המצאה מחוץ לתחום השיפוט

מהי המצאה מחוץ לתחום השיפוט ? תקנה 500 ותקנה 501 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת את סמכותו של בית המשפט להתיר המצאה מחוץ לתחום ובכך להטיל את מרות השיפוט הישראלי על נתבע היושב מחוץ לתחום השיפוט. על מבקש ההיתר להראות כי יש בידו עילת תביעה ראויה נגד הנתבע הזר, ולהוכיח כי נתמלאו התנאים הקבועים באחת מחלופות התקנה. בהתקיים התנאים האמורים, על בית המשפט להפעיל את שיקול דעתו ולהכריע, האם בנסיבות העניין מן הראוי יהיה להתיר את ההמצאה. תקנה 501(א) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי לבקשה יצורף תצהיר, המציין כי המצהיר מאמין שיש למבקש עילת תביעה טובה והמפרש באיזה מקום או באיזו ארץ נמצא, או ייתכן שנמצא, הנתבע, וכן נימוקי הבקשה. עילת תביעה טובה פורשה כדרישה להנחת "ראיה לכאורה להוכחת "עילת התביעה". המבחן למתן היתר המצאה הוא האם יש באמתחתו של התובע תביעה ראויה לטיעון. יתרה מזו בשלב שבו עותר בעל דין למתן היתר כאמור [היתר להמצאה מחוץ לתחום], אין בית המשפט עורך חקירה יסודית ואין המבקש חייב להראות שיש לו עילה טובה באותה מידת וודאות הדרושה במשפט עצמו. בית המשפט פסק כי בדיון בבקשה לקבלת היתר המצאה יש להעניק חשיבות רבה לאמור בתצהיר התומך בבקשה והמבסס את עילת התביעה. תקנה 500(10) קובעת לאמור: " האדם שמחוץ לתחום המדינה הוא בעל דין דרוש או בעל דין נכון, בתובענה שהוגשה כהלכה נגד אדם אחר, שהומצאה לו הזמנה כדין בתחום המדינה". תקנה 500(4) קובעת לאמור: "התובענה היא לאכוף חוזה, לבטלו, להפקיעו או לפוסלו או לעשות בו על דרך אחרת, או לקבל דמי נזק או סעד אחר בשל הפרתו, באחד המקרים האלה: החוזה נעשה בתחום המדינה; על החוזה חלים דיני מדינת ישראל לפי כתבו או מכללא; תקנה 500(5) קובעת לאמור: "תובעים על הפרת חוזה בתחום המדינה - ואין נפקא מינה היכן נעשה החוזה - אפילו קדמה לאותה הפרה, או נלוותה אליה, הפרה מחוץ לתחום המדינה אשר שללה את האפשרות לקיים אותו חלק מן החוזה שצריך היה לקיימו בתחום המדינה". באם החיוב אמור להתבצע ממדינה זרה אל מדינת ישראל, די בכך כדי לראות כאילו ההפרה נעשתה בישראל. אם לא נקבע מקום הביצוע של החוזה בתחום השיפוט, בית המשפט יכול לקבוע שהוא מוסמך לדון בתביעה שזו עילתה. עם זאת המקרה האופייני הוא שההפרה מתבצעת במקום שנועד לקיום ההתחייבות". לפי לשונה הברורה של חלופה 500(5), כאשר הפרה מתבטאת באי ביצוע, די בכך שרק חלקו של החוזה אמור להתבצע על ידי הצד המפר בתחום השיפוט המקומי, וחלק זה לא בוצע. תקנה 500(7) לתקסד"א: על פי תקנה זו קונה בית המשפט הישראלי סמכות שיפוט במקרה בו: "התובענה מבוססת על מעשה או מחדל בתחום המדינה". הנוסח של "מעשה או מחדל" מאפשר לבסס על תקנת משנה 500(7) סמכות שיפוט גם בגין מעשים שאינם בגדר עוולות נזיקיות, וזאת בשונה מההוראה המקבילה בדין האנגלי, הנדרשת מפורשות למונח "tort". פורום נאות לשם מתן היתר המצאה יהיו מירב הזיקות בתובענה לפורום השיפוטי הישראלי, להבדיל מפורום זר. קרי, כי הפורום יהא נאות. כשבא בית-המשפט בישראל, לשקול אם על-פי מירב הזיקות יש לקיים את ההליך בפניו, או שמא עליו לקבוע כי הוא אינו מהווה את הפורום הנאות, עליו לצאת מההנחה שקנויה לו סמכות לדון בעניין. רק אם האיזון בין הזיקות לפורום הישראלי לבין הזיקות לפורום הזר נוטה בבירור, באופן משמעותי, לפורום הזר, יחליט כי אין הוא הפורום הנאות. בית המשפט פסק כי בעולם גלובלי שבו נתיבי התחבורה משתפרים ואמצעי הטלקומוניקציה משתכללים - חציית גבולות פיסית או תקשורתית היא חזון נפרץ, ואין בצורך לשמוע עד זה או אחר מחו"ל כדי להפוך את הפורום הישראלי לבלתי נאות. היתר המצאה מחוץ לתחוםמשפט בינלאומי