מהי הלכת סוויסה ? הלכת סוויסה קובעת כי למרות שהגישה הכללית בתיקים אזרחיים מחייבת בדרך כלל משחק בקלפים פתוחים, וכפועל יוצא מכך, הכלל הוא, שרשאי בעל דין לקבל מידע על מסמכי היריב ולא להיות מופתע, אזי קיימים עדיין מקרים שבהם בית משפט נדרש לאזן בין זכות הגילוי והעיון לבין אינטרסים אחרים שבגדרם עשוי הגילוי להביא לשימוש בזכות שלא בתום לב. ברע"א 4249/98 שמעון סוויסה נ' הכשרת הישוב ואח' פ"ד נה (1) 515, נכתב בסעיף 7 לפסק הדין כי חרף הגישה הכללית המחייבת, בדרך כלל, משחק בקלפים פתוחים, עדיין נותרה שיטת - המשפט הדיונית בישראל - בבסיסה - שיטה אדברסרית ואין היא מונעת - במקרים רבים ואולי ברובם - הפתעת היריב. אין מתירים הצגת שאלון בעניין מהימנות העדים ולעניין דרכי ההוכחה, ובעל דין אינו חייב לגלות ליריבו מראש מי הם העדים שהוא מבקש לקרוא לעדות (בכפיפות לצמצום הזכות בתקנה 168); ובמשפט רשאי הוא לחקור את יריבו בחקירה שכנגד מבלי שהוא נדרש להציג את השאלות מראש לנחקר. אף בסוגיה בה אנו מטפלים יש ובית המשפט נדרש לאזן בין זכות הגילוי והעיון לבין אינטרסים אחרים שבגדרם עשוי הגילוי להביא לשימוש בזכות שלא בתום לב. דוגמה קלאסית של ניגודי אינטרסים כאלה מצויה בתובענות על הפרת פטנטים וסודות מסחריים. נתאר לנו מקרה שבו קיימת מחלוקת בין בעלי הדין הן לענין זכויותיו של התובע והן לענין ההפרה הנטענת נגד הנתבע, שלפי הטענה גזל את פרי המצאתו של התובע. הנתבע מבקש לקבל על דרך של גילוי מסמכים או פרטים נוספים מידע על תהליכי היצור של המצאת התובע ואילו התובע מסרב וטוען כלפי הנתבע: לא זו בלבד שגזלת ממני את המצאתי, עכשיו אתה מבקש לברר פרטים נוספים שיאפשרו לך להשלים את הגזילה! מנגד טוען הנתבע שללא המסמכים והפרטים אין הוא יכול להתגונן כהלכה. הבאתי את הדוגמה הזו רק כדי להראות שלעתים האופן שבו בית המשפט צריך להפעיל את שיקול דעתו בסוגיה שלפנינו אינו פשוט ואי לומר מראש שהמבקש זכאי בכל מקרה לצו בלתי מסוייג של גילוי מסמכים או לעיון בהם. השאלה אימתי רשאי בית משפט להורות על דחיית העיון במסמכים למועד אחר, יכולה להשתנות לפי סוגי העניינים העומדים על הפרק, ולפי הנסיבות המיוחדות של כל ענין וענין, וקשה להשיב עליה בהינף קולמוס אחד". בהחלטתה של כב' השופטת מארק - הורנצ'יק במסגרת ת.א. 13869/04 שמואלי רונן ואח' נ' עמיר עמנואל יזמות פיתוח והשקעות ואח' קבעה כב' השופטת, כי הכלל הוא שיש חובת גילוי כללי והיוצא מן הכלל הוא, כאשר התובע עשוי לשבש ראיותיו, אם יעיין במסמכי הנתבע בשלב מוקדם. כמו כן פירטה בהחלטתה, מדוע היוצא מן הכלל חל רק כאשר הראייה נמצאת בידי הנתבע ומבקש הגילוי הוא התובע ולא ההיפך. וכלשונה של כב' השופטת מארק הורנצ'יק: "אין המדובר באבחנה שרירותית. אבחנה זו תומכת בתכלית חקר האמת ובכלל שלפיו נטל ההוכחה מוטל על התובע, כבחינת המוציא מחברו עליו הראייה. כאשר תובע מגיש תביעה, מוטל עליו נטל ההוכחה, ונטל הבאה הראיות להוכחת תביעתו. לעומתו - הנתבע - יכול לשבת בחיבוק ידיים, ולא להביא ראייה להוכחת הגנתו, ו/או לסתירת גירסתו של התובע, כל עוד התובע אינו מביא ראיותיו. דהיינו - מהתובע נדרשת חובת גילוי רחבה של ראיות ועליו לחשוף כל ראיותיו. בעוד שהנתבע - רשאי לנקוט עמדה פאסיבית, כל עוד התובע לא הביא ראיות שיש בהן כדי להוכיח את תביעתו. מכאן תכלית האבחנה שבין המקרה שבפני, לבין המקרה שבפסק הדין שמעון סוויסה אשר הלכתו חלה רק כאשר הראייה אשר את חשיפתה מבקשים למנוע - נמצאת בידי הנתבע ומבקש הגילוי הינו התובע. ולא להיפך ולו מטעם זה אני דוחה את הבקשה". בבר"ע (ת.א. 1753/04) בנק לאומי לישראל בע"מ נ' רונן גולד קבעה כב' השופטת גרסטל, כי אין להגביל את הלכת סוויסה למקרים של תביעות נזיקין בלבד וניתן להחיל אותה גם מקום בו הנתבע מכחיש באופן גורף את האירוע נשוא התביעה. גם שם נקבע, כי אין מדובר ברשימה סגורה של עניינים או תנאים. הלכת סוויסההלכות משפטיות