם פגיעה מהותית בזכויותיה של המבקשת. לבקשה צורף תצהיר של ב"כ המבקשת. 7. ביום 21/9/11 התקבלה בקשת המבקשת ונקבע דיון בבקשה ליום 24/11/11. ביום 27/10/11 התקבלה תגובת המשיבה שהביעה את התנגדותה לבקשה. 8. ביום 24/11/11 התקיים דיון ממנו נעדרה ב"כ המשיבה, שחלתה ואושפזה. בדיון המלצתי להסכים על ביטול פסק הדין ולקיים דיון לגופו של עניין. ב"כ המשיבה נתבקשה להודיע על עמדתה עד ליום 1/12/11, כשהעדר הודעה יתפרש כהסכמה. 9. ביום 4/12/11 התקבלה תגובת ב"כ המשיבה לפיה אין היא מסכימה לביטול פסק הדין. המשיבה טענה כי המבקשת נוקטת בהתנהלותה בתיק בסחבת, וכי הנימוקים שמסר ב"כ המבקשת בעניין אי התייצבותו לדיונים שהתקיימו אינם משכנעים. זאת ועוד, המבקשת אף לא הפקידה את הסכום שנקבע לשם עיכוב ביצוע פסק הדין. המשיבה טענה כי העבירה ביום 4/6/11 בפקס לב"כ המבקשת את העתק כתב התביעה ואת המסמכים הנוגעים לתיק (נספח א' לתגובה מטעם התובעת מיום 1/12/11). מאחר וכל ההליכים והמסירות בוצעו כדין, לא נפל כל פגם במתן פסק הדין. בנוסף, בהעדר כל הוכחה לטענות המבקשת לגבי זיוף מכתב הפיטורים, סיכויי הצלחתה של המבקשת, גם אם יבוטל פסק הדין, קלושים ולכן אין המבקשת זכאית לביטול פסק הדין מחובת הצדק, ומאחר ופסק הדין ניתן בהעדר הגנה בשל התנהלות המבקשת, אין המבקשת זכאית לביטול פסק הדין אף לא מכח שיקול דעתו של בית הדין. 10. המסגרת הנורמטיבית:   בבוא בית הדין לבחון בקשה לביטול פסק דין שניתן שלא בפניו של בעל דין, עומדות בפניו שתי אפשרויות: האחת - ביטול מתוך חובת הצדק, אשר מחויב כל אימת שנפל פגם בהליך אשר הביא למתן פסק הדין, כגון: פגם בהמצאת ההזמנה לדין של מבקש הביטול. השנייה - ביטול על פי שיקול דעתו של בית הדין: כאשר לא נפל פגם בהליך שהביא למתן פסק הדין (ראו תקנה 50 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991).   במסגרת הפעלת שיקול דעת זה, על בית הדין לבחון את המבחנים שלהלן:   א.           מהי הסיבה שבעטיה נמנע בעל הדין מלהתייצב ו/או מלהתגונן בתביעה.ו  ב.            מהם סיכויי ההצלחה של הנתבע אם יבוטל פסק הדין.   על פי הפסיקה, השאלה השנייה היא העיקר ואילו לראשונה - חשיבות משנית. ככל שסיכויי ההצלחה גבוהים יותר, כך קטן משקלה של הסיבה למחדלו של המבקש. ואולם, על המבקש ביטול פסק דין להתכבד ולהראות, כי לגופו של עניין, עשוי הביטול להצמיח תועלת וצדק.   הפסיקה אף גורסת, כי האמור לעיל יחול רק כשבעל דין התרשל ולא כאשר בעל דין התעלם מההליך המשפטי וגילה יחס של זלזול כלפי חובתו כבעל דין. במקרה כזה, קובעת הפסיקה, רשאי בית הדין לדחות את הבקשה לביטול, על אף סיכוייו של המבקש להצליח בהגנתו. בע"ע 1462/02 יוסף אדריכלים בע"מ - דב חוסטצקי, (פסק דין מיום 5.1.2003), שב בית הדין ונתן תוקף למגמה אשר לפיה אין בפגם של פרוצדורה כדי לפגוע בזכות החוקתית של מיצוי הדין. כב' השופטת (כתוארה דאז) ארד קבעה כי: "בית דין זה חזר ושנה לא אחת, כי בפגם של פרוצדורה אין כדי לפגוע בזכות החוקתית של מיצוי הדין, ומרכיב מהותי הימנה היא זכותו של בעל דין להביא את גרסתו בפני בית הדין, בטרם הכרעה. אכן, ייתכנו גם ייתכנו מקרים בהם התנהגותם של בעלי הדין, או מי מהם, תחייב הפעלתה של הסנקציה הקבועה בתקנה 49 לתקנות. אולם, אין לדבוק במורה הדרך הפורמאלי בלבד, אלא ליתן את הדעת לכלל נסיבותיו של המקרה, באופן שהצדק לא רק ייעשה, כי אם גם ייראה. בעניינו, כאמור, אין נסיבות המקרה בכללותן מצדיקות סגירת בית הדין בפני החברה ושלילת זכותה למיצוי הדין" (ראו: י. לובוצקי, סדר הדין במשפט עבודה (2000) פרק 14 עמ' 17).   11. דיון והכרעה:    בעניינינו, אין המדובר בביטול פסק דין מחובת הצדק, משלא נפל כל פגם בהמצאת כתבי בית דין לידי המבקשת, אלא בביטול על פי שיקול דעת בית הדין, ולכן יש לבחון את הסיבה בעטיה נמנעה המבקשת מלהתייצב ולהתגונן, ואת סיכויי ההצלחה של המבקשת באם יבוטל פסק הדין. מטיעוני ב"כ המבקשת עולה כי הסיבה היחידה שמנעה ממנו להתייצב לדיון שנקבע בבקשה לביטול פסק דין הייתה טעות ברישום מועד הדיון, כך שרשם את מועד הדיון ביום 19/8/11 במקום ביום 18/9/11. גם אם נרשם מועד הדיון לחודש אוגוסט, הייתה לב"כ המשיבה אפשרות לברר מהו המועד הנכון של הדיון, שהתקיים כחודש לאחר המועד שנרשם בשגגה. אולם, על אף המחדל, הסיכויים של המבקשת שפסק הדין יבוטל מצדיקים לה לתת לה את יומה בבית הדין, לצורך בירור הבקשה לביטול פסק הדין לגופה. על כן, יש הצדקה לבטל את ההחלטה. באשר לביטול פסק הדין, המבקשת טוענת שלא קיבלה הזמנה לדיון כלל. כתובת הנתבעת אשר מופיעה בכתב ההגנה הינה: ת.ד. 2361 נצרת. ההזמנה לדיון שנשלחה לכתובת הזו חזרה בציון "לא נדרש" - ויש בכך כדי לראות מסירה כדין למבקשת. מעבר לכך, המשיבה ביצעה מסירה אישית למבקשת ביום 26.11.10, כפי שנאמר בפסק הדין. על כן, אני סבורה כי הייתה הזמנה כדין למבקש. באשר לסיכויי ההגנה בתיק, ככל שיבוטל פסק הדין,טוענת המבקשת כי המשיבה לא פוטרה אלא נטשה את העבודה וכן, כי מכתב הפיטורים הוכן וזויף על ידי המשיבה או על ידי מי מטעמה במטרה להתעשר שלא כדין על חשבונה של המבקשת. כן, טענה המבקשת כי שעות העבודה הנטענות על ידי המשיבה אינן נכונות וכי היא קיבלה שכר וזכויות המגיעות לה בגין עבודתה. מאחר ומדיניותו של בית הדין היא לברר תביעות לגופן ולהכריע בהן לאחר שמיעת טיעוני הצדדים וראיותיהם, ומאחר שפסק הדין, אשר חייב את המבקשת בתשלום פיצויי פיטורים, פיצוי על הפרת חוק הגנת השכר, ותשלום זכויות סוציאליות נוספות, ניתן בלא שעמדה לפניי גרסתה של המבקשת, הנני סבורה כי יש לאפשר במקרה דנן בירור התביעה לגופה, ולתת למבקשת את יומה בבית הדין, כאשר הנזק שנגרם למשיבה ניתן לפיצויי דרך פסיקת הוצאות משפט. 12. לסיכום: לאור האמור לעיל, אני מורה על ביטול ההחלטה מיום 18.9.11 וכן פסק הדין מיום 16.1.11. על המבקשת לשלם למשיבה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪. תשלום הוצאות המשפט תוך 30 ימים מהיום הוא תנאי לביטול פסק דין. מועד דיוןדיוןביטול פסק דין